מה יותר טוב לישראל, טראמפ או ביידן?

[יבגניפ]

חן, אין לך פרספקטיבה, יש לך רזולוציה מאוד מוגבלת.

העברתי שלושה שבועות בארה"ב לאחרונה. אתה לא רואה מכאן מה שרואים משם.

זה נכון באופן עקרוני לגבי כל מקרה שבו אנחנו מדברים על תרבות מרוחקת, אבל גם מי שנמצא שם הרבה פעמים ״שבוי״ בתוך תפיסות אחרות.

[falou]

אנחנו תמיד שבויים של תפיסת עולם שנולדנו לתוכה, אבל אי אפשר באמת להבין תהליכים חברתיים בלי להיות במקום. כישראלים אנחנו מכירים טוב מאוד את הפער בין מציאות חיינו לאיך שאנחנו נתפסים בחו"ל.

 

בביקור בארה"ב ישבתי לשיחה עם זוג רופאים בגיל העמידה. שניהם חשבו לעזוב את ארה"ב לאחר שטראמפ נבחר, לקנדה או... לישראל.

הסתכלתי על צמד הליברלים הללו, שחיים להם בנוחות משגעת בלב המיד-ווסט, ברמת חיים שדומה למשהו כמו הרצליה פיתוח כאן, במקום היפר ליברלי, שליו כמו קהילה של קוויקרים, ולא ידעתי אם לצחוק או להתפקע מצחוק.

ישראל היתה לועסת ויורקת אותם תוך חמש דקות.

 

אז כן, חסרה להם פרספקטיבה, אבל אנחנו גם לא מבינים אותם, אלא באופן גס מאוד.

[sronis]

זה דוגמא מצוינת לחוסר בפרספקטיבה, ובעיקר להגזמה פראית.

גם לי יצא לדבר עם כמה אנשים שחיים מצוין ושונאים את מה שטראמפ עושה למדינה - וזה לגיטימי. מכאן ועד לברוח לקנדה... הדרך ארוכה.

 

אגב, לא מזמן יצא לי לדבר עם אמריקאי ממישיגן. גם בגיל העמידה ואדם חכם שהוביל חברות בעברו, כתב ספרים. איכשהוא השיחה התגלגלה לכלי נשק ופתאום התברר לי שהבנאדם הארדקור NRA. לא תקפתי אותו אבל שאלתי לדעתו על דברים שנראים לי הזויים שטראמפ ניסה לקדם בהשפעת ה-NRA - לתת רובים למורים, ללמד ילדים קטנים לאחוז בנשק, איך להגן מפני מתקפות בבתי ספר ובשאר מקומות ציבוריים.

הוא אמר שהעובדות מוכיחות שלהכניס רובים לבתי ספר תורם לבטיחות, בעיקר כאמצעי הרתעה מפני תוקפים אבל לא רק.

הוא אמר שבמדינות שבהן יותר קל להשיג רובים יש פחות רציחות.

הוא אמר שבמקומות בהן חוקי הנשק נוקשים יש דווקא יותר אלימות (נתן את שיקגו כדוגמה).

 

האמת? לא מצאתי סימוכין לכל הדברים הללו (למעט שיקגו, שהיא אנומליה ידועה). והוא לא ידע לספק לי נתונים שמוכיחים את טענתו...

[חן ג.]

הוא אמר שהעובדות מוכיחות שלהכניס רובים לבתי ספר תורם לבטיחות, בעיקר כאמצעי הרתעה מפני תוקפים אבל לא רק.

הוא אמר שבמדינות שבהן יותר קל להשיג רובים יש פחות רציחות.

הוא אמר שבמקומות בהן חוקי הנשק נוקשים יש דווקא יותר אלימות (נתן את שיקגו כדוגמה).\

 

האמת? לא מצאתי סימוכין לכל הדברים הללו (למעט שיקגו, שהיא אנומליה ידועה). והוא לא ידע לספק לי נתונים שמוכיחים את טענתו...

 

ולכן:

 

אם יש משהו שחסר לתקשורת ולתרבות הדיון באינטרנט - אלו הערות שוליים!

 

[RK]

זה דוגמא מצוינת לחוסר בפרספקטיבה, ובעיקר להגזמה פראית.

 

אתה מתכוון לכל השרשור הזה?

[hans]

מעניין, השתתפת בכל העצרות הפוליטיות ביקום?

קפצת מאפס עצרות לכל העצרות הפוליטיות ביקום. פתאט.

[sronis]

אתה מתכוון לכל השרשור הזה?

 

זו דעתך, ההיסטוריה תשפוט...

 

קפצת מאפס עצרות לכל העצרות הפוליטיות ביקום. פתאט.

 

חוצפן פעמיים. ראשית:

 

אבל בדיקה פשוטה עם עיניים ורגליים שמשוטטות מחוץ לאתרים של דמוקרטים תגלה לך שכל העצרות הפוליטיות ביקום מתנהלות עם אותם מאפיינים בדיוק.

 

ושנית כי התעלמת מכל שאר הדברים שכתבתי והתייחסת רק לדבר אחד - ובאופן שלא קשור לדיון. עכשיו מי פתאט...

[ליין מן]

 

 

הרצאה במסגרת דיון אשר התקיים באונ' אוקספורד בריטניה (הגיע אליי בוואצ')

הדיון - מי מהווה איום לשלום , ישראל או ארגון החמאס..

 

1 - האם בגלל יותר הרוגים בצד החמאס - הדבר אומר כי הם הצודקים, גם אם הם פתחו בלחימה.

2 - כיצד זה כי גרמניה הנאצית נחשבת בבריטניה כמדינת רשע - על אף כי מיליוני אזרחים גרמנים נהרגו

* - בעוד כי בבריטנה לא נהרגו הרבה אזרחים בריטיים.

3 - מה תפקיד התקשורת, מה היא מראה ואיך מדווחת - והאם הייתה מדווחת כך בזמן המלחמה בגרמניה הנאצית

4 - מה הטעויות אשר עושים מוסדות ואוניברסיטאות, בבבדיקת נורמות התנהגות והשוואה, בין קהילות שונות

 

די מראה את ניתוח המצב של אנשים, אשר שופטים מצבים ונורמות מנקודת מבטם.

ולא מתייחסים לנקודת המבט, והנורמות של הצד השני.

 

 

 

אייל.

[יבגניפ]

די מראה את ניתוח המצב של אנשים, אשר שופטים מצבים ונורמות מנקודת מבטם.

ולא מתייחסים לנקודת המבט, והנורמות של הצד השני.

התשובה העניינית לזה היא שבשרשור הזה (ונראה לי שבפורום בכלל) אין אף אחד שלא חושב שחמאס הוא ארגון טרור.

התשובה הפרגמטית או הצינית לזה היא שלפעמים גם עם ארגוני טרור מדברים.

התשובה הפלצנית היא שגם מי שחושב שהוא "מבין את הנורמות של הצד השני", בדרך כלל מנתח אותן מהפרספקטיבה שלו על העולם.

[sronis]

זה לקוח מדיון מאוד מעניין שצפיתי בו במלואו (בין שעה לשעתיים אם זכור לי נכון) לפני כמה שנים. למי שמעוניין מומלץ לגגל Hamas is a greater obstacle to peace than israel, oxford. הקטע הספציפי הזה הגיע מהמונולוג של Dennis Prager שהוא מרשים מאוד (אם מתעלמים מהבהמה המלאה מעצמה ששואלת שאלה מטומטמת באמצע).

 

אגב, בדיון הזה חמאס ניצח, כלומר יותר אנשים בחדר הסכימו שישראל יותר מסוכנת לשלום מחמאס, שזו בהחלט הוכחה ניצחת לעליבות של האקדמיה בימינו.

 

ועוד אגב - זה לא ממש קשור לטראמפ, אפילו שהוא גאון יציב שלמד בוורטון.

[malcishua]

בינתיים שיעורי האבטלה הנמוכים ביותר (וכן אובאמה הצהיר שאין סיכוי שטראמפ יכול להביא לשינוי בתחום).

הוא באמת לא הביא לשינוי בתחום. שיעורי האבטלה בירידה מתמדת וקונסיסטנטית מאז 2010.

עריכה אחרונה ב-24 ליולי, 2018 על ידי malcishua

[malcishua]

יצרת לעצמך איזו אידאה מוסרית לגבי האופן שמצופה ממנהיג של מעצמה להתנהג,

אבל לא טרחת לבדוק האם יש איזה שהוא פוליטיקאי בעולם שעומד בקריטריונים.

בכל פעם שמבקשים ממך דוגמה למי שכן, אתה עונה "לא יודע" או מצביע על פוליטיקאי שלא עומד באותם קריטריונים אחרי בדיקה פשוטה.

בוא נתחיל בקריטריון פשוט: לא לצייץ בטוויטר טקסטים ברמה של ילדה בת 5.

עריכה אחרונה ב-24 ליולי, 2018 על ידי malcishua

[roeibf]

א. לא השתתפתי מעולם בעצרת אז אני באמת לא יודע, אבל אחת הטענות של האנשים בפודקאסט, שהשתתפו במאות עצרות של טראמפ ושל קודמיו, היא שהעצרות שלו שונות משמעותית משל קודמיו לא רק ברטוריקה של הדובר, אלא גם בהתנהגות הקהל.

ב. אין לי שום דיסוננס קוגנטיבי. טראמפ הוא באמת איש מכירות, אבל איש מכירות שקרן. אם מחלקת המכירות שלנו תשקר ללקוח באופן גס, הם לא יישארו בחברה יותר מדי זמן.

 

 

 

אם אתה לרגע חושב שטראמפ לא שיחק מלוכלך, אתה טועה בענק. והבעיה של הילארי כנראה הייתה שהיא שיחקה כמו פוליטיקאי משופשף ולא כמו הבריון שמגיע, הופך את כל השולחנות וצועק שהוא המלך ושכולם צריכים להקשיב לו (הבריון כאן הוא טראמפ, שיהיה ברור).

אין ספק שהוא שיחק מלוכלך, פוליטיקה זה מלוכלך. אבל הילארי ממש שמה אותו בין כוונות והוא פשוט הפך שולחנות. זה ההבדל בין סיכול ממוקד לבין השתלטות רועשת וגועשת. בזה טראמפ הצליח. הוא הצליח לגרום לאמריקני הממוצע להבין שהילארי משחקת כמו ילדה עם קוקיות ומנסה לגרום למתחרים שלה לעוף בכל דרך ואילו הוא שיחק הכי חזק שלו וניצח.

 

 

האמירה שהילארי שיחקה את המשחק של בעלה ושל אובאמה ושהם "נגד ארה"ב כמעצמה עוצמתית וחזקה" היא לא רק משעשעת (כי מעצמה עוצמתית זה מצחיק וכי עוצמתית וחזקה זה אותו הדבר) אלא גם נופלת קורבן בדיוק לרטוריקת ה-MAGA של טראמפ, שמאכיל אותך שקרים שאתה נהנה לצעוק בקול רם.

כדי להדגיש משהו, לפעמים משתמשים בכפל מילים. עוצמתית מבטא את הגדולה של ארה"ב מול העולם, ואילו חזקה מבטא את היציבות שלה. אובאמה פשוט נתן לאיסלאם הרדיקלי להשתלט על העולם (ראה: איראן, לבנון וסוריה כמדינות לווין הממונות על ידי איראן ללא מפריע).

 

בסופו של דבר זה כמו משחק של הסופרגול מי שזוכר: כשהבריון עם הידיים החזקות והגדולות היה בא והופך את כל הקופה, היו כאלה שהתבכיינו שהוא רימה. SAME SAME.

[hans]

בוא נתחיל בקריטריון פשוט: לא לצייץ בטוויטר טקסטים ברמה של ילדה בת 5.

כבר היינו בזה לפני כמה עמודים - אין קשר בין רהיטות הדיבור לבין היכולת כאיש עסקים/מנהיג/מה לא.

תמיד אפשר להביא את הדוגמה ההפוכה של אנשים רהוטים וחדי-לשון

שלא אתה ולא אני היינו נותנים להם לנהל את ועד הבית.

 

להגיד לך שאני נהנה מהציוצים האלה? לא.

[sronis]

אין ספק שהוא שיחק מלוכלך, פוליטיקה זה מלוכלך. אבל הילארי ממש שמה אותו בין כוונות והוא פשוט הפך שולחנות. זה ההבדל בין סיכול ממוקד לבין השתלטות רועשת וגועשת. בזה טראמפ הצליח. הוא הצליח לגרום לאמריקני הממוצע להבין שהילארי משחקת כמו ילדה עם קוקיות ומנסה לגרום למתחרים שלה לעוף בכל דרך ואילו הוא שיחק הכי חזק שלו וניצח.

 

מצחיק שראית את זה בדיוק הפוך ממני. הילארי שיחקה הכי חזק שלה והפסידה. הוא שיחק כמו ילד קטן וניסה לגרום למתחרים שלו לעוף בכל דרך. איים עליהם, דרך עליהם, אפילו קרא להם בשמות. עשה הכל הפוך ממה שמועמד קלאסי לנשיאות היה עושה - וזה מה שעזר לו לנצח. כנראה שמספיק אנשים באמת רוצים ליצן בבית הלבן...