malcishua

@ברווז לא התכוונתי לשאול מה היו המניעים הספציפיים למתקפה מצד חמאס, זה ברור. השאלה שלי היא: אם ההכנות לטבח מנעו מחמאס לבצע תקיפות נגד ישראל (כפי שעדי אל טוען), איך יכול להיות שדווקא בשיא ההכנות לטבח הם הרשו לעצמם לצאת למתקפה כזאת מאסיבית נגד ישראל? אין לי שום ספק באמינות של המסמכים שציטטת. אני בטוח שחמאס החליט לנסות להרגיע את הגזרה כדי להונות אותנו לקראת הטבח. אבל עובדתית, הוא לא באמת הצליח לעשות זאת בתקופת הכהונה של הממשלות של נתניהו. גם לפני וגם אחרי ממשלת השינוי. איכשהו, רק בתקופת הכהונה של בנט, נשמר שקט יחסי בגזרת הקסאמים (חוץ מכמה ימים נקודתית סביב המבצע שהיה ביוזמת ישראל). זה כל מה שאני טוען.

אז איך אתה מסביר את "שומר החומות"? לכאורה, בדיוק בזמן שבו התרחש התכנון הקונקרטי של הטבח. כל ארגוני הטרור בעזה, בהובלת החמאס, פתחו בירי מאסיבי על ישראל. שוב, אין שום קשר לטענות שלי על התנהלות ממשלת השינוי... ושוב, אני שואל - בהתחשב בביקורת המאסיבית שבנט קיבל ומקבל מאנשים כמוך על התמיכה שקיבלה הממשלה שלו מרע"ם, מה הנזק הקונקרטי שנגרם מהתמיכה הנ"ל? הרי הם תמכו בקואליציה במשך שנה שלמה, אני בטוח שהם גרמו המון נזק בזמן הזה (בהתחשב בכך שיש להם "חזון ואסטרטגיה"). אתה יכול להסביר מהו?

אין שום קשר בין מה שאני כותב למה שאתה עונה. חזור אחורה ובדוק בדיוק מה היתה הטענה שלי. לא טענתי כלום לגבי הבחירות או החמאס. רק לגבי הפעולות של הממשלה. אגב, מה לגבי ההשלכות ההרסניות של תמיכת רע"ם בממשלה? עדיין מחכה שמישהו ישכיל אותי בנושא. אין פה אפילו אחד שיכול להסביר?

לא. תבדוק שוב. מבצע עלות השחר יצא לפועל כתגובת מנע לאיום הסלמה קונקרטי ונקודתי. או שאתה טוען שמערכת הביטחון סתם התריעה, ולמעשה שיתפה פעולה עם ממשלת השינוי בתעמולת בחירות? אני יודע שקשה להאמין בהינתן מה שהתרגלנו לראות פה בשני העשורים האחרונים, אבל כן, יכול להיות דבר כזה ממשלה שממשיכה לתפקד למרות שהיא נפלה והבחירות בפתח. עובדה. ומה קשורים רע"ם למבצע? לא הבנתי. אגב אני עדיין מחכה לשמוע איזה נזק נורא הם עשו בשנה שבה תמכו בקואליציה של ממשלת השינוי. משום מה אף אחד לא מוכן לספר לי. לא אמרתי שהכל בסדר. אבל כן, תקופה של שנה (כמעט) ללא ירי של טילים היתה שקט מבורך ומאוד, מאוד(!) ויוצא דופן אחרי שני העשורים שקדמו לה. זה צוין לטובה בפירוש ע"י בכירים במערכת הביטחון. אין שום קשר בין השקט בתקופת ממשלת השינוי להכנות ל-7 באוקטובר. ברצינות, תבדוק את עצמך לפני שאתה פולט פה שטויות כאלה, זה לא רציני. לפי חקירות פנימיות של אגף המודיעין בצה"ל, ההכנות התחילו סביבות 2015-2016. יש עדויות שאפילו לפני כן (סביבות 2014). ובלי קשר - ירי הקסאמים התחדש אחרי שממשלת החורבן עלתה לשלטון. כבר בינואר נורו קסאמים מעזה, עוד נורו באפריל, וכמובן במאי קיבלנו בומבה לפרצוף, משהו כמו 100 קסאמים עד שמר ביטחון הואיל בטובו להגיב ויצא למבצע.

מבצע שהתחיל ונגמר בחיסול של בכיר אחד. האסקלציה שבאה אחריו לא היתה חלק מהמבצע. קשה ממש לקרוא לזה מבצע, יותר נכון חיסול של אדם בודד. עובדתית ממשל נתניהו התאפיין בהבלגה חסרת גבולות, וחוסר ביוזמה צבאית (בסדר, חוץ מחיסול אחד ב-2019). בניגוד לממשלת השינוי כאמור (צריך לזכור שוב שהיתה לה תקופה קצרה מאוד לפעול). אבל באמת שאין לי עניין להיכנס איתך להתנצחות על סמנטיקה. עזוב רגע את הסעיף הזה שאתה מתעקש להתעכב עליו (סמנטית) כל כך. פירטתי לא מעט אספקטים שבהם ממשלת השינוי הצטיינה, לא התייחסת לאף אחד מהם. מעניין למה. ואני עדיין מחכה לשמוע על הנזק הקטסטרופלי שנגרם מהתמיכה שקיבלה הממשלה מרע"ם. הרי זה החטא הגדול של בנט, לא? משום מה גם בנושא הזה אתה נשאר דומם.

מבצע שבו חוסלו 20 מחבלים, ביניהם בכירים בג׳יהאד האיסלאמי, ושגויסו עבורו 25,000 מילואימניקים? וואלה, נשמע לי די רחב היקף. ושוב, העניין פה הוא לא ההיקף או ההישג הנקודתי אלא הגישה. דווקא הבוגד בנט (שנתמך על ידי ערבים. ערבים!!) היה הראשון מזו תקופה ארוכה לצאת לפעולת מנע, במקום לחכות שה-abuse יעבור מאסה קריטית ורק אז להגיב (כמו מר ביטחון). וזו היתה רק ההתחלה (להזכירך, ניתנה לו רק שנה), לך תדע מה היה קורה אם היה נשאר בשלטון. לא. המבצע היווה תגובת מנע לאיומים קונקרטיים נקודתיים. הנה, אתה יכול קרוא במקור המידע האהוב עליך: https://he.wikipedia.org/wiki/מבצע_עלות_השחר#רקע אני לא מזלזל באבידות בפיגועים. ולא טענתי לרגע שבנט היה מושלם, יש לי בהחלט ביקורת גם על הממשלה ה-36. אבל כן, עצם העובדה שבמשך שנה ומשהו (מלבד זמן קצר סביב עלות השחר), עשרות אלפי משפחות לא נאלצו לרוץ לממ"דים ביום ובלילה ולהתמודד עם מתקפה בלתי פוסקת על הבית שלהם ("צינורות". תרשה לי לנחש, אתה לא גר באיזור הדרום, נכון?) - לגמרי, זה (היה) שקט מבורך. אגב, עדיין מחכה לשמוע מה הנזק הקטסטרופלי שגרמה התמיכה של רע"ם בקואליציה.

ויקיפדיה? ברצינות? בוא נתחיל בכך שבתקופת ממשלת בנט, ישראל הגיעה למצב של עודף תקציבי (כן, מסתבר שזה אפשרי), בפעם הראשונה מאז 2008 (ניחוש אחד אילו חילופי שלטון התרחשו ב-2008-2009 ומי נשאר בשלטון באופן רציף מאז? זה חייב להיות מקרי). יותר מזה, זה היה העודף התקציבי הגדול ביותר מאז 1987. הוא התאפשר בזכות העברת התקציב בפעם הראשונה מזה שנתיים(!), ניהול תקציבי נוקשה מאוד של שר האוצר (ליברמן) שחתך ללא רחמים בשומן ועליה משמעותית בגביית המיסים. בצד הביטחוני, הממשלה ה-36 היתה הראשונה מזה עשרות שנים (אולי מאז לבנון השניה) ליזום מבצע רחב היקף נגד הפלשתינים ("עלות השחר") שלא כתגובה פבלובית לירי מצידם. כן, כן, אחרי שנים של ביטחון על מלא מצד ביבי "מר ביטחון" נתניהו ומדיניות ההכלה שלו, הממשלה ה-36 החליטה על מבצע יזום של חיסול עשרות מחבלים (כדי למנוע, אם אני זוכר נכון, פיגוע מתוכנן מהצד השני). המבצע הסתיים ללא הרוגים בצד הישראלי(!). חוץ מהתקופה הקצרה סביב "עלות השחר" שבה הצד הפלשתיני הגיב בירי רקטות, תקופת השלטון של הממשלה ה-36 התאפיינה איכשהו (לא ברור איך, בלי מר ביטחון מאחורי ההגה) בשקט יוצא דופן וחסר תקדים (הגדרה של מערכת הביטחון!) מאז ההתנתקות ב-2005. כמעט אפס ירי רקטות. מעבר לזה היו כל מיני דברים "שוליים" כמו התחזקות הקשרים עם השכנים (פסגת הנגב חסרת התקדים, ההסכם עם ירדן), קידום הפרטת הנמלים, פתיחת שוק הכשרות לתחרות, מיסים על משקאות ממותקים וחד"פ, ועוד. כל זה, להזכירך, בתקופה קצרה של שנה ומשהו, תחת לחץ בלתי פוסק מצד האופוזיציה (קמפיין השחרה אמרנו? הוא היה בשיאו) שהצליח בסוף להשפיע על אי אלו אפסים בקואליציה ולהפיל את הממשלה. הרוב המוחלט של הדברים הטובים האלה בוטל כמובן ע"י הממשלה הנוכחית מיד בכניסתה לתפקיד - העודף התקציבי בוזבז כולו על תמיכה קואליציונית, הרפורמות בוטלו, כאילו כלום לא קרה. אבל אלה מאיתנו שיש להם זיכרון מינימלי, זוכרים את התקופה לטובה (בלי צורך לפתוח ויקיפדיה). אבל הי, מה כל הדברים האלה שווים אם צריך לשלם עבורם בתמיכה של רע"ם בממשלה - החטא האולטימטיבי. תזכיר לי שוב, איזה וכמה נזק נגרם מהתמיכה הזאת?

אתה מכיר את האמרה "הטריק הכי גדול של השטן היה לגרום לאנשים להאמין שהוא לא קיים"? (אגב, מאחד הסרטים האהובים עלי) אז הטריק הכי גדול של ביבי היה לגרום לאנשים להאמין שאין אלטרנטיבה אחרת. חלק מזה הוא כמובן התקופה הארוכה מאוד שבה הוא נמצא בשלטון, אבל חלק לא פחות חשוב הוא הקמפיין השיטתי והבלתי פוסק להשחרת כל מי שנתפס בעיניו כתחרות (וזה לא כולל רק פוליטיקאים, כמו שאנחנו יודעים) ומיצוב של כל מי שהוא לא ביבי כ"שמאל". את ההצלחה של הקמפיין הזה רואים בבירור בהודעות שלך. "ממשלת שמאל" - איזו בדיחה. איזו ממשלת שמאל יכולה לעלות פה? אתה מדמיין את יאיר גולן בתור ראש ממשלה? כי הוא היחיד שאולי ניתן לקרוא לו "שמאל" במפה הפוליטית הנוכחית. אתה מעדיף לזרוק את הקול שלך על מישהו שבבירור לא יעבור את אחוז החסימה, כלומר לפח, מאשר להצביע למישהו שהוא לא ביבי. וכל זה למרות שאתה (כביכול) מודע לחסרונות של השלטון הנוכחי. וכל זה למרות שקונקרטית, בדרך נס, כן קיבלנו פה שנה של אלטרנטיבה לשלטון הנוכחי. והיא היתה הרבה, הרבה יותר טובה ממנו, בכל אספקט. עזוב רגע מה הבטיחו ומה קיימו. אובייקטיבית, היה שיפור אמיתי באספקטים מהותיים. ועדיין, שטיפת המוח שנמשכה פה שנים כל כך אפקטיבית, שאפילו אחרי השנה הזאת אנשים עדיין לא מאמינים שיש אלטרנטיבה. רק חוזרים שוב שוב ושוב על כך שהקואליציה ביצעה את החטא הנורא מכל (שביבי היה מוכן עובדתית לבצע, אנחנו יודעים את זה) - נתמכה ע"י רע"ם. עדיין לא מצאתי מישהו שיכול להסביר לי מה היו התוצאות ההרסניות של התמיכה הזאת. רק לומר לי שהוא מעדיף חרדים, שזה אנטי-ציוני, שזו בגידה, ועוד הרבה מילים שנלקחו הישר מדף המסרים.

לא. יש מלחמה עם מספר מדינות מוסלמיות. אבל ממש לא עם "האיסלאם". למעשה, רוב המדינות המוסלמיות לא נמצאות במצב מלחמה עם ישראל ואפילו לא עוינות אותה. חלקן מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים (ועסקיים) עם ישראל, חלקן פורמלית נייטראליות לישראל (אבל לפעמים כן מתקיימים יחסים עסקיים, כמו שהיה עם איחוד האמירויות עד להסכמים), ומיעוטן - לבנון, אירן, תימן - ממש במצב מלחמה עם ישראל. אז לא, ממש אי אפשר לומר שאנחנו במלחמה עם "האיסלאם" שמסביבנו. אם כבר, אנחנו מסתדרים איתו לא רע, חוץ ממיעוט עוין (ומשמעותי, אין ספק. את זה אי אפשר להכחיש). כן. הציבור החרדי - ואין דרך לייפות את זה, אני מצטער - מקיים יחסי טפילות עם החברה הישראלית. אני מציע לך לקרוא ולהבין את ההגדרה של טפיל (פרזיט) כדי להפנים שזה בדיוק המצב פה. בהגדרה, הפרזיט גורם למארח נזק, וזה המצב גם כאן.

נגד שמאלנים, מסתבר.

לא, לא. ברור שלא קראת עד הסוף. תקרא שוב. "סיוע בהשלמת בגרות מלאה, הכנה לבחינות פסיכומטריות, ליווי לראיונות הקבלה, וסיוע בלימודים עצמם". שני הראשונים - סיוע סטנדרטי בקבלה (נגיד). השלישי - סיוע לא סטנדרטי ("ליווי" לראיונות הקבלה! מה זה בדיוק אומר? יש לזה קצת ריח של העדפה..). הרביעי - סיוע בלימודים עצמם. אם היית תחת האשליה שאחרי הקבלה, זהו, החרדי נזרק לכור ההיתוך וצריך להתמודד בעצמו - טעית. המדינה תחזיק להם את היד ותלווה אותם במהלך כל הלימודים, כדי לוודא שהם יקבלו את התואר המיוחל בסופם. כסף, כסף ועוד כסף שישפך על המועמדים, שכל מה שעומד "לזכותם" הוא שהם מגיעים ממגזר ספציפי באוכלוסיה (שההשתתפות שלו בעלויות של התוכנית היא זניחה עד לא קיימת). והשאלה האמיתית: למה? אפילו אם היה מדובר בתמיכה סטנדרטית רק עד לקבלה (ראינו שלא), למה שהמועמדים האלה לא יגישו מועמדות (וסביר שיקבלו) למלגות למיניהן על בסיס רקע סוציואקונומי? התשובה ברורה - מדובר לא רק בתמיכה (משמעותית) כלכלית, אלא סוג של חממה למועמדים החרדים, שזקוקים לא רק לתמיכה כלכלית אלא גם לתנאים מאוד ספציפיים ע"מ שנפשם הרכה לא תפגע במהלך ההשלמה המאסיבית שהם צריכים לעשות כדי להתקבל ללימודים, ואם יורשה לי לנחש - גם בלימודים עצמם, למרות ההכחשות (וסביר להניח שגם אחריהם).

מאיפה הפער מגיע בשני המקרים? במקרה החרדי, מחוסר רצון. זה לא נכון למקרה של העולים. (אגב, לא מכיר מכינות ייעודיות לעולים חדשים, מעבר לעניין השפה. באמת יש כאלה?). אתה מפספס פה לגמרי את הנקודה. אני לגמרי בעד שחרדים שרוצים ללמוד רפואה ינצלו מנגנונים קיימים כדי להשלים פערים ולעשות זאת. יותר מזה, אני מוכן להתערב איתך שהרוב המוחלט של החרדים זכאים לאיזושהי מלגה לרוב המכינות שיבחרו רק על בסיס קריטריון ההכנסה. רובם חיים עמוק מתחת לקו העוני. כך שמבחינה כלכלית, אין באמת צורך במכינות ייעודיות לחרדים. אז למה בעצם צריך את התוכנית הזאת? כי החרדים לא רוצים רק מלגה למכינה. הם רוצים תוכנית ייעודית. הם רוצים שיחזיקו להם ידיים וילוו אותם עד שיחצו את קו הסיום. וכמובן שבמהלך התוכנית יתחשבו בכל ה"צרכים המיוחדים" שלהם (סביבה נטולת נשים, לדוגמא). המסגרות הקיימות, שבמקרה הזה דווקא כן מתאימות להם, לא מספיקות. הם צריכים מסגרת ייעודית. על חשבוננו, כמובן.

קיים לכולם. כל אחד יכול להרשם למכינות האלה, גם חרדים. פה מדובר בפתרון ייעודי לחרדים בלבד (= פריווילגיה).

זו בהגדרה השקעה בציבור פריווילגי. האם התוכנית תהיה פתוחה לכל אזרח שאין לו את הרקע המתאים כדי להתקבל לרפואה? או רק למועמדים מהמגזר החרדי? התשובה ברורה. "סיוע בהשלמת בגרות מלאה, הכנה לבחינות פסיכומטריות, ליווי לראיונות הקבלה, וסיוע בלימודים עצמם". במקום לבצע רפורמה בלימודים במגזר החרדי, כך שמוסדות הלימוד יצמיחו מתוכם מועמדים ראויים ללימודי רפואה, משקיעים (עוד) כספים של משלמי המיסים בצעירים שהשקיעו את החיים שלהם בלימודי תורה, והחליטו עכשיו שבא להם לשחק ברופא. אבל האמת שזו לא אשמתם. האשמה היא של המערכת, שמאפשרת ומנציחה את המצב המגוחך הזה. הפתרון, כאמור, צריך להיות מערכתי ויסודי יותר.

כפי שכבר ענו לך כאן, במקרה של ספורטאים מצטיינים מדובר במכסה. כלומר נקבעה מכסה (שמתעדכנת באופן לא תכוף) די צנועה של מלש"בים שיכולים לקבל אי-אלו הקלות בתנאי השירות שלהם בצה"ל. וכל אחד יכול לנסות ולהכנס למכסה הזאת. ויש קריטריונים ברורים שמשמשים לקבוע מי נכנס. יותר מזה, המכסה נקבעה משיקולים רציונליים. כלומר ישב מישהו, חישב כמה ספורטאים מצטיינים ישראל צריכה כדי שיהיה לה ייצוג נאות באולימפיאדה, אליפויות עולם וכו' בענפי הספורט הרלוונטיים, וכך נקבעה המכסה. לעומת זאת, יש לנו כאן מצב שכל חרדי שהוא (כל מי ש"תורתו אומנתו" - נגיד) פטור מגיוס. אין מכסה (היתה אגב, לדעתי עד שבגין הסיר אותה), אין שיקולים רציונליים. כולם. זה הבדל מהותי. אני מקווה שאתה מבין אותו. וזו רק בעיה אחת שמציב הציבור החרדי לחברה הישראלית. יש גם את העניין הפעוט של מגזר שלם שמנהל כלכלה "פנימית" שפטורה ממיסים (לקרוא לזה בשם הפשוט "עובדים בשחור" ממעיט מאוד מחומרת הבעיה), בניגוד בוטה לחוק. אני חושב שאנשים לא מודעים לזה לגמרי. והשלטון משתף עם זה פעולה. כולל מוסדות פיננסיים - בפעם הראשונה שראיתי במו עיניי אברך שמביא לבנק אישור מהרב שלו שהוא מרוויח מספיק בשחור כדי לעמוד בתשלום המשכנתא שלו, ואת הפקיד בבנק מקבל את זה במקום תלוש משכורת, נפלה לי הלסת. לא האמנתי שזה קיים במדינת חוק מודרנית. וכמובן העניין הפעוט לא פחות שכל זה מתנהל בתמיכה כספית מאוד נדיבה של המדינה. אל תבין לא נכון, ברור לי שהרוב המוחלט של המגזר (לא אלה שמנהלים אותו כמובן, הם filthy rich) חי בעוני מחפיר. אבל גם כדי להצליח לחיות בעוני הזה תוך כדי בטלה מוחלטת (סליחה, "לימוד תורה") דרושה תמיכה משמעותית מאוד מהמדינה, ואת התמיכה הזאת המגזר מקבל, על חשבון המשרתים בצבא ומשלמי המיסים, תמיכה שגדלה כל הזמן למרות (בעצם בגלל) שהוא גדל וגדל ביחס אליהם משנה לשנה. זה מה שהכי מטריף אותי בשיח ה"פוליטי" בישראל. אני נתקל בזה ברמה היומיומית. אנשים מתווכחים ביניהם על שטויות - מה ביבי אמר או לא אמר, מה אייזנקוט אמר או לא אמר, הכל בהובלת מכונות התעמולה והרשתות החברתיות. בזמן שיש לנו כאן בעיה חמורה בהרבה מכל השטויות האלה, ומכל הנושאים האחרים על הפרק, שהם לא שטויות אבל לא אקוטיים באותה המידה. הבעיה הזאת מכרסמת בחברה הישראלית על כל האספקטים שלה - חברתי, כלכלי, בטחוני, הכל. והיא מאיימת ממש לרסק את החברה הישראלית. זה ברור, וכל מי שיש לו עיניים בראש רואה את זה. כל השיח הפוליטי במדינה צריך בעיניי להתרכז בנושא אחד, ונושא אחד בלבד - הבעיה החרדית. רק אז יהיה סיכוי לשינוי אמיתי. אבל הסיכוי שזה יקרה, לצערי, שואף לאפס.