Jump to content

לוח ניקוד


תכנים פופולרים

תכנים שצברו את הניקוד הגבוה ביותר מתאריך 06/06/20 בכל התחומים

  1. 23 points
    לפני איזה שנה החלטתי שנמאס לי מהגריל גז. כן, היה לי גריל טיפש ומעפן, כל טיפת שמן היה נדלק כמו העמודים הלא מזהמים בכלל במפרץ חיפה, אבל ראיתי תופעות דומות גם בגרילים יקרים יותר וגם - ואני מבקש להתאפק לפחות 3 תגובות לפני שתתווכחו על זה - יש הבדל בטעם שבתור חובב בשר הוא מפריע לי. מפה לשם, ביום שהעפתי את המנגל לפינת הגרוטאות ביישוב, חבר שלי ביקש עזרה עם העגלה כדי להעיף את המנגל פחמים שלו. אז העפתי אותו אליי לגינה. המנגל הזה נפוץ, מגיע עם תמוכות שמאפשרות להגביה ב-3 קומות את הרשת. פעם-פעמיים עם כל הקואורדינציה שגייסתי והבשר איים לסיים על הרצפה, החלטתי שצריך פה שינוי. חופר קצת ביינטרנט, רואה סרטונים וסופג רעיונות (מכנים את המתקן הזה משום מה סנטה מריה), החלטתי ללכת על זה. כחודשיים לפני החלטתי לקנות רתכת, כ-skillset שחסר לי כבר שנים. התאמנתי, נכוותי, בניתי מתקני גלילה לח"ג בעבודה והרגשתי נוח להתקדם הלאה. המסגרת עשויה מפרופיל 20X20. כל הברזל פה מגולוון למעט פרופיל הזווית שנוגע באוכל. רוב המנגלים הארגנטינאים שראיתי, באו עם פרופילי זווית כ"רשת" בגריל. כידוע, זה גם מאכלס את השומן הניגר וגם מגדיל את השטח החם לעומת השטח החשוף ללהבות שקופצות מדי פעם. ספייסר לטובת מרווח קבוע ופיקים ראשונים לקיבוע כאן אני מתחיל עם פרופיל בצורת ח', שיחבוק את הגשר שיהיה חלק ממתקן ההרמה. לא היה לי פרופיל מוכן שגדול בקצת מה-30X30 שממנו אכין את הגשר, אז הכנתי אחד כי רציתי מינימום טולרנס. ^ קלוב עם ספייסר קרטון וריתוכים למילוי הקאנט שנפתח בחיתוך הלבשה על מסגרת הרשת פה התחכמתי. רוב הבונים עושים ציר חשוף מתחת לפרופיל הרוחבי למעלה. אני רציתי מראה נקי והחלטתי להכניס לתוך אותו פרופיל את הציר. פה פיניתי פתח למעבר הכבל פלדה שיושחל בהמשך, הוא זה שירים את הרשת אוזניים לקשירת הכבל על הרשת כפתרון לנעילת הגובה, יש שמשתמשים בראצ'ט, יש ידיות עם קדח נעילה, יש עם זרועות שנועלות בסיבוב עם אום. אני אהבתי את הרעיון שמשלב גלגל שיניים, אני מת על המראה שלהם ואבא שלי מצא לי את החבר היפיוף הזה: ניקיון, ליטוש והלבשה על ציר ניצלתי את החריץ לטובת קיבוע הגלג"ש, יצרתי בליטה בריתוך והשחזתי אותה להתאמה לסיבוב העסק גם יש 2-3 פתרונות מקובלים. או שמכופפים פרופיל שטוח או עגול לכדי גלגל הגה, או שמרתכים מנואלה פשוטה. אני איש של מכוניות והיה ברור שיבוא שם גלגל כלשהו והתחלתי לנבור בכל מיני ג'אנטים קטנים, אופניים שסיימו קריירה וכו'. בסוף, מחוץ לבית, כנראה נפל למישהו, חישוק אלומיניום שלפי הקורוזיה השטחית נראה כמו חלק ממכונת כביסה או מייבש. הפתח במרכז לא סטנדרטי, אני לא יכול לרתך אז חייב לבצע חיבור מכאני כלשהו, מה שחייב השחזה וקיבוע עם פין פציל ^ בהמשך הוספתי עובי בריתוך כדי שלא יהיה משחק בעת הסיבוב. מפה להכנת הנועל. כופפתי מסמר 10, מצאתי בחצר בעסק פרופיל שכאילו נתפר לחישגוז הזה, חסך לי זמן לחתוך פרופיל לצורה הזו. תחילת הרכבות: מיסוך וצביעה עם צבע עמיד בחום. כתוב שהוא שחור, יצא יותר חום'ish. בהמשך השחלת כבל פלדה 2 מ"מ. מפה אני מבקש מהחבר @Transporter לדלג על התמונות, יש פה פחמים דולקים ויש חשש רציני לחיי ספות תועות 😄 קניתי 20 ק"ג קברצ'ו. הם נדלקו מהר מדי ביחס למה שאני מכיר וכבר חששתי שמכרו לי משהו סתם, אבל החזיקו כ-3 שעות עבודה והמנגל נותר חמים גם בשעת לילה. שני גושי אנטריקוט, כ-3.2 ק"ג בסה"כ. עצרתי אותם על מדיום רייר אחרי 45 דקות (כולל הפיכה כל כ-10 דקות), חיתוך לפרוסות והמשך צריבה קלה לאיפוס רמת עשייה כמו שכל אחד אוהב. המנגל הזה הולך להיות מושתל בתוך עמדת עבודה חיצונית על גלגלים (שאוכל לנייד בהתאם לכיוון השמש) שכבר עשיתי תכנון עבורה ויש כמות ברזל שרק מחכה להיחתך ולהתרתך. ייקח כמה שבועות אבל stay tuned.
  2. 20 points
    עומס רגיל 2.6 באר, עומס מלא 3.2. זה מה שאומרת מדבקת לחצי האוויר. גירדתי בראש...לא, עומס מלא של 750 קילו לא יהיה. ניפחתי 2.7. תדלוק סולר, ניגוב חלונות והביתה לרוקן את האוטו מכל הג'אנק של העבודה. המשימה - דובדבנים. עכשיו זה העונה. דובדבן לא אוהב חום, בארץ הדובדבנים גדלים בעיקר ברמת הגולן, בגובה 1000 מטר,במזג אוויר קריר יחסית עם פחות שמש ויותר גשם. מעמיס את האוטו בכל מיני דברים חשובים יותר או פחות ואנחנו יוצאים לנסיעה של 200 ק"מ, שזה כמעט כמו נסיעה לאילת. מסע חוצה יבשות בקנה מידה ישראלי הבלינגנו היא לא קורזרית נוחה מי ידוע מה. היא רועשת, המנוע מעביר קצת ויברציות, נוחות מתלים גם לא משהו לספר עליו. מה שכן, בשיוט רגוע אין בעיה להגיע לצריכת דלק של 1 ל 20 ומשוב הנהג נוח ולא מעייף. בשנים האחרונות כביש 6 הוארך צפונה, כבישים 65 ו 85 שופצו והורחבו לשני נתיבים, אגב כביש 85 החדש יפה מאוד,רחב וסלול היטב. עם השיפורים הנ"ל זו יחסית נסיעה קלילה שלוקחת פחות זמן מבעבר, אלא אם כן נוסעים בשעות הפקקים. ימינה בצומת מחניים, למרות נתון ההספק של סוזוקי אלטו האוטו אוכל בזלזול את העליות, עוד כ 30-40 דקות נסיעה והגענו לתצפית קוניטרה. בסיס כוח UNDOF, כוח מיוחד של האו"ם שהוקם למטרת שמירת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, הבסיס ממוקם באיזור החיץ הנייטרלי. קוניטרה הנטושה. זו הייתה עיר מחוז סורית יחסית גדולה שנכבשה על ידי צה"ל יחד עם רמת הגולן במלחמת ששת הימים בשנת 1967. הייתה בשליטה ישראלית עד מלחמת יום כיפור ב 1973, אז הסורים ניסו להחזיר את רמת הגולן לשליטתם. ב 1974 הוחזרה העיר לסורים במסגרת הסכם הפרדת הכוחות, אך הסורים שעזבו את קוניטרה לאחר שנכבשה, מעולם לא שבו אליה. העיר הנטושה נמצאת כיום בסמוך לרצועת הביטחון שבין ישראל לסוריה, איזור שבפיקוח האו"ם. כמה קילומטרים ליד הסורים בנו את קוניטרה החדשה. ליד תצפית קוניטרה ברמפת הטנקים הוקם לאחרונה אתר הנצחה לכוח נתי במלחמת יום כיפור. לפני 1967 חיו ברמת הגולן כ 150 - 120 אלף תושבים, רובם עזבו לשטח סוריה. רק הדרוזים, שלפי המסורת והאמונה שלהם לא זזים מהמקומות המיושבים נשארו. בצפון רמת הגולן יש 4 יישובים דרוזיים, בהם חיים כ 23 אלף תושבים. רמת הגולן הפכה להיות חלק ממדינת ישראל עם חקיקת חוק רמת הגולן ב 1981, הוקמו בה כ 30 יישובים כולל העיר קצרין, כיום חיים ברמת הגולן כ 25 אלף תושבים יהודיים. סה"כ כ 47 אלף תושבים ברמת הגולן. השטח של הרמה ( כ 1200 קמ"ר, ) ברובו לא מאוכלס, כולל לא מעט מקומות בהם לא דרך אדם משנת 1967 וזה קצת חבל כי האזור יפהפה, עם אקלים הרבה יותר נעים ונוח מאשר ברוב שטח ישראל. אנחנו ממשיכים לבוסתן בראשית (להזמין כרטיסים מראש). יש יחסית מעט מבקרים והמון דובדבנים... השנה הם מעולים, יפים וטעימים ביותר... חוויה של ממש. אכלתי כמה קילו עד כדי כאבי בטן בפינה של הבוסתן, מקלט נטוש. בין עצי הדובדבן ראיתי את עוקב המים הזה, משתמשים בו להשקיית העצים. US NAVY, יצור 1966. מעניין איך הגיע לשם… עוד פגשתי בטנדר היפה הזה, שברולט 4.5 טון משנות ה 70, דיזל עם גיר ידני. בערב, קפצתי למקום שמזמן רציתי להגיע אליו. נסיעה של כ 50 קילומטרים מצפון הרמה לנקודה הדרומית ביותר שלה, באיזור חמת גדר. כביש 98 ריק לחלוטין לאורך הגבול, בהלוך פגשתי אולי 2 מכוניות, בחזור - אף אחת. בנקודה הזו, נפגשים גבולות של 3 מדינות - ירדן, סוריה וישראל. הגבול עובר בערוץ נחל הירמוך שנראה בתמונות. נקודת התצפית ממוקמת בשטח מוצב צה"ל נטוש. גשר הרכבת ההרוס היה חלק ממסילת העמק ההיסטורית. רכבות שהיו מגיעות מחיפה, לאחר שעצרו בתחנת אל - חמה (חמת גדר) המשיכו דרך הגשר לדמשק. הגשר פוצץ בשנת 1946 על ידי לוחמי הפלמ"ח ועומד במצבו עד היום. עיר ירדנית. למחרת, טיול קצר בשמורת מעיינות בניאס (יש להזמין מקום מראש). טחנת הקמח הזו פעלה עד 1986. מגדל הפינה שנמצא בכניסה לשמורה, מעניין ביותר. הוא בנוי מכמה שכבות היסטוריות, נבנה לאורך כמעט 2000 שנה, פרטים נוספים בשלט. ארוחת צהריים בכפר דרוזי, ושלוש שעות נסיעה הביתה למרכז. אחרי כל טיול כזה, מתגבר בי הרצון לעבור לגור לגולן… זה משום שהדובדבנים שמביאים הביתה נגמרים מהר מאוד
  3. 20 points
    שלום לכולם, בחודשיים האחרונים חיפשנו רכב (ראשון) לזוגתי. המטרה שלנו הייתה לקנות רכב לטווח ארוך, כך שיתאים לצרכינו גם כשיהיו ילד אחד או שניים. מאחר והרכב שלי לא בטיחותי במיוחד, היה חשוב שהרכב הזה יהיה בטיחותי כי הוא עתיד גם לשמש כרכב עיקרי. מיד רכבי מיני ירדו מהפרק בגלל הגודל והתמקדנו ברכבי סופר מיני-משפחתיות קומפקטיות (עד איזור ה4.2 מטר). האישה התעקשה לחזור לנהוג על גיר ידני לכן ההתמקדות הייתה עבור רכב ידני, מה שאפשר לנו לעלות בשנתון לעומת דגם אוטומטי מקביל. התקציב שעמד לרשותנו היה 20 אלף ש"ח, ומה טוב אם היינו סוגרים את הסיפור אפילו ב13-15 אלף. אז התחלנו לחפש ריו, ג'אז וסוויפט ידניות. ההיצע של היפניות מאוד נמוך והמחירים גם גבוהים יחסית. המשכנו לבדוק עוד כמה אופציות שיכולות להתאים עם כוכבית קטנה על אמינות שיכולה לעלות לנו בהמשך הדרך בתחזוקה השוטפת. הדבר העיקרי שאני רוצה לכתוב עליו בפוסט הזה הוא כמה קשה היה לי, כאדם טכני שמבין דבר או שניים ברכבים, למצוא רכב משומש בן 5-10 בתקציב לא נמוך (ולא גבוה) של 20 אלף שקלים. אני יודע שרבים מחפשים רכבים בתקציבים האלו כרכב לחייל\סטודנט\נהג חדש וכדומה, כך שהדברים יכולים להיות ענייניים עבורכם. כפי שהכותרת רומזת, אחרי שסטיתי למחוזות אירופה וקניתי לעצמי צרפתיה בת 50 כמעט לפני שנה, הפעם הרכב הנמכר היה מתוצרת גרמניה, אבל חכו, זה לא מה שאתם חושבים. מי שמעוניין לדלג הלאה לקרוא על הרכב שנקנה - מוזמן. בחלק הבא אכתוב על הרכבים שראיתי. כשאני אומר ראיתי, אני מתכוון ל'אשכרה נסעתי 10\20\40 דקות כדי לבדוק רכב, רק כדי לגלות שXYZ'. אני אפילו לא מדבר על רכבים שפסלתי אוטומטית מהמודעה או מהטלפון. פיאסטה 2014, עם 85 אלף ק"מ, חישוקי מגנזיום (ואו, מעלף), שמורה חיצונית ופנימית. כיסויי מושבים מכוערים ומזעזעים שירדו ביום שיהיה לי כוח. מטופלת, היה צריך רק לעשות לה טיימינג. מסתבר שההמלצה לעשות טייימינג כל חמש שנים מאת היבואן היא רק המלצה, כי לא מצאתי בעל פיאסטה אחד שעשה טיימינג בזמן. אז הרכב נקנה לאחר דין ודברים עם טנק מלא, יש לעשות לו יישור קו שכבר התחיל. קצת על הדגם: קודם כל מבחינה עיצובית לדעתי פורד עשו פה עבודה מצויינת, הגריל שלאחר מתיחת הפנים נותן לרכב מראה הרבה יותר ייחודי ונועז לעומת העיצוב הראשוני. החלקים בפנים מרגישים קצת יותר איכותיים ממתחרות בקטגוריה הזו, הדשבורד מעט רך והקונסולה המרכזית לא עשויה מפלסטיק שחור ופשוט. לוח השעונים הצבוע תכלת גם כן מוסיף למראה הכללי היפה. מדובר במנוע בנזין אטמוספרי 1.25 עם 82 כוחות סוס, בדומה לריו, רק שהרכב שוקל 200 ק"ג פחות ממנה, מה שגורם לפיאסטה להרגיש קצת יותר זריזה ביציאה מהמקום. המושבים עצמם נוחים והרכב מרגיש מרווח בפנים, והמרווח הזה לא גוזל מגודל הבגאז המצויין ביחס לקטגוריה. הוא מצוייד ב7 כריות אוויר ומערכת מולטימדיה (מקורית?) עם BT USB וניווט (שעוד לא יצא לי לבדוק). כרגע הטנק הראשון שננהג בצורה מאוד לא חסכונית (בכל זאת גברת שלא נהגה שנים על ידני), הביא לצריכת דלק של 1:13.5 שסביר להניח תשתפר בשבועות הקרובים לאיזור ה15-16 לליטר. מה שכן חסר הוא מחשב דרך ברכב הזה, אומנם יש חיווי להעלאת הילוך אבל היה נחמד יותר אם הייתה מוצגת צריכת דלק רגעית\ממוצעת כמו בדגמים אחרים מהשנים האלו. בנוגע לתחזוקה: דבר ראשון שעשיתי היה לקבוע עם @מרכז שירות שי-לי להחלפת רצועת טיימינג, משאבת מים, אטם מכסה שסתומים ורצועת אביזרים. המשאבה יצאה כמו חדשה ולטיימינג הייתי נותן בכיף עוד שנה של עבודה. למה לא ביצעתי את העבודה בעצמי? ובכן, הטיימינג בפיאסטה דורש קיט לנעילת קאמשפט מה שמייקר את עלות העבודה העצמאית, העדפתי לתת למישהו אחר לעשות את העבודה. העלות הכוללת הייתה 1850 ש"ח. הרכב צריך לעבור טסט בעוד כחודשיים, ואז נחליט האם להחליף את הצמיגים האחוריים שמורכבים מ2017 או למשוך איתם עוד קצת. מעבר לכך טיפול הבא הוא בעוד 8000 ק"מ או 9 חודשים, כך שאמשיך לעדכן בהתאם. והנה קצת תמונות: וכמובן איך אפשר בלי האחות הגדולה ששומרת שאף אחד לא ידפוק אותה בחניה...
  4. 18 points
    חלק בטח כבר ראו את השרשור עם האופנוע שנכנס בי וההתבאסות מהתיקון שנעשה על הרכב, אבל לא על זה אדון כאן. הכל התחיל מזה ששיעמם לי עם הסקודה ייטי, תכלס אם היה תלוי בי הייתי מחליף אותה הרבה לפני אבל העסק לא היה כלכלי, האמת גם בסוף במצב שהיא נמכרה העסק לא היה כלכלי כלל (טסט לשנה, צמיגים חדשים, אחרי טיפול ועוד) אבל מה לעשות? לא הכל כלכלי בחיים. מפה לשם היה בא לי משהו חזק, משהו שיסע, משהו שיפנק לשם שינוי, אני האשמתי בכל העניין את משבר גיל 30 (עבודה, נשוי לעבודה, נשוי לאישה, 3 ילדים) וכבר לפני כמה וכמה חודשים אמרתי לאשתי, או אופנוע, או רכב שני כתחביב לי או רכב משפחתי שיסע, הגענו לתובנות מסויימות ומשם צללתי אל עולם שכולו רכבים והמון חוסר החלטיות על בסיס כמה כיוונים, להשאיר את הייטי ולקנות איזה רכב בסטטוס אספנות? הרי הייטי מתוקתקת ועוד רכב בסטטוס אספנות בדגש על רכב עם טסט כנראה לא יגזול ממני יותר מדי כסף. בצד של האספנות התעניינתי בשני רכבים, אחד זה גולף מארק 1 5 דלתות מנוע 1.3 (אם אני לא טועה) שמצד אחד קיבלה יישור קו בסיסי יפה אבל זקוקה לעוד המון המון עבודה, אחרי שכמעט נסעתי להתרשם ממנה הבנתי שזה לא זה כי הרכב לעולם לא יסע (הכוונה יסע נחמד עם המנוע הנוכחי), אישורי מנוע בקומבינה זה לא בשבילי וחוקית בעצם לא ניתן לאשר שם שום דבר נורמלי אז למה בכלל להכנס לזה (נורמלי זה אפילו 1.4 100 כ''ס), לאחר מכן נסעתי לראות אלפא 33 דור ראשון, רכב אחרי אוברול עם מנוע 1.7 (8 שסתומים וקרב' כפולים), ואללה נסע נחמד אבל כל הקווים של הרכב לא ישרים, המתלים ראו ימים טובים בהרבה ואני אמרתי לעצמי שזה יותר מדי בשבילי, הרכב נוסע אבל ברגע שתתחיל להתעסק בו זה לא יגמר, כאילו מה שמחזיק אותו זה סוג של כוח עליון. החלק הזה הסתיים ללא הצלחה. חלק שני התעניינות בכל מיני סקסו VTS ופג'ו 106 חמימות, החלק הזה הסתיים מהר עקב רכבים שלא יכולים לעבור טסט בלי קומבינה מה שמהווה עבורי דיל ברייקר ובנוסף עלויות של טסט וביטוח לשני רכבים (פה לעומת אספנות זה מחיר רגיל). חלק שלישי היה חיפוש לנצ'יה דלתא לקניה, כן כן זאת בלי השוק, הלכתי לראות 2 כאלה למכירה, מצב מחפיר, רכבים מוזנחים ומתפרקים, כמו כן הייתי בקשר עם אמיר מהפורום (שעזר לי המון!), הציע לי לראות את שלו לטובת רושם של איך היא בכלל אמורה להראותכשהיא מתוקתקת, הרכב שלו ללא ספק מתוקתק ושמור ברמה אחרת ופה הגעתי לטובנה שעם התקלות והאחזקה השוטפת כנראה אוכל להתמודד אך לא עם האיכות הירודה של הפנים וחוץ, הרי אין לי חניה מקורה, אני לא מתכוון לכסות את הרכב ואשתי כנראה אפילו לא תתאמץ לכסות את השמשה הקדמית. מרבית הרכבים עם סמלים שרופים, גומיות מאוד בלויות ועוד. במקביל גם שאלתי חבר פורום בעלים של מונדאו אם הוא מכיר אחת שמורה למכירה, והופה ישנה אחת כביכול שמורה למכירה. שיח ארוך עם הבעלים במשך כמה חודשים עד שמכרתי את הייטי ותקופת הקורונה שהקשתה על הכל והנה, אני בעלים של מונדאו טיטניום 2011! אז מה יש לנו? רכב עם המון טכנולוגיה, כנראה יותר מדי טכנולוגיה בן כמעט 10, מנוע 2.0 טורבו עם 240 כ''ס, גיר רובוטי בעל 6 הילוכים (אלוהי הגירים הרובוטיים שמור עליו), מערכת סוני\בוס מקורית עם סאב מקורי בבגאג', סאנרוף, ריפודי חצי עור, המון מרווח פנים ותא מטען ענק שזה בדיוק מה שהמשפחה הייתה צריכה, צריכת דלק שאני מעדיף לא לדבר עליה כי מתחילים לי תיקים בגוף וכמובן הרבה כיף. האקזמפלר נקנה עם כמעט 95 אלף ק''מ לפני חודש, כבר עשינו עם הרכב מעט יותר מ 1000 ק''מ שכללו גם נסיעה משפחתית לרמת הגולן ועוד, התכנון הוא להחזיק את הרכב כ 3 שנים ואז או שנתרחב מבחינה משפחתית (כן אני עדיין חי בסרט שסגרתי את הבסטה) או שפשוט נחליף את הרכב. מבחינת השקעה אני לא הולך להשתולל כנראה, יישור קו והחזקה פדנטית כהרגלי. עד כה נרכשו כבר מצרכים לטיפול הבא שכוללים שמן מנוע, פילטר שמן, בורג ריקון, תושבת גיר (2 האחרות חדשות), כנראה אוסיף כבר החלפה של שמן גיר ופילטר שמן גיר שיהיה ראש שקט. הגיר עצמו חדש דנדש מלפני כ 30 אלף ק''מ ואני באמת מקווה לטוב איתו. כמובן מכיר את הבעיות וצללתי אל תוך הרשת ב 3 שפות, רוסית, אנגלית ועברית לאיתור הבעיות הנפוצות (בעיקר טורבו והגיר). בנתיים נרכש התקן OBD ויחד איתו גם אפליקציה forscan שכוללת אופציה ללימוד גיר, לימוד גיר נעשה ואכן ישנו שיפור משמעותי היות וההעברות בין 1-2 לפעמים לא היו חלקות. מבחינת פנים יש לי כמה דברים שצריך לסדר, קרע קטן בעור בכסא נהג, תפירה להגה שנסדק מהשמש, בטח עוד כמה דברים ששכחתי. מפה לשם אחלו לי הצלחה!
  5. 18 points
    אם הוא יכול לשלם לך בכמה תשלומים, למה שלא יקח הלוואה מהבנק, ישלם לך את מלוא הסכום ויחזיר לבנק? ואם הבנק לא מוכן לקחת את הסיכון, למה שאתה תקח אותו כאדם פרטי?
  6. 18 points
    אני לא בטוח במידת הרלוונטיות של הסיפור הזה לפורם… השנה היא 1972, בסנט פטרסבורג (אז לנינגרד) מתחילים בהארכת קו מטרו קיים לכיוון השכונות הצפוניות של העיר. הקטע החדש אמור לכלול 5 תחנות, כאשר בנקודה אחת הקו חוצה זרם מים תת קרקעי שאת גודלו ועוצמות, כמו שהתברר בדיעבד, לא הערכיו נכון בשלב עבודת המחקר והכנת הפרוייקט. הפרוייקט לקח בחשבון הקפאת הקרקע (ואת הזרם התת קרקעי יחד איתו) באיזור הבנייה באמצעות מכונות פריאון רגילות שהיו בשימוש במצבים דומים וסיפקו טמפרטורה של מינוס 12 מעלות. עדיין איזור ההקפאה היה גדול מאוד, מה שייקר משמעותית את עלות הפרוייקט ואז מהנדסי המטרו הציעו רעיון מקורי - שתי המנהרות (קו הלוך וקו חזור) שבדרך כלל עוברות זו לצד זו, באיזור הזרם יעבור זו מעל זו עם הפרש גובה 14 מטר בין המנהרה התחתונה לעליונה. הדבר איפשר להקטין משמעותית את השטח הנדרש להקפאה, להקטין את מספר הקידוחים ואת מספר המכונות. היה נראה רעיון מבריק והוא קיבל אישור לביצוע. מכונת ה"חפרפרת" התחילה בחפירה של המנהרות והכל על פניו התנהל כמתוכנן. היא סיימה בזמן את החפירה של שתי המנהרות, ההקפאה החזיקה, העובדים המשיכו בעבדות גימור, בניית התחנות וסלילת הפסים. ואז באופן פתאמי זרם המים התת קרקעי שהתברר שהוא נהר של ממש ובכלל לא קפא, פרץ למנהרה התחתונה והציף אותה. צוות העובדים הצליח להיחלץ החוצה ברגעים האחרונים דרך הפיר הטכני אבל המנהרה הייתה מוצפת ויצאה מכלל שימוש. עקב הצפת המנהרה, נוצרו חללים גדולים ריקים מתחת לפני הקרקע וזה גרם לשקיעת הרחובות והמבנים מעל איזור הבנייה. בכמה מקומות התעקמו פסי הטראם, נוצרו סדקים וקריסה חלקית של כמה מבנים, הרס תשתיות מים וביוב, שקיעת כיכר שהייתה בדיוק מעל איזור ההצפה ופניקה גדולה באוכלוסיה. מנהיגי הפרוייקט שרצו למנוע נזקים נוספים נתנו הנחיה להציף גם את המנהרה השניה. אחרי זה שתי המנהרות נאטמו בקצוות בחסמי בטון בעובי 3 מטר, הלחצים מחוץ ובתוך המנהרות הושוו ושקיעת הקרקע הופסקה. אבל, הפרוייקט היה תקוע מאוד חזק. במטה טיפול באירוע חשבו על כמה דרכים להמשיך את הבנייה. הדרך הראשונה, להריץ את המנהרות מתחת לאותו ערוץ נחל תת קרקעי. זה היה מייקר את הפרוייקט מאד, היה צריך להעמיק בהתאם את שתי התחנות הסמוכות שכבר היו מוכנות, להאריך את המנהרות האלכסוניות לדרגנועים ונוסף על כך זה היה מקשה על חיבור המקטע הזה לכל יתר הרשת עקב הפרשי עומק. הרעיון הזה נדחה. הדרך השניה, להריץ את המנהרות מעל ערוץ הנחל התת קרקעי. במקרה זה המנהרות היו עוברות קרוב מידי לפני בשטח ועקב קרקעות לא יציבות באיזור זה היה דורש יצירת שטת סטרילי מעל, זאת אומרת הריסה ופינוי מבנים, זה לא היה מעשי וגם הרעיון הזה נדחה. הדרך השלישית, הטובה ביותר - לבנות מעקף מסביב למקום הבעייתי נדחתה אף היא מפאת אילוצי זמן. באותן שנים המטרה העליונה הייתה לעמוד בתוכנית החומש - לסיים את הבנייה ולמסור ללקוח בזמן שהוגדר. כל דחייה אפילו מוצדקת ביותר הייתה בעייתית מאוד. עקב כך הלכו על הדרך הרביעית, הזולה והמהירה ביותר - להשתמש במנהרות המוצפות הקיימות, לעבור אותן מחדש תוך שימוש בהקפאה עמוקה על ידי חנקן נוזלי. לאחר מכן לעבות ולאטם הייטב את המבנה החיצוני שלהן, כך שיעמוד בעומסים ובלחצים שיפעיל הנהר התת קרקעי שלא נעלם לשום מקום. מכל רחבי המדינה מגיעות לפיטר (קיצור של סנט-פטרסבורג) מיכליות עם חנקן נוזלי. זה עזר, הזרם קפא. טמפרטרה במנהרות היא מינוס 50 מעלות, העובדים לבושים ב 3 שכבות בגדים מנקים ומסדרים את המנהרות, מבצעים חיזוקי פלדה ובטון, דואגים לאטמיה מוחלטת שנראית חזקה ועמידה ביותר. בשנת 1975, באיחור של שנתיים וחצי (אבל עדיין בתוך אותה תוכנית החומש) הקו נפתח בטקס חגיגי ונמסר ללקוח - עיריית פיטר. אף אחד לא חשב להשאיר את ההקפאה לאחר סיום העבודות, זאת אומרת להמשיך להקפיא במהלך תפעול הקו. זה היה כל כך יקר ומורכב שאפילו לא עלה לדיון. המשך בהודעה הבאה...
  7. 15 points
    ממשיכים לתכנן תכניות ואלוהים צוחק. אז בהמשך לרכישת הסורנטו בשרשור הנ"ל והתכנון לרכוש מאבריק לסופש"ים, מטרד בשם מרפק טניס (אפיקונדיאליטיס) שלא רוצה ללכת לשום מקום, נשאר כרגע, והדבר האחרון שהוא זורם איתו זו נהיגת שטח אינטנסיבית למסלולים של נהיגת 10 וגם 14 שעות ביום...אז המאבריק לא קורה בינתיים. המונדאו נמכרה מחוסר שימוש, ובצל הקורונה החיים מתנהלים בעצלתיים. אין חופשות, אין טיולים ויש רק מינימום של ביקורי משפחה הכרחיים. מכאן והלאה, מי שאוהב סיפורי רכב (בסגנון שלי) אז שימשיך לקרוא, ומי שלא, שידפדף לפסקה האחרונה...(;- כרגע לא מובטל, אבל יש מידי פעם רגעים של בטלה, ומי לא יודע שהבטלה מביאה לידי שעמום, והשעמום לידי דפדוף מוגזם באתרי רכב ובמבצעים, והדפדוף לידי חטא. איזה חטא? תמשיכו לקרוא... אז מי אם לא אבא שלי שהוא בן דוד רוחני של בר קמצא, מרוקאי עם לב של פרסי ומצפון כלכלי של תימני, כשאני בא להסיע אותו למקומות פעם בשבועיים/ חודש, פתאום התחיל לפתוח לי על הסורנטו ועל זה שהוא מעדיף שאסיע אותו במאזדה שלו (CX5 שנרכשה ביולי חדשה שנה שעברה)! כן, אותו אדם שבפעם האחרונה שרכש רכב פרטי חדש, זה היה סיאט פורה 1984 שאפילו בזמנו גם פריזר הקמצן קנה סובארו DL, ומשם רכש רק מסחריות, הוא, פותח עלי, אני, שבערך כבר 15 שנה נוסע רק על מכוניות דנדשות ומחליף בממוצע כל שנה וחצי. אני! עליי הוא פותח? מה פה קורה פה? תשלפו את המצלמות, הסיגר ליגאל שילון/עופר שכטר, עליי. לא. אין מצלמות. מה כן יש? להלן תמליל שיחה: (אני בחניה שלו, עם האוטו שלי, מגיע לאסוף אותו) אבא: תרד מהאוטו שלך בוא ניסע בשלי. אני: מה? מי? מו? שאני אסע ברכב הבינוני מינוס שלך עם המנוע החלוש והמולטימדיה של רדיו רשת ב' ? פחחח. אין מצב. אבא: ככככ ( זה ככככ ספציפי של מרוקאים), האוטו ש'ילי בינוני? היית רוצ'ה! האוטו שלי ז'ה יפאני אמיתי, שמה, אם עובד במפעל מפספס בורג - הוא עושה חראקירי. האוטו הז'ה הוא המודל האחרון של הטכנולוגיה באייטק (עם א'), אם אני שם לו אבן על הגז יסע 100 (קמ"ש) ועדיין הוא עוצ'ר לבד מול הקיר (הוא לא יודע לתפעל את הבק"ש האדפטיבית); האוטו החטייאר שלך ממשיך ונכנס בקיר. ככככ (ההוא הספציפי). ובכלל, אם נרדמתי, האוטו ש'ילי נוסע לבד בסיבוב ושלך ממשיך ישר, איך אתה משווה בכלל? ככככ לוחו פיז'באל (זרוק אותו לזבל). אני: האוטו שלי 2013 , אז לא הייתה אופציה כזאת. פרט לכך, האוטו שלך מחוויר מול שלי, בעצם, כשמשעמם לי, אני שם את האוטו שלך בבגאז' ונוסע להראות לו נופים. אפילו פעם אחת העמסתי אותו מאחורה לפסגת הר מירון, שזה לא מקום שהוא יוכל לטפס לבד כי בטח יגמור מנוע מעייפות, הורדתי אותו שם בכדי שיהנה מהנוף, וקיבלתי על זה דו"ח. אבא: חחח באמת? דו"ח? למה, נסעת מהר ותפס אותך שוטר? הכל שם שיבובים. אני: לא, לא שוטר אבא: אז מי נתן לך דו"ח? אני: פקח של רשות שמורות הטבע אבא: למה? אני: השלכת פסולת מוטורית במקום ציבורי... אני: חחח אבא: ככככ (אותו אחד), היית מת. האוטו שלי מאז'דה זה הפרייוט מספר אחד היום והכי במודה. כשאני נוהג באוטו כל היום בחורות מסתכלות עלי, נשבע לך. אני: בטח, רואות זקן באוטו מזגזג (תיקון שיכור לסטיה מנתיב) ומתות מפחד שתדרוס אותן אז הן לא מורידות ממך עין אפילו לשניה, עד שתעלם מהאופק. חחח אבא: חחח...טוב, תישמע, האמת האוטו שלך לא נוח לי, והפיז'ו שהיה קודם היה הרבה יותר טוב. עכשיו שמכרת את הפרייווט, לא בא לך להסיע את אבא במשהו יותר מכובד? הבן של XXX מסיע אותו לרמב"ם בג'יפ החדש שלו של פיז'ו והוא אומר שמרוב שהאוטו נוח, איך שהוא עולה, הוא נרדם. אני גם הייתי נרדם בפיזו שלך, ועכשיו בזה, בכלל לא נרדם. אני: המממ. XXX חולה ריאות עם סטורציה (ריווי חמצן) של מע"מ (17%) ביום טוב, גם על הטרקטור שלך עם המחרשה מחוברת על אספלט הוא נרדם אחרי שהוא יוצא מהבית 6 מטר עד לחניה... יש לי 2 משכנתאות וארבעה זאטוטים שלא באמת משאירים לי זמן וכסף לחשוב על אוטו חדש, כשיהיה לי תקציב נדבר על זה. אבא: כשיהיה לך תקציב זה אולי עוד 20 שנה, וגם את זה תבזבז על החתונה של הבנות. תישמע, לך לחברה, תישאל כמה עולה חדש ואני אעזור לך קצת והשאר תיקח בתשלומים. אני: קצת זה לא מספיק אבא: קצת זה מה יש, כדאי לך לבדוק לפני שאתחרט. ואז מגיע החטא. איזה חטא? חטא הגאווה, ההיבריס המפורסם. בתמימותי התחלתי לבדוק. מה? נרחרח קצת, מה כבר יכול להיות? ואז התחילו מבצעי קורונה. פיזדץ. גם הנחות מפליגות וגם אפס ריבית במיליון תשלומים ללא הצמדה. פרסמתי את האוטו לסירוגין להרגיש את השוק, מממ... יש ביקוש, אם לא ב XXX, לא מוכר. (היבריס, כבר אמרתי?) אבל הרבה אנשים אוכלים לי את הראש כל פעם, מנסים לסגור עסקה בטלפון בלי לבוא אפילו לראות. אז מחכים. עד שבא אחד רציני: ויני וידי ויצ'י. זבנג. ואז זה נהיה אמיתי. אכן, הלכה הבונבוניירה. ואז אתה כבר בתוך המערבולת, וחוץ מנוף קצר טווח בסגנון טיטאניק, שום דבר לא מרמז לי על כך שאני אבלה לילה בלתי נשכח עם קייט וינסלט לפני שאני שוקע במצולות. ההיפך, דוקא נראה שמצולות כן, וקייט לא. סאומאומו. אם לא קייט אז לפחות אחת אחרת שתסב לי אושר בלב וחור בכיס (חוץ מאשתי). נזכר במיודענו פרופ' דר' מר. אדון. כוכב המספריים של 'לאנוספורס' שעף עם כל הלב על החור בכיס. גם על האמריקאית וגם על הצרפתייה. פוק איט, אני לא המפגר היחיד ויש בזה נחמה. עכשיו צריך לבחור וכרגיל שוב התלבטות: חבר יסדר לי סורנטו אורבן חדש על הכביש (מהיבואן) ב 202 אלף. עם הריפוד הבהיר ועם הטפטפה. עסקה נהדרת. בלובינסקי מציעים את ה5008 דיזל Active SE שזה אקטיב עם בק"ש אדפטיבית 183 על הכביש ( הנחה של כ 10k ). במוטודיל מציעים 5008 דיזל אקטיב ב 166,500 על הכביש. Sweet deal. להוסיף 16.5 k על רכב יבואן ובק"ש אדפטיבית? מה שכן, ב SE הבלימה האוטונומית מוגדלת עד 145 קמ"ש ( עד 85 קמ"ש באקטיב) אז זה נחמד בכביש מהיר. מממ מעניין. מתלבט. סורנטו אהוב ליבי, (במרוקאית Mdu'ura) עם סביבת נהג נעימה ופרקטית, מערכות בלימה ותיקון סטייה ברמת שלמות, אנדרואיד קל ופשוט, אך עדיין אותם 2 טון שמתנהלים בכבדות יחסית ועם התנהגות כביש משמעותית פחות טובה מהפיז'ו. וגם עם מחיר של כמעט 40k יותר מהפיזו הזולה ו 20 יותר מזו של היבואן. מממ. פיזדץ, חתיכת התלבטות. בעוד 3 חודשים יגיע לארץ סורנטו חדש, זה גם שיקול. שנתיים תיכף חולפות מאז שנכנסנו לבית החדש, וכמעט סיימנו את כל התוספות, שהצטברו להרבה מאוד כסף. הרבה. (נכנסנו לבית ערום, ללא דלתות פנים, מקלחונים, ללא פיתוח חוץ, גינון, פרגולות, וכד'). למיטב הבנתי נשארו עוד קצת הוצאות, מקסימום לחצי שנה-שנה הקרובה, אך ללא לחץ. אז ניתן להעמיס קצת תשלום חודשי לטובת אוטו. וזה בוודאות בגללך לאנוס. חוטא ומחטיא שכמוך. לאחר שיקולים כבדים והתחבטויות החלטתי ללכת על היבואן. למה? בשכנוע עצמי לא כזה מזהיר, אמרתי שאולי ח"ו במקרה של תקלה אצטרך לטפל במוסך של הסוכנות בה רכשתי אז אקבל יחס סביר לכל הפחות (כן, בטח...). אלוהי הנביאים אולי יעזרו לי עם יד פרטית ביום המכירה, למרות שאני מאמין שבעוד 3 עד 5 שנים מהיום, יד ראשונה פרטית מאפס ק"מ עם רכב שמור יבקשו מחירון רגיל ויקבלו. רק הימור. כמו כן ח"ו במקרה של אבדן מלא יש חדש תמורת חדש וכל השיט הזה. מהון לשם ומשם להון, הוזמנה פיז'ו 5008 דיזל SE מהיבואן תמורת 183,000 ש"חין ותקילין. צבע אפור פלטינום. אפס התקנות. ללא קודנית וללא שום אקסטרות. הכי קרוב לאיך שהיא ירדה מהבאבורה. מגיע לשלם על האוטו ועובר עם הנציג אייטם אייטם על ההזמנה. במהלך וידוא הריגה על הצבע ועל אפס התקנות פתאום מתחוור לי שבדגם SE יש בק"ש אדפטיבית ורדאר מלא, אך בקרת סטייה מנתיב של מוביל-איי. מה? זיבי מוביל-פח אצלי באוטו. תחזור, תחזור לאקטיב. מבצע תשלום וממשיך ללחוץ על הנחה, היה מבצע 10K הנחה, אך עם האגרה וצבע מטאלי האוטו מגיע לבערך 191. הנציג הבטיח לכווצ'ץ עוד טיפה במעמד התשלום ואכן גירד לי עוד כמה גרושים כך שהאוטו על הכביש 180 ועודף. הבדל של 13.5 K מהליסינג אפס ק"מ כבר פחות נורא. קנינו. צבע כסף מטאלי של פלדה ולריאנית. האם נחזיק בה בגבורה 7 שנים? לא יודע. האם היא תפנק ותשרת נאמנה 7 שנים? גם לא יודע. האם בעוד שנתיים שוב יבוא לי הג'וק? סיכוי סביר שכן. מה כן יקרה? רק אלוקים יודע. בינתיים אני יודע שבעוד הרבה שנים אלמד את הבן שלי אף פעם לא להתווכח עם סבא, אחרת זה יעלה לו ממש ממש ביוקר...אבל ממש. וגם אם יתווכח עם סבא, אני מקווה שהגנים האשכנזים של האמא שלו יעמדו חוצץ בינו לבין חוש ההרפתקנות הכלכלית הלא מפותח שלו, שהגיע עם הגנים שלי שבאו מהרי האטלס. כשיגיע האוטו יהיו תמונות עם אבטיחים, אולי אפילו אוסיף גם נקטרינה. FIN
  8. 14 points
    ה-1 ביולי כבר מאחורינו, והגיע הזמן לסכם חצי שנה בלי להאריך במילים (כרגע) פשוט אתן לנתונים לדבר אשמח לקבל מכם פיבדקים על הדו"ח שהושקעה בו עבודה רבה. בחודשים ינואר-יוני 2020 עלו על הכביש בייבוא סדיר ומקביל 123076 כלי רכב מתוכם 65 כבר ירדו מהכביש ולכן נשארנו עם 123011 כלי רכב. בתקופה המקבילה ב-2019 עלו על הכביש 158000 כלי רכב, כלומר ירידה של 22% בהשוואה ל-2019. יש לציין כי כמות כלי רכב שעלתה על הכביש ביוני משקפת ירידה של אחוזים בודדים מהחודש המקביל בשנה שעברה. קריאה נעימה 😀 עליה על הכביש ינואר-יוני 2020.pdf
  9. 13 points
    בסקירות האחרונות של ההילמאן אימפ וההילמאן האנטר, נבחן בין היתר תפקידן בדעיכה ונפילה של קבוצת רוטס וקרייזלר-בריטניה. אבל מה לגבי המכונית הנוספת בקשת הדגמים שקרייזלר ניסו לבנות בבריטניה בתחילת שנות השבעים, ההילמאן אבנג'ר? סיפורו המסתעף מתחיל מהמקור בקובנטרי, ממשיך לארה"ב (שם נמכר כפליימות' קריקט), מתפתח לנגזרת במימון ממשלתי עקב דעיכת היצרן, ומסתיים כהרפתקה דרום-אמריקאית שמעט ממנה היה ידוע בבריטניה בזמנה. סיפורו של האבנג'ר כולל לא-פחות מששה מותגים בסך הכל. כאמור בסקירות הנ"ל, בשנת 1966 הציגו רוטס את ההילמאן האנטר כמכונית קונבנציונאלית-שמרנית אך מעוצבת עם סטייל סביר, במרכבי סדאן וסטיישן: היא כוונה לנקודה בשוק הרכב, מעט מעל לפורד קורטינה וקרובה יותר לווקסהול וויקטור ולצמד תאומות הפארינה מבית BMC (מוריס אוקספורד ואוסטין קיימברידג'). היא הייתה מחליפה ישירה לסופר-מינקס שבעצמה הייתה גדולה במעט מהמינקס, מלך המכירות של רוטס באופן מסורתי. אמנם בתחילת הדרך נמכר האנטר בעל מנוע חלש יותר הממותג כ"מינקס", אך כעת נוצר פער משמעותי בקשת הדגמים בדיוק במיקום הכי חשוב של השוק. וכך לרוטס, שבשלב זה היו בתהליך הפיכה לקרייזלר-בריטניה, לא היה מתחרה מול רב-המכר הבריטי, ADO16 (אוסטין\מוריס 1100), או הפורד אנגליה והווקסהול ויווה. האבנג'ר (Avenger), שכונה פנימית "מכונית B" ושפיתוחו החל בשנת 1966, היה אמור להיות התשובה לכך, ולפני שהושק באביב 1970, תוכנן מאפס. המבנה הטכני היה די צפוי, עם מנוע ארבעה צילינדרים OHV המניע את הגלגלים האחוריים דרך תיבת-הילוכים בעלת ארבעה יחסים, היגוי מסוג מסרק, מתלי זרועות מקפרסון מלפנים ואולי החלק המעניין ביותר טכנית, מתלה אחורי בעל ארבע נקודות חיבור מבוסס קפיצי סליל. באותן שנים, רק לווקסהול ויווה היו מתלים מתקדמים יותר מקפיצי עלים, ויש לציין שמסורתית, רוטס מעולם לא ששו לאמץ טכנולוגיות מתקדמות בתחילת דרכן. יותר מכל, המנוע החדש והמתלים המתקדמים הוכיחו את השקעת קרייזלר בחברה. אחת ההשלכות של המתלה האחורי היה העיצוב, ולמעשה האריזה הכללית. המעצב טים פריי, אחד מאבות פרויקט האימפ, אמר כי המתלה הוביל למושב אחורי גבוה מהרגיל. כדי להשיג מרווח ראש ראוי, היה על חלקו האחורי של הגג להיות גבוה, ונוצר אתגר לעצב את חלקה האחורי של המכונית "שלא ייראה כאילו הוא הולך ונופל", לדבריו. פריי עיצב את הגג הגבוה עם חלון אחורי סוחף אל מתאר תא המטען (מזכיר מאד את הרנו 12 מאותה תקופה), והוסיף טאצ' ייחודי עם פנסים אחוריים בצורת מקלות הוקי: התוצאה הייתה בחלקה אופנתית, בחלקה הכרחית, אבל היא עבדה והעניקה מראה עכשווי למכונית, תוך שהיא פורצת את הגבולות העיצוביים של מוצרי רוטס הקודמים. השלכה נוספת של המתלים הייתה בסיס גלגלים של 249 ס"מ, כסנטימטר וחצי פחות מההאנטר, זאת למרות שהאבנג'ר היה כ-15 ס"מ קצר יותר ממנו באורך הכללי, ובעל מרחב פנימי לא-קטן בהרבה. המשקל היה נמוך מההאנטר הוותיק יותר ומרכבו היה קשיח יותר, אם כי בהמשך קרייזלר החליטו כי לא ניתן יהיה לפתוח פתח עבור המעוניינים בגג נפתח מסוג מלבני "אפטר-מארקט". כאמור המנוע ארבעה צילינדרים OHV בתכנון רוטס היה חדש לחלוטין, בנפחים 1250 ו-1500 סמ"ק וסיפק בין 53 ל-63 כ"ס, דרך תיבת ארבעה הילוכים ידנית או תיבת שלושה הילוכים אוטומטית של בורג-וורנר. הביצועים היו סבירים לחלוטין כנגד המתחרות הצפויות- פורד אסקורט, ווקסהול ויווה ומוריס מרינה- והתנהגות הכביש הייתה כנראה הטובה מכולן. למען ההגינות, צריך לציין שאף אחת מהמכוניות הללו לא היו מדהימות במיוחד, כצפוי מקומפקטיות משפחתיות בבריטניה של תחילת שנות השבעים. רמות האבזור נעו החל מה-DL הבסיסי, בעל רצפת שטיח גומי וספידומטר "פס", דרך ה-Super ועד ל-GL בעל לוח ארבעה-שעונים מלא, וריפוד ניילון מוברש (דמוי בד), בעצמו מהראשונים בבריטניה. הדאשבורד עוצב מתוך ראיה ארגונומית מתקדמת, כאשר המגבים והאורות נשלטו מחוגות גדולות, בנוסף לזרוע איתות\הבהוב. ההגה היה בעיצוב טיפוסי מאד לשנות השבעים, ובנוסף לעיטורי כרום וצלחות גלגלים מעוצבות, ל-GL היו ארבעה פנסים בחזית במקום שתי יחידות רבועות בדגמים הנחותים יותר. ייצור האבנג'ר החל את דרכו בריטון (Ryton), במפעל הראשי של רוטס ממש מחוץ לקובנטרי, אם כי חלקי המרכב (body pressings) נשלחו מהמפעל בלינווד (Linwood) שבסקוטלנד. המנועים ותיבות ההילוכים יוצרו בסדנאות סטוק (Stoke) שבקובנטרי עצמה. גרסת הסטיישן הופיעה באביב 1972, והעיצוב איבד מעט מהניקיון והקומפקטיות של הסדאן. שני הנפחים, 1250 ו-1500 הוצעו אבל לא ה-GL: באותו הזמן, הופיעה גרסה בסיסית במיוחד, בעלת רצפת שטיח גומי, ללא מגן שמש לנוסע וכיסא נוסע ללא-כיוונון כלשהו: באביב 1973, הופיעו לראשונה דגמי שתי-דלתות, בניהם 1500GT בעל ציפוי וויניל לשלושת-רבעי הגג שאפילו התאים לו עיצובית, ארבעה פנסים בחזית אבל ללא תוספת כ"ס: הכוח הגיע עם גרסת הטייגר (שם ישן שנלקח ממאגר השמות של רוטס), בסביבות 90 כ"ס ואפילו עד 110 כ"ס אם הוזמנה אופציית גל-זיזים תחרותי (competition). גם תא הנוסעים עבר שדרוג לרמת "ספורט" כחלק מהחבילה. שתי סדרות של טייגרים נבנו בשנים 1972-73, סה"כ בסביבות 700 יחידות, ומעט מאד מכוניות שרדו: קרייזלר בריטניה בחרו באבנג'ר טייגר לייצג אותם במרוצי הראלי, ועשו שימוש בקבוצה הממומנת על-ידם עם הצלחה מסוימת בקטגוריות המתאימות במרוצי הראלי הבריטיים. האבנג'ר ראלי היה אמנם מרשים בצביעת הכחול\לבן של קרייזלר, אבל כמתחרה לצד האסקורט RS המצליח הרבה יותר, הוא היה "עוד אחד": הצלחה מרשימה יותר נרשמה באליפות הבריטית למכוניות סאלון הפופולארית, ה-BTCC, כאשר אליפויות בקטגוריה A הגיעו בשנים 1974 ו-1976 מידיו של ברנרד אנט (Unett), שהתחרה בהילמאנים עוד משנות השישים, בימי רוטס טרום-קרייזלר: בסוף 1973, מנועי 1250 ו-1500 הוגדלו ל-1300 ו-1600, ובוצעו כמה שינויים באבזור ובעיטורים. בניגוד לשאר רכבי רוטס וקרייזלר, בבריטניה האבנג'ר נמכר אך ורק תחת מותג הילמאן. לא היה דגם של סאנבים (Sunbeam) במדינה, ובשום מקום בעולם לא נמכרה גרסת מותג האמבר (Humber). המכונית נמכרה במספרים מועטים ברחבי אירופה תחת מותג סאנבים, כאשר נפחי המנוע היוו את שם הדגם. הרכבה מקומית בוצעה בניו-זילנד, אוסטרליה ודרום אפריקה, בגרסאות מותאמות למקומיים. בדרום אמריקה, יוצרה גם גרסת טנדר. לקרייזלר היו שאיפות גדולות לשווק את המכונית בצפון-אמריקה כמתחרה לפורד פינטו, שברולט ווגה ועדר של יפניות תת-קומפקטיות, תחת השם פליימות' קריקט (Cricket). בנובמבר 1970 החל הקריקט להימכר בארה"ב כמודל 1971. כל המכוניות נמכרו עם מנועי 1500, ארבעה פנסים בחזית ובלמי דיסק מלפנים, שבבריטניה היו זמינים רק עבור מודלים מסוימים. אורות צד (כתומים), מושבים עם משענות גבוהות וזמזם עבור חגורות הבטיחות הבטיחו את עמידת הקריקט בתקנות הבטיחות הפדראליות. פליימות' שיווקו את המכונית על בסיס מאפייניה שנבעו ממשקלה הנמוך ואופייה הקומפקטי, והשפיעו על התנהגות כביש טובה, קלות תפעול ומרחב פנימי מצוין יחסית לגודלה החיצוני. צריך רק להתבונן בסמל שלה כדי להבין איך קרייזלר רצו שהמכונית תתפס בציבור הרוכשים: אבל מבחינת מכירות, המכונית הייתה כישלון; בשנת 1971 פליימות' מכרו 28,000 קריקטים לעומת 275,000 ווגות של שברולט ו-352,000 פינטו של פורד. חלק מהבעיה היה המחסור בכוח לעומת המתחרות, שגם הציעו תיבות אוטומטיות ראויות ומזגנים. בנוסף, איכות ההרכבה והעמידות היו גרועות יותר מ"רע", כאשר המכונית סבלה מדליפות מים וחלודה כבר בשנה הראשונה לחייה. בשנת 1972 נוסף יותר כוח למנוע באמצעות שני קרבורטורים ויחס דחיסה גבוה יותר, אבל אפילו זה לא עזר- מכירות 1972 היו פחות ממחצית מכירות 1971, ובשנת 1973 המכונית הוסרה לחלוטין מהשוק. השם קריקט המשיך לשמש את פליימות' בקנדה, עבור גרסת דודג' ממותגת-מחדש של מיצובישי קולט. באופן מוזר, בשנת 1971, אותה שנה בה החלו קרייזלר למכור בארה"ב את הקריקט, הם החלו למכור גם את הדודג' קולט, מיתוג מקומי של המיצובישי קולט, שגם הייתה בגודל דומה לקריקט: נוצר מצב של דו-קרב בין הקריקט תוצרת-בריטניה באולמות פליימות' לבין הקולט תוצרת-יפן באולמות דודג'. לא צריך לנחש הרבה כדי לדעת מי ניצח בסופו של דבר. בשלב זה, האבנג'ר נקלע בתוך הדעיכה של קרייזלר-בריטניה והתפרקות פעילויותיה האירופאיות מתוך משבר הדלק של 1973, בעיות וקשיים של החברה-האם בדטרויט, והכישלון במיזוג מותגים (רוטס, סימקה) ודגמים (האימפ, קרייזלר 180) לרוחב כל הפעילות האירופאית. בשנת 1975, קרייזלר הציגו אולטימטום לממשלה הבריטית; חילוץ פיננסי, הלאמה או סגירה. הממשלה מימנה את החילוץ בסכום של 162 מיליון ליש"ט (בסביבות 1.4 מיליארד היום), בכפוף לתוכנית שדרוג הרכבים; הסימקה 1307/1308 החדשה (שנמכרה בבריטניה תחת השם קרייזלר אלפין) תיוצר בריטון, האבנג'ר יישלח לייצור בלינווד, ההאנטר והאימפ ידעכו עד למותם הצפוי והאצ'באק קומפקטי חדש ייוצר בלינווד על בסיס פלטפורמת האבנג'ר: כך נולד הקרייזלר סאנבים (מותג ישן של רוטס שימש כשם המודל), שעוצב בידי רוי אקס (Axe) ועשה שימוש בזכוכית שטוחה כדלת אחורית. הוא כוון ישירות כנגד הווקסהול שבט והפורד פיאסטה הראשונה, שהקדימו אותו. הוא הכיל הרבה יותר חלקי אבנג'ר ממה שנראה במבט ראשון, כולל הדלתות של האבנג'ר שתי-דלתות ותא הנוסעים של האבנג'ר לאחר מתיחת הפנים בשנת 1976. אחד המנועים היה גרסה מוגדלת של מנוע האימפ. בהמשך, יוצרה גם גרסת הוט האץ' שהתפתחה לגרסת ראלי בעזרת חברת מכוניות הספורט לוטוס: מכונית הראלי הייתה מוצלחת מאד, ובשנת 1981 אף זכתה באליפות העולם, אם כי כבר תחת מותג טלבו (לאחר השתלטות פיג'ו על קרייזלר-בריטניה): בחזרה לאבנג'ר; מתיחת הפנים הראשונה והיחידה שלו בוצעה כאמור בשנת 1976, אחרי החילוץ: מאפיינים בולטים היו עדכון האחוריים (תוך נטישת הפנסים בצורת מקלות ההוקי), החזית (שעודכנה למראה הגנרי של קרייזלר-אירופה דאז), ותא נוסעים חדש שחלק רבות עם הסימקה 1307/1308. המכונית מותגה כעת כקרייזלר אבנג'ר, ויצאה לקרב מול הווקסהול קבאלייר החדש, פורד אסקורט דור 2, פורד קורטינה דור 4 (במידה מסוימת) ומוריס מרינה. האבנג'ר אולי נראה חדש והיה לו תא נוסעים מאד עדכני, אבל יריביו התקדמו גם הם ובעיות קרייזלר שתמיד ריחפו מעל, לא עזרו לו. בדיעבד, אפשר לשער שהסיבות היחידות בגללן ההאנטר והאבנג'ר לא הוחלפו ישירות בידי הקרייזלר אלפין (סימקה 1307/1308) היו השמרנות של שוק "מכונית חברה" הבריטי, והרצון של הממשלה הבריטית להחזיק את המפעל בלינווד שבסקוטלנד פתוח. האלפין משנת 1975 הייתה יכולה להחליף בקלות את ההאנטר והאבנג'ר 1600, והקרייזלר הורייזון (Horizon) שיצא בשנת 1978, היה יכול להחליף את האבנג'ר 1300. בכך הייתה נוצרת לקרייזלר-בריטניה קשת דגמים קוהרנטית וחדשה, כפי שהיה לקרייזלר-צרפת. בשנת 1978, מכרה קרייזלר את כל פעילותה האירופאית, כולל בריטניה, לפיג'ו, ונסוגה לארה"ב. מה שלא פורסם באותו זמן היה שלמרות שפיג'ו רכשו גם את מפעל לינווד, הם לא רכשו את הזכויות לקניין רוחני באבנג'ר, שנשארו בבעלות קרייזלר- והייתה סיבה לכך. בשנת 1971, החל ייצור של האבנג'ר במפעל קרייזלר בברזיל. הוא נמכר כדודג' 1500 והיה למעשה אבנג'ר 1500 עם פנסים אחוריים קונבנציונליים למראה ותיבה אוטומטית. גרסת 1800 נוספה מאוחר יותר, עם מנוע אבנג'ר מוגדל לנפח 1798 סמ"ק, שלא נמכר באירופה או בארה"ב. ברזיל קיבלה גם עיצוב מעודכן לגרסת שתי הדלתות, שכללה עדכון לחלק האחורי, ועתה דמה מאד לחלקה האחורי של הפורד אסקורט דור 2. פרט לכך שונתה החזית לזו שלאחר מתיחת הפנים משנת 1976, ולתוצאה קראו דודג' פולארה (Polara), שם שבעברו שימש דודג' גדול בצפון-אמריקה. הייצור נמשך עד 1981, אז פרשה קרייזלר גם מברזיל: בארגנטינה גרסאות סדאן וסטיישן נמכרו עם מנועי 1.5 ו-1.8 ליטרים, והיה גם דגם 1500GT בעל מנוע 1.8 ליטרים וקרבורטור כפול מבית סטרומברג. אבל סיפור האבנג'ר מסתעף הלאה אף יותר במדינה זו, שם נמשך ייצור המכונית עד 1991, הרבה אחרי שקרייזלר עזבה את המדינה. בשנת 1980 עזבה קרייזלר גם את ארגנטינה ומכרה הכול לפולקסוואגן, שהמשיכה בייצור המכונית, בתחילה תחת השם "דודג' 1500 מידי פולקסוואגן ארגנטינה" ואחר כך "VW 1500" ו-"VW 1800". שינויים נוספים בוצעו במהלך השנים, עם חזית חדשה, תא נוסעים מעודכן ותיבת חמישה הילוכים, עד שהייצור נפסק בשנת 1991. סה"כ יוצרו 300,000 יחידות בדרום אמריקה ובסביבות 700,00 יחידות בבריטניה. בחזרה בבריטניה; בסוף 1979, המכונית מותגה כטלבו (Talbot) אבנג'ר, תחת הזהות החדשה שפיג'ו ייעדו לכל מוצרי קרייזלר אירופה לשעבר, אם כי לא ברור עד כמה האבנג'ר בגרסתו זו שינה לרוכשים פוטנציאליים, שכבר לא היו שם. ייצורו וייצור הסאנבים בבריטניה הסתיימו בשנת 1981, מפעל לינווד נסגר לחלוטין והאבנג'ר לא הוחלף באופן ישיר. למעשה, מקומו בקשת הדגמים של קרייזלר-בריטניה נתפס שלוש שנים קודם לכן ע"י הקרייזלר הורייזון. אם כן, אחרי כל עלילות האבנג'ר מבית ומחוץ, ניתן להסיק כי עד כמה שהמכונית הייתה ראויה ותחרותית מול יריבותיה בשוק המקומי, זה עדיין לא היה מספיק. להיות טובה יותר מ-ויווה או מרינה לא הספיק, בין אם בבריטניה או באירופה, ו-וודאי שלא הספיק עבור השוק הצפון-אמריקאי. האבנג'ר יצא לעולם כשנתיים לאחר הסימקה 1100, מתוצרת הקרובים הצרפתיים של רוטס, שהתפתחה ב-1975 וב-1978 לשתי מכוניות שזכו כל אחת בתואר "מכונית השנה האירופאית", ומוצלחות עד כדי שאולי יכלו לעזור בהצלת קרייזלר בארה"ב (אם כי הסיכוי היה קלוש). וודאי ו-וודאי שהיו טובות יותר מהליינאפ של קרייזלר-בריטניה, עד הופעתן: וכך, סופו של האבנג'ר היה דעיכה בגלות בדרום-אמריקה, נשכח ע"י יוצריו ודחוי ע"י בעליו החדשים. View full מאמר
  10. 12 points
    1. נציג נסיעות מבחן של היבואן. 2. אם תבקש - תקבל. יש יבואנים בהם נציג הולך איתך לרכב ומסביר לך הכל. יכול להיות אצל אותו יבואן 'הרכב למטה בחניון'. משתנה. שוב, אם תבקש במפורש, יגיע איתך נציג לרכב ויסביר כל מה שתרצה. 3. לא 4. כן. טופס שמאשר שאתה אחראי על הרכב. 5. אין מגבלות. נתקלתי כבר באיסור כניסה מפורש לשטחי הרש"פ. 6. כל נהג. האחריות היא על מי שחתום. 7. היבואן מכסה הכל. יש יבואנים שאוסרים נסיעה בכבישי אגרה. יש יבואנים שמאפשרים נסיעה חופשית למעט הנתיב המהיר בכניסה לת"א. לרוב המכוניות יש דלקן. כבר נתקלתי ביבואן שנתן רכב עם מיכל מלא, ללא דלקן. 8. לפעמים שואלים איך היה ואם הכל בסדר. לפעמים מתפתח דיון עם נציגי היבואן. הם לרוב מדקלמים את הסיסמאות השיווקיות - לפעמים בצדק, לפעמים לא. לא תמיד מסכימים. 8. חשוב לציין שהיבואן לא רואה את המבחן עד הפרסום שלו. אינו יכול להגיב, לבקש לתקן או לערוך, או למתן ביקורת. 9. יש יבואנים שכשאתה מקבל את הרכב אתה עובר איתם על כל הרכב לסמן פגיעות. יש כאלה שלא מענין אותם. 9. היה מקרה בו רכב חזר עם שריטה עמוקה בג'אנט. חפרנו יחד בתמונות עד שאיתרנו תמונה ממנה ניתן היה ללמוד ששעה אחרי שהוצאתי את הרכב כבר היתה הפגיעה, ובשחזור הדרך שהרכב עבר אצלי הגענו למסקנה שהיא היתה קודם לכן. מאז אגב אני בודק כל רכב ואם יש צורך מצלם פגיעות. 9. היה אירוע עצוב בו חתול קפץ מתחת לגלגלי מכונית יקרה מאוד, בכביש מהיר, במהירות גבוהה. זה היה בערך ככה "חתול. בום". רק הרבה יותר מהר. אפילו לא הצלחתי להוריד את הרגל מדוושת הגז. מיד נדלקו כל נורות האזהרה האפשריות. ראיתי שיש לי היגוי, שיש לי בלמים והמשכתי עוד כמה ק"מ עד הבית. בבית ראיתי שהפגוש נשבר, ושאריות פרווה היו עליו. נזק של הרבה כסף. מילאתי דוח תאונה, בו התבקשתי לשרטט את התאונה. משאיר לכם לדימיון. 9. יש מכוניות שאתה פשוט רוצה להשאיר אצלך, ומתבאס להחזיר. 9. אני אוהב לשמוע את התגובות של בני הבית שלי כשהם נכנסים לרכב מבחן. בגלל שההבנה שלהם היא של 'משתמש לא חובב רכב', יש תובנות מעניינות. לפעמים הן שליליות מאוד. עד היום הבת הגדולה שלי רואה את אחד מרכבי היוקרה שעולים מעל חצי מיליון 'אבא, הנה האוטו הלא נוח הזה'. 9. מבחנים לרכבי שטח מאתגרים מאוד. אתה מצד אחד רוצה באמת להבין איך הרכב מתנהג בשטח, ומצד שני מאוד חושש לא ליצור לרכב נזק. דברים שאני עושה עם הלנדקרוזר הישן שלי, שהוא ממוגן כולו, אני לא מעיז לעשות עם רכבי מבחן. 9. אני תמיד מנסה להעביר חוויה ולא מבחן 'יבש'. לנסות להעביר לקורא את התחושות שאני חשתי בעת המבחן. זה לא תמיד מצליח. אני תמיד מנסה.
  11. 12 points
    שלום חברים, סקירת רכב שלי ל-Renault Megane 2020 RS 280 CUP . https://www.youtube.com/watch?v=jpq3oH_9yFk&t 4:24 מכאני 8:21 חיצוני 9:35 פנימי 13:47 נהיגה 22:26 נהיגה במסלול מרוצים ערד
  12. 12 points
    באיור פקק הבטון איתו חסמו את המנהרות המוצפות. לאחר מכן הפכו את שתי התחנות הסמוכות לאיזור ההצפה לתחנות מסוף כי הן הפכו להיות תחנות סופיות. בתחנה שמדרום לאיזור ההצפה התשתית כבר הייתה קיימת כיוון שהיא הייתה תחנת מסוף לפני שהקו הוארך בשנות ה 70, בתחנה שמצפון לאיזר ההצפה נבנה מזלג שמאפשר סבב רכבות. התמונה להמחשה. זו הייתה תקופה קשה לכלכלה וכל העסק הזה נתקע במצב הנ"ל למספר שנים, זאת אומרת חור באמצע הקו עם קישור אוטובוסים בין התחנה שלפני ה"חור" לתחנה שאחרי. אוטובטס כמובן לא יכול להחליף מערך מטרו והסידור הזה האריך את זמן ההגעה לעבודה להרבה מאוד תושבים. בנתיים חיפשו דרכי פתרון, עלו רעיונות להשמיש בשלישית את המנהרות המוצפות אבל הפעם כבר אף אחד לא רצה ללכת בכיוון הזה. בסופו של דבר הטבע ניצח. הוחלט לסטות מהמסלול המקורי למסלול עוקף, אותו רעיון שהוצע עוד בשנות ה 70 אבל נדחה אז בשל העלות הגבוהה. עד שנת 2001 חיפשו תקציבים וערכו מכרזים , עד שקבלן איטלקי חברת Imregilo לקח את הפרוייקט ובסוף 2001 החל בכריית מנהרות במסלול העוקף. במפה - X - פקקי בטון במנהרות המקוריות המושבתות ותוואי המסלול העוקף. מכיוון שגם במסלול העוקף לא הכל יבש לחלוטין, המנהרות החדשות, בניגוד לישנות שהיו קשיחות מאוד, נבנו בצורת צינור שירשורי עם מחברים גמישים. כמו כן פסי הרכבת הונחו בתוך המנהרות על מצע חצץ כדי להפחית ויברציות. מה שלא עושים בדרך כלל במטרו. עם מספר קשיים ותקלות עד 2004 המנהרות העוקפות נבנה והקו נפתח מחדש לכל אורכו, לאחר שלא הייתה רציפות תנועה בו כמעט עשור. הקבלן האיטלקי נתן אחריות 20 שנה למנהרות, שזה לא הרבה כי זה הזמן שהחזיקו המנהרות המקוריות. שרשרת אירועים זו האטה משמעותית את פיתוח המטרו בפיטר בכיוונים אחרים וזה המקרה היחיד בכל המרחב הסובייטי לשעבר, בו מנהרות מטרו הושבתו ונסגרו בגלל תופעות טבע.
  13. 12 points
    אני לא אהיה מתיפייף, אבל ייתכן מאוד שבקרב הגולשים כאן יש ערבים ובני לאומים אחרים. אני מניח שבתור יהודים "עם הסגולה" זה היה עושה לנו צביטה קטנה בלב ,לו היינו נכנסים לאיזה פורום וקוראים תגובה כמו: מחפשים שכונות ללא יהודים.
  14. 11 points
    לאחרונה, אולי בעקבות הקורונה ואולי לא, אני חווה מיני-משבר קיומי וחושב הרבה על "מה אנחנו עושים פה" (פה באתר, לא פה על כדור הארץ), ובאופן טבעי המחשבות האלה נדדו אל מבחני דרכים. האם מה שאנחנו כותבים על המכוניות שאנחנו בוחנים בכלל מעניין? האם כל הדיבורים על עיצוב בכלל רלוונטיים למישהו (בהינתן שלאותו מישהו יש זוג עיניים מתפקדות)? האם הניסוחים המעורפלים על מרווח ושימושיות מלמדות משהו על הרכב (מה זה לעזאזל "מספיק נפח לקניות שבועיות" או "שני מבוגרים או שלושה ילדים"?! איזה מבוגרים? איזה ילדים?!) והאם ההתנהגות של מכונית כזו או אחרת מעניינת מישהו יותר משלג דאשתקד. אולי כדאי להתמקד בדברים אחרים? אולי צריך להציג את הדברים אחרת? אולי לכל רכב צריך לתת דגשים אחרים לגמרי? אולי ואולי ואולי. בגלל שאי אפשר לשאול אתכם "במה להתמקד" ולעשות את זה בכל מבחן (כי אז כל מבחן יהיה באורך של אנציקלופדיה בריטניקה, ומעניין כמוה), אין ברירה אלא לעשות את זה בכל מבחן באופן פרטני. אז זה מה שהולך לקרות: ביום שישי הקרוב בצהריים אני צפוי לאסוף את פורד פוקוס החדשה (האצ'בק, ST ליין), וחשבתי שבמקום לשבת אחרי זה ולהקיא את כל מה שאני חושב לתוך מסמך וורד ולתת לכולם פשוט לקרוא את זה, החלטתי לנסות משהו אחר. אני רוצה שתשתמשו בשרשור הזה כדי לשאול כל דבר שעולה על דעתכם לגבי הרכב - לבדוק, למשש, להקשיב, לצלם - ואני אנסה - כמיטב יכולתי - לענות על השאלות האלה בזמן אמת. אז כדאי שתעקבו, אם יהיו לכם שאלות פולו-אפ. הרכב יהיה אצלי עד יום ראשון בבוקר, אז יהיה לנו את כל סוף השבוע לחפור עליו ולדון על האספקטים השונים שלו. לאחר מכן - אני אבחר מתוך השרשור את השאלות הכי מעניינות (לדעתי, מגיע לי גם להחליט על משהו ) ואת התשובות להן והן יהוו את המבחן שיפורסם במגזין. בואו נראה אם זה יעבוד ואם זה יהיה מעניין. אם כן, נהפוך את זה למסורת. לפחות בחלק מהמקרים.
  15. 10 points
    בדואים מתפרעים על כבישי ישראל (שחלקם שבורים) >> הולנדי שלוחץ בחלק ללא הגבלת מהירות ובתנועה דלה באוטובאן הגרמני. 👌 טוב לדעת.
  16. 10 points
    פבל, קראתי את התגובה שלך בעיון והיא מאוד מקוממת. מצד אחד, משתמע שאין לך רצון לפגוע באחר, מצד שני, יש דרך להגיד/לכתוב דברים ע"ג הפורום ולא משנה באיזו שנה אנחנו או על איזה נושא מדובר. מרגיש לי שעברת את הגבול בין ביקורת בונה/מועילה/מקדמת לבין ביקורת הורסת, גם כדי לתת ביקורת צריך ללמוד איך עושים זאת. לבטל באופן כמעט מוחלט את התוכן שפותח השרשור יוצר, עם הצהרות הערכה ומעט מאוד הצעות ייעול/רעיונות לשיפור - לא הופך את זה לביקורת בונה.
  17. 10 points
    האמת? לא הייתי נוגע בכלום. המבחנים כפי שהם נכתבים בצורה מעולה, קולחת ומשאירים אותי מרותק עד לסוף המאמר. הם כוללים בתוכם כל מה שצריך כדי שהמאמר יהיה מעניין וזאת מבלי לאבד את האינפורמטיביות שלו. שלא לדבר על התמונות שמשולבות בהן, שעולות על התמונות של היבואן עצמו פי כמה. אל תיגע. תשאיר ככה.
  18. 9 points
    כמו שאני חופר לכם כבר כמה חודשים (למעשה, מאז שעברנו לפלטפורמה החדשה), בקרוב צפויה לצאת גרסה 4.5 חדשה. מי שמכיר קצת איך עובד השיום של גרסאות, אלה שמקבלות מספר חדש אחרי הנקודה נחשבות שדרוג משמעותי מאוד. כיום אנחנו עושים שימוש בגרסה 4.4.10, כאשר 4.4 יצאה בפברואר 2019 וגם היא ע"י רבים נחשבה ללא יותר משדרוג לא מאוד משמעותי של 4.3 שיצאה באפריל 2018. התאריך בו תשוחרר גרסה 4.5 הסופית והיציבה עדיין לא הוכרז, אבל כרגע היא נמצאת בבטא מס' 4 וכבר זמינה להורדה לאתרים אמיצים (לא אנחנו) שיכולים לסבול באגים או ירידה מהאוויר כדי לתקן שגיאות אקוטיות. אנחנו נמתין לגרסה היציבה, שלפי מה שנראה, תגיע ממש בקרוב. ובינתיים בזמן שאנחנו מחכים, חשבתי להביא לכם סיכומון וריכוז של הדברים שאתה יכולים לצפות שישתנו בגרסה החדשה, לספר לכם על החידושים ועל הדברים שהכי ישפיעו על הגלישה שלכם. בכל סעיף אני אקשר לפוסט המלא בבלוג באתר של החברה המתפתח (באנגלית) למי שרוצה לקרוא יותר בפירוט. וכאן אתם יכולים לראות את תיעוד השינויים המלא של הגרסה החדשה, ושל כל הגרסאות הקודמות (הוא ארוך. ממש ממש ארוך). קדימה, שנתחיל? 0. אפליקציה: החברה המפתחת הכריזה על פיתוח אפליקציה לאפל ואנדרואיד ושחררה אותה לבטא, אבל מאז, ולמרות שהאתר של החברה עצמה עבר ל-4.5, לא היו ממש הרבה דיבורים עליה, אז כרגע נמתין עם ההתלהבות. 1. עמודים "חופשיים" במועדונים: מאפשרים לבעלי ומנהלי מועדונים לייצר עמוד חופשי עם טקסט ו/או תמונות (מקביל למאמרי משתמשים), למקם אותם בתפריט הראשי ולבחור מי יראה את העמודים הללו. הדבר הזה יכול להיות שימושי לספר על המועדון שלכם לאורחים ולהסביר להם איך להצטרף אליו, להציג את הכללים והחוקים של המועדון, לפרסם הודעות חשובות או אירועים ולמעשה כל דבר אחר שאתם מעוניינים להציג לכולם/לחלק מהאנשים שמגיעים לדף המועדון שלכם. וידאו שמציג את הפיצ'ר: https://dne4i5cb88590.cloudfront.net/invisionpower-com/monthly_2019_11/default-view.mp4.8261e60a0c1f1c9ae8a4f1f3292527a5.mp4 2. קטגוריות בלוגים: כמו שכבר ראיתי, הטמענו לא מזמן את האופציה עבורכם לפתוח בלוגים משלכם ובהם לספר לחברי הקהילה על - בגדול - פחות או יותר מה שבא לכם (כל עוד זה קשור למכוניות כמובן). החל מהגרסה הבאה נוכל (מנהלי האתר) גם לייצר קטגוריות שונות עבור הבלוגים ולחלק את הבלוגים שלכם לפי קטגוריות כדי שהם יוצגו לצג בלוגים שמתאימים להם יותר. כך למשל תוכלו לפתוח בלוג תחזוקה תחת קטגוריית "טכני וטיפולים" או בלוג תצפיות תחת קטגוריית "רכבים חדשים", חוויות מימי מסלול תחת "ספורט מוטורי" וכו', והקוראים יוכלו לסנן לפי תחומי העניין שלהם ולקרוא רק את הבלוגים שמעניינים אותם. 3. שינויי ממשק: 3.1: הכותרת של שרשור תיקח אתכם לאן שאתם רוצים. דיברנו על הנקודות/כוכבים שנמצאים ליד כותרות השרשורים, אבל כמו שאמרתם, זה לא ממש ברור, ונראה שאתם לא לבד. מעכשיו (כאילו... לא עכשיו עכשיו, בגרסה החדשה) תוכלו להיכנס להגדרות הפרופיל שלכם ולבחור לאן תיקח אתכם לחיצה על הכותרת של שרשור: להודעה הראשונה, להודעה הראשונה שלא נקראה או להודעה האחרונה. עם עליית הגרסה החדשה נפתח סקר ולפי התוצאה שלו נבחר את ההתנהגות הדיפולטית (אותה כמובן תוכלו לשנות). 3.2: לראות מי הגיב. החל מהגרסה הבאה תוכלו לראות מי הגיב ואיך ע"י ריחוף הסמן מעל האייקונים של התגובות ולא תצטרכו ללחוץ על האייקונים כדי שיפתח חלון חדש. 3.3: התחברות אנונימית. הסימון "התחבר באנונימיות" בוטל וההגדרה עברה לתוך הגדרות המשתמש כך שגם אם תתחברו באמצעות אחת מדרכי החיבור האחרות (פייסבוק, גוגל וכו') תוכלו לשמור על אנונימיות. התחברות אנונימית בעצם מסתירה את הסימון שאתם מחוברים ואת סימון "פעילות נוכחית", ועדיין מאפשרת לכם לקבל את כל ההתראות, להגיב וכו'. 3.4: הקטנת תמונות לפני העלאה. אם תנסו להעלות תמונה שחורגת מהגודל המותר להעלאה, המערכת תקטין אותה ותעלה אותה בלי להכריח אתכם להקטין אותה ידנית .לא לגמרי ברור כרגע אם ההקטנה תתבצע אוטומטית ולאיזה גודל, או אם תהיה אפשרות להקטין את התמונות גם אם הן לא חורגות מהמותר. 3.5: ביטול זיהוי שפה אוטומטי. אני לא יודע כמה מכם שמו לב, אבל יש כמה מקומות בהם הפורמט של דברים נראה מוזר או שהם בכלל מופיעים באנגלית ללא שום סיבה נראית לעין. הסיבה היא שהמערכת מזהה את שפת המערכת שלכם (ושל הדפדפן שלכם) ומתאימה חלק מטקסטים אליה. למה זה טוב רק אלוהים יודע, אבל זה מה יש. בגרסה הבאה תהיה אפשרות לבטל את הזיהוי האוטומטי הזה (ברמת הניהול), וייתכן שזה יפתור חלק מהדברים. 3.6: מזעור ציטוטים. צריך להוסיף? לכל מי מכם ששונא לראות ציטוט של 48 שורות ואחריו תגובה של "צודק", הפיצ'ר הזה מגיע בדיוק בזמן. כל הציטוטים יוצגו "מקופלים" (ועדיין קצת גדולים מדי לטעמי) ואם תרצו יהיה ניתן לפתוח כל אחד מהם כדי לקרוא אותו במלואו. 4. שדרוג מערכת ההתראות (לא אזהרות יא לחוצים... התראות, נוטיפיקציות): 4.1: אחת הבקשות הכי נפוצות שאני מקבל מאנשים היא "איך לעזאזל אני מכבה/מדליק התראות על XYZ?!" ואין ספק שהם צודקים, מערכת ההתראות הנוכחית יכולה להיות קצת אגרסיבית מדי וההגדרות שלה יכולות לבלבל ("יכולות" עאלק... הן מבלבלות מוות). הגרסה החדשה מפשטת את כל ההגדרות ומחלקת אותן לקטגוריות שהרבה יותר קל להבין ולהתאים להעדפות שלכם. 4.2 מי מכם שבחר לקבל התראות למייל על דברים חשובים במיוחד (כמו אזהרות מאחראי הפורום או הודעות פרטיות) בטח ראה שכאשר אתם מקבלים את המייל, כל התוכן של ההודעה הפרטית או האזהרה מופיעים בו. הדבר לא רק גרם לבלבול (ניסיון להשיב להודעה פרטית באמצעות מענה למייל למשל) אלא גם ייתר למעשה את הצורך בכניסה לאתר כדי לראות מה קיבלתם. בגרסה החדשה תראו רק חלק מההודעה שקיבלתם, מה שיבהיר שאין אפשרות להשיב וגם :צחוק מרושע: ידרוש מכם להיכנס לאתר. 5. סימון כ"נפתר" (ולא כ"נפטר"): שאלתם שאלה, קיבלתם 34 תשובות, ש-35 מהן שונות לחלוטין. מה התשובה הנכונה? איך תוכלו לעזור לאנשים שיבואו אחריכם לא לנסות גם כן את כל הפתרונות האפשריים שהוצעו? הפיצ'ר החדש מאפשר לפותח השרשור או לאחראי הפורום לסמן תגובה כ"התשובה הטובה ביותר". בחירת התשובה שלכם כטובה ביותר תוסיף לכם לניקוד ה"פתרונות" שיהיה מקביל ל"מוניטין" ויופיע לידו מתחת לסמלון שלכם, תשלח לכם התראה שבחרו בתשובה שלכם שתעשה לכם נעימי בבטן, ואם תעשו את זה מספיק, השם שלכם גם יופיע בקופסת "התורמים ביותר". יש גם סיכוי טוב שנטמיע מערכת שתקדם משתמשים שפותרים שרשורים. חברי פורום (או אורחים) יוכלו גם לסנן את השרשורים בפורום להראות רק כאלה עם תשובות שסומנו כפתרון הנכון כדי לא לנבור בין עשרות או מאות תגובות, וגם אז לא לדעת מה עבד. אז אם פתחתם שרשור ואחת התשובות עזרה לכם - סמנו אותה, זה יעשה טוב לכולם. 6. אמ;לק שרשורים (בערך) ועוד: מי מאיתנו לא ביצע חיפוש פעם, מצא שרשור עם כותרת שמתארת בדיוק את מה שהיה צריך, רק כדי לגלות שנכנסתם לתוך מאורת ארנב של 400 (או אפילו 15) עמודים ואין לכם מושג מה הולך, מי פעיל בשרשור, ואיפה למצוא את אותה הודעה שסוגרת לכם בדיוק את הפינה שהייתם צריכים. בגרסה החדשה תמצאו פריט ממשק חדש לחלוטין בתוך שרשורים שיאפשר לכם לקבל תמונת מבט-על על השרשור, להבין מי האנשים הפעילים, מתי השיחה הייתה קולחת במיוחד, ועוד. בתפריט הצד החדש תראו את כל המידע החשוב של השרשור: מתי השרשור נפתח, מתי הייתה התגובה האחרונה (כדי שלא תגיבו לשרשור בן 200 שנה), וכמות התגובות; האנשים הפעילים ביותר בשרשור (כדי שתדעו מי המשתתפים הפעילים יותר ומי רק נכנס מדי פעם ולא עוקב אחרי מה שקורה); ימים פופולריים וכמות התגובות בכל אחד מהם (כדי שתוכלו לדעת לאן לקפוץ כדי לקבל הרבה מידע מרוכז או מאיפה להימנע אם ראיתם שהשיחה לא הולכת לכיוון שחשבתם); התגובה עם הכי הרבה תגובות חיוביות, וגלריה של כל התמונות והסרטונים שעלו לשרשור (מצוין אם אתם רוצים לעקוב רק אחרי הפוסטים הראשיים אם מדובר בשרשור מעקב או פרויקט). בנוסף, אחראי הפורום יקבלו סימן של מגן בתחתית הסמלון שלהם כדי שתדעו מי האנשים ששומרים עליכם; בהודעות של פותח השרשור בהמשך השרשור יופיע תג "פות"ש" (ואז כולם גם יוכלו להפסיק סוף סוף לשאול "מה זה פות"ש?); במקרה של מרווח זמן בין הודעות בשרשור, יופיע רווח בו יהיה כתוב כמה זמן עבר בין התגובות. 7. שינויים בתצוגת הפורום/ים: כאן ישנם שני שינויים, אחד שבוודאות יקרה ואחד שכנראה לא. זה שכנראה לא יקרה הוא האפשרות להציג את רשימת הפורומים ככרטיסיות עם תמונה לכל אחת מהן. לי אישית זה נראה כמו סתם בזבוז מקום. הדבר השני הוא בתוך הפורום עצמו, שם תראו אופציה חדשה להציג את הפורום בתצוגה "מורחבת" שמחקה את את התצוגה המורחבת של "מה חדש" ומציגה חלק מההודעה הראשונה של כל שרשור. בנוסף תראו שהתווסף נתון נוסף לצד צפיות/תגובות: עוקבים. כך תדעו אם השרשור מעניין אפילו אם הכותרת שלו נראית לא ממש מלהיבה. לסיום, מונה ההודעה בתצוגה הזו לא יראה את המספר המלא של התגובות (ואולי גם את כמות הצפיות) אלא מספרים מקוצרים כגון 1.5K וכו'. 8. שינויים לערכת הנושא הדיפולטית (זו שאנחנו משתמשים בה): אחד השינויים הכי גדולים (ושאני הכי מצפה להם) הוא ערכת הנושא הדיפולטית החדשה. כמו שגם אתם התלוננתם, כך גם מנהלי האתרים באתר של החברה המפתחת. ונראה שחלק גדול מהפידבק הוטמע לתוך הערכה החדשה. הצבעים של הערכה החדשה יותר חיים. חלק מהגבולות של האלמנטים בוטלו כדי לאפשר מראה יותר "אוורירי". הפונטים קיבלו טיפול מקיף ועכשיו נוכל לבחור את הגדלים שלהם כמו שצריך, הפונט הדיפולטי עצמו גם שונה אבל אני לא יודע אם זה ישפיע עלינו (כי עברית). באתר המובייל (זה של הטלפונים) העיצוב גם כן עבר שדרוג משמעותי והוא נראה עכשיו הרבה פחות צפוף וחנוק, טענה מאוד רווחת לעיצוב הנוכחי. הכותרות עוצבו מחדש כדי לגרום להן להרגיש פחות מבולגנות ואלמנטים מסוימים הוכנסו יחד לתוך ה"קופסה" של הכותרת. כפתורי השיתוף עברו מתחתית העמוד לראשו וחוברו יחד תחת כפתור "שיתוף". בתוך התגובות עצמן חלק מהכפתורים (עבורכם רלוונטי כפתור הדיווח) עברו אל מתחת לסימון שלוש הנקודות כדי לנקות את הממשק. עכשיו כשהחלק העליון של חלון התגובה נקי, יופיעו שם תגיות שרלוונטיות לתגובה כמו "מנהל", "פות"ש", "פוסט פופולרי" ועוד (הם יופיעו גם באתר הנייד). 9. ועוד (חלק א'): 9.1: שיפור בביצועים. זהו, אין באמת מה להרחיב. יש שם קצת ממבו ג'מבו טכני שאני לא מבין. האתר אמור לרוץ יותר מהר. 9.2: הטמעת טיקטוק. למי מכם שלוקח חלק בשגעת החדשה הזו, מעכשיו לינקים לפוסטים (או איך שלא קוראים לזה שם) יוטמעו אוטומטית (אם מישהו מעלה פוסט והדבר היחיד שהוא כותב זה שלושה סמיילים צוחקים, יהיה לו עסק אישי איתי ). 9.3: שיפור והשלמה אוטומטית של מערכת התגיות. אם תרצו להוסיף תגיות לשרשורים (תעשו את זה. זה מאוד עוזר לחיפוש ומאפשר להציג תכנים דומים מתחת לשרשור) תהיה מעכשיו תיבת שתשלים אוטומטית לתגיות שכבר קיימות. 10. ועוד (חלק ב'): 10.1: שרשורים "במעקב": זה אמנם כלי עבור המנהלים, אבל כדאי שגם אתם תכירו אותו כדי שתוכלו לדעת שהאופציה הזו קיימת ותוכלו לדווח על שרשורים שהפונקציה הזו יכולה להועיל להם. מכירים את זה שיש שרשור על נושא מסוים ואז כמה אנשים מתחילים לקחת אותו לכיוונים אחרים לחלוטין ולהסית את כל השרשור מהכיוון והנושא המקורי? אז אתם בטח גם יודעים כמה זה מעצבן. לכן, מהגרסה הבאה תהיה למנהלים אפשרות לבצע נעילה רכה לשרשורים ולאשר הודעות ספציפיות. רוצים לריב או להסיט דיונים? תעשו את זה בפרטי או תפתחו שרשור חדש. 10.2: חוקים ותנאי שימוש של מועדונים: יש לכם מועדון? רוצים שהאנשים שנרשמים אליו יסכימו לסט כללים מסוים (לא לדבר על המועדון, לא לחשוף שמות אמיתיים של חבריו, לא להעלות מודעות מכירה וכו')? בגרסה הבאה תוכלו לעשות את זה. 11: הרשמה עם אפל: אמ... מה שזה לא יהיה. עכשיו אתם יכולים לעשות את זה. השרשור הזה ימשיך לחיות והוא יוקפץ כאשר תצא הגרסה החדשה לטובת שאלות/תשובות/בקשות כמו שעשינו בזמן המעבר. אז אם יש לכם שאלות או בקשות או כל דבר אחר, אתם מוזמנים להגיב כאן.
  19. 9 points
    פות"ש, נקודת המוצא שלך שגויה מיסודה, לא כולנו שווים, חלק נולדו עם יתרונות שאין לאחרים. אין מה לעשות נגד זה למעט לעבוד קשה ולנסות לעלות למדרגה הבאה. גם לזה יש גבולות כמובן, כי כולנו נולדים עם IQ מסוים שלא ניתן לשפר אותו. להתלונן על זה באינטרנט לחבורה של אנשים שאתה לא מכיר לא יפתור את התסכול שאתה חש כי זה מבזבז לך זמן חשוב שבו יכולת לשפר את עצמך ולהתקדם.
  20. 9 points
    היי בנות, הקרציה שלכן חזרה. אנחנו מקבלים דיווחים חוזרים ונשנים על השפה שאנשים עושים בה שימוש בשרשור הזה ומרפרוף זריז על העמודים האחרים אני מסכים עם כל הדיווחים האלה ב-100%. אני אכתוב את זה עכשיו שלוש פעמים - פעם ראשונה, פעם אחרונה ופעם אחת יותר מדי: אתם אנשים בוגרים ואני רוצה לקוות שגם מחונכים. תפסיקו לנבל את הפה כאילו אתם במסייעת (או המקבילה הלא חי"רית שלה). יש כאן הודעות שגורמות לי לרצות להקיא על עצמי, ואני בדיוק אחרי מקלחת אז בואו נמנע מזה כי למרות שהכינרת מלאה, אנחנו עדיין צריכים לחסוך מים. הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה ליפול פה על אנשים עם אזהרות ומעקבים כי אני מניח שאחרי 700+ עמודים צפות פה אמוציות שאני לא יכול ולא מתכוון להתווכח איתן. לכן אני אומר - תרגיעו. תדברו כמו בני אדם. בדיווח הבא שנראה לנכון, השרשור יינעל, וזה יבאס את כולם - כולל אותי.
  21. 9 points
    עידכונים לאחר כחודש: נעשה דיטלינג של יומיים לרכב. הוחלפו 4 גומיות לציריות, היו יבשות אז העדפתי להחליף. בוצע אצל חבר במוסך(הוא מומחה פורשה)- עלות- 600 ש"ח. עבר חלק טסט- אגרה 1700+אגרת טסט 94 ש"ח. בנוסף הזמנתי באיביי מספר פריטים קטנים כגון פקק דלק, גומיה לסמל הקדמי ועוד- סה"כ כ 500 ש"ח. הרכב מתנהג נפלא, קשוח, לא ממש נח ולא צריך. אוכל מעט שמן וזה בסדר גמור-כך היצרן תכנן אותו. מוזרות אחת- אין מדיד שמן. רק מה שמראה מחשב הדרך כשפותחים סוויצ'. רכב "גברי", מצמד קשה, הילוכים קליק, "מתרסק" מעט בבורות וזורח בסיבובים. מנוע עם סאונד מהמם וגם בשרני מאד עד 4500, משם חזק ממש עד 7200. ביטוח חובה+ג' לכל נהג מעל גיל 40- 1980 ש"ח...😎 זהו לבינתיים.
  22. 9 points
    עדכון יומולדת: הברז בת שנה בדיוק ונסעה 23000 ק"מ. סיכום קולע של התקופה, באדיבות עובר אורח שדיבר איתי היום ברחוב: "רכב משגע, בטח כיף לך בכל נסיעה, הוא נראה קרבי אבל לא של ערסים (הערה: כנראה במיוחד כשהנהג בעל חזות אשכנזית למדי ולובש פולו לבנה), ובטח אמין כמו סובארו!". מדוייק 😎 מבחינת ההתפתחות שלי כנהג, בזמן שחלף מהעדכון הקודם ולא מעט בזכות ריבוי ימי מסלול אני מרגיש שהפנמתי כמה קונספטים חשובים שקריאה עליהם לבדה לא הספיקה כדי לגרום להם לחלחל, כי למידה דרך הישבן היא כלי חזק ביותר. למשל עד כמה שב"רכב מומנטום" חשוב לקחת קו חלק ולייצר יציאה מהירה גם אם באמצע הפניה המהירות איטית יותר מקו חלופי שאפשר היה לקחת, או שמקסימום כוח צד לא בהכרח יביא לזמן המהיר ביותר. ה BRZ, עם השלדה שמעבירה היטב את מידת האחיזה בכל פינה וההיגוי המדוייק אידיאלית כדי ללמוד את הדברים האלו, והשגת זמנים טובים יותר במסלולים השונים כיפית ומתגמלת. הוצאות: ביטוח: 5700 ש"ח, ירד קצת. אני ממשיך לבטח בביטוח ישיר שהציעו את ההצעה הטובה ביותר ומרוצה מהאינטרקציה הקצרה והתכליתית עם הנציגים שלהם. לא נדרשתי לבדוק אותם במקרה אמת, ומקווה שזה ישאר כך. טיפול שני (שעל פי תכנית הטיפולים אמור להתבצע בק"מ ה 30000) בוצע ממש לאחרונה וכלל החלפת שמן מנוע, שמן גיר, נוזל בלמים, פילטר שמן ופילטר אוויר בעלות של 1600 ש"ח. בנוסף הוחלפו רפידות בלמים קדמיות ובוצעה חריטה לצלחות הקדמיות בעלות של 1000 ש"ח. אני ממשיך לטפל במוסך לי בכפר סבא וממליץ גם לבעלי ברזים אחרים. כמו כן, בוצע כיוון פרונט בעלות של 300 ש"ח לאחר שמכה כתוצאה מחריץ נטול אספלט עמוק ומפתיע בכביש גרמה להגה לא ממורכז בנסיעה ישרה. תודתי תמסר לעיריית ראשון לציון בדמות החשבונית שתוגש לה בקרוב. הצמיגים הם עדיין ה Primacy שהגיעו עם הרכב מהמפעל שלא מראים סימני וויתור - הם ידועים באורך חיים הזוי. התכנון הוא לשדרג ל PS4 כשיגיע זמנם, בינתיים הצמיגים נוכחיים מהווים פלטפורמה טובה וסלחנית לנהיגה על המגבלות.
  23. 9 points
    אז אתמול, בדיוק 3.5 שנים לאחר שנרכש, הוחנה הנירו בסניף טריידמוביל בלובינסקי. 76 אלף ק"מ, אפס תקלות, 5 טיפולים בעלות ממוצעת של 700 ש"ח, סט צמיגים אחד וממש ממש זהו. זו פעם ראשונה שאני עושה טרייד על רכב, כי תמיד האמנתי (והצלחתי) למכור עצמאית במחיר טוב ובזמן סביר ובנוסף להשאיר לעצמי את מנוף הלחץ על היבואן - כי ידוע שבעסקת טרייד מאבדים חלק נכבד מהנחות פוטנציאליות. במקרה הנ"ל, עקבתי כמה שבועות אחרי הלוחות בניסיון ללמוד את השוק של הנירו, בעיקר בגלל אפקט הקורונה. מרכב שנהנה משוק פעיל, הוא הפך, אליבא דה-handz והמעקב העיקש שלי, למוצר עם שוק די קפוא. חודשיים של פרסום, הורדות של אלפי ש"ח והמודעות עדיין מפורסמות. מול מחירון של 97 אלף משוקלל, הציעו בטרייד 93 וזה כשהוחלפה דלת שגררה איבוד ערך קטן, שכמובן צומח יפה כשזה מגיע להתחשבנות מול טרייד אין. ובסה"כ זה פלוס הנחה קטנה על החדש, הביאו לעסקה שלטעמי היתה טובה וכמובן נוחה מאוד. אשתי עובדת מחוץ לעיר בלי אפשרות תח"צ, אני גם לא פנוי במיוחד ולא מתכוון להתחיל לשכור רכבים או להשאיר 3 בבית עד המכירה. מגיע למתחם לובינסקי שורק המרשים, נכנס למשרד של טריידמוביל, בערך 7 דקות שכללו גם הליכה של הנציג לדואר ואני נטול נירו. דלת ליד - מסירת החדש, הנציג כבר שם, מאחר וכבר נהגתי על 3 דגמים שונים של האוטו אז לא הטרחתי את הנציג וההדרכה היתה קלילה וקצרה ואני יוצא לדרכי בערך 25 דקות מרגע שנכנסתי. בסיכומה של תקופה, הנירו היתה קנייה מצויינת. חסכוני (ה-1:22 מהתמונה קצת משקר כי זה אחרי נסיעה נטולת מאמץ בכביש 6 לדרום, אבל הממוצע התקבע על כ-20.5 קמ"ל לאורך כל התקופה), אמין, מצויין למשפחה אך כפי שצפיתי בסקירה, ליותר משני ילדים על בוסטריהם - זה יהיה צפוף. ואכן עם פרוץ ילדה מס' 3 ומושב הבטיחות העצום והכבד שלה (מה נסגר אתכם צ'יקו) בפינה הימנית, ילד בן 6.5 על בוסטר ישבן בפינה השמאלית - וב"פינה" האמצעית נלכד לו ילד בן 10, תמים, שצומח במימדיו באופן עקבי ומרשים ובאמת היה לו לא נוח. נסענו מעט מאוד בחצי שנה- שנה האחרונה מאז ש"זאתי" נולדה, גם עקב עייפות חומר וגם ענייני קורונה, אך היה ברור שזה לא יכול להימשך. אמשיך להמליץ על נירו לכל מי שיחשוב עליו. להשאיר אותו בטרייד היה קצת כמו להשאיר כלב במכלאה 😆 אחרי שחיממתי אתכם טוב טוב, המחליפה היא סיטרואן C5 איירקרוס דיזל, עליה תצא סקירה בהמשך.
  24. 9 points
    פות"ש, התגובה אליך (לא של פבל, וגם לא זאת שלי) לא נכתבה מתוך רוע לב, אלא כביקורת בונה. אין צורך, או תועלת, בהיעלבות. הסקירה אינה מקצועית ואף אחד לא מצפה שתהיה מקצועית, אבל יש מושגי בסיס שכשטועים בהם, הביקורת בהתאם. דווקא העריכה והפן הטכני הם הבעיה הכי קטנה במקרה הזה, אותם מושגי יסוד הם בעיה יותר גדולה. קח את זה לעתיד, והביקורות הבאות יהיו טובות יותר ומהימנות יותר. אוקטן לא משתנה בתוך המנוע, הוא מאפיין של הדלק אותו הכנסת למיכל. טמפרטורות יניקה ו-EGT הן דברים אחרים לגמרי. מכונית הנעה קדמית לא תיכנס להיגוי יתר מעודף גז, אלא ההיפך, מהרמת דוושה חריפה מדי ואיבוד משקל בחלק האחורי, למשל. מכונית הנעה קדמית עם דיפרנציאל מוגבל החלקה לא תשאף להרחיב קו ביציאה מפניה לעומת מכונית הנעה קדמית עם דיפרנציאל פתוח. בדיוק בשביל זה הוא שם, כדי לטפל בהרחבת הקו ולשפר את המשיכה. אם זנב של רכב הוא נייטראלי, סימן שהוא לא יוצא להיגוי יתר. יש התנהגות נייטראלית, יש תת היגוי ויש היגוי יתר. שלושה דברים שונים. והקונוסים על המסלול הם סמני אייפקס, בשביל זה הם שם. אלה דברים שקופצים לעין ולאוזן לכל מי שרואה את הסרטון ושומע את הדברים, ופוגעים במהימנות שלו. קח את זה, שוב, כנקודות לשיפור לפעמים הבאות.
  25. 9 points
    כאמור, המנהרות המחוזקות עברו דוך דרך האיזור הבייעתי שהיה מורכב מתערובת של מים וחול. הן נראו מאוד מבטיח ונראה היה שהצליחו להתגבר על הזרם התת קרקעי באופן מלא. אבל כבר בשנים הראשונות להפעלת הקו אובחנו כמה בעיות מדאיגות. המנהרות לא היו מקובעות לשום דבר, ז"א בדרך כלל אין צורך לקבע אותן אבל במקרה הנ"ל הן היו למעשה "תלויות באוויר", כי מים עם חול לא מספקים תמיכה מספקת. כל רכבת שעוברת במהירות הייתה גורמת לויברציה של המנהרות, המבנה שנבחר בו אחת המנהרות עוברת מעל השניה החריף את הביעה כי המנהרה העליונה הייתה "לוחצת" על התחתונה. שני דברים נוספים שגם התחילו להופיע די בהתחלה הם הגעת מים לתוך המנהרות דרך מערכת הניקוז ושקיעה של שתי המנהרות. כמות המים ביממה הייתה כ 60 קוב, זו כמות לא מאוד גדולה. משאבות הניקוז היו מופעלות בחלון הלילה (זמן שבין 01:00 עד 05:30 בו המטרו לא פועל ובזמן הזה מתבצעות עבודות התחזוקה) ומוציאות את המים. קצב השקיעה היה כמה סנטימטרים בשנה, משהו שגם הוגדר בגדר הסביר. אבל המנהרה העליונה שקעה מהר יותר מהתחתנוה. כל התופעות האלו הפכו יותר ויותר מוחשיות משנה לשנה עד שבשנת 1995 גוף המנהרות התחיל לפתח סדקים ודרך הסדקים האלו התחילו להיכנס מים עם חול, שכמו במקרה של ניקוי חול שייפו והרחיבו את הסדקים. הלחץ על המנהרות שהיו בעומק 110 מטר היה אדיר. האמצעי הראשון שננקט היה הורדת מהירות הרכבות במקטע זה כדי להקטין ויברציות. אחרי זה משאבות הניקוז הופעלו כבר 24 שעות ביממה כדי להתגבר על כמות המים. בשלב מסוים בקיץ 1995 בסופי שבוע כל התחנות צפונית לאיזור ההצפה היו נסגרות ועובדי המטרו עבדו סביב השעון על סתימת הסדקים וחיזוק המנהרות על ידי מילוי בטון מחוץ למעטפת של המנהרה. בהמשך העבודות הורחבו גם לשעות הערב בימי חול, הקו הפסיק את פעולתו במקטע זה ב 22:00 במקום ב 01:00. כל העבודות האלו לא הניבו תוצאות משמעותיות ונהגי הרכבות התחילו לדווח על גשם קל שיורד בתוך המנהרות וגם מגיע לקרונות דרך פתחי האיוורור. המים זרמו בין פסי הרכבת אבל עדיין המצב היה איכשהו תחת שליטה. עד שבדצמבר 1995 שוב כמו ב 1975 פרצו מים למנהרה התחתונה, הציפו והשביתו אותה. המקטע נסגר לחלוטין לעבודות דחופות וחלקים משמעותיים מהעיר נשארו מנותקים מהמרכז. קו אוטובוס שהופעל במקום, נתן מענה חלקי בלבד. היה ברור שצריך לבצע מהלכים דרסטיים אבל באותו זמן עוד הייתה תקווה לכך שניתן לעצור את המים... במקביל התחילה שקיעה מטאורית של המנהרה העליונה, למרות שתנועת הרכבות הופסקה. כבר לא 3-4 ס"מ בשנה אלה בכמה שעות. הפתרון היחיד שנמצא כדי לעצור את השקיעה הזו היה מילוי מים מרשת המים העירונית למנהרה התחתונה (שהייתה מוצפת חלקית) ואטימתה בשני הקצוות בחסמי בטון על מנת להשוות לחצים. אחרי שזה בוצע רק מסילה אחת במנהרה העליונה נשארה מקשרת בין 5 התחנות הצפוניות לכל שאר הרשת. אבל גם את המנהרה העליונה נאלצו להציף ולהשבית כי נצפו תזוזות קרקע קלות "בחוץ" וכולם זכור את האירועים של 1975. באחת הלילות באמצע דצמבר 1995, קטר דיזל (כי המנהרה הייתה מלאה במים ולא ניתן היה להשתמש בחשמל שמגיע דרך הפסים) העביר דרך המנהרה העליונה שני מערכי מטרו שישרתו את חמשת התחנות המנותקות. מיד לאחר מכן המנהרה העליונה הוצפה ונאטמה כמו התחתונה. רשת המטרו העירונית חולקה לשני חלקים כאשר החלק הקטן כולל רק 5 תחנות. המשך יבואן...
  26. 9 points
    עריכה: אם לא עניתי למישהו על השאלה ולא אמרתי מראש שיהיה לי קשה לענות עליה, אני אשמח אם תוכלו להגיב שוב. אני אעבור שוב על השרשור מאוחר יותר ואבדוק אם התפספסו לי תגובות. פשוט כרגע אני חייב להתחיל לזוז ולא יכול לענות עוד. עם כל מי שטרם עניתי לו - סליחה. מתחילים. אני אענה עכשיו על רוב השאלות שעלו בשלושת העמודים הראשונים למעט הדברים שעדיין לא בדקתי (כי שכחתי, זה לא אמור להיות חדש לאף אחד פה) ודברים שדורשים מטר שאין לי כרגע או אביזרים כמו עגלות שאין לי בכלל. אין מה לעשות, התיבה קצת יותר איטית מתיבות דו-מצמדיות אבל כשלעצמה היא בסדר. הייתי שמח להורדות הילוכים מעט יותר מהירות תחת עומס, אבל אחד הבוחנים האחרים שנהג בה (ומוזמן גם לענות לשאלות לבחירתו. אהמ אהמ..) אמר בפליטת פה ש"אפילו לא ראיתי צורך להשתמש בפלאפים". גם אני לא מצאתי את עצמי משתמש בהם הרבה, וברוב המקרים התיבה היתה בסדר, אבל היו 3-4 פניות במהירויות מוזרות שגרמו לנפילת סל"ד והתיבה לא מיהרה להוריד הילוך תו"כ בלימה אלא רק אחר כך עם החזרה לגז. בגלל שברוב הזמן ההעברות כן בוצעו כמו שצריך, האיטיות הזו תפסה אותי לא לגמרי מוכן ולא הספקתי להוריד הילוך עם הפלאפ. השילוב של המנוע עם הגיר לא רע וחוץ מהקטעים האלה (שאני מניח שאחרי קצת יותר זמן היכרות הנהג כבר יידע להיערת לזה בהתאם) נראה שהם "מדברים" אחד עם גי טוב, במיוחד בנהיגה מנהלית עד נמרצת בתנאים לא מאתגרים מדי. אם שואלים אותי, לטעמי האיזון הזה די טוב, אחרת היינו מקבלים תיבה עצבנית מדי שכל הזמן רצה בין ההילוכים. אני יודע שאמרתי ש"איך היא בהשוואה ל..." זו לא שאלה טובה, אבל אני חייב להתוודות שבכל מהלך הנסיעה היום השאלה הזו כמעט ולא יצאה לי מהראש. המסקנה שלי היא כפולה - א. לחלוטין אפשר לחסוך את הכמה אלפי שקלים ולקנות את הפוקוס במקום ה-308, כנראה שלא תרגישו מרומים. וב. ה-308, עד כמה שאני זוכר אותה, יותר נוחה מהפוקוס, אבל לא מתנהגת טוב יותר ולא מרגישה חזקה יותר (אני ארחיב על זה בהמשך). הם לא מחייבים, אבל אם זו לא טרחה גדולה מדי, הייתי שוקל את זה. הפוקוס די קשיחה, אבל לא בקטע טוב. כלומר היא לא כמו מכוניות יקרות יותר עם כיול מתלים מתקדם יותר שמצליחות לשכך את הטקסטורה של הכביש אבל כן יכולות לרסן את המרכב (כמו הצרפתיות של פעם בעצם), היא מרסנת את המרכב מעולה, אבל גם מרגישה די עסוקה על הכביש ולא מצליחה "לעגל" את שיבושים או בורות חדים. היא לא "לא נוחה", אבל היא לא "נוחה". באופן מפתיע, המושב מציע טווח כוונון מאוד(!) רחב, ואפשר לרדת עם המושב מאוד נמוך. במצב הזה, כן, שדה הראיה מעט נפגע. אבל מצאתי את עצמי מתרגל מהר מאוד ואחרי דקות בודדות כבר אין תחושה שאתה מפספס דברים שקורים לידך. נכון לרגע כתיבת שורות אלה צריכת הדלק עומדת על 9.8 ק"מ לליטר, אבל זה אחרי לא מעט נהיגה ספורטיבית ובאופן כללי נסיעה די נמרצת. מאוחר יותר אני אאפס את מחשב הדרך ונראה אילו נתונים ייתקבלו אחרי נסיעה בינעירונית רגועה. אחחח הדברים שאני מוכן לעשות בשבילכם... על זאת אני דווקא ממש לא יכול להגיד שהיא בסדר בהכל. ולמען האמת זה די מרענן. אני יכול להגיד בדיוק במה היא מצוינת (התנהגות, אבזור, מחיר), במה היא בסדר ומעל הממוצע (ביצועים ובידוד רעשי רוח) במה היא בסדר (מרווח), ובמה היא נופלת (נוחות ובידוד רעשי כביש). היא לטעמי ה-quintessential (ברכות על ראשו של מי שיצליח למצוא תרגום טוב) משפחתית חמימה. לא מנסה להיות אחלה בהכל ומקריבה ביודעין תכונות מסוימות עבור תכונות אחרות. תא המטען לא קטן (נראה כמו 370-380~ ליטר, לפי המפרט 340 ליטר) והפתח שלו מאוד רחב. לא אמורה להיות שום בעיה להעמיס פנימה עגלה ושניים-שלושה תיקים, אבל אני יכול רק להעריך כי אין לי צאצאים ולכן גם עגלות. ה-182 כ"ס, במפתיע, לא מרגישים כמו 182 כ"ס, יותר כמו 150-160. יכול להיות שזה בגלל התיבה שגוררת הפסדי כוח ולא יכולה מסוגלת להעביר הילוכים 200 אלף פעם בשניה כדי להשאיר את המנוע בטווח היעיל כל הזמן כמו כפולות מצמד, אבל אני חושב שהבעיה נעוצה דווקא בזה שיש לה רק 24 וחצי מומנטים. שזה מקביל למנועי 1.4TSI ללא קשר להספק שלהם. המנוע באופן כללי מרגיש קצת רזה ויש לו איזו סרבנות לעלות בסל"ד אחרי קו ה-5.5K, שזה קצת מעצבן ומרגיש כאילו הטורבו מגיע לקצה גבול היכולת שלו. אני כמובן לא יודע אם זה נכון כי אני מבין במכונאות בערך כמו בדפוסי הנדידה של הטונה כחולת הסנפיר, אבל משלמים לי כדי לנחש ולחרטט, אז הנה, בבקשה. ברגיל זה לא ממש מפריע, אבל זה כן קצת מעיק אחרי יציאה מפניות שאתה יודע שאתה יכול לקבל פה עוד 5-8 קמ"שים בישורת הזאת וזה לא קורה. 1. גם כאן אין את תחושת המוצקות. למעשה, במעבר על קטע כביש משובש במיוחד התחילה קקופוניית קרקושים שממש גרמה לי להרגיש לא בנוח ופחדתי שיתחילו לנשור חלקי פלסטיקה ברחבי תא הנוסעים. ובכללי היא לא מרגישה מוצקה כמו גולף או אסטרה, ויותר קלילה (גם בהתנהגות). 2. דאמ! ידעתי ששכחתי משהו. אני פשוט משתמש קבוע באנדרואיד אוטו ומאז שבערך 100% מהמכוניות כוללות אותו, הזמן שאני מייחס למערכת המקורית הוא פחות או יותר הזמן שלוקח לעבור על התפריטים כדי לראות מה אפשר לעשות ועם אילו הגדרות אפשר לשחק - שזה במצטבר בערך 7 דקות. מבטיח שאבדוק את זה ברגע שאחזור לרכב לנסיעת לילה. אני לא ממש זוכר את הדור הקודם (לצערי), נהגתי בו מעט יחסית (רק במסגרת מבחן השוואתי שעשינו ב-iCar בזמנו), אבל - וקחו את זה בעירבון מוגבל - אני זוכר אותו מהנה יותר עם הגה יותר כבד ויותר מתקשר, אם כי פחות מהיר. כאן ההגה מהיר ומדויק, ועם כמה שהוא הרגיש לי עם משקל טוב בנסיעה מנהלתית, בנהיגה ספורטיבית הוא הרגיש קל מדי. מבחינת תקשורת, השלדה והבלמים עושים עבודה מאוד טובה בהשריית בטחון (בניגוד להשרייה ביין ולימון, שעכשיו שכתבתי את זה, נשמע כמו חתיכת גועל), אבל ההגה לא שם. לא במשקל ולא בתקשורת. מצד שני, הוא לא נופל ממכוניות אחרות, אז זה בערך כמו לנסות להחליט איזו מחלת מין אתה מעדיף לקבל. אגב, ההשוואה לסיוויק מאוד מעניינת, הסיוויק קרוזרית הרבה (אבל ה-ר-ב-ה) יותר טובה, היא משמעותית יותר נוחה ונעימה בנסיעות מנהלתיות, אבל נופלת משמעותית בנהיגה ספורטיבית עם התנהגות הרבה יותר בטוחה ונטיה הרבה יותר חריפה לתת-היגוי. מנוע 3 הצילינדר הוא - בניסוח מאוד פשוט, אני חותך ת'ז** אם מישהו שלא יודע שהוא 3 צילינדרים, ירגיש את זה. לא בעמידה ולא בנסיעה. לגבי המתלים/מושבים/אבזור/מחיר ביחס לגרסה ה"רגילה" - לאיזו גרסה רגילה אתה מתכוון? כי ההאצ'בק מגיעה רק בגרסה הזו. הסדאן נמכרת רק בגרסת טיטניום שאני כנראה לא אבחן, אבל ראיתי שאוטו פרסמו עליה מבחן, אז אם בא לך אתה יכול לקרוא ולספר לנו מה הם חשבו (אני כנראה לא אעשה את זה כי הגרסה הזו לא מעניינת אותי. או בכלל. עמה הסליחה). האקטיב המוגבהת אני מניח שתהיה נוחה יותר בזכות חתך צמיגים גבוה יותר ואופי יותר רגוע. אותה אני אמור לתאם ומקווה שהיא תגיע בשבועות הקרובים. צריכת הדלק - כאמור, כרגע 9.7 ק"מ לליטר אחרי הרבה נהיגה תובענית. מאוחר יותר אאפס את המחשב ונראה מה היא תהיה אחרי נהיגה רגועה. 1. האמת, בכל הנוגע לנוחות המושבים, לא "עפתי". אני לא יודע לשים על זה את האצבע בדיוק, אבל אחרי בערך חצי שעה של נהיגה הגב התחיל להציק לי. אחרי בערך עוד שעה הוא התרגל, ואני מניח שבנסיעות הבאות זה שוב פחות יפריע לי, אבל משהו שם לא הסכים עם העצמות שלי. תנוחת הישיבה, מאידך - פשוט מעולה. אפשר גם להוריד את המושב מאוד נמוך, את ההגה אפשר להרים מאוד גבוה, והמיקום של ההגה ביחס לדוושות והמושב (מבחינת ימינה-שמאלה. כן, אתם תתפלאו כמה תדיר הם לא בדיוק "מתאימים") באמת מושלמים. ביחס למשפחתית כמובן. 2,3,4. עניתי על זה באחת התגובות הקודמות ואני מרחם על עמוס עם כמות הביטים שאני שופך פה בכל מקרה. 5. התגובות שלה פנטסטיות בכל הנוגע למהירות. המסך עצמו מעולה. הרזולוציה והגרפיקות לא יוצאות דופן באיכותן, אבל הוא מאוד בהיר וקריא (לחלוטין מהבהירים שפגשתי, אם לא הבהיר שבהם). איכות השמע מאוד... איך אני אומר את זה...? גנרית. ניסיתי לכתוב פה איזה תיאור של אופי הסאונד ומהר מאוד הבנתי שאני נשמע כמו דביל כי אני מבין בזה פחות מכלום. זאת לא "חוויית האזנה" כמו בוולוואים היקרות, אבל גם לא תגרום לאף אחד לדמם מהאוזניים או לרוץ להחליף אותה אחרי הקניה. תשובה ממש פה מעלייך המזגן מעולה. מלפנים לפחות. לקחתי אותה ב-13:30 היישר לתוך פקק באיילון ומהר מאוד העברתי את המזגן מ-18 ל-20 מעלות (לקבלת קנה מידה - אני רוסי. תמיד חם לי). פיצ'ר מאוד נחמד שיש כאן הוא כפתור AUTO תלת מצבי שמאפשר לקבוע את מהירות המאוורר המקסימלית במצב אוטומטי. כך שאם אתם מאלה ששונאים רוח בפרצוף אבל עדיין רוצים להנות ממצב אוטומטי ואוויר שיהיה קר כמו הלב של חברה שלי מהתיכון - זה בשבילכם. הסאונד - שתי קומות למעלה יש תשובה. אחרי פעמיים שהכנסתי ל-P במקום ל-R, התרגלתי (לספור "אחד... שתיים" בין D ל-R ולהיפך כמו ילד אידיוט). אבל ברצינות, זה באמת לא נורא כל עוד זוכרים שהמיקומים של ההילוכים זהים (PRND). לצורך השוואה, נתקלתי בידיות הרבה יותר מעצבנות. לצערי כרגע לא זוכר איפה זה היה, אבל אני זוכר במדויק ידית אחת שאי אפשר היה להעביר מ-R ל-D בתנועה אחת והיה צריך לעשות קליק אחורה (ל-N), לתת לה לחזור לאמצע, ואז לעשות עוד קליק אחורה (ל-D) בתמרוני חניה צפופים זה היה כיף כמו לתלוש שיערות מהאשכים. יש תא מאוד גדול שצמוד לשקע ה-USB, חלקו השמאלי הוא משטח הטענה אלחוטי, והטלפון שלי (S10+) נשכב שם לאורך בנוחות כולל כבל מחובר. מימין נשאר עוד מקום לארנק+מפתחות+מסכה+זוג כפפות. לצערי לא. אין אף תא ממוזג בכלל. לצערי זה בכלל פיצ'ר שאני רואה פחות ופחות במכוניות עממיות, וזה מצער עוד יותר כשאני נזכר שתא הכפפות של הקסארה שהייתה לנו לפני 25 שנה היה מקורר. בייגלה. תקשיב.... זה הטריף אותי!!! התחלתי לנסוע, לא ננעל. עוצר, מחפש באפשרויות של מחשב הדרך (בלוח המחוונים) - אין. מחפש בהגדרות הראשיות במערכת המולטימדיה - אין. לוחץ על כפתור הנעילה ומחזיק כמה שניות (יש מכוניות שהפעולה הזו מפעילה את הנעילה האוטומטית) - כלום. לוחץ על שני הכפתורים (נעילה ופתיחה) - כלום. באיזה קטע הדלתות במכונית חדשה לא ננעלות אוטומטית ואין שום אופציה אפילו?! אגב, פרט טריוויה משעשע - פתיחה אוטומטית, יש. #%^@^@#%^@%$^ משענת היד זזה קדימה-אחורה (בלי למעלה-למטה כמו במכוניות של פולקסווגן), והיא די נוחה. לא הרגשתי שהיד מרחפת באוויר כי המשענת עצמה די נמוכה וארוכה אז קל להניח את כף היד על חוגת ההילוכים או על המשענת עצמה.
  27. 9 points
    אין שום בעיה של פילוח של אוכולוסיה לפי מידת סיכון. הבעיה היא עם מיני תורת גזע שמבוססת על נובורשיות והתייחסות אליה כסממן לאיכות. אצלו סודנים ותושבי פלורנטין מפיצים מחלות מעצם קיומם. בעוד שהוא ודומיו מפיצים בריאות, שמחה ואושר מעצמם קיומם, או מצב חשבון הבנק שלהם. מבחינתו - גם אם הוא לא כותב את זה במילים האלו - המסקנה היחידה היא שאם אתה דומה לו - אתה "טוב". וטיבן של החלטות שבני אדם מקבלים לא נמדד בסיכון שבהן או התוצאות, אלא ברקע הכלכלי או האתני שלהם. בהתאם, הבחור מתגאה בהפרת הסגר שלו. בהתאם, כשהוא נפגש עם חברים בעצמאות או במימונה הנחת המוצא כי שזה בסדר, עם סיפורים על זה שכולם עשו את זה (למרות שזה לא נכון) וסיפורים על זה שהם יודעים בדיוק מה הם עושים ולכן אין להם שום סיכוי להדבק (כי הם היי סוסייטי). בהתאם, הוא לא מוטרד לחלוטין מזה שמיליארדר שהיה צריך להיות בבידוד בא לחגוג במסיבה בשכונה שלו (הוא עשיר. הוא יודע מה הוא עושה. הוא לא יכול להדביק. או להיות חולה). בהתאם, הוא מפרסם כאן תמונות ממועדונים של אנשים רוקדים צמודים זה לזה בגאווה (ולא מבין שחלק מהבליינים הולכים ביום למחרת לעבוד בבתי הקפה או המסעדות עם אותם הסודנים או הערבים שחלו). בהתאם, כשהוא מצביע ביבי זה מתוך הבנה וקריאה מושלמת של המציאות ואצל האחרים זה כי "אבא אמר להם". בהתאם, צריך לגרש מפה את הסודנים אבל הוא רצה להעסיק אחד.
  28. 9 points
    וואוו. הרבה וואוו... ראשית, מלא זמן לא הייתי פה. שנית, אתמול לפני עשר שנים, פתחתי את השרשור הזה, שהיה הצעד בראשון בשיפוץ ארוך ומקיף והיה הראשון בסדרת שיפוצים ובניית מכוניות שעשיתי בעשור האחרון, כאשר רק היום, ממש היום, סיימתי את האחרון שבהם. שבמקרה או שלא, גם הוא למכונית עם גוף של פיבר. ולא, לא סוסיתא או רום כרמל, אלא מכונית מירוץ אנגלית וגזעית. אז מה שלום הטנדר, אתם שואלים? טפו, טפו. חי ובועט. אמנם בשנים האחרונות השימוש בו הצטמצם לנסיעות בימי שישי. אבל הוא תמיד מניע, תמיד שש לצאת לדרך ואף פעם (עדיין...) לא איכזב אותי. ולא שריחמתי עליו יותר מדי. הוא עזר לי להעביר דברים, נסע למקומות רחוקים, ואפילו, פעם אחת, הוא עלה על מסלול מירוצים... ועדיין, הוא גמע כבר קרוב לשלושים אלף ק״מ. מה הסוד? להישאר עם האצבע על הדופק ולהיות עירני לצרכיו. במילים אחרות, טיפול מונע ולא טיפול שבר. ומה התחדש אצלו? ובכן, לא יותר מדי. המזגן עדיין מקרר (מילאתי גז לא מזמן), הבלמים עדיין עוצרים (החלפת רפידות פעם אחת ושיפוץ משאבה ראשית) והמנוע עדיין מטרטר בנועם. מה שכן הוחלף, הוא המפלג. נשבר לי מפלטינות והצתה אלקטרונית סינית מפוקפקת. אז התאמנו מפלג הצתה אלקטרונית של... סובארו ליאונה, והוא עובד כמו חלום. לסטסטר המקורי נשבר ממני. ואחרי מספר נסיונות שונים לשפצו וגם להחליפו, החלטתי כמיטב המסורת, לה אין משהו מודרני. והדבר היחיד שהתאים בקוטר ובכיוון הסיבוב של המנוע ושגם היה אפשר להתאים אותו למנוע האנגלי היה סטרטר של... פולקסווגן טוארג דיזל... היתרון הוא שאין בעיה למצוא אחד אחר שכזה. היתרון האמיתי הוא שזה סטרטר כל כך חזק, עד כי הוא מסוגל להניע את המנוע גם עם המצבר חצי מת. בקיצור, הוא בקייטנה ואני נהנה. אז לפני עשור, הטנדר בדיוק חגג את כניסתו למועדון האספנות, והנה הוא כבר בן ארבעים. כבוד עליו. ולא, הוא לא למכירה. אז זהו להפעם. אכתוב שוב אם אזכר במשהו נוסף. אינשאללה לפני חגיגות העשור הבא...
  29. 8 points
    אתה טועה. אתה פשוט לא מבין איך עובד העולם שבו אנשים רוכשים השכלה אמיתית, וכנראה מניח שרופאים שאתה הולך אליהם בקופת החולים למדו בדרך קוסמית להחליט לאיזו בדיקה להפנות אותך, או איזו תרופה לתת לך. ולכן אני ממליץ לך שוב להכנס לדפי קורות החיים של הפרופסורים שאתה בז להם ככ (לא נמאס מהבדיחות על השמות שלהם?) ולגלות שרובם ככולם לימדו או מלמדים רפואה. התארים כן מעניינים, כי אתה, עם כל הכישורים שלך, לא יכול להיות מרצה בבית ספר לרפואה. לא בתל אביב. לא במכללת הונולולו. ולא בשום מקום אחר. והם כן. הידע שלהם הוא מוכח ומוכר על ידי כלל הקהילה המדעית בעולם. וכאמור, אם אתה כ״כ בטוח שהם עובדים עליך - אז, שוב, פעם הבאה שתהייה בקופה, בקש לוודא שהרופא שמטפל בך לא למד אצל אחד מהם. שלא יעבדו עליך. אני לא מתווכח איתך שהמדינה לא מנהלת טוב את המשבר. אבל אתה כל הזמן מבלבל וחושב שאם אתה עובד בסביבה של וודאות (״שים את האור פה והתוצאה תהייה ככה וככה״), אז כולם עובדים ככה, ומי שלא - שרלטן. אנשים שמבינים ברפואה יותר ממני וממך (וגם בכימיה, ביולוגיה, סטטיסטיקה, ידה ידה) מנהלים ויכוח סביב המגפה, בדיוק כי לאף אחד אין תשובות מוחלטות. מבחינתך אם אין אלפי מונשמים, אז אופציה היחידה זה ״שרלטנים״ ו״פח״. אני אומר בפעם המאה: תשאיר מקום לספק בחיים שלך שיש מקצועות טיפה יותר מורכבים ממה שאתה עושה.
  30. 8 points
    לחילופין, הישראלים ימשיכו לדקלם ססמאות ריקות במקום לנהל דיון ענייני ועובדתי, פתחת נושא ולא אמרת כלום. התחלת ב"למה הישראלי לא קונים חשמלי, מה הם פראיירים?", המשכת ב"אני לא מוותר על הדיזל שלי", וסיימת ב"הישראלי ימשיכו לשלם על דלק". מה אתה הפרלמנט בסמי בורקס?😅
  31. 8 points
    נענה לאט אם הילד עוד לא בן שלוש הקנס הוא אכן 1000 ש"ח + 10 נקודות. אם מלאו לילד 3 שנים ומעלה הקנס הוא "רק" 750 ש"ח + 8 נקודות. לפי הטכניקה המקובלת היום בתקופת הקורונה הנהג לא חותם על הדו"ח השיחה התקיימה עם אשתך = דברי הנהג. אם כבודו יעלה את הדו"ח נוכל לראות מה נכתב שם? אולי איזה כשל במילוי הדו"ח .הסתר פרטיך האישיים. אנגליה = השוטר בובי ארה"ב אם היית יוצא מהרכב היית כבר מת. כאן משהו באמצע מזרח תיכוני. שוטר לא חבש מסיכה , לא בסדר , אתה רשאי להתלונן אצל מפקדיו , אין קשר לעבירה שביצעת. אם הטיעונים שלך לא עברת על מהירות X ולכן רחמו עלי , חבל על זמנך. לו אני השופט מחמיר בעונשך כי אתה מודע לכך שאתה עובר עבירה.
  32. 8 points
    סיימנו לצבוע! וזה נראה במציאות פי מליון יותר טוב מהתמונות. כרגע מחכים לגומיות ובושינגים של כל הזרועות (הוזמנו מארה"ב, אבל הקורונה מעכבת את המשלוח...). בשבוע הבא תונח שמיכה טרמית לבידוד מחום בתחתית כל הרכב ובגב של קיר האש. מקווים לסיים גם את החשמל בשבוע הבא. זהו עד פה ונכון לעכשיו עדי
  33. 8 points
  34. 8 points
    היות ואני תמיד נעזר בסיכומים מהסוג הזה בבחירת הרכבים שלי החלטתי לתרום למאגר את החוויה שלי מהשנתיים האחרונות כבעלים של וואגית מזדקנת. את הרכב רכשתי במרץ 18 לאחר טיול לצפון ברכב של חבר - פאביה 11 רמת איבזור ספורט 1.4 ידנית. בסיום הטיול החלטתי שזה יהיה הרכב הבא שלי (באותם ימים בעלים של ספארק 2011 ) באותם ימים הייתי לאחר סיום התואר עובד במשרה מלאה גר אצל ההורים ואני וזוגתי חוסכים אגרסיבי לרכישת דירה. שדרוג רכב לא כל כך התאים לנו באותם ימים אבל אחרי שנתיים עם הספארק הייתי חייב להשתדרג, בדיקה קצרה העלתה שהמחירון של הפאביה עובר שחיטה מצד לוי יצחק וזאת יחסית לאיביזה (להזכירכם רכב זהה) מה שהסתכם בתוספת זעומה של 10K ממחיר המכירה של הספארק (17K ₪). לחיוב: הרכב מאוד מאובזר, בטוב טעם ובתשומת לב לפרטים. בניגוד לשאר הסופר מיני הידניות מאותה תקופה הפאביה מאוד מאובזרת , - מושבי "ספורט" תומכים - בקרת אקלים - 4 חלונות חשמל אוטומטיים - מראות מחוממות - סאן רוף - 2 צבעים - תאורה ליושבים מאחור - פקדי חלונות עם תאורה - תא כפפות עם תאורה ומיזוג - משענת יד - פנסי ערפל - מערכת שמע טובה + + הדבר היחידי שחסר לי זה בקרת שיוט, מעבר לזה הרכב מספק חבילה מושלמת, המושבים תומכים, הסאן-רוף בעונות המעבר פיצ'ר מגניב (גם בקיץ בשעות הערב המאוחרות) ובחורף במצב "פוזה" מספק את כמות האוורור המושלמת לתא הנוסעים. לרעה: השמשה הקדמית מאוד צרה, כל כך צרה שאם עומדים ראשונים ברמזור לפעמים לא רואים אותו וצריך לרכון קדימה בשביל לעקוב אחריו (למי שיצא לנהוג בפאביה / קקטוס יבין על מה אני מדבר). לרכב חסר תעלות ניקוז מים בבקרים כמו עכשיו בהנעות הבוקר הרכב מלא בטל, בגג אין תעלות ניקוז, יש מעין פרופיל קטן שלא באמת עושה את העבודה כתוצאה מכך בפניות הראשונות כל המים שהצטברו על הגג נשפכים מהצדדים ואם החלון פתוח מקבלים מקלחת בוקר מפתיעה (בהתחלה , היום החלונות סגורים בשלב זה ). בחורף בנהיגה בינעירונית בגשם חזק , שדה הראיה במראה השמאלית (צד נהג) נחסם לחלוטין על ידי זרם המים שמפונים על ידי המגב ונדחפים על ידי הרוח לחלון הצדדי של הנהג – מעצבן. בנהיגה: להגיע לתנוחת נהיגה טובה לא קשה, ההגה מתכוונן גם לגובה וגם לרוחק כך גם המושב שתומך בצורה טובה בכל מצבי הכביש. **המושבים ברמת האיבזור הזאת לא יתאימו לכולם ובעלי גב רחב לא יתלהבו מכריות התמיכה הצדיות שילחצו להם על הצלעות. הרכב כבד וזה מורגש ביציאה מהרמזור, ובהמשך הופך ל"יתרון" במהירויות בינעירוניות הרכב יושב טוב על הכביש משייט בנינוחות ב110-120 קמ"ש , מהירויות שמרגישות מאוד טבעיות ומהנסיון שלי נראה שצריכת הדלק במהירות הזאת יותר טובה מנסיעה ב90-100, בידוד הרעשים מעולה בטח ביחס לספארק וגם יחסית לכל יפנית שהייתה לי ונהגתי בה בסגמנט הסופר מיני. הנסיעות שלי הן בחלוקה של 70:30 לטובת הכביש הבינעירוני ואני מצליח להשיג צריכת דלק של 1-16 בסגנון נהיגה רגוע ו 1-14 בנהיגה יותר זריזה. הכי גרוע שמדדתי היה 1:11 בפקקים של תל אביב בימי הקיץ עם מזגן. כל הנתונים במדידה במשאבה. אחזקה: בעיני הפאביה מגלה אמינות מעולה. הרכב נקנה עם 88 אלף ק"מ והיום המונה על 129 אלף ק"מ בשנתיים + שהיא אצלי ולאחר 41 אלף ק"מ ההוצאות שלי הסתכמו בפחות מ 2.5k עושה טיפולים לבד ונעזר בחברי הכנופיה בדברים הגדולים יותר. לרכב הזה ניתן לרכוש הכל מהכל בחו"ל באתרים כמו cars245 ובמחירים משמעותית יותר נמוכים מהארץ במיוחד כאשר הרכישה מתבצעת ממדינות מזרח אירופה. לא היו תקלות משביתות , התקלה הגרועה ביותר שהשפיעה על הנסיעה היא כויל שהפסיק לעבוד , נדלקה נורת מנוע ובכל זאת הצלחתי להגיע הביתה עם 3 צילינדרים (יש סורק ברכב והתקלה אותרה במקום מה שאפשר את המשך הנסיעה). שאר התקלות הן בלאי טבעי כדוגמת מיכל עיבוי שהתחיל לנזול ומחלות ידועות של הרכב כמו מנוע מגב אחורי שהפסיק לעבוד (בעיה רוחבית בקונצרן ברכבים מהשנים האלו). נכון להיום מרגיש שבחודשים הקרובים יהיו הוצאות נוספות אבל גם הן כתוצאה מבלאי טבעי , החלפת קלאצ', בולמים / כריות בולמים (דורש בדיקה) ועוד כמה דברים קטנים אבל בסה"כ שום דבר נורא. לסיכום, לדעתי הפאביה ספציפית ברמת איבזור "ספורט" היא אחת הרכישות הכדאיות בטח כאשר היא מתומחרת על ידי לוי יצחק כמו פיקנטו 1.0 ידנית מאותה שנה (זה דורש פוסט בפני עצמו). הרכב בנוי טוב, איכות ההרכבה מעולה, בידוד הרעשים טוב ,הבגאז' מספיק גדול לספק את הצרכים של משפחה בתחילת הדרך והפשטות המכנית נותנת פייט ליפניות והקוריאניות בסעיף האחזקה.
  35. 8 points
    מוכנים? הנה שאר התשובות לכל השאלות שאני יכול לענות להן. במפתיע, כן. ישבנו מאחור שלושה מבוגרים (שני גברים וגברת) והיה בסדר גמור. את המשענות אי אפשר להסיט אחורה. לפי העין ורק לפי העין, אני חושב שלא. אבל זה מאוד תלוי בגודל המושבים, אז זה משהו שכדאי לבדוק "על רטוב" עם המושבים שלכם באולם התצוגה. 80-120 במצב רגיל (עקיפה במהלך שיוט) תוך 6.8 שניות, ובמצב ספורט תוך 6.4 שניות. ב-120 קמ"ש: מקסימום 75.8 וממוצע 64.5. רמת רעידות, אני לא יודע אם זה אומר למישהו משהו, אבל אפליקציית ה-Vibrometer שמותקנת על הטלפון שלי אמרה אחרי נסיעה של כ-10 דקות שהמקסימום היה 7.5 והממוצע היה 5 (בסולם ריכטר. הנה שני מילים שלא חשבתי אי פעם שאני אכתוב במבחן לרכב). בעקך 160 ס"מ עד תנוחת הישיבה שלי. האמת... הופתעתי לרעה. לא רואים כלום. אפילו לא מספר. אם הטלפון מחובר לאנדרואיד אוטו/אפל קאר פליי כמובן שהכל מוצג כראוי. כן, תכולה כזאת באיזור התא הקדמי, מסביב לשקע ה-USB הראשי, ובמחזיקי הכוסות. המפתח הרגיל של פורד, שום דבר מיוחד. לא ראיתי אופציה כזו, אז יכול להיות שכן. זו ספציפית הגיעה עם קונטיננטל ספורט קונטקט 5, אבל כמו בכל רכב, יש כמה סוגי צמיגים שהוא יכול להגיע איתם (אלא אם כן יש איזה צמיג שפותח במיוחד, מה שלא קרה כאן). האמת שלא, התרגלתי מהר מאוד ולא הרגשתי שום חסימה מיוחדת. אחרי הרבה מאוד למעלה-למטה-למעלה-למטה, בהעלאה דווקא לוקח לו יותר זמן מאשר בהורדות. הורדת הילוך לוקחת פחות משנייה, בעוד שהעלאה לוקחת שניה וקצת. ציינתי למעלה את עוצמת הרעש ב-120, שעל כביש עם סלילה ממוצעת ומעלה היא נסבלת לחלוטין. מצב ספורט נראה כאילו מוסיף צליל, אבל זה מאוד עדין. לא הצלחתי להבין אם זה מהרמקולים או מהמנוע, אבל בכל מקרה צריך ממש לחפש את זה כדי לשים לב. אני חייב להגיד שגם מלפנים לא הרגשתי חום חזק במיוחד. חיובי. כן. חיובי. כן וכן. שלוש לחיצות בסך הכל, מהר מאוד. לא. ובאופן מוזר, למרות שיש על ההגה כפתורי מענה וניתוק שיחה, במצב רגיל הם מעבירים שירים קדימה/אחורה ולא שולטים על הדיבורית. 1. 6.8 שניות 2. 6.4 שניות 3. 6.3 שניות אין לי מד חום זמין, אבל אחרי שהאוטו עמד בחוץ עד בערך 15:30 בצהריים, המזגן שהיה מכוון ל-19 מעלות הביא את תא הנוסעים לטמפרטורה סבירה לגמרי תוך בערך 3 דקות (בעמידה). מעבר לקודן לא ראיתי התקנות, אבל אני מניח שיכול להיות שהביטוח ידרוש מערכת איתור או קודן. כמו שאמרתי אתמול, אחרי נסיעה שכללה הרבה כבישים מפותלים, צריכת הדלק הייתה 9.7 ק"מ לליטר. מאוחר יותר נסעתי כשעה וחצי - 45 דקות בכביש בין עירוני (נסיעה נורמלית, כביש החוף, כ-14 קמ"ש מעל המהירות המותרת) ועוד 45 דקות בתוך העיר (בלי פקקים), צריכת הדלק הייתה... אתה יושב? 15.6 ק"מ לליטר. באמפרים גבוהים לא היוו שום בעיה, גם במהירות גבוהה יחסית. על מדרכות אפשר לעלות פחות או יותר עם כל רכב סטנדרטי, צריך פשוט להגיע באלכסון כדי לא לפגוע בפגוש. אי אפשר לדעת באמת. זה לא אותו מנוע שהיה בקוגה, שם היה 1.6 טורבו. ובפוקוס היה 1.5 ארבעה צילינדרים. המנוע הזה הוא - אם אני לא טועה - אותו אחד שיש בפיאסטה ST החדשה. אי אפשר לענות על זה כי הן שונות מאוד. אם אתה שואל אותי, ברור שה-ST ליין. אני לא רואה סיבה לקנות רכב גבוה אם אין לך בעיות גב. עניתי על זה אתמול. המערכת מצוינת, ממש. חוץ מהקטע שהיא לא מציגה עברית. קטונתי. מצד אחד אני מאמין שהיצרן יודע מה הוא עושה, מצד שני כבר נתקלנו הרבה פעמים ביצרנים ש"יודעים מה הם עושים". כרגע הניחוש שלך טוב כמו שלי. אפילו לא קצת. אין שום רמז לכך שזה מנוע עם שלושה צילינדרים. אני לא יודע כמה יעלה להחליף נורה ל-ST ליין, או אם בכלל אפשר להחליף נורה בודדת או שצריך יהיה להחליף את כל הפנס. נורת הלוגן בכל מקרה תהיה זולה משמעותית. המתחרות העיקריות יהיו ה-308GT, הונדה סיוויק 1.5, לאון 1.5 FR החדשה לכשתגיע, ובגדול כל משפחתית חמימה. הפוקוס נכנסת בדיוק לקטגוריה הזו. מי מן הרכבים אני אמליץ תלוי הרבה יותר במה הבנאדם רוצה מאשר באיזו מכונית "טובה יותר". כולן טובות, כל אחת עם היתרונות והחסרונות שלה. שוקלים את זה. יכול להיות שזה יקרה. לדעתי - לחלוטין כן.
  36. 8 points
    קודם כל שאלה מעניינת, אפנה אותה מחר למורה נהיגה שהוציא את הידנית שלי מהחברה ואשאל אותו. אולי אפילו אשאל כמה קמ הרכב הידני שלו סוגר בשנה, בהשוואה ל2010 שהוא סגר עם הנוכחי שלי 40 אלף. אני מאמין שהתשובה אצלו תהיה יחסית מייצגת. אני באמת לא מבין את העניין הזה של 'קשה הילוכים' או כמו שאחד כתב פה שעדיף ללמוד קודם ללכת (אוטומט) לפני שרצים (ידני). חבר'ה, הרכבים היום כל כך מתקדמים, עם מומנט גבוה יותר, תגבור הגה וכוונון מושב והגה ברוב הרכבים לנוחות ישיבה טובה. ועדיין יש תלונות... להזכירכם לפני לא הרבה עשורים כולם היו לומדים נהיגה, גם נשים וגם ילדות בנות 17, על רכבים עם צ'וק, הגה שבשביל לצאת איתו מהחניה צריך בנץ' של 100 קילו, מנוע עם מומנט של 9 קגמ ו50 כוחות סוס וכמובן בלי מזגן, בלי בקרת זינוק בעליה ובלי שום חרטא.. ועדיין היו עוברים טסט ונוהגים בסוף. הדור של שנות האלפיים נהיה פשוט מפונק, בשביל לנפח אוויר באופניים ילדים בני 15 מגיעים עם אבא שמחזיק להם את היד, הם כבר לא יודעים לעשות כמעט שום דבר לבד, בטח שלא להעביר הילוכים. ההיצע הידני ברכבים הקטנים והמשומשים עדיין גבוה, הייבוא של רכבים כאלו חדשים הפסיק רק בשנתיים שלוש האחרונות. אפשר למצוא בכל רגע נתון ביד 2 אלפי רכבים מ1000 שח עד כמה עשרות אלפי שקלים עם גיר ידני, משפחתיות זה קצת יותר קשה, אך ההיצע לסופר מיני ומיני גבוה מאוד, ואלו בדיוק הרכבים שנער בן 18 או חייל או סטודנטית צריכים. לדעתי חלק גדול מאוד מחוסר החיבור של נהג-רכב מתחיל בתיבת ההילוכים, ונגמר בחוסר בדיקה של נוזלים ושחיטה של המנוע, כבר אחרי שהוא בוכה רבע שעה עם נורות שאין לו שמן ואין לו מים. @Morningstar מוזר, החוויה שלי עם ההשכרות שונה לחלוטין משלך. ההיצע הידני גבוה מאוד באירופה ובאיטליה בפרט. אגב, נ.ב. יש לנו פה שרשור ממש מתחילת השבוע על נהגת שרוצה שהרכב יעבור לבד לP, ירים בלם יד, וגם שלא יהיה אפשר להוציא מפתח מהסוויץ בנסיעה. נותנים אצבע והן רוצות את כל היד.
  37. 7 points
    כי הרי ידוע שחולה בודד מייצג את כל מנעד החולים, כמובן. (ולא רק זה, אתה אוהב כל כך לצטט את תחילת הפוסט שבו כתוב "38 ואין תיאבון", ומתעלם בצורה מוחלטת מהחלק שבו כתוב "39.4, פינוי לבית חולים, לילות בלי שינה, מזיע את חיי, לא אוכל, כבדות נשימה") בחייאת, תקרא לפחות את התוכן שאתה מדביק פה עד הסוף. אבל זה עקר, כל הפורום ימשיך להגיב בצורה דומה, ומבחינתך המציאות תמשיך להיות אך ורק מה שאתה רוצה לראות והחלקים שאתה בוחר מתוך טקסטים, לא מה שקורה בפועל ואף פעם לא התמונה השלמה.
  38. 7 points
    בשביל הסיכוי הקלוש שיקרה משהו, עדיף לשבת בבית, בחדר מרופד. מערכת הבלמים היא מערכת פשוטה מאד ולהחליף בה חלקים לא דורש יותר מדי ידע או כלים. אני מאמין שאני יכול ללמד כל נער בתיכון להחליף רפידות בלם בפחות משעה. בטח כשבמוסכים עובדים נערים עם 0 השכלה מקצועית, או במקרה הטוב בעלי תעודת מכונאי ממכללות כמו משלב, שבוא... רמת ההוראה והתלמידים שם מביישת חטיבת ביניים ממוצעת. אז אפשר להחנות את הפניקה בפייסבוק או משהו ולא לדחוף אותה לפורום חובבי רכב. אם אתה יודע להחליף כי זה המקצוע שלך ובוחר שלא להחליף מפחד, זאת הבחירה האישית שלך. אני למשל חושב שרוב המוסכים בארץ לא מבינים כלום במקצוע שלהם, עובדים על הלקוחות ומזלזלים בעבודה, אני לא סומך עם החיים שלי עליהם. ועם מילים כמו "תכניס איזו משפחה לסטטיסטיקה" תהיה תסריטאי בנטפליקס, כי זה מאד מפחיד, היית גם צריך לכתוב שילדים ישארו יתומים והכלבלב של הילדה עם הקוקיות ידרס.
  39. 7 points
    לסיטרואן היסטוריה ארוכה בייצור רכבים עם שני מאפיינים בולטים. אישיות ונוחות. מה-C4 הראשונה מ1928 לC4 קקטוס ב-2014 עם הלוחות גומי המוזרות להגנה מפני פגיעות ותא הנוסעים היחודי. לC4 החדשה אמנם אין אלמנטים עיצוביים מוזרים/משוגעים, אבל היא עדיין מייצגת בכבוד את הייחוד העיצובי המזוהה כלכך עם היצרן. שנתיים עברו מאז הופסק ייצורה של C4 הקודמת (נסלח לכם אם לא שמתם לב...) וכיאה לתקופה, הדור השלישי שמחליף גם את הC4 הרגילה וגם את הקקטוס, מציג מרכב קרוסאובר/פנאי קומפקטי (בסגנון קופה אם תרצו...) במקום משפחתי. מהתמונות ניתן להבחין ביחידות תאורה מקוריות ומאוד סיטרואניות, פרופיל שמצד אחד אפשר לשייך לכל יצרן אחר למען האמת, אבל מצד שני אם אתם חובבי סיטרואן אמיתיים (ויותר מכך חובבים את ההיסטוריה שלה), תוכלו אולי להבחין שהגג המשתפל ויחידות התאורה מאחור הם קריצה לC6 ועוד קודם לכן CX וGS (בת 50 היום!) זכרונם לברכה. הC4 תיוצר תחת אותה פלטפורמה של הפיז׳ו 208/2008 וחולקת איתן את אותם מנועי 1.2 בנזין 100 כ״ס (ידני בלבד) 130 ו155 כ״ס, ודיזל 1.5 110 ו130 כ״ס משודכים גם פה לגיר ידני או אוטומטי 8 הילוכים. תהיה כמובן גרסה חשמלית מעניינת (e-C4), וגם זו עושה שימוש באותה יחידת הנעה שפגשנו בפיג'ו e-2008 ובאחות הקטנה e-208. המנוע החשמלי מספק 136 כ"ס ומומנט של 26.5 קג"מ כאשר ברצפת המרכב מותקנת סוללות ליתיום-יון בקיבולת של 50kWh שפה מספיקה לטווח נסיעה של כ-350 ק"מ בהשוואה ל310 הצנועים יותר באחותה לבית פיז׳ו, למרות סוללה דומה בגודלה. בגזרת הביצועים לעומת זאת היא איטית מאחותה עם נתון תאוצה 0-100 קמ"ש של 9.7 שניות, ומהירות מרבית של 150 קמ״ש מוגבלים אלקטרונית. את הסוללה ניתן לטעון באמצעות מטען ביתי 11kW תלת-פאזי המאפשר טעינה מלאה בכ-5 שעות, ועד ל-100kW בשימוש בעמדת טעינה ציבורית מהירה המאפשרת טעינה של 80% מקיבולת הסוללה ב30 דקות. ניתן לטעון את הסוללה גם באמצעות שקע ביתי רגיל במידה ואתם ממש לא ממהרים לשום מקום (כ15 שעות...). ועל כל החגיגה הזו ניתן לשלוט מרחוק באמצעות אפליקציה סלולרית, שגם תאפשר התנעה של הרכב מרחוק והפעלה של בקרת האקלים או חימום של הסוללה מראש בחורף. על פניו העיצוב הפנימי נראה כקפיצת מדרגה מהדור הקודם ומהקקטוס הספרטנית, ולמרות המינימליסטיות כן תמצאו פה במפתיע כפתורי מיזוג פיזיים ולא שליטה דרך מסך המולטימדיה (כמו ברוב תוצרת PSA היום) שזה בהחלט מבורך, ובכלל תא הנוסעים נראה קצת שונה מהעתק הדבק של רוב דגמי הקונצרן היום. המושבים מצויידים בטכנולוגיה חדשה שאמורה לספק נוחות מקסימלית, וגם פה תמצאו את בולמי הזעזועים הפרוגרסיביים (progressive hydraulic bump stops) היישר מהקקטוס. את ג׳ויסטיק ההילוכים שתמצאו ברוב דגמי PSA היום מחליף פה מתג אלקטרוני, מערכת המולטימדיה חדשה עם מסך טאץ׳ 10 אינץ׳ ומספר כפתורים פיזיים, מצלמת דרך מובנית ולוח מחוונים דיגיטלי לחלוטין. תא הנוסעים גם פונקציונלי מאוד, עם אינספור תאי אחסון שימושיים, משטח טעינה אלחוטי, כניסות USB-C (פחות שימושי בשלב הזה...), ואפילו מעמד ייעודי נשלף לטאבלט עבור הנוסע הקדמי (Smart Pad Support Citroen). תא הנוסעים מצויד בתאורת אווירה מיוחדת (ניתן לבחור ב6 אופציות), ואופציה לשילוב צבעים שונים. הC4 גדולה מה2008 עם 4.36 מטר מפגוש אל פגוש (4.30 בפיז׳ו), 1.80 ברוחב (1.77) ובסיס גלגלים של 2.67 (2.61) שעל פניו אמור לספק מרחב מוביל בקבוצה שלה, אבל נחכה ונראה אם זה המצב בפועל. תא המטען לעומת זאת קטן יותר עם 380 ליטר בהשוואה ל405 בפיז׳ו. View full מאמר
  40. 7 points
  41. 7 points
    על כך שבמשך כמה עשרות שנים מנסים להוכיח שה"קרינה" מזיקה, ולא מצליחים בכך. אתה יודע, קשה עד בלתי אפשרי להוכיח משהו שלילי, אבל יש כל כך הרבה מחקרים שלא הוכיחו קשר עד שאפשר להתיחס ל"קרינה" של מוצרים ביתיים (לא מכ"מ של נתב"ג, כן?) כלא מזיקה. אפילו המחקרים שכאילו הוכיחו קשר הם בעייתיים ביותר מבחינת המתודולוגיה. דרך אגב, תביא בחשבון שהגוף שלך מייצר הרבה מאד רדיקלים חופשיים. זה חלק ממנגנון החיים.
  42. 7 points
    למיטב ידיעתי WEBCAND הזה זה פלטפורמה ישראלית וידאו חד צדדי. המועמד מצולם עונה על שאלות והוידאו מועבר לגורם המגייס בחברה. דעתי האישית שזו גישה מאוד מזלזלת לבקש ממועמד להקליט את עצמו עונה על שאלות כשאין לו מושג לאן הוידאו הולך ומי יראה אותו. אם אתה מנהל, שאמור לנהל אנשים, אמורים להיות לך מספיק כלים ויכולות חברתיות כדי לנהל שיחה עניינית עם איש מקצוע שאתה מעוניין בשירותיו. יכול להגיד לך שהשיטה הזו גורמת ללא מעט כשרונות לדחות את המשרה המוצעת.
  43. 7 points
    במחשבה שניה, אחרי שחוויתי אתמול חוויה ישראלית למהדרין, אני רוצה להחמיר את הדעה שלי על הסרטון הזה. לפני בערך שבועיים הזמנתי מארצות הברית "קיט הגבהת מושב" לרכב (לא לרכב שלי. לא משנה לאיזה רכב). מדובר בקיט למעשה מורכב מארבע חתיכות צינור מרובע שנכנסות בין המושב למסילה וארבעה ברגים שמחברים את המושב לצינור ולמסילה. זה נשמע כמו בערך הדבר הכי חוראני בעולם, אבל הקיט הוזמן לאחר התייעצות עם... נקרא לו, "גורם מקצועי", כך שמבחינה בטיחותית לא היה לי ספק שמדובר במשהו שיעמוד בדרישות היצרן. בגלל הקורונה, דואר ארה"ב לא מבצע כרגע משלוחים לישראל אז המוכר שאל אותי אם אני מעוניין לבצע את המשלוח עם אחת מחברות השליחויות הפרטיות (פדקס, DHL, UPS, החבר'ה האלה). אמרתי למה לא, המחיר לא גבוה במיוחד, המשלוח יהיה מהיר, יאללה, שיהיה. העלות הכוללת הגיעה לכ-150 דולר. אני לא אלאה אתכם בכל התהליך שחברת השליחויות העבירה אותי, רק אומר שבסופו הוחלט לוותר על המוצר כי לא רציתי לשלם את ה-1000 שקל שהם רצו על כל מיני עמלות מונפצות ו"בדיקת משרד התחבורה". לזכותה של החברה יאמר שהכל היה מאוד שקוף ושהעמלות שלה היו קצת יותר מ-200 מתוך 1000 השקלים האלה, אז את רוב הצינור קיבלתי - כרגיל - מהמדינה. והמקרה הזה גרם לי לחשוב על כל אותם עסקים קטנים. עסקים שסופגים את כל העלויות המופרכות האלה, מקטינים את מתח הרווחים שלהם למינימום האפשרי רק כדי שהם יוכלו להישאר תחרותיים מול האמזונים והאלי אקספרסים של העולם, ואיכשהו מצליחים לחיות מזה. ואז בא משבר שאף אחד לא ציפה ולא יכל לצפות גם בעוד מיליון שנה (בסדר, נו, חוץ מהסרט ההוא בנטפליקס שניבא את זה בדיוק של איזה 98.4%), הם קורסים, ואיזה טאמבל אחד שיושב על אקסלים ומסתכל על ה"מאקרו" אומר ש"יכול להיות שהרבה מאוד עסקים היו קורסים בכל מקרה". אילו עסקים כן ישרדו? אלו שעשקו את הלקוחות שלהם עם מחירים מנופחים, העלימו מיסים והכנסות, עבדו בשחור, ובאופן כללי אלה שזיינו את כל מי שהם לא התעצלו לזיין, רק כדי להכניס עוד שקל לכיס. אלה העסקים שאנחנו צריכים להיות כדי לשרוד משבר, אלה העסקים שאנחנו צריכים לקחת מהם דוגמא. אז הוא לא רק יורק לעסקים הוגנים שחיו מאחוזי רווח קטנים בפרצוף, הוא לא רק מזלזל ביכולת שלהם לנהל עסק, לא רק מציג אופי הניהול של "כלכלת תיירים" כדבר החכם לעשות, בסוף הוא גם בועט בגופה ואומר, במילים אחרות שעסק שנותן ללקוחות שלו את מה שהם מבקשים מעסקים בימים רגילים - מחירים הוגנים ויחס הוגן - הוא דביל ויקרוס מיד עם תחילת משבר כלשהו, וגם לא יקבל מאף אחד ס"מ של סולידריות. אז רוצים להצליח? תהיו בבקשה כל מה שאנחנו מתלוננים עליו כל יום כל היום. ולא רק זה, אלא שהמבט על עסקים קטנים כ"חלק קטן" הוא פשוט ההיפך מהאמת - אם 100K עסקים קטנים ובינוניים יתמוטטו (מתוך כ-600K שקיימים, 16%, פחות מכמות המובטלים נכון להיום), יאבדו את העבודה שלהם לפחות 100K אנשים ויותר קרוב ל-500K אנשים (עסק בינוני מוגדר ככזה שמעסיק מעל 5 עובדים). כמה אנשים היו מאבדים את עבודתם אם מיקרוסופט, גוגל ואפל היו פושטות רגל? אתם יושבים? 333 אלף. ביחד. אפל מעסיקה 47K, מיקרוסופט 144K וגוגל (למעשה אלפבת כולה ולא רק גוגל) עם 119K. מעניין, אם שלושת החברות האלה היו קורסות, האם אז המשבר היה נחשב "רציני"? מה שהכי מצחיק זה שההשפעה של קריסת החברות האלה על המשק מסתכמת פחות או יותר באיבוד המשרות וכל מה שהממשלות שלהם ירצו לתת להן כתמיכה. כמות הטבות המיסים שהן מקבלות היא אסטרונומית (כי תכלס זה הגיוני - הם מגיעות למדינה ומעסיקות מאות או אלפי עובדים, מגיע להן). בעוד שכל העסקים האלה משלמים מיסי הכנסה, ארנונה, שילוט, כיבוי אש, בריאות, וגם את האלף שקל המזוינים האלה על ארבע חתיכות צינור.
  44. 7 points
    וואו וואו וואו, תרגע, מה יש לך? אתה מדבר כאילו גיא זהר בכבודו ובעצמו בא ובישר לך שלא יהיו אירועים עד 2025, אבל גם אז, don't kill the messenger קודם כל, נראה שאתה לא מכיר את הפורמט של התוכנית של גיא זהר, כי ככה נראות בדיוק כל התוכניות שלו (ותתפלא, ברובן הוא דווקא מתנגח בדיעות מיינסטרים ומראה את הצד האחר, מפה שם התוכנית). ולעניין - מה הוא עשה שכל כך עצבן אותך? הוא אפילו לא הביע עמדה, הוא פשוט הביא סרטונים של לס סותר את עצמו, לס vs לס. מה העצבים שלך? הנה, ניתן לחברי הפורום לשפוט: בלי אלימות ובלי לצעוק? בליווי הוכחות והסברים מדויקים? יושב בנחת ומסביר? 🤣🤣 כל ראיון שראיתי איתו באולפן חדשות הוא סתם צועק את אותם הדברים בלי שום הסבר מאחוריהם, הבנאדם קריקטורה ולא לוקח את עצמו ברצינות, מוכרח להודות שאני לא אוהב לא את התוכן של הדברים שלו ולא את המעטפת (מזכיר מישהו) אבל בניגוד לדמויות שנויות במחלוקת אחרות אני נהנה לראות אותו כי הוא נותן שואו באמצע מהדורת חדשות משעממת. הבנת את זה לגמרי הפוך. אף אחד לא מנסה להיפטר ממנו, הוא מביא רייטינג (כן כן) ועניין, וכל עוד הוא עושה את זה יזמינו אותו להתראיין בלי שום קשר לדיעות שלו, והיו עושים את זה גם אם הן היו הפוכות לגמרי, כי שוב, הוא נותן שואו. נ.ב, יורם לס הוא פרופסור לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה (רוקחות), הוא לא אפידמיולוג. אז כמובן שהוא יכול להציג איזו עמדה שבא לו, אבל שהוא יתן עיצות איך להתנהל במגיפה, זה כמו ששוער כדורגל יסביר לחלוץ איך להבקיע גול, או כמו שתתרן ילמד אנין טעם איך להכין ואגיו. ואם כבר בחוש טעם עסקינן, אז עכשיו יש חשש שחולים עלולים לאבד את חוש הטעם והריח לטווח ארוך. שמעתי על אנשים שהחלימו כבר לפני חודש וחצי ועדיין לא חזר להם חוש הריח (וכפועל יוצא הטעם). אחסוך מהפורום עוד בדיחת ואגיו. נ.ב2, לא רוצה להיכנס לפוליטיקה אבל זה מחייב, הפרופסור החביב היה חבר כנסת בממשלת אוסלו, ובזמנו ניסה ""להצדיק"" פיגועים בתואנה שבתאונות דרכים מתים יותר אנשים, בדיוק כמו שהוא עושה עכשיו עם הקורונה. והרי לך המושא לחיקוי שלך, פוזיציונר מובהק עם נגיעות כאוס ואנרכיזם, אבל זה לא מפתיע, כי אתה בעצמך פוזיציונר מובהק עם נגיעות מסוג אחר. http://knesset.gov.il/tql/knesset_new/knesset13/HTML_27_03_2012_06-21-01-PM/[email protected]@042.html
  45. 6 points
    הנה התשובה לשאלה. אתה פשוט מגיב מתוך תסמונת אור ירוק - אני נפגעתי בתאונה ולכן כולכם משוגעים. הכל בסדר, כבר חשבתי שיש משהו ממשי בדבריך.
  46. 6 points
    הפורום לא נועד להפרחת משפטים חסרי משמעות. אם אתה לא מבין בתחום עליו שאלו, אל תענה. על השאלה של האמינות היפנית כבר ענו מלפני עשורים, בספר הזה: https://en.wikipedia.org/wiki/The_Machine_That_Changed_the_World_(book) זה לא משהו שאפשר לענות עליו בפסקה אחת. היתרונות של הייצור היפני, כמו גם החסרונות, הם תוצאה של האופן השונה בו בנויה התעשייה היפנית. זה מתחיל ממבני ספק/לקוח, בהם יש אחזקות הדדיות, עד לרמת חומרי הגלם, תרבות של שיתוף פעולה ותיאום מרמת התכנון, אל תוך תהליך הייצור, עם הקפדה על גישה מחברה אחת לשניה, כולל לנתוני הייצור והכספים, ויצירת מנגנוני ייצור המבטיחים יעילות, תוך השבחה מתמדת של התהליך והורדת עלויות הייצור. דוגמא אחת היא שיטת ה-JIT, בה בפס הייצור אין מלאים, כל החלקים מגיעים בזמן בו צריך להתקין אותם על הקו. ברגע שיש בעיה, כל הקו נעצר, גם במחיר ירידה בתפוקה. ככה פותרים את כל הבעיות, עד למקורן, ועד שמגיעים לקו שרץ כמו שעון. מי שמעניין אותו, יכול להתחיל ללמוד מושגים: https://en.wikipedia.org/wiki/Just-in-time_manufacturing https://en.wikipedia.org/wiki/Lean_manufacturing https://en.wikipedia.org/wiki/Kaizen https://en.wikipedia.org/wiki/Keiretsu חשוב לציין שלא קל להעתיק את האופן בו בנויה התעשייה היפנית, כי חלק גדול מזה קשור לתרבות היפנית הכללית, אם כי היו חברות אירופאיות שהצליחו ללמוד הרבה מהיפנים, ביניהן פורשה של תחילת הניינטיז (בזמנו, חברת ייצור המכוניות הרווחית בעולם).
  47. 6 points
    דעתי האישית: סכום של 750 ש"ח והחלפת 2 הבולמים לחדשים (ופתרון ה"בעיה") שווים את השקט הנפשי וחוסר המשך ההתעסקות בעניין. זמן שווה כסף וכבר שרפת מספיק זמן מפה לשם. מאחר וזה אוטו עם מספיק "בשר" (ולא כזה ששווה כמה אלפים בודדים) - הייתי שם 2 בולמים חדשים ומשחרר את האוטו.
  48. 6 points
    מי שעוקב אחרי השרשורים שלי יודע שהיה לי סופ"ש עמוס עם שלושת הרכבים - הפיאסטה קיבלה אבזור חדש דרך המחשב, הפיג'ו הניעה ונסעה מעט וקיבלה טיפול כולל למערכת קירור.. ולגבי המג'נטיס ובכן..... אמ;לק+סיפור מתמונות : מ6 בבוקר עד 1 בלילה על דבר אחד - החלפת קלאץ כמות החלקים שפורקו מהרכב - 70 אחוז מכל המכניקה. עלות חלקים: קלאץ+מיסב+משאבה = 1380 ש"ח גלגל תנופה (DualMass)ח = 1673 ש"ח מחזיר שמן קראנק = 134 ש"ח סה"כ התענוג 3187 ש"ח. סיפור בתמונות: רעש בלחיצה על הקלאץ' 20200529_121325.mp4 מתעוררת בבוקר, לא יודעת מה מצפה לה היום, ניתוח כירורגי ארוך ביותר. מתחילים בפירוקים... שלום, אני רוצה בבקשה לקנות בוקים. כמה? כמה שיש יופי! הורדנו גשר! אהה.. שיט, הוא הולך ביחד עם המסרק ומוט מייצב? טוב, נחבר בחזרה. שימו לב לחולצה... בשעה טובה הנה אתה, הגלגל תנופה. כיתוב מקורי עליו - קיה יונדאי ו LuK הקלאץ הישן משאבת קלאץ חדשה הכל מורכב... לילה טוב... הכל נגמר, די. ולמי שבאמת יש כח לקרוא פירוט מוזמן: הכנסתי את הרכב לחניה המקורה בבית כבר ב6 בבוקר, 2 חברים תותחים חברו אליי ב7 והתחילו להרים את הרכב בזמן שאני 'נוגס' מלמעלה ומפרק חלק אחר חלק. שמן הגיר חדש לכן מצאנו פיתרון - רוקנו לגיגית שנוקתה מבעוד מועד ועטפנו בניילון נצמד על מנת שלא יתלכלך והנחנו בצד. נתקענו פעם ראשונה עם המשולש הימני שלא רצה לצאת מהנאקל. פטיש, לום... כלום. בעל הבית שלי הגיע כי כבר עשינו לו רעש עם הפטיש, אמר 'תחממו את המשולש'. הביא ברנר, חימם את המשולש חצי דקה.. והופ 2 דפיקות פטיש מאוחר יותר - יצא. תפוח הגה שמאלי גם עשה לנו קצת ברדק ולא רצה לצאת, עשיתי לו קצת CHRISFIX, הברגתי את האום הפוך ודפקתי עליו קצת עם פטיש - ויצא. צד שני הלך בלי בעיה מאחר ופירקנו ציריה שם ממש לא מזמן. עבדנו לפי המדריך בספר הטכני של הרכב, וכאן היה שלב שצריך לרוקן שני צינורות הגה, לא היה מובן כל כך למה ואמרנו שנסתדר כבר אחר כך על שמן הגה חדש. כך היה, אחרי ששברנו את הראש האם באמת הכרחי לפרק את הצינורות. בשלב הבא כבר נאמר לפרק את מוט ההגה אבל התעקשנו לצערנו יותר מדי זמן על כך שאין מצב שהגשר יורד עם ההגה בהכרח... אז התחלנו לפתוח את הברגים שסוגרים את המוט מייצב וההגה על הגשר, והורדנו אותו בלעדיהם. התחלנו לפרק את הגיר, בשלב הזה חבר נוסף הצטרף, הוא ובחור נוסף מלמעלה תופסים את הגיר עם חבל, ואני ועוד בחור מלמטה מתמרנים עם ג'ק ועם הידיים. במקביל המנוע מוחזק על ג'ק נוסף. בשלב הזה אנחנו מבינים שיש עוד תושבת לגיר שמחברת אותו מעל ההגה והמוט מייצב... מרימים חזרה את הגיר ומפרקים את התושבת. עכשיו כבר הבנו שאין מנוס מלפרק את ההגה מאחר והוא מפריע לגיר לרדת (בגלל התושבת). מצטער שלא עשיתי את זה קודם, בסה"כ מדובר בבורג 12 שסוגר פלח על השיניים של המוט הגה. הורדנו את ההגה והמוט מייצב וכמה דקות מאוחר יותר גם את הגיר עם קצת תמרונים. בשלב הזה @Igalz הצטרף ועזר לנו, עבדנו בזוגות. חיברנו את ההגה ומוט מייצב חזרה על הגשר כדי שנרים אותם יחד. ניקינו את הגיר עם לחץ אוויר מכל שאריות הקלאץ. הקלאץ עצמו היה במצב סביר, נשאר לו עוד חיים, אבל פלטת הלחץ כבר הלכה וכנראה משם הרעש. מסתבר שהקלאץ המקורי של הרכב הוא של LuK- בדיוק אותו אחד שקניתי חליפי. המשאבה שהגיעה הייתה שונה אבל, מגוף פלסטיק ולא מתכת, וכך גם הצינוריות שלה. הגלגל תנופה אגב היה סגור עם T50 - מזל שלבעל הבית שלי הייתה בוקסה מתאימה. התחלנו להרכיב חזרה את הגלגל תנופה, קלאץ וכיסוי וסגרנו אותם לפי המומנט הדרוש. הרמנו חזרה את הגיר המשכנו להרכבה של הגשר. ההרכבה של הגשר הרגישה יותר פשוטה עכשיו שידענו מה אנחנו עושים... אך למעשה היינו צריכים לפרק אותו שוב, כי הצינור הגה היה אמור להכנס אליו עוד לפני. יגאל התנצל ואמר שהוא צריך ללכת כי כבר 8 וחצי בערב, ואנחנו נותרנו המומים שאנחנו עובדים כל כך הרבה זמן. מכאן והלאה כל דבר שיכל ללכת קשה הלך קשה, בעיקר בגלל העייפות והתשישות. בראקט של צינור הגה שלא הבנו כל כך איך אמור להתפס, עד שגילינו שהוא נתפס על בורג שסוגר את המסרק ופתחנו וסגרנו אותו מחדש, למזלנו הייתה גישה מלמעלה. ברגים של הקאליפר שהלכו קשה אפילו הגומיה שמונעת רעשים מפילטר האוויר דרשה מאיתנו התעסקות של רבע שעה. @רועי עוזרי המל(א)ך הגיע בשעה מאוחרת עם שמן הגה D 3 שהוא קנה במיוחד. במקביל עשה איתי ניקוז אוויר ממשאבת הקלאץ. זהו, רגע האמת. הנענו את הרכב, ניקזנו אוויר ממשאבת הגה ומילאנו בערך חצי ליטר של שמן הגה חדש. השעה 12 בלילה, החברים היקרים נפרדים לשלום ואני נשאר לקפל את הציוד, גמור מעייפות. היה שווה את זה.
  49. 6 points
    ובארץ? כמעט כלום. מעט הרכבים שכן נמכרו, נשחטו במחירון
  50. 6 points
    דווקא מחווה משעשעת ויחסית מושקעת, עם החישוקים הלבנים והפסים.
לוח הניקוד מוצג לפי אזור זמן ירושלים/GMT+03:00
×
×
  • Create New...