כשהייתי בסדיר באו אלינו למוצב משקי דת לעשות עירוב שבת. לא הבנתי מה זה וגם לא ממש התעמקתי.
15 שנה אח"כ בתרגיל מילואים (באוגדה סדירה, על כן ההשקעה), באו משקי דת (אחרים 😆) לעשות עירוב שבת.
הפעם שאלתי וקיבלתי הסבר. שאלתי את מי שהסביר לי למה הדת יורדת לרזולוציות כאלה והאם זה "נכון" להטריד את הקדוש ברוך הוא בדברים איזוטריים כאלה.
תשובתו הייתה מעניינת ברמה הפילוסופית, שהנוצרי, לדוגמא, נתקל בדת כשהוא נולד, כשהוא מתחתן וכשהוא מת, ובגדול לא יותר מידי פעמים מעבר לכך, ואילו היהודי זוכר בכל דבר שהוא עושה- שהוא יהודי.
מהרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר ומברך מודה אני, ועד שהוא הולך לישון, כולל כשהוא אוכל, שותה, וגם (סליחה אם זה נשמע מזלזל) כשהוא יוצא מהשירותים.
באותו רגע הבנתי שזו הסיבה העיקרית שאני לעולם לא אחזור בתשובה- זה נראה לי מתיש להתעסק בזה כל הזמן ובכל תחומי החיים...
אתה הורס את התאוריה שלי, שלצאת מירושלים לתל אביב זה הדבר הכי קל בעולם, כי בכל חור ובסמטא הכי שכוחת אל יש שילוט לתל אביב.