oryo

אתה מכיר אותי בתור מי שמתעדף כובד על פני אג׳יליטי? שמת לב במה אני נוהג...!? בכ״א הנה משהו סטנדרטי יותר במערום (רכב נוסף מן הסתם) גיסי אמר לי בנסיעה שהגשמתי לו חלום שהוא לא ידע שיש לו, קטעים כיף לשמח אחרים

תמונות יותר מדי טובות בשביל לא לשתף מקסימום טקסס (לקחתי את המשפחה ליום כיף במטווח)

לא יודע אם זה תופס בישראל, אבל True Classic מצוינים, חולצות שיושבות ממש טוב מבד איכותי שמחזיק היטב גם אחרי כביסות. מבסוט עליהן לאללה. אני 1.80 / 75 ק״ג, בנוי לא רע, מזמין מדיום והן יושבות בול. יש גם באמזון

מה שיפה במה שביבי עשה ובאיך שפוליטיקה רגשית-ישראלית עובדת אצל הרבה (רוב ה-?) אלקטורט, זה שגם כשאנשים קולטים שמדובר בבלוף - הם לא יכולים לצאת מהפוזיציה המחנאית המקורית שלהם, אז במקום להבין שהמלך עירום הם מאשימים את כל העולם וזהו. כל יום ספין חדש, פרשה חדשה, חקירה חדשה, אשמים חדשים. אז זה היה מנדלבליט, ואז אלישיך, ואז חיות, ואז פצ״רית - וכמובן שדילגתי על איזה 50 שעירים לעזאזל בדרך כי זה בלתי אפשרי לזכור את הכל. מרוב שהטרילו לישראלים את הצורה הם כבר לא מסוגלים לעקוב אחרי כלום (״מרוב עצים לא רואים את היער״). כלבים נובחים ושיירה עוברת. השבוע ח״כ מכהן (אלמוג בוקר) הגיע לאוניברסיטת בן גוריון, חמוש במופגן (מה שנקרא אצלנו open carry), ופוצץ שיעור במדעי המחשב של סבסטיאן בן דניאל (״ג׳ון בראון״ במרשתת). בראון הוא סמולן ידוע, אמנם רק ברשת החברתית ולעולם לא במסגרת האוניברסיטאית, אבל זה לא שינה יותר מדי. המשטרה הגיעה למקום ופינתה את... בן דניאל. לול? לול. אשכרה פוליטיקאי *מכהן* מגיע להטריד ולאיים על אזרח המרצה באוניברסיטה, עבור הפשע הקדמון של להביע את דעותיו ברשת החברתית, וכל זה בחסות המשטרה(!?). מיותר לציין שהן בוקר והן חבורת הזבל שבאה איתו חסינים מכל התערבות שיטורית, שכן את השיטור שומרים רק לצד הלא-נכון במפה הפוליטית.

בלת״ק בתור מי שמכיר את הדבר הזה מבפנים, הן כי אשתי אדריכלית ועסקה בזה והן כי תחת המעטפת של העסק שלי ביצענו עשרות שיפוצים בעבר - הרעה החולה בתחום הזה הוא המקרה בו הלקוח חותם, ואז חושב שיש לו גישה לאינסוף זמן. לאו דווקא באשמת הלקוח, זה עניין של תיאום ציפיות. מה שאני לא אוהב בהסכם ששיתפת זה ״או אם ידרש יותר במידת הצורך״, זה מאוד open ended, וככזה עלול לייצר חוסר תיאום ציפיות בין הלקוח ונותן השירות. הייתי חותר להגדרה קונקרטית - הנה סך השעות שאנחנו מדברים עליו, וחריגה ממנו תעלה x/h. כך לא משאירים את האירוע זה לפרשנות. אשתי, שתחיה, מעצבת חריפה מאוד ואשת עסקים... בוא נגיד ״לא משהו״. ככזו, כל פעם מחדש היתה מכניסה את עצמה לברוך שעות שנגמר בשכר מגוחך. אז היא היתה מדלברת פרויקטים מדהימים והשכר שלה היה בדיחה, עד שיום אחד לקחתי אותה לשיחה ואמרתי היא נהנית מהתחביב שלה אז שתהנה, אבל אם זה מקצוע אז זו לא דרך להתנהל. משתף את זה איתך, כי אתה עלול להיות בצד השני של המשוואה - חושב שאתה מקבל ליווי אינסופי ומתאכזב. או לחלופין, משלם לנותן השירות שלך penny on the dollar, מה שמאוד לא מתאים לאישיות שלך כפי שאני מכיר אותה (וירטואלית). שפר את זה ותחסוך את עגמת הנפש לכולכם

אין מספיק לול בעולם. זה כאילו ביביסטים לא רק חיים במציאות מקבילה, גם יכולת הבנת הנקרא שלהם כבר התנתקה מהשפה העברית. תופעה אנושית מרתקת, והזויה ברמות שאם היינו צופים בסרט סאטירי היינו חושבים שזה לא מצחיק כי זה מוגזם 😅

טקסט של יוען גונן: אשה ניסתה לשים קץ לחייה, והימין הגיב בצחוק רועם. זה פחות או יותר תקציר החדשות, שלא לומר תקציר מצבנו הכללי. יפעת תומר־ירושלמי הובהלה לאיכילוב לאחר שבלעה כדורים, והתגובות לדיווח על כך בערוץ הטלגרם של ינון ("אפשר להמשיך בלינץ'") מגל היו מאות אמוג'ים צוהלים. בערוץ 14 נאלצו שוב ושוב להדגיש שהם מאחלים לתומר־ירושלמי רק בריאות. כמו הסיסמה החדשה שלהם, "אנחנו של ישראל" – הצורך להכריז על המובן מאליו מעורר חשד. "דבר אחד בטוח, שכולנו רוצים בשלומה של הפצ"רית", ציין כתב המשטרה שריה הרוש שדיווח על האירוע. "זה חד־משמעית", השיבה המגישה טל מאיר. מעניין שבערוצים אחרים לא חשו צורך להסביר שהם אינם מייחלים למותה. איך אמר שייקספיר: "נדמה לי שהגברת מוחה יותר מדי". "אנחנו לא רוצים שאף אחד יצליח להתאבד, בוא ניישר פה קו בעניין הזה", הבהירה מאיר בהמשך. הנה עוד רעיון לסלוגן: "ערוץ 14, המקום שבו מיישרים קו בשאלה אם התאבדות זה רע". למרות ההצהרות המתחסדות, הדוברים בעיקר לעגו לפצ"רית לשעבר. "אל תיפול בפח הזה, מי שרוצה להתאבד מצליח! העובדה שהיא מנסה לקבל את הרחמים האלה, אני לא קונה את זה!" גערה עו"ד רחל ברגר שכטר במשתתף אחר בפאנל, שהביע צל של חשד של ספק של אפשרות שמדובר במצוקה אמיתית. "ראשית, אנחנו מאחלים לה רפואה שלמה. שנית, אני לא מאמין לשום דבר", אמר הח"כ לשעבר מוטי יוגב בנימה שאפשר לתאר בתור "החמלה של שרדינגר" – קיימת ולא קיימת בו־בזמן. ואילו בועז גולן ויתר על העמדת הפנים ופשוט שאג: "איזה אמפתיה? היא חלאה! ...יש לי חמלה לכלבים שאנחנו מביאים לכאן הרבה יותר מאשר עליה". נראה שבערוץ שנולד כערוץ מורשת שכחו את הציווי היהודי "לא תעמוד על דם רעך". בתרבות הפוליטית שנתניהו הקים סביבו, ערלות לב היא מבחן נאמנות. הוא זקוק לציבור שמגיב לייאוש בזלזול ולמצוקה בשמחה לאיד, כי רק כך הוא יכול להישאר בשלטון גם כשהכל מסביב קורס. באופן הזה נבנה ציבור מאמינים שמסוגל ללעוג לניסיון התאבדות באותה זחיחות שבה הוא מגיב לשחיתות ציבורית, להפקרת חטופים ולאלפי הרוגים. זה פרויקט פוליטי ארוך טווח שנשען - במילותיו של נתן אשל - על "השנאה שמאחדת את המחנה" ומפורר את יסודות החברה. הלעג להתמוטטות של יפעת תומר־ירושלמי אכזרי במיוחד אבל אינו יוצא דופן. כך בדיוק מתייחסים נתניהו ותומכיו לכולנו – אזרחים שבורים ומיואשים שנרמסים יום־יום תחת רגליה של ממשלה שמתעבת את עצ ם קיומם.

אזרח שצועק על שר לא מסכן את יציבות השלטון, ואם אתה חושב שגם לפני עשור היו עוצרים אותו במקום עורכים עליו חיפוש בעירום, או במקרים אחרים שואלים על שיוך פוליטי ואיזה לייקים הוא עושה בפייסבוק, אז 🤷‍♂️ זה לא באמת ג׳קוזי חביבי, זה מרק.

לא מסכים. יש אלמנטים שתמיד היו, אבל אבסורד בעיני להתעלם מהשלטון שמנסה לרכז כח דרך "רפורמות" ומשטרה שנהייתה אגרסיבית בהגזמה כלפי מי שמוחא נגד השלטון.

ראיתי מימ מאוד מדויק, לא הצלחתי למצוא כעת, של גרף חיתוך על היחס למי שמבצע עבירות דעה/עבריין שמאלני | ימני ------------------------------ | --------------------- שמאל לכלא!! | לכלא!! ------------------------------ | --------------------- ימין לכלא!! | תראו, ציפור! המסר נכון וזה מה שרואים גם בשיח, מה שהייתי משנה שם זה ההגדרות, הרי אין באמת ימין ושמאל בישראל, לפחות לא הימין והשמאל שאני גדלתי עליהם. ביבי איננו ימני ובנט בטח לא שמאלני. אז קודם כל ברור שהדלפה וטיוח אילו עבירות חמורות מאוד שדורשות פיטורים ואולי עונשין (לא בקיא בחוק). וכמו עם אלאור עזריה - זה לא שישבתי בבית ומיררתי בבכי על המחבל שחטף כדור, או שוטר פלסטיני שחטף סכין לרקטום, אבל ברור לכל מי שמאמין במדינה מערבית, מפותחת, המכבדת את שלטון החוק - שאסור לבצע את המעשים שבוצעו. היום זה המחבל, מחר זו חמותי שמפגינה נגד השלטון, והקטע הכי עצוב שה״מחר״ הזה שפעם היינו אומרים בתור אזהרה, הוא ההיום. יש כבר מספיק תיעוד להתעמרות ושיתפו כאן מס׳ מקרים. המשפט ״הכיבוש משחית״ נשמע כמו סמול חלש, אבל הוא אמת לאמיתה, מה שמותר לעשות לפלסטינים בעזה, זולג לאיו״ש, זולג לערבים בישראל, זולג למתנגדי שלטון יהודים, ויגיע גם לימנים ה״לא מספיק ימנים בעתיד״. Slippery slope. לאדם הנורמלי / נורמטיבי, ברור גם שהדלפה של תיעוד מקרה היא משמעותית פחות חמורה מהמקרה עצמו. בישראל הנעה לכיוונים פאשיסטיים, ממש קונקרטית (יש סממנים מובהקים וביצועים בפועל, כמו הדוגמא שפינדר העלה עם מפגין שצעק על בן גביר ועבר השפלה בעירום), אני לא מתפלא שהציבור אוכל את הספין הזה, כאילו הפצרית היא-היא הבעיה ולא המקרה עצמו + מה שקרה לאחר מכן (ההסתערות על בית הכלא, בהשתתפות נבחרי ציבור(!)). המקרה האחרון חמור בסדר גודל, אבל הוא מהצד ה״נכון״ של הפאשיזם ולכן לא מקבל יחס. מה שיפה זה שבמשך שנים מלעיגים ומאיינים את השפה העברית עצמה, כך שכשאני כותב פאשיזם הביביסט הממוצע נכנס למעין מגננה במקום להתייחס עניינית. אז אם בודקים את ההגדרה ומשווים לסיטואציה בפועל: אז נכון שישראל עדיין לא שם כרגע, אבל אם היינו מנסים לנקד: יש עדיין בחירות (-) אבל הריבון כבר כעת מתערב בכללים בשביל לשפר לעצמו תוצאות (+), השלטון דוגל באוטוקריטה וריכוז כח(+), מיליטריזם במקסימום (++), דיכוי בכח של האופוזיציה כבר קורה (+), אמונה בהיררכיה כבר קורה (+), הכפפת האינטרסים לטובת ״האומה״ ו״העם אמיתי״ כבר קורה (+) ומשטור כוחני עדיין לא לגמרי שם (~). אז על הספקטרום הפאשיסטי, השלטון הנוכחי מקבל ציון מכובד.

לא מצליח להבין אנשים שמוציאים את הכסף שלהם על תחביבים בהגזמה. בלי קשר, הזכרת לי ששכחתי בחוץ את הבובר שקניתי לפני חודשיים, אני כבר חצי דרך למילוי מיכל ראשון אז בסהכ מדובר בהשקעה הגיונית ונבונה.

זה קטגורית לא נכון, מספרים קטנים מדי עבור מוסדיים לי יש פרויקט פיתוח באזור שלנו ואני מכיר את הדברים האלו מבפנים, במקרה שלי גייסנו 2מ ויהיה עוד בערך 1מ אז מדובר בסדר גודל מעל, וגם במספרים האלו לבנק אין מה להכנס. ברגע שהפרויקט מגיע לפאזה רצינית יותר אז הבנק נכנס לפעולה דרך construction financing

160k$ לבניה - לא אמרת מה הגודל, אבל נניח שזה בית פרטי (כי רשמת 50k לקרקע) ולכן סד״ג 1500 סקפ״ט. לבנות ב~$100/סקפט אומר שאו שמדובר בקבלן-על לכאורה שיודע להיות סופר יעיל, או שמדובר באזור ״מתפתח״ (שם קוד לאזור חרא) בו עלות הזמן היא כלום וניתן לבנות עם חומרים ירודים. בכ״א נ-נ-י-ח שכל המספרים האלו נכונים, אז יש לך מוצר שנמכר ב300k$ ועלה לבנות אותו 210k$. תניח עלויות הנזלה של 10% (הערכה אופטימית) - אז יש ביד נטו 270k$ על השקעה של 210k$ - שמהווים 28%, על פני תקופה של שנה/וחצי. על פניו סביר. רק שצריך לזכור שיש כאן מלא הנחות סופר אופטימיות, ושלא שקללנו פנימה את הרווח של הקבלן (במספרים האלו, אין רווח בתוך ההערכות). אז אפילו ברמת ה pitch כל הסיפור הזה לא נשמע משהו. מיותר לציין שלעבוד עם מישהו שבונה בארה״ב ומגייס כסף מאנשים זרים לחלוטין בישראל דרך cold call מעלה כל מיני דגלים.

1. כן 2. הרבה, הרבה מעבר למה שרלוונטי, מנסיון.

משקל באופניים זה פרמטר שמשפיע המון, ו3 ק״ג זה פער רציני. ברור לי למה אתה שולח את הטרק, לגמרי חומר לריור. אני לגמרי איתך - צעצועים יפים מייצרים יותר חשק להשתמש בהם, ובכלליות צעצועים יפים עושים שמח בלב, ועם כל הכבוד התחביב הזה הוא לא באמת בשביל הכושר אלא בשביל השמחה הנוצרת הן מהתחביב עצמו והן מהבונדינג עם הקטנצ׳יק. כמובן שכושר זה אחלה פועל יוצא, אבל בשביל כושר הולכים לחד״כ עזוב אותך אופניים P: אני לא רכשתי זוג חדש מעולם, תמיד איתרתי ביד2 משהו שמישהו השקיע בו הרבה כסף ואז מחלת השדרוגיטיס גרמה לו להציע למכירה. כשאתה לא סופר ספציפי בדרישות שלך, זה בר ביצוע. ככל שהאייטם יותר יקר, כך הוא יאבד יותר מהערך שלו (כי יש לו קהל יותר מצומצם). ז״ק 29 עם מהלך מתלה של 120 ממ, גג״ש אחד מקדימה, בלמים הידראוליים - זה הדיפולט דרופר פוסט זה אכן מאוד מומלץ אם אתה מתכנן להכנס לשטח, כי תנוחת רכיבה נכונה תהיה כזו בה הטוסיק גבוה לאללה, ואז כשמגיעים לאזורים הכיפיים בסינגלים זה טוב להיות מסוגל להוריד אותו אין סיבה שלא תמצא משהו טוב סביב ה5 אם אתה רוכש משומש, אם אתה הולך על חדש אז הייתי מתכנס יותר לכיוון הGT מאשר הטרק, אלא אם אתה ממש לא רגיש לתשלום. בסופו של יום העלות האמיתית איננה הרכישה אלא ירידת הערך לאורך זמן (ברשותך נתעלם מתשואה אלטרנטיבית על כזה סכום זניח). לדעתי ונסיוני, בלי מדידות כרגע, ובלי אופני קיצון כרגע, תתייחס לכלי הזה כאל כלי זמני שישתדרג **אם** תוכיח לעצמך שמגיע לך. ואז תוכיח לעצמך, ותתפנק באיזה משהו מקרבון שעושה לך דיגי דיגי במלאולאו.