Jump to content

oryo

  • פרסום הודעות

    3,722
  • תאריך הצטרפות

  • פעילות אחרונה

  • ימים ב"תורמים ביותר"

    4

oryo שיחק אותה בתאריך מרץ 27

התכנים של oryo היו האהובים ביותר!

מוניטין

150 טוב

3 עוקבים

אודות oryo

  • דירוג
    פורמוהוליק

ספרו לנו עליכם

  • מיקום
    לא כאן

צפיות אחרונות בפרופיל

4,481 צפו בפרופיל
  1. 1. בחרת לשרוף שעות מהזמן הפרטי שלך, באמצע הלילה, בשביל לעזור לאדם זר לבצע משהו חסר חשיבות רק לשם העזרה - אם זה לא מעיד עליך, מה יעיד? 2+3. אני חושב שאולי יש סוג של קצר בתקשורת, אז למען ההבהרה: אני לא מסתובב עכשיו ברחובות טקסס עם אקדח בהולסטר - גם כי מומלץ להיות בבידוד ולכן אני לא ממש יוצא מהבית, אבל בעיקר היות ואני לא מספיק מאומן ומיומן בשביל לעשות את זה כך שבלאו הכי האקדח מוסלק, ויקחו כמה שבועות/חודשים עד שזה יגיע למצב בו ארשה לעצמי להוציא אותו שלא לצרכי אימון. גם אם/כש זה יגיע למצב, זה לא שאני אתחיל להסתובב עם אקדח לכל מקום שאני הולך... מנגד, בגלל דברים שאני עושה מעבר לווקטור הקריירה המרכזי, כן נוצרה סיטואציה במסגרתה אני חושב שזה אולי יהיה נבון - בהינתן התנאים הסביבתיים והעובדה שאני לעתים נאלץ לפגוש זרים גמורים במקומות שאינם ציבוריים - להיות ממוגן. להגיד לך שאחרי שאצבור מספיק מיומנות אתחיל לקחת את השיט הזה איתי בכל פעם ופעם? לא. מנגד, אם יוצא לי להסתובב בשכונה רעה, אז אולי אחליט שכן. נחיה ונראה. מעדיף שתהיה לי את הבחירה ולא אשתמש בה, מאשר שלא תהיה לי הבחירה בכלל. אז זה שהנשק פיזית אצלי בתוך הבית זה נכון, אבל ... מה הבעיה? הרי ברור לך שאני לא משתעשע בו נכון? לא יורה בחצר, לא דורך כדורים, רבאק - לא מחזיק אותו ביד כשיש תחמושת חיה איפשהו באותו החדר. אז מה הטענה שלך בעצם? איפה אתה לא מסכים עם ההתנהלות? הדבר היחיד שאני מסכים איתו זה שהיה עדיף לעשות סקר שוק מעמיק יותר ברמה האופרטיבית, לוודא שהנשק במתאם ממש גבוה למה שאני רוצה כי ״אם כבר אז כבר״ (לדוגמא: בדיעבד הייתי רוכש משהו עם הכנה לred dot, כי מסתבר שזה סיפור מציק להוסיף, אז הייתי מעדיף שיהיה למקרה שמתחשק), רק שכפי שאמרתי הסיפור עם הקורונה מאוד מגביל את מרחב הבחירה. יכולתי לבחור להמתין עד יעבור זעם ורק אז להתחיל להתעסק בזה, אבל כל הסיפור הזה קורה כעת וקשה לדעת לאן הוא יתפתח. אישית, אני מאמין שהקורונה תעבור בלי אירועים מיוחדים - אבל בשביל ה0.1% סיכוי (או פחות) שיתחילו לקרות סיטואציות לא נעימות באזור המגורים שלי, אני מעדיף להיות בצד הבטוח של המשוואה. אז מעבר לזה שמדובר בנשק ונשק זה רע, איפה הנקודה בה אתה לא מסכים עם ההתנהלות שלי? איפה ״הסתנוורתי״ לשיטתך? מקבל את הביקורת באהבה, אדרבא, שמח שאתה מעביר אותה - תמיד טוב לקבל צ׳אלנג׳ ענייני ולראות אם אפשר ללמוד משהו. אני פשוט לא לגמרי מבין אותה..
  2. אני לא מבין טענות של ״כך זה היה --> כך זה יהיה״, יש כל מיני זכויות שהיו חלק מהקמת ארה״ב ולאחר מכן שונו כי <סיבות>, כך ש legacy נטו זה לא באמת טיעון, לדעתי. בעניין דה צנטרליזציה של השלטון, לא חושב שנשק אישי יסייע לאזרחים נגד הממשל הפדראלי, ולא חושב שזה נבון לאפשר מיליציות חמושות בתוך מדינה בשביל להתגונן מהשלטון עצמו (לא נבון - בגלל הטרייד אוף הכלול בכך). בעניין חירות האדם, האדם גם חופשי לנוע, אבל לא מאפשרים לכל מי שרוצה להכנס לרכב ולנהוג, נכון? בנוסף, אי אפשר לנהוג בכל כלי רכב שאתה רוצה, נכון? גם בעניין הנשק יש הגבלות כאלו ואחרות, אז נראה שיש (לכאורה) איזושהי תמימות דעים בנוגע לכך שיש לאזן את הזכות לנשק מול הזכות לבטחון לתושבים, ומכאן שהשאלה בד״כ (אני מתעלם מטהרנים שמעוניינים לאפשר לכל אחד לרכוש RPG) אינה ״האם מותר איזושהי רגולציה״ אלא ״כמה רגולציה צריך״, ואז יש ספקטרום בין ״אסור RPG״ דרך ״אסור אוטומטי״ עד ״אסור הכל״. בתוך הגישה הזו, עולה השאלה מה הנשק אמור להשיג, ואם אתה מאמין שצריך להשיג התנגדות לממשל הפדראלי אז אני מבין למה צריך לאפשר לאזרחים לצבור טנקים וטילים ולא לתת למדינה להחליט למי לתת אישור לנשק, ואם כל מה שחשוב זה הגנה עצמית בבית אז לא לגמרי ברור למה צריך רובי סער ובטח שלא ברור למה שהמדינה לא תעשה אנפורסמנט חזק בנוגע למי מקבל את הזכות לשאת נשק (בדומה לרשיון נהיגה ...).
  3. קודם כל, תוודא שאתה מתקין קליטים שהם MULTI RELEASE. אם שלך לא, אז תרכוש אחרים, זה גרושים. אני לא יכול להדגיש את הקטע הזה מספיק, סמוך עלי כאן, זה הבדל רציני. כמובן שתשחרר את הקפיץ בפדאל עד הסוף בהתחלה (שחרור קל יותר), ואח״כ תגביר במידת הצורך / חשק. יש פחות מצבים של החלקת הרגל מהפדל, יש פחות מצבים של לחיצת פדל שנתקע לך ברגל, ברגע שאתה מכיר את זה הרגל משתחררת מהקליט מבלי שאתה מבצע פעולה בעצמך (זה קורה לבד, כמו קסם, לא יודע להסביר את זה אחרת). באופני שטח יש את עניין הקפיצות, ויש אסכולות שיישבעו שקליטים זה הדבר הכי טוב שיש ואחרות שיישבעו שזה סכנת-על. אתה כבר מבין איפה אני. אנקדוטלית - הנסיון שלי ושל חברי לרכיבה (שטח) הראה שלאחר תקופת ההסתגלות, יש 0 נפילות שקשורות בקליטים. מנגד, כשיצא לי לרכוב פה ושם בלי קליטים, הרגשתי טוב מאוד את ההשפעה על הבטחון ברכיבה, וגם הרגל אכן החליקה פה ושם. כל זה מבלי להתייחס לעניין היעילות שברור לחלוטין (אני מניח) שהוא די משמעותי לטובת הקליטים לרוב הרוכבים. קיצר דויד, אל תפחד, אתה כנראה תדפוק איזה ״בול עץ״ (מגיע לעצירה, שוחרר לשחרר, נופל על הצד) פעם פעמיים, אבל זה לא רציני וסביר כי מהר מאוד תשכח שזה אי פעם קרה. (מסייג ואומר: ברור שזה לא לכל אחד, וברור שיש אנשים שלא יתחברו - תרתי משמע, אבל מהנסיון שלי ושל כל הרוכבים הרציניים איתם ביליתי כשהייתי בסצינה, היה קונצנזוס בנוגע לסיפור הקליטים)
  4. אמרתי לך, אני מעדיף גג״ש אחד מקדימה, היה לי ככה וככה ורכבתי בתוואי הרבה יותר אגרסיבי ממך. אלא אם יש איזושהי סיבה שאתה צריך גם יחס מאוד מאוד קל וגם מאוד מאוד קשה (זה בד״כ לא המצב, בד״כ מספיק לך קצה אחד, אלא אם יש לך תוואי שגם רווי עליות וגם רווי מישורים ארוכים) אני סבור שזה יותר טוב מרע. בקשר לשימאנו נגד סראם, זה מאוד אינדיוידואלי, אבל אני אישית ממש אוהב את התחושה המתכתית של סראם. לא יודע איך להסביר את זה, צריך לנסות. למרות שאני לא בטוח שזה המצב בסגמנט הכביש/גראבל... אבל עזוב את כל זה רגע. אם אתה רוכב בלי קליטים, אז למרות שברור לי שפסיכולוגית זה עלול להיות מפחיד - אני לא יכול להמליץ מספיק על מעבר לקליטים. אמנם יש לזה חבלי לידה (שאל את @YNV ...) אבל זה גם עוזר ליעילות וגם, וזה הולך להשמע ממש קאונטר-אינטואיטיבי, מסייע לבטיחות(!). כמובן שיש הרבה דעות בנושא הזה ויש אנשים שיישבעו שהרגע ניסיתי לרצוח אותך, אז קח הכל איך שאתה רוצה. אם במקרה בטעות יש לך חבר שיכול להשאיל לך, אולי שווה לקחת לתקופת נסיון (לא לרכיבה אחת).
  5. אהבתי את המרידה לדעתי ולנסיוני - עדיף זוג אחד מוצלח משני זוגות בינוניים. אני גם לא חושב שהשונות בין הצרכים שלך גדולה מספיק (לפי התיאורים שסיפקת). אם אתה בחור גדול, אז עוד +1 לטובת גראבל (ושיכוך ״צמיגי״). עם גראבל אפשר לרדת ממדרגות ע״י תיקון שפת גוף, לא חייבים לרדת מהאופניים. עם כביש גם אפשר אבל פחות מתאים. מזלג הקרבון יציע לך מעט שיכוך, אבל כמובן שזה לא כמו בולם אמיתי. מצד שני 63 מ״מ שנעול בד״כ זה גם לא מי יודע מה שיכוך...
  6. צודק, אני גרוע בזה, מנסה להשתפר אבל עדיין - כפי שקל לראות - WIP... פשוט חוסר ההגיון של כל זה, זה מה שאני לא מבין. איך אני מטריג כזה אנטי כשאני כותב על נושא כ״כ איזוטרי וחסר משמעות או ביקורת? בכ״א כפי שכבר ביססת: אני חוטא באוברת׳ינקינג גם כשמדובר בשטויות, בטח כשזה מערב אנשים עם היכרות ברמה זו או אחרת. זה עוד סקיל שאני יכול (וצריך) לשפר, אני בעיקר מופתע מעצמי מעד כמה אני גרוע בזה. עם העילגות אני כנראה כבר תקוע😆
  7. מדהים. מה כתבתי בנושא המקורי שמוציא אותי כ״כ רע, שמושך כ״כ הרבה ביקורת ורעל? איפה לעגתי למישהו בפוסט המקורי? איפה טענתי שאני יותר טוב ממך או מכל אחד אחר בפורום? אני באמת לא מצליח להבין את זה. הדבר הכי קרוב ללעג (נדמה לי) היה שטענתי שיש אנשים מטומטמים שרוכשים נשק ומשאירים אותו בהישג יד, אאל״ט אף אחד מהמגיבים שטענו עלי דברים כאלו ואחרים לא נמצא בקב׳ הייחוס. אשכרה פותח שרשור סתם בשביל לשתף ולעורר איזשהו דיון על כל מיני סוגיות מעניינות יותר או פחות, ומצליח לגנרט ערימות של רעל אישי. אין לי מושג על מה ולמה, את האנתרופולוגיה / פסיכולוגיה אשאיר לכמה החבר׳ה שנראה שמבינים בכך. מעניין, אבדוק, תודה
  8. אתה מסביר לי איך אני צריך לחשוב, על מה לכתוב ואיך להתנסח - אבל אני זה שעל אגו-טריפ..? טוב
  9. מזכיר לי את הקטע של ביל בר בנוגע לרכישת נשק (ספציפית הקטע עם השוטגאן:)
  10. א. קצת הרבה אפילו, מסכים + מודע לכך ב. עדיף אובר על אנדר 🙂 ג. האם יש דבר כזה בכלל אובר? למה בעצם לא לנתח לעומק? מאמין (מקווה?) שלא אשתמש לעולם... זה רק למקרי סופר-קצה, ומלכתחילה אני לא אדם שנכנס לעימותים ותמיד אתעדף avoidance מאשר סיפוק יצר אגו כזה או אחר, אז סטטיסטית זה לא אמור לקרות אף פעם*. נקווה לטוב. (*) אלא אם לא יכינו לי סנדוויץ׳ בזמן
  11. משהו שהפתיע אותי מאוד - כשהעלתי את זה מול אשתי היא תמכה מידית. התמיכה שלה בנושא היתה הרבה יותר מהירה משלי(!) לפני שאנחנו נכנסים לויכוח לשם הויכוח - מה אתה טוען בעצם כשאתה מדבר על מדויק? בפרט - אתה טוען שיהיה לך קשה לפגוע במרכז מסה במרחק 7 מ׳ ומטה עם גלוק 19 (וכד׳)? כי אני בספק שזה המצב... ספק גדול. אם אתה טוען שהוא פחות מדויק במובן ה״יהיה לי קשה יותר לפגוע במרחק 15 מ׳״, או ״יהיה לי קשה יותר להוריד את הראש של מהשמו כשהוא מסתתר מאחורי וואטאבר״ - אז וואלה אתה צודק אבל מה זה משנה? אני לא מחפש להיות ש׳13, מדובר בהום דיפנס. תן לי קוטר שעוצר, קיבולת למקרה ש, אמינות ויכולת לפגוע ב7מ׳ ומטה - וסגרת את הפינה. אז על מה אנחנו לא מסכימים, אם בכלל?
  12. 1. ברמה הסטטיסטית - לא. ברמה התפעולית - כן, זו בדיוק הפואנטה. 2. אם מישהו סיכן את המשפחה שלי, אני מעריך שהדבר היחיד שיקשה לי על החיים זה כאב הראש התפעולי לאחר מכן. 3. כן, אין לי מה להכנס לראביט הול שהוא הטיעון ״כל ילד מסוגל לעשות מה שאנחנו לא מסוגלים לעשות״, אבל אם אני לא טרוד מכך שהילדה לא תיקח לי את האופנוע אז אני הרבה פחות טרוד מהאופציה שהיא תלמד איך לפרוץ כספות שאני לא מצליח לפרוץ בעצמי. 4. ההתייחסות הכי רצינית שלי היא להקריא את זה לאשתי לצחוק יחד, ההתייחסות הפחות רצינית היא שכל הפואנטה של האקדח היא לגרום לה לעשות סנדוויצ׳ים מתוך פחד מה יקרה אם לא. אני מקווה שכתבת את זה כי קראת יותר מדי וואינט, ולא כי זה איך שאתה תופס מערכת יחסים נורמלית... הפוך דווקא, אני ניסיתי לחזל״ש את הרציונל ע״י הסלידה האישית שלי מהנושא, כפי שקורה בחלק מהתגובות (ע״ע זו שמעליך). 1. צודק לחלוטין, לכן אם כבר יש חשוב להתאמן באופן תדיר. 2. סרט ענק. סצינה ענקית. עבורי, הפורום הוא פלטפורמה גם לשתף וגם ללמוד, לעתים זה קורה, לעתים צריך להתמודד עם פוצים. אם אתה באמת חושב שמעניינת אותי הולידציה שלך אז... נו, מה אפשר לומר. לגבי שאר התגובה שלך, מוזמן לדפדף הלאה או להכניס לרשימת התעלמות אם אתה כ״כ מוטרד. מבין האקדחים הקטנים, הכי נוח שמצאתי (מבין מבחר די מצומצם). הידיים שלי קצת גדולות. 1. מה אתה חושב שיקרה לאנוס? עזוב אותך סאונדבייטים בחיאת, תשאיר את זה לאחרים כאן. 2. נו, אבל זו כל הפואנטה. בנוגע לאחסנה ראויה, זה היה נכון פעם (כשכספת היתה דבר גדול ואיטי), היום יש פתרונות אחרים. כן חשוב לוודא שזה לא נפרץ בקלות (ע״ע הדוגמא עם המזלג), ואני גם מתכנן לקאסטם לזה שכבה נוספת, אבל הרבה יותר מטריד אותי רשלנות אישית (נניח להשאיר נשק בהישג יד) מאשר האפשרות לפריצה. 1. איזה סיכון? שאני ארה באשתי? בעצמי? שהילדה תירה בעצמה? שני ה״סיכונים״ הראשונים לא קיימים. הסיכון האחרון הוא במאה סדרי גודל הכי מפחיד (ודה פקטו - היחידי שאני מכיר נכון להיום), אבל יש לזה פתרונות. אני מעריך שהסיכון ממצב קצה (חדירה לבית), קטן ככל שיהיה, גדול יותר מהסיכון שהוזכר בהינתן יושבי הבית. 2. מסכים עם הקריקטורה, גם אם אפשר למצוא צידוק כזה או אחר לנשק ביתי לטובת הגנה עצמית, לא ברור לי למה מאופשר לרכוש רובי סער, למה כ״כ קל להוציא רשיון נשיאה, איך חסם הגיל נמוך כ״כ ולמה לא מבצעים בדיקות רקע ותפעול הרבה יותר מקיפות. כאמור, לא מתחבר למדיניות הנשק של ארה״ב ברמת הרגולציה. 1. אירוני שאתה אומר את זה, לא נהגתי בטסלה פרפורמנס לפני שרכשתי את שלי, כנ״ל בהארלי 🙂 2. גם כאן (ובהמשך ל1) - וכפי שרשמתי בפוסט - הנסיבות הכתיבו צורת פעולה פחות אידיאלית. אילולא הקורונה הייתי הולך לקורס, טווח עם כל מיני סוגים, ובמקביל עושה מחקר ומקבל החלטה. היות ויש את הסיטואציה הזו אז ההליך היה אחר. זה לא מבטל את אלמנט ההכשרה אלא רק דוחה אותו עד שתהיה כזו בהיצע. 3. וזו הסיבה שגלוק19 הוא אחד הנשקים השכיחים ביותר..? בכלליות, הסגמנט הזה מומלץ ע״י הרבה מאוד אנשים שמבינים יותר משנינו לשימוש שבחרתי, צודקים? טועים? אין לי מושג, נחיה ונראה. בכ״א ברור שזו פשרה, גם ברז זו פשרה וגם טסלה זו פשרה, הכל פשרה, השאלה אם הפשרה מספיק טובה לצרכים. בשביל הום דיפנס במרחק 3 יארד אני לא דואג יותר מדי לדיוק אלא בעיקר לכישורים שלי, לא שזה משנה כי האקדח מאוד מדיוק בלאו הכי. קונסילד קארי זה משני ואם זה לא יעבוד אז אפתור את זה. בכ״א כל זה לא אומר שאני חושב שביצעתי את ההחלטה הטובה בגלקסיה, להיפך, בדיעבד הייתי רוכש משהו אחר, אבל שוב - קורונה וכו׳. אם אלמד אחרת ו/או אשנה את דעתי, אבצע התאמות, נו ביגי.
  13. כשהתחילה כל המיני אפוקליפסה הזו, חבר אמר לי בהלצה שבזמן שבכל העולם נגמרו ניירות הטואלט מהמדפים, בארה״ב נגמרה התחמושת. בתור מי שמוצא את התיקון השני לחוקת ארה״ב כגרוע במתכונתו הנוכחית, מצאתי את זה מצחיק ועצוב בו״ז. האובססיה של ארה״ב עם נשק היא בגדר טירוף מבחינתי, לעולם לא הבנתי את זה ואולי לעולם לא אבין. ניסיתי לנהל דיונים עם אנשים משכילים על הנושא, ומעולם לא הצלחתי לשמוע טיעון חזק שתומך בזכות לשאת נשק לכל אזרח החפץ בכך שמאזן את הסכנה הציבורית שנגזרת מהמדיניות. כמו שג׳ים ג׳פרי אמר בספיישל שלו שעסק (בין היתר) בנשקים - ליבת כל הטיעונים כולם היא "but ... i like guns". לא הגנה מזרים, בטח שלא הגנה מהממשל, אני סבור שהאובססיה האמריקאית נובעת לפני הכל מכך שיש לחבר׳ה צעצועים, והם לא רוצים שיקחו להם אותם. בהינתן הפוזיציה הראשונית הזו (החץ), אפשר להרכיב מעל זה טיעונים כמו ״אבל איך נתגונן מהממשל הפדראלי״ או ״אם לי לא יהיה נשק אז רק לרעים יהיה״ (המטרה). אז כפי שניתן לראות, אני לא חובב נשק ברמת המאקרו (מדיניות). אבל, בחור פשוט אנוכי, והחיבה לצעצועים מייצרי אנדרנלין אינה תחומה אך ורק בגבול אלו שיודעים להזיז אותך מהר. לפני הצבא פיינטבול היה אחד הבילויים המהנים ביותר, קאונטרסטרייק / באטלפילד / קו״ד יצרו חיבה וירטואלית לנשק, וכמו רבים נהניתי לטווח מכל הבא ליד במהלך השירות. או במילים פשוטות, האדם הבוגר שבי מאמין שנשק זה דבר רע, אבל הילד שנשאר אוהב דברים שעושים פיו פיו. אז כשהחבר העלה את זה, פתאום עלתה במוחי המחשבה - רגע, למה שלא יהיה לי אקדח בעצם? מטא-תובנות ברשותכם, אני גולש רגע למטא-דיון הנגזר מהנושא הנ״ל - מוזמנים לדלג אם זה משעמם. היות וכפי שביססתי, הנטיה האישית שלי היא אנטי-נשק ברמת המדיניות, וכמעט כל מי שאני מכיר מהחוגים שלי (השכלה אקדמית, לא חמומי מח) גם נגד רובים, ובפרט בארה״ב יצא שרוב החברים האמריקאים שלי מגיעים מהצד הדמוקרטי של המפה (וככאלו - מתנגדי נשק) - פתאום נוצר כאן מצב מעניין. ברמת ניתוח הסיטואציה אני מבין שאין שום סיבה שלא ארכוש נשק - כאמור, הסלידה שלי מנשק היא בגלל שזה מייצר גישה קלה בין חדלי-אישים וחומרת הרג, אבל זה לא שאני אישית שונא נשקים. את הסטטיסטיקה הגוזרת כי יש יותר סיכוי שבן משפחה שלך ימות מהנשק שלך מאשר שתשתמש בו נגד פולש אני משייך לכך שרוב בעלי הנשקים בארה״ב הם, ובכן, מטומטמים. אנשים אשכרה משאירים את רובי סער בארון בגראז׳, ואקדחים בתוך שידה בגובה חצי מטר... מן הסתם שילד סקרן יכול להגיע לדבר הזה ולייצר נזק. בעיה מטרידה יותר היא אסקלציה - אדם שמחזיק נשק עלול לקבל בטחון עצמי מופרז ולהכנס לסיטואציה ממנה היה נסוג אילולא החומרה, אבל גם כאן אני לא באמת מוטרד כי שוב, זה פשוט לא רלוונטי עבור המנטליות שלי. כל החפירה בשביל לטעון - ברמה האישית לא מצאתי סיבה אחת בגינה עדיף לי להמנע מנשק, ומצאתי מס׳ סיבות בגינן כדאי שיהיה כזה בבית (בעיקר: הגנה ממקרי קצה). אף על פי כן, לקח לי סד״ג של שבוע רק להצליח להתגבר על המסך הכחול שנוצר לי במח עקב הדיסוננס בין הסלידה שלי ברמת המאקרו, וההבנה שלי כי אני בעד ברמת המיקרו. הרי זה כמו שאני בעד לאפשר לי לנהוג ב80 מל״ש בכביש כי אני יודע שאעשה זאת רק כשתנאי הדרך מאפשרים, אבל אני ממש לא בעד להתוות זאת ברמת המדיניות כי רוב הנהגים לא אחראיים מספיק. עולה השאלה האם מדובר בחשיבה רציונלית, או צביעות פר-אקסלנס? העלתי את זה מהסיבה שמצאתי את זה מרתק, לראות איך הפוזיציה ההתחלתית שלי גרמה לי לעכב (וכמעט לשנות) את ״גרף״ ניתוח הסיטואציה בפועל. בעצם נוצר מצב בו ההגיון הקר חטף השפעה רצינית מפי הרגש הנובע מעמדת המוצא. זה בעצם אומר לי שגם בדיון כזה או אחר, למרות שאני תופס מעצמי אדם מונחה הגיון / לוגיקה / טיעונים, חשוב שאתנהל במשנה זהירות ואבצע לעצמי ״בדיקת דופק״ כל אינטרוול זמן כזה או אחר - האם אני ממשיך לדחוף אג׳נדה איקס כי ההגיון עומד לצדי, או כי זו עמדת המוצא שלי ואני כעת במגננה (מה שנקרא בעגת הפוקר pot committed)? טוב, מספיק מטא. (?)When in Rome... Buy guns ברגע שהחלטתי שעבורי זה נכון להצטייד בנשק, החלטתי לבחור בכלי שיוכל לשמש אותי הן (ובעיקר) ל home defense, וגם למצבים בהם אני מעוניין להיות עם נשק עלי (בעגה האמריקאית - concealed carry): נניח אם אני עם המשפחה בטיול, או בסיטואציות מסוימות בהן אני נפגש עם זרים גמורים שלא בקונסטלציה חברתית. אחרי מחקר יחסית שטחי (יחסית לעצמי) החלטתי לרכוש אקדח 9מ״מ סמי, היות וזה קוטר עם כח עצירה מחד - אבל קטן, שכיח וזול מספיק מאידך. בעקבות כל סיפור הקורונה המבחר די הצטמצם, אבל הצלחתי למצוא משהו שנראה תואם להגדרות שלי: FN FNS 9c. אקדח בגודל קטן/בינוני, אבל עם קיבולת של 12/17 כדורים, איכות בניה מוצלחת, עמידות ואמינות גבוהות מאוד, מדויק, מרגיש טוב ביד ומחיר די סבבה ($500 לכלי + 3 מחסניות: 12,12,17). חווית הרכישה היתה... ובכן, חוויתית. רק חיזק לי את הנחת המוצא שמשהו דפוק לגמרי בשיטה האמריקאית - מילאתי טופס עם פרטים אישיים, זה רץ מול מסד הנתונים של רשות הנשק הפדראלית, וזהו בגדול. קיבלתי כלי הריגה ללא שום צורך להציג איזושהי הסמכה או אסמכתא שיש לי מושג איך לתפעל את זה. מכאן שכל ברנש יכול לרכוש נשק (pending background check), ואף אחד לא בודק שיש לו מושג מה לעשות איתו(!) זה כמו לתת לכל אחד לרכוש רכב ולנסוע בו הביתה, מבלי שיש לו רשיון... טירוף / פיגור / טמטום. כמובן שיחד עם האקדח רכשתי מיד כספת ביומטרית, ואת המפתח שלה העלמתי משטח הבית ע״מ שאף ילדון לא יוכל לעקוף את המנגנון האלקטרוני ע״י שימוש בפתרון פיזי. אני גם מתכנן להתקין בהמשך מנגנון אזעקה כלשהו שיתריע במידה ומישהו נגע בדבר הזה. היות ומעולם לא יריתי באקדח, עשיתי מה שכנראה צריך לעשות במדינה בה כל טמבלול יכול לרכוש נשק שאינו מכיר: למדתי מיוטיוב איך לתפעל את השטות הזו XD תרגלתי בבית מה שנקרא dry fire (תרגילים שמבצעים עם אקדח לא טעון, כמשנה זהירות אני מקפיד שלא תהיה תחמושת חיה באותו חדר בו זה מתבצע), עבדתי על אחיזה ו-target acquisition, שליטה בהדק ו... הלכתי למטווח. (כשיעבור הזעם, מניח שאקח איזה קורס תפעול כזה או אחר) ציפיתי שזה יהיה נחמד לטווח, בפועל זה היה יותר כיף משציפיתי - וגם יותר מאתגר. מ7 יארד המקבץ היה סבבה בגדול, אמנם היה אופסט (אופסט מוזר - בירי למרכז מסה היה אופסט ״רגיל״ של למטה-שמאלה, בירי לראש אופסט של למטה-ימינה) אבל הכל היה בתוך המטרה אז לפחות זה. ב15 יארד היה מאתגר יותר לפגוע במרכז. הרתע מהאקדח היה מורגש, ולבצע double tap (שני כדורים רודפים) זה משהו שכנראה ייקח קצת זמן ללמוד. בשלב מסוים יריתי בכלי של חבר - Ruger P22Q, אקדח בקוטר 0.22 אינץ׳, שמבחינת אמריקאים רבים נחשב ככלי לצחוקים ולא כנשק ״אמיתי״, למרות שהוא יחורר אותך אחלה בחלה אם וכש. בכ״א ההבדל היה עצום, הרתע היה אפסי, והיות והתחמושת עולה חמישית (4סנט לכדור 0.22, לעומת 20סנט לכדור 9ממ) והיות והמטווח היה די כיף, זה שתל זרע פורענות מסוים ... אבל הפוסט הזה כבר ארוך מספיק אז אולי אקשקש על זה בהמשך. הרהורים של אאוטסיידר דבר אחרון שאני מוצא מעניין - גם אחרי שרכשתי את הנשק, לקח לי בערך שבועיים לשחרר את ה״בושה האינהרנטית״ שלי מכך שפתאום אני מתעניין בנשק, אשכרה התפדחתי לראות סרטוני יוטיוב העוסקים בנושא ליד אשתי. זה מתחבר למטא-נושא שציינתי בתחילת הפוסט, הסלידה שלי מהנושא ברמת המאקרו כנראה גרמה לי לנסות להסליק את העניין האישי ברמת המיקרו. אם זה נראה לכם הזוי אז... ובכן, גם לי זה נראה הזוי! שוב, מוצא את הנושא הזה די מרתק ברמת המטא מעבר לנושא הספציפי של נשק. אני מניח שברמת התת-מודע כשאני שומע חובב נשק אני מדמיין איזה טיפוס מסוים של אנשים שלא בדיוק נמצא במתאם לאישיות שלי, ולכן לקח לי קצת זמן לעכל ולהשלים עם התחביב החדש. אני מעלה את זה כי בקונטסקט של פורום חובבי רכב אני מניח שחלקכם עלולים למצוא את ההקשר רלוונטי בצורה זו או אחרת (יש סטיגמה מסוימת בישראל כלפי חובבי רכב, ואני מניח שלא כולנו תואמים אותה), אז maybe you can relate(?) עכשיו אם תסלחו לי, אני אלך ללעוס טבק בטראק שלי עם פול ווליום קאנטרי, when in Texas ...
  14. היו לי אופני כביש, לא ממליץ לך לעבור לכאלו - בדרכים ישראליות מצאתי את עצמי מבלה הרבה יותר מדי זמן בהתעסקות בפנצ׳רים... אני חושב שאופני קרוס אולי יתאימו לך, צמיג בחתך צר אבל לא מדי, שיכוך עדיף במקצת, מוותרים על הגג״ש הקדמי (לא באמת צריך אותו עם היחסים של הקסטות האחוריות כיום). לא סגור על תוואי וסגנון הרכיבה שלך, כך שאולי העצה שלי בתחת, אבל לבדוק את זה לא יזיק לך. לדוגמא
  15. אנסה לעזור לך - מבחינת אנשים רבים, יש חלוקה גסה בפוליטיקה שמגיעה לפני ימין/שמאל/למעלה/למטה. בניסוח זהיר: האם אתה מעוניין לדפוק את האויב, או האם אתה מעוניין לשכב עם האויב. ברגע שהצליחו לייצר ספין במסגרתו ״ח״כים יהודים ניסו לשכב עם האויב״, זה כבר לא משנה כן משפט לא משפט, מדובר כאן בבגידה במולדת ונסיון להשמיד את המפעל הציוני - והתגובה לא איחרה לבוא. הסקרים האחרונים מראים שגנץ די משמר את כוחו, בעוד שלפיד ויעלון איבדו מכוחם (הערת צד: אתה אמור לשמוח על כך אאל״ט:). קולט את זה? גנץ, שלקח את הבטחת הבחירות שלו ושלשל עליה כאילו דפק שווארמה בת שבועיים עם אקסטרה חריף, איכשהו יצא די בזול מהסיפור. ביבי ובנץ מקימים ממשלה עם כמות שרים ענקית בזמן משבר כלכלי חסר תקדים, ומקדמים פסאודו-הונאת בחירות ב(arguably)רמה הכי צינית שאי פעם היתה - והציבור מתעסק בזה שהיה שת״פ פרלמנטרי עם ערבים בנסיון ללחוץ על ביבי... מדהים. הפוליטיקה הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובסופו של דבר עם כל הצער שבדבר (לחמוצים שבינינו/ביניכם, תלוי אם סופרים נפולות) יש מתאם בין איכות השליטים וסדר היום הציבורי, בזמן שהציבור החילוני עסוק בלעקור עיניים אחד לשני ה״שותפים הטבעיים״ והחבר׳ה עם המשיח ימשיכו לתת בראש, ומגיע להם (בסה״כ הם מדלוורים את מה שהם מבטיחים ברמה זו או אחרת, סחטיין עליהם).
×
×
  • Create New...