לקראת הבחירות לכנסת הבאה - האם אתם מסכימים להמשיך לתפקד כפרות החליבה של האוצר?

[falou]

כוח רצון של מה ?

 

יש לי סיכוי לדירה אי פעם בלי להשתעבד למוות?

 

 

שיעבוד

מוות

 

מינימום אושוויץ החיים שלך.

[יבגניפ]

תראה, אין לי דלוריאן, אבל לדעתי גם בעבר היה על מה לבזבז וגם פעם אנשים היו נכנסים לחובות. אי אפשר לדעת מאיפה כל אחד מביא את הכסף לבזבוזים ולא כל אחד נכנס לחובות רק בגלל שטויות שניתן לוותר עליהן כמו חו"ל וג'יפים. מה שכן אפשר זה להוקיע את הגישה שלאדם אין שום אחריות על העתיד שלו וכל שקל שנכנס צריך מיד לצאת על בלק ג'ק וזונות.

אם נסתכל הדור שהוא בערך בגיל של ההורים שלי, אז לא היה אינטרנט, לא היו פלאפונים, אנשים היו טסים הרבה פחות לחול, היצע מוצרי החשמל בשימוש ביתי היה מצומצם הרבה יותר, לא לכולם היה מזגן נפרד בכל חדר בבית. אפשר להניח שגם תרבות הצריכה היומיומית השתנתה. למשל היום יש המון בתי קפה מעולים בארץ. זה לא היה קיים פעם.

 

כל הויכוחים האלו כל הזמן נוגעים באותן נקודות חוזרות:

1. אני מסכים איתך שצריך גם אחריות אישית, אבל אפשר לדון בה עד גבול מסוים. בעולם שבו לכל ילד בן 7 יש פלאפון, אתה יכול לשאול למה חייבים לקנות דווקא את מכשיר הגדל, אבל לא למה לקנות פלאפון בכלל.

2. זה מתחבר למה שכתבתי למעלה - אפשר לבדוק את זה כנראה, אבל זה די הימור בטוח שההוצאות בארץ של משפחה ממוצעת השתנו המון בעשורים האחרונים. זה בלתי נמנע, זה חלק מהקדמה והשינויים החברתיים כאן. ואי אפשר להשתמש בזה גם כדי לנגח אנשים ולהסביר למה הם בזבזנים חסרי מודעות כלכלית, וגם כדי להסביר למה המצב בארץ נפלא.

3. כמו שאולי אתה יכול לשים לב בכל השרשורים הסמי פוליטיים שאנחנו לוקחים בהם חלק - ליותר מדי ישראלים אמירות כלליות כמו "התחבורה הציבורית בארץ היא חרא" מקפיצות איזה פיוז. אני בטוח כל אחד ואחת מהן כנראה מוצא את עצמו מתעצבן לא פעם ולא פעמיים על רכבות שובתות, אוטובוסים שלא מגיעים בזמן, על בעיות אחרות. אבל ברגע שזה מוצג כאמירה כללית בעלת אופי ביקורתי על קודש הקודשים, מופעל איזה מחסום רגשי לא ברור, וזהו. אסור לבקר, כי זו בכיינות וברוסיה ההורים שלנו שתו חלב דובים כדי לשרוד בקור, או כל בולשיט אחר. ובגלל, לדעתי, בעיות מורכבות לא יפתרו כאן אף פעם. והאמת שאני נוטה להאמין הרבה יותר לכותבים ביקורתיים שמסבירים, למשל, למה הרכבת הקלה בגוש דן תכשל, עוד לפני שבוצעה בה אפילו נסיעה אחת. ואני מנחש שבעוד 5 שנים, אם עוד נתווכח כאן, נהייה באותה נקודה בדיוק.

[shellcase]

יבגני, ההורים שלי גם היום חושבים פעמיים אם לצאת למסעדה, מצד שני הם מטיילים בחו"ל פעמיים בשנה - עניין של סדר עדיפויות והתנהלות כלכלית שמתאימה לרמת ההכנסה שלך מחד ולרצונות שלך מאידך.

הישראלי הממוצע רוצה הכל, ולא מעט פעמים נשאר עם כלום, כי הכל שייך לבנק.

אין לי שום בעיה להגיד שהתח"צ היא חרא - אבל זה לא תורם כלום לאף דיון בערך, כי לצערי גם אם מה שאני אשאיר באסלה היום יצוף - אי אפשר לרכב על זה כל לקפריסין.

ובגלל זה אותי אישית האמירות הכלליות האלה קצת מרגיזות, כי אין תוכן. רוצה לדבר על בעיות? דבר נקודתית, רק כך אפשר לפתור אותן.

אם אנחנו כלכך מתים להיות גרמניה, אז בוא נדייק כמוהם ולא נצעק בדרמטיות שהכל חרא תוך כדי גיהוץ האשראי על עוד צעצוע מיותר לילד רק כי הוא בכה קצת.

[sperial]

יבגני, לפני 40 שנה היו פחות מוצרים. מצד שני, הם היו הרבה יותר יקרים. קניית טלוויזיה היתה מחסלת שכר של חודש, מי שקנה מכונית חדשה וקיבלנו אותה אחרי המתנה של 6 חודשים היה מזמין את כל המחלקה להקמת כוסית.

 

מה שאני רוצה לומר הוא שהרכב המוצרים השתנה, אבל הסה"כ לא היה זול.

 

עוד דבר, יבגני. כל החישובים כאן נועדו לתת כיוון, להראות שהיאוש אינו מוצדק. גם אם נמרוד וזוגתו לא יתכלבו, ובמקום מיליון ש"ח יתחילו עם 800,000 הם על המסלול הנכון. החשוב הוא להתחיל לחסוך בגיל צעיר, ולחיות ברמת חיים התואמת את ההכנסות העכשווית ואת הצרכים העכשוויים והעתידיים. צרכים סבירים, לא התכלבות (עד כמה שאפשר) אבל גם לא בזבוזים.

עריכה אחרונה ב-18 למרץ, 2019 על ידי sperial

[ChemGuy85]

אז אני מנסה להסביר לך שאתה טועה, כי במשרד שאני עובד בו, שהוא אחד מהמשרדים הגדולים בתחום התכנון עוסקים יותר ברכבות מבכבישים.

 

זה פשוט לוקח המון זמן לתכנן קו רכבת.

הרי נתתי לך סקירה של פרוייקטים שעיקרם הוא תח"צ.

 

אגב, בשנתיים האחרונות הנחיות התכנון העירוניות השתנו מהותית לטובת הולכי הרגל והתח"צ, כמובן שיישום של מדיניות חדשה יקח זמן.

 

בקיצור, האופסט בין תכנון לביצוע הוא בין 5 ל10 שנים (כתלות בגודל ומורכבות הפרוייקט והאם הוא מקומי, איזורי או ארצי).

וכבישים חדשים בפריפריה זה דווקא מצויין, קשה מאד לתת שירות תחבורה הולם למקום כמו פעמי תש"ז או יסוד המעלה או אפילו קיבוץ נען, אדם שהולך לגור במקום כפרי - צריך אוטו.

 

התחנה ברחובות היא לא תחנה גרועה בכלל, היא פשוט נבנתה לפני שהבינו מה הפוטנציאל של פארק המדע והיום עוברת שיפוץ שיתאים אותה למצב החדש.

ולגבי תחבורה, אמא שלי עובדת בפארק המדע וגרה במזרח העיר והיא לא נוהגת, איכשהו היא כבר 20 שנה מסתדרת נהדר, ולאחרונה אפילו התווספו לה קווים.

 

אני לא חי באופוריה, אבל אני כן חושב שהמצב אצלינו לא גרוע כמו שאנחנו טוענים, כי אנחנו מפונקים - בשביל להיות אירופה, צריך שיהיו פה אירופאים - ובשביל להיות קוריאה צריך להיות קוריאנים, כל מי ששיחק במחשב אי פעם בחיים שלו יודע שקוריאנים הם גזע עליון, אז ההשוואה לא במקום.

 

ואני מדבר איתך על מחדלים שהתרחשו בעשור האחרון וימשיכו להתרחש כי אף אחד במשרד התחבורה לא עשה סוויץ' בראש.

 

הצורך הקריטי במסילה רביעית בין נתיבי איילון היה ידוע עשרות שנים.

 

היישר מויקיפדיה:

 

בשנת 2005, המליצה חברת ההנדסה האמריקאית PB (חברת הבקרה החיצונית של רכבת ישראל מטעם משרד האוצר) על הקמת מסילה רביעית באיילון, כדי שהרכבת תוכל לעמוד ברמות הביקוש הצפוי (לפי התחזיות אז, בשנת 2010 יסעו ברכבת כ-60 מיליון נוסעים וב-2020 - יותר מ-110 מיליון נוסעים). במרץ 2006, אושר תקציב של כ-2 מיליארד שקל. אך הביצוע התעכב עקב מחלוקת על הטיית תוואי נחל איילון^[3].

 

מה נעשה בנושא? כלום ושום דבר.

 

מי היה שר התחבורה ב-10 השנים האחרונות? אדון כץ.

 

תחנות רכבת מוקמות באמצע שום מקום ומתוכננות מראש שאנשים יגיעו לתחנת רכבת ברכב פרטי.

 

מי היה שר התחבורה? אדון כץ.

 

פרויקט החשמול של רכבת ישראל לא מתקדם לשום מקום.

 

מי היה שר התחבורה? אדון בולדוזר

 

פרויקטים של נתיבי תחבורה ציבורית תקועים. נתיבי תחבורה ציבורית לא רציפים.

 

מי היה שר התחבורה? אדון ישראל

 

מה כן עשו? כבישים, מחלפים.

 

בקיצור קנו רכב ועזבו אותי בשקט.

 

 

סתם בשביל הכיף תעשה גוגל מה רון חולדאי חושב על כץ

 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5448753,00.html

עריכה אחרונה ב-18 למרץ, 2019 על ידי ChemGuy85

[shellcase]

טוב, אם אתה ממשיך לדבר בססמאות שרובן אפילו לא נכונות - אין טעם בדיון כי זה שיח חירשים.

רוצה לצעוק? תצעק עם עובדות במקום לעמוד בהפגנה עם שלט 'Death to all Juice'.

[ChemGuy85]

דו"ח מבקר המדינה על מצב התחבורה בישראל זה סיסמאות שרובן לא נכונות?

 

המצב שלי עוד יחסית סביר כי אני גר צמוד לתחנת אוטובוס ויש לי קו כמעט ישיר לעבודה בתל אביב, אבל אני רואה היטב את המחדלים האיומים בתכנון העירוני והתחבורתי של מדינת ישראל.

 

אם אתה בתור מהנדס לא רואה זאת אז אתה מהנדס ראש קטן.

עריכה אחרונה ב-18 למרץ, 2019 על ידי ChemGuy85

[vadim6385]

תראה, אין לי דלוריאן, אבל לדעתי גם בעבר היה על מה לבזבז וגם פעם אנשים היו נכנסים לחובות. אי אפשר לדעת מאיפה כל אחד מביא את הכסף לבזבוזים ולא כל אחד נכנס לחובות רק בגלל שטויות שניתן לוותר עליהן כמו חו"ל וג'יפים. מה שכן אפשר זה להוקיע את הגישה שלאדם אין שום אחריות על העתיד שלו וכל שקל שנכנס צריך מיד לצאת על בלק ג'ק וזונות.

היום זה פשוט יותר זמין ונגיש.

 

פעם בשביל לקבל הלוואה למקרר בריבית דרקונית היית צריך להחתים ערבות את כל החמולה כולל סבתא חיה מתה, והיום זה בערך כמו לעשות לייק באינסטוש.

 

דוגמא אחרת - אני לא יודע ממתי יש את זה בארץ, אבל עד שבאנו לכאן ב1996, לא ידענו שיש דבר כזה "מינוס בבנק" (באוקראינה אז כל הכלכלה בערך התנהלה במזומן בדולרים בשחור), או מה זה החיה הזאת כרטיס אשראי. או שאפשר לקנות דברים בתשלומים.

 

אם לא היה כסף, לא היו קונים. לא כי לא רצינו, פשוט כי לא היה אפשר. להורים שלי במטבח יש עדיין מקרר תדיראן מודל 96, שנקנה ביום שבאנו לארץ, מהכסף שנשאר ממכירת דירה בקייב, אוקראינה (ורובו הלך להון ראשוני למשכנתא לדירה בחדרה).

[Potato]

יבגני, לפני 40 שנה היו פחות מוצרים. מצד שני, הם היו הרבה יותר יקרים. קניית טלוויזיה היתה מחסלת שכר של חודש, מי שקנה מכונית חדשה וקיבלנו אותה אחרי המתנה של 6 חודשים היה מזמין את כל המחלקה להקמת כוסית.

 

מה שאני רוצה לומר הוא שהרכב המוצרים השתנה, אבל הסה"כ לא היה זול.

 

עוד דבר, יבגני. כל החישובים כאן נועדו לתת כיוון, להראות שהיאוש אינו מוצדק. גם אם נמרוד וזוגתו לא יתכלבו, ובמקום מיליון ש"ח יתחילו עם 800,000 הם על המסלול הנכון. החשוב הוא להתחיל לחסוך בגיל צעיר, ולחיות ברמת חיים התואמת את ההכנסות העכשווית ואת הצרכים העכשוויים והעתידיים. צרכים סבירים, לא התכלבות (עד כמה שאפשר) אבל גם לא בזבוזים.

 

לדעתי,אם השכר מאפשר לחיות ברמה X רצוי לחיות בX-1.

יש כסף לרכב חדש ב130 אלף,לקנות אחד משומש בפחות גם אם בתיאוריה אתה עומד בהכנסות.

[SlowRide]

יבגני,

1. אין לי מושג איך זה עם ילדים אבל אני חושב שאם אתה לא יכול להרשות לעצמך משהו בלי להיכנס לחובות אתה צריך להיות מסוגל לומר לעצמך לא, גם אם זה משהו שיש לכולם סביבך. זה לא קל, אבל זה העולם. של מי האחריות אם לא של כל אחד על עצמו?

2. באמת מעניין אם יש השוואה מקיפה כזו.

3. יש להתלונן ויש להתבכיין. אדם משלם מיסים, קונה כרטיס לרכבת, סה"כ רוצה שהיא תגיע בזמן ויהיה לו מקום לשבת. כשזה שיטתית לא קורה, לגיטימי להתלונן.

מצד שני, מישהו אחר מרוויח משכורת יפה מאד ומוציא את כולה על בלק ג'ק וזונות כל חודש. עד כאן הכל טוב יפה, אבל אז הוא מחליט לבכות שלעולם לא תהיה לו דירה. בגדול אין לו למי לבוא בתלונות, רק לעצמו. נכון שמחירי הדירות עולים וזה לא באשמתו, אבל אחריות אישית.

[shellcase]

דו"ח מבקר המדינה על מצב התחבורה בישראל זה סיסמאות שרובן לא נכונות?

 

המצב שלי עוד יחסית סביר כי אני גר צמוד לתחנת אוטובוס ויש לי קו כמעט ישיר לעבודה בתל אביב, אבל אני רואה היטב את המחדלים האיומים בתכנון העירוני והתחבורתי של מדינת ישראל.

 

אם אתה בתור מהנדס לא רואה זאת אז אתה מהנדס ראש קטן.

אני לא מכיר כל פרוייקט ופרוייקט, אבל אתה כותב ססמאות ריקות מתוכן, 'חשמול הרכבת לא מתקדם לשום מקום' למשל, זה לא נכון.

החשמול מתקדם ונשארו לו עוד ק"מ ספורים עד שיגיע לתחנת ארלוזרוב. אתה פשוט רוצה 'כאן ועכשיו', ואני...הראש הקטן... מבין כמה זמן לוקחים דברים בישראל.

הכל עניין של קונטקסט כמו שאמרתי, מי שמצפה ליעילות יפנית יתאכזב, מי שמבין איפה הוא חי יכול להעריך את כמות העבודה הנעשית.

והנה, המצב שלך סביר יחסית - יש לך קו אוטובוס כמעט ישיר לעבודה שלך במטרופולין ולאמא שלי יש אוטובוס ישיר לעבודה שלה בפארק המדע ברחובות.

לי לעומת זאת אין אוטובוס ישיר לעבודה אז אני נאלץ לנסוע ברכב, אבל - זה בגלל שבחרתי לגור בכפר ולא בעיר.

[יבגניפ]

רוצה לדבר על בעיות? דבר נקודתית,

אני לא יודע אם אפשר לדבר נקודתית. הפוסט מהפייסבוק שצוטט כאן בעמוד הקודם, למשל, מדבר גם על יוקר הדיור כפונקציה של פקקים וקושי להתנייד ממקום למקום. אבל כל שכונה חדשה שאני רואה מחוץ לתל אביב (וגם זה כי בתל אביב פשוט אין שכונות חדשות) נבנית מלכתחילה בתצורה כזו שמקשה את ההגעה אליה שלא בתחבורה ציבורית.

אני די בטוח שפרויקט הרכבת הקלה הוא בזבוז כספים עצום.

מניח שהדבר האידיאלי שהמדינה הייתה יכולה לעשות כרגע זה לשים את הסוף לכל ערי הפרברים בארץ, ולבנות שכונות מעורבות, לפעול למען הפעלתה של תחבורה ציבורית בשבת, להגדיל פי כמה את כמות האוטובוסים בכל המרחב מיבנה ועד נתניה, וכן, להכריח אנשים לשלם אגרת גודש על כניסה לתל אביב, רמת גן, גבעתיים, הרצליה פיתוח ועוד.

זה בערך ישים. לא דורש תשתיות ומהפכות שערים מרכזיות בעולם עברו לפני כמה עשורים היום.

פרויקטים כמו מטרו? נראה מדהים על הנייר. יש לי אפס אמונה ביכולת של המדינה לבצע.

 

ואגב, לגבי שבילי אופניים בעיר: אני לא מפקפק לרגע שמדובר בתהליך מורכב. אבל זה גם לא באמת מעניין אף אחד מספיק.

מה שאני רוצה לומר הוא שהרכב המוצרים השתנה, אבל הסה"כ לא היה זול.

ועדיין רבים וטובים מחבריי, לא ילדים ממשפחות של מיליונרים, מעמד הביניים, קיבלו מאות אלפי שקלים ויותר מהוריהם לקניית דירה.

אנחנו בגדול מתווכחים באוויר כאן, כי אין לנו את הנתונים שמוכיחים לא את מה שאני אומר ולא את מה שאתה אומר.

גם אם נמרוד וזוגתו לא יתכלבו, ובמקום מיליון ש"ח יתחילו עם 800,000 הם על המסלול הנכון

כן אבל אם נמרוד הוא הייטקיסט שמרוויח 20 אלף פלוס בחודש בברוטו, הוא בעשירונים העליונים בשכר.

עזוב, נמרוד באמת לא מעניין כי הוא מקצין. אבל רוב העם זה לא מתכנתים יוצאי יחידות טכנולוגיות.

מצד שני, מישהו אחר מרוויח משכורת יפה מאד ומוציא את כולה על בלק ג'ק וזונות כל חודש. עד כאן הכל טוב יפה, אבל אז הוא מחליט לבכות שלעולם לא תהיה לו דירה. בגדול אין לו למי לבוא בתלונות, רק לעצמו. נכון שמחירי הדירות עולים וזה לא באשמתו, אבל אחריות אישית.

כן, השאלה היא איפה מעבירים את הגבול.

אני אומר שוב: אני בהחלט חושב שחלק מהבעיות שאני רואה כאקוטיות ואינהרנטיות לעתיד של ישראל לא יפתרו בחיים בגללל גישה אזרחית של ״אז מה?״.

זה תמיד מזכיר לי את ה״עצבים״ של יאיר לפיד על מישהו שעבר לברלין כי ״המילקי יותר זול״.

[shellcase]

או, ככה אפשר לנהל דיון!

לגבי תכנון שכונות לא נכון, אני מסכים, בתור מתכנן - ריבוי כיכרות והיעדר מרכזי מסחר שכונתיים גם מקשים על תנועת תח"צ וגם מכריחים שימוש ברכב, לצערי להבדיל מנתיבי ישראל שהם גוף יחסית מקצועי, בעיריות יושבים 'מהנדסי עיר' שחלקם הם בכלל אדריכלים וההבנה שלהם בתנועה היא 0 בגלל זה קמות כיכרות על ימין ועל שמאל, ויוצרות פקקים (כן, מעגל תנועה הוא אחד מיוצרי הפקקים הגדולים בתחום העירוני).

בעניין הוספת אוטובוסים, זה דווקא לא פשוט - כי כל אוטובוס שתוסיף צריך שני נהגים, ואת זה קשה למצוא בארצינו.

 

לגבי המטרו, המדינה מסוגלת - זה פשוט יהיה הליך ארוך ומורכב, אנחנו יודעים לתכנן ולבצע פרוייקטים ברמת מורכבות גבוהה, ודברים מורכבים יותר כבר בוצעו. זה פשוט יקח המון זמן לתכנן את זה ועוד יותר זמן לבצע.

 

לגבי הרכבת הקלה, אני איתך - אם הייתי מקבל ההחלטות היא מראש הייתה מתוכננת כמטרו, אין צורך ברכבת קלה במרכז ת"א, פה זה לא פראג והצפיפות גדולה מדי בשביל רכבת קלה.

[ChemGuy85]

אני לא מכיר כל פרוייקט ופרוייקט, אבל אתה כותב ססמאות ריקות מתוכן, 'חשמול הרכבת לא מתקדם לשום מקום' למשל, זה לא נכון.

החשמול מתקדם ונשארו לו עוד ק"מ ספורים עד שיגיע לתחנת ארלוזרוב. אתה פשוט רוצה 'כאן ועכשיו', ואני...הראש הקטן... מבין כמה זמן לוקחים דברים בישראל.

הכל עניין של קונטקסט כמו שאמרתי, מי שמצפה ליעילות יפנית יתאכזב, מי שמבין איפה הוא חי יכול להעריך את כמות העבודה הנעשית.

והנה, המצב שלך סביר יחסית - יש לך קו אוטובוס כמעט ישיר לעבודה שלך במטרופולין ולאמא שלי יש אוטובוס ישיר לעבודה שלה בפארק המדע ברחובות.

לי לעומת זאת אין אוטובוס ישיר לעבודה אז אני נאלץ לנסוע ברכב, אבל - זה בגלל שבחרתי לגור בכפר ולא בעיר.

 

כאן ועכשיו? אמיתי?

 

פרויקט החשמול התחיל ב-2003, בוטל מספר פעמים והתחיל באופן "רשמי" ב-2010.

 

כלומר 9 שנים חלפו ובקושי יש לנו קו חשמלי אחד עד נתב"ג. מתי יחשמלו את שאר הקווים? אלוהים יודע.

 

מה אני אגיד לך פשוט שר תחבורה בולדוזר .

[SlowRide]

בעניין הכיכרות, דווקא כל יועצי התנועה שאנחנו עובדים איתם מנסים לדחוף כמה שיותר מהם. לא רק שהם יוצרים פקקים, מבחינה עירונית הם מחורבנים. זה הורס את הרצף בין הרחובות ומפריע להולכי רגל. סתם גישה מיושנת ולעתיקים שמקבלים החלטות קשה להשתחרר ממנה.