Jump to content

BioS

  • הודעות

    1,136
  • כאן מאז:

  • פעילות אחרונה

2 עוקבים

צפיות אחרונות בפרופיל

צפיות הפרופיל האחרונות חסומות ואינן מוצגות בפני משתמשים אחרים.

הנקודות של BioS

נהג שודים מדופלם

נהג שודים מדופלם (7/14)

23

מוניטין

  1. אולי הדרך שלו קצת מעצבנת אותך וגורמת לך להרגשה של התנשאות, אבל זה לא נותן לך את הלגיטימציה להתלהם. אני אתן לך דוגמה מהחיים האישיים שלי, אמנם אני צעיר אבל כן נתקלתי בכמה דברים. אני נפגש עם לא מעט אנשים. כל אחד בצבע שונה (אופי, דיבור, הצגה, חשיבה, סגנון משא ומתן וכו'). יש לא מעט פעמים שבהם אני נתקל במתלהמים. פעם הייתי נלחם איתם חזרה ומתלהם יחד איתם. בדרך כלל, זה לא הוביל לשום מקום. ההפך, כל אחד התבצר בעמדתו והייתי מפסיד כך לא מעט (כסף, עסקאות, קשרים וכו'). בגדול, למדתי שההתלהמות לא מובילה לשום מקום. ההפך, אחרי שאותם מתלהמים מסיימים את כל האוויר בריאות על צעקות, אני מתחיל להפוך את ההתלהמות שלהם ליתרון עבורי.
  2. נראה לי שאתה קצת מתלהם. זה שהוא מספר על החוויה האישית שלו ונותן את העצות שלו זה בסדר. אתה יכול גם שלא לקבל את העצות ולהגיד שאתה לא מסכים. זה גם בסדר שאתה לא מסכים עם מישהו שמבקר אותך וחי ההפך ממך. זכותו לחיות כך ולהציג את דרך החיים שלו (במיוחד אם הוא מרוצה). למען הסר ספק, אני לא תופס צד. פשוט צרמה לי התגובה שלך. כמו שכל אישה מתפשרת, כך גם כל גבר מתפשר. בזוגיות אין דבר כזה מושלם. ואם יש - סימן שמישהו משקר. כשאתה מחליט לחיות את חייך עם בן/בת הזוג שבחרת, אזי סימן שאתה חי בשלום עם כל המינוסים. לפעמים, עם השנים, חלק מהמינוסים הופכים גם לפלוסים (או לפחות עובדים על לצמצם את המינוסים).
  3. כאלו שיש להן פוטנציאל פינוי-בינוי, ללא הערמת קשיים (כצנלסון סטייל), נושקות כבר ל-2 מ' שיגעון
  4. יופי של חשיבה (פינוי בינוי) אבל מספר סייגים: 1. פינוי בינוי בתוך מספר שנים בודדות - זה כבר באמת מזל. בדרך כלל אלו תהליכים שזזים לאט, מאוד. 2. הכל מאוד תלוי איפה תרצה לקנות על מנת לממש את הפינוי בינוי. ת"א? לא בתקציב כנראה. גבעתיים? לא בתקציב כנראה. רמת גן? תלוי איפה. עיר אחרת? 3. נדלן זו עסקה סולידית בדרך כלל. אחוזי התשואה נמוכים אבל יחסית מובטחים. אני נמצא איתך באותה סירה - לא בטוח כמה זה נכון (מבחינת תשואה). למעשה אני תוהה כרגע מהי העצה הטובה שיכול הורה לתת לילד בטווח גילאי 20-30. מכיוון שבטווח הגילאים הזה כבר אין מה לחנך, ומצד שני הילד צריך עזרה משמעותית איך לשחק עם הכסף ודברים משמעותיים נוספים בחיים. האם הורה בכלל צריך ויכול להתערב בטווח גילאים הזה? מהי מידת ההשפעה ועד כמה בכלל נכון להשפיע בגילאים האלו.
  5. הורים שמדברים איתך על איזו מגמה לבחור זה אחלה חינוך. נקודת ההשוואה שלך היא חסרת פרופורציות לחלוטין. מבהיר, החינוך (בצד הפיננסי, לא יודע לגבי היתר) שקיבל חבר שלך הוא לא סתם סביר, אלא מדהים.
  6. אל תדאג, בגיל 60 אותו ילד הולך להנות הרבה מעבר לילד אחר שהצטלם לטיקטוק בגיל 13. למעשה, אני חושב שלהצטלם לטיקטוק בגיל 13 זה בזבוז מוחלט של החיים. לא קונה את הבולשיט הזה שילד שכל היום סביב הטיקטוק והאינסטגרם ומראה כמה טוב לו הוא ילד מאושר. למעשה כנראה זה בידיוק ההפך (ויש הרבה מחקרים על דיכאון בקרב ילדים שתומכים בדעתי). להנות מהחיים זה לא אומר שבגיל 30 חייב לאכול ואגיו. מבחינתי זה לא מדד להצלחה. גם בגיל 60 אפשר להנות, כשאתה מבוסס היטב וילדיך גדולים. ה"ויתור" שאתה מדבר עליו נקרא להבין את החיים, וכנראה להבין אותם הרבה הרבה יותר מהר ממרבית הילדים בגילאים 12-18 - תלמד, תעבוד קשה ותקצור את הפירות עבור עמלך. אני תומך בזה שילדים יפתחו את עצמם בגיל מוקדם מאוד. אם אתה חושב שזה ויתור, זו זכותך. אני דווקא רואה בזה משהו מצויין.
  7. לא מתעלם ממה שאתה אומר, בכלל. אני פשוט לא חושב שהצבא הוא הבעייתי פה, אלא מערכת החינוך. בנוגע ליחידות מיוחדות, העלאת בי שאלה שאני מאוד מקווה שהתשובה אליה היא שלילית, אבל השאלה עדיין עלתה - האם במהלך המיונים לקורסים היוקרתיים מתייחסים לעובדה שאתה מהפריפריה או לא. כולי תקווה שלא. צבא העם צריך להיות שיוויוני בכישורים. קרי, אם ילד מוכשר בכתיבת קוד והשקיע את מירב זמנו בלהתפתח, אזי אין כל קשר לכך שהוא גר בפריפריה או לא (מתחבר לשאלה שכתבתי). אם הילד לא מוכשר ולא למד ולא עשה כלום עם עצמו, אזי ימצא עצמו ביחידות פחות נחשבות. האם צריך לחזק את ילדי הפריפריה? כן. האם תפקיד הצבא לעשות זאת? לדעתי התשובה היא לא. (עריכה1: למען הסר ספק, גדלתי בפריפריה וזו עדיין דעתי) עריכה2: גלשנו מאוד מהשרשור המקורי, מבקש סליחה מפותח השרשור על המחטף.
  8. אני לא כל כך בטוח מה הייתה הכוונה שלך אבל כמעט כל המתבגרים עסוקים בלעשן כמה שיותר סמים, לשתות כמה שיותר ולשבור שיאים בסוני. מעטים המתבגרים שמשקיעים את זמנם בלהתפתח וללמוד כבר מגיל צעיר. רובים, בדרך כלל, מכונים "חנונים", "ווירדוס", "חנבצים" ושאר כינויים דחויים (ודוחים). אני לא מכיר כמה חברויות מרימות קיימות בכלל בגיל הזה. לא נתקלתי בכל אופן. מקבל את ההמלצה שלך ואקרא בהחלט. עם זאת, אני חושב שכל הסביבה של האנשים שאני מכיר שהם מצליחים, לא גדלו והפכו להיות מי שהם היום בעזרת המזל. אותו בחור שרץ 3 שנים עשה משהו משמעותי לפני שהתגייס לצבא? למד במשך מאות שעות מעבר לסטנדרט? לא כל ילד לומד לכתוב קוד בגיל 12 ומתגייס ליחידות טכנולוגיות בגיל 18. אחרת הם לא היו מיוחדים ולא היינו מדברים עליהם. מי שכן עשה ולמד, וויתר כנראה על לא מעט דברים אחרים בדרך, מגיע לו.
  9. ואדים, לדעתי אתה לא צודק. ה-"גם מזל" הוא חלק לא כ"כ רלוונטי. סטטיסטיקה לא טועה. מזל זה לזכות בלוטו, כשיש לך סיכוי של 1 ל-14 מיליארד להצליח ואתה לא יכול להשפיע על זה. לפתח את עצמך מגיל צעיר ולקצור פירות מוקדם זה לא מזל כלל. היכולת לפתח עצמך מגיל צעיר - יכולת אישית ועבודה קשה, הרבה כוח רצון ואמונה עצמית. לא מזל. ליקויי למידה - לא קשורים בכלל לנושא. מציד את הפן האישי שלי - לקות למידה די קשה שאובחנה רק בגיל 26. חיי השתנו מאז שגיליתי את התרופות לנושא, אבל אני לא רוצה לזלוג מהנושא המרכזי בדיון. סביבה שאיפשרה לך לעשות את זה - אני לא מבין מה זה אומר. להיות מסוגל לרכוש דירה בגיל 25: מזל - אם יש לך הורים מבוססים שיכולים לעזור לך בצורה משמעותית. לא קשור למזל - אם אתה עובד קשה וחוסך מספיק על מנת שתוכל לאפשר לעצמך. אין פה שום קשר למזל.
  10. שום דבר ממה שאמרת הוא לא מזל. יכולת זה עניין אישי שאפשר לפתח בעיקר בגיל צעיר, אם כי לא רק. תוספת טובה היא חינוך טוב של ההורים ופיתוח תחומי עניין. האם להיוולד למשפחה שנותנת לך חינוך סביר (או יותר) היא עניין של מזל? אולי. סטטיסטית זה כנראה לא קשור. סביבה נכונה? לא מבין למה התכוון המשורר. אף אחד ממי שאני מכיר לא גדל עם כפית של זהב או בסביבה דומה. למען האמת, בידיוק ההפך. להכיר את האנשים הנכונים? זה לא שהוא פתח סטארטאפ בגיל 13. אין שום דבר שקשור בלהכיר את האנשים הנכונים על מנת לשבת וללמוד תכנות או לפתח כל תחום עניין משמעותי אחר. לסיכום, אין פה שום אלמנט של מזל (או לפחות לא משהו משמעותי מספיק). זה יותר נשמע כמו ערימה של תירוצים ללמה אנשים פותחים עיניים על צעירים שמרוויחים יפה ובעלי משרה מכובדת.
  11. אני גם אשמח לתת לשרשור הזה להתגלגל ולהמשיך לראות את התגובות והויכוחים פה. רק תיקון קטן ואדים - לא היה לסטס סתם "מזל" שהוא השתחרר בגיל 24.5 עם עבודה מכובדת. כנראה שאת ההשקעה שלו הוא החל הרבה לפני, עשה תפקיד משמעותי (אולי אף יותר מתפקיד בודד) ולאחר השחרור הוא קוצר את פירות ההשקעה שלו. אני לא מצליח להבין את האמרות שלאנשים שמרוויחים יפה בגילאים צעירים יש מזל. סטטיסטית, האנשים האלו החלו ללמוד ולהתמקצע כבר בגיל ההתבגרות.
  12. כן, היו גם כאלו שהתפוצצו כתוצאה מטעינת יתר. ממליץ בחום על ScootAir. אני מניח שתוכל להשיג דגם WideBoard יד שניה בטווח מחירים שלך. WideBoard זה הדגם שיש לי. אני נוסע יחסית מעט (כ-2.5 ק"מ לכיוון). אם תוכל למתוח מעט את התקציב כלפי מעלה, נסה לחפש את דגם הפרימיום (סוללה גדולה יותר ובלם קידמי בנוסף לאחורי).
  13. ממליץ בחום על ScootAir. בספק שתמצא קורקינט בתקציב שלך במצב טוב. 10 קמ ליום זה סביר לקורקינט (5 קמ לכל כיוון. אני עושה 2.5 לכל כיוון כולל רמזורים אדומים, בהם אני באמת מחכה, ב-12 דקות). קח בחשבון שתצטרך להטעין לא מעט, סדר גודל של טעינה ל-3 ימים.
  14. הפוך גוטה, הפוך. קודם לעשן (10 דקות לא יתנו כנראה כלום, שעה כן) ואז להמשיך בצליה/סו-וויד. לדעתי עישון בשר זה עניין מאוד מגוון. מאוד משפיע סוג העץ איתו אתה מעשן (מדהים לטעום את ההבדל בין תפוח לדובדבן לדוגמה). אמנם התחלתי עם העישון לא מזמן, אבל אני מגלה עולם שיש בו הרבה משתנים שבסופו של דבר משפיעים על טעם הבשר, במיוחד בנתחים שלא הייתי עושה קודם (בריסקט זו דוגמה מושלמת). אני לא אוהב את כל הגישה הזו של "אם זה לא ואגיו אני לא קונה". חוץ מזה ש-99% מההצהרות שהבשר הוא ואגיו הן שטויות במיץ. בשר משויש טוב - זה כן. ואגיו - כנראה שלא. יש יופי של בשר שהוא לא ואגיו. ועם טיפול נכון (כל נתח והטיפול שלו) הבשר יוצא פשוט מעולה.
×
×
  • תוכן חדש...