natco

המרווח הזה תקין. החלק הפלסטי מכונה "טורפדו". מתחתיו נמצאים מרזבי הניקוז של השמשה הקדמית. זה חלק דקורטיבי בלבד, ואין לו שום תפקיד של איטום או משהו בסגנון.

30 שנה אני שוטף מכוניות במכוני שטיפה. אף פעם לא שמו לי קרטונים או ניילונים. במוסך הרבה פעמים כן. בכל מקרה, לא מבין למה לא להסיר את זה לפני הצילום. אז אתם אומרים שזה לא בהכרח אומר סוחר מדרכה? לא לפסול על הסף? מישהו מכם, אנשים הגונים וטובים, צילם את הרכב שלו פעם עם קרטונים על הרצפה וניילונים על המושבים?

עובר על תמונות של רכבים למכירה. בתמונות של פנים הרכב, על הרצפה תחת מושב המהג והמוסע, נייר חום עם הדפס של טביעת נעל. זה קטע של גנזיס? זה סימן היכר של סוחרי מדרכה, כמו הצילום על פיסה של דשא סינטטי? נראה לי קטע ממש חשוד. עד עכשיו פשוט פסלתי רכבים על זה... אבל זה לא רכב אחד או שניים. זה בכל מודעה שניה ביד2.

בוודאי שזה מיתוג. אין לזה שום קשר לריח הטוב. (לכל בושם אמור לפחות להיות ריח טוב...) זה צורך ב"רושם" בדיוק כמו ללכת עם השעון הנכון/החיה הנכונה רקומה על כיס החולצה/לנהוג ברכב "מכובד"... כמו שאני לא יכול לבוא לפרזנטציה מול לקוח לבוש בחולצה של "פוקס", אני גם לא יכול להרשות לעצמי להריח כמו פקח ברכבת התחתית של בוקרשט. *ומי שחושב שאני נהנה מה"שופוני" הזה פשוט לא מכיר אותי. בין חברים, אני לבוש ומתנהג כמו השלוך הכי גדול.

אוי ואבוי.😅 לפי המחיר, אתה יכול לנחש לבד מה האיכות.

טבק זה כבר של סבא שלי (אפילו לא של אבא)... אצלנו היה דראקאר נואר. את הבקבוק הראשון קיבלתי לבר-מצווה. ואבא היה משתשמש ב"אדם" תוצרת הארץ, וטוען שזה "הבושם הכי טוב בעולם"

דרמפון. בשפופרת מתכתית כמו של משחת שיניים

אני בן 51. את הברילנטין ה"מקורי" פספסתי באיזה 20 שנה. לנו כבר היה את החיקוי במרקם ווזלין, ירקרק וריחני כזה, שבחבר'ה קראו לו "ברילנטין" (אבא שלי אומר שזה נראה, הרגיש והריח אותו דבר). זה הגיע בקופסא קצת יותר גבוהה מקופסת סחוג ויוצר כנראה בכור בחל שורק. התרומה שלי לשרשור תהיה להזהיר אותך שכנראה בזכות השימוש המאסיבי בנ"ל, היום אני כבר לא צריך להשתמש בכלום, וגם לא ללכת לספר. מקסימום קצת קרם הגנה אם אני הולך בלי כובע ביום חם.

ממה שאני קורא בפורומים, אני מבין שגם את ה"משופרים" ממליצים במוסכים המתמחים (לא במורשי יבואן) להמשיך להחליף פעם בשנתיים, אם מתחילים סימנים של נוזל קירור בתפר. אני לא מחזיק ולא החזקתי רכב עם המנוע הזה, ואיני יודע לומר אם ההמלצה הזו נובעת מזהירות אמיתית או מרצון של המוסכים לפרנסה נוספת. לשאלתך - כשזה קורה, זה קורה די מהר (אם לא שמים לב לסימנים המקדימים של נוזל קירור יבש על התפר). זה עלול לפרוץ תו"כ נסיעה, ועד שתבוא ההתראה, זה כבר יהיה מאוחר מידי עבור ראש המנוע (כשאין נוזל קירור, אין לחיישן הטמפ' מושג שהרכב מתחמם)... זה כן משהו שצריך לדעת שקיים ולהיות "על זה" כל הזמן. זה ממש לא מנוע שמתאים לחובבי קורולות דור ראשון שרוצים למלא דלק ולנהוג 300 אק"מ בלי לפתוח את מכסה המנוע. (איפה עוד יש מנועים כאלה בכלל? נראה לי שהיום מאחורי כל דגם, כולל אפילו הקוריאניות שפיתחו סטיגמה של "אמינות", יש איזה שהיא עננה של בעיה ידועה או כשל תכנוני). אבל זה לא כשל בתכנון המנוע, שגורם לצרה שאי-אפשר למנוע, ויכול לבוא לנשוך אותך בת*ת בלי הכנה מוקדמת, כמו שאיבת השמן לחלל השריפה במנועי הTCe1.2 של רנו/ניסאן, או הLSPI במנועי הטורבו 1.4 של GM או פריצת נוזל קירור לחלל צילינדרים במנועי פורד. אפשר לחיות עם מנוע כזה גם 300 אק"מ אם מקפידים על TLC מינימלי של חובב רכב עירני. לא הכרתי את הרעיון שהביא ZVIT למעבר לתרמוסטט של מרצדס. זה נשמע מעניין מאד. משום מה עדיין לא קראתי על זה בשום מקום.

כן. הזמנתי לי איזו שלישיה במכה. עדיין משתמש בראשון. שים לב למרחקי (ומספר) הברגים. כמו בג'אנטים באוטו, יש כמה גרסאות. אל תשאל איך אני יודע...

עובדתית- שרד איזה 30 שנה עד שחולל ע"י הגזיבו המעופף😂. אבל האמת שאני בדיוק בימים אלו אוכל סרט דומה. לפני רכישת רכב עם "גג פנורמי", אני תוהה מה יהיה במטח הברד הבא. אם זה הצליח להשאיר סימנים יפים על הגג של השברולט שבחתימה, למה שזה לא יסדוק זכוכית של 6-8 מ"מ? (וביררתי-זה לא מכוסה בביטוח שמשות סטנדרטי)

*סיפור שלא קשור לנושא השרשור. לפני כמה שנים, עבר לבניין הסמוך לבניין שבה נמצאת דירתו של אבא שלי שוכר חדש. גם אבא שלי, וגם השוכר גרים בדירות הגג. הבניין של השוכר נמוך בקומה מהבניין שבו מתגורר אבא. שתי הדירות עם נוף פתוח מערבה, וחשוף לרוחות מהים בהתאם. השכן התקין במרפסת הגג שלו גזיבו מתקפל גדול, מיד לאחר שעבר לשם, בקיץ. אבא שלי פגש אותו ברחוב אחרי כמה ימים, והזהיר אותו שיש רוחות והגזיבו לא יחזיק. -"קשרתי אותו טוב", היתה התשובה. "אל תדאג". עברו כמה חודשים והגיע הסתיו. באה רוח, והגזיבו התרומם באוויר, הצליח להתגבר על הפרש הקומה, ונחת במרפסת של אבי, על שולחן פטיו ותיק מזכוכית של "הביטאט", שכבר לא מיוצר, אבל עלה במקור כמו אוטו קטן, וריסק אותו. לשוכר הצעיר והחביב לא היה ביטוח לנזקי צד שלישי לדירה.

מי שמוכר כרגע את הרכב, החזיק בו פחות זמן מהסוחר... לקנות רכב ולמכור אותו אחרי חודש לא בדיוק מצביע על שביעות רצון...

תובנה: כשהבוחן הראשי במוסך מורשה יבואן גדול בא אליך אחרי האבחון הראשוני לחדר ההמתנה ומביא לך כוס אספרסו בלי שביקשת, תתכונן. אתה עומד לעבור ניתוח להסרת ארנק. *אל תשאלו איך אני יודע.

קודם כל, הלוח כרגע עדיין ריק. אין להם כמעט מודעות. זה, אני מניח ישתנה, אם וכאשר הוא יצליח לתפוס נתח שוק. מעבר לזה, לא ניתן לסנן תתי דגמים (נניח, אני לא רוצה סוג מנוע מסויים שנחשב לבעייתי בדגם הספציפי). היו בעבר נסיונות להתחרות ביד2, כמו הומלס וכו'. אף אחד מהם לא התרומם, וחבל. אבל גם (ממה שאני מכיר) בחו"ל, המצב דומה. יש לוח אחד שכולם הולכים אליו בדיפולט.