natco

30 שנה אני שוטף מכוניות במכוני שטיפה. אף פעם לא שמו לי קרטונים או ניילונים. במוסך הרבה פעמים כן. בכל מקרה, לא מבין למה לא להסיר את זה לפני הצילום. אז אתם אומרים שזה לא בהכרח אומר סוחר מדרכה? לא לפסול על הסף? מישהו מכם, אנשים הגונים וטובים, צילם את הרכב שלו פעם עם קרטונים על הרצפה וניילונים על המושבים?

עובר על תמונות של רכבים למכירה. בתמונות של פנים הרכב, על הרצפה תחת מושב המהג והמוסע, נייר חום עם הדפס של טביעת נעל. זה קטע של גנזיס? זה סימן היכר של סוחרי מדרכה, כמו הצילום על פיסה של דשא סינטטי? נראה לי קטע ממש חשוד. עד עכשיו פשוט פסלתי רכבים על זה... אבל זה לא רכב אחד או שניים. זה בכל מודעה שניה ביד2.

בוודאי שזה מיתוג. אין לזה שום קשר לריח הטוב. (לכל בושם אמור לפחות להיות ריח טוב...) זה צורך ב"רושם" בדיוק כמו ללכת עם השעון הנכון/החיה הנכונה רקומה על כיס החולצה/לנהוג ברכב "מכובד"... כמו שאני לא יכול לבוא לפרזנטציה מול לקוח לבוש בחולצה של "פוקס", אני גם לא יכול להרשות לעצמי להריח כמו פקח ברכבת התחתית של בוקרשט. *ומי שחושב שאני נהנה מה"שופוני" הזה פשוט לא מכיר אותי. בין חברים, אני לבוש ומתנהג כמו השלוך הכי גדול.

אוי ואבוי.😅 לפי המחיר, אתה יכול לנחש לבד מה האיכות.

טבק זה כבר של סבא שלי (אפילו לא של אבא)... אצלנו היה דראקאר נואר. את הבקבוק הראשון קיבלתי לבר-מצווה. ואבא היה משתשמש ב"אדם" תוצרת הארץ, וטוען שזה "הבושם הכי טוב בעולם"

דרמפון. בשפופרת מתכתית כמו של משחת שיניים

אני בן 51. את הברילנטין ה"מקורי" פספסתי באיזה 20 שנה. לנו כבר היה את החיקוי במרקם ווזלין, ירקרק וריחני כזה, שבחבר'ה קראו לו "ברילנטין" (אבא שלי אומר שזה נראה, הרגיש והריח אותו דבר). זה הגיע בקופסא קצת יותר גבוהה מקופסת סחוג ויוצר כנראה בכור בחל שורק. התרומה שלי לשרשור תהיה להזהיר אותך שכנראה בזכות השימוש המאסיבי בנ"ל, היום אני כבר לא צריך להשתמש בכלום, וגם לא ללכת לספר. מקסימום קצת קרם הגנה אם אני הולך בלי כובע ביום חם.

ממה שאני קורא בפורומים, אני מבין שגם את ה"משופרים" ממליצים במוסכים המתמחים (לא במורשי יבואן) להמשיך להחליף פעם בשנתיים, אם מתחילים סימנים של נוזל קירור בתפר. אני לא מחזיק ולא החזקתי רכב עם המנוע הזה, ואיני יודע לומר אם ההמלצה הזו נובעת מזהירות אמיתית או מרצון של המוסכים לפרנסה נוספת. לשאלתך - כשזה קורה, זה קורה די מהר (אם לא שמים לב לסימנים המקדימים של נוזל קירור יבש על התפר). זה עלול לפרוץ תו"כ נסיעה, ועד שתבוא ההתראה, זה כבר יהיה מאוחר מידי עבור ראש המנוע (כשאין נוזל קירור, אין לחיישן הטמפ' מושג שהרכב מתחמם)... זה כן משהו שצריך לדעת שקיים ולהיות "על זה" כל הזמן. זה ממש לא מנוע שמתאים לחובבי קורולות דור ראשון שרוצים למלא דלק ולנהוג 300 אק"מ בלי לפתוח את מכסה המנוע. (איפה עוד יש מנועים כאלה בכלל? נראה לי שהיום מאחורי כל דגם, כולל אפילו הקוריאניות שפיתחו סטיגמה של "אמינות", יש איזה שהיא עננה של בעיה ידועה או כשל תכנוני). אבל זה לא כשל בתכנון המנוע, שגורם לצרה שאי-אפשר למנוע, ויכול לבוא לנשוך אותך בת*ת בלי הכנה מוקדמת, כמו שאיבת השמן לחלל השריפה במנועי הTCe1.2 של רנו/ניסאן, או הLSPI במנועי הטורבו 1.4 של GM או פריצת נוזל קירור לחלל צילינדרים במנועי פורד. אפשר לחיות עם מנוע כזה גם 300 אק"מ אם מקפידים על TLC מינימלי של חובב רכב עירני. לא הכרתי את הרעיון שהביא ZVIT למעבר לתרמוסטט של מרצדס. זה נשמע מעניין מאד. משום מה עדיין לא קראתי על זה בשום מקום.

כן. הזמנתי לי איזו שלישיה במכה. עדיין משתמש בראשון. שים לב למרחקי (ומספר) הברגים. כמו בג'אנטים באוטו, יש כמה גרסאות. אל תשאל איך אני יודע...

עובדתית- שרד איזה 30 שנה עד שחולל ע"י הגזיבו המעופף😂. אבל האמת שאני בדיוק בימים אלו אוכל סרט דומה. לפני רכישת רכב עם "גג פנורמי", אני תוהה מה יהיה במטח הברד הבא. אם זה הצליח להשאיר סימנים יפים על הגג של השברולט שבחתימה, למה שזה לא יסדוק זכוכית של 6-8 מ"מ? (וביררתי-זה לא מכוסה בביטוח שמשות סטנדרטי)

*סיפור שלא קשור לנושא השרשור. לפני כמה שנים, עבר לבניין הסמוך לבניין שבה נמצאת דירתו של אבא שלי שוכר חדש. גם אבא שלי, וגם השוכר גרים בדירות הגג. הבניין של השוכר נמוך בקומה מהבניין שבו מתגורר אבא. שתי הדירות עם נוף פתוח מערבה, וחשוף לרוחות מהים בהתאם. השכן התקין במרפסת הגג שלו גזיבו מתקפל גדול, מיד לאחר שעבר לשם, בקיץ. אבא שלי פגש אותו ברחוב אחרי כמה ימים, והזהיר אותו שיש רוחות והגזיבו לא יחזיק. -"קשרתי אותו טוב", היתה התשובה. "אל תדאג". עברו כמה חודשים והגיע הסתיו. באה רוח, והגזיבו התרומם באוויר, הצליח להתגבר על הפרש הקומה, ונחת במרפסת של אבי, על שולחן פטיו ותיק מזכוכית של "הביטאט", שכבר לא מיוצר, אבל עלה במקור כמו אוטו קטן, וריסק אותו. לשוכר הצעיר והחביב לא היה ביטוח לנזקי צד שלישי לדירה.

מי שמוכר כרגע את הרכב, החזיק בו פחות זמן מהסוחר... לקנות רכב ולמכור אותו אחרי חודש לא בדיוק מצביע על שביעות רצון...

תובנה: כשהבוחן הראשי במוסך מורשה יבואן גדול בא אליך אחרי האבחון הראשוני לחדר ההמתנה ומביא לך כוס אספרסו בלי שביקשת, תתכונן. אתה עומד לעבור ניתוח להסרת ארנק. *אל תשאלו איך אני יודע.

קודם כל, הלוח כרגע עדיין ריק. אין להם כמעט מודעות. זה, אני מניח ישתנה, אם וכאשר הוא יצליח לתפוס נתח שוק. מעבר לזה, לא ניתן לסנן תתי דגמים (נניח, אני לא רוצה סוג מנוע מסויים שנחשב לבעייתי בדגם הספציפי). היו בעבר נסיונות להתחרות ביד2, כמו הומלס וכו'. אף אחד מהם לא התרומם, וחבל. אבל גם (ממה שאני מכיר) בחו"ל, המצב דומה. יש לוח אחד שכולם הולכים אליו בדיפולט.

אנשים הסתובבו כל היום ברחובות בקריז, עם עיניים אדומות.

לא אמרתי שאבוד. וברור גם שאף חיישן של מצלמה לא מגיע במקור לרזולוציות כאלה. אפשר להגיע ליופי של תוצאות באקסטרופלציה, אבל צריך מישהו עם רגש שיעשה את זה בסבלנות. והנס, אף אחד לא מדפיס ב-72 dpi, אלא (אולי) אם זה פוסטר באיילון, שצופים בו מ-30-50 מטר. 72 זה רזולוציה לאתרי אינטרנט, שבה בטעינה המהירה חשובה מאיכות התמונה. 150-180 dpi זה לטעמי המינימום להדפסה בפורמט רחב (זו הרזולוציה בה אני מדפיס את ההדמיות על שלטים של אתרי בנייה, שהם גדולים פי ארבעה מהפוסטר של פות"ש, וצופים בהם מרחוק הרבה יותר) , ומה שהתכוונתי הוא, שפות"ש צריך תיאום ציפיות. הוא כתב והוא ככל הנראה מצפה למשהו ב"איכות פוטו", כמו הגדלה של תמונה מפילם של 20/30 מפעם. מכל מי שזרקו לו פה שמות של פורמטים (שלא קשורים, האמת לרזולוציית ההדפסה), אף אחד לא הזהיר אותו שהקובץ שיש לו כרגע ביד לא שמיש כמו שהוא. ענייני פורמטים טובים בעיקר לצורך שליטה בנתוני חשיפה, נאמנות צבעים, וכו'. הוא כרגע סבור ש... מקובץ כזה הייתי מעלה באקסטרופולציה לכיוון ה-180dpi, כדי ליצור "פשרה אופטימלית" עם חדות התמונה, ומבקש להדפיס טסט או שניים של 10x10 ס"מ מאיזורים רחוקים אחד מהשני בתמונה, כדי לראות שהמכונה מאופסת לגוונים ולבהירות, וכדי להבין את משמעות צפיפות הפיקסלים בפועל, ואת הנראות על נייר מט ולראות שזה אכן מתאים לפות"ש.

הקובץ שאת נתוניו העלית בתמונה אינו מתאים להדפסה במידות שאתה רוצה. רזולוציה איכותית לצפיה מקרוב היא 300dpi. מה שאומר בחישוב פשוט שפוסטר של 100x70 ס"מ צ"ל 12,000x8,500 פיקסל (בקירוב). אתה יכול לבצע אקסטרפולציה לקובץ בתכנת עיבוד כלשהיא (פוטושופ), אבל זה יבוא על-חשבון חדות התמונה. בקיצור-המחסום שלך הוא לא בית הדפוס (לכולם היום יש פלוטרים שיודעים להדפיס ב-1200-2400 dpi, שזה הרבה מעבר ליכולת האבחנה של העין האנושית). גם למכון ההעתקות השכונתי שלך יש פלוטר שיכול להדפיס לפחות ב-600 dpi (שגם זה אובר-קיל למה שאתה צריך). את הנייר עחיו ידפיסו אתה יכול למשש לפני ולהחליט אם מתאים לך. אבל שוב- עם הקובץ הנוכחי לא תקבל תוצאה ראויה

תקנה 69 ו'2 קובעת שאסור להחנות נגרר שלא מחובר לרכב שגורר אותו. "(ו) לא יחנה אדם רכב, לא יעמידנו ולא ישאירנו עומד בדרך אם –(1) רחבו עולה על 2.50 מטר, למעט רכב צה"ל שנעצר לשם מילוי תפקיד צבאי;(2) הוא גרור או נתמך שנותק מגורר או תומך, אלא בעת ביצוע עבודות כאמור בתקנה 69(ב)(3)." (ההדגשה היא שלי). לא יודע מה עושים נגד עירייה שאינה אוכפת את החוק בתחומה, אבל אולי כדאי לפנות בתלונה רשמית למבקר העירייה או למחלקת פניות הציבור בצירוף הסעיף.

קיבלתי לאחרונה דו"ח חניה בחניון בתשלום של בי"ח הלל-יפה. הדו"ח נרשם ע"י פקח עירוני. לא היתה חניה, איחרתי לבדיקה חשובה. אז העמדתי את הרכב על אי תנועה מצוייר (יחד עם עוד שורה של רכבים). כשחזרנו, לכולנו חיכתה הפתעה של 250 ש' על השמשה. עו"ד ששאלתי אותו אמר שהדו"ח כשר למהדרין. מסתבר, שיש לפקחים סמכות בכל "מקום שיש לציבור גישה אליו" או ניסוח דומה לזה.

תשמע, העלית את הפוסט הזה בדיוק בזמן עבורי. אני מחפש כרגע רכב לקניה. לא משהו נדיר מידי, או קשה להשגה. יש פה ושם מודעות מעניינות, שלא מחייבות פסילה על הסף, אבל גם לא משהו עם נתונים שגורמים לך לצאת מהעבודה באמצע היום, ולנסוע מיד לראות. האמת היא, שאין לי לא זמן ולא סבלנות לכל הסינונים וההתקלויות עם סוחרים ועם סתם מוכרים פרטיים שחושבים שיש להם זהב בידיים ומבקשים מחירים הזויים על רכבים יד רביעית וקילומטראז' אסטרונומי. אז חשבתי לפנות גם אני למישהו כזה, שיאתר עבורי רכב, יסע איתו לבדיקה, יתמקח על המחיר, ויביא לי תוצאה מוגמרת. תהיתי האם בכלל אפשר לסמוך על האנשים הללו, האם הם בקומבינות עם כל מיני מגרשי פח וסוחרי מדרכה, האם הם באמת מביני עניין ויודעים לסנן (יותר טוב ממני, לכל הפחות) והאם יש ערך מוסף שהם מביאים בגישה לרכבים שהאיש ברחוב לא רואה (לחפש ביד2 גם אני יודע, לא צריך אפילו להכנס כל יום, אפשר לשים התראה אוטומטית). עריכה: עוד דבר ששמעתי פעם (בשרשור כאן, האמת) וממש לא מתאים לי- שישנם "מומחים" כאלה שמתעקשים להסביר לי שהרכב שאני רוצה הוא לא הרכב שאני צריך, והם ימצאו לי משהו שיותר מתאים לי... עם חכמולוגים כאלה, אני בכלל לא ממשיך לשיחה שניה.

המון דרמה מהחלטה על חינוך ביתי. (החלטה לגיטימית וחוקית, אגב. זה לא באמת צריך להגיע לקב"ס) התוספת של ai, היא סתם טרנדית כמובן. היום יש גם נודלס ai. העניין הוא, שלביה"ס ישנם תפקידי חיברות נוספים מלבד הקניית ידע ב"היסטוריה של העבדות", או כל מה שהגברת חרטטה שם. ילד כזה יגיע לשלב הבא בחייו (תיכון? צבא? אוניברסיטה? מתי בדיוק הוריו יחזירו אותו לעולם האמיתי?) כשהוא לא יודע להתמודד עם שום אתגר חברתי הכרוך בפגישה עם אנשים שונים ממנו, בחתירה למטרותיו, בעמידה על שלו. לא פסיכולוג ילדים (b.a-m.a) אבל נראה לי, שלגדול כך, על אי בודד ללא מפגשים חברתיים משמעותיים לא תורם להתפתחות נפשית תקינה.

עם איביי יש לי בעיה אחרת. פתאום 99 אחוז מהמוצרים שאני מתעניין בהם "לא נשלחים למיקום שלי". וכמו כדי להגדיל לי את הבאסה, האפליקציה שולחת בחוצפתה (כל בוקר) נוטיפיקציות ש"הנה הפריט שהתעניינת בו באחלה מחיר". אני נכנס לראות- ושוב "לא נשלח למיקום שלך"... אז כושליראבאק, בשביל מה לשלוח נוטיפקציה?

אספתי הרגע. גם בשבוע שעבר הגיעו דברים. אין אפילו עיכוב לעומת הסטנדרט. שבוע-עשרה ימים מההזמנה זה אצלך בבית.

כמו ששיערתי בתגובה הראשונה- כנראה שאחרי התכנון הראשוני (שכנראה היה סביר טתקין), נכפה איזה שהוא שינוי בגיאומטריה של הבניין. אם בגלל הנחיה של אחת הרשויות (ולת"ב, פקע"ר וכו') שגרמה לתזוזה הזו, או אם בגלל שהיזם הגדיל דירה אחת על חשבון אחרת, או משהו דומה שמגדיל לו את שורת הרווח. המתכנן, בלחץ הזמן, העביר פתרון מאולץ, כדי לא לתקוע את כל ההיתר, וזה הרעיון הכי טוב שהיה לו באותו זמן. בהרבה מקרים, כשזה פוגע באחוז קטן מהפרויקט זה פשוט לא מעניין אף אחד. הפסד הזמן עלול לעלות יותר מה"מכה" שיספוג היזם במחיר של 2-3 דירות בבניין של 50. אגב, דברים כאלה קורים מידי פעם. ובגלל שאתה "נעול" על הפתרון המקורי שלך (זה שתכננת בסקיצה המקורית) , קשה לך לראות שיש פתרונות אחרים. מה שאנחנו עושים במקרים כאלה, זה לתת את המושכות (רק לצורך הפתרון הנקודתי) לצוות תכנון אחר, שלא מכיר את הפרויקט בכלל. יום-יומיים בידיים של אנשים עם "ראש נקי", ואתה מקבל פתרון מיטבי. תאמין לי- זה עובד תמיד.

כן, בטח. לפני חתימת החוזה, הכל אפשרי וכולם נדיבים מאד. בטח במצב של היום, בטח עם דירה שהיא מעט פחות אטרקטיבית מלכתחילה. אתה צריך לעגן הכל בחוזה. את כל השינויים, וגם תנסה לסחוט שיפורים במפרט אם צריך (תוספת נקודות חשמל, עניין המפוח במטבח, הנמכות תקרה, מפזרי מיזוג משודרגים וכו'). כמו כן- תכניס את עלות השינויים אצל יועצי היזם (כשאתה מזיז נק' אינס',ספרינקלרים, שינויים במיזוג, תוספת המפוח במטבח, זה עובר דרך היועצים של היזם. והם כמובן לא עובדים בחינם...) למעשה, אם תוכל להשהות את החתימה הסופית על החוזה לאחרי שיהיו לך תכניות מוכנות, ולחתום כשהן נספח לחוזה - זה יהיה מעולה. אחראי.ת שינויי דיירים אצל הקבלן יספק לך קבצי אוטוקאד (dwg), אותם תספק לאדריכל.ית שלך, והיא תכין תכנית ראשונית לאישורך. אחרי שתאשר, היא תכין סט תכניות ליזם, שיעבור דרך אחראי.ת שינויי הדיירים לאישור היועצים, ומשם (כנראה אחרי םינג-פונג מול האדריכל.ית שלך) לביצוע בשטח. האדריכל.ית מייצג.ת אותך מול היזם לכל אורך הדרך. עד חנוכת הבית. כולל במסירת הדירה, בה יתבצע על ידו/ה בדק מקצועי. אתה רק גורם מאשר. אל תתווך ביניהם, שלא יהיה מצב של "טלפון שבור". בשביל זה אתה משלם. כמה משלם? תלוי בטיב הליווי, ובאיזור בארץ. למשל, אם תרצה ליווי גם בתכנון המטבח מול חברת המטבחים של הקבלן, בבחירת ריצופים,חיפויים וכלים סניטריים, זה כמובן ייקר את החבילה. זה תלוי גם בנסיון של המתכנן.ת שתבחר. אדריכל מנוסה יגבה יותר ממעצבת צעירה שרוצה למלא תיק עבודות ולצבור נסיון על בזקן של לקוחות. מהאחרונות צריך להזהר- טעויות שלהן עלולות לעלות ביוקר, הרבה יותר מהחסכון בשכ"ט. עבור חבילת תכנון מלאה, אצל מתכנן.ת מנוסה, (לא כולל "הלבשת" הבית), משלמים באיזור המרכז בין 30-40 אש"ח.