natco

טוב, אז קראתי עכשיו את הויקיפדיה של קרוספיט, וזה נשמע ממש מדליק, אבל כנראה שקצת (הרבה) מעבר לליגה שלי כרגע. בנוסף, "חוג" קבוע פחות מתאים לאורח החיים שלי. כעצמאי, קשה לי להתחייב על יום ושעה קבועים. היה הכי טוב אילו יכולתי להתאמן בבית, לבד, בזמני הפנוי. אבל כנראה שאם אני רוצה לא לגרום יותר נזק מתועלת, אני אצטרך לשכור מאמן אישי, לפחות להתחלה. חשבתי שזה משהו שאוכל לעשות בdiy... הרופא שלי אף פעם לא המליץ לי על זה. תמיד זה היה "תעשה הליכות מהירות, זה טוב לסוכר לל"ד, וגם שורף קלוריחת, יוריד לך את הכרס". פתאום זה "תעשה אימוני כח ותאכל הרבה חלבון, זה שורף הרבה שומן ופחות מסת שריר, גם תרד הכרס יותר מהר, וגם לא ידלדלו לך השרירים...

זה היה הרעיון המקורי. הבן הגדול התאמן בח"כ בשכונה לפני שהתגייס. הבן הקטן עובד כחובש בקאנטרי-קלאב הכי "מפואר" בשכונה, מה שמעניק לו גם מנוי חופשי לשימוש במתקנים. שניהם טוענים שהליווי של מאמן הכושר הכללי של חדר הכושר הוא מאד רופף ולא ממש מקצועי. הם מקדישים זמן בעיקר למי שמשלם עבור אימונים אישיים. השאר, מקבלים הסבר קצר על המכשירים ואף אחד לא באמת מסתכל אם הם עובדים נכון, או רק גורמים לעצמם נזק. אני כבר אחרי זה. אקוקרדיוגרפיה+במאמץ. סיכון לאירוע לב? ההיסטוריה המשפחתית שלי רצופה כאלה. בכל מקרה, פעילות אירובית מתונה אני עושה ברציפות כבר שנים. כמו שפינדר כתב, עכשיו פתאום ממליצים על הגברת צריכת חלבון, ועל אימוני כח, כדי להגדיל מסת שריר. אני זורם עם זה. יהיה נחמד שהזרועות יחזרו להראות יותר כמו זרועות ופחות כמו מלפפונים שנשכחו יותר מידי זמן במגירת הירקות

אז בעשור השישי לחיי, החלטתי (בעצת, שלא לומר דחיפת רופאי), לחזור להתאמן באימוני כח, בנוסף לאימון אירובי שאני מחוייב אליו כבר שנים (שעה של הליכה מהירה בחוץ, 3 פעמים בשבוע). מאחר והפעם האחרונה בה התאמנתי בצורה רצינית (במכון כושר מקצועי) היתה לפני גיוסי לצה"ל, ולאור כך שהעצמות וכל מה שמחבר ביניהן כבר מזמן בקטוגרית אספנות, אני מתלבט מה נכון וכדאי לעשות. הרופא טוען שאימון כנגד משקל גוף הוא מספיק טוב. אז התחלתי לראות כל מיני סרטוני יוטיוב שמציגים אימונים כאלה. וואלה, זה נראה גם חפיף, וגם מצ'עמם למות. אז חשבתי- למה לא לקנות מולטיטריינר, ולחזור לאט לאט להתאמן כמו פעם, במכון. מולטיטריינרים כאלה מתחילים ב-1500-3000 שקל לאלה הביתיים, שנראה לי שיספקו את הצרכים שלי, שכן אין לי כוונות להפוך עכשיו לבאדי בילדר. יש גם המון כאלה למכירה במרקטפלייס/yad2, ברבע המחיר, מפראיירים כמוני שקנו ואחרי שנה הבינו שזה מתלה בגדים ממש מסורבל. בקיצור- אשמח לשמוע מהמבוגרים יותר כאן שמתאמנים, מה הם עושים, ובכלל את דעתו של כל מי שמבין בנושא ויש לו מה לתרום.

1. "עמיד" זה מונח רחב. מבחינת שחיקה דהייה וכו'- עמיד מאד. עשינו לפני 22 שנה מפעל עם רצפות יצור של כמעט 10,000 מ"ר, שנוסעות עליהן מלגזות, ועם מכונות עיבוד שבבי שיוצרות גרגרים מאד אירוזיביים. זה החזיק מעמד מאד יפה. 2. כמו שכתבתי בהתייחסות הראשונה - אתה יכול להגיע לכל גמר שתרצה. מבריק, מט, דרגות התנגדות להחלקה... מה שתרצה. זה תלוי בשכבה הסופית ואיך היא מיושמת. 3. ככלל אצבע - כשואלים אותך את השאלה הזו, אתה לא יודע מה להגיד, התשובה תהיה "פאנל פולימרי". זה זול, קל לישום, הולך עם כל סוג ריצוף, ואם אתה ממש מתעקש, אפשר לצבוע בצבע תואם לריצוף/קיר. 4. כמו בתיקוני פחחות רכב - אפשר לתקן מקומית, אבל יראו את גבולות התיקון. בעיקר בגוונים "מיוחדים". אם יש תיקון נרחב - מיישמים מחדש את כל השכבה הצבעונית העליונה באותו חדר. 5. ריצוף קר. כמו ריצוף בטון 6. מחזיר מאד. אין לו כמעט בליעה אקוסטית. צריך גם להביא בחשבון, שזה לא מחליף את שכבת המדרך. זה רק ציפוי מעליה. כלומר- אי אפשר לבצע את זה במקום השכבה שמעל המילוי וכיסוי התשתיות (נגיד חול/שומשום שמכסה את הצנרת שעוברת ברצפה). מה שאומר, שאם עושים את זה בבית חדש/שפורק בו הריצוף, צריך לפני זה לעשות שכבת מדה עבה וטובה. זה כבר יביא את מחיר המ"ר ל-600-800 ש'. בנוסף, כדאי לזכור שההזדקנות של זה לא תתאים לכל אחד. בניין זה דבר "עובד". הגמישות של זה לא גבוהה מאד, מה שאומר סדקים נימיים עם הזמן. במיוחד שכל החברות האלה מבצעות את זה כמעט ללא תפרי התפשטות, כי "זה יותר יפה ככה". יש שיאמרו שזה חלק מה"אופי" של החומר, ושזה יפה, יש שיקבלו מזה פריחה. למי שחשב שזו המצאה חדשה, הנה כמה תמונות משנת 2003, של מיקרוטופינג מאיזורי ההנהלה של אותו מפעל שכתבתי עליו בפסקה הראשונה: (כן, המנהלים התלהבו מהאפוקסי הרגיל ברצפות הייצור, וביקשו את זה במשרדים...) *נשבע שהגוונים בסגנון "רצח בשעת לילה מאוחרת לא היו בחירה שלי

כפי שכתוב בכותרת הסרטון, ובמקומות שונים באתר- זה מיקרוטופינג. שום דבר "חדשני" - כתבתי על זה בתגובה הראשונה בנושא. מוסיפים לכל דבר את המילה "ננו", כדי שזה ישמע הייטק... "בטון בטון" משווקים מעולים, ומנסים לדחוף את זה לבתים כ"יוקרתי". לא יודע כמה זה יוקרתי, אבל זה עולה יותר מריצוף שיש קאררה איטלקי משובח.

מה שמכונה "אפוקסי", מכיל הרבה מאד סוגים של ציפויים. חלק גדול מהם, מיועד לרצפות של מפעלים, מוסכים וכו'. לבצע חיפוי כזה בבית פרטי, זה קצת אוונגרד, אם כי אני תמיד בעד התנסויות מופרעות... במקומות שמיועדים להולכי רגל בלבד, מקובל לבצע מה שנקרא "מיקרוטופינג". זה בעצם סוג של בטון פולימרי, שיכול להיות מגוון, מבוצע בשכבה של בערך 5 מ"מ, ועליו מגנים בציפוי (מבריק או מט) של פולימר דו-רכיבי, שמותאם לדרגת ההתנגדות להחלקה הנדרשת מהמשטח. זה יוצא מרשים מאד, וזה עולה בערך 400 ש' למ"ר. אפוקסי למוסכים/חניונים עולה כ-100-150 ש' למ"ר, אבל זה ציפוי דק מאד, שמבוצע על-גבי בטון מוחלק, ולא נראה לי שמישהו יקח סיכון לבצע דבר כזה על מרצפות טרצו שיש להן פוגות.

לימינציה 10 מ"מ כולל הפלציב. SPC זה 8 מ"מ כולל הפלציב זה ככלל אצבע. וכן, זה אומר לקצר דלתות, כולל את דלת הממ"ד. מתקיני הפרקט גובים כ-100 ש' נוספים לכל דלת שהם צריכים לקצר. קיצור דלת ממ"ד בצורה נכונה (כולל החזרת האטם התחתון והגבהת סף האטימה) עולה כאלפייה ומבוצע ע"י בעל מקצוע יעודי. עולה חצי מזה אצל חאפר, תוך ויתור על אטימות הממ"ד זה לא ממש דיל ברייקר.

תלוי איזה ליטוש, ואיזה פרקט, אבל בעקרון, זה נכון. אם מדובר על ליטוש עמוק, מילוי בדבק שיש ואחרי זה פוליש קריסטלי אמיתי, זה יעלה בערך כמו פרקט spc איכותי עמיד למים ושחיקה כולל התקנה ופנלים. ואם זה במקומות עם דריכה נמוכה ובלי לחות (חדרי שינה למשל), אז מול פרקט למינציה סביר זה כבר משאיר עודף יפה.

1. שאדון איש בדק יטרח ויפתח את מחירון דקל שינויי דיירים, שהוא אמור להיות מנוי עליו מתוקף עיסוקו ויראה מה ההבדל בין תריס אור למה שקיבלת. זה גם הסעיף הכי משמעותי מבחינת כסף (אם קיבלת שלב מוקצף במקום אור משוך- זה משהו כמו 500 ש' למטר מרובע, אבל אני לא בא עם המספר הכללי הזה לבית משפט- תבדוק במחירון). מחירון דקל מתקבל כאקסיומה בבית המשפט. זה לא תמחור של אבי אלומיניום מול תמחור של דוד אלומיניום. 2. לא בטוח שיש קייס. אם המפרט הטכני זהה, לא בהכרח יפסק פיצוי בעקבות החלפת ספק. אבל אם קיבלת דלת נחותה יותר (מבחינת חומר מילוי,חומר גמר, סוג מנעולים, ידיות וכו') אז כן יהיה פיצוי. 3. ראה 2. 4. מה הובטח במפרט החשמל החכם בדיוק? זה עשוי להיות סעיף כבד בפיצוי.

איקס ג'ן בגיל (אמצע ה-70), אבל בומר זה הרבה יותר מותג יותר משזו שנת לידה. בכל פעם שהטכנולוגיה מאתגרת אותי, ואני מבקש עזרה מהפורעים, הם לוקחים ממני את הנייד/לפטופ/שלט/בקר אקסבוקס תוך גלגול עיניים ומלמול "בומר".

וואלה, כבומר חסר קואורדינציה, אפילו לשמוע את "בוקר חדש" ברכבת אני מתקשה. האוזניה נופלת לי מתחת למושב, האינטרנט מתנתק לי, הטלפון נלחץ לי בתיק... אפילו הקפה בתחנה מגעיל. מעדיף כבר את הכוס התרמית שלי מהבית, עם הקפסולה של לוואצה. ואז איזה מליניאל עם מקבוק פרו וקודים מוזרים על המסך משתלט על השולחן הקטן, ואין לי איפה להניח את הכוס. לעבוד? אני מתרכז בלזכור לצאת מהרכבת עם כל הציוד שבאתי איתו.😁

אני מניח שאנשים כאלה לא מתרגשים משעה בפקקים, כי הם נוהגים ממילא במשך רוב/כל היום... מצד שני, יש המון אנשים שממשיכים להגיע למשרד מתןך שמרנות גרידא, ללא שום צורך ממשי. זו צרוצ מחשבה, לא לאפשר לאנשים שיכולים, לעבוד מהבית (וברור לי שזה לא אפשרי בכל מקצוע- רופא צריך לבוא לפגוש את החולים, מורה צריך להגיע לכיתה, טכנאי צריך להגיע למכשיר התקול), אבל בשנת 2025, עם הטכנולוגיה, הזום והany desk, רוב בעלי המקצועות החופשיים יכולים לעבוד מרחוק.

כן. רבע שעה, פלוס לחפש חניה ביער, פלוס ללכת לתחנה. כמות הרכבים שחונים שם רק מראה כמה ביקוש יש לרכבת. (ובל נשכח שעכשיו יש עוד המון שחונים בצד המערבי של התחנה, ליד מול החוף, וחוצים על גשר הולכי הרגל לתחנה). תאר לך מה היה יכול להיות לו היתה תחבורה ראויה גם במייל הראשון/אחרון. יש אוטובוס נוח וטוב מהשכונה לרכבת. רק שהתדירות שלו לא מספיקה. יש רכבות דרומה כל חצי שעה? זה קו יעודי מהשכונה לרכבת? מה הבעיה הגדולה לסנכרן אותו עם הרכבות דרומה בבוקר ואחה"צ בכיוון ההפוך? לא עולה יותר כסף. רק דורש מוח.

כמי שעשה את הצעד המופרע הזה (מעבר מהרצליה לחדרה, תוך המשך עבודה בהרצליה) לפני 12 שנה, אני יכול להעיד שזה בהחלט לא לכל אחד. היתרון הנדל"ני ברור. מדירת 3 חדרים בקומה ראשונה, ללא מעלית, ממ"ד וחניה לקוטג' 170/250 מ"ר, עם ממ"ד תקני ושתי חניות צמודות. אבל המחיר באיכות החיים היומיומית הוא גבוה מאד. אני חושש, שאם הייתי צריך לנסוע כל יום למשרד בשעות העומס, לא הייתי עומד בזה. כשאני כבר נוסע, בערך אחת לחודש, אני משתמש ברכבת. וכן, גם עם רכב שחונה ברכבת חדרה זה מעל שעה לכל כיוון דלת לדלת. כנ"ל לוקח לאשתי, שעושה את הדרך ברכב פרטי 18 ימים בחודש, כ-8 חודשים בשנה, ולמזלה, בשעות ש(יחסית) אין פקקים. כשעברנו לפה, לפני 12 שנה, זה לא היה כל-כך קשוח. זה רק הולך ומחמיר משנה לשנה, ואין שום פתח-תקווה באופק. לבלות שעתיים ביום בדרך, זה משהו שלמילניאל/ג'נזי הממוצע ישמע כמו גזר דין אכזרי במיוחד. מצד שני, אצלנו בשכונה, ישאר לפות"ש עודף לחופשי-חודשי מהתקציב שלו אם ישכור יחידה סבירה בחצר של מישהו. מצד שלישי, אם הוא ינסה לנסוע ברכב שלו כל יום לתוך תל-אביב, הוא כנראה ישבר אחרי חודש גג.

לפני שנתיים, הגדול שדרג לעצמו את הטלוויזיה בחדר, ואת ההיסנס 32 אינטש העתיקה שלו תלינו בחצר (תחת הפרגולה המקורה בסנטף שקוף). ללא שום הגנה מעבר לזה. חשופה לשמש חלק מהיום, מוגנת מגשם ישיר, אבל לא מהלחות באוויר/טל. בינתיים עובדת כבר שנתיים כמו חדשה. מבחינת בהירות - אכן אישיו מורכב. באור יום ישיר זה בלתי נסבל. (אבל היא ממילא משמשת את הפורעים בעיקר בישיבות הערב/לילה שלהם).

אלא אם תגיע לפריפריה הרחוקה יותר (חדרה/יבנה), או שכונות ממש קשות בנתניה/ראשון/בת ים, או מעבר לקו הירוק, לא נראה לי שיש בתקציב שלך משהו שהוא לא תת-קרקעי, בטוח שלא דירה עצמאית לא מחולקת, עם חניה צמודה וכל החשבונות כלולים.

זה לא נראה עמוק. פוליש בחיתוך גבוה כנראה יוריד את זה. לא הייתי רץ לצבוע. ואגב- זה לא נראה כמו חבלה. אחרת היה על שטח נרחב יותר.

דאצ'יה דאסטר ראויה הוא לא ימצא גם בכפול מהתקציב שלו. הוא ביקש רכב אמין. דגם הבנזין 1.2 טורבו דור ראשון הוא הכל חוץ מאמין. בשביל דיזל ידנית לא שחוטה (בטח אם היא 4x4 ) הוא צריך לפחות 40 אלף, אם היא דור ראשון, ועוד יותר מזה לדור שני ראויה, אפילו בנזין 4x2. גם אם יש לך את הכסף- ממש לא פשוט למצוא אחת שמורה. תאמין לי- חיפשתי במשך חצי שנה והתייאשתי מההיצע. גם סנדרו סטפוואי דיזל ידנית היתה יכולה להתאים לו. אבל גם כאלה אין בשוק, בטח לא בתקציב שלו. אולי סטפוואי בנזין ידנית 900 טורבו שמורה שטופלה כראוי.

מיקרה ידנית זו בחירה סבירה. היא אמינה יחסית (כמה בעיות מוכרות ומעצבנות, באבזור הפנימי בעיקר) וצריכת הדלק טובה לקטוגריה. אין לה שום יכולות לנסיעה בשבילים. לא יודע אם זו שמצאת היא האקזמפלר המומלץ. אני נוטה להתרחק מרכבים שהוחלף בהם מנוע/גיר בקילומטרז'ים נמוכים יחסית. זה עלול להצביע על התעללות/הזנחה גם בדברים אחרים שעדיין לא כשלו, ויתפרקו במשמרת שלך. אם רכב מיני זה הכיוון - הייתי מחפש רוחבית בכל המתחרות (I10, פיקנטו, ספייסטאר, ספארק, אייגו,108,C1 וכו'). כמעט כולן עולות במשהו על המיקרה, ואם אתה מרחיב מעט את התקציב, כדי לקנות שנתונים גבוהים יותר, הן גם יהיו בטיחותיות יותר מהמיקרה. בסכומים האלה חשוב יותר לאמינות למצוא אקזמפלר שמור, מאשר להתרכז בדגם ספציפי שנחשב סטיגמטית ל"אמין יותר". ואם כבר ממילא אתה קונה קרש גיהוץ על 4 גלגלים (כמו המיקרה), אתה יכול לשקול גם את האטראז', שהיא לא רכב נוח בשום פרמטר, אבל אמינה מאד, ויחסית חסכונית בדלק. היא תהיה מרווחת יותר, רועשת וקופצנית כמו המיקרה, ומאובזרת יותר ממנה.

דבק דו"צ לא יגרום לסדק במשמה. בוודאות. אין צורך להלחיץ סתם. הבעיה היא רק בהדבקה קשיחה של שני חומרים שההתפשטות התרמית שלהם שונה. אתה מאלץ את החומר המתפשט פחות (זכוכית, שזה קוואץ טהור) להתפשט כמו החומר השני (מתכת של המראה למשל). הזכוכית לא יודעת להתפשט במצב מוצק והתוצאה.... כשיש ביניהם חומר גמיש (כמו הדו"צ הספוגי הזה) - זה פשוט לא יכול לקרות

כזה דבק דו"צ. מגיע לפעמים גם באריזה הזו מאד שימושי בארגז הכלים. אני תולה איתו המון דברים, כולל אביזרי אמבטיה.

ראיתי את המוצר הזה... אני לא אוהב שמוצרים סיניים מחוברים לשקע דיאגנוסטיקה באופן קבוע. יש שם יותר מידי דברים רגישים. אין בזה שום צורך. זה לא מקבל משם שום נתונים, ורק מושך מתח. אגב- המצלמות כבר אצלי, תוך שבוע וקצת מיום ההזמנה. עם שליח עד הבית, כמו בקניה מאמזון. משהו טוב קורה לעליאקספרס לאחרונה בעניין הזה. עוד לא הספקתי אפילו להזמין קיטים לחניה... (אבל התקבלה ההחלטה לקנות מקוריים)

תודה רבה על התשובה. בדיוק מזה חששתי. היה לי קטעים כאלה עם גאג'טים בעבר (למשל- כרוםקאסט של גוגל, עובד רק עם הראש המקורי שלו, אבל היו לי עוד). פשוט החליפיים אשכרה מצהירים ש"תואם לddpai z40"... אזמין קיטים מקוריים ופיגיבקים בנפרד ואשקיע אתמהרבע שעה בלהכין אותם. אגב- ערך הנתיך לא משנה, יש מספיק סלוטים פנויים לחלוטין בלוחות של הספייסטאר והספארק. גם לפני וגם אחרי סוויץ'. (למשל, זה של החלונות חשמל האחוריים בספארק, שאצלי הם עם ידית מהאייטיז😆)

saw what you did there

הזמנתי במבצעי נובמבר שתי מצלמות ddpai z40 דואליות (מחיר עמוק מתחת לסף המס, אגב), שיחליפו את ארבע מצלמות ה-mai 70 העתיקות בשני הרכבים שבחתימה. אני מתלבט עכשיו לגבי הhardwire kit. כבר החלטתי לא להתקמצן ולהשאיר את הקיטים הישנים של הmai 70, כי הם ממילא לא usb c. ולא בא לי להתחיל עם אילתורים. השאלה אם יש יתרון בלקנות קיט מקורי של ddpai, או שאפשר להסתפק בקיט תחליפי סיני? זה לא העשרה דולר הפרש, זה יותר שבקיט המקורי החוטים מגיעים רק עם חיבור לפיוז מיני, ואצלנו ברכבים הפיוזים הם מיקרו... בקיט הגנרי, אפשר לבחור מה שרוצים. מה דעתכם? עש פיצ'רים בקיט המקורי שלא קיימים בגנרי?