outlander

זה לא קשור לצעירים או זקנים, אפשר להתרגל לכל דבר. אבל הפקודות הקוליות לא תמיד עובדות (לדוגמא אם יש רעש ברכב כמו מוזיקה בווליום או דיבורים), וגם כשזה עובד יש דיליי של כמה שניות עד לעיבוד הפקודה, וזה לעולם לא יהיה מהיר כמו נגיעה באצבע בכפתור הפיזי. ובאופן כללי, המגמה של פתיחת הדלת באמצעות כפתור חשמלי, זה גימיק מטופש לגמרי. גם אם נעזוב את הדיליי, עד שהדלת נפתחת חשמלית (למי יש זמן לשטויות האלה...) למה הם יוצאים מנקודת הנחה שהציבור הוא נכה ואין לו ידיים לפתוח את הדלת? פקודה קולית טובה רק למקרה שבאמצע נהיגה צריך לקחת ליד את הסמארטפון או מסך הבית של הרכב ולחפש מספר בספר טלפונים, ואז הפקודה הקולית "תתקשרי ל..." חוסכת את הפרוצדורה המסוכנת.

גם לא צריך להגזים עם מיליוני כפתורים כמו בקוקפיט של טייס. אפשר לשאוף למראה נקי, אבל יש כפתורים שפשוט אי אפשר לוותר עליהם (חוץ מזה שמראה נקי מדי הוא גם מכוער). לדוגמא, כל כפתורי המזגן, כפתורים לגישה מהירה להפשרה של השמשה האחורית והקדמית (מה שיכול להציל חיים בשעת חירום), חימום של הכסאות, בורר מצבי נהיגה להחלפה מהירה תוך כדי נהיגה, גלגלת לשליטה בווליום, הדלקה וכיבוי של שמע. כל זה מסתכם בפאנל קטן וצר, בורר ליד ההילוכים, וגלגלת על המסך.

קראתי כמה פעמים בפורום המלצה להחלפה תכופה שמן גיר כשמירה על גיר CVT. לא ברמה של כל טיפול, אבל כל שני טיפולים או שלוש (30/40K) ולא כמקובל אצל היצרן רק בהגעה ל80K. כמו כן ההמלצה היתה להחליף חלקית, רק גלון אחד. לדוגמא: ועוד, בתגובה למישהו שהתלונן על רעידות בין הילוך ראשון לשני בגיר CVT של Jatco: "הייתי מתחיל בשמן גיר וגם דואג להחליף אותו במועדים האלה. כפי שכתבתי, גיר רציף עובד על פטנט של חיכוך רצועת שרשרת על קונוס והוא מאוד רגיש לאיכות השמן". "גיר רציף מאוד מאוד רגיש לשמן לא טרי לכן חשובה החלפה יחסית תכופה של כ 50,000 או אפילו פחות מזה. הייתי מתחיל בזה".

לפנות למוסך מורשה ולבצע בדיקה. הטענה היתה שהחלפה לעיתים רחוקות יכולה לגרום נזק לגיר שהתרגל לשבבים. ולכן החלפה בתדירות גבוהה פותרת את זה.

את הטיפול השנתי אני לא עושה בחברה (לא בא לי לשלם פי 4) אלא אצל מוסך טוב ואמין שמשתמש בחומרים מקוריים וגובה מחיר מינימום. אני יכול להחליף שמן גיר כל טיפול, בעלות מינימלית של 400-500 שקל. למעשה כבר החלפתי פעמיים סתם כי מרגיש לי טוב. אבל בפעם האחרונה הוא שיכנע אותי שזה מיותר. ראיתי הרבה דעות (גם כאן בפורום) לכאן ולכאן: 1. בגיר הזה (של אאוטלנדר 22 ומעלה) חובה להחליף שמן גיר בתכיפות גבוהה כדי לשמור על הגיר. 2. לעולם לא נוגעים בשמן מנוע, זה גורם לבעיות מיותרות. 3. אם מחליפים כל שנה, זה סבבה ולא גורם לבעיות. 4. מחליפים כל 80,000 ק"מ ולא קודם לכן. 5. מחליפים את השמן אבל בהדרגה, מרוקנים פעם אחת ומוסיפים חדש, וכל מה שנשאר במנוע נשאר. מה נכון לעשות?

אתה מדבר על הסכנה, שהיא ענין אחר בפני עצמו. אני מדבר על נוחות ושימושיות. כרגע ברכב שלי אני מדליק את המזגן בפעולה של דחיפה קלה של האצבע מהמקום שבה היא נמצאת (כמה ס"מ קרוב לזה), פעולה טבעית לחלוטין שאורכה הוא שבריר שניה. גם העלאת הטמפטורה ברכב נעשית באמצעות סיבוב גלגלת צמודה, מבלי להסיט מבט, מבלי לחפש איפה זה נמצא, פשוט וטבעי. להחליף את זה במסך מגע, חיפוש תפריטים, נגיעה ועוד נגיעה במסך כדי לכוון - זה פשוט הזוי ולא שפוי, וגם לא נותן כלום בתמורה (ראו למעלה וידאו של ג'יפ במוו בשווי מיליון ש"ח - סביבת נהג יפהפיה מבלי לוותר על ידית הילוכים, בורר מצבים, וכפתורי גישה מהירים למזגן).

לכולנו יש ניסיון עם זה. אני נוגע בזה הרבה פעמים במשך הנסיעה, במיוחד במצב ההתחלתי שהוא תמיד מוגבר כי מדי חם לך / קר לך, עד שאחרי כמה דקות אתה חוזר לאיזון. וגם אם לא נדבר על הנסיעה עצמה, אפילו בתחילת הנסיעה כשאתה פנוי - המשחק במסך לוקח כמה שניות יותר מדי, ורק לחשוב על זה מכניס אותי ללחץ.

חבר טוב שהיה עד עכשיו עם אאוטלנדר כמו שלי, מחליפים חוויות וזה, בגד בי, מכר את האאוטלנדר וקנה ג'יפ מרצדס GLC 300 Coupe - Premium AMG Line בשווי 600,000 שקל. מצא דיל טוב ב470 (שמבחינתי גם זה סכום מטורף לגמרי). ג'יפ מרצדס הוא במידה מסויימת זה רכב חלומותיי (במידה ואהיה רוטשילד ולא יהיה אכפת לי מבעיות אמינות, עלות של טיפולים וחלפים, גניבות וכו'). אני אוהב את העיצוב הפנימי והחיצוני, הפוזה, הכח. יאמר לזכותו שכבר ביום שהוא לקח את הרכב מהחברה, הוא הגיע אליי ונתן לי לעשות לי סיבוב על הרכב. הרכב מבחוץ נראה מעולה, וגם מבפנים לא מאכזב. העיצוב מרהיב, משדר יוקרה, החומרים מאוד משובחים והתחושה עילאית. בנסיעה על הרכב, לא מרגישים את הבאמפרים ואת הבורות בכביש. תענוג. ופה בערך מסתיימים הדברים שאהבתי, ומתחילים האכזבות: מושב הנהג לא נוח. התאוצה ממש חלשה, מעט יותר מהאאוטלנדר שלי (260 סוסים מול 180), ורק בסחיטה של דוושת הגז עד הסוף במצב ספורט. אפילו לא מזכיר את החוויה שלי בנהיגה על טסלה. רעש המנוע מורגש בנהיגה רגועה (לא בקטע טוב של סאונד עצבני). אין ידית הילוכים כמו שאני אוהב, העברת ההילוכים מתבצעת מידית הממוקמת מימין להגה (מה שמשמש ברכב שלי להפעלת ווישרים). הידית גם לא מגיבה במהירות. כדי לדעת אם אני נמצא על מצב רוורס, דרייב או פארקינג, אני צריך ממש להתאמץ, זה מופיע כאות קטנה בפינה של לוח המחוונים. בורר מצבי הנסיעה גם הוא לא גלגלת פיזית כמו שאני רגיל אלא ממוקם על המסך. לך תחפש אותו תוך כדי נהיגה. והדיל ברייקר - תפעול המזגן הוא מתוך המסך!! הזיה... חשבתי שהמחלה הזו נמצאת רק ברכבים סיניים לא אפויים, וכעת אני מגלה שזה גם במרצדס, מרצדס של 600K! בשורה התחתונה, עוד חלום התנפץ. מעכשיו אני חולם רק על במוו.

הוא דוקא הספיק להכיר את הרכב היטב, ולא הבין מה זה.

גיסי קיבל רכב כזה מהעבודה, גם בנזין וגם חשמל ללא חרדת סוללה. מבחוץ נראה מעולה, לא איזה להיט אייקוני אבל בהחלט סבבה, מבפנים מסך מחשב ללא מקשים פיזיים, תפעול מזגן מהמסך מקשה על החיים בצורה קשה. מצד שני יש גם פי'צרים נחמדים - לא צריך לכבות את הרכב, יציאה מהרכב והתרחקות עם השלט נועלת אותו ומרימה חלונות. כל זה לפני שנהגתי על הרכב, אחרי שנהגתי צפו כל הדעות הקדומות על רכבים סיניים. התאוצה הראשונית היתה מעולה, לא תחושה מטורפת כמו בטסלה אבל בהחלט תאוצה מרשימה בזכות המנוע החשמלי, קצת יותר ממה שאני רגיל באאוטלנדר. מה שהיה מוזר לי זה בעיקר הלחיצה על הדוושה עד הסוף, משהו שאני בהחלט לא רגיל אליו. ועכשיו לדובדבן שבקצפת, גיסי רצה להרשים אותי אבל בפועל יצא די מבוייש, הודעת אזהרה שקפצה למסך והוא לא הצליח לכבות בשום צורה, אפילו עצרנו בצד, הוא חיטט בהגדרות ולא הצליח, איזה קשקוש על סוללה שנגמרת מהר וצריך לבדוק משהו בקשר לזה, ההתרעה פשוט לא הפסיקה והצליל רק הלך והתגבר עד לרמה מחרישת אוזניים, הזיה. וכאמור, זה הוסיף המון לדעות הקדומות שממילא היו לי על רכבים סיניים (צעצועים שלא מומלץ להתעסק איתם לפני 20 שנה של אמינות מוכחת וסחירות מוכחת). מילא אם היה לזה תג מחיר מהפכני של 100,000 ש"ח, היה אולי שווה להיכנס להרפתקאה הזו, אבל עם מחיר התחלתי של 180,000 שמגיע ל210,000 - לא תודה. תחושה שעושים עליך סיבוב של דרופשיפינג על מוצר מעלי אקספרס.

שאלתי עכשיו את איש הצמיגים על זה, אם תהיה בעיה בטסט, והוא אמר שמדובר על מהירויות 240-270 קמ"ש, לא רלוונטי ואף אחד בארץ לא מתייחס לזה.

מעולם לא הרגשתי כל כך נוח על באמפרים. זה צמיג פשוט מדהים. אתה צודק. זה W והצמיג הוא V, וזה לא הפריע בטסטים...

הדגם הוא CrossContact RX קוד עומס 111V (נעזרתי בבינה מלאכותית לזיהוי הדגם מתוך תמונה שצילמתי בעבר... מה שנשאר לי מהצמיגים זה רק קבלה על סך 3500). המידות של האאוטלנדר הם 255/45R20, קוד עומס 101. בשנתיים וחצי בערך 35-40 ק"מ (עוד מעט מתקרב ל75, 4.5 שנים עם הרכב. החלפתי אחרי שנתיים). לא ביצעתי רוטציה בכלל, אמרו לי שזה קשקוש. אופי נהיגה אגרסיבי מאוד, עליה על מדרכות בצורה מבוקרת אך יומיומית. משתדל לחנות בצל 24/7. תזכיר לי לדווח בעוד שנתיים וחצי... מה שבטוח שכרגע אני מבסוט מהצמיג החדש מישלין פרימסי 4ST:

החלפתי עכשיו רביעיית צמיגים באאוטלנדר. מניסיון השנים למדתי לא להתפשר ולקנות רק מותג יקר ואיכותי, כי זה משפיע על כל חוויית הנהיגה ברכב. אז הייתי שנתיים וחצי עם צמיגים של קונטיננטל, הצמיגים התייבשו ונשחקו לגמרי, לא הייתי מבסוט מהם בכלל והרגשתי את הבאמפרים בכביש. עכשיו קניתי רביעיה של מישלין פרימסי 4ST (במחיר ממש זול - 4800 לצמיגים טריים כולל כיוון פרונט) אני איתם כבר כמה ימים ומבסוט מכל רגע, שווה כל שקל! כבר השלמתי עם זה שהצמיגים בחתך 20" לא הכי נוחים על באמפרים ומהמורות, ואחרי 4 וחצי שנים עם הרכב אני מגלה פתאום שעם הצמיגים האלה הרבה יותר נוח בכביש, פשוט תענוג. ממליץ בחום.

גלון אחד, ראיתי בעיני. הוא רוקן ומילא בחזרה. לא החלפה מלאה.