razi_pazi

לא מכיר. אבל חל עליהם הכלל שחל ביחס לכל קניה מסוכנות: יזהר הקונה!! אני לא אומר לא לקנות אבל לבדוק הכל טוב טוב טוב. לא להאמין לאף טענה שלא מגובה.

שוב אבהיר, לא התייחסתי לעניין הצמיג. וספציפית שם באלפין דיברו בכלל על המידות ולא על הסוג של הצמיג. התייחסתי לכך שבאופן כללי היום חלק מרכבי הספורט בכוונה מוותרים על אחיזה ונתונים במסלול לטובת הכיף (שהוא פחות אחיזה בעצם). ושפעם זה לא היה ככה. תהיתי מתי בעצם זה קרה

והמחיר?

לא נכנסתי להיבטים הטכנולוגיים ומה גרם למה. אלא רק תוהה מתי זה קרה

אני מבין שירדת מזה. אני אבל סקרן למה לכתחילה רצית רכב חשמלי. אתה מדבר על פחות מ 5000 ק"מ בשנה. קשה להצדיק עלות התקנת עמדת טעינה ביתית עם נסועה כזו. בודאי כשאני מבין שצריך עמדה ייחודית שאולי לא תוכל לשמש רכב עתידי. זה גם רכב ישן ונדיר עם כל המשמעות לעניין חלפים ואמינות. הסיבות היחידות שאני יכול לחשוב עליהן: 1. רצון לרכב חשמלי בגלל החוויה המשופרת 2. מחיר מאוד מאוד נמוך. כמה עולה הליף ששקלת?

אני מבין את האבחנה בין רכב מסלול שייתן זמנים טובים יותר להקפה (בזכות אחיזה אופטימלית) לבין רכב יותר שובב ומהנה שנותן בכביש (או במסלול) לבחון את גבולות האחיזה. זו המציאות בעולם רכבי הספורט כבר הרבה שנים. גם נתקלתי לא פעם בפרשני רכב שמציינים שברכבים מסויימים היצרן במודע לא מנסה לשפר את האחיזה באופן אופטימלי כדי להשאיר את רכיב הכיף. אני חושב שנתקלתי בזה ביחס לבחירת מידות גלגל/צמיג לרנו אלפין. מה שאני תוהה זה מתי קרה השינוי הזה? אני מניח שבשנות ה 70 וה 80 זה לא היה ככה. בטכנולוגיה שהיתה אז את רכבי הספורט ניסו לייצר עם מקסימום אחיזה וביצועים וזה לא היה על חשבון הכיף, נכון? יש בזה משהו קצת מבאס לטעמי. אבל אני לא נוהג ולא רוכש רכבים כאלו. סקרן מה הקהל כאן חושב.

אתה צודק. טעות שלי בקריאה. אז אם המחיר יהיה בן זה ל 414 של הלנדקורזר זה רק מחזק את טענתי לפיה בעלות תועלת למשפחה הלנדקרוזר מנצח בגדול וההיילוקס זה למי שממש ממש נעול על טנדר.

אני מעריך (ניחוש בלבד) שזה פחות מ 10 אחוז. מי בדיוק עובר מרכב ששווה 10 לחשמלי או היברידי? יש כאלו ובתשובה שלי הם תחת ההגדרה "התעשרות/שיפור כלכלי". יש כאלו. הם מועטים. גם האנשים שקונים רכב חדש ומחזיקים אותו שנים רבות מאוד בד"כ מוכרים אותו לפני שמגיע למחיר כזה, או שמוכרים כשמתחילות הצרות. אבל גם אם אתה צודק ומדובר ב 10 אחוז עדיין מוזר להגדיר את הסינון כ"לא כזה מסובך".

בלינק ששלחת יש הערכת מחיר של 320-340 אלף. בהתחשב בזה שלנדקרוזר בסיסי עולה 414 צריך ממש לרצות טנדר למשפחה כדי להעדיף את ההיילוקס. או קשיחות במחיר. שזה הגיוני כי הפער גדול. מבחינת עלות תועלת למשפחה נראה לי שהלנדקרוזר עדיף בהרבה אם אפשר כלכלית. לפותח השרשור הנושא עדיין רלוונטי

לעיתים אני ממליץ כאן (כמו בשרשור זה) על קליאו דור 3. זו אחת עם AL4, נכון? מהניסיון שלי וקצת מבירורים אני מבין שזה רכב אמין שנהנה ממוניטין מחורבן שלא תואם את המציאות. ורואים ביד2 לא מעט רכבים כאלו עם נתונים (לכאורה) טובים מאוד במחירים נמוכים. כי מי רוצה קליאו ישנה.... בפועל הבנתי שרכב אמין. לאבי היה מספר שנים ללא בעיות בכלל. אני זוכר את זה כרכב איטי עם גיר מציק ואיכשהו גם שתיין דלק. אבל באמינות היה טוב. אתה אומר שמוטב להמנע מההמלצה הזו?

אין לי הרבה ניסיון בתחום. אני לא יודע מה זה רכב טוב. תחושתי היא שתקציב המינימום הסביר לרכב הוא 15,000-20,000 ש"ח. הכוונה לרכב "רגיל". לא 7 מושבים. ובכל מקרה באזורים האלו מומלץ מאוד, ככל שניתן, להגדיל את התקציב. כי המצאי ב 25-30 משמעותית טוב מב 15-20. להגדיל הכוונה גם הלוואה. ומי שלא יכול להגדיל וכל מה שיש לו זה 10-15 צריך לחשב מסלול מחדש ולא לרכוש כלל רכב כל עוד יש ברירה. וזה לפני שנכנסים לעלות יישור קו ויכולת להתמודד עם תיקון משמעותי אם וכאשר. נכון שגם ב 25-30 יש מצב להתקע עם צרות של אחרים. אבל ההבדל הוא שיש לא מעט אנשים שקונים ב 60-80 ומוכרים ב 20-30 כשהרכב מתיישן ורוצים להשתדרג אפילו לפני שהרכב הנוכחי נהיה ערימה של צרות. לעומתם האנשים שקונים ב 20-30 ומוכרים ב 10 בד"כ לא עושים זאת לפני שהרכב הפך ממש נבלה. אפשר ללמוד על זה גם מעצות כאן בפורום כאשר אנשים שוקלים למכור רכבים זולים. כמעט תמיד כשמישהו שואל על שדרוג רכב ששווה 10-15 בד"כ יגידו לו שאם הרכב סביר שימשיך איתו

בדיוק!! השאלה היא למה שמישהו שמחזיק ברכב כ"כ זול ימכור אותו. הרי הרוב המוחלט של הבעלים של הרכבים האלו הם אנשים עם תקציב מצומצם מאוד ואם הרכבים היו סבירים היו ממשיכים איתם. הם מוכרים אותם בדיוק מהסיבה שלא כדאי לקנות אותם. נכון שיכולים להיות הסברים אחרים: מעבר דירה שמייתר את הרכב רכב מהעבודה התעשרות/שיפור כלכלי ועוד ועוד. אבל ההסבר הסביר והנפוץ והנכון כמעט תמיד הוא שמדובר ברכב שעושה יותר מידי צרות והם מתכננים למכור אותו ב 8000, להוסיף 10,000-20,000 ש"ח לקנות רכב מתקדם קצת יותר ולהחזיק אותו עד שיגיע לשלב בו נאלצים למכור אותו. בקיצור, 8,000 זה תקציב בעייתי מאוד לרכב. כדי להצליח איתו צריך ידע, סבלנות והרבה מזל. אם הייתי חייב רכב במחיר כזה הייתי מתחיל באחת משתי חלופות: סוזוקי. רכבים אמינים, ועמידים. בהתאם הם מבוקשים ביד 2 ובמחיר הזה תמצא רכב שכבר עבר הרבה מאוד. אבל זה מסוג הרכבים שיודעים לשרוד. רנו קליאו דור 3. מוניטין מפוקפק כי צרפתי וכו. אבל זה רכב אמין יחסית ובגלל המוניטין המפוקפק תמצא משהו פחות משומש. כמו בכל רכישת רכב זול חייבים לתת משקל משמעותי לשילוש הבא: טסט, צמיגים ומצבר. טיפול/הסדרה/החלפה שלהם מגיעה לחלק משמעותי במחיר הרכישה של רכב ישן. לכן חייבים לתת להם משקל משמעותי בבחירת הרכב. ואלו 3 רכיבים שקל לבדוק את מצבם.

רכב בן 16. 166 אלף ק"מ. נראית לי בדיקה לא רעה בכלל. בד"כ לא לוקחים רכבים כאלו לבדיקה. עלות הבדיקה משמעותית בהשוואה לערכו של הרכב. זה רכב שבבסיסו הוא אמין ועמיד. יותר חשוב תיעוד טיפולים מבדיקה כזו או אחרת. קח את הרכב למוסכניק שיגיד לך מה התרשמותו. מתי טסט? צמיגים תקינים, מצבר 2025. זה שני רכיבים לא זניחים ברכבים זולים וישנים. מתי המוכר קנה את הרכב? אם מחזיק אותו זמן קצר אז זה חשוד. למה הוא מוכר? כי בד"כ זה מסוג הרכבים שאם הוא במצב סבבה ממשיכים איתו.

זוכר שפעם באחד הרכבים שלי פתאום אחרי החלפת מצבר או משהו כזה הרדיו עבר לתקן התדרים האמריקאי. חפרתי איפשהו בהגדרות ופתרתי את זה. אני מניח שזה אפשרי גם כאן אפילו שהרכב מיועד לצפון אמריקה. אני זוכר שבדקתי בזמנו והרכב שהיה לי כלל לא נמכר בצפון אמריקה. לא בהכרח שאין הגדרה לתדרים שלנו.

היה לאבא שלי. אחלה רכב, מזגן מזעזע.