אור1111

אני נכה צה״ל קשה מהמלחמה האחרונה, פגיעות קשות בגפיים מקורנט, רוב הזמן על כיסא גלגלים ויש לי תו לצמיתות. להתחיל לנתק את הקשר הכספי לתו נכה יפתור חלק גדול מהבעיה, בזמן שאחרים מסבסדים את הנסיעה בכביש של כאלה בעלי תו נכה. מי שמשתמש בכביש משלם, נכה או לא, הפטור מאגרה הוא בזיון אחד גדול ואין קשר בין נכות לפטור מאגרה. ואני אומר את זה בתור אחד שהאגרת רישוי שלו היא כמעט 6000₪. לטובה יאמר שבזמן האחרון החגיגה נגמרה, כבר מעל שנה מסרבים לרוב הבקשות של תווי נכה אם אין הצדקה. לפני זה פשוט היה מסחרה של המלצה של רופא ושלום. תו נכה צריך להיות אך ורק לפי סעיפי נכות בביטוח לאומי או משרד הביטחון, יש לך את הסעיף, בבקשה יש תו, אין סעיף, אין תו. הכי פשוט. או שקלול של אחוזים גבוהים כמובן.

הפור נפל - טויוטה לאנדקרוזר לאקשורי 5. בית הלוחם ומקומות אחרים שבהם פגשתי נכי צהל מלאים בדגם הזה ודומיו. המחיר 415K אחרי הנחת נכה צהל. התקשרתי למוסך כדי להגיד להם שאין סיכוי שאני מגיע כל חצי שנה לבדיקה לפי הספר טיפולים, מבחינתם לבוא בפעם הראשונה ולרוב מספיק שנה או 10K בין הטיפולים. כרגע הזמנה בוצעה, אני מחכה לאישור מהמרבד להתאמה לתפוח להגה. יכול להיות שעד אז תגיע הגרסת דיזל-היבריד עם סוללת עזר קטנה ולא רק דיזל כמו היום. בכל מקרה אני לא נוהג היום, אני על כיסא גלגלים ולא מזיז יד אחת, אבל זה ישתפר בחודשים הקרובים. קראתי את השירשור שוב ובכיתי, זאת פעם ראשונה שאני נזכר בתקופה הקשה בחיי, ועדיין עודני בין ניתוחים ומחכה לי שיקום ארוך. את המשך סיפור הפציעה שלי ארשום, גם אם אף אחד לא יקרא או יגיב, אני ארשום בשביל עצמי. העבירו אותי לבית חולים במרכז, ההבדל הנפשי והגופני הוא כמו חיים ומוות. יש לי חדר לבד! שירותים מקלחת לעצמי! אני פעם ראשונה מתקלח במקלחת אמיתית מהפציעה ועבר זמן רב. המים נכנסים לחורים פתוחים בגוף, חלקם גדולים מכדור פינג-פונג. אל תדאגו זה מותר. אני מגלה כל מיני פציעות לחץ ורסיסים קטנים שלא הכרתי, בגב, מאחורי האוזניים, בתחת, אין מה לעשות עם זה, הרסיסים הקטנים נשארים לעד. כבר חנוכה, אנחנו בסוף 23 כן? אילו רק הייתי יודע שגם בחנוכה 24 וגם בחנוכה לפני חודש וחצי אני עדיין אהיה מאושפז בבית חולים אחרי עוד ניתוח. למרות שקוראים לי אור, אולי החג הזה לא בשבילי. בית חולים במרכז זאת חוויה אחרת, באים לבקר אותך חברי כנסת ושרים, שחקני כדורגל וזמרים. כיף לכמה ימים. אל תדאגו זה כבר נגמר. מבחינת עם ישראל המלחמה נגמרה, הפצועים החלימו וחזרו הביתה. אני זוכר שבמהלך האישפוז בשיא המלחמה אחד מחברי הכנסת טס לחו"ל לחופשה והתרברב על זה. אני מרותק פה למיטה, והוא טס לחופשה. איפה האחדות והחמלה שאני מכיר מהבית, מהעם שלי. אני לא מצליח לראות טלוויזיה קשה לי לשמוע חדשות, אני לא מחובר לשמות החטופים וההרוגים. היייתי מורדם יותר מידי זמן, ועכשיו כואב לי, אני לא בקצב שלכם. מעבירים אותי למחלקת פלסטיקה בזמן שמחכים לאיחוי ההעצמות ולהשתלות של השרירים להתפס. הגב שלי כולו שרוף, אני צריך השתלת עור לשם ולעוד הרבה מקומות. מסריח פה, יש ריח של שרוף, חדר לידי חיילת שנשרפה במהלך פעילות מבצעית. כל פעם שאני עובר ליד החדר שלה יש ריח של עור אדם שרוף. למרות שקשה לי, ליבי עם כל פצוע שאני פוגש, ופגשתי רבים מספור. הכאב האמיתי הוא לא בעצמות ובשרירים, הכאב האמיתי הוא על פני השטח, הוא ניתוחי עור. חבר אמר לי את זה אבל התעלמתי. לי? יכאב? עברתי כלכך הרבה, סתם עוד ניתוח. טעיתי, זאת פעם ראשונה שאני סובל פיזית באמת אחרי ניתוח, לקחו לי חתיכה מהרגל ושמו בכתף. אני לא הולך לישון בימים הקרובים. בפעם הראשונה אני מרגיש כאב אמיתי של הפציעה. אולי בעצם אני בר מזל? מה עם החייל מקומה 12 שנפצע אנוש ועובר עכשיו השתלת לסת? מה עם המילואימניק חדר לידי שאיבד רגל ויד? הפנים שלי שלמות, הגפיים מחוברות לגוף לפחות חלקית. אני פוגש הרבה חיילים שנפצעו בתאונות רכב, משחק בנשק, דו"צ, באימון או סתם פציעה סמי אזרחית בבסיס. אולי שפר עלי מזלי להפצע מאש האויב בקרב? עוד כמה סנטימטרים והייתי מת, כולם מזכירים לי את זה כל הזמן. והם צודקים. אבל אני עדיין נלחם לשרוד עוד יום, ועוד אחד. אני בסהכ רוצה לחזור לעצמי. להיות אור. בשלב הזה של הפציעה אני לא מצליח לחייך או לצחוק, אני מרגיש שעפתי לשוליים, וכל מה שאני מחפש עכשיו זה לחזור חזרה לשביל. אבל זה רק הבית חולים השני שאני מבקר פה, ויש עוד כמה עד שאני אתייצב ואחזור לנסות לעמוד על הרגליים.

חברים חברים באנו להנות בבחירת רכב ולא לריב, את הבלאגן תשאירו לזמנים עברו, נגיד שפוגע בך טיל מ5 קילומטר ואין סיכוי לזהות אותו לפני. המבינים בינינו כבר יזהו את הסוג של הטיל והגזרה, יש גם סרטון אבל באנו להשאר אנונימיים לא?? טויוטה - הלכתי לראות את הלנד קרוזר. מה זה טיפול כל חצי שנה או 10,000KM המוקדם מבינהם?! ממש עבד לרכב, ואני באתי מטסלה בלי טיפולים. תצמצמו לכל שנה לפחות. לקסוס - ראיתי את הדגמים אצל היבואן, וואלה לא התחברתי בכלל. אני לא נוהג עדיין, כרגע שם בצד עד שאחזור לנהוג. וולוו - בדרך לראות, למרות שלא חובב את העיצוב. שמעתי רק דברים טובים. אאודי - Q3 SPORTBACK בגרסא האמצעית. נראת טוב ואני אלך להתרשם. אשמח לעוד מידע אם מישהו מכיר אני רוצה להמשיך לספר לכם את מהלך הפציעה, אבל אולי לפני כמה מילים עליי: את הגיל שלי אתם כבר יודעים +-35, הייתי בעברי ביחידה בכירה בכומתה החומה, היום דוקטורנט בהנדסה(כן כן מודע לדיסונס), עובד בהייטק. תמיד אהבתי רכבים(הטסלה נחשבת?) בעל רשיון A בלתי מוגבל לאופנועים, חולה שטח על דו"ג, לצערי מאז הפציעה אני לא אחזור לרכב. יצא לי בשנים האחרונות להיות בעשרות פעילויות מבצעיות במילואים של תפיסת מחבלים, חוצה גדר, אמלח ומבוקשים שונים ומשונים. אני קם אחרי שהייתי מורדם פעם שנייה. ראיתם פעם בי"ח בפריפריה שנמצא בחירום במלחמה? 300 מיטות בקומה מינוס 3, אין אור שמש, אין אוויר, 3-4 שירותים לכולם. אני רוצה סיגריה, לא עישנתי כבר חודש וכמה ימים. מישהו מפליץ בלילה? אתה תקום וגם תריח. מישהו משוגע לא נרדם ומלמל לעצמו משיגעון? לא תשן בלילה. אני חייב שקט. לא מזמן רק סיימתי להזות. אני שוכב חצי מעורפל, אין לי אפשרות לזוז בכלל, יש לי ברזלים ב2 רגליים וביד אחת, כל הברזלים מחוברים לעצמות שונות. אבא בשמיים איפה טעיתי. לא אכפת לי מהגוף, אני רק רוצה לעלות למעלה לנשום קצת אוויר צח. הנפש רוצה מנוחה, אולי סיגריה תעזור. אני מתחיל לאבד ראייה בעין שמאל. כמו אחרון הערסים, אני מבקש מאחי שיגרור את המיטה שלי החוצה במעלית, אולי השאיפה תעזור. ספויילר, הנפש עדיין כואבת גם אחרי. אני חוזר ורואה את כל הבלאגן בתוך הבי"ח, הפעם רק בעין אחת, העין השנייה רואה רק שחור, מסתבר שנפגעתי מההדף של הטיל ועכשיו העין מפסיקה לראות. אני לא אשרוד פה יותר, יותר מידי רעש, צפוף לי, רק פרגוד מפריד ביני לבין 300 מאושפזים. גמלה ההחלטה, אני עובר לבית חולים במרכז. אני רוצה חדר, אני רוצה שירותים מקלחת שלי. לא התקלחתי מאז הפציעה, האוזניים מגרדות לי. אחי לוקח מגבונים ומתחיל לנגב אותי, המקלחת הראשונה. מקלחת. מגבונים. אני פצוע קשה. זה מה שמגיע לי אחרי שכמעט קיפחתי את חיי למען הדגל? אני מתעקש לעבור, המשפחה מפחדת שיותר מידי תזוזה תשבור לי עוד חלק. לא מענייו אותי גוף, עוד שבר פחות שבר, הנפש יותר חשובה. האמבולנס מגיע לאסוף אותי לבית חולים אחר. האם המעבר יעבור בהצלחה? האם יהיה לי טוב? תאמינו לי הסיפור שלי רק מתחיל.

היי אני בהחלט מנסה לענות לכולכם, אני מעריך את מה שאתם רושמים. לגבי מצבי הנוכחי, אני עדיין נמצא בשיקום ונפצעתי כשפרצה המלחמה. אני לא יכול לנהוג כרגע עקב ניתוח בעצמות במספר מוקדים בגפיים, ולכן את הנסיעות מבחן אני לא אעשה אלה בן משפחה. אני מוגבל לרכב אוטומט ואולי גם אצטרך תפוח להגה להמשך חיי. זה קצת קשה כמו כל חובב רכב פה, אבל אני מנסה להוציא את הטוב מהסיטואציה. בדקתי, רכב מיושן, והאמת אני לא מתחבר. תודה רבה שוב +4 ללקסוס, אוו המובילה בפער כבודו טיפה סטה מהסטגמנט, תודה רבה אבל אין סיכוי. +2 לטויוטה @gadik6 יש לך מושג לגבי הדגמים של הלנד קרוזר שהיבואן יביא בהמשך? דיזל היברדי? +1 טויוטה. צודק וכבר בדקתי, המחיר ביבוא מקביל לבנזין-הייבריד מתחיל מ560 אלף ש"ח, כן כן. תודה אבדוק אצל טויוטה טוב את הדגם הספציפי עם ההנחה והמיגונים. תודה אני דיי שוחה בחומר של משהב"ט לגבי התנאים, היה לי הרבה זמן לקרוא ולהבין בעודי בין שיקומים. בגדול מנסה למצות זכויות, אתה שואל אותי אם זה יעשה אותי יותר מאושר רכב יותר גדול וחזק? כנראה שלא. * אזהרת טריגר. אני הולך לתאר פה מצב נפשי אחרי פציעה קשה מטיל. היום מצבי מעולה, אך התיאורים בעבר יהיו קשים. כמה הכי הרבה זמן הצלחתם להרדם? יממה שלמה? אולי 3-4 ימים אם ממש הייתם חולים? גם אז התעוררתם לסירוגין לקחת כדורים, לאכול משהו או מקלחת ולחזור למיטה. הייתי מורדם חודש. פאקינג מעל 28 יום! שהייתי ילד שמעתי סיפורים שישנים הנשמה עולה למעלה וחוזרת כאשר מתעוררים. אולי שלי שכנה למעלה כל הזמן הזה. למה היית מורדם כל הזמן הזה? קוראים לזה מולטי טראומה - מספר פגיעות גדולות במקומות שונים בגוף בו זמנית. בשעות הראשונות כשהגעתי למיון ניסו לייצב אותי, לעצור דם, להוציא רסיסים, לקבע שברים שאפשר, היו גם כאלה שלא. כמות מנות הדם שניתנו היית רבה מספור. לפחות ככה שמעתי. מאז כל כמה ימים עשו ניתוח במקום אחר, חיכו שאני אתאושש בעודי מורדם וחוזר חלילה. מהיד, לרגל, לגב, לכתף, לרגל השנייה, לאצבעות. מה שאפשר ניסו להציל. סיפרו לי שבמהלך הימים הגיע זמן שמצבי הדרדר והיייתי קרוב להזדכות על ציוד, אבא נכנס לחדר וראה אותי ערום, מחובר למכשירים, תקוע בי ברזלים, חסר איברים, הוא לא יכל יותר פרץ בבכי ויצא החוצה.(תסלחו לי אני עוצר את הכתיבה, הדמעות ממש מטפטפות מעיניי עכשיו) פאק אני ער, איפה אני? מה קרה? אמא? אבא? אשתי? אני מתחיל לפקוח עיניים, זה יקח כמה שעות אחרי כלכך הרבה זמן. מלהפצע גופנית במלחמה, קמתי למלחמה חדשה, אתם חושבים שזה כאבים או משהו גופני, ממש לא, הפעם המלחמה היא על הנפש. אני פה ואני לא, אני שוכב בבית חולים אבל אני עדיין מרחף מכל התרופות והטראומה. אני מצליח לענות למשפחה שלי בגימגום שאני ער, חלש חלש. במקביל אני מתחיל להזות. מעולם לפני לא לקחתי סמים או הזיתי ולו לדקה. אני מרחף לגבול, עדיין תחת אש, אני מוביל את החיילים שלי וצועק "קדימה להסתער!". הגוף שלי שוכב בבית חולים ער, הנפש עדיין בקרב. 3 ימים הזיתי ולא הצלחתי להרדם, אחרי 72 שעות הרדימו אותי שוב לניתוח הבא. תודה אבא שבשמיים, כמה כאב נפשי סבלתי בזמן הזה, הכאב הגופני בטל ב60. כמה הנפש חיכת שירדימו אותה שוב.

חברים לא תיכננתי לספר את הסיפור שלי ולכן זה לא באוף טופיק, אני בסהכ מבקש עזרה בהמלצה לרכב בקרטריונים שהגדרתי ו"נקלעתי לסיטואציה". אשמח להמשך עזרתכם. אטלס = 7 מקומות, לא בשבילי. גם לא ראיתי בארץ ולא אקנה רכב לא סחיר. תודה פציעה קשה = לא כואב, זה התו"ל תודה לא פסלתי על הסף עדיין אחרי התגובות פה אני מעדיף להיות פתוח לדגמים שונים במהלך השנים אבל תודה "שלילי אין אישור למסוק" אני שומע את אחד הקצינים מדבר. כנראה הגזרה חמה מידי ויש כוונה להפיל אחד. היד שלי כבר כולה שינתה את צבעה לשחור, המוח כבר לא יכול לתת לה פקודות. לפחות היא מקובעת עכשיו ואני לא צריך להחזיק אותה עם היד השנייה. "רכוב, פינוי רכוב!!" מישהו צועק. כוסאמק תנו לי כבר לסיים עם זה, שמישהו ירדים אותי. אני בודק עם הלשון שכל השיניים במקום, מסתכל על היד התקינה ומסובב אותה, מנסה לשמוע דרך אוזן אחת ואז דרך השנייה. לכם זה נשמע כמו דבר שמישהו מטורף יעשה, אני רק מנסה להאחז במשהו מציאותי, לראות שאני עדיין יכול לתפקד. זה ילווה אותי חודשים קדימה. בכל מקום שאני מסתכל או מרגיש יש דם, דם נוזל מהראש ומאחורי האוזניים, דם מהצוואר, דם בידיים ובחזה, דם בבטן וברגליים. דם דם דם. הגיע רכב הפינוי, בפנים מחזקים אותי בעוד מנה של קטמין או מורפיום. זאת נקודה חשובה להמשך. הפלאפון שלי נחצה ל2 מרסיס בפיצוץ, אין לי איך להודיע לאישתי, לאחים או להורים. החובש ברכב מוציא פלאפון ושואל למי להתקשר. רק לאבא יש מספר קל שחוזר על עצמו, ואני כבר בגימגומיי האחרונים אומר לחובש את המספר. "אבא זה אני, אני אהיה בסדר אבא אני מבטיח" כשהשיחה נגמרה הכל הפך שחור. התעלפתי עוד לפני שהגענו לבי"ח. אני עוד לא יודע אבל בימים הקרובים אני אהיה מורדם ומונשם והרופאים יילחמו על חיי.

ראשית תודה לכולם, אני מנסה לשלב את הרכישת רכב שלי עם סיפור הפציעה כדי שייהיה מעניין לכם גם לקרוא וגם להמליץ. תודה רבה כבר הציעו את מה שאמרת ואני לגמרי בכיוון של הQ3-5 החדשות ספורטבק. +1 אתה צודק. לצערי במחירים האלה אין ברירה ולכן אני אתפשר על המחיר של הביטוח מקיף ועל הצריכת דלק כמה שניתן. לא 20K על הביטוח ולא 1 ל5 דלק. אם קראת את הקרטריונים אני חייב להחליף רכב כל 3.5 שנים כמו כל נכה צה"ל, ולכן האופציה הזאת לא נמצאת על הפרק. אין לי שוום בעיה לנסוע על ב.מ.וו או מרסדס, נראלי זכיתי בזה בכבוד. תודה רואים שהשקעת מחשבה וקראת מה אני צריך. אתה לחלוטין מצליח לקרוא בין השורות, סחטיין. ושוב אתה צודק מבחינת ה"פרייבטים", הטסלה 3 היית מושלמת, אבל הכניסה ויציאה ממנה היית לי כמעט בלתי אפשרית. גם פוסל חשמליות לגמרי עכשיו בגלל חוסר מטען. כנראה שהגיע הזמן לנסיעת מבחן על הלקסוס. דר"א אתה יודע על איזה פלטפורמה מקבילה היא יושבת בטויוטה? RAV4? אתמול דיברתי עם חבר שעשה סקר שוק באותו תקציב והוולו היית המסקנה שלו. אולי נתאם נסיעת מבחן באמת אין מה להפסיד. החברים שלי כבר רצים 2 ק"מ עם האלונקה ואני עליה. את חלקם אני מכיר כבר 15 שנה מתחילת השירות. פיצוצים של נפילות קרוב אלינו, אנחנו עוצרים דקה במסתור וממשיכים. "אתה תיהיה בסדר!!" הם צועקים לי כל הזמן מתחת לאלונקה. אני אהיה בסדר? אני מרגיש רק 2 רגשות באותו זמן, פחד מהמוות והרצון לשרוד. "חייילווףף!!" מישהו צועק, איבדתי את היכולת לסמוך על עצמי, אני חייב להאחז במשהו, אני חייב לסמוך עליהם. מגיעים לתאג"ד, רעש מהומה, למה רועש פה רק אני פצוע קשה. כל השאר קל. למה יש כלכך הרבה אנשים מעליי. "איך קוראים לך?? מה המספר אישי??" שואלים אותי אלף פעם תוך כדי טיפול. אני כבר לא מחזיק את הראש מעל המים. אני חושב שאיבדתי יותר מידי דם. יותר מידי פציעות וחורים בגוף. האם אלה רגעיי האחרונים?(סליחה יורדות לי דמעות רק מלרשום את זה) קטמין, מורפיום, דחפו לי הכל מהכל רק כדי שאצליח להשאיר את הראש מעל המים. הטראומה כבר תבועה בי, מה זה משנה עכשיו. "אני צריך פה פינוי מוסק במיידי!" אני שומע מישהו צועק בקשר תוך כדי שהרופא עוצר דימום בעוד מקום. אני כבר לא תקין, מגמגם לא ברור, רק לשרוד, רק לשרוד, אני אוסף כוחות ומנסה לשאול את הרופא "ד"ר אני אחיה?"

חיכיתי כבר למילה הזאת לנד-קרוזר, זאת הבחירה שהייתה הראשונה שלי.התקשרתי ליבואן ויש הנחה של 15K רק לגרסאות הבכירות של חצי מליון ומעלה, אולי נחכה קצת שהיבואן יתעשת. ביבוא מקביל יש את את ההיברדי-בנזין החדש(ולא דיזל עצל כמו ברשמי), לא פוסל בכלל(במידה ויתאפשר יש בעיות אם להזמין לא מיבואן רשמי). CX-90 מישונת ובעלת 6-7 מקומות, מאמין שכמו אחיותייה הקטנות בקרוב תןצג גרסא חדשה. כנל היונדאי מבחינת מקומות, אני 99% מהזמן נוהג לבד. תודה, בהחלט אחת האופציות הראשונות, הגרסא החדשה ספורטבק יצאה לא מזמן. מבחינתי המותג ג'יפ עבר העולם. ירידת ערך בשמיים ודגמים לא משהו. לא חובב שטח, רכב מיושן, מבחני ריסוק משנת תרפפ"ו, ביטוח בשמיים וצריכת דלק של גמל. הייתי על כאלה בצה"ל כל השנים, תודה. סלחו לי אני כותב רק ביד אחת. איזה חלקים בגוף אתה בודק ששלמים אחרי שהאבק מתפזר מהפיצוץ וזחלת למקום מבטחים? עם היד התקינה בדקתי קודם את הראש, אחרי זה את הבטן, ורק אז את איזורי הרבייה. כולם היו תקינים לשמחתי. פאק יש לי שפריצים של דם מהיד הלא תקינה, הקשר שלי עושה לי נקודת לחיצה בכתף, זה לא עוזר. עזוב אני אומר לו, זה כואב מידי, אלוקים נקודת לחיצה זה כואב. הרגל הרגל, גם היא מדממת, פאק זה רסיס תקוע שם?? מזל שהחובש מגיע, הוא בן מחזור שלי. אני מסתכל על היד הלא תקינה ואני רואה את הצד השני, זה חור??? יש לי חור בגוף ורואים מה קורה מאחוריו מעלים אותי על אלונקה, אני תמיד הייתי מאלה שסוחבים את האלונקה, מה אני עושה למעלה. עם היד התקינה אני מחזיק את היד הלא תקינה, עם הרגל התקינה אני מחזיק את הרגל שלא תקינה. חייב להמשיך לחיות. אסור ליפול מהאלונקה. מתחילים לירוץ, מסביב גשם של פיצוצים, ואני חייב להמשיך לחיות. פיצוצים שלנו, פיצוצים שלהם, האלונקה מתחילה לנטוף דם, אני שוחה בדם של עצמי, והאלונקה ממשיכה לרוץ. אתה מרגיש את זה, לא את הכאב, האדרנלין כבר עוצר אותו, אתה מרגיש את התחושה שאתה לא בטוח תצא מזה בחיים. מי היה מאמין שאגיע למקום שאני אפרסם הודעה להמלצה לקניית רכב כי נפצעתי בקרב. אבל אני חייב לבחור אז אמשיך אחרי עוד המלצות ועזרה.

ירידת ערך גבוה לפי הנישתיות לפי מה שאני מבין הטסלה 3 הוא רכב מלפני הפציעה. כמו שאמרתי הייתי בכיף לוקח את המודל Y ברמת הכי גבוה, לפי דעתי היא מכילה את הכל. לצערי אין לי מקום להטעין ולכן חשמליות ירדו מהפרק. הבטחתי ואקיים המשך פרטי הפציעה: שבריר שנייה לפני שהטיל פוגע בך שומעים שריקה מאוד חזקה, עפתי באוויר, כשיש פיצוץ גדול כזה ולא ירי מנק"ל, הכל מסביב מתכסה בעשן שחור-לבן ולא רואים כלום. עם יד אחת תקינה ורגל מקבילה תקינה זחלתי למקום מבטחים מתחת לעשן הסמיך. "מישהו פצוע מישהו פצוע????!!" שמעתי קול קורא, "אני הסמל פצוע!" צעקתי חזרה. אין כאב, האדרנלין ממלא אותך, רק יצר הישרדותי, הראש צועק: " אני רוצה לשרוד! אני רוצה לחיות!" ספוייר שלא תדאגו, הראש בסדר למרות פציעתי הקשה. בהמשך התגובות אוסיף עוד פרטים, הסיפור רק התחיל 😄

חברים ראשית תודה על העזרה - אולי נפצעתי קשה בקרב(מטיל נ"ט, ככל שיהיו יותר תגובות אני אוסיף יותר פרטים על הפציעה 😉) אבל: 1. אני לא צריך רכב 7 מקומות, אין לי ילדים. יותר הגיוני אפילו רכב גדול עם 2 דלתות(כבר אין בארץ גיפים כאלה לדוג', אולי חוץ מברונקו) 2. אני עדיין צעיר, לא וולוו ולא מיני וואן, וסליחה מבעלי הוולוו בני ה60+ 3. ביצועים היה לי בטסלה, מעדיף נוחות ואיבזור מעריך מאוד את התגובות שלכם

אמת הסבר נכון, בגדול "אין לי ברירה" אלה לקנות רכב יקר. אשמח שנחזור לעניינו מי שיכול להמליץ לפי הקרטריונים

היי תודה על ההמלצה. ביטלתי את הקיה הספורטאז' כי עליתי דרגת רכב באגף השיקום(תקציב יותר גבוה), משמע הרכב "זול" מידי לקנייה. האמת רכב מושלם בתקציב של 200K

שלום לכולם, נפצעתי קשה במלחמה והגיע הזמן לתחבורה רצינית ונוחה, ב3 השנים האחרונות יש לי טסלה מודל 3. להלן הפרמטרים: 1. הרכב חייב להיות חדש מהיבואן - לא 00 ולא נעליים, דרישה של אגף השיקום 2. רכב גדול ונח - לטסלה בקושי הצלחתי להכנס עקב פציעות מרובות בגפיים 3. שמירת ערך - צריך למכור עצמאית ולהחליף אחרי 3.5 שנים לכן צריך לשמור על ערכו 4. לא חשמלי - עברתי בית ואין לי עמדת טעינה, אחרת טסלה Y החדשה היית אופציה 5. צריכת דלק, ביטוח יקר ואיבזור מרבי - מוכן להתפשר פה, אין כלכך ברירה במחירים האלה 6. תקציב 350k-450k - זה ישמע מצחיק, אבל אי-אפשר פחות מזה לנד קרוזר זאת הבחירה היחידה שלי? גם פה בתקציב נכנס רק האיבזור הבסיסי יחסית עוד המלצות שעומדות בפרמטרים? תודה על העזרה חברים

לפי הנציג כל התוספות כולל ההרחבת אחריות ל5 שנים(עדיין מנסה להבין אם כלול במבצע הוט) עושים אחרי\במהלך התשלום. כמובן שאעשה 1000 שח דמי הזמנת הרכב עם אפשרות ביטול עד הגעה, צפי הגעה מרץ. הרמקולים אכזבה כרגע אין ברירה אלה לשדרג, אם מישהו פה מבין איזה מגבר וסאב שווה לקחת בתוספות אשמח לשמוע

הוזמן ב202,900 דרך מבצע הוט אפור מט ואפור בפנים(לבן יעני) הרמקולים לצערי לא כמו בארהב בגרסא הזאת לכן יצטרכו שידרוג מצרף לכם תמונות שהנציג שלח פלוס תוספות בתשלום(יודע שמופיע שם הדגם הרגיל)

עצור לשנייה אדוני היקר, כמה אתה מתמחר את הספייסבק? לבנה?