razi_pazi

למה לא חשמלית?

נראה לי כיוון טוב. מהפורום אני מבין שהבעיה העקרית זו צריכת דלק מתירנית... יש בעיה של ירידת ערך למי שקונה חדש. זה טוב למי שקונה משומש. לא רכב נפוץ, אבל גם לא נדיר. כיוון טוב

אם יש אפשרות לטעינה ביתית אז זה בהחלט רעיון טוב

רכב זה ממש לא נטו מזל. מזל תמיד עוזר אבל יש הבדלים רבים בין מכוניות. קליאו דור 4 1.2 טורבו רובוטי תהיה כמעט תמיד הרבה הרבה הרבה פחות אמינה מטויוטה קורולה מאותו שנתון

אין כמעט רכבי מנהלים. סופרב היא המועמדת הראשונה שעולה לי בראש. נפוץ יחסית. אולי סיוויק. לא מנהלים, אלא משפחתית. ה 1.5 ליטר חזק יחסית (ה 1.0 ליטר מאוד לא אמין). לי יש ידנית כזו ומאוד מרוצה. צריך להחליף שמן בתדירות גבוהה. לדעתי זו עצה טובה לכל רכבי הטורבו למיניהם. גם אוקטביה אינה מנהלים אבל משפחתית גדולה יחסית 508 עם מנוע 1.6 זה רעיון טוב. אני מניח ששמירת הערך שם בעייתית. שזה יתרון מבחינתו. אם מחפש מנהלים בגלל מרחב מאחור אז זה לא רכב מוצלח בהיבט הזה והאוקטביה (שהיא קטגוריה מתחת) תהיה מרווחת יותר לנוסעים מאחור. משפחתית ולא מנהלים. מקריאה כאן בפורום רכב מוצלח וחזק בחלק מהגרסאות. הוא עם צריכת דלק פזרנית שזה לא שיקול כאן. גם כאן שמירת הערך הגרועה היא יתרון גדול

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. כמעט בטוח שלבד תמכרי ביותר כסף. ברור שזה לוקח זמן. בד"כ את המוטיבציה לטרוח מקבלים יחד עם הצעת המחיר שמקבלים ממגרש/סוחר. בהערכה גסה אם זה רכב שבאמת שווה 90,000 ש"ח מגרש/סוחר יציעו לך 70,000. או אולי 75 את יודעת מה שווה לך הזמן והפער. מהאופן בו ניסחת את ההודעה נראה לי שזה לא "לקבל את הסכום שמגיע לי" עצה אחת היא שתחסכי הרבה זמן במכירה ביד2 אם תתפשרי מראש על המחיר. סתם דוגמא להמחשה: נניח הרכב באמת שווה 90 (כלומר תוך חודש-חודשיים והרבה התעסקות תמצאי קונה שממש ישלם 90) ובסוכנות יציעו לך 70. אז יש מצב שאם מראש תכווני לא ל 90 אלא ל 78 תמכרי מהר מאוד. אולי זה עדיף.

לאור האחריות ל 5 שנים נראה לי שהסיכון מבחינת עמידות הרכב לא משמעותי. אפילו שאתה תסיים את האחריות אחרי 4 שנים. יהיה קשה מאוד למכור אותה אבל השאלה האם זה שווה את ההנחה הגדולה כעת. המחירון שלה בתיאוריה כעת 158-164. אם האלטרנטיבה שלך זה להוציא סכום כזה (160) על רכב בנזין אחר חדש והסיטרואן לטעמך הייתי הולך על הסיטרואן. חסכון גדול כעת זה משמעותי יותר ממה יהיה עוד 5 שנים. אני גם משער שהביטוח על הסיטרואן אינו מהיקרים. השאלה שלי היא למה לא חשמלי/היברידי פלאג אין/היברידי רגיל. בכל מקרה אם אתה שוקל ברצינות את הסיטרואן אני חושב שאפשר לגשש לגבי הרחבת האחריות לנסועה שלך או איזו הטבה אחרת. אם תציג להם את זה כדיל ברייקר אולי יתגמשו

ככה זה טכנולוגיה. זה משתפר... בנוסף משקל הרכב זה שיקול דרמטי בעליות.

מעולם לא נהגתי באטראז'. אבל מרשה לעצמי לענות כי התשובה היא כללית. תלוי בהגדרה של "להסתדר". בעיני כן, לכל היותר יהיה יותר איטי ורועש. מצאת אטראז' לרכישה ואתה שוקל האם לפסול על הבסיסי הזה? יש לך אטראז' ואתה שוקל לעבור לחיפה? מחפש רכב ותוהה האם האטראז' מתאים לחיפה? זה רכב פשוט אמין ועמיד. לא זריז במיוחד. קניה מאוד מוצלחת לתקציב צנוע. הוא יעלה כל עליה טוב יותר מרכב אחר שנמצא במוסך.

תזרום איתה. בטח אם הסקס טוב.... ((-:

מסכים עם כל מילה. להשאר עם רכב נוכחי, אמין שמספק את הסחורה זה כמעט תמיד המהלך הרציונלי הנכון

אני תוהה האם זו תופעה ישראלית או עולמית. אם לוקחים לדוגמא את הדיפנדר החדש. רכב יקר. אחלה יכולות שטח. וגם מהיר בכביש (בחלק מהגרסאות). אני מאמין שגם בחול הוא כמעט רק על אספלט. ושרק מעט מאוד אנשים לוקחים אותו לשטח שמצריך את היכולות שלו. גם כאן וגם בחו"ל

בדיוק. צריך זו לא המילה הרלוונטית. ואכן לא רק בתחום הרכב. מי צריך ללכת למסעדה? מי צריך לשחק כדורגל? מי צריך לצפות באולימפיאדה? מי צריך חופשת סקי?

אולי תמסד תחם טיפול חדשני: "טיפול ושיקום פיסי באמצעות פורום רכב". ((((-; אין מילים לתאר את ההקרבה שלך לביטחון של כולנו. גיבור. זכינו.

אוקי. עכשיו זה ברור. אתה צודק, אכן אנשים ללא רכב חשמלי כנראה חוששים יותר ממה שצריך. אם היתה לי אפשרות לעמדת טעינה בבית הייתי עובר לחשמלי ברכב הבא. זה אולי דומה לאלו שמספרים כמה קשה למכור רכב ידני בלי שעשו זאת כבר 20 שנה.

אני לא יודע להעריך חרדת טווח של אנשים עם רכב חשמלי. אבל חרדת הטווח של אנשים עם רכב בנזין היא אפס, לא? מההתרשמות שלי בנהיגה לאילת ניתן לזהות הרבה רכבים חשמליים שנוהגים לאט יחסית. משיקולי טווח.

אתה באמת לא נשמע מומחה. לא שאני כן אבל הסיומת שלך "אתה רוצה אוטו? תקנה במחיר שהם נותנים" שגויה מאוד. אכן לפעמים אין על מה ועם מי להתמקח. אבל לפעמים בהחלט יש. איך יודעים? בעיקר חשוב לא להתבייש. לבקש הנחה ולהציב אותה כתנאי. אולי ירדו, אולי לא. את המחיר שדרשו אפשר לקבל גם יום אחרי. יש גם לעיתים דברים שווי כסף שניתן לקבל. טיפולים חינם, תוספות.

מהניסיון שלי במכירת רכבים ידניים במחירים כאלו יחס היצע וביקוש בידני משופר בהשוואה לאוטומטי מנקודת מבטו של המוכר. אמת כי הביקוש נמוך, אבל ההיצע מזערי. בכל הרכבים הללו שמכרתי מכרתי ביותר ממה שהייתי מוכר אוטומטית: קליאו 94, איביזה 98, פוקוס 2002, אלטו, 2010, אלטו 2012, סיוויק 2012. כולן נמכרו במחירים של 13-22 אלף שח מי שמתעניין זה שני סוגים: 1. מי שבמוצהר מחפש במיוחד ידני 2. מי שמחפש במיוחד ידני ומעמיד פנים שזו פשרה כי חושב שזה יעזור לו במו"מ. זכור לי במיוחד מישהו שהגיע מירושלים לראות תאת הפוקוס ואמר ש 14,000 זה יקר ושראה בירושלים רכבים דומים אוטומטיים מבחינת גיל וק"מ ב 10,000 ושידני צריך להיות זול יותר. עניתי לו: אז למה אתה באת במיוחד לכאן כדי לראות רכב יקר יותר שאתה רוצה פחות? הוא הודה שרוצה ידני.... ככה גם טלפונית. מתקשרים ואומרים "אני מוכן אפילו ידני" ואז הייתי עונה "אז בגלל זה התקשרת לידני היחיד ביד 2 ולא ל 30 האוטומטיים?"

כבר המתין המון למה שרצה. אז עכשיו שיוותר? נראה לי שהוא ממש רוצה היילקס

לא מכיר. אבל חל עליהם הכלל שחל ביחס לכל קניה מסוכנות: יזהר הקונה!! אני לא אומר לא לקנות אבל לבדוק הכל טוב טוב טוב. לא להאמין לאף טענה שלא מגובה.

שוב אבהיר, לא התייחסתי לעניין הצמיג. וספציפית שם באלפין דיברו בכלל על המידות ולא על הסוג של הצמיג. התייחסתי לכך שבאופן כללי היום חלק מרכבי הספורט בכוונה מוותרים על אחיזה ונתונים במסלול לטובת הכיף (שהוא פחות אחיזה בעצם). ושפעם זה לא היה ככה. תהיתי מתי בעצם זה קרה

והמחיר?

לא נכנסתי להיבטים הטכנולוגיים ומה גרם למה. אלא רק תוהה מתי זה קרה

אני מבין שירדת מזה. אני אבל סקרן למה לכתחילה רצית רכב חשמלי. אתה מדבר על פחות מ 5000 ק"מ בשנה. קשה להצדיק עלות התקנת עמדת טעינה ביתית עם נסועה כזו. בודאי כשאני מבין שצריך עמדה ייחודית שאולי לא תוכל לשמש רכב עתידי. זה גם רכב ישן ונדיר עם כל המשמעות לעניין חלפים ואמינות. הסיבות היחידות שאני יכול לחשוב עליהן: 1. רצון לרכב חשמלי בגלל החוויה המשופרת 2. מחיר מאוד מאוד נמוך. כמה עולה הליף ששקלת?

אני מבין את האבחנה בין רכב מסלול שייתן זמנים טובים יותר להקפה (בזכות אחיזה אופטימלית) לבין רכב יותר שובב ומהנה שנותן בכביש (או במסלול) לבחון את גבולות האחיזה. זו המציאות בעולם רכבי הספורט כבר הרבה שנים. גם נתקלתי לא פעם בפרשני רכב שמציינים שברכבים מסויימים היצרן במודע לא מנסה לשפר את האחיזה באופן אופטימלי כדי להשאיר את רכיב הכיף. אני חושב שנתקלתי בזה ביחס לבחירת מידות גלגל/צמיג לרנו אלפין. מה שאני תוהה זה מתי קרה השינוי הזה? אני מניח שבשנות ה 70 וה 80 זה לא היה ככה. בטכנולוגיה שהיתה אז את רכבי הספורט ניסו לייצר עם מקסימום אחיזה וביצועים וזה לא היה על חשבון הכיף, נכון? יש בזה משהו קצת מבאס לטעמי. אבל אני לא נוהג ולא רוכש רכבים כאלו. סקרן מה הקהל כאן חושב.