razi_pazi

אתה שואל מסקרנות או שאתה מתעניין ברכב? צריך הרבה אומץ לבחון רכב כזה. מצד שני אולי זו הדרך היחידה לקנות במחיר מתקבל על הדעת. אם אתה מתעניין השלב הראשון זה לשאול את המוכר ולברר מי הסוחר הקודם. ברור שרכישת פרארי זה לא בדיוק פורד פוקוס.

מן הסתם נמצא מתחת למושבים או באיזו פינה ברכב

אני חייב לציין שהשרשור הזה הוא הפעם הראשונה שאני מתחבר לרעיון של ליסינג. בחלופה המקובלת של רכב חדש זה פשוט נראה לי יקר. ברכב משומש במחירים האלו והתנאים האלו נראה לי דיל אטרקטיבי ליום בו אפרד מהרכב הנוכחי. למרות שעד אז השוק יכול להשתנות.

זה ברור לגמרי. אני מניח שאין חלופות אחרות בתחום. בתכלס גם בכל חלופה אחרת (רכישה של רכב) יש התייקרות לפי המדד. לפחות במידה מסויימת

היתה לי כזו במשך עשור. הייתי מרוצה מאוד על אף שני ענינים חריגים. שלחתי סיכום בזמנו (קיץ 2023) ואתה מוזמן לחפש. אתן לך כמה טיפים: 1. אני חושב שאין לך start stop כי הפסיקו עם זה מהר בידני. אם יש לך אז תקפיד מאוד מאוד להחליף לתואם בדיוק. לי היתה צרה עם מצבר שחירבש את העסק עד לרמת בעיה ב abs שנדרך על ריק. רע בדיוק כפי שזה נשמע. זאת כנראה הסיבה שהפסיקו עם זה מהר בידני. 2. החלפת נורות הדרך מאתגרת (שני הצדדים ואחד מאתגר במיוחד). והן נשרפות הרבה. אחרי שהסתבכתי לבד החליפו לי בחנות חלפים וגם הם עשו עקום.... הלקח היה להחליף אצל חשמלאי רכב שעושה גם בדיקת נורות כמו בטסט. 15 דקות ואיזה 50 ש"ח. 3. במספר הזדמנויות נדרשתי לנתק את המצבר ולהחזיר חזרה. גם בלגן בקודן שמנע הנעה וגם איזה מנגנון מיושן למניעת גניבה של מערכת הסטיראו שהיה משבית אותה (המקורית שהיא מזובלת ולא פריקה. אבל יש שם משהו שקשור לזה לפי השירות של היבואן). אז החזקתי מפתח 10 שיהיה. נראה לי שזה טוב בכל רכב. 4. ספר הטיפולים לדעתי ממליץ החלפת פילטר מזגן כל שנתיים. אני החלפתי כל שנה. המזגן בסדר גמור, אבל לא מהמקפיאים. אהבתי לשפר מה שניתן וזה כמה עשרות שקלים. 5. באופן לא אופייני הרכב שלי אכל שמן. לאורך שנים זה היה סביר לפי הגדרות היצרן. 100 גרם ל 1,000 ק"מ נחשב תקין. אבל לא נפוץ. אצלי זה היה המצב כ 6 שנים עד שנדרש טיפול מאסיבי שהיבואן ספג אותו בלי עלות אף שהרכב היה הרבה אחרי האחריות. אחריו המשיך לצרוך 100 גרם ל 1,000 ק"מ. 7. הרדיאטור מאורגן באופן שמקשה לראות את מצב הנוזלים. גם המיקום וגם לכלוך שמצטבר שם. כששאלתי על זה במוסך יבואן בטיפול הראשון אמרו לי שזה אכן תכנון בעייתי בהיבט הזה של בדיקת הנוזלים, אבל שזה הרדיאטור הכי אמין שהם מכירים ושלא אדאג כי לעולם לא תהיה לי בעיה. נשמע לא מקצועי אבל זה היה בדיוק המצב. אתה נוהג במקומות חמים והרכב שלך ותיק יותר אז שווה שתסתכל מראש שאתה מבין איך זה מאורגן. לידיעתך שהקלאצ' אצלי החזיק 200,000 ק"מ ואני גר בת"א.

קשה לצפות לאן תתקדם טכנולוגיה באופן כללי. ובתחום הרכב עוד יותר מאחר ויש השפעה דרמטית לרגולציה. זה מותיר אותך עם הדברים הנתונים והם מה המצב כעת. בנסיבות האלו ולאור דבריך נראה שאם אתה מחליף אז הזמן שלך לרכב חשמלי הגיע. אם היית איש של שמירת ערך לא היית קונה 3008 גם ככה.... לא תופת בתחום. אבל גם לא טויוטה נשאר עם ה 3008 למה להחליף רכב שמרוצים ממנו כל כך?

אני לא חושב שהשיח בנושא דל בגלל ההספק הצנוע. זה יותר קשור לכך שאתה מדבר על רכב בן 18... בהחלט מרשימה השרידות של הרכבים הללו. מעל 80 אחוז שרידות לאורך 17 שנה

לגבי 1: לא דיקדקתי מעולם בבדיקה. כי קנינו אותה אחרי שלב העגלות. אבל ברור שההבדלים בין החלופות שבחנת לא דרמטיים ותסתדר עם האיגניס לא פחות טוב מאשר עם האחרות ששקלת. זה לא שהחלופה היתה קורולה סטיישן... לגבי 2: אני לא מכיר את היאריס. ממה שנתקלתי כאן בפורום האיכויות שלה הן "טויוטה קלאסיק": אמין חסכוני ופונקציונלי. לא מצטיינת בביצועים או נוחות. אז בזה אינה מתעלה על האיגניס. אולי בגלל המבנה בבינעירוני עדיפה על האיגניס (סופר מיני ולא נאנו ג'יפון כמו האיגניס) . אבל זו ספקולציה. במעט שנהגתי באיגניס בבינעירוני הרכב מספק את הסחורה בלי שום בעיה. יש מי שלא יאהב וזו לא סקודה אוקטביה אבל זה ממש בסדר. לגבי 3: שלנו 2019, לפני ההיברידי לייט הזה. אני לא מכיר אבל ממה שאני מבין האמינות זהה. מה שכן שים לב להחליף למצבר תומך. הרכב אצלינו 3 שנים ואפס תקלות. וכך גם לבעלים הקודם. להחליף רק צמיג אחד זה לא טוב. ולעיתים מלמד על מדיניות תחזוקה לוקה בחסר. יש מצב שידע שלקראת מכירת הרכב והחליט לחסוך. או סתם מעט תשומת לב. הרכב אצלך לטווח ארוך והנוכחיים כבר לא צעירים אז אולי שווה להחליף את כל הארבעה. האיגניס רכב חמוד ובניגוד גמור למצאי המקובל זה רכב עם מלא אופי. כל מי שאני מכיר עם איגניס מאוד מאוד מרוצה.

בחירה מצויינת. יש לנו. הדבר היחיד שלא לגמרי מסתדר עם הדרישות הוא שתא המטען קטן. אבל מהדרישות שלכם זה רכב שכעת לא צריך להכיל עגלה אלא רק בהמשך ואחרי זה יהיה רכב שני. כלומר יידרש לעגלה בהמשך וכנראה לא לתקופה מאוד ארוכה. לכן זו פשרה אפשרית. קונים עגלה קטנה. שנים היתה לנו אלטו כרכב שני. גם תא מטען קטן מאוד. יש עגלות שנכנסות. או מקפלים חלק ממושב אחורי (אני חושב שאפשר באיגניס). האיגניס רכב נהדר לעיר. מרווח מבפנים אף שקטנטן. כיף לתמרן בעיר עם רכב כזה קטן. אלוף החניות. לא פוחד ממדרכות. בינעירוני זה לא שטח המחייה הקלאסי שלו אבל ממש אין בעיה להתנייד איתו גם בנסיעות ארוכות מזדמנות. אמין וזול לתחזוקה. ועדיין זול לביטוח. לתשומת לבך שצמיגים במידה חריגה. לא בעיה להשיג אבל המבחר דל. יעזור להתקשר לברר מראש אם אפשר. זה טיפ טוב לכל החלפת צמיגים אבל עוד יותר במידה המוזרה שיש באיגניס.

לדעתי התשלום לא גבוה. 26 כשהמחירון 24 זה בקטנה. גם אם ה 24 משקלל את הק"מ הנמוך. רכב אמין בבסיסו (לפי מה שנכתב כאן) עם מערכת הנעה מיושנת (זה לטובה), נסע מעט וטופל כנדרש. ללא תאונות. זה בדיוק בדיוק מה שמחפשים ברכב משומש. ובד"כ לא מוצאים. עם טיפול טוב וקצת מזל זה רכב שיכול לשרת אותך יפה למספר שנים בלי בעיות מיוחדות. כמו תמיד מה שחשוב זה מוסכניק טוב והקפדה.

מצויין. אבל זה החריג בעיני. לרוב הרכבים האלו נמכרים כשמלחילות הבעיות הרציניות

אולי. אבל הוא כבר חצי שנה עם הרכב. היתרונות של השיקול הזה ברורים. ברור שרכבים ממותג שנעלם זו בעיה. אני פשוט תוהה האם יש צד שני למטבע הזה. כלומר המחיר. הרי אף אחד לא רוצה רכב מיבואן שנעלם או יצרן שהתפוגג. בחלק מהמקרים הרכב גם בעייתי אבל אני מניח שיש בין לבין גם אפשרות לקנות רכב סביר במחיר בדיחה, לא? אולי עדיף כרכב שני במשפחה באמת.

כמה זמן המוכר החזיק את הרכב?

יש הבדל גדול בין להחזיק רכב כזה לבין לקנות כזה. יש רכבי 7 מושבים ישנים עם ק"מ גבוהה שהמחירון שלהם 15-20 שמספקים את הסחורה ומפגינים אמינות סבירה. אבל הבעלים שלהם ממשיכים איתם ולא מוכרים אותם. הרכבים שנמכרים זה בד"כ הפחות מוצלחים. הרי למה למכור רכב כזה אם הוא סבבה? יש סיבות: התעשרות ורכישה של רכב חדש רכב מהעבודה תחבצ ילד גדל ואפשר לעבור לרכב של 5 מושבים מישהו שקנה את הרכב מזמן ויש לו הרגל של להחזיק רכב הרבה שנים וכעת החליט למכור. ועוד ועוד ועוד. אבל ההסבר הפשוט והנפוץ ביותר הוא שהרכב התחיל לעשות צרות והמוכר משדרג למשהו ב 40-50 אלף. ואז הקונה יורש צרות של מישהו אחר. זה ב"כ המצב. 20,000 ל 7 מושבים זה תקציב גבולי ממש ממש.

אני לא רוצה להיות נחרץ כמו zvit אבל זו שאלה שמעידה על הסתכלות שגויה מה משתמע ממנה? שתמצא רכב מהרכבים הנל במצב מתקבל על הדעת ותפסול אותו על כך שיש בו רצועה ולא שרשרת.... אתה לא שם. אם תמצא משהו סביר ב 20 תקנה. בסוף זה תקציב שמצריך סבלנות, ידע והמון המון המון מזל.

תקופת החוזה 12-18 חודשים. הוא נוסע כ 25-30 אלף ק"מ בשנה. כך שמדברים על 25-45 אלף ק"מ לחוזה ויש בתקופה זו החלפת סט צמיגים מלא כלול בעסקה. ככה אני מבין את זה. מנגד יותר ממגיב אחד מציג את זה שמדובר על 90,000 ק"מ בתקופה החוזה או 60,000 ק"מ. זה אני שמפספס משהו?

ממה דהוא כתב הבנתי שגם תאונה עצמית ותיקונים כלול. כאשר בתאונה יש השתתפות עצמית. אבל אלו שאלות טובות ואשמח לדעת גם כדי להבין (למרות שלא לקראת תקבלת החלטה בעניין). לגבי צמיגים יש החלפה אחת לתקופה. שהיא 12 או 18 חודשים. אני מתרשם שהעניין הזה תופס משקל יתר אצל חלק מהמייעצים.

תקציב מאוד מאוד גבולי לרכב 7 מושבים. זה כמו רכב רגיל ב 8000-10,000 ש"ח. כמו שנכתב קודם, זה בד"כ צרות של מישהו אחר. בד"כ הרכבים האלו נמכרים כי המוכר הבין שכבר אין טעם להחזיק בהם מרוב בעיות וצרות. ההגיון הבסיסי הוא שמי שקנה את הרכב מלכתחילה לרוב ימשיך עם הרכב ככל והוא תקין. העצה הקלה היא להגדיל את התקציב. בודאי כשכנראה הצורך שלך ברכב הזה אינו לשנה שנתיים. אתה עלול לגלות שרכב ב 20 יעלה לך בסוף יותר מרכב ב 40. אם אין ברירה אז קנה את הרכב הכי מתוחזק שתמצא ושאינו ממודל מועד לפורענות. תבדוק היטב עניינים כמו תוקף טסט צמיגים ומצבר. זו חבילה משולשת שטיפול בה מגיע לאחוזים משמעותיים מהרכב. תבדוק היטב כמה זמן הבעלים הנוכחי מחזיק ברכב. ואם זה שנה שנתיים אז מוטב לוותר. כי כנראה הבין שזו צרה צרורה. לגופו של עניין יש את הצמד עם 6 המושבים: פיאט מולטיפלה והונדה FR-V. אני לא ממש מכיר אבל שמעתי עליהם דברים טובים לגבי האמינות. לפחות לחלק מהגרסאות. לדדעתי הפיאט מגיעה גם בידני.

המחיר כולל מע"מ?

בסוף הליסינג זה שירות שרוכשים ואני מניח שרכישת רכב דומה והחזקתו לא היתה עולה יותר, אלא פחות. כל עוד זה למספר שנים גדול יותר. אבל זו הצעה טובה מאוד. עם הרבה יתרונות ונוחות

ה 1200 השתתפות עצמית זה על איזה אירוע? גניבה או כל תאונה? מה לגבי תקלה ברכב... גם אז יש השתתפות עצמית. רק לוודא, 30,000 ק"מ זה לשנה או ל 18 חודשים? על פניו נראה לי דיל לא רע בכלל. אלא אם פספסתי משהו קודם כל הוא במהלך התקופה צפוי לנהוג, לדבריו, 25-30 אם זה ל 12 חודשים ו 37.5-45 אם זה ל 18 חודשים. אז סט צמיגים אחד זה לא גבולי אפילו אם מחליף ביום קבלת הרכב. לגבי עניין הלהעביר אחורה אם מחליף צמד צמיגים זה באמת עניין זניח בעסקה כזו. אני שם בצד את העובדה שמעטים עושים זאת ברכבים פרטיים ואניח שזה חשוב לפות"ש. אז במקרה הכי גרוע אחרי שהליסינג החליף צמד ולא העביר כפי הרצוי, ילך לצמיגייה וישלם 50-100 שח להחלפה קדימה אחורה. זה שיקול בטל ב 600 בעסקה כזו. אני חושב שבבחינת עסקה כזו כלקוח לא צריך לתהות בכמה חברת הליסינג היו מצליחים למכור את הרכב. האלטרנטיבות של חברת הליסינג לא ממש מעניינות. מה שמשנה הן החלופות של הלקוח. נכון שאלו רכבים מהשכרה/ליסינג עם ק"מ גבוה. אבל פות"ש לא קונה את הרכב אלא משתמש בו ובהמשך מחזיר אותו. הוא לא טרוד במכירה או בעלויות התיקונים.

אני מחזיק הונדה הרבה שנים. בשנים האחרונות במוסך שאינו של היבואן. הסתקרנתי. נכנסתי והזנתי את הנתונים של הרכב שלי (2020 1.5 ליטר ידנית). הטיפולים והתמחורים לא כוללים החלפת שמן... ובכלל מרגיש לי מאוד חלקי.

אם מה שאתה מחפש זה לצמצם עלויות והקורולה שלך תקינה אז תישאר איתה. כל דבר אחר יעלה לך כמעט בטוח הרבה יותר. יש מצב שאתה לא ער לעד כמה הקורולה שלך אמינה מהרכב הבא שלך. לא ציינת האם אתה נוהג הרבה. אני מציין זאת, כי יש נטיה להרבה מאוד קונים לתעדף ביתר את רכיב החסכון בדלק. אם אתה נוסע עד 15-20 אלף בשנה והתקציב שלך צנוע אז תתמקד ברכב אמין ואל תתעסק בעניין צריכת הדלק. דיזל/היברידי חסכוניים בדלק ועל כן מבוקשים. והמחיר בהתאם. זה שווה למי שנוסע הרבה אבל לא לאחרים.

בגלל שמדובר ברכב אמין, חסכוני ועם תכנון חכם (גדול בפנים על אף מימדים חיצוניים צנועים) הוא מבוקש ושומר על ערכו. כמי שמחפשת רכב משומש אז שמירת ערך היא חסרון. ולא יתרון, כפי שרוב האנשים טועים לחשוב. בגדול זו קניה טובה מאוד אם זה מה שמחפשים.

השוק מפרגן לשיעמומונים האלו בגלל שבמחירים והגילאים האלו הם מספקים את מה שצריך. בעיני טורבו וגיר רובוטי מבית פולקסוואגן זה נהדר כחדש, לא רע בכלל כמשומש בגילאים 3-6 (למי שער לכך שעלולה לצוץ בעיה) וטעות גדולה ברכב ישן יותר. לא הייתי בהכרח מעיף אחת בת 8-10 אם אני איתה כמה שנים אבל בודאי שלא הייתי קונה אחת כזו.