מיצובישי שנת 90

[יהודה גבריאל]

שלום,ברשותי מיצובישי גאלנט שנת 90 ולא מזמן התחדשתי ברכב חדש,עכשיו השאלה שלי יש לרכב הזה ערך אספני ? כמעט ולא יוצא לי לראות רכבים כאלה נדיר ביותר לראות, שווה לשמור או לנסות למכור מה שאני לא מאמין שיקנו או שהיא תלך לברזל.רק אני חייב לציין שהאוטו מניע ונוסע כמו חדש רק לשים דלק וליסוע רק מבחינה קוסמטית חייבת טיפול.

[razmel]

בעוד 6 שנים לא תתעשר ממנו.

בעוד 50 אולי כן.

[יהודה גבריאל]

אני לא מחפש להתעשר ממנו רק לדעת אם הוא יהיה שווה משהו בתור אספנות

[צביקה.]

גם בעוד 6 שנים הוא יהיה שווה ערך לברזל, שעלותו היום 550 שקל לרכב לברזל.

בברכה

צביקה

[יניב רז]

הערך היחיד שתפיק ממנה זה הערך הרגשי מה שכן בעוד 15 שנה יכול לבוא איזה משוגע שהיתה לו כזו מכונית והוא מתגעגע ויתן לך 30k עליה.

[renault5]

לעולם אי אפשר לדעת.

אני למשל שומר טמפסט 92 לא בשביל השווי אלא בשביל הערך הרגשי יותר.

[נמרוד רחמימוב]

זה שהרכב תקין מכנית זה טוב, אבל הקוסמטיקה היא מה שהורגת את השווי של רכב אספנות. מאחר ואני משפץ בימים אלו מכונית מודל 1989, אני יכול לעזור לך לעשות חשבון כלכלי קטן.

 

שוויו של האוטו היום כברזל 500 ש"ח ובמסגרת תכנית הגריטה 3000 ש"ח.

 

פחחות וצבע 15000 ש"ח (בהנחה שאין חלודות קשות או צורך בהחלפת חלקי פח משמעותיים)

 

חלקי פנים: דשבורד, גלגל הגה, מתגים, מנגנוני חלון, רדיאטור חימום, מזגן וכו. כ 5000 ש"ח בהערכה מאוד מצמצת.

 

רפדות: 2500 ש"ח אם דיפון הדלתות, השטיח וכיסויי המושב במצב סביר. יכול להגיע גם ל 10000 אם צריך להחליף הכל.

 

סט צמיגים ומצבר: 2500 ש"ח

 

הוצאות שונות, בלתי צפויות וחריגות (תמיד יש): 5000 ש"ח.

 

אם נסכם הכל ביחד, השקעתך הכוללת תהיה כמעט 40000 ש"ח, לרכב סדרתי, 4 דלתות סדאן, שלעולם לא יהיה פרארי או יגואר וגם בעתיד הביקוש והשווי יהיו נמוכים. שוויו הנוכחי למכירה, לאחר השיפוץ, יהיה 500 ש"ח לברזל ו 3000 ש"ח במסגרת תכנית הגריטה.

 

זו הסיבה שרוב האנשים השפויים גורטים רכבים כאלה וממשיכים בחייהם.

 

 

נמרוד

[yohai71]

אם זה גלאנט VR4, ונראה בערך כך:

 

 

אז בטח שתשמור אותו.

 

אבל איכשהוא, לא נראה לי. בקיצור, לא לשמור.

[irork]

יהודה שלום, המילה "ערך אספני" יכולה להתייחס לערך כספי או ריגשי.כספי כנראה שלא יהיה לה ערך רב כשתגיע לגיל המיוחל. מצד שני כרכב אספנות היא תוכל להתאים למי מעונין להיכנס לתחום כרכב ראשון להתנסות. בהסתכלות על רכבים מאותה קטגוריה שנמצאים כבר בסטטוס אספנות (כמו סובארו, פורד סיירה, קורטינה וכו') יש להם שווי מועט שמתאים לאוכלוסיה שהם בהישג ידם. שווי ריגשי קיים אבל קשה לכמת אותו לפי הצע וביקוש. אני עצמי כבר מעל 12 שנה בעלים של מיצובישי פגארו שנת 91 מהדור הראשון. אני שומר על הרכב(מכנית וקוסמטית) ונהנה מכל נסיעה בו. אני יודע שאני לא אמכור אותו כי טוב לי איתו ואין עוד אחד כמוהו עבורי. ומי יודע, אולי עוד כמה שנים יקום מועדון מיצובישי שיקבץ את כל חובבי המותג בדומה לסבארו. אגב, מישהו בכלל הסתכל על פיאט פנדה לפני 10 שנים? ועכשיו מישהו משפץ אחת כזו מודל 90 בהתלהבות והנאה.

[חן פרחי]

בשנת 90׳ נמכרה הגלאנט בשתי גירסאות בלבד - 1.6 ידנית, הספק של 82 כ״ס והדגם נקרא gl.

הגירסה האוטומטית כונתה gls וצוידה במנוע 1.8 הספק של 90 כ״ס ואבזור מלא.

הדרך הטובה ביותר להמשיך ולהחזיק במכונית כזו, שסך הכל היתה טובה למדי עבור זמנה, היא לקנות מכונית כזו נוספת, מה שמכונה ״תורמת איברים״.

ערך גבוה לא יהיה לה לעולם, אך אם המכונית המצב טוב, בהחלט כדאי לשמור עליה.

[שביט]

מאחר ואני משפץ בימים אלו מכונית מודל 1989,

נמרוד, לא יפה לזרוק פצצה כזאת וללכת

במה מדובר? פיאט אונו?

הפתעה?

[נמרוד רחמימוב]

הפתעה?

 

בכלל לא:

 

(התמונה להמחשה בלבד )

 

גם באוטו כזה, שהיה שכיח בארץ הרבה יותר מהגאלאנט, קשה להשיג חלקי קוסמטיקה מסוימים ומחירם בהתאם.

 

מאחר והאוטו נקנה במצב יחסית לא רע ב 1000 ש"ח (ועוד תורם נקנה ב 1600 ש"ח), אין שום משמעות ברכבים כאלה לערכם לפני השיפוץ, ולכן גם למצבה המכאני של המיצובישי הנדונה אין משמעות רבה. צריך לשפץ אוטו שקשורים אליו רגשית ולכן מוכנים להשקיע את הסכומים הלא הגיוניים בהנאה האישית שלך.

 

נמרוד

[יהודה גבריאל]

חן, הגאלנט שלי ידנית מנוע 1.6 דגם gl ,אכן זאת הבעיה אבא שלי הוציא אותה מהחברה יד 1 והוא מעדיף שהיא לא תזוז מתחת לבית מאשר למכור אותה לברזל, אני גם כן חשבתי כמוהו עד שקניתי רכב חדש .

[חן פרחי]

אם המכונית יד ראשונה, ויש לכם ערך רגשי אליה, שבוודאי שווה הרבה הרבה יותר מכמה מאות שקלים שתקבל עבורה, שמור עליה מכוסה, קנה עוד מכונית כזו לחלקים ו.... תמתין 5 שנים, לסטטוס המיוחל.

בהצלחה !