למה יש בישראל כל כך הרבה רכבי 4X4 שלא יורדים בכלל לשטח?

[Jack457]

בשנים האחרונות אני רואה המון רכבי שטח רציניים 4X4 שמתפקדים בפועל כ"רכבי יוקרה" לכביש בלבד וכלל לא לשטח. כלומר, אנשים משקיעים בלנקרוזר 250 רנגלרים ודיפנדרים, רכבים שאולי שליש מהעלות שלהם זה יצירת יכולות שטח גבוהות, בלי שום כוונה לרדת לשטח.

הרבה הרבה יותר מאשר באירופה ואפילו יותר מארה"ב שבה הרכבים הנמכרים ביותר הם פיק-אפס (לא בהכרח 4X4).כשגרתי תקופה בארה"ב (ויסקונסין) היו רכבי שטח למי שהיה צריך רכב שטח. שם הצורך העיקרי הוא גרירה (של סירות ואופנועי ים). אנשים נוסעים במפלצות אבל אבל מי שרוצה אאודי או קדילק או אפילו אקספלורר לא קנה רנגלר או לנדקרוזר.  

והשאלה שלי: למה? איך נוצר כאן באופן כמעט ייחודי שוק שמוציאים בו המון כסף על יכולות שלא מנצלים אף פעם? למה הם לא קונים רכבי כביש הרבה יותר טובים?

מה גם שחלק מהרכבים האלה, רנגלר למשל, הם נחותים בתור רכבי כביש יחסית למה שאפשר לקבל במחיר: רועשים, חלשים, התנהגות כביש בינונית, חלונות קטנים, איבזור ככה-ככה, לא מאוד נוחים ובזבזניים בדלק?

(איך אני יודע שהם לא יורדים לשטח? כי בלי מיגון נורמלי, רצוי הגבהה מינימלית (מלבד מי שיש בולמי אוויר כמו הדיפנדר), ובעיקר בעיקר שעם צמיגי כביש 20 אינץ' או 18 אינץ' לא מטיילים בשטח, ובשביל שבילים בשרון לא צריך יכולות של LC).

 

עריכה אחרונה ב-19 ביוני על ידי Jack457

[farkash7]

סמל סטטוס.

[yulianx]

כי הם נראים טובים, גבוהים מגיפון רגיל מה שמעניק תחושה טובה יותר.

[לב טוב]

מגיע מהתרבות הערבית, שם במדינות החול האין סופיות זה הסמל סטטוס. 

 

[SlowRide]

סמל סטטוס. אנשים לא קונים מה שהם צריכים, הם קונים מה שהם רוצים. כמו שאתה קונה שעון עם עמידות למים 300 מטר אבל אתה לא עוסק בחקר קרקעית האוקיינוס למחייתך.

[Derish]

זו ההחלטה היחידה שראית אנשים מקבלים באופן לא רציונלי? מה לגבי רכישת דירה במגדל, או בחירה ביעדי חופשה שכל מטרתם לנקר את עיני (אוזני) הקולגות אח"כ עם סיפורים על איך היה שם?

 

תרבות הוואסח והשופוני נפוצה במזרח התיכון ומגיעה עם יוצאיה גם לאירופה. בספרד למשל אפשר לקנות אחלה אוטו חדש, בטיחותי וחסכוני בשלושים-ארבעים אלף יורו, אבל רבים מבני דודינו מתעקשים לייבא SUV בני עשור מגרמניה תמורת אותו מחיר. 

 

אדם מן המניין לא בהכרח יקלוט את הניואנסים של מכונית סדאן בגרסת אבזור גבוהה עם מושבים נוחים, אבל מגודל פיזי אי אפשר להתעלם (במיוחד כשהוא חונה על המדרכה). תוסיף לזה את הניואנס של 'הבאתי לאשתי' ותוכל להבין את שורשי התופעה. 

 

[saar5555]

סיבה נוספת יכולה להיות מושב נהג  גבוה על הכביש, מבחינת רכב שעולים אליו, ולא רכב נמוך שנופלים לתוך המושב.

 

פחות כאבי גב אפשריים או בעיות בכניסה ויציאה מהאוטו.

 

 

עריכה אחרונה ב-19 ביוני על ידי saar5555

[הרקוליטו]

אני מכיר את התופעה הזאת מסוף שנות התשעים כשהכסף של ההייטק ועוד כמה תאוריטיקנים ומוכרי לייף סטייל מטעם עצמם היו צריכים לתת הופעה בכניסה לכנס.

לאחר מכן זה נהיה יותר לא לדפוק את הרכב בחניה על אבן שפה, לטפס על אי תנועה, להרגיש גבוה על הכביש.

כמובן שזה בא עם מרכז כובד גבוה שאת הרוכשים זה לא עניין.

 

[sperial]

התופעה קיימת הרבה קודם, רק שנניח, בשנות ה-60-70, הגודל התבטא באורך ולא בגובה - ספינות אמריקאיות ואחרי כן ״וולבו׳אים״.

 

אגב תופעות דומות רואים גם בפורום. הרוב עונדים את השעונים המקבילים לטויוטה ולקיה, אבל לא חסרים המתהדרים במקבילי יגואר ופורשה.

[Derish]

לפני 52 דקות, saar5555 כתב:

סיבה נוספת יכולה להיות מושב נהג  גבוה על הכביש, מבחינת רכב שעולים אליו, ולא רכב נמוך שנופלים לתוך המושב.

 

כל קרוסאובר ממוצע עונה על הדרישה הזאת. פות"ש מתייחס דווקא למכוניות גבוהות יחסית, שגם צריך לטפס אליהן וגם שוברות לך את הגב העדין בהמשך. 

 

[ארז 1]

חוץ מאלמנט ה-״שופוני״ וה-״שלי יותר גדול״ בל נשכח את האלמנט המיליטריסטי…

כשכל חתיכת פלסטיק שחורה שמתווספת בחוסר טעם למרכב הרכב זוכה לתהילה של ״מראה קרבי״ אנחנו מבינים שבמדינה שבה רוב (?) האזרחים הם למעשה חיילים בחופשה, זה אלמנט חשוב. רכב כזה הרי נראה כאילו שייך לאיזו יחידת קומנדו עילית לא?

מעבר לזה, כאשר רבים נסעו במשפחתיות הקרוסאובר היוו מעין ״מעל כולם״ אבל כשכולם עברו לקרוסאוברים נוצר הצורך לעלות למדרגה הבאה (תרתי משמע).

אז למה לא יורדים לשטח?

כי מלכתחילה פשוט לא היה בכלל שום צורך או דרישה כזו.

[axSupreme]

קל יותר לעלות על מדרכות בגובה מלא ואי תנועה עירוני.

[discoTD5]

בחיי שני לא מבין מה אתם רוצים. 

אנשים קונים מה שבא להם. למה? ככה. כי זה מה שבא להם. 

 

אם לא היו האנשים המקסימים האלה שמוציאים רכבי שטח נפלאים מהיבואנים, לא היה שוק יד שניה ושלישית למכוניות האלה, כך שיוצא שהם בסה"כ מנגישים למעמד הביניים רכבי שטח נהדרים. בדרך הם גם סופגים את ירידת הערך הגדולה. 

 

אני בהחלט יכול להבין למה מישהי / מישהו ירצה לנסוע בלנדקרוזר חדש מהסוכנות, ולדעת שיש לו רכב שהוא יכול עכשיו כמו שהוא 'סטוק', לתפור את כל שבילי הנגב.

מעבר לכך שיש לא מעט אנשים שרוכשים את המכוניות האלה ומצטרפים בסופי שבוע לטיולים מודרכים בשטח. 

 

שיהיה להם רק טוב.

 

אגב, גם רכב שטח שעושה הרבה שטח, עדיין נוסע 90% מהזמן על אספלט, ורק 10% וגם כאן הגזמתי למעלה, בשטח. 

 

[Jack457]

לפני 32 דקות, discoTD5 כתב:

אנשים קונים מה שבא להם. למה? ככה. כי זה מה שבא להם

כמובן. זו תשובה נכונה תמיד, ולכן היא לא מועילה אף פעם. השאלה שלי היא לא למה הם קונים את מה שהם רוצים, אלא למה "זה" מה שהם רוצים.(גם ה"ככה" לא לימד אותי הרבה). בהנחה שבסכום נמוך הרבה יותר אפשר לקנות רכב שיספק את העיקר: גבוה, נוח, מוצלח יותר בכביש (לפעמים מוצלח הרבה יותר בכביש), נאה יותר, בטוח יותר, מודרני יותר. בזמנו לא הבנתי למה אין בארץ היילנדר, שבארה"ב הוא הבחירה של טויוטה גדולה למי שלא צריך רכב שטח, והנחתי שזו מניפולציה של היבואן, לדחוף אנשים לרכוש LC גם כשאין להם שימוש לגביו. אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל זה לפחות הסבר עם קשר סיבתי לתופעה.

רוב התשובות כאן נתנו הסברים מקטגוריית השופוני. כלומר הרכב אטרקטיבי לא אף על פי שהוא יקר, אלא בגלל שהוא יקר. גם זה הסבר, עגום ככל שיהיה.לפי זה הדיפנדר רצוי יותר מה-250 בגלל שהוא נותן פחות VFM, לא יותר. בעצם אני טועה: סובייקטיבית, לבעלים שלו יש כנראה המון נחת ממנו, וזה שווה לו בדיוק כי הרכב חסר תועלת.

 

אגב דווקא יגואר, מוסטנג וכאלה נתפסים אצלי אחרת: אלה באמת רכבים כיפיים שיתכן שמי שמחזיקים אותם, לפחות חלקם, בעיקר נהנים מחוויית הנהיגה בהם (גילוי נאות: בעל מוסטנג ישנה לשעבר, שהוציאה לי את הנשמה כמו כל פאם פטאל ועד היום אני מתגעגע). אבל ברכבי שטח בלי שום ייחוד אחר זה פשוט מוזר לי. יגואר זה תענוג גם כשנוסעים לרמי לוי. רכב שטח הוא לא, בהשוואה למה שאפשר לקבל באותו כסף.

תודה למגיבים כאן, נשארה מוזרות אבל יותר מוסברת.

עריכה אחרונה ב-19 ביוני על ידי Jack457

[mottis]

בגלל השלג