Derish

תתחדשו! אזור השרון, כן?

למיטב זכרוני, הבעיה העיקרית שלו היא זה שהוא לא יודע לבצע נסיעות ארוכות. הטווח מוגבל מדי. אי לכך, הוא זוכה להצלחה בתור מונית עירונית בשווקי נישה (כמו נורבגיה) אבל לא ממש מוצא את מקומו בשוק התחרותי של שאר העולם. זה והדגם המקביל של טויוטה הם סוג של 'לצאת ידי חובה' מול תקנות זיהום אוויר ברמת הפורטפוליו של היצרן במינימום טרחה או מאמץ. אני בספק אם הם יהפכו ללהיטי מכירות או ישמרו היטב על ערכם בעתיד.

באותו עניין - Logitech Trackman Wheel שמשלב את היתרונות הבריאותיים והארגונומיים של טראקבול מבלי לאבד את הצורה המוכרת והנוחה של עכבר שולחני. את הראשון שקניתי ב-2003 הוצאתי לפנסיה רק באוקטובר שנה שעברה. מאז נוספו למשפחה עוד 4-5 ורובם עדיין בשימוש, אם כי הירידה באיכות מורגשת עם השנים. נמכר כיום בגרסה אלחוטית.

לפי התמונה נראה כמו לפחות 20 ס"מ, לא קטן בכלל. אם כי תלוי מאיפה אתה מתחיל למדוד. לשאלתך - הרעיון פה הוא לאפשר גמישות ושימוש קל עם יד אחת, כשהשניה מחזיקה את המוצר הנעטף. גלילי ניילון בגודל מלא מיועדים לעיטוף משטחי העמסה בגודל 80x120x100, אז לאריזות קומפקטיות יותר (של דברים ביתיים) זה שומר על בערך אותה פרופורציה אם תחשוב על זה... אתה גם לא חייב לעטוף כל מילימטר של המוצר - מספיק לעשות סיבוב למטה, סיבוב למעלה, ואז את אותו הדבר ב-90 מעלות. זה יחזיק את חומר ההגנה (נייר, שמיכה, פצפץ) במקום מבלי לבזבז ניילון. את הסגירה שלו בסיום אפשר לעשות עם חתיכה קטנה של סלוטייפ, כפי שנכתב לעיל. בונוס טיפ - הניילון הקטן הזה הוא גם אחלה דרך לאטום מיכלי צבע לאחר שסיימת להשתמש בהם, כך שהצבע לא יתייבש וחדירת החמצן פנימה תרד למינימום. אם כבר הולכים בכיוון הזה - אפשר לפרסם בקבוצת הפייסבוק של השכונה למי יש קופסה של טלוויזיה חדשה לזריקה ולאסוף אותה. אנשים מחליפים ציוד כזה כל הזמן ואז נתקעים עם האריזה, הם רק יגידו תודה אם תוציא להם אותה מהבית.

כמובן שבהשקה מראים את הגרסה הכי מאובזרת שבטח תעלה 750k שקל. הליין-אפ באירופה מתחיל ממפרט הרבה יותר צנוע - עם פנסי הלוגן ובלי מדף הבמבוק, או הגלגלים, או ה-roof bars, או מסך המולטימדיה, או הצבעים המגניבים... כלומר בלי כל מה שאנשים נדלקים עליו כשהם רואים את הדגם בפרסומות. וסתם כי זה מפריע לי בעין - האם באמת קשה היה למצוא פנדה מקורית במצב סביר שגדלה בארץ ולא רק היגרה לשם בשנים האחרונות? 🤦‍♂️

דגם שהיה די נפוץ בארץ בתחילת-אמצע שנות התשעים, אבל משהו לא ברור לי. ע"פ התמונה הזאת מאוסטרליה, מדובר בסדאן ולא בהאצ'בק: אם כך, מאיפה הגיעו המעיכות הנוראיות האלה בבגאז'? זה הרי סימן ההיכר האוניברסלי של נהג SUV טמבל שלא יודע לכוון את גובה דלת תא המטען שלו. מנשא אופניים? אביזר אחר כלשהו? טוסטר משולשים? 🤔

את הקורסה שכרתי בצרפת לפני מספר שנים, זמן קצר לאחר הצגתה במקביל ל-208. היא הרגישה משעממת ומיושנת כבר אז, אפילו בהשוואה לדגם היוצא שהיה ותיק למדי בכל קנה מידה. אני מנסה להיזכר במשהו שבלט בה לטוב או לרע ולא מצליח... זה פשוט סוג המכוניות שאוכלות מבפנים כל חובב רכב, כמו ג'וב של מישהו שאוהב תעופה והולך לעבוד בבואינג אבל אז מוצא עצמו מתכנן ידית אחיזה למושב הדיילת במשך חמש השנים הבאות. הרושם שנותר מה-208 טרי יותר (לפני כחודשיים באנגליה) והותיר שאלות רבות, ביניהן: מדוע במכונית 'מיני' שאיכשהו ארוכה יותר מהיונדאי מטריקס מיניוואן שלי בקושי יש מקום לרגלי הנוסעים מאחור, שלא לדבר על שתי מכונות הכביסה או חמש המזוודות הגדולות שאני יכול להכניס במטריקס בנוסף אליהם? עם נהג בגובה 165 ס"מ לא הצלחתי לדחוס תיק גב מאחורי המושב הקדמי, אז מי בדיוק אמור לשבת שם? מדוע הגלגלים בגרסת GT Line הגיעו בגימור diamond cut, עם ג'אנט שבולט מעבר לצמיג ונכנס לעימות חזיתי כואב עם כל מדרכה? איך עם כל העבודה שנעשתה על האינטריור המגניב של ה-208, אדם בגובה 165 ס"מ עדיין לא יכול למצוא תנוחת נהיגה שבה ההגה לא מסתיר חצי מלוח השעונים? וזה פידבק ששמעתי גם מנהגים בגובה 190 ס"מ, כלומר כל מי שמחוץ לטווח ה'ממוצע' של 175-180 יפספס כך או כך חלק מהתצוגה. למה הדוושות כ"כ צמודות שחייבים ללחוץ על הקלאץ' לפני הברקס, אחרת פוגעים עם הנעל במדרך? וזו נעל במידה 41 mind you, לא של איזה שחקן NBA. מי אמר להם שהגה בגודל של קארט זה רעיון טוב לאורך זמן? הרי אחרי עשרים דקות הזרועות כבר מתעייפות ואין איפה להניח אותן, כי ההגה מחייב תנוחה מוזרה עם ידיים מתוחות קדימה ומרפקים צמודים לחזה. אם כבר התקינו כפתור גישה מהירה לבקרת האקלים, מדוע לא ניתן היה להוסיף עוד כמה כפתורי בקרה פיזיים במקום שתצטרך לעשות את זה כל פעם מהמסך? למה הרדיו נותן התראה קולית בכל פעם שמעבירים תחנה, עם צליל זהה להתראת מערכת? ומדוע קשה כ"כ לבטל אותה? זה מה שאני זוכר בשלוף, היו עוד כמה תופינים מתחום הארגונומיקה וה-UX שהספקתי לגלות בחמשת הימים שבילינו יחד. פשוט אוטו של מזוכיסטים שמוכנים לסבול אי נוחות יומיומית כדי להתנייד על משהו שנראה טוב כלפי חוץ. אני מקווה מאד שבפנדה וב-C3 זה לא המצב. אולי הם אפילו למדו משהו מה-C3 פיקאסו שהייתה רכב מעולה בהיבט הארגונומי.

ציטרונלה היא הפתרון הנפוץ ביותר בספרד, מדינה שהיתושים בה הם מכה חוצת גבולות ומגזרים ששום שינוי אוקלים או תיעוש או אורבניזציה לא פתרו בינתיים. יש שלל מוצרים לכל שימוש וחלל - צמידים, תרסיסים, נרות בשלל גדלים (הכי נפוץ), לפידים, קטורת ועוד. כל סופרמרקט וכל מקסטוק מקדיש לזה מדף נפרד פעמיים בשנה בעונה הרלוונטית, ולכל תושב בבית יש מבחר מוצרים מהז'אנר. אני בטוח שיש אמצעים יותר יעילים (כפי שצויין במחקר שפאלו ציטט) אבל קשה להתחרות עם ציטרונלה מבחינת מבחר הפורמטים, המחיר, והנגישות. השאלה המרכזית בבתים שסובלים מהתופעה היא לא 'האם ציטרונלה' אלא איזה מוצר איתה הכי מתאים.

השרשור הזה נמשך (ומככב בראש האוף טופיק) כבר חודש וחצי, המשחק המקדים הכי ארוך בתולדות תעשיית ההובלה הישראלית... תכף נגלה שהמעבר בכלל צפוי באוגוסט. פעם רק שרשורי זוגיות והתקנת CarPC הגיעו לשיאים כאלה.

כמו שאומרים ברוסית: 'אותם אשכים אבל בפרופיל'. בדומה לפז'ו 208 / אופל קורסה, אני מניח שזה כמעט אותו רכב גרוע שמרגיש קצת יותר נעים בפנים ומיועד ל'צעירים'. עדיין לא נהגתי ב-C3/פנדה אבל בצמד השני כן ושניהם הכניסו אותי לדיכאון.

תודה, זה כבר הרבה יותר אינפורמטיבי, גם אם סגנון ההגשה gave me cancer כמו שאומר הנוער. אני מניח שאפשר היה להשאיר את הלוחית התקנית במהלך נסיעה בכביש הציבורי ואז להרכיב את ה'אסתר' בהגעה למפגש, אבל זה לחנונים ולא לאנשים מאגניבים כמו בעל הרכב הנ"ל.

אתה אומר את זה כאילו מישהו פה יודע מי זה דרור או מה זה הגראז' המדובר. השאלה נגעה בעיקר ללוחית הלא חוקית בעליל מקדימה, וללוק הכאילו-מוזנח באופן כללי. בהקשר הזה, המידע שסיפקת לא ממש מקדם את העלילה.

לא רק היום, זו תופעה מחזורית בענף הרכב שגם האריות לפעמים נופלים בה ולא רק השועלים. למשל אאודי, שאימצה לאחרונה את הפרונקל מתחת לפנס האחורי מהסינים. בוא נגיד תודה שלפחות במזאדה לא גילו עדיין את נפלאות הלייט-בר...

ניסית להשתמש בזה על אנשים שלא עושים crop בשרשור התצפיות?

איך נפלו גיבורים (למסכי מגע), ויאבדו כלי מלחמה (הגלגלת ליד מוט ההילוכים). הבחירה בצבע לבן רק מסובבת עוד יותר את הסכין... 🤦‍♂️

באותו נושא: https://www.facebook.com/reel/1467617801459549

הבעיה היא לא המכוניות אלא הנהגים. רמת הכישורים ירדה משמעותית עם השנים בכל העולם, בעת שרמת הנגישות של שירותי הדרך עלתה עם התפתחות ה-GPS והטלפונים הניידים. כך שהיום גם כשיש גלגל חלופי, רוב הנהגים לא ידעו איך להחליף אותו או לא ירצו להתלכלך, ובמקום זה ירימו טלפון ל'שגריר' המקומי.

גם מתאים לשני שרשורים במקביל - הנוכחי של התצפיות וזה של 'חנית כמו זין'.

יש עוד היבט שכדאי לקחת בחשבון ונראה לי שפסחנו עליו פה. בישראל, לפחות בתיאוריה, אתה יכול לרדת לשטח בכל מקום שלא אוסר זאת. אם אתה נהנה לטייל, אז יש רשת שבילי כורכר ו'מעלות' ו'ירידות' מפותחת, כך שכמעט כל חור ופינה בארץ נגישים עם רכב בעל הנעה מלאה ונהג שיודע איך להשתמש בה. גם אם מרבית רוכשי ה-SUV בחיים לא יעשו זאת, האפשרות קיימת. באירופה ובחלקים נרחבים של ארה"ב המצב הפוך - אסור לרדת מהכביש למעט איזורים מאד מוגדרים שבהם מותר. אילו הגישה ל-offroad הייתה קלה ורחבה כמו בישראל, יתכן שגם שם היית פוגש יותר מכוניות מקטגוריה דומה. באירופה הקלאסית יש גם תשתיות פחות מודרניות שמכתיבות צורך במכוניות קומפקטיות יחסית, החל מסמטאות וכבישים צרים וכלה במקומות חניה צפופים בתוך בניינים עם כניסה מוגבלת בגובה וברוחב. כל אלו הופכים את הרנגלר ושות' לנכות ולמגבלה, בעוד שבישראל אפשר לגשת איתו פחות או יותר לכל חניון, לעבור בכל רחוב, ואולי פעם ב... אפילו לרדת לאיזה טיול בנגב כדי להתחמק מהפלבאים שעושים על האש בגנים הלאומיים. באותה מידה אפשר לשאול למה יש בישראל כ"כ הרבה פרארי וכו' כשהמהירות המירבית ברוב הכבישים המהירים היא 90 קמ"ש (עדיין?) וגם ככה יש פקקים כל הזמן. מדובר ברכישה של מוצר לייפסטייל, למי שהגיע לרמה הכלכלית שבה הוא כבר לא חייב להגביל עצמו לשיקולים פרגמטיים נטו.

תודה על השיתוף, מפתיע (ונחמד מצדם) שבכלל יש גלגל רזרבי. מה בער לכם כ"כ לקנות את המכוניות הראשונות שירדו מהאוניה? מדבריך נשמע שאילו הייתם ממתינים כמה חודשים, הלחץ עשוי היה לרדת ואולי הייתם מקבלים תנאים יותר נוחים ומבחר יותר רחב.

כל קרוסאובר ממוצע עונה על הדרישה הזאת. פות"ש מתייחס דווקא למכוניות גבוהות יחסית, שגם צריך לטפס אליהן וגם שוברות לך את הגב העדין בהמשך.

זו ההחלטה היחידה שראית אנשים מקבלים באופן לא רציונלי? מה לגבי רכישת דירה במגדל, או בחירה ביעדי חופשה שכל מטרתם לנקר את עיני (אוזני) הקולגות אח"כ עם סיפורים על איך היה שם? תרבות הוואסח והשופוני נפוצה במזרח התיכון ומגיעה עם יוצאיה גם לאירופה. בספרד למשל אפשר לקנות אחלה אוטו חדש, בטיחותי וחסכוני בשלושים-ארבעים אלף יורו, אבל רבים מבני דודינו מתעקשים לייבא SUV בני עשור מגרמניה תמורת אותו מחיר. אדם מן המניין לא בהכרח יקלוט את הניואנסים של מכונית סדאן בגרסת אבזור גבוהה עם מושבים נוחים, אבל מגודל פיזי אי אפשר להתעלם (במיוחד כשהוא חונה על המדרכה). תוסיף לזה את הניואנס של 'הבאתי לאשתי' ותוכל להבין את שורשי התופעה.

אני פשוט רוצה שכל ארגז יגיע. לגבי המקום, אני כבר אטפל בזה. הרי ממילא כשמדובר על מובילים, הם לא יטרחו לשים את הארגזים איפה שצריך. אבל רשימת תכולה על הקרטון כן תתן להם מושג טוב על איזה מהם שווה 'לאבד' בדרך. הובלה עצמית בקנ"מ קטן זה סיפור אחר.

תיקון קטן: הפרט היחידי שצריך להופיע על הקרטון זה המספר שלו, ואולי המילה 'שביר'. את רשימת התכולה עושים על דף נייר נפרד או במחשב/סמארטפון, כדי שמובילים או סתם עוברי אורח לא ידעו מה לגנוב במבט זריז.

לא טעיתי, אכן OEM שבנה אימפריה על שת"פים עם יצרנים בינלאומיים. זה אומר שלכל הפחות הם לא יעלמו למחרת, אבל ממה שאני קורא עליהם מדובר בסוג של דייהו לאנוס לשוק המוניות וחברות ההשכרה במדינות מתפתחות (ובסין עצמה). כלומר בסיס מכני יציב אבל חוויית משתמש מיושנת, בעייתית ומתסכלת למדי, אפילו בהשוואה לסיניות מתקדמות יותר מבית BYD וצ'רי. תנחומיי לרוכשים, נקווה שלפחות המחיר יעשה את שלו ויעודד הוזלה אצל שאר היבואנים.