Derish

אכן, מקרה זכור היטב ואחד הארועים החדשותיים הראשונים בהשתתפות BMW X6, ה'קופה-SUV' שהיה באותה תקופה נחלתם הבלעדית כמעט של ערסים מהסוג הכבד. היום איכשהו השיקוץ העיצובי הזה נהיה יותר נפוץ וכמעט לכל יצרן יש משהו בסגנון. טוב לשמוע שהיהודי החם הנ"ל מצא את סופו בטרם עת, רק חבל שנורה ולא נדרס בנסיבות דומות. נקווה שגם חברו הקרוב שנטל חלק בשיבוש ההליכים יסיים באופן דומה. לי אישית זה הזכיר משהו הרבה יותר עדכני, מקווה שהקישור יוביל אל ההודעה הנכונה:

אל רום זה ליד עפולה? כי אם כן, אז יש לי תיאוריה לגבי איך זה קרה.

צ'אטים, עם גרש. כשאני רואה, עם 'כ' בהתחלה. לגבי הפיתה, זו שפה מליצית שנשגבת מבינתי אבל נשמעת קצת לא במקום. להקיש נ' סופית במקום ו' זו טעות נפוצה שכולנו עושים, אבל אנחנו לא מתפרנסים מתשומת לב לפרטים. בקיצור, אם גם את העבודה שלך בתחום המיסים אתה עושה באותה רהיטות כמו את הכתיבה בפורום, אז יש לי חדשות רעות...

הדחקתי את הספר הזה מהזכרון יחד עם שאר הפוסט-טראומה של מערכת החינוך. תודה על התיקון!

אני מבקש שניקח רגע הפסקה מהשרשור ונמחא כפיים על הרפרנס הזה מ-1990, שהתפספס אצל רוב הקוראים פה: 👏 פיזדץ, איזה פלאשבק נוסטלגי.

נשמע שאכסניה זה הכיוון ולאו דווקא בית מלון. יש בעיר אחלה הוסטלים, חלקם מציעים גם חדרים פרטיים. בדוק את הדירוגים בגוגל ובאתרים הרלוונטיים. אופציה נוספת: חפש בגוגל 'מלון לפי שעה בירושלים'. בד"כ אין שם בעיה של נקיון והם נוטים להיות באזורים שקטים יותר של העיר, שאולי מקושרים היטב ליעד שלך. בשנים עברו, כשהעבודה הייתה שולחת אותי לכל מיני מקומות שבהם פשוט לא היה אף בית מלון הגון במחיר סביר, הפורמט הזה שירת אותי היטב ביותר ממדינה אחת.

לפני 3-4 שנים, אני לא זוכר בדיוק.

אוף טופיק, בלי קשר לשאלת פות"ש. הכל יחסי... הנסיון שלי ושל קולגות במתחם הזה היה גרוע למדי, ברמה שאחרי כמה ימים החלטנו להתפצל - הם עברו לאיביס במרכז העיר ואני לאיירבנב עם חניה במבשרת. אפילו עם זה שהייתי צריך לאסוף ולפזר אותם בדרך לקליינט, זה היה שווה. רק בשביל לא לראות את החדרים המוזנחים, לא לשמוע את הרעש מהאוטוסטרדה הסמוכה, ולהימנע מאינטראקציה עם הנהגים שהצטופפו בכביש הגישה הצר לשם. (וגם עם צוות הקבלה)

רועש ומווברץ, אבל... בבסיסים גדולים יחסית שבהם לטכנאים סדירים לא הותר להכניס רכב פרטי, במידה ובכלל היה להם רשיון או אוטו - הטרקטור הזה היה התגלמות החופש. אפשר היה לנסוע איתו כמעט בכל שעה (כי תמיד יש אקשן ומי יבדוק) וכמעט לכל מקום. לאט, לא נוח, וככה שכל השכונה תדע שאתה שם, אבל בכ"ז. הדבר הזה עזר להרבה חיילים להישאר שפויים (ולכמה חיילות להיכנס להריון). שכל ישר לחוד ועודפי מלאי של דילר אמריקאי מקושר היטב לחוד... בסוף, כל הרכישות האלה מכספי סיוע היו נתונות קודם כל לרצונות הברון ורק אח"כ (אם בכלל) לצרכי הלקוח.

זה המודוס אופרנדי הקבוע של המשתמש הנ"ל. אם תפסיק להגיב לו עם הריאליטי צ'ק המעצבן שלך, ה'דיון' הזה יחלוף ויעלם באותה מהירות כמו קודמיו.

כן, זו גרסת שלדה/בסיס גלגלים מקוצרת שנקראת Bobtail ועליה כל מיני יצרנים בונים שלל קונפיגורציות: https://www.tronair.com/collections/bobtail-cargo-tractors היתרון לעומת טרקטור יעודי, כפי שהיה נהוג בעבר, הוא שאפשר להסב את הטנדרים האלה לשימושים שונים בטרמינל וגם למכור יותר בקלות כשכבר אין בהם צורך.

זה בהחלט 'טרקטור' מהסוג שנפוץ מאד בתחום התעופה, ככה"נ על בסיס פורד, כלומר יש סיכוי טוב שנרכש בכספי סיוע לשימוש ע"י חיל האוויר. גם המשאית הלבנה שסוחבת אותו תואמת את הפרופיל הצבאי, למרות שלא רואים אם הלוחית שלה צהובה או שחורה. טרקטורים כאלה סוחבים הרבה דברים בחיל האוויר - גנרטורים, מזגנים ניידים, מגדלי תאורה, ושאר נגררים שמשמשים את המטוסים בזמן חנייה. אם מדובר בבסיס עם מטוסי סיור קטנים או מטוסי קרב קלים יחסית, גם אותם אפשר להזיז למרחקים קצרים עם טרקטור, אפילו אם זה לא בדיוק תואם את המפרט הטכני וטבלת העומסים שלו. במידה וזה לא רכב צבאי, אז כנראה שסתם מדובר בגורר עגלות וציוד טכני לשדה תעופה אזרחי כלשהו. אני יודע שאתה אוהב לעשות את הפיבוט הזה ולהראות כמה כולנו מפגרים ואתה חכם, אבל בתור מי שגר תקופה במספר מדינות וראה איך חברות שונות ניגשות לנושאים כאלה, אין לי צורך באישור שלך כדי לדעת שיש בסיס די יציב לטענות שלי. כמה מהדברים שנאמרו בהודעות קודמות (על לגיטימציה ורמת חשיפה) הם נכונים, ויש גם גורמים סוציואקונומיים וגאופוליטיים ברקע שתורמים להתפשטות התופעה ול'דמוקרטיזציה' שלה, ממשהו שרק בעלי הון וכוח נהגו לעשות במחשכים למשהו שהפך להיות נורמה חברתית אצל אנשים מהישוב.

כן אה, השבע דקות האלה פר פציינט הן ממש כר פורה להיכרות אינטימית. 😏 אם כבר, אז מול רובוט רוב בני האדם יהיו הרבה יותר כנים מאשר מול 'בעל מקצוע' אנושי. במיוחד כשמדובר ברופא פרובינציאלי (כמו רוב הרופאים הישראלים) שחייב לשפוט את ההחלטות שלך בחיים.

בהכללה גסה, יש שני סוגי אנשים בעולם: אלו שפוחדים 'פחד בריא' מהחוק, ואלו שניסו לעבור עליו וגילו שלא ממש יש לזה השלכות. בעבר הקבוצה הראשונה הייתה הרוב, אבל כיום המאזן משתנה בהדרגה - במיוחד כשחברי הקבוצה השניה נהיים ראשי מדינות ואף מעצמות עולמיות, או מובילי דעה פרוזאיים יותר ברשתות החברתיות. לאוטו הזה יש לפחות ארבע-חמש עבירות על החוק אפילו כשהוא חונה, וזה לפני שפתחנו מכסה מנוע או בדקנו אם יש טסט וביטוח. אם יעצרו אותו, בעליו יקבל קנס שהוא לא ישלם ואולי זימון למשפט שהוא לא יגיע אליו. סביר להניח שהוא מכיר כמה אנשים במשטרה שידאגו לכך שלא יגיע קצין בודק ולא יוריד את הרכב מהכביש, או יחזיר אותו מהר אחרי ההורדה. זה לא רק אדם שעושה מה שבא לו, אלא כזה שבדק את הגבולות, גילה שהם הרבה יותר גמישים ממה שאנשים חושבים, ואז החליט מה שנקרא to live his best life ללא עקבות. בעבר החברה הוקיעה אנשים כאלה וגרמה להם להרגיש שאם לא יתיישרו אז אין להם מקום בין אזרחים שומרי חוק. כיום הם כבר לא מנודים, ובמקרים רבים הופכים להיות מושא להערצה ומודל לחיקוי.

תה אם כבר, אבל לא - זה לא התפלק. פשוט עבר זמן מה מאז שהייתי מעורב בתחום וכנראה שהשוק השתנה מעט. השכלתי מהתגובה של עמוס ואני מקבל את התיקון, אבל עדיין עומד בגדול מאחורי התזה על פילוח שוק. בדיוק הייתה לי מחשבה פילוסופית לאחרונה, מדוע רכב עם דיפונים פנימיים רכים בד"כ יקר בעשרות אחוזים מרכב דומה עם פלסטיק זול, כאשר ההפרש בפועל בין עלות החומרים היא לא יותר מכמה מאות דולרים או יורו? לדעתי גם כאן, התשובה מגיעה מתחום השיווק והנחת העבודה של היצרנים היא שאם מישהו רוצה שיהיה לו רך ונעים בנסיעה אז הוא יהיה מוכן לשלם גם על מערכת שמע יותר טובה וגם על אמצעי בטיחות משודרגים. ככה באירופה מרצדס ו-BMW מוכרים גרסאות כניסה מחפירות במחיר כאילו נגיש, אבל בפועל כשאתה מתחיל לשחק עם הקונפיגורטור אתה מגלה שבשביל לקבל אפילו חוויית 'פרמיום אקונומי' (בהשאלה מתחום התעופה), תצטרך לשלם 30% יותר ולמצוא את עצמך בקטגוריית מחיר שונה לחלוטין.

להיות הגיוני, לבקש 'הצעות מחיר' ממספר AIs, ואז להצליב את הנתונים + קצת שכל ישר. לא לקחת את דבריהם כתורה מסיני. לגבי דיאטנים ותזונאים - במקרה יש לי חבר טוב שהוא כנראה אחד מחמשת הגברים שעוסקים במקצוע בארץ. ליוויתי אותו לאורך הלימודים (וראיתי איזו אוכלוסיה איכותית מגיעה לפקולטה הזאת) ובהמשך במאמצי חיפוש העבודה, שבעולם האמיתי מסתכמת הרבה פעמים בלוודא שזקנים סניליים בבית אבות וילדים בגן חובה זוכרים לאכול פעמיים ביום, גם אם המזון שמסופק להם הוא ברמה מחפירה עקב מגבלות תקציב. איך לדעתכם מרגיש אדם שעוסק בזה עשור או שניים כלפי המקצוע שלו? שלא מסוגל לסגור את החודש מבלי לחלטר באבטחה או סדרנות בסופר? גם אם אתם פוגשים אותו בחלוק לבן בקליניקה מצוחצחת, זה לא אומר שהדברים האלה לא קורים או קרו אצלו מאחורי הקלעים. רוב החברים של הנ"ל לספסל הלימודים עברו את זה בשלב מסויים וחלקם עדיין חיים ככה. אישית, לא הייתי רוצה להסתמך על אדם כזה שיתן לי עצה רפואית (מקסימום עצה חברית אולי), ואני מעדיף לעבוד מול AI שהוא לא מת בפנים ואין לו את כל המטען הרגשי וה-burnout הנלווים למקצוע. לפחות כפי שהוא נראה בישראל של 2026.

יש גם תזונאים אידיוטים שמחילים את אותה נוסחה על כל הלקוחות/פציינטים שלהם ואף נעזרים ב-AI. סטטיסטית, קשה לומר אם האחד טוב יותר מהשני באופן גורף. מה שכן חשוב, וכמובן שאף אחד לא מזכיר כי זה לא נשמע סקסי בעיתון, זה כישורי ה-prompting של המשתמש. בתור מהגר שגר בספרד, הבינה המלאכותית עזרה לי להבין הרבה מהחקיקה המקומית ולהכות איתה ספקים בעייתיים בפרוייקט שיפוץ גדול שהייתי מעורב בו. היא גם עזרה לי לפתור אינספור קונפליקטים בתור ראש ועד הבית, להכתיב למוסכים מקומיים בדיוק איך אני רוצה שיטפלו לי באוטו, ויש עוד שלל דוגמאות. זו לא רק שאלה של תרגום, אלא של חפירה יסודית במקורות מידע שמפוזרים ברשת ואדם רגיל היה משקיע שעות וימים ארוכים בלאסוף ולסנתז אותם למשהו קוהרנטי. כנראה שמיקי שמו (או מי מטעמו) ידע לשאול את השאלות הנכונות ולספק את הנתונים הנכונים כדי לקבל תכנית מסודרת שהתאימה לו. אני לא מכיר הרבה אנשים 'מהרחוב' שידעו להתנהל כך עם AI או שתהיה להם המשמעת העצמית לעבור את התהליך שהוא מפרט בכתבה. אבל אני גם לא חושב שתזונאי בהכרח היה עושה עבודה טובה יותר עם הקהל הרחב, בדיוק כפי ששימוש בסוכן נסיעות או יועץ מס (כפי שראינו לאחרונה בשרשור אחר) אינו מנבא כיום הצלחה בהסתברות גבוהה יותר מהאלטרנטיבות ברשת.

זו פחות שאלה טכנית ויותר דיון על פלח שוק וקהל יעד. קהל היעד של המנשאים האלה הוא משפחות עם כסף. משפחות בלי כסף קונות את המנשאים הזולים שמעקמים לך את הבגאז', ומשפחות עם כסף יכולות להרשות לעצמן 'שדרוג' כזה - כדי שגם אמא הנמוכה וגם אבא השמנמן יוכלו להעמיס עליהם זוג אופניים אחד של מבוגרים ושני זוגות של אופני ילדים ולצאת לרכוב בפארק. לגבי אתלטים מסוקסים בטייטס שקמים בארבע בבוקר ונוסעים עם שני חברים לעיקולים של ים המלח או לסשן דאונהיל באיזה יער, ההנחה היא שהם עשירים ושריריים מספיק כדי להעמיס את משחתות הקרב שלהם על הגג (רצוי שזה יהיה Thule שרואים את הלוגו שלו מרחוק ועולה כמו חצי אוטו). בין זה לבין ההסברים הטכניים שכבר ניתנו פה - יש לך תשובה מקיפה.

אכן, זה איפשר למאזדה להוסיף היברידית קטנה לפורטפוליו שלהם שכבר לא כולל (בשווקים מסויימים) דגמי בנזין נטו. בספרד למשל, זה אומר שכבר לא ניתן להזמין את המאזדה 2 הפשוטה והאלגנטית וצריך להסתפק באבו-נפחא הזה במקום, שגם עולה יותר מהדגם המקורי.

באופן אירוני, היית מקבל המלצות מהירות יותר אילו היית שואל את אחד מכלי ה-AI הפופולריים כמו ג'מיני או צ'אט GPT. למרות שגם שם סביר להניח שהיית נאלץ להסביר איך בדיוק אתה רוצה שהוא יעזור לך.

אם כבר הוקפץ - לאן נעלמו הפרטים ליד שם המשתמש (דירוג ומיקום)? או שזה חוסם הפרסומות שלי שמעלים אותם? כמו כן, האם חנות המרצ'נדייס עדיין פעילה? סטטיסטית, לפחות פעמיים בחודש אני לוחץ על הקישור אליה בשוגג משום שהוא ממוקם בדיוק מתחת ללוגו של האתר. כשמנסים להגיע למדור הכללי ומרחפים עם העכבר מעל השורה הרלוונטית, הקישורים מתחתיה מתחלפים ואז הקליק הבא מוביל אל החנות במקום ליעד הרצוי. והערת UX: היות וקונספט המועדונים והבלוגים לא בדיוק צלח, האם אפשר להעביר את ה-side banners שלהם בצד שמאל קצת יותר למטה, ולהרים למעלה את 'התורמים ביותר' ואת הנושאים החמים? אני זוכר את העדכון הגדול של הפורום ומבין שהיו אז הרבה רעיונות טובים ובלוני ניסוי שהופרחו לפיתוח הקהילה, אבל לאורך השנים העם אמר את דברו ונראה שאדמיני האתר (שהם לאו דווקא המודרטורים של הפורומים השונים) איבדו את המוטיבציה להמשיך עם העדכונים. יש הרבה תוכן מלפני שנים ארוכות שעדיין תקוע במקומות הכי בולטים (כמו בלוג-פוסטים וכתבות מגזין), בעוד שדברים הרבה יותר רלוונטיים אינם זוכים לחשיפה ראויה. אולי כל זה עדיין יושב שם משיקולי SEO, אבל אם זה פשוט עניין של חוסר זמן או רצון להתעסק - אני בטוח שיש כמה חברי פורום מ'המעגל הראשון' שישמחו לעזור.

שתי קדנציות בספרד (אזור ברצלונה) עם שנתיים באנגליה (ווסט יורקשייר) ביניהן, וגיחות של מספר חודשים לחוף המזרחי של ארה"ב, קוריאה וטייוואן. משעשע, רק עכשיו כששאלת שמתי לב שהורידו את המיקום וכמה פרטים נוספים משם המשתמש בצד ימין. 🙂

אני מפנה אותך לאחת התגובות הקודמות שלי: אצלי במקצוע נהוג לומר שחמור עם שלושים שנות נסיון הוא עדיין חמור. זה שהמתדלק כבר שנתיים עובד בתחנת דלק ושובר לכולם את המגבים הישנים כדי לשים חדשים לא הופך אותו למיומן יותר. כנראה שבשבעה מתוך עשרה מקרים זה יספיק, אבל אני לא הייתי רוצה לקחת את הסיכון הזה עם המכונית שלי, כמו גם את הסיכון שבעוד שנתיים כשיגיע הזמן להחליף שוב את המגבים נגלה שהוא עשה שם איזשהי קומבינה ועכשיו צריך להוציא את הישנים עם מבער אצטילן. התגובה של Pashut שאומרת 'מה כבר יקרה... מקסימום נחליף עוד פעם' גורמת לי להתגעגע לימים בהם הייתי כ"כ תמים ושאנן. לצערי כבר למדתי בדרך הקשה שאין עבודה פשוטה מכדי לדפוק באופן קטסטרופלי, במיוחד כשאתה לא שותף לפילוסופיה המזרח-תיכונית ואשכרה אכפת לך שפעולות אחזקה על הרכב שלך תבוצענה באופן תקין. סה"כ סעיף נוסף ברשימה הארוכה של סיבות שבגינן אני כבר עשרים שנה בחו"ל.

יש הרבה עסקים שמוכרים הרבה מוצרים. השאלה היא איזו בקרה יש לך על איכותם, או על כישורי העובדים שמרכיבים לך אותם על הרכב. רמת ההכשרה והידע של המתדלק המצוי מסתכמת בד"כ בהסבר המדעי ש'מים אדום' שונה מ'מים ירוק' ובהבחנה שמגב סיליקון זה 'הסוג הטוב' מבלי לדעת מאיזו מדינה או יצרן או הגיע. אישית, לא הייתי סומך על אדם כזה ברכישת אמצעי בטיחות למכונית בה אני מסיע את משפחתי, למרות שבעיני רוב הציבור הישראלי זו בהחלט אפשרות לגיטימית.

האם יש אפשרות למכור את החלק שלך לשני האחים האחרים, ושהם ישברו את הראש ביניהם על התכניות לעתיד? כך להם יהיה יותר פשוט לקבל החלטות, ואתה תחסוך לעצמך כאב ראש ועצבים ששווים הרבה יותר מהרווח התיאורטי על ה'נכס' הזה.