Derish

מוצדקת ובקנ"מ כזה - עדיין לא. אבל היו כל מיני דרישות שנויות במחלוקת מכל מיני משרדים ממשלתיים בארץ ובחו"ל, והן תמיד התחילו בצורה דומה, והסתיימו בשיחה עם פקיד כלשהו שהסביר את הסיטואציה ואז עבד יחד איתי כדי למצוא פתרון, לפרוס לתשלומים, לתת ארכה, וכו'. הם יודעים שעברייני מס אמיתיים לא נתפסים כ"כ בקלות, ושגם כשכן הם לא לוקחים תור ובאים בעצמם ללשכה. העניין הוא שלשיחות כאלה צריך לבוא לא רק מנומס ורגוע אלא גם מוכן. וכן, לפעמים זה אומר להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס, אבל קודם כל לעשות הערכת מצב בסיסית ורישום מדוייק של העובדות - תהליך שבמקרה הטוב עשוי לחשוף את הסיבה לתקלה ובמקרה הגרוע יעזור לאותו בעל מקצוע לעשות את עבודתו באופן יעיל יותר. אני לא שולל את כיוון המחשבה שלכם, אלא פשוט אומר שעבודת הכנה קצת יותר יסודית יכולה רק להועיל. אתם לעומת זאת מלחיצים את הבחור עם נבואות זעם ומבטלים את דבריי כאילו טענתי שהעולם שטוח. אני מבין שהכוונה טובה, אבל היום יש לנו כלים ויכולות לאבחון עצמי שלא היו אפילו לפני שנתיים, כך שלא יזיק לפתוח מעט את הראש במקום לדקלם את אותן מנטרות ששמענו מההורים שלנו.

@nglancer - ספר לנו מאיפה אתה בארץ, כדי שחברי המחנה השמרני פה יוכלו להמליץ לך על רו"ח/יועץ מס איכותי בנוסף לאיומים ולהפחדות.

טוב שלא אמרת שזה נכתב בדם... 😏 פאניקה היא אף פעם לא הפתרון. ידע זה כוח. אני לא אומר עכשיו לחכות חצי שנה מתוך פרינציפ, אבל כמה ימים של שיעורי בית והערכת מצב לפני שרצים ל'מומחה' לא יזיקו.

לפעמים בינה מלאכותית יודעת הרבה יותר טוב מה לעשות, כי היא מאחדת את הידע והנסיון של מאות 'בעלי מקצוע' עם סיפורי רקע והתמחות שונים. מה שכן, הייתי ממליץ להתייעץ עם כלי קצת יותר רציני מ-GPT, כמו גרוק או ג'מיני - ולסנתז את התשובות ביניהם. גם אם ה-AI לא יפתור את כל הבעיות, הוא בוודאי יצייד אותך בכלים ובסיס ידע רחב יותר ע"מ להתייעץ עם אותו 'בעל מקצוע' בהמשך ולהבין עד כמה באמת ניתן לסמוך עליו. לצערי, זה שיש למישהו דיפלומה או שהוא משלם בזמן את דמי המנוי ללשכה מקצועית עוד לא הופך אותו לבר סמכא או לנותן שירות טוב, והיכולת להשתמש בבינה מלאכותית במינון הנכון מאזנת מאד את הכוח בינו לבין הקליינט בסיטואציות מסוג זה. תשלומי מס הם בד"כ לא עניין דחוף, כך שיש זמן לנסות גם את המסלול הזה וגם חלופות אחרות בהמשך אם מסתבכים. לטוב ולרע, זה יכול להימשך חודשים או שנים - העיקר לא להילחץ ולעשות שטויות.

קודם כל, אני לא מאמין שהבן (?) שלך כבר בגיל 12. נדמה לי שאני עדיין זוכר איך כתבת פה שהוא נולד אחרי שתי הבנות. גורם לך לחשוב כמה שנים כילינו בפורום ואילו דברים מדהימים היינו יכולים לעשות בזמן הזה. 🤣 שנית - במטותא, קונקשן או טיסת קישור. הדאבל-יוד מיותר שם בדיוק כמו היוד הבודדת ב'גיברת' או האות ה' במילה 'להשים'. מקווה שתוכלו לטוס כמתוכנן ולהימנע מהפתעות נוספות.

לא פרשתי. פשוט החלפתי מורה מספר פעמים, כאשר הבנתי שעם הנוכחי אני לא לומד כלום אלא רק מתרגל. חלק מהם היו נהגים עם פחות ידע ונסיון ממני בשלב הזה, כך שלא ראיתי טעם להתעכב אצלם. באופן אירוני, את המורה הכי טוב והמשאית הכי חדשה מצאתי דווקא כשכבר התייאשתי והחלטתי ללמוד בקבלנות (ביה"ס איציק אברהם שהיה פופולרי אז). אחרי חודשיים-שלושה של לימוד ושני טסטים פנימיים, הגעתי לטסט המעשי ועברתי אותו בקלות.

אני מנחש שמדובר בפס יצור עם מורים מתחלפים וללא בקרה מרכזית שוטפת. יתכן שבחברה הנ"ל הלימוד הוא במיקור חוץ, ולקבלן אין אינטרס להיות יעיל כל עוד לתלמיד לא אכפת להמשיך. אישית, החלפתי שלושה או ארבעה מורים במהלך הלימודים לרשיון המשאית שלי, ובד"כ 5-10 שיעורים עם כל אחד הספיקו כדי להבין שזה לא מתקדם. כנראה שלפות"ש לא היה בסיס להשוואה והוא הניח שככה זה אצל כולם, גם כשפעמוני האזהרה כבר היו אמורים לצלצל.

להבהרה, דיברתי רק על הרעיון של סוללה מתחלפת - לא על המודל העסקי הפגום. אני חושב שאם המגבלה היחידה היא ה-form factor בעוד שהספק/יצרן והכימיה הפנימית פתוחים להתעדכן עם הזמן, אז זה יכול היה לעבוד.

סדרת הפוסטים של אליאור נונה בפייסבוק ממשיכה וגולשת למחוזות שכתוב ההיסטוריה. הנ"ל בחור צעיר שעושה עבודת קודש בתיעוד והחזרה לתודעה של דגמים ורעיונות מוטוריים מהעבר, אבל ניכר שהוא לא היה שם בשנות השיא של בטר פלייס ולא מבין באמת מדוע היא נכשלה. בפוסטים האחרונים למשל הוא מרבה לספר על איש החזון אגסי שרצה להציע רכב חשמלי בעל תכונות דומות לשחקנים המרכזיים בשוק אך במחיר נמוך יותר כדי לשמור על אטרקטיביות. הוא לא זוכר (וכנראה גם לא יודע) שהפלואנס שהוצעה אז הייתה רכב לא אטרקטיבי בעליל כשלעצמו, שחלק גדול מהבגאז' נבלע ע"י הסוללה, שהביצועים היו על הפנים, שרקורד האמינות היה בעייתי (מול יצרני המזרח ובכלל), שהיא לא הציעה אף יתרון או חידוש בארגונומיקה או ב-UX, ושהמחיר היה עדיין גבוה למדי למרות שבפועל לא הייתה לרוכשים בעלות על כלום. הוא לא מספר על הקשיים הביורוקרטיים שבהם נתקל פרוייקט תחנות ההחלפה, על הפריסה האיטית והספורדית ברחבי הארץ והנסיונות לדרוס את הרגולציה בחו"ל, על אלף ואחת בעיות אחרות בשרשרת האספקה והערך של המוצר... רק על החזון שכביכול הקדים את זמנו ועל הגאון הלא מובן שעמד מאחוריו. 'גאון' אימפריאליסט שניסה לחנוק את השוק ולייצר מונופול לפני שהמוצר בכלל יצא לדרך ולאנשים ניתנה הזדמנות להחליט באיזה כיוון הם רוצים ללכת, שהונה משקיעים וניהל את כספם בחוסר אחריות פיסקלי. אילון מאסק לעניים עם חברים במקומות גבוהים, רק בלי המוצר האיכותי ורשת הטעינה של טסלה ששיחקו תפקידי מפתח בהצלחת הקונספט. אני מצר עד היום על מותו של רעיון החלפת הסוללות, אבל זה פחות או יותר הדבר היחידי שבטר פלייס עשו נכון (גם אם לא בהצלחה יתרה). כל השאר היה כשלון מוכתב מראש וההגדרה המילונית של היבריס, שלצערי הזמן השכיח ואנשים צעירים כמו אותו אליאור פספסו לגמרי כשלמדו את כל ההיסטוריה של המיזם מוויקיפדיה. מעניין איך היו נראים הפוסטים אילו היה מבקר בשרשור הזה כחלק משיעורי הבית שלו.

לא פשוט אבל הנה, הצלחת. כבר מהשניות הראשונות ניכר שאתה יודע על מה אתה מדבר, העריכה סבבה סה"כ (לא חייב להיות ברמה של Top Gear), הנתונים שאתה מביא מדוייקים, ורואים שישבת עם עצמך כמה דקות מראש כדי לתכנן את מה שאתה הולך להגיד. במצב כזה לא נורא אם אתה מתבלבל ואומר שהרכב מגיע ל-170 כ"ס ב-7.8 שניות, אנחנו מבינים שהתכוונת ל-100 קמ"ש. רוב יוצרי התוכן שדיברנו עליהם עד כה לא מקיימים את התנאים הבסיסיים האלה, לכן לא משנה אם החצובה שלהם מוחזקת עם שישיית מים או עם צוות של שלושה אנשים - את האמינות המקצועית (לפחות בעיניי) הם מאבדים כבר בפריימים הראשונים ומשם זה רק הולך ומחמיר. לא ברור לי גם מה הבעיה שלהם לאזן את הווליום של מוזיקת הרקע עם הדיבור כפי שעשית, זה אמור להיות אלפבית של עריכת וידאו אבל כפי שאפשר לקרוא בתגובות פה, יש אנשים שבעיניהם זה רק מוסיף אותנטיות. לצערי בעידן האינטרנט 'סטנדרטים' הפכו להיות מילה גסה, ועקרונות השוק החופשי שבו לכל פיסת תוכן עשויה בחיפוף יש זכות קיום כל עוד יש קהל שיצפה בה הביאו לירידה כללית באיכות של הכל. אלו מאיתנו שעדיין אכפת להם נאלצים לחפש את התוכן האיכותי בנרות, אבל מרבית החברה מעדיפה לוותר וליישר קו עם מה שיש, כל עוד זה מאפשר להם לכבות את המוח ולהנות מרעש רקע על הספה. חמור מכך, מי שמתחת לגיל 30-35 ולא זוכר איך נראו תכניות הטלוויזיה של פעם חושב שזה נורמלי ואפילו לא טורח לדרוש יותר... וזה עוד לפני שנכנסים לדיון על AI והפסולת שהוא מייצר בפלטפורמות הרלוונטיות.

להתחיל את הביקור במקום כלשהו עם הערות סרקסטיות ואז להתלבש על מלצר/ית צעיר/ה ולהתעלל בהם עם שאלות פרובוקטיביות זה לא 'סגנון' אלא בריונות וחוסר כבוד בסיסי בין בני אדם. שיבוא בטענות לבעל הבית או לשף, לא לעובדי השכר מינימום שעומדים מול המצלמה. במצב כזה, איכות האוכל או מה שהוא בא 'לבקר' כבר מפסיק להיות רלוונטי, ואם הצופים שלו ממשיכים לצפות אז זה מעיד בעיקר עליהם. בוא לא ניתמם, התקלות הנפוצות במכוניות מתוצרת סין שונות בתכלית מאלו של שאר העולם. ליצרנים הסינים (לא רק בתחום הרכב) יש פילוסופיה של 'זה טוב מספיק כדי לצאת מהמפעל, את השאר כבר נתקן בהמשך עם עדכון תוכנה' - בדיוק כמו לסטארט אפ הישראלי המצוי. התמחור האגרסיבי שלהם, יחד עם מגמות מקרו-כלכליות נוספות, גרר את שאר העולם בעקבותיהם וכעת גם שם יש כשלים מחפירים ודילוג על שלבים חיוניים בפיתוח ובבקרת האיכות, אבל ברמה הבסיסית המוצר האירופאי או האמריקאי הממוצע עדיין מגיע ללקוח אפוי יותר מהמקביל הסיני. מדינות מסויימות פשוט בחרו להתעלם מהמציאות ולספר לעצמן שאם המחיר נוח אז השאר כבר לא כזה חשוב, וזה לא איזו רפובליקת בננות או שתיים אלא חלקים נרחבים מדרום אמריקה והמרחב הפוסט-סובייטי. המשותף לכולן הוא שמדובר במדינות מתפתחות על כל המשתמע מכך, והאימוץ הרחב של רכב סיני בישראל שם אותה בחברה מאד מפוקפקת.

יש לזה מונח טכני: https://he.wikipedia.org/wiki/הלם_מים מניח שהתכוונת לאדים כלואים.

מבלי להיכנס לפוליטיקה, כנראה שבחלק הזה של המדינה עדיף להימנע מסיכוני היתקעות מיותרים ולהישאר עם רכב היברידי או בנזין/דיזל של פעם. עדיפות למשהו שלא יוצר באירופה, עם צמיג רזרבי ובוסטר התנעה.

מה שלא תעשה, אל תשאל את הבינה המלאכותית של החברה שפיתחה את הדפדפן. תישאר פה ותן לנו להמשיך עם הניחושים. הרבה יותר יעיל ככה.

תלוי בתחום, אבל בגדול - כדאי שיהיה רקע כבעל עסק או מקצוע בתחום, למשל מסעדן לשעבר או שף כשמדובר במבקר מסעדות, או לפחות טבח באיזה קייטרינג מכובד. יש יוצאי דופן כמו שגיא כהן, שלמיטב זכרוני לא מגיע מהתעשייה אבל מנמק היטב את הביקורת על סמך היכרות טובה עם קהל היעד של המסעדות היקרות שהוא פוקד, לכן אפשר לסלוח לו על היעדר ההכשרה הפורמלית. בתחום הרכב זה ידוע שקשה מאד למצוא מישהו שיודע לנהוג וגם לדבר/לכתוב באופן רהוט, לכן במדינות ללא תרבות מוטורית כמו ישראל אפשר להסתפק במישהו שאינו נהג מעולה אבל כן בעל נסיון וידע בתעשייה שנצבר כ-enthusiast. לצערי, מאז כניסתם לעסק של בדרנים כמו בועז קורפל, אלי אילדיס וכו' גם הרף הלא גבוה הזה הלך פייפן והצורך באנשם מביני עניין די נעלם בקרב הציבור הרחב. איפשהו באמצע נמצאים אנשים כמו חיים כהן, שהוא אמנם בדרן (ובעבר הרחוק גם מסעדן ושף, במקרה) אבל גם אספן רכב וכנראה בעל ידע מסויים בתחום. בתור חובב רכב, הייתי שמח לראות ולשמוע יותר תוכן מוטורי ממנו, אך אני במיעוט משום שרוב קהל היעד בישראל הוא בעל אוריינטציה צרכנית נטו. אלו בדיוק האנשים שרוצים לשמוע איך דופקים אותם, איזה אוטו מציע יותר פח למטר, ואיזה דגם צורך הכי מעט דלק (או חשמל). אין להם את היכולת הקוגניטיבית או העניין הטכני כדי להבין שרוב הסינים זה נבלה וזה טרפה, כי העדיפות העליונה שלהם היא שיהיה חדש מהניילונים ויראה טוב מול השכנים. הייתי רוצה לספר שאצלנו באירופה הנאורה כולם הרבה יותר משכילים ולא עושים שטויות כאלה, אבל לצערי גם פה אני רואה יותר מדי מקרים של רכישת רכב סיני חשמלי, שימוש בו עד התקלה הראשונה, ואז חודשים ארוכים עם רכב דיזל חלופי של המוסך בזמן שפלא הטכנולוגיה מחכה לחלפים או לעדכון תוכנה שאף אחד לא יודע לבצע . לפחות דגמי הבנזין וההיבריד (שהם בד"כ ממשפחת Chery) עוד איכשהו שומרים על פאסון.

שוב, זה סממן תרבותי (בישראל, ספרד, ועוד כמה מקומות בעולם) שלא נוגד את מה שאמרתי. אני למשל מרגיש שדאג דמורו משתמש בשפה נמוכה, אומר nice שמונה-עשרה פעמים בכל סרטון במקום לבחור אחד ממאות שמות תואר רהוטים יותר, וחוזר על דברים מובנים מאליהם כדי לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר של צופים. אבל גם אין ויכוח על זה שהוא מכיר את החומר, חי את הסצינה במשך שנים, ומסרב לקבל הזמנות או הטבות מיצרנים שהוא עושה סקירות למוצרים שלהם. מצב דומה עם תומר הדר - הסגנון שלו וולגרי ואולי לחלק מהאוכלוסיה הכללית זה מה שגורם לו להיתפס כאמין, אבל גם אנחנו בפורומים וגם היבואנים מכירים אותו מספיק טוב כדי לתת כבוד היכן שמגיע. במילים אחרות, זה נכון שהוא לא חייב לצעוק כל הזמן אבל לא נראה לי שהוא לכלך על מישהו שזה לא הגיע לו או הכפיש דגם/יבואן כזה או אחר רק לשם הסנסציה. אם כבר אנחנו מדברים על זה... ביקורת המסעדות של ניב גלבוע. איך החלאה חסרת הנימוס הזאת עדיין לא קיבל מכות רצח באיזו סמטה חשוכה, ולמה אנשים ממשיכים לצפות בו? זו למשל דוגמה קלאסית למה שאתה מדבר עליו, ובמקרה שלו אני לא חושב שיש credentials מקצועיים מאחורי ההתנהגות הבהמתית.

הטכנולוגיה קיימת, אך עם מגבלות מסויימות. לא תראה את זה אצל יצרנים גדולים (כנראה שהשוק לא מספיק רחב) אבל יש כמה יעודיים, במיוחד כאלה שמכוונים לגיימרים: https://www.tesmart.com/collections/for-2-pcs-1-monitor מה שכן תראה אצל יצרני מיינסטרים זה מסכים משולבי KVM שמסוגלים לקבל מספר מקורות במקביל, בד"כ בסדרות הגבוהות והקמורות. לא יודע אם יש להם גם יציאות לאודיו ואביזרים. יש עוד מידע מועיל שקיבלתי מחיפוש של דקה וחצי ב-AI, אבל היות והמודרטורים פה לא אוהבים שאני מוסיף קישורים לגרוק וג'מיני - אתה מוזמן לבדוק שם בעצמך.

במזה"ת כל מה שרועש וכוחני מקבל יותר תשומת לב ומוניטין, לא רק בתחום הרכב. הבעיה עם רוב הנפשות הפועלות בתחום היא שאין להם ידע או דעות מוצקות משלהם - במקרה הטוב הם מדקלמים כל מיני משפטים גנריים ומסרים פרסומיים מהברושור, במקרה הגרוע פשוט מזיינים במוח ללא שום מסר קוהרנטי. רבים מהם לא יודעים את ההבדל בין סאן-יאנג (הקטנוע) לבין סאנגיונג (המכונית), ממשיכים לקרוא לסוזוקי ג'ימני ג'מיני, וכיו"ב. הבסיס לתפיסת האמינות של תומר הדר היא הידע בתחום וזה שיש לו דעות ברורות. איך שהוא בוחר להגיש אותן לציבור זו תוצאה של הסביבה בה הוא פועל, בפורומים (וכנראה גם בחיים האמיתיים) הוא נשמע קצת אחרת.

התשובה תלויה בסוג הערבות שניתנה עם השכרת הדירה, כלומר האם המשכיר יכול לקנוס את השוכר בפועל ללא התערבות בית משפט. בהנחה ואין סיכון כזה, אז כפי שנאמר לעיל + תיעוד מפורט בווידאו של מצב הדירה בעת ההחזרה. מעבר לזה, שילך לחפש.

אני חושב שיש פה חומר לשרשור מרוכז בהמשכים, בדומה לבחור עם העגורן - 'האדם מחפש(ת) חניה'.

העצות האלה מצויינות וחשובות, אבל לא רלוונטיות ל-90% מהאוכלוסיה כולל פות"ש. לפי רמת השאלות שלו עד כה, יש סבירות גבוהה שנסיון לעשות את מה שאתה מציע יגמר בעוגמת נפש, אובדן מידע, ואולי נזק למחשב.

אני לא רואה הבדל משמעותי, זו בעיקר שאלה של לוגיסטיקה. באנגליה יותר קל להתנהל באנגלית (באופן כללי, מעבר לקליניקה), אבל הנהיגה בפולין תהיה פשוטה יותר וכנראה גם הטיסה והמלון זולים יותר. אולי @garicho שגר בפולין יכול לתת חו"ד יותר מנומקת.

ודאי. היא לא סתם 'הייתה' אלא כיכבה בכל חומרי היח"צ המוקדמים ולמיטב זכרוני גם במרכז ההדגמה בגלילות. עד היום יש תמונות של אותם 2-3 אקזמפלרים בוויקיפדיה ובכתבות הפרופיל/תחקיר על החברה ברשת: https://www.theverge.com/2014/4/7/5592194/better-place-startup-electric-car-collapse-in-israel https://www.smithsonianmag.com/science-nature/charging-ahead-with-a-new-electric-car-710956/ מה שרוב האנשים לא ידעו זה שהייתה באיזשהו שלב גם מגאן 2, אם כי אינני בטוח שזה בכלל היה דגם נוסע:

עם כל הכבוד והצער שבדבר - רד מזה. אם היית אומר נהג משאית אז עוד מילא - פוטנציאל לגרום לתאונת שרשרת ולהרוג קומץ אנשים, אבל אפשר גם לעבוד לילות כשהכבישים ריקים עם משאית קטנה שלא עושה הרבה נזק. אוטובוסים לא נוסעים ריקים בד"כ. 50-70 איש בפנים, הרבה פעמים ילדים... זה לא איזה חלום שתוכל להגשים אם רק תאמין מספיק בעצמך, אלא בני אדם שאתה מעמיד בסיכון. אפשר היה לעצור אחרי 40 שיעורים כשזה לא הלך. במקום להמשיך להתעקש ולשרוף כסף, הייתי ממליץ לשקול הסבה מקצועית למכונות חקלאיות. הרבה יותר קל לקבל רשיון, לא נראה לי שיש מחסור בעבודה, ולכסות שדה אחר שדה עם מחרשה או קומביין זה תענוג איטי ורגוע שמעטים בעולם הזה זוכים לחוות. לחלופין - מה בדבר עגורן או מנוף נייד כלשהו? יש פה שרשור שלם של בחור שהלך לעשות את זה, ואני די בטוח שחייו אינם קשים יותר מאלו של נהג אוטובוס בישראל. בקיצור, יש לך אלטרנטיבות.

תסביר למה. כבר עשית עניין גדול מרכישה של מכשיר פשוט שאין לו כמעט שום פיצ'רים יוצאי דופן, ועכשיו אתה מסבך עוד יותר עם דרישה להביא את זה מחו"ל בזמן מלחמה. מה הפואנטה? הרבה יותר זול זה לא יהיה, אחריות לא תקבל, ועל איכות של מוצר סיני רנדומלי אני מניח שאין צורך להרחיב.