רמקולים מדפיים עד 2500

[NirLevi]

אני אסביר מה הכוונה בלהוכיח. להוכיח זה להשמיע למאות אנשים רמקולים במבחן עיוור, ולבדוק סטטיסטית איך הם מדרגים את התוצאות. התוצאה היתה הרבה יותר אחידה מהשוני שיש לאנשים בטעם של אוכל.

שוב, אני ממליץ לצפות בוידאו על המתודולוגיה של להתאים מדידות להעדפה.

.........

לגבי טעם אישי, ברור שיכול להיות טעם כזה, אבל אפשר פשוט להגיע להגדרות DSP שתואמות אותו. לא צריך לתכנן רמקול שמדגיש תדרים כאלו או אחרים לכל הקלטה כל הזמן. זה כמו תמיד להוסיף טבסקו לכל מנה שאתה אוכל.

 

אני בטוח שאתה מאוד מנוסה, ככל הזכור לי, עוד מימי תפוז, אך אתה מתייחס להאזנה כמדע מדויק, ועוד עם סטטיסטיקה. יש כל כך הרבה גורמים שהם מעבר לכך.

 

אתה לא יכול למדוד הנאה מהאזנה ואתן לך דוגמא -

בזמנו הבן הביא לבדיקה רסיבר מפלצתי של ימהה שקיבל סקירות מהללות על הסטריאו המשובח מאתר ישראלי.

בחיבור הראשוני אכן שמענו מוסיקה מהימהה, אח"כ חיברנו את מגבר הסטריאו ואיזה הבדל. המגבר השאיר לימהה אבק בכל פרמטר אפשרי בסטריאו.

 

לשיטתך, לא אמורים להיות הבדלים, אך בפועל, ההבדלים היו גדולים.

 

לגבי ההופעה החיה, התייחסתי לדבריו של הבחור מהרבת' על תהליך בניית רמקול הBBC.

עריכה אחרונה ב-30 ליולי, 2018 על ידי NirLevi

[falou]

אני בטוח שאתה מאוד מנוסה, ככל הזכור לי, עוד מימי תפוז, אך אתה מתייחס להאזנה כמדע מדויק, ועוד עם סטטיסטיקה. יש כל כך הרבה גורמים שהם מעבר לכך.

 

אני דווקא לא מאוד מנוסה...

זה לא קשור להאזנה, אם רוצים להוכיח משהו, צריך לבדוק אותו באופן מבוקר ומדיד. זה לא משנה אם אתה מודד תכונה שהיא מאוד לא מדוייקת בבני אדם או לא.

 

באמת, כדי שאפשר יהיה לנהל דיון על המתודולוגיה של פלויד טול, צריך לקרוא עליה או לראות את הסרטון. אחרת אנחנו מדברים באוויר.

הוא באמת יצא לחפש את הקורלציה בין מדידות להעדפת רמקול, ויצא עם תוצאה מהימנה וברורה.

 

אתה לא יכול למדוד הנאה מהאזנה

 

אני יכול למדוד העדפה. את עוצמת ההנאה, אני לא יכול.

אני אפילו לא יודע אם יש קורלציה בין עוצמת ההנאה לאיכות הסאונד, פר-סה. לפעמים אני נהנה נורא ממוסיקה שמנגנת במערכת הפשוטה שבאוטו שלי... כי הנאה זה עניין מורכב, ושמיעה זה רק חלק ממנו.

אבל העדפה זה משהו מדיד לגמרי.

 

 

אתה לא יכול למדוד הנאה מהאזנה ואתן לך דוגמא -

בזמנו הבן הביא לבדיקה רסיבר מפלצתי של ימהה שקיבל סקירות מהללות על הסטריאו המשובח מאתר ישראלי.

בחיבור הראשוני אכן שמענו מוסיקה מהימהה, אח"כ חיברנו את מגבר הסטריאו ואיזה הבדל. המגבר השאיר לימהה אבק בכל פרמטר אפשרי בסטריאו..

 

אתה יכול לקבוע שיש הבדל, רק אם (1) אתה לא יודע איזה מגבר מנגן ן-(2) אתה עושה מספיק חזרות.

כמו שטול הראה במחקר שלו, מספיק שנבדק רואה איזה רמקול מנגן, והוא משנה את הדירוג שלו בהתאם לדעה הקדומה שיש לו על הרמקול.

תראה, זה מרתק.

 

זה לא שאני חושב שהבדל גדול כמו שתיארת יכול להיות כולו מדומיין, אבל מה שסיפרת לא הוכיח כלום.

ואני גם אוסיף שהדרך הנכונה לבדוק היא לראות אם לאורך זמן החלפת רכיב גורמת לך להקשיב יותר למערכת.

 

לשיטתך, לא אמורים להיות הבדלים, אך בפועל, ההבדלים היו גדולים.

 

1. אני אף פעם לא אמרתי שאין הבדלים, אמרתי שלא צריכים להיות הבדלים.

2. לא היו הבדלים בפועל, אתה טוען שהיו, על בסיס בדיקה לא ולידית בעליל...

[ליין מן]

מתנצל מראש, קצת חשמל... ואולי קצת מבולבל - אבל.. זה המצב.

 

יש עקומת תדרים אשר הרמקול משדר, והיא מתאימה לי ..

המדידה מבוצעת עם רעש ורוד, בעוצמה של כ 2-3V וולט .

 

 

 

אבל - כאשר הרמקול מקבל מתח 8V או 12V - העקומה משתנה.

מאחר ולרמקולים עצמם - יש תנאי הענות שונים - במתחים והספקים שונים, ובקופסאות שונות.

 

יש אפשרות לייצב את התנגדות הרמקולים בהספקים שונים - אבל, לפעמים זה בא ל חשבון הדינמיות

כאשר הרמקול מיוצב - הוא יכול להיות פחות חי בתדרים מסויימים, מאחר ואנו מייצבים אותו

עם נגדים , אשר לוקחים ממנו קצת הספק, ומרגיעים את טווח ההספק.

 

כאשר הרמקול אמור להתפרע קצת, ולנוע בהספקים שונים בטווחי תדרים שונים.

הנגדים במקביל, קצת מרגיעים את הרמקול, ולא מאפשרים תמרוני הספק חדים.

 

לדעתי, בבסיס המדידה אפשר למדוד, תחום גרף הענות לרמקולים של 3/5DB +- , ואח"כ

לבצע תיקונים -

אפשר - ובתחום הספקת מתח ב 8-12V - הגרף יראה ניחות בתדרים מסויימים - והשמיעה לא מלאה.

נבצע תיקון, וניתן יותר הספק בנקודות הניחות - כעת בטווח ה 10V הרמקול נשמע טוב, ווהגרף יותר מאוזן.

 

ומנגד - עקב התיקון הנ"ל - בסיס המדידה ב 2-3V השתנה קצת, ועקומת הגרף הבסיסית פחות ישרה..

אבל - הרמקול נשמע בכלל המצבים וההספקים, הרבה יותר טוב-מאוד.

 

לא ראיתי יצרן הרושם גרף הענות של 4 מדידות, במתחים והספקים שונים - ומראה ב 4 המדידות

גרף ישר ללא עליות וירידות.

 

וגם הרבה מהיצרנים מעגלים פינות - וכאשר מודדים לבד - גרף ההענות שונה מהמוצהר.

גם עוצמת קול הרמקול שונה - כדוגמה מצהירים על 92DB - ובפועל סביב ה 88-89DB.

 

או אז נכנסים הסברי היצרנים, כי שיטות המדידה שונות.

המיקרפון שלנו שונה - סוג חדר הבדיקה

טעויות במרחקים של הצבת המקרופון וכו'

 

ואולי זה סוד הקסם - גרף הענות שונה , בטווחים והספקים שונים - מבדלים בין הרמקולים והיצרנים.

ולא צריך לחפש - את גרף ההענות הישר ישר.

וכאן נכנסת ההעדפה שלנו - מה יותר נעים לנו לשמוע.

 

 

 

אייל.

[falou]

קודם כל, האם כל ההבדלים האלו שמדדת, הם שמיעים?

 

דבר שני, טול דיבר על החשיבות של המדידה off-axis, בשביל למדוד יותר בקירוב מה אתה שומע.

 

לבסוף, העקומה שהגעת אליה, האם היא משתנה באם תשנה את מיקום הרמקולים? האם אתה יכול לייצר מספיק מתח/זרם כדי לענות על כל "דרישות" הרמקול בכל מצב?

[ליין מן]

כן, יש הבדל בעקומה ב 10V לעקומה ב 2.83V

לעיתים לפי סוגי המוסיקה זה שמיע ולעיתים פחות - אך לא זאת הנקודה.

ה off-axis - מגיע בנוסף, ה on-axis - הוא היותר חשוב במדידות הראשונות.

 

רמקול ככלל - הוא אלמנט מכני וחשמלי דינמי, הוא מהווה עכבה חשמלית סלילית והתנגדותית, והתנגדות מכנית.

כדוגמה הוופר - מאפשר מעבר בתדרים הנמוכים, ובתדרים הגבוהים הסליל של הוופר מהווה התנגדות

ולא מאפשר לצלילים הגבוהים לעבור.

 

אנו מתקינים את הוופר בתיבת הרמקול, כאשר אנו מספקים לוופר מתח עבודה של 2.83V לבדיקה.

הוופר נע בתיבה קדימה ואחורה, ודוחף מסת אוויר -

קדימה - לחלל הפתוח

ואחורה - לתוך התיבה -

כאשר מתח העבודה נמוך בתנועה לאחור לתוך התיבה הוופר דוחף קצת אוויר, וההתנגדות למהלך בתיבה נמוכה

כאשר מתח העבודה 10V - הוופר דוחף כמעט פי 3 נפח מסת אוויר, לתוך התיבה.

זו פעולה הדוחפת אוויר אחורה לחלל סגור - והוופר צריך לדחוס את האוויר בתיבה.

ומבחינה דינמית ומכנית, להתגבר על התנגדות יותר גבוהה בתיבה.

יותר קל לוופר לעבוד במתח הנמוך, ולדחוף קצת אוויר אחורה לתוך התיבה.

 

אמנם מנועי הוופר המגנטים - בנויים לכוח הנ"ל - אבל כל רמקול משנה קצת את ההספק בתדרים מסויימים

כאשר הוא בתוך התיבה - כדוגמה, אחד מבצע זאת ב 40H והשני ב 60H. (זה לא ה FS)

 

בנוסף - לאחר כ 10 דקות עבודה ב 2.83V - הרמקול מתחמם (המגנט והסליל)

החימום קל, כי לא הרבה הספק עובר ברמקול.

ב 10V הרמקול מתחמם כמעט פי 3 - מאחר והספק יותר גדול עובר דרכו.

 

כאשר הסליל והמגנט מתחממים - ההתנגדות שלהם עולה - ההתנגדות העולה משנה את ההספק העובר

ושוב - הגרף יראה הנחתה קלה, באלמנט הרמקול אשר התחמם , הן ביחס למדידה ב 2.83V

והן ביחס לשאר הרמקולים בתיבת הרמקול - אשר אפשר והתחממו פחות.. או יותר - והגרף ישתנה

 

בנוסף, יש תיבות עם פורט - ב מתח נמוך, הפורט פחות מודגש.

ומנגד - במתח והספק גבוהה - האות היוצא מהפורט יותר חזק ומודגש, ביחס לאות שיצא מהפורט

במתח הנמוך.. מאחר והלחץ בתיבה הרבה יותר גבוהה.

 

לכן ב 2.83V - הגרף יתן יחס אותות מסויים.

וגרף ב 10V - יתן יגרף קצת שונה.

 

תיבת הרמקולים - בעוצמה נמוכה פחות מנגנת - הרטט בתיבה פחות מורגש בהספק נמוך.

בעוצמה גבוהה - התיבה יותר רוטטת - הן מ חיבור הרמקולים לדפנות, והפעולה המכנית שלהם קדימה ואחורה.

והן מהתדרים גלי הקול, היוצאים מהרמקולים, ופוגעים גם בתיבה מבפנים ומבחוץ.

 

במיוחד בטווח ה 300-600H - התיבה קצת מדברת - ואפשר להניח יד ולהרגיש את הרטט.

הרטט הנ"ל של גוף תיבת הרמקולים .. הוא יצרן גלי קול הנוספים לאותות - וגרף המדידה מראה זאת.

 

היצרנים מהבחינה המכנית - מחזקים את תיבות הרמקולים, ומוסיפים להם מסה שירטטו פחות.

מזהים את התדרים אשר בהם התיבה מגבירה את גלי הקול, ומבצעים הנחתה חשמלית בהם.

 

אבל הכל זה פשרות - אפשר ותיקון בתדרים בעוצמה אחת - בעוצמה אחרת אשר נספק לרמקולים

התיקון הנ"ל יגרע.

 

לדעתי - כדי להגיד כי הרמקול מספק גרף תגובה ישר בכל התדרים, ומשמיע את כל גלי הקול בעוצמה שווה.

צריך לבצע לפחות 4 מדידות - במתח עבודה עד 20V .

(מעל ההספק הנ"ל - ההשתברויות של הגלים החוזרים מקירות החדר והסביבה, מאוד משפיעים)

לבצע מדידה ראשונה ב 2-3V לראות את תגובת הרמקולים, בתוך התיבה וההתאמה בנייהם.

ומדידות ב 8-12V - שהם עוצמת השמיעה הממוצעת של הצרכן כ 15-20W .

 

וב 10-15V - צריך למדוד לפחות שתי מדידות off-axis - ו on-axis .

מאחר בעוצמה הזו - יש עוד גלי קול, המוקרנים מתיבת הרמקול.

לפעמים בתדרים מסויימים - ההקרנה הזו ,מייצרת off-axis טוב.

אבל בד"כ - ננסה להחליש ולהוריד, את גלי הקול הללו.

 

 

 

 

 

 

 

אייל.

[ליין מן]

המשך - רמקולים מוגברים

 

כיום - יש קטצופ מתובל ברמקולים המוגברים - יש להם יתרונות

היצרנים מתקנים מראש, בעזרת המגבר הפנימי ברמקולים את הבעיות.

הם מדגישים מראש הגברה בתדרים הנמוכים, ומתקנים את תגובת התיבה.

 

בעוצמה חזקה - הם משווים עוצמות בצורה אלקטרונית - כדי שהבאסים ישתלבו עם שאר התדרים.

הם מסוגלים לשמור על גרף ישר, גם בעוצמה של 90/100/110/DB- בכל העוצמות .

כמו תיקון ב אקולייזר.

 

אבל - לעיתים זה בא על חשבון הדינמיות, ולעיתים מורגש רחש ההגברה הפנימית.

ובנוסף.. כמעט כל היצרנים מעגלים פינות - בפירסום יראו גרפים כמעט ישרים..

ונצילות של 90D - במדידות של 2.83V .. בפועל זה לא בדיוק כך.

אבל, מאחר והצרכנים למדו לחפש את הגרף הכמעט ישר 3DB +- , היצרנים מיישרים קו ומתחמנים קלות.

 

לגבי ה off-axis - זה סיפור קצת מורכב, אבל זה בעצם הכייף והגביע הקדוש.

על זה אני לומד ב 5 שנים האחרונות .. (ומשגע את אדי ו TOM - הם מחפשים קרוסים ברשת)

 

האם לבצע זאת בצורה מכנית, כמו פיזור השופר של הטוויטר ב JBL.

או עם פס רמקולים קטנים , הדומה לסאונד-בר - בסגנון McIntosh ..

 

או בחיתוכים חשמליים, על המיד והטווטירים - אשר מאפשרים למידים לעלות בניחות

לתוך הטווח העליון של הטוויטרים, ולטוויטרים לרדת בניחות לתוך טווח המיד.

האם לתת לרמקולים לעבוד באותו תזמון גל קול.. או לאפשר לגל הקול להגיע באיחור.

או לאפשר עוצמה חזקה, ולבלום אותה מכנית עם ספוג מיוחד על הרמקול, המפזר ומנחית, ומשווה את גלי הקול.

 

רמקול ה BBC - מיועד מראש יותר לגלי הקול האנושי, להקלטות אולפן לנאומים..

הרמקול מתקן את תחום האמצע - לכן הוא פחות נציל כ 82-85DB - הקרוס מיישר התנגדיות

וכאשר אנו משדרים מהאולפן, את המוסיקה או הדיבור.

גלי הקול מגיעים לצרכנים על גבי גלי הרדיו ברוחב פס נתון ומוגבל.

 

כאשר הרמקול נשמע טוב באולפן - זה סמן המראה לטכנאי באולפן.

כי גלי הקול אשר יגיעו לצרכן בבית, יהיו בתחום הקליטה הטובה והאיכותית יחסית.

ו - יש האוהבים את הסאונד הנ"ל, וזה גם כייף.

 

ומנגד - החברות הללו ,הוציאו גם רמקולים מעולים - היותר פתוחים מבחינת גרף תגובת התדרים -

אשר לדעתי הם חוויה מעולה.

 

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-1 לאוגוסט, 2018 על ידי ליין מן

[yogev20]

 

בזמנו הבן הביא לבדיקה רסיבר מפלצתי של ימהה שקיבל סקירות מהללות על הסטריאו המשובח מאתר ישראלי.

בחיבור הראשוני אכן שמענו מוסיקה מהימהה, אח"כ חיברנו את מגבר הסטריאו ואיזה הבדל. המגבר השאיר לימהה אבק בכל פרמטר אפשרי בסטריאו.

BBC.

 

אני זוכר את הרסיבר הנ"ל ושלל הביקורות החיוביות שהוא קיבל. מרוב סקרונות

הייתי חייב לשמוע אותו,לאחר האזנה קיבלתי מיגרנה מניסור אוזניים. בינו לבין סטריאו לא היה שום קשר.

 

ניסיתי כמה וכמה פעמים לשלב רסיבר "עלית" בתור הגברה ראשית - בגלל חיבתי לקולנוע

וחוסר זמן להחליף כבלים בין מערכת לקולנוע ביתי (בעבר זה היה משורשר בפרה אאוט) תמיד זה היה בינוני עד גרוע. חיבור להגברה דו ערוצית (אומנם יקרה) הרמקולים קיבלו החייאה וחזרו לחייך...

 

אבל אין באמת מה להשוואת כי זה מכוון לפרמטרים שונים לגמרי.

[NirLevi]

1. אני אף פעם לא אמרתי שאין הבדלים, אמרתי שלא צריכים להיות הבדלים.

2. לא היו הבדלים בפועל, אתה טוען שהיו, על בסיס בדיקה לא ולידית בעליל...

 

ראשית, תודה רבה על ההרצאה.

 

בהמלצתך, לקחתי שעה חופש מהעבודה (העובדים שלי בחופש, חוץ ממני) וראיתי את הסרטון של פלויד.

מדובר בסרטון ששובר המון מוסכמות בתחום, גם כאלו שאין עליהן מחלוקת או לפחות שהייתי בטוח.

אני לא אוכל להתווכח איתו ברמה הטכנית, מכיוון שאינני מהתחום.

 

שוב, אין חולק כי הוא יודע על מה הוא מדבר. אני בשגעת הזו לא מעט שנים וראיתי ושמעתי המון.

בשנים האחרונות אני לא עוקב אחרי הפיתוחים האחרונים ואני לא כ"כ מתמצא בפורומים בארץ ובחו"ל. מדי פעם הבן הבכור מעדכן אותי על רמקול כזה או אחר.

 

פלויד חוזר כמו מנטרה על "מבחן עיוור" לאורך כמעט כל ההרצאה.

אני מסכים שצריך להיות מבחן אופטימלי למדוד הבדלים שמיעים, אך לעיתים לא כך המצב.

 

אתן לך שוב את הדוגמא. לטענתך, לא אמורים להיות הבדלים בין הרסיבר למגבר סטריאו, שבמקרה שלנו הוא קלאס A טהור.

אני לא אצטט את המבחן, שלא לפגוע בכבודו של הכתב, אך היללו את הצליל שהיה דלוח ולא הצדיק לשים על השולחן חבילה שלמעלה מ-20K. בחיבור של מגבר הסטריאו הרמקול התעורר לחיים.

ההבדלים היו גדולים ולא הצדיקו בשום מצב את רכישת הרסיבר.

 

לגבי עניין ההעדפה לרמקולים, אני סומך על האוזניים שלי/שלך שיחליטו מה טוב. אני לא צריך את הטיקט של המחיר או הדגם.

עריכה אחרונה ב-3 לאוגוסט, 2018 על ידי NirLevi

[Nemesis]

הבעיה היא שהאוזניים שלך לא אובייקטיביות ברגע שהמבחן אינו דאבל בליינד.

[NirLevi]

הבעיה היא שהאוזניים שלך לא אובייקטיביות ברגע שהמבחן אינו דאבל בליינד.

 

אתה לוקח זוג רמקולים אליך לבית או שאתה יושב בחדר האזנה. אהבת? תקנה. לא אהבת? אל תקנה.

 

זו הסיבה שאני לא אוהב את הרמקולים של QUAD/CASTLE או דומיהם מבחינת הצליל.

[ליין מן]

יש לנו אפשרות לזהות דברים מיוחדים - מאחר ויש לנו ידע מוקדם מוטמע.. וחוש-חש

האומר - במידה וצברנו שעות האזנה, במערכות טובות - יש לנו אמת מידה להשוואה

זה כבר מוטמע בנו - בדיוק כמו האימון ש.. פלוייד העביר את המאבחנים.

 

בתחילת שנות ה 90 , אבי ביקש טלויזיה חדשה לסלון - ולקחתי כפרוייקט בלי-לחץ

עברתי על מגזינים של אלקטרוניקה מהעולם - התקשרתי ליבואנים, ושאלתי לקוחות במסעדה.

והכיוון היו ה סוני , שנחשבו כטלוויזיות מובילות.

 

באחד ממוצאי-השבת, עשינו סיור במחסנים של תדיראן בחולון, בסוף המחסן ליד הכניסה למעבדה

עמדה טלוויזיה - מסך שחור שטוח , ומבנה מרובע יפה, ונראת כמו ללא פנל לרמקולים, בצידי המסך.

החברים שלי צחקו.. זו טלוויזיה ללא רמקולים.

התקדמנו לאזור.. וביקשתי כי יפעילו אותה - האחראי במקום מסר, זה הדגם Panasonic - The One

Sound DOME System - 100H

טלוויזיה 29 אינץ , אשר הגיעה לתקינה, וחזרה לפני מספר ימים ממכון התקנים.

הם הדגישו לי, כי הטלוויזיה לא למכירה וכי לארץ הגיעו 10 יחידות..

ולאחר החישוב שלהם, הטלויזיה די יקרה למכירה - לכן החליטו לא ליבא אותה יותר.

הטלויזיה הופעלה, חדות מרשימה.. וסאונד מיוחד, פשוט חוויה - האין פס רמקולים, בצדדים

התברר כ 3 זוגות רמקולים באחורי הטלויזיה - 2 זוגות רמקולים, אחד בתוך השני בכל צד R+L

כמו קומפוננטים.

ו 2 וופרים לתדרים נמוכים, הנמצאים יותר מאחור, והסאונד נמסר קדימה, דרך צינורות אוויר כשופרים

+ מגבר פנימי, המפעיל את הרמקולים.

 

באותו הזמן לא ידעתי זאת - זה היה המפגש הראשון שלי עם דגם הטלויזיה הזאת -

ואת חווית הסאונד היחודית עד היום אני זוכר.

כלל הטלוויזיה שימשה, כ תיבת סאונד + סאב - המקרין סאונד R+L ובנוסף לאחור, לכל הכיוונים.

 

 

הסרטונים למטה, מאוד קצרים - ורואים בהם, את מיקום הרמקולים ותעלות האוויר לפיזור הסאונד.

בסרטון הראשון ב שניה מס' 6.

בסרטון השני ב שניה מס' 25.

 

[video=youtube_share;Ryc3DO2vzBk]

[video=youtube_share;sn6uNW4fI0Y]

 

התברר כי רוב הטלוויזיות נמסרו כבר למקורבים, טלוויזיה אחת נמסרה יומיים קודם לחנות גדולה

ב ראשל"צ ועומדת בתצוגה.. למחרת בערב הטלויזיה הזו הייתה אצלנו בבית.

 

הצבעתי על הטלוויזיה מרחוק בגלל העיצוב.. והמסך הישר - ואח"כ עם הפעלת הסאונד - הבנתי

מיד כי זו חבילה מיוחדת.. כי כבר היה בי מידע מוטמע מהניסיון.

 

החברים שהיו איתי באותו ערב, לא האמינו כי זו הפעם הראשונה שאני רואה ושומע את הטלוויזיה.

שאלו אותי מספר פעמים - איך ידעתה ללכת לטלוויזיה הזו, ולאחר הבדיקה ישר להחליט כי אתה קונה.

שילמתה עליה כמו על 2 טלוויזיות.

קשה להסביר - אבל כבר היה לי ידע, באיכות מסך ישר, וחדות תמונה, ושמיעת סאונד טוב.

וכאשר דבר נשמע ונראה טוב.. יש לנו את ההרגשה הזאת, בינגו - כי זה, זה.

 

 

 

אייל.

עריכה אחרונה ב-3 לאוגוסט, 2018 על ידי ליין מן

[Nemesis]

אתה לוקח זוג רמקולים אליך לבית או שאתה יושב בחדר האזנה. אהבת? תקנה. לא אהבת? אל תקנה.

 

זו הסיבה שאני לא אוהב את הרמקולים של QUAD/CASTLE או דומיהם מבחינת הצליל.

הבעיה היא שההחלטה שלך אם אהבת או לא אהבת או עד כמה אהבת ביחס לרמקול אחר שעולה שליש מוטה מאוד מכך שאתה יודע לאיזה רמקול אתה מאזין, מי היצרן, מה מצופה ממנו ומה מחירו.

[falou]

ראשית, תודה רבה על ההרצאה.

 

אני שמח שאהבת. היא אכן מרתקת לכל מי שניסה לבחור רמקול או רכיב במערכת ויודע כמה קשה בכלל להגדיר את הטעם שלך, בתור התחלה.

 

פלויד חוזר כמו מנטרה על "מבחן עיוור" לאורך כמעט כל ההרצאה.

אני מסכים שצריך להיות מבחן אופטימלי למדוד הבדלים שמיעים, אך לעיתים לא כך המצב.

 

פלויד מתייחס למבחן עיוור, כי אין שום דרך אחרת לקבוע אם מאזינים יכולים בכלל להבדיל בין סאונד של רמקולים שונים. ופלויד הוכיח שלא מהנדסי אודיו, ובטח לא כתבי אודיו, מסוגלים לזהות רמקול מתוך קבוצה של כמה רמקולים בודדים. אז אם מאזין לא מסוגל לשמוע חמישה רמקולים, לאפיין את הצליל של כל רמקול, ואח"כ לזהות איזה רמקול מנגן במבחן עיוור, אז מה שווה יכולת ההאזנה שלו בכלל, כדרך לזהות סאונד טוב. הוא אפילו לא מזהה הבדלים!

 

אכן, אין לנו אפשרות לבודד את הבחינה שלנו, בעולם האמיתי, באופן בו אנחנו מנטרלים השפעות חולפות (עייפות, רעב, שעווה באוזן...) והשפעות נקודתיות (האקוסטיקה בחדר), ואין לרובינו יכולת למדוד באופן יעיל את סביבת ההאזנה שלנו.

 

אנחנו תקועים עם האוזנים שלנו וחוסר הדיוק של חווית ההאזנה הסובייקטיבית. וחוסר היכולת שלנו אפילו ליצור קורלציה מספיק טובה בין מה שאנחנו מגדירים סאונד "טוב", אפילו רק לעצמנו, לבין סאונד שיבטיח לנו הנאה לטווח ארוך.

 

אוקי. כאן נכנס טול ואומר, בו נשאף לרמקול כמה שיותר ניטרלי במגוון מצבים שונים. ומכאן, אני אומר, יש DSP, אז למה שלא נעשה בו שימוש לתפור את הסאונד לטעמינו, להבדלים בין הקלטות, לחדר וכו'?!

זה לא שטרחתי לעשות את זה, אבל נראה לי הכי הגיוני. במקום להחליף ציוד, להחליף עיבוד צליל בבית.

 

ודבר נוסף שטול הוכיח, לפחות ללמוד לזהות הבדלים בין רמקולים זו מיומנות נרכשת. אנשים שהוא הכשיר הפכו לטובים מאוד בזיהוי הבדלים. צריך רק לדעת איך להקשיב...

 

אתן לך שוב את הדוגמא. לטענתך, לא אמורים להיות הבדלים בין הרסיבר למגבר סטריאו, שבמקרה שלנו הוא קלאס A טהור.

 

אמור, ברמה התיאורטית.

זה שבפועל יש, יכול להיות בכל אינטראקציה עם רמקול נתון בחדר נתון. אבל המטרה שלי כאודיופיל היא לנטרל, עד כמה שאפשר, השפעות כאלו. לכן, עדיף לקנות רמקול מוגבר, כשההגברה פותחה כחלק מהגישה הכוללת לאיך הרמקול אמור להשמע.

 

אתן לך שוב את הדוגמא. לטענתך, לא אמורים להיות הבדלים בין הרסיבר למגבר סטריאו, שבמקרה שלנו הוא קלאס A טהור.

אני לא אצטט את המבחן, שלא לפגוע בכבודו של הכתב, אך היללו את הצליל שהיה דלוח ולא הצדיק לשים על השולחן חבילה שלמעלה מ-20K.

 

אתה לא יודע איך הרמקול שלו נשמע אצלו בחדר, אם כי בגדול אין להאמין לכתבי אודיו בכלל. הכישורים שלהם לא ברורים וכל הגישה שלהם לתחום נגועה בזה שהם אוכלים כל מה שיצרנים מאכילים אותם.

 

לגבי עניין ההעדפה לרמקולים, אני סומך על האוזניים שלי/שלך שיחליטו מה טוב. אני לא צריך את הטיקט של המחיר או הדגם.

 

הוא שאמרתי, אין לך סיבה לסמוך על האוזניים שלך.

הדרך היחידה לדעת שאתה יכול לסמוך, זה אם הרכבת מערכת שאתה מרוצה ממנה שנים, ולא צריך להחליף בה יותר כלום...

[falou]

קשה להסביר - אבל כבר היה לי ידע, באיכות מסך ישר, וחדות תמונה, ושמיעת סאונד טוב.

וכאשר דבר נשמע ונראה טוב.. יש לנו את ההרגשה הזאת, בינגו - כי זה, זה.

 

אין להשוות שמיעה לראייה. קודם כל, כושר האבחנה שלנו בראייה גדול באלפי מונים מהיכולת לאבחן בשמיעה, והזיכרון השמיעתי שלנו מאוד גרוע, יחסית.

 

לגבי תחושת "הבינגו", כשאנחנו פתאום שומעים משהו שהרבה יותר טוב ממה שאנחנו מכירים, יש לנו תחושת בינגו. קל לשפר משהו שהוא ממש לא טוב...