Jump to content

אורח לרגע

  • פרסום הודעות

    330
  • תאריך הצטרפות

  • פעילות אחרונה

מוניטין

48 נייטרלי

אודות אורח לרגע

  • דירוג
    נהג צעיר (> 150 הודעות)

צפיות אחרונות בפרופיל

צפיות הפרופיל האחרונות חסומות ואינן מוצגות בפני משתמשים אחרים.

  1. לא. ראיתי פעם אחת, מזמן. כתבתי במפורש "לא ממש צריך להכנס לשם". המרחב האווירי של שדה התעופה טיפה יותר גדול מקו הש"ג. ולא, זה לא סיפורי סבתא. אבל למה לקרוא את מה שאתה מגיב עליו אם אפשר פשוט להסתער על המקלדת עם תשובה עוקצנית? @Roycohen1979
  2. לא בדיוק. שיטה ידועה היא לנסוע אל שדה התעופה (לא צריך ממש להכנס לשם). קשה מאוד למסוק משטרתי לקבל אישור כניסה למרחב האוירי הזה (לא בימי קורונה ).
  3. לא צריך לשבור את הראש. אם אתה גם ככה "משחק איתו מלוכלך" ו"עושה לו דווקא" אז קום תוציא יום מחלה. מאוד פשוט. יותר פשוט מלפתוח פוסט באוף טופיק. אם כן אכפת לך מהיחסים בינכם אז לא יום מחלה ולא שום 'דווקא' אחר לא מומלץ.
  4. נתנו לך הצעת מחיר על תיקון חלקים שלא באחריות. לאחר שהלנת אמרו שיחליפו לך מיסבים על חשבונם ותחוייב רק על הצמיג. היית צריך להגיד תודה רבה וזהו זה. אני במקומך הייתי ניגש לשם להרגיש את המיסבי היגוי. זה עניין של 20 שניות ללא שום כלים לבדוק את תקינותם. אם המיסבים באמת דפוקים בקש מהם סליחה, שלם להם 400 שקל על הצמיג וקנה להם שי לחג. אם המיסבים תקינים זה סיפור אחר לגמרי....
  5. אהה... אלה, האדיוטים. ברור שאני מסכים. פשוט לאלה אני פחות מתייחס, ממתין שיפגשו את דארווין. אלה, אגב, מרגיזים ומסכנים את הרוכבים היותר שפויים (מרשה לעצמי להכלל בהגדרה הזו) מאשר את הנהגים מסביב, כיוון שהם יוצרים לנו את הסכנה הכי גדולה בכביש, זו שאנחנו לא יודעים לצפות אותה.
  6. במונית אולי נכון. בדו"ג זה חוסך גם שעות כשאתה כל היום על הכביש/שליח. מנסיון. של הרבה שנים. אני חי בירושלים. בשעות היום להגיע מנקודה לנקודה לוקח לי 10 דקות כשלרכב לוקח 40 דקות ויותר, ולא- אני לא מגזים. תראו- נוצר פה איזה ויכוח בין שני 'מחנות'. מחנה הרוכבים ומחנה ה'כל הרוכבים דפוקים'. יש המון באמצע. לא הכל שחור לבן. כן, דו"ג זה הרבה יותר מסוכן. אין אדם בר דעת שיכול להתווכח על זה. אבל על דו"ג לומדים לקרוא את הנהגים הרבה יותר לעומק וגם לצפות תגובות שלהם. ברור לכולנו שזה לא ב100% מהמקרים וצריך להפעיל הרבה יותר שיקול דעת וסבלנות אם רוצים לשרוד. אם אני אעשה תאונה קטנה עם ה
  7. אני שם לב לסתירה אבל היא הרבה יותר קטנה מאיך שאתה מציג אותה. ולא, אני לא מבין למה מתעצבנים ושונאים את הרוכבים. אני הרבה יותר יכול להבין למה לשנוא את אלה שמתעסקים בטלפון בנהיגה, או חותכים בלי לאותת, או מתאפרים ומתגלחים בנהיגה, או חונים כמו בני *ונות... להמשיך או ש הנקודה הובנה? אז יש הרבה רוכבים שמתנהגים בכביש כמו בני *ונות, נכון. אבל הם פוגעים בעיקר בעצמם. כל שאר הבני *ונות למניהם מסכנים את שאר משתמשי הדרך. אז לדעתי אם למישהו יש כמות שנאה ותסכול שהוא מחפש על מי להוציא אותה- יש הרבה בתור שהם לפני הרוכבים. הרבה מאוד.
  8. אף פעם לא עשית שום פעולה בחייך שמהצד נראית הרבה יותר מפחידה מסוכנת ומאיימת מאשר איך שהרגישה לך כשעשית אותה??
  9. האמת ש @dj_dani הקדים אותי. אבל למרות זאת אני אכתוב זאת גם: רוכב דו"ג ממוצע מרוכז בכביש פי עשרות מונים מנהג רכב ממוצע. נהגים עסוקים בטלפון, בעיתון, בחלומות, בילדים ובכל מני דברים יצירתיים אחרים. רוכב דו"ג נמצא עם שתי ידיים על הכידון ושתי עיניים על הכביש. מה שרואים מכאן לא רואים משם. קילשאה אבל נכונה. רוכב על בסיס יומי כבר 20 שנה, ובו בזמן גם נוהג על בסיס יומי כבר 20 שנה. האמת? כשאני ברכב הרוכבים נראים לי מתאבדים, כשאני על הדו"ג זה פתאום מסתדר לי ומובן לי ונראה הרבה פחות מסוכן. יש נהגים חארות על כל סוגי הרכב. גם על דו"ג. אבל אין רוכבי דו"ג שנמצאים על הכביש והראש שלהם
  10. אתה יכול לחלוק אבל זה לא ישנה את העובדות. לפני מס' שנים לא מבוטל עשיתי תאונה עצמית עם אופנוע. נכון- הביטוח ניסה להתנער, נכון- זה לקח זמן אבל קיבלתי כל שקל שהוצאתי על כל מונית, כל שקל שהפסדתי בעבודה ועוד תוספת. אתה כתבת ואני כתבתי ואפשר לכתוב עוד פעם: לא מאחלים לאף אחד להיות שם. אבל כשזה קורה, ויש ביטוח חובה יש מי שמשלם על זה. ויש לי כמה חברים/מכרים שעברו סיפור דומה.
  11. ברשותך, חייב להתייחס לזה אפילו שזה קצת סוטה מהשרשור- בשביל זה יש ביטוח. וכן- הביטוח משלים לך גם אובדן הכנסה, גם מוניות, וגם את העוזרת שהזמנת לעשות ספונג'ה כי אתה לא יכול לזוז. מנסיון. ולא מאחל לאף אחד לצבור נסיון כזה.
  12. אם אתה כ"כ חושש אז אולי זה לא בשבילך. עם זאת- אם בכל זאת נכנסים לעולם הזה אז להכנס ישר על אופנוע ספורט (אפילו 125) זה לא הכניסה הכי זהירה. אם מה שמעניין אותך זה הפרקטיות בתוך העיר- קנה קטנוע 125. יותר זול לקנייה, יותר זול לאחזקה, יותר קל לתפעול, פחות מסוכן (לרוכב לא מיומן) והרבה יותר פרקטי. מה גם, שנראה בעיני אמא (והאחרים) כפחות מאיים ומסוכן. אם יותר מעניין אותך ללמוד את רזי הרכיבה- אופנוע שטח. ב125 אפשר לקנות אופנוע מקצועי לכל דבר, בשטח אמנם נפצעים אבל מתים הרבה פחות. בדר"כ אלו פציעות שמחלימים מהן מהר (גם החמורות שבהן). בשטח לומדים לרכב ממש טוב וההנאה היא מובטחת. מה גם שזה מכני
  13. אגרוף תאילנדי. תכנס לקבוצה, ואחרי שני שיעורים כבר יהיה לך בסיס כלשהו. בכל הקבוצות שהייתי בהן יש רמות מעורבות כך שאתה בשיעור הראשון יכול להתאמן מול מישהו שמתאמן כבר 3 שנים. מעבר ללוחמה נטו עושים הרבה כושר. אהבת? נהנית? שים שק אגרוף בבית ותמשיך להתאמן בזמנך הפנוי. עד כמה שאני מכיר- כל מקום שמכבד את עצמו יציע לך שיעור ראשון נסיון חינם. תתקשר עכשיו והיום או מחר בערב אתה בשיעור. לא מסובך, לא דורש ממך יותר מדי חוץ מלהרים טלפון ולהזיז ת'תחת :). בהצלחה.
  14. אופנוע זה מסוכן. כל דו גלגלי זה מסוכן. פי כמה עשרות מונים אל מול הבטיחות שיש ברכב ממוצע. במיוחד בארץ שכולם נוהגים כמו חיות. במיוחד בשנים האחרונות שכולם עם העיניים והידיים על הטלפון במקום על הכביש ועל ההגה. תאונה ברכב שיכולה להגמר בעוגמת נפש ונזק כלכלי יכולה להגמר עם דו גלגלי בשיתוק נצחי וסיעוד של ההורים עד יום מותם. מה חדש בזה? אישית- רוכב מעל 20 שנה. מחזיק כיום גם קטנוע וגם רכב. במהלך השנים היו לי כל סוגי האופנועים. קטנועים, שטח וליטר כביש, וכל מה שבניהם. מה אתה מצפה, שהמשפחה תעודד אותך לרכב? שאמא שלך תשמח שאתה עולה על דו גלגלי כשהיא רואה היום יום את השליחים
  15. יש לי הצעה שצריך לקרוא אותה בראש פתוח: לדלקות חוזרות ונישנות- כורכומין. אישית, אני לא אחד שלוקח תרופות, ובטח לא דברים טבעיים שכאלה שמרגישים אולי כמו הונאה. שנים סבלתי מדלקות בעכוז וברגליים, לא משנה שלאחר 12 שנים גילו אצלי בסוף מחלה תורשתית (של דלקת בשרירים) ויש לזה טיפול, אבל במהלך ב12 שנים האלו ניסיתי כל דבר אפשרי- רופאים, משחות, כדורים, פיזיו, דיקור, שחייה, שינוי הרגלי אכילה, ואם היו מציעים לי ללכת לרופא אלילים כנראה שגם את זה הייתי מנסה. הייתי אובד עיצות. מתישהו מישהו הציע לי לקחת כורכומין. טבעי, זול, לא יכול לגרום נזק. ניסיתי- במשך חצי שנה לא היו לי כאבים, אח"כ הכאבים ח
×
×
  • Create New...