UAZ ספארי - יום כיף ברכב שטח רוסי

[sronis]

"ימי כיף" מטעם העבודה הם לרוב משעממים למדי. אוכל גרוע, אנשים חצי ערומים יוצאים שיכורים מהסאונה, פעילויות מטופשות ומזג אוויר לא משהו. אתמול היה היוצא מהכלל, והכל בזכות גרוטאה רוסית בשם UAZ469 (בצעו חיפוש).

 

משהו כחול לפני האוואזים:

 

ההיילייט של היום היה "ספארי" של שלוש שעות, במרדף אחר נקודות הפזורות באיזור של עשרות קילומטרים רבועים. כל רביעיית משתתפים קיבלה UAZ אחד, מפה ומכשיר GPS והחלה בחיפוש אחד קודים המודבקים לעצים ביער הצפוף שסביב המתחם.

 

מוכנים ליציאה לדרך:

 

התחלנו, כרגיל אצל האסטונים, בתדריך מהיר במיוחד. אף אחד לא ביקש מהנהגים רישיון נהיגה או הוכחה כלשהי שהם יודעים לתפעל את הכלים הפרהיסטוריים האלה. המדריך הראשי רק ביקש באנגלית קלוקלת שאף אחד מאיתנו לא יחשוב שהוא סבסטיאן לואב, ושהם נתקענו כדאי שנרים טלפון כדי שיבואו לחלץ אותנו.

 

מפה ו-GPS

 

לאחר מכן קיבלנו הסבר קצר על הפעלת הרכב (פה שילוב 4X4 אם תצטרכו, כאן משלבים ל-LOW וזה מפעיל את המגבים) ונשלחנו לדרכנו. אני התנדבתי לנהוג, כמובן, בעוד אחד הקולגות היה אחראי על ה-GPS והמפה והבחורה שהייתה איתנו הופקדה על מעקב אחר הנקודות.

 

לקשורי

 

תסלחו לי, בצבא הייתי ג'ובניק כך שההתחלה לא הייתה פשוטה. ה-UAZ הוא לא הכלי הכי קל לתפעול: שום דבר לא מתכוונן, ההגה כבד בצורה בלתי אפשרית כשהכלי לא בתזוזה, ההילוכים נכנסים אולי ב-50% מהזמן (ובשאר הזמן עושים רעשים נוראיים) והמנוע רועש ולא גמיש באופן קיצוני. ובכדי להוסיף חטא על פשע, המתלים מרגישים כמו משהו שמשמש את השב"כ לטלטול עצירים. בנוסף, איבדנו את הדרך מספר פעמים ולפחות פעמיים הגענו למבוי סתום בדמות גזע ענקי באמצע השביל, שדרש אינסוף תמרוני אחורה-קדימה בשביל צר במיוחד הודות לרדיוס סיבוב דומה לשל סמי-טריילר.

 

בדרך אל הלא-נודע

 

תוך חצי שעה קלטנו את העניין - למרות המגבלות, הרכב הזה מסוגל לצלוח הכל. מעליות וירידות בכל זווית (עד כמה שיש כאלו באסטוניה השטוחה), מעברי מים שכמעט וכיסו את מכסה המנוע וזוויות צד שתקעו לי את הראש בחלון הנהג - את כל זה הוא עשה בלי למצמץ.

 

מנווטים

 

הזמן עבר והנקודות הלכו ונאספו. יש 101 מהן והמארגנים הציעו שלא ננסה למצוא את כולן כי השיא עומד על 70 ומשהו. מהר מאוד התברר שאפילו להתקרב לשיא זה אופטימי כי השטח עצום והנקודות לא תמיד נמצאות בסמוך לשביל. אספנו 32 נקודות בסופו של דבר, מה שהקנה לנו את המקום השמיני מתוך 20 (מקום ראשון אסף 40 נקודות).

 

מחפשים קודים:

 

חזרנו עייפים אך מרוצים ואז כל האסטונים אכלו אוכל גרוע, השתכרו וקפצו לסאונה (אפילו שהיה 20 מעלות בחוץ). טמבלים.

 

רגע של מנוחה ביער:

 

לסיום, עוד תמונה של משהו כחול:

 

רוני

[alexk]

נראה כיף! מה היה הפרס? אחד כזה הביתה?

[Buki]

רוני, אף פעם לא אהבתי אותך במיוחד...

[proxima]

הזכרת לי את 2:34

 

עריכה אחרונה ב-5 ליולי, 2014 על ידי proxima

[yulianx]

נהנהתי לקרוא את הכתבה,מזכיר את הריו הצבאיות.

[sronis]

נראה כיף! מה היה הפרס? אחד כזה הביתה?

 

משהו שווה ערך: שוקולדים אסטוניים גרועים.

 

רוני, אף פעם לא אהבתי אותך במיוחד...

 

נשיקות

[Ahbarony]

הדבר הזה בנוי על ויליס אמריקאי של שנות ה40 עם דגש על הוזלה של חומרים ופשטות התיקון. אנשים מסוגלים לעשות לו אוברול בשטח והוא באמת אוכל הכל.

יותר טוב ממנו רק GAZ66 שהוא תשובה הרוסית ליונימוג.

[itsik170]

זכור לי שהראו שיש שניים כאלה בארץ שהגיעו עם עולים מברית המועצות.

 

הם עדין שרדו? או שכבר התפגרו.

[alexk]

אולי העולים התפגרו, אבל לפי הסיפור של רוני נשמע שהרכבים חיים

[Buki]

זכור לי שהראו שיש שניים כאלה בארץ שהגיעו עם עולים מברית המועצות.

 

הם עדין שרדו? או שכבר התפגרו.

 

ידוע לי על אחד כזה ששרד.

[zivk]

לפני שבוע חזרתי מגיאורגיה וגם שם יש כאלו בכמויות, ויש גם דגמים נוספים של אותה חברה.

עריכה אחרונה ב-5 ליולי, 2014 על ידי zivk

[ניקו פ.]

רוני, תודה על השיתוף, כנראה ששווה לסבול אסטונים.

עושה חשק לחזור לאפגניסטן.

[חולגי]

תודה על השיתוף!

הלוואי עלינו ימי כיף כאלה מהעבודה.

(ובמאמר מוסגר - מה הסיכוי שאם כמה חבר'ה מפה, מהארץ, יורדים לאסטוניה, עם ידע לבישול "אוכל טעים" - איך זה לדעתך יתפוס שם ?

נראה לי שהם צריכים את זה דחוף, או שהם לא יאכלו דבר מלבד האוכל הגרוע שלהם...?)

[יוסי פרנקוס]

יש אחד כזה מדי פעם במפגשים בחיפה.

[vadim6385]

אולי העולים התפגרו, אבל לפי הסיפור של רוני נשמע שהרכבים חיים

לפי שגרת הטיפולים של זה, אחרי 100 אלף ק"מ או 5 שנים, מחליפים נהג (כי אם לא, הנהג עלול להתפגר)