Buki

לא יודע לגבי איוניק ספציפית אבל ביונדאים אחרים ממליצים תוסף דלק רק אם נעשה שימוש בדלק לא איכותי. תסתכל בדיוק מה כתוב בהערות לגבי התוסף.

זה תחליפי בלי לוגו פורד... לא להיט 😁

כנראה נשברו התושבות שתופסות את החלון למנגנון, לחלק מנדגמים יש קיטים להחלפה של התושבות האלו בנפרד מהמנגנון. בשביל לפרק את החיפוי הפנימי של נדלת צריך לפתוח כמה ברגים שבדרך כלל מוסתרים בתוך הידית של הדלת ובהמשך שלה במשענת יד. ומסביב לחיפוי נועלי פלסטיק שיוצאים במשיכה. איזה אוטו זה?

ה Kenworth הזו זו קסטומיזציה של מישהו. במציאות במשאית יחסית מודרנית עם גיר ידני (שכבר נדיר, עברו לרובטיים) זה נראה ככה: בגיר שיש לו תחום נמוך וגבוה, מעבירים ראשון-שני-שלישי-רביעי וכשצריך להעביר לחמישי - מעבירים את הדגלון בידית למעלה ואז ההילוך הראשון הופך לחמישי, השני הוא השישי וכן האלה עד הילוך שמיני. כשרוצים להוריד מחמישי לרביעי מורידים את הדגלון למטה. הדגלון שולט על הגיר הנוסף עם שני יחסי העברה עם הפרשים גדולים בינהם. נוסף על כך, יכולים להיות חצאי הילוכים, מה ששולוט עליהם זה המפסק השני בידית שמפעיל את הגיר השלישי עם שני יחסים שההפרש בינהם קטן. אז בהתאם למצב המפסק, הילוך 4 נגיד (או כל הילוך אחר) יכול להיות נמוך או מעט יותר גבוה (הילוך 4 וחצי). בחצאים הנמוכים משתמשים כשהרכב עמוס ובגבוהים כשריק לדוגמא.

אין ביטוח שמשות כהרחבה. איפה הם ישיגו שמשה לפורד מודל T שנת 1920 אם תשבר?

זה דווקא מובן לי, מכיין שלא היה את אותו נציג שרות בטלפון או במוסך שיסביר, ידריך וכו', "רוסי" קלאסי למד להתמודד עם הכל לבד, עד שאופציית פניה לעזרה נדחקה אצלו למקום כל כך רחוק שהוא לא מגיע אליה. זה לגבי החלק הראשון. לגבי ריבוי אותיות - לא יודע.

כיוון שלרוב חונים כמה שעות עם הפנים לעמדת טעינה ולא כמו בתחנת דלק שעוצרים לדקה - שתיים ולכן מקדימה זה יותר נוח מאשר להריץ כבלים מסביב לאוטו.

יש עד היום בכל משאית עם 8 או 16 הילוכים. הרי זה לא באמת גיר אחד 16 הילוכים אלא נגיד גיר 4 הילוכים שצמוד אליו עוד גיר עם 2 יחסים ואז יוצא ביחד 8 הילוכים ולפעמים בצד השני של הגיר הראשי יש עוד גיר אחד עם 2 יחסים ואז יש 16 הילוכים בסך הכל. השליטה באותם "חצאי הילוכים" היא על ידי כפתור קטן שצמוד לידית הילוכים ואם יש שתי תיבות נוספות אז יש שני כפתורים כאלו. התמונה מ Mack ישנה אבל זה לא השתנה אלא אם הגיר אוטומטי.

מניח שאחת ידית הילוכים, השניה שילוב ל Low, השלישית נעילת דיפרנציאל, הרבעית שילוב הנעה קידמית והמנוף החמישי שרואים שם זה בלם יד.

כל עוד מפלס השמן מעל המינימום במדיד (ואם מלאת 3 ליטר מתוך 3.7 הוא מעל המינימום), המשאבה תישאב גם בשיפוע די קיצוני. הייתי אומר שזה בשיפוע מקסימלי שהרכב מסוגל לעלות. תחשוב מה קורה כשהאוטו חונה בעליה תלולה וחסר חצי ליטר שמן במנוע. זה מצב יומיומי אצל מיליוני נהגים והכל בסדר.

אולי כדאי, לזה אני לא יכול לענות. רק אתה יכול להחליט אם אתה רוצה להתעסק בזה עצמאית או לא.

משתמש בכל המחשבים במדבקות מכיוון שצריך 3 שפות במקלדת וזה לא מגיע מקורי בשום מחשב. יש מדבקות פלסטיק (לא נייר) שמחזיקות כמה שנים בעומס עבודה בינונוי. בעומס קל הן מחזיקות עד שאתה זורק את המחשב.

איזה קטע, אני גם ראיתי אותו שם, זה בצומת כנות. עכשיו קישרתי. גם הרכב השני עבר שיפוץ שם במקביל.

בהחלט אני מתכנן לבקר גם בתצוגה הפנימית. לגבי חלקים לא מקוריים באוטובוס - לדעתי עצם זה שבאוטובוס שמיעד לעמוד באתר מורשת בכלל בוצע שיפוץ פנימי, ריפוד מושבים ושחזור עמדת נהג זה יפה מאוד ודי יוצא דופן. אפשר לסלוח על חוסר נאמנות למקור בכמה דברים. זה לא פריט מוזיאוני.

אגב שימו לב ל"וינקר" מכאני שקיים רק בצד שמאל של האוטובוס.

אגב מישהו ניסה מלחם גז? מומלץ? https://www.ebay.com/itm/Soldering-Iron-Kit-Temperature-Adjustable-Butane-Gas-Soldering-Iron-Pen-With-/224232997696?mkcid=16&mkevt=1&_trksid=p2349624.m46890.l49286&mkrid=711-127632-2357-0

תתחדש, זה אחלה אוטו. יש הסטוריית טיפולים של הבעלים הקודמים?

מכיוון שזה בחסות מוזיאון תעבורה, אולי כן יבנו סככה בהמשך. במוזיאון עצמו ברמלה, אחרי שכל המוצגים עמדו תקופה תחת כיפת השמיים, לפני כמה שנים בנו סככות מעל רוב התצוגה.

יש מכוניות שגם שנתיים - שלוש לא יצאו מאיזור המרכז. אני מניח שמי שהיה עם האוטו בים המלח ובחרמון, לא ישאל שאלות לפני נסיעה לאילת.

אני לא יודע עד כמה רלוונטי שחזור למצב נסיעה. נגיד שזה נוסע. מי יסע על זה ואיפה? כמו שאמרתי, רמת השחזור בשביל תצוגה חיצונית סטטית יפה מאוד. למי שזה מעניין אותו, אני ממליץ לגשת לראות בהקדם כל עוד הכלים רעננום ויפים אחרי השיפוץ, שכן אחרי מספר שנים של עמידה במקום פתוח תהיה כנראה התדרדרות במצבם.

נגיד קניתי ב 10.000 שקל רכב מודל 2011, הכל נראה תקין, אני נוסע איתו בעיר ולעבודה כמה קילומטרים, אין בעיות. אבל מערכת קירור חצי סתומה, גיר טיפה מחליק, מערכת קירור גיר גם לא 100%. שום דבר מזה לא בא לידי ביטוי כל עוד אני מתגלגל בעיר ב 50 קמ"ש או נוסע בבינעירוני במישור ב 100 קמ"ש. אבל 10 דקות בפול גז בעליה ביום חם וואלה, תפוקת מערכת הקירור לא מספיקה, שמן גיר הפך לדליל ויש החלקות ופתאום "יש בעיות". מה שאני מנסה לאמור - איך בדיוק בעל רכב משומש שנגיד נקנה לא מזמן ונגיד לא טופל לפי הספר, יכול לדעת שהאוטו שלו 100% תקין?

אני מניח שכל אחד שנוסע מדי פעם לירשליים בכביש 1 מכיר את המבנה הזה. זה "חאן שאר הגיא", מבנה מהתקופה העות'מאנית שהיה פעם מלון דרכים ובהמשך נקודה אסטרטגית בדרך לירשליים מהשפלה. לפני בערך חצי שנה נפתח במקום מרכז מורשת פורצי הדרך לירושליים במלחמת העצמאות. יש סיורים מודרכים, מחיר כניסה 22 שקל. לא יצא לי להשתתף בסיור, אולי בפעם אחרת. זה רק בשביל הרקע. באחת הנסיעות לירושליים החודש, שמתי לב במבט חטוף מהכביש שליד המבנה הופיעו כמה כלי רכב מעניינים שלא היו שם קודם, זה סקרן אותי אז קפצתי לראות מה זה. ובכן, לדעתי לפני כחודש הוקמה באתר תצוגה מעניינית - שחזור שיירה לירושליים, הכוללת 3 כלי רכב אופיינים משופצים לא רע. כלי הרכב נמצאים על תוואי הכביש הישן, שעבר כמה מטרים דרומית לתוואי הנוכחי. הכלי הראשון הוא "מגן השיירה" - משאית ממוגנת עם התקן לפריצת מחסומים ומקום ל 8 לוחמים + נהג. כלים אלו הובילו את השיירות. הרכב המקורי עליו נבנה המשוריין - משאית אמריקאית Diamond T900 משנות ה 40. עמדת הנהג, שימו לב שיש 4 ידיות הילוכים. תא הלוחמים. הכלי השני ש"נוסע" אחרי המוביל הוא אוטבוס אגז ממוגן על בסיס אוטובוס Dodge Fargo FK6 גם כן משנות ה 40. עמדת הנהג וסלון הנסעים. בשלט ההדרכה כתוב שאוטובוסים אלו יצאו לקו עם שני נהגים, למקרה שאחד הנהגים נפגע, השני ימשיך לנהוג והשיירה לא תעצור. הכלי השלישי בשיירה הוא משאית אספקה סטנדרטית ללא מיגון Ford V3000S, גם כן שנת 40. בארגז - שחזור הציוד הרלוונטי. כל הכלים שופצו בסנדנת עומרי בן ארצי מטעם מוזיאון תעבורה. ממש כמה מטרים ליד יש את הכלים שכולם מכירים ועמדים כבר שנים ארוכות בסמוך לכביש 1. תצוגה נחמדה מאוד, אתר מעניין, שווה לדעתי לשלב עם סיור מודרך. איך מגעים? נוסעים בכביש 1 מזרחה לכיוון ירושליים. יורדים ימינה במחלף שער הגיא לכביש 38 לכיוון בית שמש. כ 500 מטר אחרי המחלף פונים ימינה בתחנת דלק פז מסילת ציון ושוב ימניה לכביש שרות שמוביל אותנו חזרה למחלף שער הגיא. עוברים במעבר תת קרקעי מתחת למחלף ומגיעים לחניה של האתר.

רק הניבה המשיכה על 1997, האחרות עד 1994, כיוון שרק את הניבה הסבו להזרקה, מערכת של יצרן מערבי לא זוכר איזה. האחרות היו באותה תקופה עדיין עם קרבורטורים שאי אפשר היה למכור בארץ אחרי 1994. הדגם שבתמונה הוא בוודאות יבוא אישי, כאלו לא יובאו לארץ מעולם ביבוא סדיר.

התקנתי אצלי רדיו בלי אף הלחמה עם מחברי לחיצה, הכלי עולה כמה דולרים. עובד בסדר גמור.

יש בארץ מספר לאדות משופצות מהתקופה ההיא ועוד מספר רכבי אספנות רוסיים שיובאו לאחרונה, מי שמעוניין יכול לחפש שירשור שלי בנושא. אבל זו תמונה שצילמתי לא מזמן, מודל 1991, יבוא אישי על ידי עולה. רישוי היה בתוקף בזמן שצילמתי. השכונה לא משהו, המצב לא משהו אבל עדיין יש לי הערכה לבן אדם שהצליח להחזיק את האוטו הזה על הכביש 30 שנה.