שרשור פוליטי של לאחר בחירות

[shlomi171]

קראתי,

ועדיין בסופו של דבר השורה התחתונה שלך היא שבגלל שבתאוריה זה עלול להיות מדרון חלקלק אתה מעדיף לאפשר יותר מדי מאשר לצמצם יותר מדי.

דעתי שונה, אני מעדיף שיהיה מבוגר אחראי שיציב גבולות, אז נכון שבנט הוא לא לוח חלק ומושך לפי האג'נדה שלו אבל אבל ככה היה עם כל שר חינוך (ויעידו כל הרפורמות בחינוך שמגיעות עם כל חילופי שלטון) ולא משנה אם הוא היה ימין או שמאל.

עריכה אחרונה ב-2 לפברואר, 2016 על ידי shlomi171

[oryo]

סבבה, זכותך לחשוב כך, לצערי נדמה שהדעה שלך מתחילה לקבל גם רוב בציבור ולכן יש כל מיני צעדים שכבר התחילו לרקום עור וגידים.

במדינה בה ה"מבוגר האחראי" יכול להיות מירי רגב, דני דנון, איתן כבל או יוסי יונה (שים לב שאני לרגע לא טוען שזה תלוי בצד פוליטי) - אני מעדיף לתת חופש ביטוי מאשר מפתחות לשאלטר הביטוי לso-called מבוגרים אחראיים. צריך לזכור, גם אם ממש לא בא לנו לזכור, שהפוליטיקה בארץ בד"כ מונחית צרכים פוליטיים ולאו דווקא שיקולי טווח ארוך, וכך ח"כ יכול לזהות מגמה שתביא לו כוח אלקטוריאלי ולעשות רפורמות לא בשביל לשפר כאן דברים מתוך רצון כן, אלא רק בשביל לקושש עוד כמה קולות לפריימריז.

 

בתרחיש אידיאלי בו הממשלה מכילה אנשים שאפשר לכנות 'מבוגרים אחראיים' ולא בציניות, יש מצב שהייתי זורם איתך, אולי באופן חלקי.

בתרחיש המציאותי - זה לא פחות ממפחיד.

[itsik170]

זה לא שישראל תסתום את הפה למי שמפרסם מחקרים כאלה.

פשוט מי שעושה מחקרים כאלה יצטרך למן את הכל מכספו הפרטי.

גם מירי רגב חושבת ככה.

 

וכן, כל עוד התרבות והאקדמיה לא מופרטים - אז הגיוני שהמדינה תממן לפי מה שהם קובעים.

[יבגניפ]

ואז מה?

אז אותה הסטודנטית לא הייתה יכולה לעשות מ.א. בארץ, ובמקום זה היה מתפרסם באוניברסיטה כלשהי בחול. רק עם תווית של "רדיפה פוליטית באקדמיה הישראלית". יותר טוב?

ואיפה אתה מעביר את הגבול? מה זה "מחקרים כאלה"? מחקרים שאינטואיטיבית אתה לא מסכים עם המסקנות שלהם?

 

למשל, אחד ממנהיגי "אם תרצו" לשעבר, ארז תדמור, כועס שבאקדמיה מלמדים שלאומיות זו תופעה מודרנית. מבחינתו זה מוביל למסקנה שציונות זה פיקציה, וזה לא בסדר. גם ד"ר שובל מסכים איתו. מבלי להכנס התפלספות מיותרת, מחר חברו של שובל, נפתלי בנט, יכול להגיע למסקנה דומה ולא יאשרו, לפי הגישה שלכם, יותר אף מחקר שרואה בלאומיות תופעה או אידיאולוגיה מודרנית.

ואז מה? ישראל "תככב" כמדינה היחידה בעולם בה לא מקובלת יותר גישה סטנדרטית למחקר, כי מישהו לא מבריק במיוחד פוחד שזה מאיים על הציונות? אין גבול לשטויות האלו.

[shugiflex]

מי מגביל את חופש הביטוי? מה שרגב ובנט מנסים לעשות זה להגביל את חופש המימון. כלומר: כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל לא ניתן לצפות מהמדינה לממן מכספי משלם המיסים דברים שמנוגדים באופן קיצוני לעמדת השלטון.

אני לא רואה שום בעיה עם זה. רוצה לפרסם מחקר שמאשים את חיילי צה"ל בגזענות בגלל שהם לא אונסים פלסטיניות? סבבה, רק תמצא לך מימון לבד. מעוניינת לחרבן על דגל ישראל - סמל שעבור רבים מאזרחי המדינה מציין את הקרבן שלהם ושל חבריהם? לכי על זה, רק אל תבקשי מאיתנו כסף.

 

אגב, הרבה אנשים לא מבינים מהי המשמעות של חופש הביטוי. אנשים אלה חושבים בטעות שחופש הביטוי נותן להם איזו חסינות.

חופש הביטוי אומר שמותר לך להגיד כל דבר ולא להענש על זה על ידי החוק. חופש הביטוי לא אומר שאם מה שאמרת לא ימצא חן בעיני מישהו אחר הוא לא יכול להתנגד למה שאמרת במסגרת החוק כמובן. שוברים שתיקה יכולים להפיץ דברי בלע נגד חיילי צה"ל, זו זכותם. זה לא נותן להם חסינות מתגובות כמו של זו ארצנו שהחליטו להפיץ דברי בלע נגדם. כפי שכבר ציינתי אני נגד שתי הפעולות אבל שתיהן נעשו במסגרת החוק.

[oryo]

שוגי,

תעשה קצת הפרדות בין הנושאים:

מה זה תשיג מימון לבד למחקר?

אם האקדמיה לא מאפשרת לך לחקור נושא מסוים, רוב הסיכויים שלא תחקור אותו, או שתלך לאקדמיה בארץ זרה בשביל לחקור.

אל תיתמם, ברור שאפשר דרך 'חופש המימון' להגביל את הביטוי ואף יותר גרוע מכך, אם מחר משרד החינוך יחליט שבתי ספר ממלכתיים לא מלמדים יותר ספרות, אז זה לא שההורים ישלחו את הילדים לבתי ספר פרטיים ככה פתאום, ספרות לא תלומד וזהו.

המחקר האקדמי המדובר נשמע אבסורדי אבל על מה בדיוק אתה מצנזר אותו? על הצקה באוזן? הוא לא שולל את קיומו של צה"ל/מדינת ישראל, הוא פשוט מציג סוג של קורלציה והסקת מסקנות די תמוהה בין כמה מקרים. מקווה שהמחקר הזה ימשיך עם החוקרת הלאה, ושאנשים יראו אותו וישפטו את הרמה שלה בהתאם.

 

אגב - עם כל הסלידה שלי ממירי רגב, ויש לא מעט, עם ליבת ההצעה שלה כפי שהבנתי אותה (לא ירדתי לסוף הפרטים אז אולי אני טועה) נדמה שאני מסכים. הבעיה המרכזית שלי איתה היא שנראה שהיא עושה את זה בשביל הון פוליטי, ולכן הגיוני מאוד לראות ששום דבר מזה לא יקרה בגלל שאולי היא מתמקדת בספרינט PR-י ולאו דווקא בהגדרה נכונה ופיזבילית של החוק, נחיה ונראה. ממליץ מאוד על טור של יועז הנדל משישי האחרון שם הוא דיבר על העניין.

לכן גם אמרתי קודם - עם 'מבוגר אחראי' שהוא באמת מבוגר ואחראי, הייתי עוד מסוגל לזרום עם הגבלים כאלו ואחרים בשביל למנוע מימון ממשלתי להצגות שמאדירות מחבלים וכו'. אבל זה לא המצב.

 

החוק של איילת שקד לדוגמא מראה איך הרגולטור יכול להשתמש בחקיקה בשביל לקדם אג'נדה פוליטית: למה שקיפות צריכה להיות רק עבור מימון של מדינות זרות? למה לא גם עבור תורמים ממדינות זרות..? כי שקיפות אחת היא עבור השמאל, ושקיפות אחרת היא עבור הימין.

מי שבאמת רוצה שקיפות, היה עושה שקיפות PROPER עבור כולם, ולא רק עבור הצד אליו הוא מתנגד.

לכן הגיוני להניח שגם הצנזורות האלו יהיו חד כיווניות, וישללו שיט של שמאלנים תמהונים כמו קקי על דגל, אבל לא יאמרו דבר נגד רבנים תמהונים שקורים לחיילים לסרב פקודה אם זה לא בא להם בטוב.

עריכה אחרונה ב-2 לפברואר, 2016 על ידי oryo

[shugiflex]

מי שמיתמם הם אותן אנשים שמקדמים דעות פוליטיות באיצטלה של אקדמיה. יש היום פקולטות שלמות באקדמיה שכל "המחקר" שלהם זה בעצם קידום אג'נדה פוליטית בלבד, וכמובן גם כל מיני אנשי אקדמיה שלכאורה עוסקים בתחום שלהם אבל בעצם משקיעים חלק גדול מזמן ומרצם - עליו אתה ואני משלמים - כדי לקדם אג'נדות פוליטיות.

טרחתי והורדתי את המחקר (לגבי האונס) וקראתי את חלקו. אני מוכרח להגיד שפקולטה שאישרה כזה מין מחקר מטרידה אותי מאוד. לא בגלל הנושא ההזוי, אלא בגלל שהסקת המסקנות היא ברמה של תלמיד בכיתה ג'. ברור שהנושא אושר למחקר בגלל שזה התאים לאג'נדה של מישהו.

אנשי האקדמיה השתינו מהמקפצה. השתמשו באופן מחפיר ב"חופש האקדמי" שלהם לבזבז כספי ציבור על שטויות ולקדם אג'נדה פוליטית. בסוף זה נמאס על מי שאחראי על התקציבים שלהם והוא מגיב באופן הגיוני - הוכחתם שאתם לא מסוגלים לנהל את העניינים שלכם באופן אחראי, אז אני אתערב בזה. זה מצער אותי מאוד שכך קרה, אבל סדר הדברים מראה בדיוק מי אשם במצב אליו הגענו.

 

לגבי שקיפות המימון, יש כבר חוק שמסמן לוביסטים של טייקונים - נכנס לתוקף בשנת 2008, קובע חובת רישוי בפני יו"ר הכנסת ונשיאת תג זיהוי ייחודי. בנוסף, מפורסמת רשימת לקוחותיו של כל משרד לובינג באתר הכנסת. מהו הרציונל של החוק? מי שיש לו יכולת משמעותית להשפיע על המחוקקים חשוב שיסומן כדי לנסות ושמור על השיויון. עכשיו לוקחים את זה צעד קדימה - מדינות זרות, שהן כמו טייקונים (או יותר) מבחינת הכח הכלכלי שלהן - מסוגלות לייצר השפעה משמעותית. לכן חשוב ששליחיהן יסומנו. קיימים חוקים דומים במדינות אחרות, למשל ארה"ב.

[MadCat_LE]

מה לדעתך שגוי במחקר?

 

ממה שראיתי, במיוחד בהתייחסות למוסריות בחלק האחרון (עמוד 150 ואילך), המחקר מפרט בבירור את ההבדלים בין צה"ל לצבאות אחרים כגוף שבו המוסר הינו חלק אינטגרלי שמחלחל מרמת המדינה ועד לאחרון החיילים, וכן את ההבדלה החדה בין שני העמים כ"הם" ו"אנחנו" - גבול שכמעט בלתי אפשרי לעבור.

[shugiflex]

כל טענה כללית לגבי גוף גדול לאורך תקופה ארוכה של עשרות שנים שברובה המוחלט מתבססת על ראיונות עם 25 אנשים היא מגוחכת ברמות שאני לא יכול אפילו להתחיל לתאר.

אם זאת הייתה עבודת נושא אישי בכיתה ד' אז מילא - התלמידה לומדת איך לבצע מחקר. כאן מדובר על עבודת מאסטר באוניברסיטה - אפשר לצפות מסטודנטית לתואר שני לסטנדרטים מדעיים ברמות מינימליות כמו סמיות כפולה, טיפול באפקט הצופה ועוד.

 

בלי להתפלמס יותר מדי - האם היית מקבל טיעון בסגנון "דיברתי עם 25 איש, מרביתם אומרים שמשהו לגבי מאות אלפי אנשים שהם לא מכירים הוא נכון אז זה כנראה ככה"?

[oryo]

^ מסכים לחלוטין.

בלי קשר לנושא עצמו, יש כאן רמה מקצועית ירודה מאוד, או לחלופין ריח חריף של הטייה לפי אג'נדה שאפשרה לדבר הזה להחשב כמחקר אמיתי

[shlomi171]

הבעיה שזה לא משנה, הנזק נעשה.

כמה אנשים באמת הולכים לפתוח את המאמר ולקרא אותו לפני שהם יגבשו דעה?

[SlowRide]

אם כבר יש לאנשים דעה בנושא אז זה לא תלוי במאמר ההוא בכלל.

[יבגניפ]

סתם השאלה: האם מישהו כאן מכיר מחקרים אחרים בתחום (סוציולוגיה), שמבוססים על ראיונות כשיטת מחקר, ויודע מה הכמות המקובלת?

 

אתם בונים תיאוריות חצי קונספירטיביות. לא בהכרח יש לזה אחיזה במציאות.

[יוסי פרנקוס]

באנתרופולוגיה זה יותר ראיונות ולא צריך נתונים סטטיסטיים.

 

בסוציולוגיה משתמשים בראיונות כרפרנס כללי בשביל ללמוד על התופעה ולגבות את השערות המחקר אבל הנתונים שמביאים בסוף חייבים להיות כמותיים.

מדגם כמותי מייצג בארץ הוא כ1000 איש ומעלה.

 

ראיונות אפשר לעשות הרבה פחות.

לדעתי 25 זה עדיין מעט מדי אבל בשביל הסטנדרטים של תיזות בארץ זה מספיק.

[shlomi171]

אם כבר יש לאנשים דעה בנושא אז זה לא תלוי במאמר ההוא בכלל.

 

ברור שלא רק מהמאמר הזה אבל זה מצטרף להרבה דברים אחרים ושהאירופאי/אמריקאי הממוצע עושה אחד ועוד אחד עם כל שיטפון הדה לגיטימציה שיש עלינו בעולם קשה לא להבין מאיפה קמים תנועות כמו הBDS.