Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

מה אתם עושים בשביל להתמודד עם יוקר המחיה?


Benor
שימו לב! השרשור הזה בן 1657 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

[..] אלא רק את נושא העדר חסכון לעתיד, שהוא חלק מנושא השרשור הנוכחי. [...]

חסכון לעתיד הוא לא יוקר מחיה. יוקר מחיה עבורי הוא תשלום עובר חצי מהמשכורות הבסיסיות לתשלומים שוטפים חיונים בשביל לחיות: בית להתגורר בו (או תשלום משכנתא או שכירות, איך שלא תסתכל על זה צריך לשלם על זה) ואוכל בסופר.

לא דברתי על תחבורה, חינוך לילדים, ובגדים.

מה לעשות עם כמה גרושים מהעוגה בשביל לעתיד זה ממש לא יוקר מחיה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • תגובות 241
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

אני גם חושב זה צעד חשוב להקצות X עבור חיסכון פנסיוני.

עלתה בי לא מזמן המחשבה להקצות כ400-500 ש"ח עבור חסכון חודשי לקופת גמל להשקעה במסלול מנייתי. (המטרה היא להוציאו בגיל הפרישה).

אעשה זאת רק לאחר שאראה איך אני מסתדר עם מחיה עצמאית.

עריכה אחרונה על ידי Benor
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

משפחה זו הגדרה רחבה. אפשר לחיות בזוגיות מאושרת ומספקת ללא ילדים ואפשר להיות אומלל עם ילדים. זה לא שחור ולבן כמו שכל מיני טרחנים ישראלים מנסים כל הזמן להציג כנראה בניסיון להרגיש יותר שלמים עם הבחירה שלהם.

כרגיל, עניין של ניסיון לחזות את העתיד. כאשר אנשים מביאים לעולם ילדים הם לא יכולים לחזות כיצד אותם ילדים יתפתחו.

 

אנשים מחליטים לא להביא לעולם ילדים, או להביא לעולם 20 ילדים באמונה שהפרנסה תגיע כמו מן משמיים, וכאלה שמתקשים להביא ילדים עושים מאמצים עילאיים לעשות זאת, עד כדי סיכון חייהם - ולא תמיד הבחירה הזו רציונלית.

 

gbguy - חסכון לעתיד אינו חלק מעלויות המחיה השוטפות. אבל הוא חלק מתכנון כלכלי, אשר משפיע על יכולתך להוציא כסף באופן שוטף. בדיוק כפי שירידת ערך הרכב אינה חלק מעלויות התפעול השוטפות, אבל אתה חייב להכניס אותו לתחשיב ההוצאות, כיון שבעוד 3 או 5 או 15 שנה תזקק להחלפת הרכב.

עריכה אחרונה על ידי sperial
לפני 5 שעות, David32 כתב:

מה שאתה לא מבין זה שאתה מבזבז את הזמן שלך, את תעבורת האינטרנט שלך ואת אורך החיים של סוויצים במקלדת שלך.

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

כ-4 שנים אני משתדל לחסוך ככל הניתן ועכשיו באמת אני רואה את הצורך בזה.

הריהוט ומכשירי החשמל לא ינחתו עליי מהשמיים.

אני מקווה שסכום של כ30-50 אש"ח (זאת השאיפה לפחות) יספיק עבורי כקרן חירום מרופדת לבלת"מים השונים שבהם נתקלים בחיים.

יש אנשים שיכולים להסתפק בכ-3 עד 6 חודשי משכורת לצורך הנ"ל חלק יותר.

וחלק גם טוענים שזה בזבוז כסף מוחלט. שאת אותו הסכום אפשר להשקיע בתוכנית חיסכון/שוק ההון והצורך בקרן כזו בטל ומבוטל.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

gbguy - חסכון לעתיד אינו חלק מעלויות המחיה השוטפות. אבל הוא חלק מתכנון כלכלי, אשר משפיע על יכולתך להוציא כסף באופן שוטף. בדיוק כפי שירידת ערך הרכב אינה חלק מעלויות התפעול השוטפות, אבל אתה חייב להכניס אותו לתחשיב ההוצאות, כיון שבעוד 3 או 5 או 15 שנה תזקק להחלפת הרכב.

אתה סוטה מהדיון של יוקר המחיה, ומשנה אותו למתכון האידיאלי לניהול משק בית ומהם הטיפים הראוים לתכנון קצר וארוך טווח. הרעיון נפלא, הטיפים מעולים.

הענין הוא אחר לגמרי: ההוצאות השוטפות בארץ הם גבוהות מכל מיני סיבות שאפשר לדון עליהם אבל אי אפשר להתכחש להם ולהגיד שהם לא קיימים. האם להגיד שאת כמה הגרושים האלו כדאי להשקיע ליום סגריר או להנאה רגעית שישפר את המצב רוח של אותם מנהלי משק בית? האם קנית של חלב של שופרסל זולה יותר כי אתה חוסך חצי שקל לליטר, אבל במקום זה הרשת שממנה אתה קונה מתמחרת את המוצרים גבוה יותר שהחסכון הוא לא באמת חסכון? או האם כדאי לקנות באונלין ולשלם דמי משלוח, ובמקביל בזמן שבמקום תתרוצץ בסופר תעבוד על פרויקט שיכול להביא לך כמה גרושים?

המירוץ החסכון הזה נראה לי לפעמים משוגע. לפעמים יש לי תחושה שאנחנו חיים בשביל השקל הבא במקום לחיות את החיים. כי הבעיה העיקרית שהמחיה כאן לא זולה, וכל הזמן צריך לחשוב על הפתרון שיגרום לי לחסכון גדול יותר.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

כרגיל, עניין של ניסיון לחזות את העתיד. כאשר אנשים מביאים לעולם ילדים הם לא יכולים לחזות כיצד אותם ילדים יתפתחו.

 

לא הבנת אותי. לא משנה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

המירוץ החסכון הזה נראה לי לפעמים משוגע. לפעמים יש לי תחושה שאנחנו חיים בשביל השקל הבא במקום לחיות את החיים. כי הבעיה העיקרית שהמחיה כאן לא זולה, וכל הזמן צריך לחשוב על הפתרון שיגרום לי לחסכון גדול יותר.

 

אני מסכים איתך אבל אני לא חושב שהסיבה זה יוקר המחייה, אלא באופן כללי ככה זה במדינות מערביות. ועוד במיוחד במדינות מערביות שמסות להידמות לארה"ב, שזה אנחנו. כסף זה השיח העיקרי.

זה כול כך מוטבע בנו, שגורם לנו לעשות דברים כול כך מטופשים כמו לקנות דירה מתפוררת בסכום של 9 ספרות.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אתה סוטה מהדיון של יוקר המחיה, ומשנה אותו למתכון האידיאלי לניהול משק בית ומהם הטיפים הראוים לתכנון קצר וארוך טווח. הרעיון נפלא, הטיפים מעולים.

הענין הוא אחר לגמרי: ההוצאות השוטפות בארץ הם גבוהות מכל מיני סיבות שאפשר לדון עליהם אבל אי אפשר להתכחש להם ולהגיד שהם לא קיימים. האם להגיד שאת כמה הגרושים האלו כדאי להשקיע ליום סגריר או להנאה רגעית שישפר את המצב רוח של אותם מנהלי משק בית? האם קנית של חלב של שופרסל זולה יותר כי אתה חוסך חצי שקל לליטר, אבל במקום זה הרשת שממנה אתה קונה מתמחרת את המוצרים גבוה יותר שהחסכון הוא לא באמת חסכון? או האם כדאי לקנות באונלין ולשלם דמי משלוח, ובמקביל בזמן שבמקום תתרוצץ בסופר תעבוד על פרויקט שיכול להביא לך כמה גרושים?

המירוץ החסכון הזה נראה לי לפעמים משוגע. לפעמים יש לי תחושה שאנחנו חיים בשביל השקל הבא במקום לחיות את החיים. כי הבעיה העיקרית שהמחיה כאן לא זולה, וכל הזמן צריך לחשוב על הפתרון שיגרום לי לחסכון גדול יותר.

אני מתיחס לעלויות המחיה כאל נתון, שצריך לחיות אתו. זה חלק מהמערכת הכלכלית הישראלית הסיבות מגוונות, וכל אחד מאתנו צריך להתמודד אתו.

אותי לא מעניין למה הרשת מתמחרת מוצר כזה או אחר במחיר מסויים (ובמקרה שהבאת זו אפילו לא הרשת, אלא מדינת ישראל). אותי מעניין מה יוצא מהכיס שלי. אז כל עוד אני מוצא את המוצר באיכות המתאימה לי בחצי ש,ח פחות אני אקנה אותו. אם יקום סופמרקט מתחרה מצידו השני של הכביש ויוזיל את החלב ב-10 אג' נוספות אולי אבחר לחצות את הכביש ואולי לא, בהתאם לסך השירות והחירים שאקבל בו.

 

כתבתי כבר קודם: בשרשור הזה אנחנו דנים בעיקר בצד ההוצאות. צד ההכנסות לא פחות חשוב, אבל הרבה יותר קשה לשלוט בו. אם במקום השעה המוקדשת לביקור השבועי בסופר אתה יכול להרויח עוד 100-200 ש"ח בצד ההכנסות, והמוצרים שקנית אונליין טובים - זו גישה נכונה. אני מכיר מעט מאד אנשים שזו אופציה ויאבילית אצלם, בודאי צעירים שעדיין בתחילת דרכם המקצועית.

 

ועניין אחרון - לגישתי החסכון (וגם הביטוח) חשוב מאד, אלא אם יש לך רשת ביטחון אחרת, ואם יש לך תכניות כלשהן לעתיד. אם לא אכפת לך שבמקרה של פיטרין תאלץ לאסוף את השאריות מפח האשפה בשוק אל תחסוך, אבל גם אל תבוא בדרישות לאחרים שיפרנסו אותך.

 

כמובן שיש גם הפתרון של הגירה, שבמקרים מסויימים יכול לפתור בעיות כלכליות. אבל גם לפתרון זה מחיר לא פשוט (לאו דווקא כלכלי) שלא כל אחד מוכן לשלם.

לפני 5 שעות, David32 כתב:

מה שאתה לא מבין זה שאתה מבזבז את הזמן שלך, את תעבורת האינטרנט שלך ואת אורך החיים של סוויצים במקלדת שלך.

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני מסכים מאוד עם הנאמר פה. אני בן 35 ואבא שלי חוצה השנה את ה-70. לאחרונה הוא הגיע לביקור של כ-שבוע בארה״ב והפרידה ממנו היתה מאוד קשה עלי נפשית וזאת כשאני יודע שיש לי כרטיס טיסה לישראל בסוף השנה. התחושה היא שההורים מתבגרים בלעדינו וכל פעם שאנחנו זוכים לראות אותם זה כמו זמן יקר מפז המפגשים האלה לא יהיו לעד, ופאק - הם ההורים שלנו, הסלע שאמור להיות הכי יציב בחיים שלנו.

בנוסף, יש לנו קהילה של ישראלים בארה״ב שחלקם חברים מאוד מאוד טובים שלנו. באמת אנשים טובים שכיף לנו לבלות איתם ואפילו טיילנו איתם למדינות אחרות ונהננו מאוד. עם כל האהבה שיש לנו לחברים שלנו פה זה פשוט לא משתווה לחברים שלנו בישראל. חברים שגדלת איתם, שהאופי שלך התעצב איתם פשוט לא ניתן להחליף באנשים חדשים. לפחות לא בטווח הקצר. אומרים שחברים באים והולכים ואני קצת מסכים עם זה, אבל חברים שיש לך כבר 10-15 שנה כבר לא יבואו וילכו, ויקח המון המון זמן לבנות חברויות שוות ערך לחברויות כאלה.

 

סתם מחשבה על המחיר ה״לא כלכלי״ שאנחנו משלמים.

 

 

 

כמובן שיש גם הפתרון של הגירה, שבמקרים מסויימים יכול לפתור בעיות כלכליות. אבל גם לפתרון זה מחיר לא פשוט (לאו דווקא כלכלי) שלא כל אחד מוכן לשלם.

Time is the only thing standing between me and the throne

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני באופן אישי חושב שלא הייתי מרגיש שייך לארה"ב/אירופה וכד'.

כאן גדלתי וזה מה שאני מכיר ועברית זו השפה שבה אני מדבר.

לא שיש לי אהבה יתרה למקום שבו אני חי, אלא שכאן הוא מרכז חיי. חברים משפחה וכד'.

 

ושום סכום שהוא בארה"ב/אירופה/אוסטרליה לא בהכרח היה הופך אותי למאושר.

עריכה אחרונה על ידי Benor
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

זה כול כך מוטבע בנו, שגורם לנו לעשות דברים כול כך מטופשים כמו לקנות דירה מתפוררת בסכום של 9 ספרות.

 

אתה לא קונה דירה (שלא שווה כלום). אתה קונה זכות לגור במקום מסוים.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

~

המסקנה העיקרית שעולה מבין השורות היא שהחיים הרבה יותר קלים כשאתה לא מחבב במיוחד את הוריך או את המדינה שבה אתה גר ולא שואף להביא ילדים או להיות בעל נדל"ן. זה מאפשר ניידות מנטלית ופיזית מירבית ומקל מאד על התמודדות עם יוקר המחיה ושאר הגזרות של העולם המודרני. שזה די הגיוני, בהתחשב בכך שחלק נכבד מתחושת התסכול נובע מזה שאי אפשר פשוט לקום וללכת למקום בו החיים נוחים יותר.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אתה לא קונה דירה (שלא שווה כלום). אתה קונה זכות לגור במקום מסוים.

 

במידה והבנתי למה התכוונתי, דווקא רוב קוני הדירות שאני דיברתי איתם, דווקא מציינים שהשיקול בקניה הוא כלכלי, ולא אמוציונלי(דירה משלהם, לא להיות תלוי במשכיר וכו')

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

הכוונה שלי הייתה שבמרכז הבתים הישנים באמת לא שווים כלום. מדובר בבנייה מתפוררת שלא עומדת באף סטנדרט מודרני. המחיר הוא בעיקר בגין הלוקיישין בלבד.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

תנסה לגור בואן

van life

נישה שצוברת פופולריות בשנים האחרונות, גם בארץ

 

אני אישית מקווה להעתיק את עצמי למדינה אחרת לכמה שנים כדי לחסוך שם ולחזור לכאן

9.5 שעות דייט ? בערך המערכת יחסים הכי ארוכה שלי
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים


×
×
  • תוכן חדש...