מה אתם עושים בשביל להתמודד עם יוקר המחיה?

[oryo]

עוברים לארה״ב

[יבגניפ]

האופוטימית זה כמו הסולידית רק new age?

 

עוברים לארה״ב

מהגרים עילאיים, מתנשאים ופריווילגים. אותך לדוקטור הגר צמרת קרצ'ר.

[Benor]

^סוג של...

[oryo]

מהגרים עילאיים, מתנשאים ופריווילגים.

הייתי מסביר לך מדוע איני מתנשא, אבל אני לא חושב שביכולתך להבין זאת, pleb.

 

[ChemGuy85]

כימאי - לא מדוייק. אתה צריך לחשוב גם על העתיד, ובעברית פשוטה: לחסוך. זה יכול להיות להחלפת מכונת הכביסה, להחלפת הרכב, לדירה או לפנסיה. אבל כל עוד אתה יכול את צריך לודא שההוצאות קטנות מההכנסות, ושהדלתא תהיה גדולה ככל האפשר.

 

אז אל תחשוב שאני ממליץ על התכלבות - ממש לא - אבל בהחלט לחשוב על ההוצאות. הדוגמא הבולטת בשאלתו של פות"ש היא ה"אכילה בחוץ". מדובר בהוצאה גדולה מאד, וצמצום הוצאה זו מאפשר חסכון משמעותי מאד. וכמובן שבטבלת האקסל שהוזכרה חשוב מאד טור של חסכון, וגם ביצוע בבנק.

 

ומה אני אמרתי? יותר הכנסות מהוצאות. דלתא = חסכון. כל עוד הוא משיג את זה שיחייה איך שהוא רוצה. מצידי שיאכל כל יום סושי מחזה של דוגמנית בת 20 כל עוד הוא יכול להרשות לעצמו.

עריכה אחרונה ב-8 לאוקטובר, 2019 על ידי ChemGuy85

[davemustaine87]

כול מקרה לגופו,

אבל בגדול ,אני בגישה של תחסוך בדברים הגדולים, ואל תשקיע מאמץ עלאי לחסוך בדברים הקטנים.

 

ובמקביל תהיה קצת יותר לארג' עם עצמך בדברים שחשובים לך ומקנים לך אושר/מונעים ממך סבל.

 

ואם 2 הדברים הללו מתאחדים, אז בכלל הרווחת.

 

נגיד, בסופר, נדיר שאני אבדוק מחיר של משהו. ההתעסקות עם השטויות האלה בשביל לחסוך שקלים בודדים זה מאוד מיותר בעיניי.

[ALÞћÃ]

בעיקר קופץ לאילת בכדי לתדלק וחוזר לת"א.

[sperial]

כול מקרה לגופו,

אבל בגדול ,אני בגישה של תחסוך בדברים הגדולים, ואל תשקיע מאמץ עלאי לחסוך בדברים הקטנים.

 

ובמקביל תהיה קצת יותר לארג' עם עצמך בדברים שחשובים לך ומקנים לך אושר/מונעים ממך סבל.

 

ואם 2 הדברים הללו מתאחדים, אז בכלל הרווחת.

 

נגיד, בסופר, נדיר שאני אבדוק מחיר של משהו. ההתעסקות עם השטויות האלה בשביל לחסוך שקלים בודדים זה מאוד מיותר בעיניי.

כפי שציינתי, כרווק ההפרשים יהיו קטנים. אבל זה מצטבר בקלות לעשרות ומאות שקלים בחודש. ואם אתה צריך לחיות משכר לא גבוה מאד או שיש לך הוצאות אחרות גבוהות זה בהחלט הופך משמעותי.

העניין הוא להיות צרכן נבון. כזה שבוחן את צרכיו ושבודק את המחיר. אם אתה קונה בלי חשבון אתה מסייע להעלאת המחירים.

[Tair]

בעיקר מוודא שההוצאות לא עוברות את ההכנסות, לא קונים שום דבר בתשלומים/הלוואות פרט למשכנתא על הבית.

ניסינו פעם עם אשתי לחשב הוצאות, לעשות איזשהו מעקב אקסלי או בסגנון, אחרי כמה ימים נשברנו כי הרגשנו שזה סיוט לחיות בלספור כל אגורה, לדעתי החיים קצרים מדי בשביל לספור שקל לשקל.

[sperial]

נושא התשלומים בעייתי מאד, יש מצבים שאין ברירה אלא לקחת הלוואה (ויש להתייחס ל"תשלומים" כאל הלוואה מאת הסוחר, ללא ריבית).

 

אני מניח שבמקום מושבך אין תשלומים ללא ריבית, או שיש, אבל לא כשגרה.

 

לנהל חשבונות משק בית עד האגורה? לא מעשי. אפשר להשתמש בכרטיס אשראי ולמעט בשימוש במזומנים, זה מאפשר מעקב מסוים. בניגוד לאחרים, התחושה שלי לגבי מזומנים היא שהם "נוזלים בין האצבעות", ללא שליטה וללא יכולת מעקב אמיתית.

[davemustaine87]

כפי שציינתי, כרווק ההפרשים יהיו קטנים. אבל זה מצטבר בקלות לעשרות ומאות שקלים בחודש. ואם אתה צריך לחיות משכר לא גבוה מאד או שיש לך הוצאות אחרות גבוהות זה בהחלט הופך משמעותי.

העניין הוא להיות צרכן נבון. כזה שבוחן את צרכיו ושבודק את המחיר. אם אתה קונה בלי חשבון אתה מסייע להעלאת המחירים.

 

באמת לא רואה איך הפרש של עשרות שקלים בחודש משנה למישהו משהו. אולי רק לאנשים שמחפשים אוכל בפחי הזבל.

[Nemesis]

עבור משפחה שקונה בסופר ב 2500-3000 ש"ח בחודש בהחלט יכול להיות פער של מאות שקלים בקניות במצב של קניה מכל הבא ליד בלי השוואת מחירים. זה ממש לא עשרות שקלים.

 

Sent from my SM-G950F using Tapatalk

[קאררה]

אגב למי שרוצה לחסוך כסף אפשר לבטל את הכבלים. בעידן האינטרנט אין שום סיבה לשלם להם.

[sperial]

למשפחה זה חיוני. לרווק זה הרבה פחות קריטי, אבל לא צריך לזרוק כסף סתם. זה מתחיל בדברים קטנים - חצי שקל של חלב שופרסל מול חלב תנובה, מגיע לכמה שקלים בקניית מותג בית מול מותג "יוקרה" ועד מאות ואלפי שקלים בקניות הגדולות באמת. אבל כאשר כל ההבדל הוא האם לשלוח את היד למדף השני או למדף השלישי - לא נסיעה מיוחדת ואפילו לא סיבוב נוסף בפרוזודורי הסופרמרקט - אין סיבה לקנות את נמוצר היקר. ואצל מי ששכרם אינו גבוה זה יכול להיות שקול לעליית שכר של 3-5%.

 

אני גדלתי בביית ייקי שבו לא חסר דבר. אבל היתה הקפדה על התנהלות כלכלית, והמונח "אוברדראפט" פשוט לא היה מוכר. אני לא יכולתי לעמוד במשימה הזו והיו לי אי אילו שנים בהן די רדפתי אחרי הזנב של עצמי, עד שרווח לי. אשתי, שהגיעה מרקע שונה לחלוטין, ספגה חינוך דומה. וגם כיום, כאשר מצבנו הכלכלי שפיר, מסתכלים על המחיר בסופרמרקט וחושבים פעמיים לפני שלוחצים על כפתור Buy It Now באיביי. קניות יותר גדולות? סקר שוק מסודר עד מציאת המוצר המתאם עם ה-VFM שנראה טוב ביותר. ולא מחליפים מוצר בגלל איזו גחמה, אלא רק בגלל חוסר תפקוד או חוסר התאמה לצרכים. יודע מה? אין לי ספק שלגישה הזו חלק נכבד בכך שהמצב הכלכלי שלנו השתפר.

 

אני רואה התנהלות של אנשים בסופרמרקט. חוסר מודעות שגורם בזבוז, ודווקא אצל אלה שחסר להם. ממלאים עגלה במוצרי יוקרה ואז רושמים חצי תריסר צ'קים. היי, אם אין לכם כסף, למה לקנות את המוצרים היקרים?

[קורן בן אשר]

בעבר הייתי עושה זאת, כלומר משווה מחירים של פסטה שאחת עולה 5 שקלים והשניה 6 שקלים וכדומה, עד שהגעתי למסקנה שזה ביזבוז זמן ואנרגיה. עדיף מבחינה רציונלית להשקיע את הזמן והאנרגיה בחיפוש וקיצוץ זנבם של זוללי הכסף הגדולים יותר. לא אמרתי להתפרע ולקנות מכל הבא ליד ללא שליטה, כן להפעיל שיקול דעת, הכל במידה. הזמן והאנרגיות של כל אחד מאיתנו מוגבלים, צריך להשתמש בהם בתבונה.

 

לגבי אכילה בחוץ - מסכים בהחלט עם ספריאל; אכילה בחוץ מתוכננת לרגל אירוע וכדומה - בסדר, בדרך כלל זה גם ייקרה במקום שחוזרים אליו שוב ושוב או לכל הפחות קיבלתי עליו המלצות. אכילה מזדמנת בחוץ - משתדל מאוד להמנע מכך, לא רק בגלל הכסף אלא גם בגלל מפח הנפש שכמעט תמיד נלווה לארוחה כזו. נוסע ליום עבודה בשטח - מכין מראש צידנית (כחולה כזו של פועלים מהשטחים). אפילו שישיות מים אני לא קונה לנסיעות כאלה - סוחב איתי מיכל מים קשיח גדול.

 

ספציפית לגבי מוצרי בית מרקחת וטיפוח - בתחום הזה כידוע המחירים בארץ מטורפים, ובסופר פארם מטורפים בריבוע, יש להמנע בכל דרך מלדרוך שם. יש לפחות שני אתרים גדולים בארץ בתחום הזה (דראגסטור ועוד אחד שלדעתי כיום בבעלות סופר פארם), המחירים שם לעתים זולים בצורה משמעותית ביותר במוצרים מסויימים. מזמין באינטרנט כל מה שאפשר, כולל בכמויות גדולות כאשר יש הנחה משמעותית.