מה אתם עושים בשביל להתמודד עם יוקר המחיה?

[sperial]

קורן - הסיפור של 5 או 6 שקל כאילו קטן, עד שאתה מגיע לדוכן הבשר, ואז זה כבר הפרש של 10 ש"ח לק"ג ויותר, וזה מגיע למצבים שבהם כדאי לעשות סיבוב לסופרמרקט אחר בסביבה כדי להצטייד, כיון שלקניה חודשית (מצטברת) של משפחה ההפרש כבר מגיע למאות שקלים. וכיוון שהמאמץ בבחירת מוצר זול בסופר מסתכם בהצצה על המחיר על המדף (ואם אתה באמת מקפיד אתה מסתכל על המחיר ליחידת משקל\נפח, על אותה תוית) מדובר במאמץ כל כך קטן עד ששוב הוא הופך כדאי, כמובן בתנאי שמדובר במוצר שוה ערך.

 

מוצרי טואלטיקה אנחנו קונים במבצעים ומציאונים. איני יודע למה אתה קורא "מוצרי טיפוח", אבל אם כוונתך לבשמים ותמרוקים לשמחתי צריכתם במשפחה שלי מינימלית. כיוון שהמדיניות של אשתי היא לקנות כאשר יש מבצע הרי שהיא בכלל לא מגיעה לחפש במרשתת.

[SlowRide]

זה יותר שרשור עצות לחיסכון בהוצאות מאשר התמודדות עם יוקר המחיה.

העצה לבטל כבלים/לווין לדעתי מצויינת. מנוי נטפליקס חוסך 150 ש"ח בחודש לעומת הוט לדוגמא, אם לא יותר.

עוד דברים:

- לוודא שברזים בבית תמיד סגורים עד הסוף.

- להתרגל לכבות את כל האורות כשיוצאים מהבית.

- להשתמש בבית רק בנורות לד איכותיות.

- ללמוד לבשל. לא רק שתחסוך המון כסף, איכות החיים שלך תשתפר בצורה מטורפת. בחורות אוהבות גבר שיודע לבשל.

- לא לקנות כלום בחנויות כמו AM:PM ומכולות אלא אם ממש חסר ואתה גווע ברעב. להקפיד לעשות קניה שבועית מסודרת בחנות גדולה.

- לנסות להשתמש כמה שפחות במכונית.

- לא לקחת הלוואות ולא לחלק שום דבר לתשלומים. אין כסף, אל תקנה.

- להתאמן על דחיית סיפוקים ולהבדיל בעדיפויות בין צרכים למותרות. לפעמים אתה מונע מעצמך הנאות כדי שבעתיד תוכל להנות יותר.

[oryo]

התייחסות רצינית יותר:

Delayed gratification זה שם המשחק. תחיה רמה או שתיים מתחת ליכולת האמיתית שלך כיום, וייתכן שהפער יעשה תשואה לאורך זמן.

 

חשוב לי לציין שלשיטתי עדיף שלא לקחת את זה לקיצון (לחיות חמש רמות מתחת ליכולת) - ממש כמו שחשוב לא לחיות מעל הרמה. לא מוצא הגיון בשיטה המכתיבה התחשבנות-על עד שמתים עם מלא כסף בכיס. עבורי, החיים הם סך החוויות שלי.

 

(כמובן שעולה השאלה ״מהי הרמה שלי״ וזה כבר עניין יותר מסובך ואינדיוידואלי)

[מרק10]

עוברים לארה״ב

 

רק שלא נצטרך טיפול רפואי או חלילה כאשר נגיע לגיל שבו הילדים חייבים למצוא עבורינו בית אבות או מוסד גריאטרי רק אז אנשים מסויימים יבינו דבר או שניים מה הם היתרונות של החיים בישראל.

 

* אני מתכוון לאוכלוסיה במעמד הביניים מינוס שלא משתכרים משכורת גבוהות ואין להם ביטוח רפואי/סוציאלי/סיעודי.

עריכה אחרונה ב-8 לאוקטובר, 2019 על ידי מרק10

[oryo]

אל תשכח שכשאתה נופל ברחוב, אף אחד לא עוזר לך לקום!

 

(למען הסר ספק: מסכים עם מרק, עדיף להיות חציון תחתון בישראל על פני חציון תחתון בארה״ב)

עריכה אחרונה ב-8 לאוקטובר, 2019 על ידי oryo

[מרק10]

אני מבין שאתה כרגע חיי בארה"ב והשאלה שלי האם אתה ואשתך משלמים למוסד לביטוח לאומי את התשלומים המגיעים להם בכדי לשמור על הזכויות שלכם במוסד לביטוח לאומי ?

[קורן בן אשר]

זה יותר שרשור עצות לחיסכון בהוצאות מאשר התמודדות עם יוקר המחיה.

העצה לבטל כבלים/לווין לדעתי מצויינת. מנוי נטפליקס חוסך 150 ש"ח בחודש לעומת הוט לדוגמא, אם לא יותר.

עוד דברים:

- לוודא שברזים בבית תמיד סגורים עד הסוף.

- להתרגל לכבות את כל האורות כשיוצאים מהבית.

- להשתמש בבית רק בנורות לד איכותיות.

- ללמוד לבשל. לא רק שתחסוך המון כסף, איכות החיים שלך תשתפר בצורה מטורפת. בחורות אוהבות גבר שיודע לבשל.

- לא לקנות כלום בחנויות כמו AM:PM ומכולות אלא אם ממש חסר ואתה גווע ברעב. להקפיד לעשות קניה שבועית מסודרת בחנות גדולה.

- לנסות להשתמש כמה שפחות במכונית.

- לא לקחת הלוואות ולא לחלק שום דבר לתשלומים. אין כסף, אל תקנה.

- להתאמן על דחיית סיפוקים ולהבדיל בעדיפויות בין צרכים למותרות. לפעמים אתה מונע מעצמך הנאות כדי שבעתיד תוכל להנות יותר.

 

זה בדיוק מה שהתכוונתי. כבלים למשל, זה אחד הקרוקודילים האלה שצריך לרדוף אחריהם ולקצץ להם את הזנב.

 

ספריאל:

אני לא אתחיל לקנות עכשיו חלב בשקיות כי הוא זול בכמה אגורות.

מוצרים באותה קטגוריה, היכן שיש מותג הבית מוזל מול מותג אחר, צריך לבדוק לגופו של עניין. לעתים (לא תמיד) מותג הבית יהיה נחות יותר ממוצר מקביל (קורנפלקס תוצרת פולין או דנמרק בטעם קלקר למשל).

כאמור רוב הזמן אני משתדל לא לבזבז זמן מיותר על השוואות של שקל שם ושניים פה. אני בעיקר משתדל לשים לב למחירי מוצרי בשר ודגים, גבינות ופירות\ירקות שם המחירים משתנים בצורה כיאוטית ושרירותית.

מוצרי טיפוח = משחות שיניים, מברשות שיניים, סכיני גילוחה, דיאודורנט, אפטר שייב וכדומה. כמו גם שמפו\סבון נוזלי\קרם הגנה יחודיים ממותגים כמו מוסטלה, אדרמה וכדומה (זה לילדים). פערי המחירים במוצרים האלה מטורפים.

עריכה אחרונה ב-8 לאוקטובר, 2019 על ידי קורן בן אשר

[קאררה]

שאלה קצת אישית מידי לא ?

אני מבין שאתה כרגע חיי בארה"ב והשאלה שלי האם אתה ואשתך משלמים למוסד לביטוח לאומי את התשלומים המגיעים להם בכדי לשמור על הזכויות שלכם במוסד לביטוח לאומי ?

[redroze]

שאלה שמעניינת אותי: מי ממכם מנהל תקציב מסודר (קובץ אקסל לפחות) שכולל פריסה של אחוזי ההכנסה להוצאות + חסכון ?

 

 

אני.

זה עוזר לנתח מגמות ולבצע השוואות. רלוונטי בעיקר למי שמכוון להגיע למטרה מסויימת.

[ChemGuy85]

קורן - הסיפור של 5 או 6 שקל כאילו קטן, עד שאתה מגיע לדוכן הבשר, ואז זה כבר הפרש של 10 ש"ח לק"ג ויותר, וזה מגיע למצבים שבהם כדאי לעשות סיבוב לסופרמרקט אחר בסביבה כדי להצטייד, כיון שלקניה חודשית (מצטברת) של משפחה ההפרש כבר מגיע למאות שקלים. וכיוון שהמאמץ בבחירת מוצר זול בסופר מסתכם בהצצה על המחיר על המדף (ואם אתה באמת מקפיד אתה מסתכל על המחיר ליחידת משקל\נפח, על אותה תוית) מדובר במאמץ כל כך קטן עד ששוב הוא הופך כדאי, כמובן בתנאי שמדובר במוצר שוה ערך.

 

מה עם הזמן והדלק שצריך להשקיע בשביל להתנייד בין סופרים בשביל להרכיב סל מוצרים אופטימלי? מזכיר לי את אבא שלי שנוסע לאאוטלט שנמצא בטיזי בשביל לקנות מספר סמרטוטים, אבל שוכח להכניס למשוואה דלק, בלאי וטרחה של לשבת ברכב.

[ניקו פ.]

שאלה קצת אישית מידי לא ?

זה עניין של פרספקטיבה.

יש אנשים שמדברים על פוליטיקה בפתיחות ובכיף ואצל ישראלים לשאול אדם למי הוא מצביע זו ממש חדירה לפרטיות.

כל תרבות וההשקפה שלה. יש נושאים רבים שבמקום אחד הם טאבו ובאחר מקובל לדבר עליהן בפתיחות: מוות, סקס, פוליטיקה, בריאות - תלוי בחברה.

אני אישית לא הייתי שואל שאלה כזו, אבל אני מניח שיש לזה מטרה למען הוויכוח. בכל אופן פשוט הייתי מתעלם באלגנטיות. לנו אולי זה נתפס כשאלה חסרת טאקט ולאחרים זה נראה הכי בסדר בעולם. יש ויש.

 

 

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk

[Derish]

~

בדיונים כאלה תמיד מדברים בחצי-צחוק על לעבור למדינה אחרת, אבל יש בזה גרעין של אמת. חלק גדול מהתחושה של 'יוקר' זה לא רק כמה נשאר לך בסוף החודש אלא גם כמה אתה מוציא. כשאני מוציא סכום נומינלי של שתיים או שלוש ספרות בחודש (נגיד, 800 יורו בספרד) זה הרבה יותר קל מה-6000 שקל שהייתי מוציא בארץ, גם אם השכר שלי נמוך פרופורציונלית. לסגור קניה שבועית בסופר ב-40 יורו זה הרבה יותר נעים מלהוציא 250 שקל, וכו'.

 

יתרון נוסף של החיים בחו"ל זה שברוב המדינות אין התעסקות כ"כ אובססיבית בכסף כמו בישראל, לפחות כל עוד אתה מקיף את עצמך באנשים הנכונים. באירופה למשל זו נחלתם של המהגרים בעיקר, אלו שרואים את עצמם כעניים גם כשהם לא. בישראל זו פשוט מגפה גורפת שלא פוסחת על אף מעמד חברתי, ונראה שאי אפשר להסתתר ממנה.

 

נאמר כאן מספר פעמים שכדאי ללמוד לבשל. אני מסכים ומחזק, בעיקר משום שבימינו באמת חשוב לדעת מה בדיוק נכנס לך לצלחת, ובאופן אישי אני גם לא מכיר הרבה מסעדות שמצליחות להשתוות בטעם לאוכל שאני מכין בבית. על פניו זו עצה לחסכון, אבל בפועל כשיש חסכון משמעותי אז 'יוקר' המחיה מורגש הרבה פחות.

 

לחיות ארבעים שנה תחת ענן הגשם של הפנסיה זו לדעתי פילוסופיה שמובילה לחיים די עצובים בהווה. מספיק לא להיות פזרן, לשמור על איזון בריא, למצוא מקצוע שמכניס יותר כסף ממה שסגנון החיים שלך דורש להוציא (בלי קשר לאקדמיה), ומעסיק שזורק כמה שקלים לקרנות הרלוונטיות. וכמובן רצוי גם להתחתן לתוך המשפחה הנכונה, למי שבקטע של זוגיות וילדים.

 

וכן, ילדים זה לא חובה. זוגיות זה לא חובה. אפשר את האחד בלי השני, ואפשר להתחיל לחשוב באופן עצמאי ולא לעשות את מה שהחברה מצפה ממך. גם זה חוסך הרבה ומקל מאד על התחושה שאין לך מספיק כסף לדירה, מכונית חדשה או כל דבר אחר. שלא לדבר על כך שגם בעלות על נדל"ן זה לא חובה, אבל בסדר... שחטנו מספיק פרות קדושות ליום אחד.

 

לגבי הביטוח הלאומי שהוזכר פה - זה שתשלם להם כל חודש לא מבטיח שתשמור על זכויותיך, הודות לביורוקרטיה הישראלית המפורסמת, כך שרבים מוותרים על הפריבילגיה לאחר מספר שנים בחו"ל.

[oryo]

זה עניין של פרספקטיבה.

 

לא, זו לא שאלה של פרספקטיבה, זו שאלה פרטית ולא רלוונטית בעליל שכנראה נובעת מהנחות מוצא של השואל (בתכלס - כנראה מבורות בנוגע לתושב חוץ והתנהלות מול בט"ל).

אם אדם זר היה דורש ממך לפרסם כאן את דו"ח המס שלך ל2018 זה היה "עניין של פרספקטיבה", או שהיית חושב שהוא טיפ'לה חי בסרט..?

[sperial]

סלואורייד - השרשור אכן צריך להיות מוכתר בכותרת "עלויות המחיה" או "הוצאות המחיה". סה"כ הגיוני, כיוון שההתמודדות עם צד ההוצאות נמצאת בשליטה יומיומית של כל אחד מאתנו, לעומת צד ההכנסות שהרבה יותר מורכב.

 

קורן וכמגאי - כבר כתבתי קודם - ההתאמה צריכה להיות אישית, לפי מצבו של אותו אדם או זוג או משפחה. אז מבחינתך (וגם מבחינתי) הפגיעה באיכות החיים לא מצדיקה מעבר מקרטוני לשקיות חלב, אבל מי שחי על סף שכר המינימום כנראה צריך לעשות חישוב אחר. מצד שני, לבחור בחלב של שופרסל או טרה במקום בזה של תנובה לא עולה לי מאמץ כלשהו - ההבדל הוא בין לשלוח את היד למדף השני לבין לשלוח אותה למדף השלישי - אז אני אבחר בו, למרות שהחסכון סמלי. אני לא אלך במיוחד לשופרסל בגלל החלב, אבל אם אני ממילא נמצא מול המקרר אני אבחר במוצר הזול יותר, כמובן כזה שאיכותו מתאימה לי. במקרה שלי, כיוון שיש בסביבה הקרובה למקום מגורי ולמסלול הנסיעה היומיומי כמה סופרים מוזלים הרי שעושים סבב ביניהם.

 

יש עוד דבר שלא הוזכר במפורש - סדרי עדיפות. הם שונים בין אנשים שונים. זה מתבטא, בין השאר, בקניות שלך. אני לא אוותר על המנוי ל-yes למרות שמבחינתי הוא מיותר, כיוון שאשתי נהנית מהסדרות ולא תרצה להתעסק עם streaming.

 

דריש - לגבי הפנסיה: אתה בחור צעיר ועדיין לא רואה את זה. אז נתחיל בכך שחסכון לא צריך להיות רק לפנסיה. יש הרבה מטרות שמצריכות חסכון, ומגיעות בשלבים הרבה יותר מוקדמים בחיים. עד כמה שאני מבין אתה רווק ואיני יודע האם ומתי אתה מתכוון להקים משפחה, אבל אנשים סביב גיל 30 חושבים גם על העתיד הקרוב, הקמת משפחה היא עניין מקובל, ומצריכה הרבה כסף. לכן נכון להתחיל חסכון בשלב מוקדם בחיים. וגם עניין הפנסיה חשוב. אשתי קיבלה החודש את התשלום הראשון מקרן הפנסיה, כאשר הוותק שלה לצורך העניין 35 שנה (למעשה יותר, אבל 35 שנה הוא המכסימום לצורך חישוב התשלום החודשי). הירידה בהכנסות נטו מספיק חריפה כדי שהיא תחפש (ולשמחתנו מצאה) עבודה בהיקף כחצי משרה. אז אם אתה מזניח את הפנסיה כאשר אתה בן 30 תעמוד בגיל 70 לפני שוקת שבורה (ההנחה שלי היא שגיל היציאה לגמלאות יעלה בלא מעט שנים בעשורים הקרובים). וכאמור, בין גיל 30 לגיל 70 יש עוד הרבה הוצאות גדולות - להחליף מכונת כביסה, להחליף רכב, לשכור או לרכוש דירה - כולם מצריכים משהו בחשבון הבנק.

עריכה אחרונה ב-9 לאוקטובר, 2019 על ידי sperial

[gbguy]

אחת הדרכים שעזרו לנהל טוב יותר את חשבון הבנק הוא לנסות להבין את 3 דברים שלדעתי הם בסיסייים בניהול חשבון בנק:

1. רמת הכנסה: האם העבודה היא מכסה את כלל הרצונות שלך וגורמת לך להיות מאושר? אם לא, אז כדאי לחשוב על פעילות נוספת שתגרום לך להכנסה נוספת אחרי שעות העבודה.

2. הוצאות: דיברו כאן על מספר דרכים לחסוך על הוצאות. אני אוהב לחלק את ההוצאות ל-2 חלקים עיקריים: חובה וזכות. חובה הם ההוצאות שאתה מתחייב בכל חודש (כמו ביטוח לרכב) לבין הוצאות שהם זכויות שאתה לא חייב לקנות אותם באותו חודש (למשל בגדים).

אני יוצא מנקודת הנחה שרמת ההכנסה שלך היא יציבה, אבל ישנם חודשים שבהם אתה משלם יותר ויש שפחות. למשל בחודשי ספטמבר ואפריל, אני יודע שאני משלם קצת יותר כי יש חגים ובחודשים האלו ההוצאות יהיו גדולות יותר. לכן אני צריך לקחת בחשבון שחודשים מסוימים שתחסוך, חלק מהחסכון יבוזבז בחודשים אחרים.

3. חסכון: ההפרש בין ההוצאות ולהכנסות. לי אין נוסחה מנצחת מה לעשות עם החסכון, בשלב הזה של החיים שלי אני רואה את זה ככסף שארצה להשתמש בו בעתיד. ישנם דרכים מסוימות להרוויח מהכסף הזה, אבל זו לא הנקודה החשובה. הנקודה החשובה היא להבין האם החסכון שאתה מצפה לו יעזור לך בעתיד הרחוק והקרוב.