מה אתם עושים בשביל להתמודד עם יוקר המחיה?

[ChemGuy85]

בתחום שלי ולפי השקפת עולמי 3-4 שנים במקום עבודה זה יפה, 2-3 שנים בסדר, 1-2 שנים גבולי מאוד. מתחת לזה עובד שמחליף מקום עבודה כל שנה זה עובד שאני לא הייתי רוצה אצלי בעסק מצידי שיהיה גם העובד הכי מוכשר על פני כדור הארץ.

[oryo]

אור, הארס שנוטף מפיו של דריש חריף במיוחד. וזה לא מהיום. האיש אמביוולנטי לגמרי, מצד אחד לא מפסיק להתלונן על ישראל והישראלים, מצד שני כל פעם חוזר ארצה, וכאמור, אפילו מקפיד על סמלון המשקף את שירותו בצה"ל. אני סקרן למה הוא לא מוצא את מקומו בחו"ל לטווח הארוך.

 

אני לא רואה כזו התיחסות שלילית בקרב שאר חברי הפורום החיים בחו"ל, אם זמנית ואם כהחלטה לאורך שנים.

א. חריף במיוחד זה יחסי, יש עוד רשימה ארוכה של אנשים ארסיים בפורום (הרבה, הרבה יותר ממנו) - כל עוד זה במסגרת חוקי הפורום, זכותם. אני אישית משתמש באפשרות ה-block כשמזהה דפוס חוזר של ארס / הטרלות / בלבולי שכל וכו׳, ממליץ לכולם לאמץ, חוסך זמן והתברברות.

 

ב. ההתייחסות שלי לא באה לסנגר על אף אחד, אלא להראות כמה מגוחכת הטענה שהועלתה. דווקא אתה אמור להקשר אליה, שכן בתור איש שמאל אני בטוח ששמעת לא פעם קשקושים של ימנים שטוענים ששמאלנים צריכים לעוף מהמדינה. איך בדיוק אי הסכמה פוליטית נותנת לאיזה קשקשן להחליט על חייהם של אחרים? כנראה שילוב של תחושת אדנות עם סתם טמטום.

 

ג. אין שום קשר בין דעותיו של חבר פורום כזה או אחר על אלמנטים של מדינת ישראל / תרבות ישראלית קלוקלת (לשיטתו) - ובין השתתפות בפורום לחובבי רכב. השאלה שהופנתה אליו היא שטותית, ילדותית, וכאמור - מגוחכת. ספציפית אני בכלל לא מסכים עם הדברים שרשם וחושב (/יודע?) שהוא מקצין מאוד, אבל המרחק בין לא להסכים עם משתמש על איזו שטות נקודתית ובין לשלוח אותו קיבינימט - גדול.

עריכה אחרונה ב-11 לאוקטובר, 2019 על ידי oryo

[SlowRide]

מעניין מה שאתה אומר, האם זה מבוסס על משהו?

כנראה שזה תלוי בענף בו אתה עוסק. בתחום שלי למשל, זה נראה לא רציני בקו"ח שעברת מקום כל שנתיים.

 

בנוגע לישראלים בחו"ל ונפולת הנמושות שמעדיפים לנטוש את עם הנצח בשביל בצע כסף, זה רק מדגיש את השוני בין הגישות של אנשים לחיים.

יש אנשים שמעדיפים לפני הכל להשקיע בעצמם ובקרובים להם. לא אכפת להם מחירטוטים פטריוטיים ומאידאולוגיות כמו "טוב למות בעד ארצנו" שמשרתות בעיקר פוליטיקאים מושחתים וסוחרי נשק. הם בד"כ לא שופטים אנשים אחרים על הבחירות שלהם כי הם מתעסקים בעניינים שלהם - שנמצאים בעדיפות עליונה. אני חושב שהגישה הזאת הרבה יותר פרקטית לחיים מאשר לתמוך בכל מיני מאבקים ערטילאיים על חשבון איכות החיים והביטחון שלך ושל הילדים שלך, ובמקביל לצאת נגד כל מי שמעז לחשוב שאפשר אחרת. אבל כל אחד והבחירות שלו.

[ChemGuy85]

מצד שני בלי אותם אנשים שהקריבו נוחות ורמת חיים בשביל לייבש ביצות ולבנות ישובים המדינה הזאת ככל הנראה לא הייתה קמה. בני אדם יצורים חברתיים ואנו שואפים לבנות חברה. אינדיבידואליזם ואוגואיזם זה בסדר, אבל יותר מידי מזה החברה מתחילה להתפרק.

[SlowRide]

האנשים שהקריבו נוחות ורמת חיים כדי ליבש ביצות לא עשו את זה גם מטעמים אינדיבידואליים? לא היה לרובם לאן לחזור, ואנשים באמת בנו את המדינה כדי שיהיה להם ולילדים שלהם עתיד פה בהעדר כל אופציה אחרת. ברור שהרבה יותר יפה לצייר את זה כהקרבה אישית וביטול עצמי למען הכלל כדי לחזק נרטיב מסויים, אבל אנשים הם יצורים אנוכיים, תעקם את זה כמה שתרצה. בסוף אתה עושה הכל בשביל עצמך. החברה היא אמצעי להעצמת האינדיבידואל. כשזה הפוך זה לא עובד.

[קורן בן אשר]

בנוגע לישראלים בחו"ל ונפולת הנמושות שמעדיפים לנטוש את עם הנצח בשביל בצע כסף, זה רק מדגיש את השוני בין הגישות של אנשים לחיים.

יש אנשים שמעדיפים לפני הכל להשקיע בעצמם ובקרובים להם. לא אכפת להם מחירטוטים פטריוטיים ומאידאולוגיות כמו "טוב למות בעד ארצנו" שמשרתות בעיקר פוליטיקאים מושחתים וסוחרי נשק. הם בד"כ לא שופטים אנשים אחרים על הבחירות שלהם כי הם מתעסקים בעניינים שלהם - שנמצאים בעדיפות עליונה. אני חושב שהגישה הזאת הרבה יותר פרקטית לחיים מאשר לתמוך בכל מיני מאבקים ערטילאיים על חשבון איכות החיים והביטחון שלך ושל הילדים שלך, ובמקביל לצאת נגד כל מי שמעז לחשוב שאפשר אחרת. אבל כל אחד והבחירות שלו.

 

אני מאלה שלא מדברים על "נפולות של נמושות", "עם הנצח" ו"יורדים", והישבן שלי לא דבוק לפה עם אפוקסי, ועם זאת לא קונה את הגישה הניהיליסטית הקיצונית שאתה מציג ועוברת כחוט השני בין הפוסטים שלך, שכביכול "הכל חרטה וכולם שקרנים".

 

זכותך להביע דעה כמובן כמו כל אחד אחר, דעתי היא שאין לך מספיק פרספקטיבה.

 

אחרי 3-4 שנים בניכר, סטטיסטית הסתברות גבוהה שהיינו שומעים ממך זמירות קצת אחרות.

[SlowRide]

נהיליסטית קיצונית?! אני בסך הכל בעד שכל אחד יעשה מה שהכי טוב לו.

מי שרואה בזה בגידה במולדת הוא הקיצוני אם כבר.

עריכה אחרונה ב-11 לאוקטובר, 2019 על ידי SlowRide

[sperial]

אור - אני למדתי לסנן, פיתחתי עור של פיל, בודאי לדברי אנשים שאין לי קשר אליהם.

 

סלואורייד - אני לא מכיר את הסטטיסטיקה (ואני מנח שלא נעשתה). אבל אני יכול להעיד על אבא שלי. האיש עזב את גרמניה בערך ברכבת האחרונה לפני פרוץ מלחה"ע 2. הגיע ארצה והשתתף בכל מיני פעילויות שבהחלט אפשר להתיחס אליהן כהשתתפות בבניית היסודות למדינת ישראל, גם אם כאדם מן השורה.

 

בתחילת שנות ה-50 נשלח מטעם גוף ישראלי לעבוד בארה"ב תקופה מסויימת. הוצעה לו הצעה שקשה לסרב לה - ללמוד על חשבון יהודי אמריקאי לימודים די יוקרתיים ולהשאר בארה"ב. ויתר מטעמים ציוניים.

 

בתחילת שנות ה-60 למד באנגליה. בסוף הלימודים הוצע לו להשאר כמרצה במכללה (שבתחום המקצועי שלו היתה יוקרתית, כיום היא אוניברסיטה). סרב מטעמים ציוניים.

 

לפני 15-20 שנה הזמירות השתנו. אופיה של ישראל השתנה, והיו לו איזה הרהורי כפירה לגבי החלטות אלה, למרות שאני לא חושב שזה היה מעבר להרהורים קלים ובעיקר תלונות על אופי השלטון שהתפתח כאן, שהיה רחוק מהאידיאל המקורי שלו (אני חייב לומר, האיש היה בעל דעות מתונות מאד בכל כיוון).

 

נתקלתי בעוד אנשים כאלה, אם כי לא היו לי הרבה דיונים אתם. אני גם רואה אנשים שמשנים את מקומם בהתאם להזדמנויות הנקרות להם.

עריכה אחרונה ב-11 לאוקטובר, 2019 על ידי sperial

[יבגניפ]

"הכל חרטה וכולם שקרנים".

הרוב חרטה. וזה לא ניהיליזם. ביטול עצמי למען הכלל הוא חרא של דבר.

[Derish]

גם אני לא סובל את "אנשי השוקולד", ומתרחק מהם גם בארץ וגם בחו״ל, אבל רוב הישראלים אינם כאלה ובטח לא מתאימים להכללות שלך.

 

אבל מה שהכי מסקרן אותי זה שאם אתה לא רואה את עצמך כישראלי, מה אתה עושה כאן בפורום? הסמליל שלך אפילו מגדיל את השאלה הזו...

אני שולט בארבע שפות ומתכתב בכולן בפורומים ובקבוצות הפייסבוק הרלוונטיות. ההרקולסים בסמליל הם חלק מהרזומה שלי. לא לכל פעולה או החלטה שאני נוקט בהן יש מטען תרבותי, דתי או לאומי.

 

האנשים שתיארתי לעיל הם דווקא לא מקטגוריית ה'שוקולד' ואינם אגרסיביים. הם פשוט לא מודעים להתנהגות שלהם. ואני מניח שמי שלא פוגש תופעות דומות בארה"ב ומערב אירופה (כמו אור) פשוט מוקף בטיפוסים קצת יותר צעירים ואינטליגנטיים, או כאלה שכבר הסתגלו והורידו את הווליום.

 

 

 

האיש אמביוולנטי לגמרי, מצד אחד לא מפסיק להתלונן על ישראל והישראלים, מצד שני כל פעם חוזר ארצה, וכאמור, אפילו מקפיד על סמלון המשקף את שירותו בצה"ל. אני סקרן למה הוא לא מוצא את מקומו בחו"ל לטווח הארוך.

קוראים לזה ויזה, ולאלו מאיתנו שלא ירשו אזרחות זרה זה פחות סיבה ויותר אילוץ לחזור לארץ. מה גם שבתחום העיסוק שלי ישראל היא עדיין מעצמה, כך שרציונלית זה פשוט טיפשי לא לנצל את השפה והקשרים שלי בתעשייה המקומית כשאני מחפש עבודה. מכאן כבר אפשר להתקדם לכל מקום בעולם, כפי שמראה הפרקטיקה.

 

במבט על, אני מתרשם שהקוראים כאן לוקחים את דבריי קשה במיוחד משום שאינם מכירים אותי אישית ולא מבינים שיש לי ביקורת חריפה לא פחות גם על כל מדינה אחרת שגרתי או עבדתי בה, כולל הנוכחית. מאידך גם יש הרבה דברים חיוביים לומר על ישראל, רק לא בקונטקסט של השרשור הנוכחי. מטבע הדברים, בפורום אנחנו מדברים בעיקר על מה שמפריע לנו בישראל, ולכן זה מה שאני חולק. אין פה אמביוולנציה, הכל מסתדר כשבוחנים את הדברים בהקשרם.

עריכה אחרונה ב-11 לאוקטובר, 2019 על ידי Derish

[SlowRide]

אור - אני למדתי לסנן, פיתחתי עור של פיל, בודאי לדברי אנשים שאין לי קשר אליהם.

 

סלואורייד - אני לא מכיר את הסטטיסטיקה (ואני מנח שלא נעשתה). אבל אני יכול להעיד על אבא שלי. האיש עזב את גרמניה בערך ברכבת האחרונה לפני פרוץ מלחה"ע 2. הגיע ארצה והשתתף בכל מיני פעילויות שבהחלט אפשר להתיחס אליהן כהשתתפות בבניית היסודות למדינת ישראל, גם אם כאדם מן השורה.

 

בתחילת שנות ה-50 נשלח מטעם גוף ישראלי לעבוד בארה"ב תקופה מסויימת. הוצעה לו הצעה שקשה לסרב לה - ללמוד על חשבון יהודי אמריקאי לימודים די יוקרתיים ולהשאר בארה"ב. ויתר מטעמים ציוניים.

 

בתחילת שנות ה-60 למד באנגליה. בסוף הלימודים הוצע לו להשאר כמרצה במכללה (שבתחום המקצועי שלו היתה יוקרתית, כיום היא אוניברסיטה). סרב מטעמים ציוניים.

 

לפני 15-20 שנה הזמירות השתנו. אופיה של ישראל השתנה, והיו לו איזה הרהורי כפירה לגבי החלטות אלה, למרות שאני לא חושב שזה היה מעבר להרהורים קלים ובעיקר תלונות על אופי השלטון שהתפתח כאן, שהיה רחוק מהאידיאל המקורי שלו (אני חייב לומר, האיש היה בעל דעות מתונות מאד בכל כיוון).

 

נתקלתי בעוד אנשים כאלה, אם כי לא היו לי הרבה דיונים אתם. אני גם רואה אנשים שמשנים את מקומם בהתאם להזדמנויות הנקרות להם.

כמו שאתה בטח יודע, אנשים מורכבים והחלטות שהם מחליטים מושפעות מהמון גורמים, בטח החלטות משמעותיות כמו הדברים שכתבת. החלטות אידיאליסטיות כאלה גם מושפעות מתועלת אישית. אני ממש לא חושב שלאהוב את המדינה זה רע. אנחנו יצורים חברתיים וההגנה והתמיכה שיש לבן אדם בחברה אנושית מתוקנת זה דבר אדיר. בלי זה היינו חיים במערות בפחד מתמיד ומרביצים אחד לשני עם מקלות ואבנים.

כל מה שאני אומר זה שלדעתי טובתך האישית גוברת על טובת המדינה ולא ברור לי מה נהיליסטי או קיצוני בזה.

[sperial]

את המשפט האחרון אל תייחס לי.

 

מה שאני רוצה לומר הוא שני דברים:

 

1. לא כל ההחלטות שמקבלים אנשים הן משיקולים כלכליים. במקרה שתארתי השיקולים הכלכליים היו בעד ההגירה לארה"ב או אנגליה, ובאופן מובהק.

 

2. אנשים משנים גישה במהלך השנים, כאשר לגורמים חיצוניים השפעה משמעיתית על כך. במקרה שתארתי השינוי באופי המדינה - במיוחד התחזקות ההשפע ההדתית, אבל גם עוד כמה תהליכים, הרחיקו אותה מהאידיאל עד כדי הרהורי הכפירה, שכמובן לא הבשילו לשום דבר מעבר לשיחות סלון.

עריכה אחרונה ב-12 לאוקטובר, 2019 על ידי sperial

[SlowRide]

אף פעם לא טענתי שהכל מוחלט משיקולים כלכליים, להפך. קרא כמה הודעות קדימה למה אני מעדיף להישאר כאן.

מה שאני אומר זה שהשיקולים האישיים גוברים על פטריוטיות או כל מיני תחושות שייכות לעם או לדת, לפחות אצלי.

[מרק10]

האנשים שהקריבו נוחות ורמת חיים כדי ליבש ביצות לא עשו את זה גם מטעמים אינדיבידואליים? לא היה לרובם לאן לחזור, ואנשים באמת בנו את המדינה כדי שיהיה להם ולילדים שלהם (וגם לך לדרייש ולאור) עתיד פה בהעדר כל אופציה אחרת. ברור שהרבה יותר יפה לצייר את זה כהקרבה אישית וביטול עצמי למען הכלל כדי לחזק נרטיב מסויים, אבל אנשים הם יצורים אנוכיים, תעקם את זה כמה שתרצה. בסוף אתה עושה הכל בשביל עצמך. החברה היא אמצעי להעצמת האינדיבידואל. כשזה הפוך זה לא עובד.

צורת הכתיבה שלך מרמזת על זילות מסויימת שאתה מפגין כלפי אותם אנשים שרובם כבר לא איתנו ורק בזכותם אנחנו חיים כאן ברמת חיים יחסית טובה לשאר העולם ולהעם היהודי יש מקום תמיד לחזור אליו.

 

רק רגע...שכחת שבמלחמת יום הכיפורים נחתו בבן גוריון מטוסים מלאים ביורדים וגם כאלה שנסעו לנפוש חזרו להתגייס לצבא בכדי להגן על המדינה שאתה חיי בה ולהם כן הייתה אפשרות להמשיך לחיות (בחלקם גם לא איתנו) בחו"ל עד סיום המלחמה. איזה סוג של אנשים הם ? אגואיסטים ? אלטוראיסטים ? אידאליסטים בכול רמח אבריהם ?

[sperial]

לא רק במלחמת יו"כ. אני מכיר אישית מישהו שחזר מאוסטרליה כדי להשתתף בלבנון השניה.