כשאני נוהג, אני נוהג. חוץ מתפעול הרכב, אני מקסימום מעביר שירים או משנה ווליום.
לכן אני פחות מתחבר למרכות בטיחות אקטיביות. קשה לי שמשהו מתערב לי בנהיגה. אני עירני ונוכח וזו בטיחות אקטיבית בעיניי.
קניתי לעצמי בחיי שני רכבים. 306 S16 והונדה סיוויק האצ'בק. שתיהן ידניות. להורים תמיד היו אוטומטיות מאז שיש לי רישיון. תמיד העדפתי ליסוע בשלי.
אני מתרגל בקלות לדרך העבודה של התיבה האוטומטית ומצליח לחזות את הפעולה שלה לתפעול נשלט של הרכב. עדיין מעדיף את תחושת החיבור והשליטה של הידני.
כל זה רק כדי להגיד שבמצב התנועה בכבישים היום, אני לא מסוגל לחשוב על נהיגה בידני. בשבילי זה נהיה סבל. האוטומט מקל על ההתנהלות בפקקים. אפילו שאני נתקל בהם יחסית מעט בגלל השעות שאני נמצא בכביש.
יחד עם זה, אני מאמין שאפשר לשפר את מצב התנועה בכביש. זה דורש אסטרטגיה ארוכת טווח וממשלה שמעוניינת להטיב עם האזרחים ולא להתעלל בהם. אבל זה אפשרי.
ביום שזה יקרה, אני מאוד מקווה שעוד יהיו ידניות מעניינות לקנות.