ypz

צודק – הכוונה הייתה, כמובן, למכשירים ביתיים שכוללים מנוע (ולכן הדוגמא על מזגנים; הנחת־המוצא שלי היא שמרבית הקוראים בפורום זה אינם בהכרח אנשי־מקצוע בתחום החשמל, ולכן הדוגמאות שנתתי מתייחסות למכשירים במתקנים דירתיים) כמובן שאין מניעה להזין מכשיר שמורכב מאלמנטים חד־מופעיים נפרדים, כגון תנור תלת־מופעי המחובר בכוכב (בהינתן שקיימת גישה אל נקודת האפס) באמצעות מעגל חד־מופעי המתאים לזרם המצרפי (אם כי קרוב לוודאי שיידרשו מוליכים בחתך גדול משמעותית), אך טכניקה זו לא תצלח עבור תנור תלת־מופעי בחיבור משולש (וכמובן עבור מנוע).

כעת התמונה ברורה 🙂 עקרונית, זינה של מכשיר דו־מופעי* באמצעות אותו המופע (בניגוד לזינה באמצעות שני מופעים שונים), אכן לא תשפיע על פעולתו של המכשיר – אך במצב זה הזרם שיזרום במוליך האפס יהיה סכום אלגברי של שני הזרמים בהדקי־החיבור של המכשיר (בניגוד למצב של זינה ממופעים שונים), ולכן יש להתאים את שטח החתך של מוליך האפס לזרם המִצרפי. נקודה נוספת שחשוב לציין בהקשר זה היא שבעת התקנה של מספר מוליכים במקביל, יש להביא בחשבון את מקדמי־ההפחתה המתאימים (עקב החימום ההדדי של המוליכים הסמוכים); מסיבה זו, מקובל במקרים רבים להתקין מעגל יחיד המתאים לזרם המִצרפי של שני המופעים (עם מא״ז חד־קוטבי), ולבצע את הפיצול בהדקי־החיבור של המכשיר (לעתים מסופק עם המכשיר אבזר מתאים). * במקרה זה מדובר באטמור, אך אותו עיקרון חל גם על כיריים חשמליים, למשל; עם זאת, לא ניתן ליישׂם טכניקה דומה במכשירים תלת־מופעיים (כגון מזגנים).

משהו לא ממש מסתדר לי כאן: לא ברור מדוע למכשיר אחד חווטו שני מוליכי מופע (”פאזה”) דרך מא״ז דו־קוטבי, יחד עם מוליך אפס יחיד; עקרונית, יש להתקין במעגל מוליכים בעלי שטחי־חתך זהים (ומסיבה זו ניתן להשתמש מא״ז חד־קוטבי).

זו לא מצלמה ששומרת צילומים על דיסקט 1.44MB?...

סליחה, אבל אתה משתמש במינוח שגוי: המונח ”עומס” מתייחס לזרם של צרכנים [=מכשירים צורכי חשמל] במצב עבודה תקין, ולא לזרם קֶצֶר (זרם תקלה שמופיע במעגל עקב חיבור בעל עכבה נמוכה יחסית [=ללא עומס] בין נקודות בעלות פוטנציאל [=מתח] שונה). בכל אופן, מטרתי הייתה להדגיש את הנקודה שעבודה במתח חי כוללת סיכונים נוספים מעבר להתחשמלות, וחשוב שתהייה מודעות לכך.

אתה מתייחס לניתוק של צרכן ממתח, בעוד שאני התייחסתי לקֶצֶר; אלו שני דברים שונים לחלוטין...

ככלל, לא מומלץ להעלות טענות לא מבוססות בפורום ציבורי (בפרט בנושׂאי בטיחות): לדוגמא, ריתוך בקשת הוא קצר חשמלי (במתח נמוך בהרבה מ־230 וולט) בין האלקטרודה והגוף המרותך. גם קצר בין הדקי מצבר של רכב (מתח של 12 וולט) עלול לגרום לקשת חשמלית. מעבר לכך, ראוי להזכיר שקיימים לא־מעט חיבורים תלת־מופעיים בדירות מגורים (כידוע, המתח השלוב הוא 400 וולט).

לכאורה נראה כי שימוש בכלי עבודה מבודדים (ותקניים!) עשׂוי להספיק, אך חשוב לזכור שבעבודה במתח חי קיימות סכנות נוספות מעבר להתחשמלות (כגון קשת חשמלית – תופעה שעלולה לגרום כוויות חמורות ואף לאבדן ראייה), ולכן נדרשים עבורהּ, בין היתר, תכנון מקדים ואמצעי הגנה מתאימים (למשל: קסדה ומגן פנים, בגדי עבודה ארוכים מכותנה ועוד). ולגבי החשמלאים – בסופו של דבר, כל אחד ישן במיטה שהציע לעצמו...

אכן, קיים פער בין הרצוי ובין המצוי: ככלל, תקנות החשמל אוסרות על עבודה במתקן חי (עבודה ”תחת מתח”), למעט במקרים מוגדרים – וגם אז נדרשים שני חשמלאים לפחות והוראת עבודה בכתב של בעל רישיון ”חשמלאי־הנדסאי” (דרגה מתחת למרבית), ולכן במקרים כאלה נדרש להזמין ניתוק זמני מחברת החשמל; בפועל, כפי שצוין קודם, חשמלאים רבים מעדיפים להסתכן בעבודה במתח חי (או לגרום לקצר שישׂרוף את הנתיך של חברת החשמל).

ההערה בדבר התקן של מפסקי־מגן (”פחת”) אכן במקומהּ – התקן הרלוונטי אכן עודכן בשנת 2001, ומאז יש להתקין בדירות מגורים בארץ מפסקי מגן מטיפוס A בלבד; הטיפוס מצוין ע״ג מפסק־המגן: – טיפוס A (תקני לדירות מגורים בארץ); – טיפוס AC (אינו תקני לדירות מגורים בארץ משנת 2001). (קיימים גם טיפוסים נוספים של מפסקי־מגן, אך אלה הרלוונטיים ביותר למרבית המתקנים הדירתיים) במקרה שמותקן בלוח הדירתי מפסק־מגן מטיפוס AC, מומלץ בחום להחליפו ע״י חשמלאי מורשה (אך נכון להיום, אין חובה חוקית לעשׂות זאת בדירות מגורים). נקודה חשובה נוספת: מאחר שמפסק־המגן כולל רכיבים מכאניים עדינים, נדרש לבדוק את תקינותו מדי פעם באמצעות לחיץ הבדיקה (לרוב מופיעה דרישה כזו ע״ג המפסק עצמו); בדיקה תקופתית כאמור מאפשרת לוודא שהמנגנון פועל כראוי (ולא ”נתפס”), ומאריכה את חייו – רצ״ב פרסום קצר של חברת־החשמל בנושׂא:

חשבתי שזה מה שקרה 🙂 המצב שבתיאור המעודכן תקין. הערה: ככלל, יש להתקין את מפסק־המגן לאחר המא״ז של המעגל (כלומר – במורד הזינה), אך במקרה זה המא״ז הראשי (במעלה הזינה) מגן על שני מפסקי־המגן.

לא תקין: הזרם הנקוב של מפסק־המגן (”פחת”) חייב להיות גדול או שווה לזרם הנקוב של המא״ז במעלה הזינה (אחרת מפסק־המגן עלול להינזק). עם זאת, הערכים האופייניים למפסקי־מגן הם 25×3 אמפר או 40×3 אמפר, ולכן ערך של 20×3 אמפר נשמע קצת תמוהּ; אולי זו טעות? כפי שנכתב, הֶספק הטעינה תלוי גם במטען המובנה ברכב. לגבי שינוי כוונון הזרם בעמדת הטעינה – במקרה כזה, חובה לוודא שתשתית החשמל מהלוח המזין ועד לעמדה, אכן מתאימה לזרם המבוקש. (לעתים מותקנת תשתית המיועדת ל־16 אמפר, עם כוונון בהתאם של העמדה.)

צמיגי הקלבר עברו כ־15,000 ק״מ עד כה. ההחלפה של הפאלקן לאחר כשנתיים הפתיעה אותי – חשבתי שהם קצת יותר עמידים 🤔

אכן – הצמיג האחרון שהוחלף נשלח (לבקשתי) לבדיקה אצל היבואן בטענה של כשל בייצור, וחזר עם תשובה ש”הצמיג תקין, מדובר בתקר”. מה גרם לתקר של שני חורים זעירים בדופן הצמיג – לא הצלחתי להבין עד היום... (הצמיג לא התחכך במדרכה או בכל מכשול אחר)

התלבטתי בעיקר לגבי האחוריים (בעיקר בגלל תאריך הייצור); לגבי הקדמיים – לא היה ברור לי אם הם החלו להתייבש (בדומה להתרשמותו של @avhyh) האחוריים הוחלפו יחד (בגלל כמה חורים זעירים בדופן של אחד הצמיגים); כשנה לאחר מכן הוחלפו גם זוג הקדמיים מאותה הסיבה (חור זעיר בדופן של אחד הצמיגים...) כחודשיים (!) לאחר החלפת זוג הקדמיים נאלצתי להחליף שוב את הצמיג הקדמי־שׂמאלי בגלל כמה חורים זעירים בדופן(!!), והפעם הסתפקתי בהחלפה של צמיג אחד (ולכן קוד המהירות השונה):