ypz

זו לא מצלמה ששומרת צילומים על דיסקט 1.44MB?...

סליחה, אבל אתה משתמש במינוח שגוי: המונח ”עומס” מתייחס לזרם של צרכנים [=מכשירים צורכי חשמל] במצב עבודה תקין, ולא לזרם קֶצֶר (זרם תקלה שמופיע במעגל עקב חיבור בעל עכבה נמוכה יחסית [=ללא עומס] בין נקודות בעלות פוטנציאל [=מתח] שונה). בכל אופן, מטרתי הייתה להדגיש את הנקודה שעבודה במתח חי כוללת סיכונים נוספים מעבר להתחשמלות, וחשוב שתהייה מודעות לכך.

אתה מתייחס לניתוק של צרכן ממתח, בעוד שאני התייחסתי לקֶצֶר; אלו שני דברים שונים לחלוטין...

ככלל, לא מומלץ להעלות טענות לא מבוססות בפורום ציבורי (בפרט בנושׂאי בטיחות): לדוגמא, ריתוך בקשת הוא קצר חשמלי (במתח נמוך בהרבה מ־230 וולט) בין האלקטרודה והגוף המרותך. גם קצר בין הדקי מצבר של רכב (מתח של 12 וולט) עלול לגרום לקשת חשמלית. מעבר לכך, ראוי להזכיר שקיימים לא־מעט חיבורים תלת־מופעיים בדירות מגורים (כידוע, המתח השלוב הוא 400 וולט).

לכאורה נראה כי שימוש בכלי עבודה מבודדים (ותקניים!) עשׂוי להספיק, אך חשוב לזכור שבעבודה במתח חי קיימות סכנות נוספות מעבר להתחשמלות (כגון קשת חשמלית – תופעה שעלולה לגרום כוויות חמורות ואף לאבדן ראייה), ולכן נדרשים עבורהּ, בין היתר, תכנון מקדים ואמצעי הגנה מתאימים (למשל: קסדה ומגן פנים, בגדי עבודה ארוכים מכותנה ועוד). ולגבי החשמלאים – בסופו של דבר, כל אחד ישן במיטה שהציע לעצמו...

אכן, קיים פער בין הרצוי ובין המצוי: ככלל, תקנות החשמל אוסרות על עבודה במתקן חי (עבודה ”תחת מתח”), למעט במקרים מוגדרים – וגם אז נדרשים שני חשמלאים לפחות והוראת עבודה בכתב של בעל רישיון ”חשמלאי־הנדסאי” (דרגה מתחת למרבית), ולכן במקרים כאלה נדרש להזמין ניתוק זמני מחברת החשמל; בפועל, כפי שצוין קודם, חשמלאים רבים מעדיפים להסתכן בעבודה במתח חי (או לגרום לקצר שישׂרוף את הנתיך של חברת החשמל).

ההערה בדבר התקן של מפסקי־מגן (”פחת”) אכן במקומהּ – התקן הרלוונטי אכן עודכן בשנת 2001, ומאז יש להתקין בדירות מגורים בארץ מפסקי מגן מטיפוס A בלבד; הטיפוס מצוין ע״ג מפסק־המגן: – טיפוס A (תקני לדירות מגורים בארץ); – טיפוס AC (אינו תקני לדירות מגורים בארץ משנת 2001). (קיימים גם טיפוסים נוספים של מפסקי־מגן, אך אלה הרלוונטיים ביותר למרבית המתקנים הדירתיים) במקרה שמותקן בלוח הדירתי מפסק־מגן מטיפוס AC, מומלץ בחום להחליפו ע״י חשמלאי מורשה (אך נכון להיום, אין חובה חוקית לעשׂות זאת בדירות מגורים). נקודה חשובה נוספת: מאחר שמפסק־המגן כולל רכיבים מכאניים עדינים, נדרש לבדוק את תקינותו מדי פעם באמצעות לחיץ הבדיקה (לרוב מופיעה דרישה כזו ע״ג המפסק עצמו); בדיקה תקופתית כאמור מאפשרת לוודא שהמנגנון פועל כראוי (ולא ”נתפס”), ומאריכה את חייו – רצ״ב פרסום קצר של חברת־החשמל בנושׂא:

חשבתי שזה מה שקרה 🙂 המצב שבתיאור המעודכן תקין. הערה: ככלל, יש להתקין את מפסק־המגן לאחר המא״ז של המעגל (כלומר – במורד הזינה), אך במקרה זה המא״ז הראשי (במעלה הזינה) מגן על שני מפסקי־המגן.

לא תקין: הזרם הנקוב של מפסק־המגן (”פחת”) חייב להיות גדול או שווה לזרם הנקוב של המא״ז במעלה הזינה (אחרת מפסק־המגן עלול להינזק). עם זאת, הערכים האופייניים למפסקי־מגן הם 25×3 אמפר או 40×3 אמפר, ולכן ערך של 20×3 אמפר נשמע קצת תמוהּ; אולי זו טעות? כפי שנכתב, הֶספק הטעינה תלוי גם במטען המובנה ברכב. לגבי שינוי כוונון הזרם בעמדת הטעינה – במקרה כזה, חובה לוודא שתשתית החשמל מהלוח המזין ועד לעמדה, אכן מתאימה לזרם המבוקש. (לעתים מותקנת תשתית המיועדת ל־16 אמפר, עם כוונון בהתאם של העמדה.)

צמיגי הקלבר עברו כ־15,000 ק״מ עד כה. ההחלפה של הפאלקן לאחר כשנתיים הפתיעה אותי – חשבתי שהם קצת יותר עמידים 🤔

אכן – הצמיג האחרון שהוחלף נשלח (לבקשתי) לבדיקה אצל היבואן בטענה של כשל בייצור, וחזר עם תשובה ש”הצמיג תקין, מדובר בתקר”. מה גרם לתקר של שני חורים זעירים בדופן הצמיג – לא הצלחתי להבין עד היום... (הצמיג לא התחכך במדרכה או בכל מכשול אחר)

התלבטתי בעיקר לגבי האחוריים (בעיקר בגלל תאריך הייצור); לגבי הקדמיים – לא היה ברור לי אם הם החלו להתייבש (בדומה להתרשמותו של @avhyh) האחוריים הוחלפו יחד (בגלל כמה חורים זעירים בדופן של אחד הצמיגים); כשנה לאחר מכן הוחלפו גם זוג הקדמיים מאותה הסיבה (חור זעיר בדופן של אחד הצמיגים...) כחודשיים (!) לאחר החלפת זוג הקדמיים נאלצתי להחליף שוב את הצמיג הקדמי־שׂמאלי בגלל כמה חורים זעירים בדופן(!!), והפעם הסתפקתי בהחלפה של צמיג אחד (ולכן קוד המהירות השונה):

תודה! 😃

שלום, האם לדעתכם הגיע הזמן להחליף את הצמיגים? אחוריים (32/21): קדמיים (30/22, 08/22): רזרבי (45/19): תודה 😃

שלום, באתר ”המעגל” של חברת החשמל מפורטות החלופות האפשריות לזינה של עמדות־טעינה – רצ״ב קישור: https://iec-hamaagal.co.il/menu_electric_car

עקרונית, ניתן לרכוש פטור מדמי־כינון ומהשתתפות עצמית בירידת־ערך, אך בד״כ הדבר מותנה בתיקון הרכב במוסך־הסדר.

בהתאם לאמות המידה התקפות כיום, חברת החשמל אינהּ מציעה עוד את האפשרות להזמנת חיבור נוסף (מונה) לעמדת־טעינה פרטית יחידה (אך קיימת אפשרות להזמנה של חיבור ייעודי לטעינה ברמת הבניין). רצ״ב קישור לתצורות הזינה האפשריות לזינה של עמדות־טעינה לרכב חשמלי: אתר המעגל - זינת עמדות טעינה

ההנחיות העדכניות פורסמו ב־30.04.2023: https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/hanchayot_maagar/he/Files_Minhal_Hashmal_hanhayot_tehina_rechev_hasmali_30042023.pdf רצ״ב קישור לריכוז של כלל ההנחיות הההבהרות שפרסם מינהל החשמל: https://www.gov.il/he/pages/electric_car_regulation

מניסיון במקרים דומים, חור זעיר בדופן הצמיג יכול לגרום לתופעה כזו. הצלחתי לאתר חורים כאלה באמצעות מריחת הצמיג במי־סבון ובעזרת מברשת צבע צרה (היה קל לאתר את החור לאחר שנוצר קצף). carsforum.mp4

שלום, התופעה הזו התרחשה גם אצלי לפני מס׳ חודשים (רנו קליאו Intense‏ 2020). בבדיקה התברר שהייתה תקלה ביחידת הפיקוד של המגבים (USM), והיא הוחלפה במסגרת האחריות.

אנסה להסביר את עיקרי הדברים עבור עמדת טעינה ביתית עם נקודת חיבור יחידה לרכב חשמלי (שקע ייעודי או כבל עם מחבר לרכב חשמלי): 1) ההשוואה לגוף תאורה שגויה, מאחר שעמדת הטעינה היא מעין ”שקע חכם” המזין מכשיר חשמלי (כלי רכב). 2) התקנה של עמדת טעינה מחייבת הוספת מעגל ייעודי (בהתאם לתקנות החשמל, עבודה כזו מחייבת בדיקה ע״י חשמלאי-בודק). 3) לעתים, מקום החניה של הרכב נפרד או רחוק יחסית מהלוח המזין; במקרים מסוימים, מצב כזה מחייב הפרדת הארקות. 4) תקלות מסוימות (בעמדת הטעינה או ברכב חשמלי שמחובר אליהָ) עלולות לגרום להשבתה מפסקי־מגן (”ממסרי פחת”) ביתיים, ולסכן את כלל המשתמשים במתקן החשמלי. 5) בהתאם לתקינה, עמדת טעינה אינה מחויבת לכלול אמצעי־הגנה כלשהם, ובמקרה כזה יש להתקינם בלוח המזין את עמדת הטעינה.

שלום, להלן ציטוט רלוונטי בנושׂא מתוך פרק ”טעינת רכב חשמלי” באתר ”המעגל” של חברת החשמל (ההדגשה אינהּ במקור): ”בהתאם לחוק החשמל ותקנותיו ולהנחיות מנהל מינהל החשמל, כל התקנה של עמדת טעינה מחייבת בדיקה של התשתית החשמלית המזינה אותה ע"י חשמלאי-בודק בעל רישיון מתאים, לפני הפעלתה הראשונה או לאחר שינוי יסודי: • במקרים של חיבור חדש או הגדלת חיבור קיים, הבדיקה תבוצע ע"י בודק מתקנים של החברה. • במקרה של חיבור קיים (ללא הגדלה), הבדיקה תבוצע ע"י חשמלאי-בודק מטעם הלקוח.” מקור: https://iec-hamaagal.co.il/page_group/818/page/20 ”בודק מורשה” הוא חשמלאי בעל רישיון ייעודי מסוג ”חשמלאי-בודק” מסוגים 1, 2 או 3. ניתן לבדוק את סוג ותוקף הרישיון של החשמלאי בקישור הבא: https://data.labor.gov.il/Electricians/GetLicenseList.aspx (בעבר פורסמה ע"י היחידה לרישוי חשמלאים במשׂרד העבודה רשימה של כלל בעלי רישיונות ”חשמלאי-בודק”, אך נראה שהיא אינה זמינה כרגע) במרבית המקרים, רישיון ”חשמלאי-בודק – סוג 1” אמור להספיק לבדיקת התקנה של עמדת טעינה לרכב חשמלי; אך יחד עם זאת, מאחר שמדובר בתחום חדש יחסית, חשוב לוודא שהבודק אכן מיומן בבדיקה של עמדות טעינה בהתאם להנחיות המעודכנות של מנהל מינהל החשמל. (בסופו של דבר, רכב חשמלי בטעינה הוא גוף מתכתי גדול ונגיש המחובר לרשת החשמל, ולכן התקנה לקויה של עמדת-טעינה עלולה להיות לא-בטיחותית.)

כן (איתור דליפה ומילוי גז)

בעבר היה לי ניסיון טוב עם ”חשמל לרכב רוממה” (בתחנת הדלק ”פז”).