מה אתם עושים בשביל להתמודד עם יוקר המחיה?

[ישה]

אז איך מתמודדים עם יוקר החיים

 

פשוט

 

טסים לחו"ל שם הכי זול קונים וחוזרים לארץ.

 

בונוס

 

מוחאים כפיים שהטייס הנחית אותנו בשלום.

[SlowRide]

עדיין יש לאנשים אידיאלים ואפילו הם מעמידים את טובת האחר לפני טובתם שלהם.

 

לדוגמא: כנסו לאתר של "מתנת חיים" מאות אנשים שתרמו כליה לחולים שהם לא מכירים וללא שום תמורה.

תמיד יש תמורה, והתמורה במקרים כאלה היא תחושת ההישג שעזרת למישהו אחר או שעשית מעשה טוב. זה כמובן לא מוריד מהערך החיובי של הנתינה אבל לומר שאין שום תמורה לנותן זה פשוט לא נכון. אנשים יודעים שזה נכון לעזור לאחרים ולעשות את הדבר הנכון עושה הרגשה טובה.

למה הרצון לתמורה או הודאה בזה שאתה מעוניין בתמורה כלשהי על המעשים שלך הוא פסול? למה להסתיר את זה?

גם הדת משתמשת בעיקרון הזה:

- תקיים מצוות למרות שזה לא מועיל לך בכלום, אבל אתה צריך להרגיש טוב כי תרמת לקיום העולם בזכות זה.

- תתרום צדקה לא רק בשביל לעזור לעני אלא גם כדי שאתה תרוויח את המצווה ויהיה לך טוב.

עריכה אחרונה ב-12 לאוקטובר, 2019 על ידי SlowRide

[ChemGuy85]

עדיין יש לאנשים אידיאלים ואפילו הם מעמידים את טובת האחר לפני טובתם שלהם.

 

לדוגמא: כנסו לאתר של "מתנת חיים" מאות אנשים שתרמו כליה לחולים שהם לא מכירים וללא שום תמורה.

 

אשתו של בוס שלי תרמה כליה לאדם זר. תשמע אני בחיים לא הייתי עושה את זה, אבל מצדיע למי שכן.

[borsood]

מה זו תרבות ישראלית..?

לדעתי, בעיקר עברית ישראלית ועוד אלפי דברים קטנים שלעתים נדירות את הצדדים הפחות יפים, ולעתים קרובות את הצדדים היותר יפים (וסט ההרצאות שלך על המשכנתא בהחלט נכנס פה) אנחנו רואים בפורום .

אבל מהצד השני פגשתי כאן כמה אנשים איכותיים בטירוף שהיוו/מהווים השראה. הכרתי חברים. למדתי המון, ו- arguably תרמתי פה ושם לאנשים כאלו ואחרים (יש בזה אלמנט מתגמל, איני "אלטרואיסט"). דרך הפורום אני יכול להחשף לדעות שאינן בקונצנזוס/בועה/פיד שלי וכך יכול להשתפר ו/או להתפתח (מלשון evolve).

 

אז לשאלתך - התרבות הישראלית יותר מורכבת מהרדוקציה שלך, ואני בפורום בשביל הפן שאני אוהב וכל הזמן משתדל לפלטר וליישם כלים בשביל להימנע מהפן שאינו לטעמי.

 

אגב, לומר שאני "לא רוצה קשר כלל עם התרבות הישראלית"- אין לי מושג מאיפה הקרצת את ה, במחילה, שטות(!) הזו. יש לי משפחה בישראל, יש לי חברים בישראל, יש לי חברים ישראליים בארה"ב. דווקא בגלל שנראה שאתה לא מטריל אני לא מבין איך אתה כותב דברים כאלו ברצינות. תבדוק עם עצמך האם ההתרשמות שלך מבוססת על דאטה, או על פוזיציה.

נתונים אין לי מעבר למה שאתה כותב פה וחלק מהסרטונים שלך שראיתי. הרושם שאתה יוצר לפעמים של "איזה חרא בישראל, מזל שהצלחתי לברוח לפה איפה שאני לא מוצף בישראלים והדולרים מתגלגלים על המדרכות", עומד בסתירה למה שכתבת למעלה. די ברור לי שזה לא המצב, אבל בלהט הוויכוחים אתה נוטה להקצין את העמדות שלך...

עמדתי היא שכל אחד יעשה מה שטוב לו, ואני באמת מאחל לך הצלחה היכן שאתה נמצא בין אם תבחר לחזור לארץ ובין אם תנתק את כל הקשרים שלך ותהפוך לטקסני מן השורה (של אוסטין כן ) או כל דרך אמצעית שתמצא לנכון.

[itaysamurai]

למעט דריש, שאר המרולקשים (מילה שלמדתי מאור ) לא מתעסקים בטינופים, ככה לפי הרושם שאני מקבל ואני מקפיד לקרוא כי מעניין אותי מה עובר עליהם.

לא יודע איך הסקת את זה, בטח מאור.

לי זה מראה שני דברים:

א. בגרות בסיסית.

ב. ההבנה שלא גרוע פה, אלא פשוט יותר טוב להם במקום אחר.

 

באופן אישי הייתי מת לטעום מדינה אחרת לאיזה שנתיים רק ששיקולים אחרים מונעים את זה.

עריכה אחרונה ב-13 לאוקטובר, 2019 על ידי itaysamurai

[sperial]

איתי - בינינו, גם אתה עשית סוג של רילוקיישן. נכון שאתה ממשיך לדבר עברות ולשלם בש"ח, אבל עזבת את מדינת המרכז. ואתה מוכיח, שבניגוד לדעת חלק גדול מתושבי הצנטרום, אחרי חדרה יש חיים. ואפילו טובים.

[Benor]

מבחינתי חדרה זה איפשהו באמצע.

מספיק קרוב למרכז, ויחסית גם קרוב לצפון הארץ (זה יכול להיות שימושי אם אוהבים לטייל).

מהו זמן סביר מבחינתי להגעה למרכז הארץ? עד 45 דקות. (ללא פקקים או ברכבת/תחב"צ)

שעה ומעלה מבחינתי זה הרבה זמן.

 

יצא לי לבקר מספר פעמים בחיפה, בהחלט עיר נחמדה ואף יותר מעניינת ו"תוססת" מחדרה.

שיקולי המרחק מהעבודה, המשפחה והחברים (שרובם מתגוררים באיזור המרכז) הם שהכריעו את הכף.

 

 

המון פעמים זה גם עניין של הרגל.

מי שנולד וחי כל חייו בחיפה, ייתכן מאוד ששם הוא גם ישאר ויתגורר בעתיד.

כמו כן לגבי ירושלים וערים נוספות.

[oryo]

נתונים אין לי מעבר למה שאתה כותב פה וחלק מהסרטונים שלך שראיתי. הרושם שאתה יוצר לפעמים של "איזה חרא בישראל, מזל שהצלחתי לברוח לפה איפה שאני לא מוצף בישראלים והדולרים מתגלגלים על המדרכות", עומד בסתירה למה שכתבת למעלה. די ברור לי שזה לא המצב, אבל בלהט הוויכוחים אתה נוטה להקצין את העמדות שלך...

 

זה לא סותר וזה לא המצב כי זה פשוט לא קיים, אתה מוזמן לתת איזשהו ציטוט שלי אומר משהו באזור של "מזל שברחתי לפה איפה שאני לא מוצף בישראלים" - אני בספק גדול (ענק) שתמצא משהו כזה, סביר יותר להניח שאתה מערבב אותי עם אנשים אחרים, מייחס לי מחשבות/אמירות שאינן שלי או רושם שקרים מסיבות אחרות השמורות עמך.

אולי היית צריך להפסיק ב"נתונים אין לי"... /:

עריכה אחרונה ב-13 לאוקטובר, 2019 על ידי oryo

[SlowRide]

אולי זה חלק מה"תרבות ישראלית" שדובר עליה קודם - להרגיש נפגע מכל מי שמעיז להשמיע ביקורת, או אפילו סתם דעה סותרת.

[Benor]

אני לא מבין למה זה צריך להפריע למישהו כאשר פלוני החליט לרדת למדינה אחרת.

מה זה ענייני מה הוא עושה עם חייו האישיים?

 

מה כן מפריע לי? (כמובן שבערבון מוגבל) אנשים שחיים בחו"ל או אפילו יורדים, שמביעים כל מיני עמדות פוליטיות נחרצות ממקום מושבם הרחוק.

אני זוכר שבעבר הרחוק, השתתפתי באיזה אירוע משפחתי, עם קרוב משפחה שגר בחו"ל כבר מספר לא מועט של שנים ובא למולדת לביקורים קצרים. לילד שלו היה כיפה סרוגה עם כיתובבולט "העם עם גוש קטיף".

[oryo]

אולי זה חלק מה"תרבות ישראלית" שדובר עליה קודם - להרגיש נפגע מכל מי שמעיז להשמיע ביקורת, או אפילו סתם דעה סותרת.

יש "להרגיש נפגע" (או: מגננה על אוטומט), ויש לפברק דברים. אני לעולם לא אבין איך אדם מתעדף וויכוח באינטרנט על פני יושרה אישית.

 

אגב, בקטע קצת אירוני: אתמול (לא פיגורטיבית, ליטרלי אתמול) היו אצלנו זוג ישראלים שמדברים על רילוקיישן, שאלו אותי על ההבדלים בין טקסס וקליפורניה, לנסיוני. אחד היתרונות החזקים שנתתי לקליפורניה, כנראה הכי חזק, הוא קיומה של קהילה ישראלית חזקה ועניפה. מזל שהם לא נכנסו לקארספורום וקראו את כל הציטוטים (המדומיינים) שלי בהם ביכיתי על קיומם של ישראלים בסביבתי בחו"ל, זה היה נורא מבלבל אותם...

לא רק זה, כשהם אמרו שזה לא חשוב בעיניהם אז סיפקנו כל מיני דוגמאות מדוע זה כן אולי צריך לקבל משקל מסוים (כמובן שזה משתנה בין זוג לזוג ומקרה למקרה, אז זה למה נותנים דוגמאות כך שמתלבט יכול להחליט האם מדבר אליו או לא). יצא שבזמן שמישהו כותב שאני אומר דבר, במציאות אני מתווכח על היפוכו. קטעים.

[יבגניפ]

כן, למען האמת, גם אני, אם הייתי יורד מהארץ לא הייתי מנתק קשר עם ישראל וישראלים, לא הייתי מתחמק מהם בחול ולא שום דבר דומה. וזה מתוך הנחה בסיסית שגם יש לי מהמשותף איתם מהרקע התרבותי, וגם, אולי, אם שנינו בחרנו בדרך דומה, אז גם ההווה שלנו דומה בצורה כלשהי.

 

למי שכן יש אנטי מובהק, כמו לדריש -זה קצת שונה, אבל הגישה המתרחקת מזכירה לי את כל הפוסטים שאני רואה בקבוצות שונות על "איך אני הישראלי מנסה להתרחק מכל הישראלים האחרים בחול". מודה שכתייר לפעמים אני מזדהה עם זה, כי אתה פוגש סוגי תיירים ישראלים שונים ביעדים שונים, אבל זה עדיין תמיד מצחיק לראות ישראלים שואלים ישראלים אחרים בקבוצות פייסבוק, כמו "יפן למטיילים", אם הם מכירים יעדים בהם אין ישראלים אחרים.

 

בטיול השני שלנו ביפן, הלכנו באיזה מסלול בטבע בו במקביל אלנו הלכו 3 זוגות ישראלים נוספים. שמענו אותם באוטובוס, לא ממש יצרנו קשר, ופשוט הלכנו בקצב שלנו. בנקודה מסוימת הגענו לאיזה נקודת מנוחה במסלול, המתנדב היפני שם שאל מאיפה אנחנו, ענינו שמישראל, והוא הושיב אותנו בשולחן עם עוד שני זוגות ישראלים. התחלנו לדבר עם אחד מהזוגות , הם היו ממש נחמדים, כמובן, מרקע די דומה לנו, צלמו אותנו, אנחנו אותם, הכל אחלה. הזוג הישראלי הנוסף פשוט הפסיקו לתקשר בינם לבין עצמם ובמשך 10 דק ישיבה עשו כל מה שיכלו כדי להמנע מיצירת קשר עין, שחלילה לא יכריחו אותם לתקשר עם נחותים מארצם. את זה אני בחיים לא אצליח להבין, עם כל האנטי המובהק שלי יש.

[itaysamurai]

איתי - בינינו, גם אתה עשית סוג של רילוקיישן. נכון שאתה ממשיך לדבר עברות ולשלם בש"ח, אבל עזבת את מדינת המרכז. ואתה מוכיח, שבניגוד לדעת חלק גדול מתושבי הצנטרום, אחרי חדרה יש חיים. ואפילו טובים.

 

כדי להיות הוגן צריך להגיד שנולדתי וגדלתי בצפון. היום אני לא תלוי מיקום כדי לייצר הכנסה ראויה, ככה גם אשתי.

אבל גם לשאר שכניי שעובדים במקומות יותר סטנדרטיים, לא חסר יותר מדי. כולם מועסקים ועסוקים. שווה להם, גם אם צריך לנסוע שעה בבוקר.

גם כשאת הביסוס המקצועי שלי השגתי במרכז והיה לי סבבה לגמרי לגור שם כמה שנים, תמיד ידעתי שאחזור צפונה כי פה הרבה יותר טוב לי. את החיים התאמנו לזה ולא להיפך.

הפסקתי לצאת להגנת הפריפריה (גם זו שקלה לעיכול) כי לרוב מי שתוקף גם ככה לא מאמין לשום דבר אחר ממה שהוא מכיר.

[sperial]

איתי - אתה לא צריך לספר לי. אני חיפאי מלידה, וגרתי כמה שנים בעפולה. כן, אותו חור בקצה הסרגל. ממש לא היה לי רע.

[ניקו פ.]

הבאנטרינג הזה שעושים ליורדים מן הארץ ממש מחרפן אותי. הרי לרובם זה גם ככה קשה. קשה להתרחק מהמשפחה, מהחברים, מהתרבות (גם אם לא הכי התחברת). זה קושי עצום ואנשים שעושים את זה כדי לשפר את החיים של עצמם צריכים לקבל מילות גנאי על זה. בעיניי זו אחת התופעות הכי מגעילות וצבועות שיש ל"פטריוטים" על המקלדת.

 

לגבי יפן, well, אני תכף סוגר פה את השבוע השלישי שלי והיה לי ממש כיף לפגוש ישראלים פה. אני כבר מתגעגע למשפחה, לחברים וכו'. פגשנו איזו ישראלית בקניות לקראת הטייפון והיה נחמד לצחוק ביחד. המקום הזה מדהים (כפול מיליון) והמקומיים פה מדהימים (כפול מיליארד). באמת. אנחנו כחברה רחוקים מהם מיליארדי שנות אור (לטובתם). אבל, יחד עם כל זאת, אני חייב לציין שהגעגועים כן משחקים תפקיד ואני כבר מתחיל לחשוב על הבית. כל הישראלים שנתקלתי בהם פה היו מאוד נחמדים ומנומסים. לא מבין את ההתנשאות. אחד שגר ביפן הגדיל וכתב בקבוצה שהוא בכוונה לא ממליץ על כמה מקומות מדהימים שהוא מכיר כדי שישראלים לא יהרסו אותם. עבור פוצים כאלו הוקמה קבוצה בפייסבוק. חפשו "אני כל כך שונה ומיוחדת".

 

Sent from my Redmi Note 4 using Tapatalk