גיבוב גיטרות מותאם לפורום רכב

[אנלוגי]

יודע מה? קיבלתי. תמחק את ההשוואה לריו, למרות שאמרתי את זה בחיבה. אני אוהב את הריו 5 דלתות וחושב שהיא מכונית מצויינת שנראית מעולה ונותנת תמורה גבוהה מאוד למחירה, ולא מספיק מוערכת. אולי באמת צריך לחבוט בתינוקת קצת כדי שתתבגר. אעשה עליה סיבוב נוסף בשיטוט הסנטר הבא.

 

בינתיים עבדתי במוסך על ה-911 שלי. אני לא מכונאי, אבל החלטתי לנסות בכל זאת. כיוונתי את הפורשה לטון אחד נמוך יותר, ושיחקתי קצת עם גובה הגשר. לא להאמין כמה שהיא השתפרה! המתח במיתרים ירד ופתאום אפשר לנגן עליה, וגם הצליל שהיה קצת שטוח קיבל בשר. לא מצליח להבין בדיוק למה, אבל לנגן בטון נמוך יותר נשמע לי נורא מוזר. למרות זאת זה מגניב לגמרי, אני מבסוט וכל היום ניגנתי רק עליה. זה גם מכריח אותי לשיר יותר נמוך, סוף סוף יש שימוש לתופעות הלוואי של כל הוויסקי והסיגריות.

[אלעד]

הגיטרות של אשתי - אני עצמי אינני מנגן בכלי כלשהו.

נתחיל מהימנית: זוהי הגיטרה הותיקה ביותר שלה שעליה היא למדה לנגן. אם אני צריך להשוות את הגיטרה הזאת למשהו, אז היא נעלי בית: תמיד נוח לנגן בה וביחס לשאר היא הכי פחות מרשימה ויזואלית.

 

האמצעית היא של IBANEZ. היא נרכשה בזמן שהיינו בארה"ב ב-08', כשביקרנו אצל אחותי ובעלה. לא רחוק מביתם היתה חנות לכלי נגינה, שלפחות חיצונית נראתה די מסכנה. באחד הימים במקרה עברנו לידה והגברת החליטה להיכנס לבדוק את הסחורה. הדבר היחיד שאני יכול לומר על החנות הזאת זה מזל שאני לא מנגן על כלי כלשהו, אחרת כרטיס האשראי שלי היה נשרף מהפוגרום שהייתי מחולל שם. החנות הלכאורה מסכנה מבחוץ התבררה כחנות ענקית שניתן להשיג בה כמעט כל כלי נגינה וציוד היקפי אפשרי. אני לא זוכר כמה היא שילמה תמורתה בזמנו, אבל אני כן זוכר שביחס למחירה בארץ המחיר היה בדיחה (עריכה: לאחר שהגברת קראה את הפוסט, היא עדכנה שהמחיר היה $250).

 

השמאלית מתוצרת BUDAGOV. לפי מה שהבנתי זה בונה גיטרות ישראלי. באחד הימים הלכנו לסרט בקניון רננים, ובעוד אנו ממתינים למועד פתיחת דלתות הקולנוע מצאנו את החנות של היצרן. הגברת החלה לבחון את הגיטרות, וכשראתה את זאת העיניים שלה נצצו. אז באותו ערב היא אומנם חזרה הביתה בלעדיה, כעבור כמה שבועות אני חזרתי לבד למקום כדי לקנות לה אותה כמתנת יום הולדת.

 

אל תשאלו אותי על צליל, אופן נגינה או משהו שהוא מעבר לגוון הצבע שלהן - מסתבר שאשתי מבינה במכוניות יותר ממה שאני מבין בגיטרות.

 

נוסף על שתי אלה היו עוד שתי גיטרות: אחת חשמלית שנמסרה למכר לאחר שנותרה מחוסרת שימוש במשך מספר שנים, ואחרת אקוסטית שנרכשה בשוק הפשפשים ביפו ונתרמה לאחיין העולל שאלוהים יודע מה הוא עולל לה.

[אנלוגי]

אהבתי את התליה.

 

בודגוב, שמוליק בודגוב, הוא גיטריסט מעולה וותיק בסצינה. הקליט עם כולם בערך. אני חושב שאחד הפרוייקטים הכי מרשימים שלו זה האלבום הראשון של היהודים, עבודת הגיטרות שם, גם נגינה וגם סאונד היא ברמה בין לאומית.

 

הגיטרות שלו מיוצרות בסין, הזולות פשוט מקבלות מדבקת שם והיקרות יותר מתוכננות יותר בקפידה. יש לו כמה גיטרות מצויינות, בטח למחירן, כמעט קניתי אקוסטית שלו פעם.

[locomotive]

"מציאות נפרדת" הוא אכן אלבום שמלבד השירה בשפה העברית אין בו שום דבר ישראלי.

ותמיד יש את זה ששואל אותי "איך אתה יכול בכלל להבדיל בין רוק ישראלי לרוק מחו"ל?"

ובכן, זה קלי קלות. כבר ב 5 השניות הראשונות של השיר אני אדע להבדיל,

זה משהו בסאונד, משהו פתטי שיוצא מהגיטרה שמסגיר את היצירה.

אני חושב שבנקודה הזו להקות כמו רוקפור והיהודים הצליחו לחפור מנהרה צדדית

ולהמלט ממשהו שנשמע כמו מוניקה סקס.

 

תכירו את הסאז, כלי נגינה שקיבלתי במתנה מחבר משפחה. זהו כלי נגינה מאוד דומיננטי במוזיקה הטורקית ואם האדם הנכון מנגן בו, הוא יכול לקחת אותך למסע בנבכי הרגש.

ואם להשוות לרכב אז נשווה אותו ל"דולמוש" - כינוי למוניות שירות בטורקיה.

דולמוש בתרגום הוא "ממולא", עד שהמונית לא מלאה עד אפס אוויר לא זזים לשומקום, אכן חוויה.

 

לצערי עדיין לא הצלחתי להשתלט על הסאז, לא פשוט כמו שחשבתי והמראה שלו יכול להטעות.

הסאז נמצא בבית אימי, על כן צירפתי תמונה מגוגל.

 

[אנלוגי]

היום מישהו העלה את זה לפייסבוק, למרות שזה לונג שוט אשתף כאן, כי בפייסבוק אני פסיבי:

 

[locomotive]

לדעתי היה מועיל אם היה מפרסם מספרים סידוריים,

בלי קשר מיוחד נזכרתי בפריצה שהייתה לפני מספר שנים

למחסן בטי בם שהכיל את מיטב הציוד של אמני ישראל,

ביו היתר הטנסי רוז המפורסמת של סחרוף.

[אלעד]

התכוונתי לשים את השיר הזה בתגובתי הקודמת אבל איכשהו זרח העניין מפרחוני. בכל אופן, קבלו אותו עכשיו:

 

[url=

[/url]

[NiNi]

לא הכי קשור אבל אנסה בכל זאת.

 

אני כבר בן 25 ומת להתחיל ללמוד לנגן על הגיטרה. האם אפשרי הדבר? בהתחשב בגיל.

אה ואני גם שמאלי

[יבגניפ]

האוסף המרשים שלי:

 

גיבסון לס פול סטודיו, פנדר אקוסטית ופנדר Mexican Fat Strat Deluxe, שמעוצבת עלק - שנות ה70 ונשמעת כמו גרסה זולה של האחים Vaughan

החשלמיות מתחברות למגבר מנורות קטן של פנדר (Blues Junior) וכשאני עוצם את העיניים, הכל ביחד מאפשר לי להרגיש כאילו אני שילוב של סטיבי ריי ואן וריצ'י בלקמור בנגן אחד

[locomotive]

הפנדר המקסיקנית לא רעה בכלל, אחת התלמידות שלי מנגנת עליה

והאמת שהיא באה די בטוב.

[אנלוגי]

אני מבקש הקבלות לרכבים.

 

ובירה. וינואר.

 

אבל אסתפק בהקבלות לרכבים.

[locomotive]

לא הכי קשור אבל אנסה בכל זאת.

 

אני כבר בן 25 ומת להתחיל ללמוד לנגן על הגיטרה. האם אפשרי הדבר? בהתחשב בגיל.

אה ואני גם שמאלי

להבדיל מכדורגל, בעולם הגיטרה הקריירה רק מתחילה בגיל הזה.

 

אני מבקש הקבלות לרכבים.

 

ובירה. וינואר.

 

אבל אסתפק בהקבלות לרכבים.

משהו בסגנון ג'יפון עירוני ממשפחת יונדאי.

[אנלוגי]

מה? הבייבי?

 

אני דורש התחשבות והסברים פשוטים. המזגן שלי מקולקל והבירה זולה. המוח כרגע מתפקד במתכונת שבת.

[יבגניפ]

האמת שמבחינתי הסטראט היא איזה 205 gti, כי חלמתי עליה איזה שנתיים בתור ילד, עד שסוף סוף קנו לי אותה, והיום אני מבין שיש טובות ממנה מה שכן, אני חייב לקחת אותה לסטאפ טוב דחוף דחוף.

 

ה-gibson לדעתי היא גולף gti (של לפני עדכון הגרסאות והמחירים האחרון). משהו שהוא all around pack לכל דבר בערך.

[locomotive]

לא הבייבי, התכוונתי לסטראט של יבגני. אבל אני רואה שהוא מעדיף 205gti.