מי שרוצה לראות את הבורא יתברך או לדבר איתו יכול לעשות זאת בכל עת בכל מקום.
לכן אחד מהכינויים לה"ית הוא 'המקום ברוך הוא'.
נוכחתו אינה בעולם אלא העולם ואנחנו חיים בו.
אני מסתכל על הזוית של כדוהא, על האטומספירה,יוניספירה,סטטוספירה. את כמות החמצן המדוייק לקיומם של חיים,
אני בוחן את המרחק המדוייק שלה מהשמש ואת גודלו הייחודי של הכדוהא והירח.
אני בוחן את הפוטוסינתזה, את מגוון בע"ח ואת מקוריותם ומורכבותם ותועלתם לעולם.
כיצד עשרות שנים של שיטוט עם טלסקופים עדיין לא מצאו חיים (תבוניים) בקרבתנו.
"בגופי אחזה אלוהה" מי שרוצה למצוא את הבורא צריך להביט בגופו ובמערכות הפועלות בו.
יכולת הדיבור, ההבעה, הסקרנות, היכולת לתהות בשאלות ברומו של עולם.
יש אדם שרואה בכל זה מקריות, ויש שרואים בכך את מעשה התכנון והבריאה.
לבוא ולפתוח למישהו את הצ'אקרות בטקסט בפורום זה עדיין לא מבינתי.
מה שמהווה חסימה לרוב האנשים הוא לאו דווקא ההכרה בה"ית אלא בחוקים אשר הוא הנחיל.