עזרה לילדים חמודים במילוי סקר עבור עבודה (תיכונית) באזרחות.

[nev]

קראת את ה"נימוקים" שלה? היא אפילו לא מנסה להסתיר שהיא עושה צחוק מהחטק. תעיין גם בפסקים קודמים שלה. היא הביאה את אייל גולן ועוד כמה משוררים כדי להצדיק את החריגה המוחלטת שלה מסמכות. 

[falou]

לפני 3 שעות, nev כתב:

חוק גובר על פסיקה, נקודה. שופט לא יכול לפסוק בניגוד לחוק (במדינה מתוקנת)

 

שוב, חוק גם גובר על חוק, לא על זה הדיון. הדיון הוא לא האם פסיקה גוברת על חוק אלא האם פסיקה מחייבת כמו חוק, והתשובה היא - כן.

שופט יכול לפסוק בניגוד לחוק אחד, תוך העדפת חוק אחר, סותר.

 

האם קיבלת את העובדה שפסיקה שיוצרת תקדים מחייבת כמו חוק?

 

לפני 3 שעות, nev כתב:

 

אשמח לשמוע מה התירוץ האקרובטי שלכם לפסיכית הזו: 

 

https://rotter.net/forum/scoops1/743704.shtml

 

מה נימוקי השופטת, קראת?

לפני שעתיים, m3x7r3m3 כתב:

לכן התחלתי בשאלה למה אתה מתכוון שחקיקה מתפתחת מתוך הפסיקה. ההמשך שלך הבהיר שאתה טועה לחלוטין לגבי שיטת המשפט הישראלית. פסיקה איננה חלק מהחוק, אלא חיצונית וצמודה אליו.

 

אוקי. היא לא חלק, היא "צמודה". 

אחרי שהסדרנו את ענייני הלשון, הפסיקה מחייבת כמו חוק - נכון?

אז היא והחוק בצמד (כי היא לא חלק, היא צמודה) מכתיבים לכל הרשויות איך לפעול ומה מותר ומה אסור (אבל בצמוד, לא ביחד ולא כחלק, שיהיה ברור שזה צמוד, למרות שהם מחייבים באותה מידה).

 

נכון?

לפני שעתיים, m3x7r3m3 כתב:

אבל אין הצדקה עניינית למה נכון וטוב ששופטים בוחרים שופטים.

 

בוודאי שיש

[m3x7r3m3]

לפני כשעה, falou כתב:

שופט יכול לפסוק בניגוד לחוק אחד, תוך העדפת חוק אחר, סותר.

 

רבע נכון, העיקרון המשפטי בישראל (וברוב המדינות המערביות) אומר שאחרון - עליון.

זה חלק ממה שנקרא "מושכלות יסוד" של שיטה משפטית. אם מעניין מישהו אני יכול לפרט למה "אחרון-עליון" זו מושכלת יסוד של כל שיטה משפטית מבוססת חקיקה.

זאת אומרת שהעדפת חוק אחד על פני חוק אחר היא לא לשיקול דעתו של השופט - אלא לפי החוק שחוקק אחרון.

 

לפני כשעה, falou כתב:

אוקי. היא לא חלק, היא "צמודה". 

אחרי שהסדרנו את ענייני הלשון, הפסיקה מחייבת כמו חוק - נכון?

אז היא והחוק בצמד (כי היא לא חלק, היא צמודה) מכתיבים לכל הרשויות איך לפעול ומה מותר ומה אסור (אבל בצמוד, לא ביחד ולא כחלק, שיהיה ברור שזה צמוד, למרות שהם מחייבים באותה מידה).

 

תלוי את מי - את בתי המשפט - מחייבת כמו חוק בהתאם לחוק.

רשויות אחרות כשניגשות לבתי המשפט - מחייבת אותן (אם הם רוצים לנצח בתיק), שהרי בית המשפט מחויב לפסיקה.

רשויות אחרות כשאינן ניגשות לבתי המשפט - לא מחייבת אותן לפי החוק, בישראל הרשויות התנדבו (מה שנקרא "לפנים משורת הדין") להתנהג כאילו הפסיקה מחייבת אותן.

 

נדמיין רגע שבמדינה רחוקה, הממשלה מגישה כתב אישום נגד נהג על נהיגה במהירות גבוה.

בית המשפט אומר למדינה (מושכלת יסוד) - תוכיחי את האישום.

המדינה אומרת "השתמשתי במכשיר X, ע"י שוטר Y, במקום Z בתאריך זה בשעה זו".

מתחילים להתדיין, לפרק את המכשיר לגורמים, לבדוק אותו, מגבלות ודיוק ומה לא. נניח שהגיעו עד לעליון (כי זה קורה עם כל מכשיר אכיפה)

בסוף התהליך בית המשפט אומר "אני מקבל שמכשיר X הוא מדויק, בתנאי שעושים פעולות א, ב, ג, ד, ה, תחת מגבלות ז, ח, ט, י"

עכשיו באה המדינה ומגישה נגד נהג אחר כתב אישום על נהיגה במהירות גבוהה, עשו פעולות א, ב, ג, ד אבל לא את ה, עבדו תחת מגבלות ז, ח, ט אבל שברו את מגבלה י".

זה יגיע לבית המשפט, ובית המשפט אומר "אחלה, לא עמדתם בתנאי ה וי, אתם צריכים להוכיח מהתחלה את האישום, משמע להוכיח שהמכשיר מספיק מדויק גם ללא תנאי ה ומגבלה י".

לעומת זאת המדינה תגיש כתב אישום נגד נהג שלישי על נהיגה במהירות גבוהה, אבל ביצעו את כל הפעולות, עמדו בכל המגבלות, זה יגיע לבית המשפט, ובית המשפט מחויב לפסיקה של העליון, ולכן אין צורך להוכיח את כל האישום, אלא רק שעמדו בכל התנאים והמגבלות.

 

במקרה השלישי המדינה פעלה לפי הפסיקה, במקרה השני לא. מותר לה?

 

לפני כשעה, falou כתב:

בוודאי שיש

 

כולי אוזן

עריכה אחרונה ב-17 למאי, 2022 על ידי m3x7r3m3

[falou]

לפני 15 שעות, m3x7r3m3 כתב:

תלוי את מי - את בתי המשפט - מחייבת כמו חוק בהתאם לחוק.

רשויות אחרות כשניגשות לבתי המשפט - מחייבת אותן (אם הם רוצים לנצח בתיק), שהרי בית המשפט מחויב לפסיקה.

רשויות אחרות כשאינן ניגשות לבתי המשפט - לא מחייבת אותן לפי החוק, בישראל הרשויות התנדבו (מה שנקרא "לפנים משורת הדין") להתנהג כאילו הפסיקה מחייבת אותן.

 

אתה מתפתל פה סביב עצמך, ואני אזרום איתך (למרות שהצגת קצת מצחיקה, כאילו המשטרה קיבלה על עצמה את עול הדין מרצון, ולא פועלת בניגוד לפסיקות בית המשפט, לא מתוך הבנה שאלו הכללים, אלא מתוך... נחמדות?), כי התוצאה הסופית של התנהלות המערכת היא שהפסיקה היא חלק מהחוק. היא מגדירה את הכללים וקובעת אותם.

 

לפני 15 שעות, m3x7r3m3 כתב:

במקרה השלישי המדינה פעלה לפי הפסיקה, במקרה השני לא. מותר לה?

 

לא. אסור לה. הטענה שמותר למדינה לפעול בניגוד לפרשנות בית המשפט את החוק אומרת שהמדינה עובדת לפי "שיטת מצליח" (והיא עושה את זה לפעמים) ומהמרת על זה שיהיו נהגים שילכו לבית משפט ויהיו שלא. זה כבר פגיעה בעיקרון השיוויון ומהווה הגנה מין הצדק לגבי כל מי שאכפו נגדו לעומת מי שלא.

 

משהו שנתקלתי בו לאחרונה, יש הלכה (יותר מאחת) שקובעת מתי ייבוא מסויים מוכר כמוצר מוגמר לצרכי מכס ומתי הוא מוכר כחומר גלם. יש לזה מבחנים שצמחו מין הפסיקה.

עכשיו, לפי השיטה שלך, המכס יכול להמשיך לגבות איך שבא לו, גם בניגוד להלכת בית המשפט, ושייתכבד מי שרוצה (ויכול) ויערער לבית המשפט

 

וזה דמוקרטיה לשיטתך?

כל עובד ציבור יפעל לפי הפרשנות שלו את החוק, זה יותר צודק ונכון מאשר שבית המשפט, בו יושבים אנשים שהמקצוע שלהם הוא בוררות של החוק, ייקבע?

 

שירלי, את בטח מתבדחת...

 

לבית המשפט יש יתרון על המחוקק, הוא פוגש את החוק ביישומו היומיומי, ומקומו הוא ליישב את המקומות בהם התיאוריה מתנגשת עם המציאות, שהיא תמיד יותר מורכבת ורבת ניואנסים.

זה שברק לקח את וזה והפך את השופטים לאנשים שאמורים לשפוט לפי אמות מידה כלליות (סבירות) בכל עניין, בלי שום קשר ללשון החוק, זה עניין אחר.

 

לגבי מינוי שופטים, פעם אחרת.

[יבגניפ]

לפני 17 שעות, m3x7r3m3 כתב:

במקרה השלישי המדינה פעלה לפי הפסיקה, במקרה השני לא. מותר לה?

 

כמו שפאלו כתב לך, הדוגמא שלך לא כל כך משרתת אותך, כי אם בסופו של דבר הנהג השני שלך ילך לבית משפט - הוא יזוכה. 

מה שאתה אומר בעצם הוא שהמשטרה במדינה הדמיונית הזו יכולה להמר בשיטת מצליח וזה אכן יכול לעבוד. אבל זה נכון לגבי מיליון אחד ודברים גם בלי שתהייה פסיקה לש בית משפט. ובסופו של דבר, הזכות ללכת לבית משפט במקרים כאלו היא בדיוק בשביל זה. 

 

המשמעות של הסעיף שאתה חוזר אליו היא שאם אדם יגיע לבית משפט עם מקרה דומה למשהו שכביכול כבר נפתר בעבר - הפסיקה תלך לכיוון זהה, וזה בסופו של דבר מייצר נורמה. המחוקק בטח שלא התכוון להגיד שפסיקות לא מחייבות אף אחד אחר, ואני מניח שאתה יודע שתקדים משפטי זו גם לא בדיוק המצאה ישראלית. 

[m3x7r3m3]

לפני 6 שעות, falou כתב:

אתה מתפתל פה סביב עצמך, ואני אזרום איתך (למרות שהצגת קצת מצחיקה, כאילו המשטרה קיבלה על עצמה את עול הדין מרצון, ולא פועלת בניגוד לפסיקות בית המשפט, לא מתוך הבנה שאלו הכללים, אלא מתוך... נחמדות?), כי התוצאה הסופית של התנהלות המערכת היא שהפסיקה היא חלק מהחוק. היא מגדירה את הכללים וקובעת אותם.

 

לא, אתה פשוט כנראה לא מבין את הניואנסים.

ככלל (להוציא תיקי תעבורה) המשטרה לא מחליטה על דעת עצמה להתייחס לפסיקה כאל מחייבת, ואני אסביר עם דוגמאות תכף.

בתיקים פליליים מי שמחליט זה הגוף המאשים, קרי פרקליטות המדינה. כי הוא יכול להחליט פשוט לא להגיש כתב אישום. או להגיש כתב אישום מופחת וכו'.

בתיקים תעבורתיים מי שמחליט זה שוב, הגוף המאשים, אממה הגוף המאשים בתיק תעבורתי זו התביעה המשטרתית.

 

עכשיו יש דוגמאות שבהן הוגש כתב אישום בתיק תעבורתי, שלא בהתאם לפסיקה.

זוכר את אלה שצילמו את עצמם ב-BMW על 240 או 250 קמ"ש מה שזה לא היה? אז הוגש נגדם כתב אישום, על מהירות מופרזת ביחס לחוק (מה שלפי הפסיקה מצריך מכשיר מדידה! שלא היה בנמצא), עברו בתיק את כל מסלול ההוכחות והרשיעו.

בניגוד לפסיקה? בניגוד.

 

לפני 6 שעות, falou כתב:

לא. אסור לה. הטענה שמותר למדינה לפעול בניגוד לפרשנות בית המשפט את החוק אומרת שהמדינה עובדת לפי "שיטת מצליח" (והיא עושה את זה לפעמים) ומהמרת על זה שיהיו נהגים שילכו לבית משפט ויהיו שלא. זה כבר פגיעה בעיקרון השיוויון ומהווה הגנה מין הצדק לגבי כל מי שאכפו נגדו לעומת מי שלא.

 

אתה יודע שזה קורה על בסיס קבוע, ובית המשפט לפעמים מזכה ולפעמים מרשיע?

 

לפני 6 שעות, falou כתב:

משהו שנתקלתי בו לאחרונה, יש הלכה (יותר מאחת) שקובעת מתי ייבוא מסויים מוכר כמוצר מוגמר לצרכי מכס ומתי הוא מוכר כחומר גלם. יש לזה מבחנים שצמחו מין הפסיקה.

עכשיו, לפי השיטה שלך, המכס יכול להמשיך לגבות איך שבא לו, גם בניגוד להלכת בית המשפט, ושייתכבד מי שרוצה (ויכול) ויערער לבית המשפט

 

נכון, ואז המכס לוקח סיכון, שאם זה יגיע לבית משפט שמחויב לפסיקה, הוא יפסיד בתיק ויצטרך להחזיר כסף.

בעולם מתוקן דבר כזה לא נקבע בפסיקה, אלא מתוקן בחקיקה או חקיקת משנה, כן מיושר לפסיקה או לא מיושר לפסיקה, אבל מכיר בפסיקה ואומר "אני מחליט ככה, כי אני הריבון, או שההחלטה הופקדה בידיי ע"י הריבון".

 

לפני 6 שעות, falou כתב:

זה דמוקרטיה לשיטתך?

כל עובד ציבור יפעל לפי הפרשנות שלו את החוק, זה יותר צודק ונכון מאשר שבית המשפט, בו יושבים אנשים שהמקצוע שלהם הוא בוררות של החוק, ייקבע?

 

זה לא עניין להחלטה של עובד ציבור זה או אחר בכלל, אלא של רשות שלטונית.

זה שפקיד (בכיר ככל שיהיה) מחליט על דעת עצמו (פרשנות או לא), זה סימן של רפובליקת בננות.

ואתה אומר - במקום רפובליקת בננות עדיף שנחיה בדיקטטורה, בה מי שקובע את החוק דה פקטו זה אנשים שלריבון ושלוחיו (נציגי כנסת + ממשלה שהיא ממונה ע"י הריבון) יש זכות וטו על מינויים שלהם (רק לעליון, לשאר בתי המשפט יכולים להחליט 3 שופטי עליון + 2 נציגי לשכת עו"ד בניגוד לדעת הריבון).

מטומטם למדי אבל זכותך, בדמוקרטיה מי שמחליט זה הריבון, זה שנבחר ע"י העם, היינו הפרלמנט, או בעברית הכנסת.

ואם לדעת הכנסת החלטה מסוימת היא זוטא - הכנסת יכולה לתת את ההחלטה בידי הרשות המבצעת, היינו הממשלה. זה תהליך שנקרא חקיקת משנה, והתוצר שלו זה תקנות שעליהן חתום שר ממונה.

 

לפני 6 שעות, falou כתב:

שירלי, את בטח מתבדחת...

 

את בטח מתבדחת, או שאתה לא מבין שזה סממן בדרך לדיקטטורה.

 

לפני 6 שעות, falou כתב:

לבית המשפט יש יתרון על המחוקק, הוא פוגש את החוק ביישומו היומיומי, ומקומו הוא ליישב את המקומות בהם התיאוריה מתנגשת עם המציאות, שהיא תמיד יותר מורכבת ורבת ניואנסים.

 

במילים אחרות אתה טוען בשיא הרצינות ששופטים חיים יותר בתוך עמם מאשר חברי הכנסת?!

 

לפני 6 שעות, falou כתב:

זה שברק לקח את וזה והפך את השופטים לאנשים שאמורים לשפוט לפי אמות מידה כלליות (סבירות) בכל עניין, בלי שום קשר ללשון החוק, זה עניין אחר.

 

אז זהו, הוא פשוט ניצל את מה שאיפשרו לו, וזה תמיד יהיה נכון כשאנחנו מדברים על התקוטטות בין רשויות שלטוניות.

 

לפני 6 שעות, falou כתב:

לגבי מינוי שופטים, פעם אחרת.

 

למה, בוא נשמע, אולי יש לך סיבה הגיונית ששופטים יבחרו את המחליפים שלהם, אולי זה לא מייצר פס ייצור של שופטים שחושבים אותו הדבר.

 

לפני 4 שעות, יבגניפ כתב:

כמו שפאלו כתב לך, הדוגמא שלך לא כל כך משרתת אותך, כי אם בסופו של דבר הנהג השני שלך ילך לבית משפט - הוא יזוכה. 

 

אתה טועה, ומוזמן לקרוא פסקי דין של תעבורה, אין כמעט תיקים שמוגשים לבית המשפט שעומדים ב-100% אפילו בפסיקה כמו לוי-עטיה.

וזה טעות שלך ברמה העובדתית.

 

לפני 4 שעות, יבגניפ כתב:

מה שאתה אומר בעצם הוא שהמשטרה במדינה הדמיונית הזו יכולה להמר בשיטת מצליח וזה אכן יכול לעבוד. אבל זה נכון לגבי מיליון אחד ודברים גם בלי שתהייה פסיקה לש בית משפט. ובסופו של דבר, הזכות ללכת לבית משפט במקרים כאלו היא בדיוק בשביל זה. 

 

אה, שכחתי להגיד, מדובר על מדינת ישראל 2022.

ואכן הזכות ללכת לבית משפט היא הכלי שהדמוקרטיה מפקידה בידי האזרח כדי להתגונן ממקרים כאלו מצד אחד, ולאפשר הרשעה (איפה שהוכח מעל לספק סביר) מצד שני.

 

זה למשל חלק מהביקורת שלי על הצעת החוק להקים בית דין מנהלתי לעבירות תעבורה (כלומר שכפוף למשרד המשפטים = ממשלה = רשות מבצעת) ללא זכות עתירה (כלומר לבית משפט = רשות שופטת).

 

לפני 4 שעות, יבגניפ כתב:

המשמעות של הסעיף שאתה חוזר אליו היא שאם אדם יגיע לבית משפט עם מקרה דומה למשהו שכביכול כבר נפתר בעבר - הפסיקה תלך לכיוון זהה, וזה בסופו של דבר מייצר נורמה. המחוקק בטח שלא התכוון להגיד שפסיקות לא מחייבות אף אחד אחר, ואני מניח שאתה יודע שתקדים משפטי זו גם לא בדיוק המצאה ישראלית. 

 

החוקק התכוון לכל מילה שהוא כתב.

הוא התכוון גם התכוון שהרשות המחוקקת והמבצעת אינן כפופות לפסיקה (וזה גם מומש בעבר בכתבי אישום פליליים, ועדיין ממומש בכתבי אישום תעבורתיים).

 

תקדים משפטי חייב להיות מעוגן בחוק, והוא אכן מעוגן בחוק. רק לא בצורה שאהרון ברק חשב (רוצה לדעת מי קבע בניגוד לחוק שפסיקה מחייבת את הממשלה?)

עריכה אחרונה ב-18 למאי, 2022 על ידי m3x7r3m3

[יבגניפ]

לפני 16 דקות, m3x7r3m3 כתב:

החוקק התכוון לכל מילה שהוא כתב.

 

אף אחד לא התווכח על זה. הויכוח הוא כרגיל. על הכוונה ומה שעומד מאחורי. בתור המשפטן הגדול שאתה אני מניח שאתה יודע שהסעיף שצוטטת קיים לא כאמירה לשאר רשויות המדינה "אה פסקי דין לא מחייבים אותכם". לא בשביל זה קיים בכלליות הקונספט של תקדים במערכות משפט שונות בעולם. 

[m3x7r3m3]

הכוונה של המחוקק היא במדויק - פסיקה מחייבת בתי משפט, לא אף אחד אחר.

את מה שעומד מאחורי הסברתי באריכות קודם. זה למנוע מבתי המשפט להפוך למחוקק על.

 

הקונספט של תקדים בכלל לא נועד לזה, הוא נועד כדי שלא יווצר מצב שבו כל שופט מחליט לפי מצב הרוח שלו, ויהיו במערכת 5 פסיקות שונות לתיקים דומים.

[יבגניפ]

לפני 3 דקות, m3x7r3m3 כתב:

הקונספט של תקדים בכלל לא נועד לזה, הוא נועד כדי שלא יווצר מצב שבו כל שופט מחליט לפי מצב הרוח שלו, ויהיו במערכת 5 פסיקות שונות לתיקים דומים.

נכון. ובגלל זה זה לא רלוונטי כל כך למסר שרצית להעביר. שוב, אם שוטר יכול לתת לך דוח בניגוד לפסיקה? יכול. אם תנצח אותו בבית משפט? כנראה שכן. אם הוא יכול גם לתת לך דוח בניגוד לחוק כתוב? בוודאי שכן. וגם שם כנראה שהדרך שלך לפתור את זה תהייה בבית משפט. ומפה זה בדיוק מה שפאלו כתב.

[m3x7r3m3]

לפני 20 דקות, יבגניפ כתב:

אם שוטר יכול לתת לך דוח בניגוד לפסיקה? יכול. אם תנצח אותו בבית משפט? כנראה שכן.

 

ה"כנראה שכן" הוא טעות מוחלטת.

דוגמאות יש למכביר. בטח במשפטי תעבורה.

[falou]

לפני 3 שעות, m3x7r3m3 כתב:

הוא התכוון גם התכוון שהרשות המחוקקת והמבצעת אינן כפופות לפסיקה (וזה גם מומש בעבר בכתבי אישום פליליים, ועדיין ממומש בכתבי אישום תעבורתיים).

 

אתה צוחק עלי?!

בדיוק בשביל זה יש בגצ, כדי לחייב את הרשות המבצעת...

 

ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק -

(1) לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין;

(2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול;

(3) לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין - למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים - לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בעניין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין;

(4) לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בעניין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בעניין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהייתה לו; ואם לא הייתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.

לפני 3 שעות, m3x7r3m3 כתב:

וכר את אלה שצילמו את עצמם ב-BMW על 240 או 250 קמ"ש מה שזה לא היה? אז הוגש נגדם כתב אישום, על מהירות מופרזת ביחס לחוק (מה שלפי הפסיקה מצריך מכשיר מדידה! שלא היה בנמצא), עברו בתיק את כל מסלול ההוכחות והרשיעו.

בניגוד לפסיקה? בניגוד.

 

אתה טועה. שוב.

במקרה של אזרח שמתעד את עצמו, חזקה שעשה דבר בכוונה תחילה, שהיא הבסיס של הדין הפלילי. כל פסיקה של בית המשפט בנוגע לחוקיות השימוש במכשיר מדידה כזה או אחר, היא לא רלוונטית (אם יש לך קצת הגיון בריא...) למקרה הזה. ולראייה, הם הורשעו...

 

אתה לגמרי הלכת לאיבוד

לפני 3 שעות, m3x7r3m3 כתב:

אתה יודע שזה קורה על בסיס קבוע, ובית המשפט לפעמים מזכה ולפעמים מרשיע?

 

בבית הדין התעשייתי לתעבורה, אני בטוח שקורים הרבה מאוד דברים לא תקינים. גם הרשויות לא תמיד פועלות כחוק. העולם לא מושלם, אבל אנחנו מדברים על העיקרון.

לפני 3 שעות, m3x7r3m3 כתב:

נכון, ואז המכס לוקח סיכון, שאם זה יגיע לבית משפט שמחויב לפסיקה, הוא יפסיד בתיק ויצטרך להחזיר כסף.

בעולם מתוקן דבר כזה לא נקבע בפסיקה, אלא מתוקן בחקיקה או חקיקת משנה, כן מיושר לפסיקה או לא מיושר לפסיקה, אבל מכיר בפסיקה ואומר "אני מחליט ככה, כי אני הריבון, או שההחלטה הופקדה בידיי ע"י הריבון".

 

כאמור, הריבון לא יכול להכריע בכל סוגיה שתעלה במשך הדורות לגבי חקיקה מסויימת. לכן יש בית משפט. ולא, המכס לא "לוקח סיכון", הוא לומד את הפסיקה ומקבל החלטה. ולפעמים מגיעים חזרה לבית המשפט. זו השיטה. החוק מתפתח גם דרך הפסיקה, כי הכנסת איננה מסוגלת לעדכן כל הזמן לגבי כל ניואנס.

לפני 3 שעות, m3x7r3m3 כתב:

זה לא עניין להחלטה של עובד ציבור זה או אחר בכלל, אלא של רשות שלטונית.

 

מה זה "רשות שלטונית"?

בסופו של דבר יש פונקציונר שזה בסמכותו והוא מחליט. עובד ציבור. פקיד.

אחד שלא נבחר.

[m3x7r3m3]

לפני 17 דקות, falou כתב:

אתה צוחק עלי?!

בדיוק בשביל זה יש בגצ, כדי לחייב את הרשות המבצעת...

 

ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק -

(1) לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין;

(2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול;

(3) לתת צווים לבתי משפט, לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין - למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים - לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בעניין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין;

(4) לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בעניין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בעניין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהייתה לו; ואם לא הייתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות.

 

צו אינו פסיקה.

צו רלוונטי לתיק ספציפי, פסיקה רלוונטית לתיקים הבאים.

 

עשית סלט.

 

לפני 17 דקות, falou כתב:

אתה טועה. שוב.

במקרה של אזרח שמתעד את עצמו, חזקה שעשה דבר בכוונה תחילה, שהיא הבסיס של הדין הפלילי. כל פסיקה של בית המשפט בנוגע לחוקיות השימוש במכשיר מדידה כזה או אחר, היא לא רלוונטית (אם יש לך קצת הגיון בריא...) למקרה הזה. ולראייה, הם הורשעו...

 

אתה לגמרי הלכת לאיבוד

 

לא, אתה זה שטועה.

לעבירות תעבורה אין בכלל יסוד נפשי, ולכן הכוונה אינה רלוונטית.

 

זה שהם הורשעו זה תומך בטענה שלי, לא שלך. אילו הפסיקה הייתה מחייבת, לא היה ניתן להרשיעם כיוון שלא נמדדו בשום כלי שאושר בפסיקה לאכיפת מהירות.

 

לפני 17 דקות, falou כתב:

בבית הדין התעשייתי לתעבורה, אני בטוח שקורים הרבה מאוד דברים לא תקינים. גם הרשויות לא תמיד פועלות כחוק. העולם לא מושלם, אבל אנחנו מדברים על העיקרון.

 

גם בבית משפט השלום וגם במחוזי.

 

ובוא, זה קורה על בסיס כל כך קבוע, שאילו זה היה לא חוקי - היו שמים לזה סוף כי זה מעמיס על המערכת.

 

לפני 17 דקות, falou כתב:

כאמור, הריבון לא יכול להכריע בכל סוגיה שתעלה במשך הדורות לגבי חקיקה מסויימת. לכן יש בית משפט. ולא, המכס לא "לוקח סיכון", הוא לומד את הפסיקה ומקבל החלטה. ולפעמים מגיעים חזרה לבית המשפט. זו השיטה. החוק מתפתח גם דרך הפסיקה, כי הכנסת איננה מסוגלת לעדכן כל הזמן לגבי כל ניואנס.

 

בטח שכן, בממוצע לוקח הרבה פחות זמן להעביר חוק בכנסת מאשר לקבל פסיקה חלוטה של בית משפט.

לא ברור לי מה זה החוק מתפתח גם דרך הפסיקה, חוק זה לא פוקימון.

 

לפני 17 דקות, falou כתב:

מה זה "רשות שלטונית"?

בסופו של דבר יש פונקציונר שזה בסמכותו והוא מחליט. עובד ציבור. פקיד.

אחד שלא נבחר.

 

רשות שלטונית היא אחת משלושת הרשויות במדינה דמוקרטית: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת.

 

ולא, בסופו של דבר יש שר ממונה, שמונה בהחלטה על ידי הריבון-הכנסת. או שהכנסת-הריבון מחליטה בעצמה ע"י חקיקה.

עריכה אחרונה ב-18 למאי, 2022 על ידי m3x7r3m3

[zaf]

בהתייחס להפללה של המצלמים.
כאחד שעסק לא מעט בציוד מדידה, כיול,דיוק ושאר ירקות. נושא שיטת המדידה,אופן המדידה והדיוק (או אי הוודאות/סטיה) נידון לא מעט.

מבחינת החוק ובתי המשפט יש התייחסות למיכשור ושיטת ההפעלה, כאשר אופן המדידה ודרך חישוב התוצאה לא משחקים תפקיד משמעותי. וכאן כבר יש בעייה מובנית.

סרטון שבו ניתן להפעיל time code ולוודא רצף frames (יש בדרך כלל, ובטח בסרטונים לא ערוכים metadata שניתן לקבל מידע מדוייק)  בהחלט יכול לשמש למדידה מאד מדוייקת בהינתן זיהוי מיקום עצמים (עמודי תאורה למשל) והמרחק הידוע (ומדוד) ביניהם. וקיבלת חישוב של המהירות.  

אכיפת מהירות  באמצעות צילום בלבד, טרם "הוכשרה" על ידי החוק במפורש בהתייחסות ל"ציוד מדידה" אבל עצם ההרשעה על סמך הסירטון יצרה אולי את התקדים.

 

[m3x7r3m3]

היא לא, במקרה המדובר לא השתמשו בזיהוי עצמים, אלא הביאו לעדויות את אנשי המחלקה הטכנית של היבואן.

 

וכיוון שכך, אין מדובר בתקדים

[zaf]

טוב, זה כבר באמת חלם. ואני לא מבין מה העידו אנשי המחלקה הטכנית שהרכב אכן מסוגל להגיע למהירות המוצגת?