עזרה לילדים חמודים במילוי סקר עבור עבודה (תיכונית) באזרחות.

[nev]

התקדמנו מחוק להלכה משפטית מחייבת. יפה. לא במקרה הדגשתי כל הזמן את המילה חוק.

זרקת כל מיני הצהרות (ועוד טענת שתגבה אותן) וכשדורשים הוכחות פתאום המנגינה משתנה.

לגבי ה"הלכה המשפטית המחייבת" (הX3 בקיצור) - אני מקווה שברור לך שהיא נובעת מתוך החוק ומסמכותו? שהX3 לא מסוגלת לגבור\לשנות חוק מפני שכל כוחה נובע מהחוק?

 

Just now, Night Driver כתב:

לגבי איך לבחור שופטים המצב באמת בעייתי אבל הוא עדיין הרע במיעוטו מול האלטרנטיבות. אל תשכח שכשאחוז כל כך גבוה מנבחרי הציבור נמצאים בחקריות ו/או מנשפטים קצת בעייתי שהם יהיו אלה שיצביעו על מינוי השופטים.

 

אם הרכב השופטים היה מייצג את האוכלוסיה (או לפחות קרוב לזה איכשהו) כנראה שהיינו נמצאים במקום אחר. אפילו בארה"ב הרשות הבמצעת ממנה את השופטים בדיוק כדי למנוע את העיוות הקיים בישראל.

 

אגב, המצב הנוכחי בארה"ב מראה את צביעות הדמוקרטים שם - במשך שנים בית המשפט העליון היה מקודש וכל פסיקה שלו היא אבן יסוד לאומה האמריקאית.

ברגע שהשתנה שם האיזון אחרי עשרות שנים פתאום הדמוקרטים משתוללים עליו. מה קרה לקדושה שלו?

מישהו חושב שאם המצב ישונה כך בארץ מגיני בית המשפט העליון ימשיכו להגן עליו? זה סה"כ כלי שמשמש את הא'גנדה שלהם, כשהוא ישונה\יעוקר מכוחו יזרקו אותו לפח וימצאו חדש.

[falou]

לפני 12 דקות, nev כתב:

התקדמנו מחוק להלכה משפטית מחייבת. יפה. לא במקרה הדגשתי כל הזמן את המילה חוק.

 

הלכה משפטית היא חלק מהחוק.

[nev]

תגדיר "חלק מהחוק".

יש סמכות לשופט לפסוק על פי חוקי מדינת ישראל (זה תפקידו). הוא לא יכול לפסוק אחרת (כך אמור להיות).

[m3x7r3m3]

לפני 17 דקות, falou כתב:

וכל ההשלכות הפיסיות של הריון ולידה, והנפשיות.

 

ההתייחסות לאישה כאינקובטור והריון כדבר טכני לייצור תינוק, הוא מזעזע בעיני (ואני לא משתמש במילה הזו בקלות).

 

ציינתי את זה, ליטרלי שורה מתחת למשפט שלי שציטטת.

 

לפני 18 דקות, falou כתב:

מרשים לכל הזוגות, כל אחד בהתאם לאופציות העומדות לרשותו.

שלא תטעה, אני מתנגד לפונדקאות להומואים. זה שהם לא יכולים להביא ילדים לעולם זה מצב פיסיולוגי, זו איננה בעיה רפואית לא נורמלית. הטענה שיש זכות להביא ילד, איננה מקובלת עלי. להביא ילד זו לא זכות. שייתכבדו ויימצאו מישהי שמוכנה לעשות איתם ילד, כמו כולם.

 

לא נכון, זה הבנה לקויה של תפיסת הפונדקאות בעיני המדינה.

פונדקאות אסורה, למקרים קיצוניים בלבד ולאחר שמוצו שאר האופציות היא מותרת.

 

אגב פונדקאות לאישה יחידנית מאושרת, תחת אותם תנאים של זוג הטרו.

אז זה לא רק זוגות.

בגדול התפיסה הייתה שפונדקאות תאושר בישראל רק למי שיש את היכולת התיאורטית, אבל לא המעשית (ולכן לזוג הטרו כן ולזוג לסבי כן, ואישה יחידנית כן, וזוג הומואים לא).

 

עכשיו באו ואישרו רק למקרה מסוים, שאין לו יכולת תיאורטית, אבל לשאר אלו שאין להם יכולת תיאורטית לא אישרו (למשל גבר יחידני).

 

לפני 22 דקות, falou כתב:

תקדים שהופך להלכה מחייבת. גם זה חלק מהחוק.

 

תקדים הוא הלכה מחייבת רק לבתי משפט. הוא אינו מחייב את הכנסת או הממשלה.

זה מה שנקרא פסק דין מחייב. סעיף 20 לחוק יסוד השפיטה.

 

ציטוט

הלכה פסוקה

20. (א) 

הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו.

(ב) 

הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.

 

הלכה אינה מחייבת רשות שאיננה בית משפט.

 

לפני 14 דקות, Night Driver כתב:

ומי קבע את הרכב הועדה ודרך המינוי שלה?

 

מה זה משנה?

מי קבע את חוק יסוד הממשלה?

אתה מתפזר בטענות.

 

לפני 14 דקות, Night Driver כתב:

להזכירך, לא מזמן שקד בתפקידה כשרת המשפטים ערכה שם שינויים למורת רוחה של הרשות השופטת והם לא עשו כלום כי הדבר נעשה בצורה מסודרת עם חקיקה כמו שצריך.

 

בוא, מה שהיא עשתה זה גייסה לצידה שניים שאינם נבחרי ציבור, מה שיצר את הרוב בצד שלה, ולא בצד השופטים.

אבל זה עדיין לא אפשר למנות אפילו שופט עליון אחד ללא אישור שופטי בית המשפט העליון.

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

כל חוק שמועבר בצורה כזו הוא שריר וקיים ואף בית משפט לא יכול להתערב בו אבל כשאתה משאיר את השער פתוח עם שלטים מכל מקום איפה הוא נמצא אז מגישים עתירות שלפעמים גם מתקבלות.

 

אהמ, כל פסילת חוק ב-20 שנה האחרונות?

בג"צ באופן אקטיבי פסל סעיפים וחוקים.

אבל זה לא הסוף, שהרי בג"צ אפילו דן בפסילת חוק יסוד הלאום, לפי תפיסה של אהרון ברק שניתן לפסול חוק יסוד אם הוא עומד בסתירה לעקרונות המשטר.

אולי תעזור לי לחפש איפה כתובים אותם עקרונות המשטר?

 

לפני 20 דקות, Night Driver כתב:

לגבי איך לבחור שופטים המצב באמת בעייתי אבל הוא עדיין הרע במיעוטו מול האלטרנטיבות. אל תשכח שכשאחוז כל כך גבוה מנבחרי הציבור נמצאים בחקריות ו/או מנשפטים קצת בעייתי שהם יהיו אלה שיצביעו על מינוי השופטים.

 

נזכיר שגם בוועדה לבחירת שופטים נתקלנו באנשים בחקירות, אז אולי כדאי שהבחירה בשופטים תהיה אך ורק בידי שופטים?

[falou]

לפני 8 דקות, nev כתב:

תגדיר "חלק מהחוק".

יש סמכות לשופט לפסוק על פי חוקי מדינת ישראל (זה תפקידו). הוא לא יכול לפסוק אחרת (כך אמור להיות).

 

מה הקשר?

הבאתי לך את הלכת דנילוביץ', בה השופטים היו צריכים להכריע בין לשון חוק אחד ללשון חוק אחר. יש אלפי מקרי הלכות שונות ומשונות, בהם השופטים קובעים, והפרשנות שלהם הופכת להיות חלק מהחוק.

 

למשל:

https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3731740,00.html

לפני 13 דקות, nev כתב:

 

יש סמכות לשופט לפסוק על פי חוקי מדינת ישראל (זה תפקידו). הוא לא יכול לפסוק אחרת (כך אמור להיות).

 

שופט גם לא יכול לפסוק אחרת מהלכה שנקבעה. היא הופכת להיות חלק מהחוק.

[m3x7r3m3]

עופר - אתה טועה גם הלכה מחייבת איננה חלק מהחוק, אלא מתווספת אליו, ומחייבת רק בתי משפט.

[nev]

א. לא נכון. תלוי מי קבע, ההלכה מחייבת את הערכאה הנמוכה.

ב. שוב, אם יש חוק - אין הלכה. נקודה. חוק גובר על הלכה.

[Night Driver]

לפני 30 דקות, m3x7r3m3 כתב:

 

לפני 51 דקות, Night Driver כתב:

ומי קבע את הרכב הועדה ודרך המינוי שלה?

 

מה זה משנה?

מי קבע את חוק יסוד הממשלה?

אתה מתפזר בטענות.

 

לפני 51 דקות, Night Driver כתב:

להזכירך, לא מזמן שקד בתפקידה כשרת המשפטים ערכה שם שינויים למורת רוחה של הרשות השופטת והם לא עשו כלום כי הדבר נעשה בצורה מסודרת עם חקיקה כמו שצריך.

 

בוא, מה שהיא עשתה זה גייסה לצידה שניים שאינם נבחרי ציבור, מה שיצר את הרוב בצד שלה, ולא בצד השופטים.

אבל זה עדיין לא אפשר למנות אפילו שופט עליון אחד ללא אישור שופטי בית המשפט העליון.

היא שינתה את הרכב הוועדה (את יחסי הכוחות בה). אני לא מדבר על הקואליציה שעשתה אחר כך.

לפני 30 דקות, m3x7r3m3 כתב:

 

לפני 51 דקות, Night Driver כתב:

כל חוק שמועבר בצורה כזו הוא שריר וקיים ואף בית משפט לא יכול להתערב בו אבל כשאתה משאיר את השער פתוח עם שלטים מכל מקום איפה הוא נמצא אז מגישים עתירות שלפעמים גם מתקבלות.

 

אהמ, כל פסילת חוק ב-20 שנה האחרונות?

בג"צ באופן אקטיבי פסל סעיפים וחוקים.

אבל זה לא הסוף, שהרי בג"צ אפילו דן בפסילת חוק יסוד הלאום, לפי תפיסה של אהרון ברק שניתן לפסול חוק יסוד אם הוא עומד בסתירה לעקרונות המשטר.

אולי תעזור לי לחפש איפה כתובים אותם עקרונות המשטר?

עקרונות המשטר מוגדרים בחוקי היסוד ומה שלא מוגדר פתוח לפרשנות בג"ץ שזה בדיוק אחד מתפקידיו לפי חוקי המדינה. זכותה של הכנסת לסגור כל פרצה ולהגדיר מה שהיא רוצה אבל כל עוד לא סגרה תפקיד בג"ץ לתת את הפרשנות שהמחוקק התרשל/בחר לא לתת.

לפני 30 דקות, m3x7r3m3 כתב:

 

לפני 51 דקות, Night Driver כתב:

לגבי איך לבחור שופטים המצב באמת בעייתי אבל הוא עדיין הרע במיעוטו מול האלטרנטיבות. אל תשכח שכשאחוז כל כך גבוה מנבחרי הציבור נמצאים בחקריות ו/או מנשפטים קצת בעייתי שהם יהיו אלה שיצביעו על מינוי השופטים.

 

נזכיר שגם בוועדה לבחירת שופטים נתקלנו באנשים בחקירות, אז אולי כדאי שהבחירה בשופטים תהיה אך ורק בידי שופטים?

גם שופטים נחקרים ואפילו מורשעים ויושבים בכלא.

 

השיטה הנהוגה כיום נועדה ליצור מצב שחייבים הסכמות. אין ספק שהיא לא מושלמת אבל יש לך שיטה יותר טובה?

[m3x7r3m3]

לפני 38 דקות, Night Driver כתב:

היא שינתה את הרכב הוועדה (את יחסי הכוחות בה). אני לא מדבר על הקואליציה שעשתה אחר כך.

 

לא היא לא, הרכב הוועדה לא השתנה, השינוי האחרון (של סער בכלל) הוא שלבחירת שופט עליון צריך 7/9 או 2 פחות כלל המשתתפים, מה שנתן את אותו וטו מפורסם לשופטי העליון בבחירת שופט עליון.

 

לפני 38 דקות, Night Driver כתב:

עקרונות המשטר מוגדרים בחוקי היסוד ומה שלא מוגדר פתוח לפרשנות בג"ץ שזה בדיוק אחד מתפקידיו לפי חוקי המדינה. זכותה של הכנסת לסגור כל פרצה ולהגדיר מה שהיא רוצה אבל כל עוד לא סגרה תפקיד בג"ץ לתת את הפרשנות שהמחוקק התרשל/בחר לא לתת.

 

עקרונות המשטר אמורים להיות מוגדרים בחוקה, אבל הם לא.

מה שמוגדר בחוקי היסוד מוגדר שם - לא לזה אהרון ברק כיוון, ולא על זה הוא הסתמך.

 

וגם כשהכנסת סוגרת פרצה, בג"צ יכול לפסול את החוק, ואז שוב, ושוב ושוב.

 

שלא תתבלבל, אין שום יסוד משפטי לפסילות הללו.

 

לפני 38 דקות, Night Driver כתב:

גם שופטים נחקרים ואפילו מורשעים ויושבים בכלא.

 

כמעט ולא (תביא כדוגמה את דן כהן?), תקרא את החוק:

ציטוט

 

12. (א) 

לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.

 

רוצה לנחש נגד מי עוד מוגבלת פתיחת חקירה פלילית כך שצריך אישור יועמ"ש? ראש ממשלה.

ז"א שכל שופט שלום מוגן בפני חקירה בדיוק כמו ראש ממשלה.

 

לפני 38 דקות, Night Driver כתב:

השיטה הנהוגה כיום נועדה ליצור מצב שחייבים הסכמות. אין ספק שהיא לא מושלמת אבל יש לך שיטה יותר טובה?

 

בוודאי, מינוי של הרשות המבצעת (זו שקיבלה אמון מהציבור דרך רוב בכנסת) שעובר אישור ברשות המחוקקת ברוב קולות לאחר שימוע פומבי.

 

בוא נאמר אחרת - למה השיטה הקיימת כמעט ולא מיושמת בדמוקרטיות בעולם?

תחשוב רגע שבמקום שופטים שיכולים להטיל וטו על בחירת שופטים אחרים, היה מדובר על חברי כנסת? חברי כנסת שיושבים ושותפים לבחירה של חברי כנסת אחרים

השיטה הקיימת היא הגרוע מכל העולמות, היא לא דמוקרטית, לא מצטיירת כדמוקרטית, אבל מספיק מסובכת כדי שאפשר יהיה להאכיל את הפלבים בלוקש כאילו היא דמוקרטית.

עריכה אחרונה ב-15 למאי, 2022 על ידי m3x7r3m3

[Night Driver]

לפני 17 דקות, m3x7r3m3 כתב:

 

לא היא לא, הרכב הוועדה לא השתנה, השינוי האחרון (של סער בכלל) הוא שלבחירת שופט עליון צריך 7/9 או 2 פחות כלל המשתתפים, מה שנתן את אותו וטו מפורסם לשופטי העליון בבחירת שופט עליון.

צודק, טעות שלי.

 

אבל עדיין ההרכב ויחסי הכוחות נקבעים על ידי המחוקק ולא על ידי הרשות השופטת.

לפני 17 דקות, m3x7r3m3 כתב:

 

 

עקרונות המשטר אמורים להיות מוגדרים בחוקה, אבל הם לא.

מה שמוגדר בחוקי היסוד מוגדר שם - לא לזה אהרון ברק כיוון, ולא על זה הוא הסתמך.

 

וגם כשהכנסת סוגרת פרצה, בג"צ יכול לפסול את החוק, ואז שוב, ושוב ושוב.

 

שלא תתבלבל, אין שום יסוד משפטי לפסילות הללו.

כשתהיה לנו חוקה הם ייקבעו שם ועד אז הם נקבעים על סמך מערכת החוקים של המדינה.

 

בג"ץ יכול לפסול חוק רק אם הוא סותר חוק אחר. כל עוד הוא לא סותר הם לא יכולים לפסול אותו.

 

ותבדוק שוב את תפקיד בג"ץ. משם היסוד המשפטי שלו.

לפני 17 דקות, m3x7r3m3 כתב:

 

 

כמעט ולא (תביא כדוגמה את דן כהן?), תקרא את החוק:

 

רוצה לנחש נגד מי עוד מוגבלת פתיחת חקירה פלילית כך שצריך אישור יועמ"ש? ראש ממשלה.

ז"א שכל שופט שלום מוגן בפני חקירה בדיוק כמו ראש ממשלה.

הוא מוגן מחקירות סרק. כשיש משהו מהותי הוא נחקר ומועמד לדין. ע"ע אולמרט וביבי.

לפני 17 דקות, m3x7r3m3 כתב:

 

 

בוודאי, מינוי של הרשות המבצעת (זו שקיבלה אמון מהציבור דרך רוב בכנסת) שעובר אישור ברשות המחוקקת ברוב קולות לאחר שימוע פומבי.

שיטה שקיימת רק בשוויץ

לפני 17 דקות, m3x7r3m3 כתב:

 

בוא נאמר אחרת - למה השיטה הקיימת כמעט ולא מיושמת בדמוקרטיות בעולם?

תחשוב רגע שבמקום שופטים שיכולים להטיל וטו על בחירת שופטים אחרים, היה מדובר על חברי כנסת? חברי כנסת שיושבים ושותפים לבחירה של חברי כנסת אחרים

השיטה הקיימת היא הגרוע מכל העולמות, היא לא דמוקרטית, לא מצטיירת כדמוקרטית, אבל מספיק מסובכת כדי שאפשר יהיה להאכיל את הפלבים בלוקש כאילו היא דמוקרטית.

מציע לך לבדוק מה קורה בעולם. ברוב המקומות הרשות השופטת שולחת רשימת מועמדים ממנה הגוף הממנה בוחר ובכל המדינות בהם הבחירה היא על ידי הממשלות יש מנגנוני וטו של הרשויות האחרות.

 

אל תשכח שכשאתה נתן לכנסת או לממשלה למנות אתה למעשה מחסל את עקרון הפרדת הרשויות.

 

עריכה: מינוי מקצועי לא שייך לדמוקרטיה ולא שייך לבחירת העם. העם בוחר את המחוקקים שלו שקובעים את ספר החוקים וממנים את הרשות המבצעת (להזכירך, ראשי ממשלה ושרים לא נבחרים באקרץ אלא ממונים. שרים בכלל לא צריכים אפילו להיות חברי כנסת).

עריכה אחרונה ב-15 למאי, 2022 על ידי Night Driver

[falou]

לפני כשעה, m3x7r3m3 כתב:

עופר - אתה טועה גם הלכה מחייבת איננה חלק מהחוק, אלא מתווספת אליו, ומחייבת רק בתי משפט.

 

לא הבנתי מה אומר המשפט "מחייבת רק בתי משפט"...

יש גוף אחר שלא מחוייב להלכות של בית המשפט...?!

 

הלכה מחייבת היא חלק מהחוק (מה שקרוי באנגלית: body of law), כאילו נכתבה בלשון החוק עצמו.

לפני כשעה, nev כתב:

א. לא נכון. תלוי מי קבע, ההלכה מחייבת את הערכאה הנמוכה.

ב. שוב, אם יש חוק - אין הלכה. נקודה. חוק גובר על הלכה.

 

א. אתה אומר לא נכון ואז סותר את עצמך... ההלכה היא מחייבת אלא אם קובעים אחרת, ואז יש הלכה חדשה. זה עדיין חלק מהחוק ולא ניתן להתעלם ממנה. אם כן מתעלמים, או כשיש סתירה, הולכים לערכאה הגבוהה יותר - ויש הכרעה. 

 

ב. לא על זה היה הדיון. חוק גם יכול לבטל חוק קודם... מה זה קשור?

[m3x7r3m3]

לפני 3 דקות, Night Driver כתב:

צודק, טעות שלי.

 

אבל עדיין ההרכב ויחסי הכוחות נקבעים על ידי המחוקק ולא על ידי הרשות השופטת.

 

בוודאי, חוק יסוד השפיטה קובע את הרכב הוועדה. אם כי לרשות השופטת הייתה השפעה על המבנה הזה.

 

 

לפני 7 דקות, Night Driver כתב:

כשתהיה לנו חוקה הם ייקבעו שם ועד אז הם נקבעים על סמך מערכת החוקים של המדינה.

 

בג"ץ יכול לפסול חוק רק אם הוא סותר חוק אחר. כל עוד הוא לא סותר הם לא יכולים לפסול אותו.

 

ותבדוק שוב את תפקיד בג"ץ. משם היסוד המשפטי שלו.

 

חוקים רגילים לא יכולים להגדיר עקרונות משטר.

מהסיבה הפשוטה שזה מכניס לבעיות של שיטת השפיטה.

 

למשל, אם יש חוק שקובע חלוקת מנדטים לפי אחוז מכלל ההצבעות הכשרות של הבוחרים (בדר-עופר), ואז עובר חוק שקובע שמפלגת העבודה תקבל את כל עודפי המנדטים של כלל המפלגות. מה קובע? לפי העקרון המשפטי אחרון-עליון, כלומר חקיקה מאוחרת יותר דורסת חקיקה קודמת במקרה של סתירה.

לכן עקרונות המשטר צריכים להיות מוגדרים במשהו יותר חזק מחוק רגיל, לכאורה חוק יסוד, אממה, רוב חוקי היסוד הם סתם חוקים שכתוב להם בכותרת "חוק יסוד".

ישנם חוקי יסוד משוריינים (61 קולות) ששואבים את עליונותם על פני חוק אחר (וחוק יסוד אחר) מכך שעברו הליך חקיקה נוסף ברוב אבסולוטי - חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא כזה.

 

בג"צ כבר פסל חוקים על סמך סבירות וכו', אז תבדוק שוב.

 

לפני 15 דקות, Night Driver כתב:

הוא מוגן מחקירות סרק. כשיש משהו מהותי הוא נחקר ומועמד לדין. ע"ע אולמרט וביבי.

 

לא הבנת, למה כל שופט שלום זוטר מוגן מפני חקירות כמו ראש הרשות המבצעת, ולא מוגן רק כמו חבר כנסת או שר או סגן שר?

 

לפני 16 דקות, Night Driver כתב:

שיטה שקיימת רק בשוויץ

 

ארצות הברית לא נחשבת?

 

קח, המכון הישראלי לדמוקרטיה לא חשוד בהיותו ימני

 

ציטוט

הרשות המבצעת - בדרך כלל ראש הרשות המבצעת (נשיא או ראש ממשלה) או שר המשפטים. זהו הגוף הבוחר הנפוץ ביותר במדינות שנבדקו: הרשות המבצעת בוחרת את השופטים באוסטרליה, ביפן, באירלנד, בהולנד, בשוודיה ובארצות הברית (צדוק, 2010; European Commission for Democracy Through Law, 2007: 4). עם זאת, שוודיה וארצות הברית שונות משאר המדינות באופן מהותי, שכן בשתיהן עוצמתה של הרשות המבצעת מוגבלת משום שגם רשויות אחרות מעורבות באישור המינוי: בשוודיה בתי המשפט ממליצים לפני שר המשפטים על מועמדים לתפקיד, ובארצות הברית הנשיא אמנם ממנה את שופטי בית המשפט העליון, אבל עליו לקבל את אישור הסנאט למינוי. גם בבריטניה נהגו ראש הממשלה ושר המשפטים לבחור את שופטי בית המשפט העליון, ואולם ב-2009 השתנה הגוף הבוחר (ראו כהן, 2011).

 

לפני 20 דקות, Night Driver כתב:

מציע לך לבדוק מה קורה בעולם. ברוב המקומות הרשות השופטת שולחת רשימת מועמדים ממנה הגוף הממנה בוחר ובכל המדינות בהם הבחירה היא על ידי הממשלות יש מנגנוני וטו של הרשויות האחרות.

 

אל תשכח שכשאתה נתן לכנסת או לממשלה למנות אתה למעשה מחסל את עקרון הפרדת הרשויות.

 

מה באמת קורה בעולם?

 

אפילו המכון הישראלי לדמוקרטיה לא טוען שברוב המקומות הרשות השופטת שולחת רשימות, קל וחומר שהרשות השופטת בוחרת אקטיבית נציגים.

יש להם שתי דוגמאות - הודו (ואז זה עובר לאישור "חותמת גומי" של הנשיא), ופורטוגל.

הודו ופורטוגל זה רוב המקומות?!

 

אתה ממש לא מחסל את עקרון הפרדת הרשויות, המצב הקיים הוא זה שמחסל אותו. שופטים שבוחרים שופטים, פוסלים חוקים, מוגנים בפני חקירות והדחות.

זה יוצר מצב שבו יש רשות על שיש לה ביקורת על שתי הרשויות האחרות.

ושתי רשויות שיש להן ביקורת אחת על השנייה, אבל לא על רשות העל.

לשלטון כזה יש שם. דמוקרטיה זה לא.

 

לפני 24 דקות, Night Driver כתב:

עריכה: מינוי מקצועי לא שייך לדמוקרטיה ולא שייך לבחירת העם. העם בוחר את המחוקקים שלו שקובעים את ספר החוקים וממנים את הרשות המבצעת (להזכירך, ראשי ממשלה ושרים לא נבחרים באקרץ אלא ממונים. שרים בכלל לא צריכים אפילו להיות חברי כנסת).

 

זה לא מינוי מקצועי, זה מינוי של חלק מרשות שלטונית. ככזה הוא לעולם לא מקצועי גרידא.

 

לפני 10 דקות, falou כתב:

לא הבנתי מה אומר המשפט "מחייבת רק בתי משפט"...

יש גוף אחר שלא מחוייב להלכות של בית המשפט...?!

 

חוקית - בטח, כל מי שאינו בית משפט אינו מחויב להלכות של בית משפט.

זה כתוב מילולית בחוק. אם היו רוצים שהממשלה תהיה כפופה להלכות בית המשפט - היו כותבים זאת בסעיף 20.

 

לפני 11 דקות, falou כתב:

הלכה מחייבת היא חלק מהחוק (מה שקרוי באנגלית: body of law), כאילו נכתבה בלשון החוק עצמו.

 

לא בשיטת המשפט הישראלית.

 

לפני 12 דקות, falou כתב:

ב. לא על זה היה הדיון. חוק גם יכול לבטל חוק קודם... מה זה קשור?

 

מה קורה כשההלכה סותרת את החוק הקיים?

[Night Driver]

לפני כשעה, m3x7r3m3 כתב:

 

 

 

חוקים רגילים לא יכולים להגדיר עקרונות משטר.

מהסיבה הפשוטה שזה מכניס לבעיות של שיטת השפיטה.

 

חוקים רגילים מגדירים את הדברים האלה. חלקם מוגדרים כחוקי יסוד שכל מה שזה אומר שאם יש סתירה הפ גוברים על חוק רגיל. אם הם לא משוריינים הם גם ניתנים לשינוי ברוב רגיל.

לפני כשעה, m3x7r3m3 כתב:

למשל, אם יש חוק שקובע חלוקת מנדטים לפי אחוז מכלל ההצבעות הכשרות של הבוחרים (בדר-עופר), ואז עובר חוק שקובע שמפלגת העבודה תקבל את כל עודפי המנדטים של כלל המפלגות. מה קובע? לפי העקרון המשפטי אחרון-עליון, כלומר חקיקה מאוחרת יותר דורסת חקיקה קודמת במקרה של סתירה.

לכן עקרונות המשטר צריכים להיות מוגדרים במשהו יותר חזק מחוק רגיל, לכאורה חוק יסוד, אממה, רוב חוקי היסוד הם סתם חוקים שכתוב להם בכותרת "חוק יסוד".

ישנם חוקי יסוד משוריינים (61 קולות) ששואבים את עליונותם על פני חוק אחר (וחוק יסוד אחר) מכך שעברו הליך חקיקה נוסף ברוב אבסולוטי - חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא כזה.

העליונות לא נובעת מהשיריון אלא מהגדרתם כחוק יסוד 

 

והדוגמא שנתת היא דוגמא מצויינת למה בגץ מתערב כשחוקים סותרים אחד את השני ומפרש ברוח כוונת המחוקק.

לפני כשעה, m3x7r3m3 כתב:

 

בג"צ כבר פסל חוקים על סמך סבירות וכו', אז תבדוק שוב.

 

ההגדרה של סבירות נגזרת ממערכת החוקים.

לפני כשעה, m3x7r3m3 כתב:

 

 

ארצות הברית לא נחשבת?

 

קח, המכון הישראלי לדמוקרטיה לא חשוד בהיותו ימני

 

 

 

מה באמת קורה בעולם?

 

אפילו המכון הישראלי לדמוקרטיה לא טוען שברוב המקומות הרשות השופטת שולחת רשימות, קל וחומר שהרשות השופטת בוחרת אקטיבית נציגים.

יש להם שתי דוגמאות - הודו (ואז זה עובר לאישור "חותמת גומי" של הנשיא), ופורטוגל.

הודו ופורטוגל זה רוב המקומות?!

הרשות המבצעת היא רשות ממונה ולא נבחרת. 

 

חוזר שוב, בדוק את מערכת האיזונים והבךמים בכל אחת מהדוגמאות שהבאת. רק בשוויץ הפרלמנט ממנה בלעדית.

לפני כשעה, m3x7r3m3 כתב:

 

אתה ממש לא מחסל את עקרון הפרדת הרשויות, המצב הקיים הוא זה שמחסל אותו. שופטים שבוחרים שופטים, פוסלים חוקים, מוגנים בפני חקירות והדחות.

זה יוצר מצב שבו יש רשות על שיש לה ביקורת על שתי הרשויות האחרות.

ושתי רשויות שיש להן ביקורת אחת על השנייה, אבל לא על רשות העל.

לשלטון כזה יש שם. דמוקרטיה זה לא.

הרשות השופטת עובדת במסגרת שהמחוקקת מגדירה לה.

 

חוזר שוב, קרא פרוטוקולים ופסקי דין של פסילת חוקים ותבין איך הם עובדים.

לפני כשעה, m3x7r3m3 כתב:

 

זה לא מינוי מקצועי, זה מינוי של חלק מרשות שלטונית. ככזה הוא לעולם לא מקצועי גרידא.

 

כל הרשות המבצעת ממונה. גם היא היתה אמורה להיות מקצועית כמו במדינות מתוקנות.

לפני כשעה, m3x7r3m3 כתב:

 

 

[falou]

לפני 15 שעות, m3x7r3m3 כתב:

 

 

מה קורה כשההלכה סותרת את החוק הקיים?

 

מה קורה שחוק קיים סותר חוק קיים אחר?

בשביל זה יש בית משפט, כדי ליישב סתירות ולעשות התאמות. בדיוק בגלל זה הפסיקה היא חלק בלתי נפרד מהחוק. זו השיטה.

שופטים אינם טכנוקרטים, יש להם מרחב תימרון. הויכוח הוא על כמה מרחב תימרון ועד כמה משקל צריך להיות במערכת הפוליטית במינוי שופטים. יש טענות טובות לכאן ולכאן. 

אם כי אני חושב שהבעיה הכי קשה במדינת ישראל היא לא מערכת המשפט אלא הפרקליטות ומוסד היועמ"ש. אלו מוסדות שיש להם עודף כוח ומשאבים ומעט מדי בלמים.

[Be roo]

לפני 19 שעות, m3x7r3m3 כתב:

הלכה מחייבת איננה חלק מהחוק, אלא מתווספת אליו, ומחייבת רק בתי משפט.

רק שזה לא עובד ככה. לדוגמה, יש חוק שאוסר לנהוג עם אוזניות. בשנות ה-90 עם תחילת העידן הסלולרי, הדיבוריות הראשונות כללו אוזניה. נהגים התחילו לקבל דוחות, עד שבית המשפט פסק שאוזניה בודדת אינה סותרת את החוק, לא מבחינה לשונית, אלא מבחינה עניינית, בכך שאינה יוצרת את הסיכון שהחוק רצה למנוע.

 

לטענתך, המשטרה (שהיא חלק מהזרוע המבצעת) יכלה להמשיך לתת דוחות בענין ורק מי שהיה מבקש להשפט היה מזוכה. אבל זה לא מה שקרה במציאות. האכיפה הופסקה. כנ״ל במקרים דומים אחרים.

 

ולא רק זה, הזרוע המחוקקת קיבלה את לא רק את הפרשנות, אלא גם את הטיעון הענייני, ואף ח״כ לא רץ לעדכן את התקנה כך שתכלול גם אוזניה בודדת.