Be roo

ערבבת מושגים לא קשורים. ההגדרה ברשיון הרכב אינה רלוונטית. מה שקובע זה האם מדובר בקו אוטובוס ציבורי פעיל, כזה שלכולם מותר לשלם ולנסוע בו. לא קטגורית הרכב במשרד הרישוי. זה מהגדרת התמרור: ״סומנה צלמית אוטובוס בצבע צהוב (ס-44) - לאוטובוס הנוסע בקו שירות״ כלומר, אוטובוס טיולים, אוטובוס הסעות, אוטובוס של דן בנסיעה מנהלתית למוסך לא יכולים להשתמש בנת״צ.

למיטב ידעתי כל מקום ציבורי חייב להקצות מספר חניות לנכים לפי התקנים. מי שאחראי לדאוג שהעסקים השונים בחניון לא ישתלטו על שטחים ציבוריים היא הנהלת החניון. לדעתי כדאי הלתחיל בלמצוא דרך התקשרות איתם ולשלוח להם פניה. אם לא יגיבו, לעשות קצת רעש ברשתות חבריות.

אז אלו לא הסעות תלמידים. בדיוק כמו שכשתגברים קווים לבסיסים ביום ראשון, זה לא ״אוטובוס חיילים״, וכשמתגברים אוטובוסים לאילת לקראת סופ״ש זה לא ״אוטובוס טיולים״.

לא ממש ניתן להבין מהסרטוט מה קורה במקום. הסימון על הכביש אכן לא ברור, אבל הוא בהחלט לא סימון יעודי לחניה מניסוח הדוח והיחס לתקנות, והמעט שרואים בתמונות אני אהמר שמדובר על חניה בצומת, או הפרעה לתנועה. אם זה הפתח ממנו יוצאים אוטובוסים לכביש, זה אולי עונה על שני הסעיפים.

לדעתי לא. בלוח התמרורים מוגדר תמרור 505: "תחנת אוטובוסים ציבוריים ורכבים בקווי שירות... כוחו יפה: לפי סימון ,511/ 512 / 513" (שהם סימונים על הכביש או אבני שפה. אז נתחיל הזה שאוטובוס הסעות תלמידים אינו אוטובוס ציבורי ולא קו שירות. ואם , אין את אחד מהסימונים האלה 511/ 512 / 513, הרי שחסר החלק של "כוחו יפה", מכאן שאין לו כח והוא לא יפה. אז נכון שתקנות התעבורה סעיף 72 א (12) סותר את החלק שמתייחס לצורך בסימון: "בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור - בתוך עשרים מטר לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטר אחריו," אבל אנחנו עדיין נשארים עם החלק הראשון, תחנת אוטובוס מיועדת לאטובוסים ציבוריים. ואם נתעקש שזו אכן תחנה, הרי שמבחינת החוק גם להסעה אסור לעצור בה.

נשמע מוזר, אבל פעם הבא כשאתה אצל השיננית, בקש הדגמה איך אפשר להגיע לשם. וכן, חשוב להקפיד, כל יום, פעמיים.

לא. גם תפרים עושים רק אם יש צורך. שלי יצאו בקלות, וזו היתה עקירה רגילה כמו כל שן אחרת. נשמע כמו דלקת חניכיים טיפוסית, מה שמרמז שאולי אתה לא מצחצח טוב במקום הזה, כולל חוט.

רק לי החלק הכי מוזר בסיפור זה שמישהו קנה 36 (!) ליטר של שמן זית. מתרחץ בזה?

מבלי להכנס לדיון של האם נכון לעקור שיני בינה או לא, לגבי סוג העקירה והכאב, זה משתנה בין אדם לאדם ומבנה השיניים שלו. הסיבוכים לא תלויים בשאלה האם זו לסת עליונה או תחתונה, אלא מצב השן ומיקומה בתוך הלסת. אצלי הוצאו כל ה-4 בלי קושי, בעקירה רגילה, כי לא היה צורך בעקירה כירורגית. לגבי סד, אני כבר כשנתיים עם סד לילה בגלל הידוק שיניים. הידוק שונה מחריקה, שהיא דווקא המצב הנדיר יותר, הרוב מהדקים שיניים ויש בלבול בין המושגים. לאחרונה עלתה אפשרות לעבוד לסד קשיח במקרה שלי, עקב חשש שההידוק גורם לכאבי ראש. כרגע זה ירד מהפרק (הסד, לא הראש). יש יתרונות וחסרונות לכל סוג סד, כתלות במקרה. אם הסד מציק לך או לא עושה את העבודה, חזור אל רופא השיניים ותאר לו את הבעיה. אפשרות נוספת היא לגשת למומחה פה ולסת להתייעץ איתו, אם יש לך ביטוח פרטי, שקול את האופציה הזו.

חוק חנית נכים מחריג במפורש מקומות מסויימים להיתר, כולל תחנת אוטובוס, ולכן לא משנה אם היתה הפרעה או לא. מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 2(א)(3) ו-(4), לא יחול ההיתר שבסעיף 2 על חניה – ... (4) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדר על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטרים לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטרים אחריו, בשני צדי הדרך, ובלבד שמותר להחנות את הרכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים-עשר מטרים או יותר;

אני אנחש שלא רוצים שנהגי מכוניות יתפסו מקומות חניה במקומות מרכזיים ועמוסים במטרה לחכות לנוסעים.

לא כל זיכוי גורר הוצאות. לא מדובר על האשמת שווא ששוטר בדה מליבו. היתה תשתית להניח ביצוע של עבירה, גם אם בסוף זוכה, השוטר ביצע את עבודתו בהתאם לסמכותו, גם אם היו ליקויים מסויימים. הדבר העיקרי שמכעסי כאן זו השמטת חלקים מתגובת הנהג שנגעו ישירות ליסודות העבירה. הזיכוי הזה לא מתבסס על זיהוי המקום או הנהג, הוא נוגע ישירות ליסודות העבירה, באשר לכוונת הולכת הרגל לחצות. מדובר על קבלת גרסתו של הנהג בכל הנוגע לאי מתן ז״ק להולכת הרגל. טוב לדעת שתיעוד מצלמות הגוף של השוטרים נגיש כדי לשים סוף לעיוותים של ״דברי הנהג״. המצב בו השוטר כותב חלקים ממה שנראה לו מתאים, ומצד שני הדברים מהווים לעיתים טיעון להרשעה, הוא מכעיס באי הצדק שלו. למזלו של הנהג מצלמת הגוף הוכיחה את תגובתו הראשונית, מה שחיזק את אמינותה בעיני הדיינת. יחד עם הפרכת הטענה שחציתה לאחר מכן כשהשוטר עצר לה מהווה הוכחה לכוונתה כאשר פות״שׁ עבר שם, ובשילוב העדר פרטים חשובים בדו״ח שנבעו מחוסר מקצועיות, הם אלה שהביאו לזיכוי.

תיקון, זה האתר הנכון: https://getmoving.co.il/ (האתר בהודעה המקורית זה שירות אחר שלהם, של אריזות)

צלם את זה, זה טיעון חשוב. נסה לצלם רכבים שונים שעוברים ברחוב וכמה מרווח נשאר להם. אם תתקל במראה תלויה, מה טוב.

אין שום הגבלה על כמה קרוב למדרכה מותר לחנות, רק על כמה רחוק ממנה. חניה קרובה מצמצמת את ההפרעה לתנועה. פגיעה במדרכה במהירות איטית כמו זו שנראית בסרטון, לא אמורה לגרום לנזק משמעותי עם היא תקינה, שפשופים אינם נזק בעל חשיבות מעבר לאסתטיקה ולא על זה הוא תובע.

ההמלצה שלי (לכל מי שעובר דירה) כנס לאתר: https://getpacking.co.il/ תמלא בממשק מה יש לך להעביר, וקבל הצעות מחיר. אם נראה לך, תתאם הובלה. יקר לך? תוותר. השתמשתי באתר שלהם לפני 5 שנים ובקרוב אשתמש בו שוב. ממשק ידידותי, אתה מקבל מספר הצעות, בוחר עם מי לסגור, והם מחוייבים לעמוד בהצעת המחיר, בלי התקלות. בהמשך אתה מקבל טלפון מהאתר כדי לדרג את ההובלה. מוציא את כל החשש מנוכלים שמשאירים אותך עם הרהיטים ברחוב אם לא תשלם אקסטרה. לא לשכוח שמובילים זה לא רק הנסיעה, הם גם חוסכים לך לסחוב. אולי לא אכפת לך לסחוב לבד, אבל תגלה שזה נחמד שמתקתקים לך הכל ב-10 דקות, במקום שתסחוב בעצמך. ולגבי ארגזים: כשהיה לי צורך בארגזים (למעבר דירה, או ל״ריצוף״ בעת צביעת דירה (מאוד שימושי)), הלכתי לאיזור הספקים של מרכז הקניות השכונתי ואספתי ארגזים שהתאימו לי בגודל והיו במצב טוב. לא כולם גי׳פה. זה לא שכולם ארגזי ירקות רקובים, יש ארגזים שונים לעסקים שונים, חלקם מאוד איכותיים.

שיטת מצליח. הם כנראה מתבססים על כך שיש לך סרטון אחד של מצלמת הרכב, ואחד מהסלולרי שמתעד בהמשך את הנזק. לדעתי האישית שופט צריך להבין שלא יתכן לתעד את הנזק מחוץ לרכב בעזרת מצלמת הרכב. ולדחות את טענת הסרטון הערוך. אפשר לחשוב שמישהו יחשוב על קומבינה לעקוץ ככה את עיריות שונות. את טענת הצמיגים הבלויים אפשר לסתור בכך שאין להם סמכות ויכולת לקבוע מצב צמיגים מתמונות ושהרכב עבר טסט ונמצא תקין, כולל צמיגיו. הטיעון של שריטות ב״טסות״ (שלא קיימות בכלל) הוא מגוכך, אתה לא תובע על שריטות בטסות, שהן בלאי סביר. לגבי החשבונית, נסה לסדר את זה. כשאתה הולך לאייס, תפעיל הקלטת וידאו, למקרה שינפנפו אותך בטענה שזה לא משנה וש״ככה הם תמיד עושים״״, לפחות יהיה לך תיעוד שזה ״נוהל״ קבוע שבו הם מחרטטים מוצרים לא מדוייקים בחשבוניות. בטח אין להם כח להכניס למחשב את כל הצמיגים ומידותיהם, ובוחרים מוצר כללי עם מחיר מתאים. את הליקוי במדרכה רואים בבירור. את איטיות המהירות שלך מוכיח הסרטון. מה גם שהם סותרים את עצמם, אם אין ליקוי כזה שיכול לגרום לנזק, במה היית אמור להבחין?

1. יד יכולה להחליק על ההגה מבלי לסובב אותו. 2. בשלב הזה של הארוע הרכבים כל כך קרובים, שמדובר בסטיה כל כך קלה שמספיק הסטה כזו קטנה של ההגה, שאין ממש סיכוי להבחין בה בצילום הזה. שימו לב שגם כאשר הרכב מתקרב, זוית הגלגלים הקדמיים נראית ללא שינוי, כי היא קטנה מאוד.

אם היה מזומן ולא הגיע לא היו מחדשים לו רשיון. הוא קיבל רשיון מחודש, שילם אגרה, הרשיון בתוקף, לא מחובתו לחפור בענין.

זה שהם מנוהלים ע״י העיריה לא אומר שיש סיבה לחשוב שמערכת החניון מחוברת למאגרי מידע שלה (או בכלל שומרת את מידע על הרכבים החונים מעבר לתקופת החניה). אם מחר לא יפתחו לך את החניון כי לפי הזיהוי יגלו שיש לך חוב ארנונה לעיריה, אז תתחיל לדאוג.

ענין אחר. חוות הדעת מגדירה באופו ספציפי למה היא מתייחסת (שימוש ב-LRPלצרכי אכיפת חניה וזיהום אויר). מקרה החניונים לא דומה לאלו בחוות הדעת. לחניונים אין גישה למאגרי של פרטים אישיים שמקושרים ללוחית הרישוי. מבלי להתעמק בחוות הדעת, היא עוסקת בקשר בין ציום הלוחית למאגרי מידע שבידי הרשויות. לא בעצם זיהוי הלוחית (ואולי אפילו שמירתה). החניון עוקב אחרי רכב שנכנס ויוצא לצורך חישוב זמן שהות וחיוב, הוא לא יכול לקחת את המספר ולשלוף מידע על הבעלים, וכנראה אפילו לא אם אותו רכב כבר נכנס אליו בעבר.

אתה לא מסוגל לענות על השאלה? רק להמשיך להטיל ספק ודופי? זה לא שהבאת סימכין כלשהן לתמיכה בטענה הפוכה (אם זו בכלל מטרתך, כאמור, לא ענית על השאלה). והרי לא ממש תוכל להביא לכך סימוכין, כי כל מה שאמרתי זה שאין כלל שקובע 100% שהנהג מאחור תמיד אשם, ובשביל להוכיח את זה צריך רק מקרה אחד, ויש יותר. אם זה מהעליון או לא, זה לא ממש משנה, סתם במקרה זה מה שצץ בחיפוש.

לא הבנתי, פסק דין של העליון כבר לא רלוונטי כי הוא ישן? לא מוכר לי עקרון כזה. ואני אשאל שוב, מה הטעם בכל העלאת הספקות הזו? לטעון שהנהג מאחור תמיד אשם ואם פסקו אחרת זה בטח מזמן, או בטח לא נכון, ואם כן אז השופט הזוי?

זה ניחוש לא מבוסס, שלא ממש מתאים לניסוח "השופט משה עציוני, מבית המשפט העליון, קבע כי הנהג שמר על מרחק מספיק ונהג במהירות המתאימה לתנאי הדרך. לפיכך, קבע שהתאונה אירעה שלא באשמתו – עקב התנאים המכבידים שהיו במקום" https://oron-law.co.il/spacing-between-cars/ באמת לא ברורה לי ההתעקשות. כן, הנהג מאחור לרוב ימצא אחראי לתאונה. לא, זה לא אוטומטית ושופטים בוחנים כל מקרה לגופו. המציאות מציגה מקרים שהם הדרישה הגורפת אינה יכולה להתמלא. אתם לא מסכימים? סבבה. תתווכחו על כל מקרה בהתאם. להתחיל להטיל דופי בעורכי דין שמפרסמים את עצמם (כאילו שחסר לאילון אורון הצלחות להתהדר בהן), ואם זה לא עובד פשוט לכנות את כל פסקי הדין האלה כהזויים (ועוד מבלי שהפרטים שלהם ידועים).

1. לא ברור מה הזוי בלפסוק, שאם נהג נמצא בנתיב לידך ולפתע סוטה לפניך ובולם בחדות, אתה לא אשם בתאונה. החוק מחייב שמירת מרחק מהרכב שלפניך, לא מזה שלידך, גם אם עכשיו הוא פתאום לפניך ותאורטית אתה נדרש לשמור מרחק, המציאות (והשופט) מבינים שלוקח זמן להגיב ולהתאים את שמירת המרחק. 2. המידע בקישורים חלקי, אז בכל ללא ברורה הקביעה הנחרצת לגבי ה"הזיה". 3. וכן BRAKE CHECK נחשב ללא חוקי במדינות מסויימות (וגם בארץ בלימת חירום ללא סיבה אינה מותרת), אז כנראה שיש יותר הזויים ממה שאתה חושב. מאיפה האחוז הזה? המשפט הפלילי בארה"ב מתבסס על עקרון הספק הסביר, הוא לא מדיד כמותית. ציון המקרה של או-ג'יי היה רק כדי להסביר את המקרה, לא להקביל למשפט הישראלי שממילא מתנהל עם שופטים ולא מושבעים, ויש לו עקרונות שונים.