Jump to content

Be roo

  • הודעות

    2,143
  • כאן מאז:

  • פעילות אחרונה

כל מה שפורסם על ידי Be roo

  1. מיותר היום לשבת ולהעתיק ידנית, בשביל זה יש מצלמה בסלולרי. במקרה של תאונה צריך מיד לשלוף סלולרי ולהתחיל להקליט (עדיף בלי שהצד השני ישים לב, אולי הוא יודה) ולצלם. כמו שאמרת, דבר ראשון לצלם לוחיות רישוי, מיקום רכבים ופגיעות. ואם אף אחד לא בורח עוברים לצלם רשיונות רכב ונהיגה, מבקשים מספר טלפון ושלום על ישראל.
  2. ציטטתי חלק מפסק הדין המתייחס להגדרה של עומס, ומסביר מדוע ניתן ההיתר באופן שמבהיר שהכוונה היתה להתיר עקיפה מימין כשהסיכון נמוך בגלל המהירות האיטית. לא נתתי את כל פסק בדין כי המקרה הזה אכן לא רלוונטי בגל מה שציינת (דחיית טענות אחרות של הנאשם), זה לא הופך את מה שאמר השופט לחסר משמעות. מה שנכתב בפסק דין ע״י שופט ודאי יש לו יותר חשיבות מדעת חברי הפורום (שלך או שלי). וכן, זה בסך הכל פסקה אחת מפסק דין של שופט שלום. אבל לא אתה, לא אבי ולא השמנמן הצגתם פסק דין אחר, מערכאה גבוהה יותר או אפילו מקבילה.
  3. אם יש לך את הפרטים ותר על התלונה, אני אניח שגם חברתך לא מסרה פרטים (הוא אומנם ויתר עליהם אבל יכול לטעון שלא). זו עבירה של אי מסירת פרטים, בלי נפגעים התיק יסגר. דווח לביטוח מה שקרה ותן להם לשבור את הראש. כדאי שחברתך תשב עכשיו לכתוב את כל הפרטים שהיא זוכרת, זה נקרא ״הקפאת זכרון״, תתפלא כמה שוכחים כשמגיעים למשפט אחרים חודשים. תאריך, שעה, כביש, כיוון, מספר נתיבים, באיזה נתיב היא היתה, באיזה הנהג השני, רכבים נוספים מסביב, היכן עצרו, מה אמר בדיוק, היכן הפגעה אצלה ואצלו, האם היו איתו אנשים ברכב, עדים שאולי עובדים בסביבה, איזה חולצה לבש.... כל מה שהיא זוכרת.
  4. אם יש לכם רק מספר טלפון הרי שהבעיה העיקרית היא זיהוי שלו. בשביל לפעול מולו משפטית צריך לדעת מי הוא. אפשר לנסות לחפש את המספר בגוגל, אם הוא משתמש בו לעבודה אולי הוא מפורסם. אבל אם לא, להערכתי הדרך היחידה היא לשכור חוקר פרטי שיאתר את האדון, כתובתו ורכבו ואז תוכלו להעביר את המידע לחברת הביטוח וגם להגיש תלונה במשטרה על אי מסירת פרטים. את עלות החוקר תוכלו לתבוע ממנו. השאלה אם עלות התיקון שווה לכם את ההתעסקות.
  5. המצב בפועל הוא פסקי דין של בית משפט שנתנו לזה פרשנות. אני מצאתי אחד (מודה, לא חפרתי), שמצדד בעמדה שלי. יש לך אחרים? ועם כל הכבוד למה שאתה כתבת, הדיעה שלו היא זו שקובעת (גם אם אנחנו לא מסכימים איתה, וגם זה קורה). והנה נתת הגדרה. למה 15-16 ולא 7-8? ואם מרחק של 5.6 ק״מ לא אז כמה כן? מכאן שיש הגדרה, גם אם היא נזילה עבור כל מקרה כאשר זה מגיע לבית המשפט. אבל השורה התחתונה היא שהחוק רואה בעקיפה/חליפה מימין סיכון אבל נאלץ להתיר אותה במקרים מסויימים בהם הוא נמוך יחסית כדי לשמור על זרימת התנועה. והסייג הזה בא להתמודד עם מצב שבו אכן יש שני טורים שמתקדמים במקביל והוא מדבר במפורש על עומס. שני טורים שנוסעים במהירות תלת ספרתית לא מוגדרים כעומס בשום מקרה, או שאולי וויז צריך לדווח שיש עומס בכביש 5 ב-10 בלילה כי אני ועוד 20 רכבים שייטנו לנו בכמה טורים במהירות המותרת וצפונה? אתה לא יודע זאת. כולנו מקרים מקרים של נהג שעוקף בשמאל ונהג אחר חסר סבלנות משתחל בין רכבים כי הוא רוצה לעקוף מהר יותר. למה זה חל רק על נהג א׳ ולא על נהג ב׳? אם הית תאונה אולי שניהם לא נזהרו מספיק, גם אם לא עברו עבירה מוגדרת. אולי לנהג ב׳ היה מספיק זמן לראות שנהג א׳ החל לסטות מהנתיב? גם אם לא ביצע עקיפה מנוגדת לחוק, יתכן שהיתה לו אפשרות להבחין בכך. בדיון תאורטי בלי לדעת את פרטי המקרה אי אפשר לקבוע אשמה כללית כזו, בטח לא להחיל אותה באופן חלקי.
  6. 1. סבבה, הדוגמה עם מעבר החציה לא היתה נכונה (כי יש שם אזכור נפרד ל״לעבור על פני״, אם כי יש תקנה דומה אחרת שבה זה לא מוזכר), אבל העקרון אמור להיות ברור, ואם לא אז הנה אחרות: ״נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.״ ״נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה:״ לפי הפרשנות שלכם, התקנות הללו לא מתייחסות למי שחולף על פני רכב, ולא עבר נתיב לפני ואחרי, אלא נסע בו לאורך זמן. 2. גם אם ניקח את התקנה שציטטת, היא שוב מוכיחה את הטענה שלי, אם לעבור על פני רכב ולעקוף אותו הם אותו הדבר, הרי שאין שום דיבה להזכיר את שניהם באותו איסור ״לא יעקוף רכב, ולא יעבור על פני רכב״. 3. מה ענין נסיעה בנתיב השמאלי לכאן? זה מותר לצורך עקיפה והדיון הוא האם חליפה אינה עקיפה או שזהו מקרה פרטי ולכן יש לגביו סייגים. להפך, אם חליפה אינה עקיפה, הרי כל טור מכוניות שנוסע לאורך קילומטרים בנתיב השמאלי אינו עוקף לטענתכם, כי לא עבר נתיב עבור כל רכב נעקף, ולכן הוא בנתיב השמאלי שלא לשם עקיפה וכולם עבריינים.
  7. ענין האוכל לא בעייתי בכלל, צום של 24 שעות זה לא נורא. השתיה קצת יותר, זה לא שהוא יתייבש למוות (בהנחה שהוא בריא בלי בעית כליות), אבל לא מומלץ. אפשר לנסות לבקש מהדוגווקר לעודד אותו לשתות, מברזיות במהלך הטיול או אפילו מכף היד כשהוא איתו בבית (אפשר גם בעזרת מזרק ישירות לפה, אם יש לכם).
  8. אפשר לטעון הכל, ובית המשפט הוא זה שקובע איזה טענות מקובלות ואיזה לא, הוא זה שנותן פרשנות לחוק, ולפחות לפי הציטוט שהבאתי, הפרשנות הזו מסבירה מה היתה כוונת המחוקק בהיתר המדובר ולאיזה מקרים הוא מתייחס. אם יש לך פסק דין מתירני יותר אשמח לראות. לא הבנתי את ההערה לגבי מרחק ואיך היא רלוונטית. 1. המרחק פה מוגדר באופן סובייקטיב. 2. זו תקנה אחרת והגדרת המרחק שלה רלוונטית לה בלבד. ולגבי הגדרת העקיפה, הייתי פעם בדעתך, אבל לאחר קריאות חוזרות של החוק הבנתי שטעיתי. הפרשנות הזו לא תואמת את ההגיון. אם חליפה אינה עקיפה, אם אוסרים אחת, אין צורך לסייג ולהתיר את השניה, כי הם שני דברים שונים. דוגמא: נניח שלמישהו אסור לאכול פירות. ישמע מוזר אם הרופא יגיד לו שבמקרים מסויימים מותר לו לאכול נקניק. למה לסייג נקניק אחרי איסור הפירות? אבל אם הוא יאמר לו שבמקרים מסויימים מותר לו לאכול פרי הדר, זה כבר הגיוני. וגם מיתר התקנות אפשר להבין זאת. הרי אם חליפה אינה עקיפה, כל התקנות שמדברות על עקיפה לא רלוונטיות אם לא עברתי הרגע נתיב רק כדי לעקוף רכב או שניים. רכב עצר במעבר חציה, מותר לי ״לחלוף״ על פניו? אני הרי בנתיב השמאלי כבר 10 דקות, זה לא שעברתי נתיב רק כדי ״לעקוף״ אותו.
  9. הנה ציטוט מפסק דין שמצאתי: ״החריג האמור, שעליו סומך המערער, מתייחס למצב מיוחד של תנועה איטית בעומס, כאשר המדובר בשני טורי נסיעה, כל אחד בנתיבו, ועת הם אינם מתקדמים בקצב זרימת תנועה אחיד. באיזון האינטרסים שבין זרימת התנועה השוטפת לבין בטחון הציבור ועוברי הדרך, מוחל החריג האמור בנסיבות הנ"ל, בשעה שהסכנה לציבור מתמעטת לאור קצב התנועה האיטי.״ כלומר בית המשפט נותן פרשנות ומבהיר מה היתה כוונת המחוקק, וכפועל יוצא לאיזה מקרים התקנה הזו רלוונטית. המטרה היא להחריג טורים שעוברים אחד על פני השני באיטיות, ואין כוונה להטיר לכל זוג רכבים לעבור מימין בתנועה דלילה. אוקיי, זו ספרות מקצועית שאני אניח שמרכזת הלכות כאלה ואחרות. אשמח לציטוט רלוונטי להגדרה מהי עקיפה, היות ומדובר על הוצאה של מאות שקלים שאין לי כוונה לבצע.
  10. מה זה ״ספר דיני תעבורה״? יש תקנות תעבורה, ויש פקודת תעבורה, בשניהם אין הגדרה לעקיפה עד כמה שבדקתי. אתה לא יכול לקחת ציטוט חלקי. אם לחלוף לא היה מהווה עקיפה בשום מקרה, לא היה צריך לסייג שמותר לחלוף במקרים מסויימים, כי אז היה מותר לחלוף בכל המקרים. מכאן שאיסור העקיפה תקף גם לאיסור החליפה, אלא במקרים שפורטו. לדעתי גם אבי טועה. הפרשנות המתירנית הזו לא תחזיק בבית משפט. כוונת המחוקק היתה ברורה ובית המשפט לא ירחיב אותה כי אחרת אפשר לטעון שגם שני רכבים במרחק 300 מטר הם טור.
  11. Be roo

    השכרת רכב באיטליה בחורף

    להמנע כמה שניתן משרשראות, למי שלא מתורגל, ההרכבה והפירוק יכולים לעלות בעיקוב של דקות ארוכות של תסכול, שכיבה על האספלט ושפשוף ידיים. כך שאם צמיגי שלג מספיקים לאן שאתה נוסע (ורוב הסיכויים שיספיקו, אלא אם אתה מחפש בכח נהיגת שלג), תוודא שיהיו לך, גם אם זה כרוך בתשלום נוסף. אם החוק דורש שיהיו שלך גם שרשראות, סבבה, שישארו בתא המטען כדי שלא תקבל דו״ח אבל וותר על כל מקום שתזדקק להן, אלא אם אין ברירה. (והם באות בזוגות לרוב, מרכיבים על הגלגלים המניעים בלבד).
  12. נסה לפנות ישירות ליצרן, לפעמים זה עוזר. בשביל תביעה תצטרך להביא תיעוד של השמן בו השתמשו במוסך, חוות דעת מומחה ולא מעט טרטורים.
  13. יש הבדל, אבל מניסוח התקנה שציטטת, ניתן להבין שמבחינת המחוקק ״לחלוף״ זה מקרה פרטי של ״לעקוף״. כלומר לחלוף זה לעקוף, אבל מותר במקרים מסויימים. כי אם חליפה על פני רכב לא היתה נחשבת לעקיפה, לא היה צריך את הסעיף הנ״ל בכלל. זו פרשנות שלך, ואני בספק שבית המשפט יסכים. כוונת המחוקק ברורה, כאשר יש טורים צפופים שבכל פעם אחד נע יותר מהר מהשני, אין טעם להגדיר את כל הטור הימני כעבריין. ההתפסות במקרה הזה לקוצה של מילה היא התפלפלות שלא תענין שופט. נכון, קשה לשים את האצבע מתי זו תנועה צפופה ומתי לא, בשביל זה יש שופט, אבל אין ספק שלא היתה כוונה לקחת מצב של כביש ריק למדי שבו שני רכבים נוסעים במהירות המותרת בנתיב הימני ועברים שני רכבים שנוסעים מעט לאט יותר בשמאלי.
  14. אם תגיע למשפט זה יהיה לטובתך. מציג אותך כנהג נורמטיבי ופחות כחוליגן שחוצה צמתי סואנים באדום תוך זגזוג בין רכבים (אם כי לאופניים חשמליים יש אפקט :עיגול פינות״).
  15. ההקלטה ממצלמת הגוף יכולה לשמש כראהי כמו כל ראיה, בין שיש שם הודאה או לא. לפי תאורך יש שם בהתחלה בעיקר הפתעה על הסיבה שנעצרת, התגובה הראשונית חשובה ואם אכן זו היתה תגובתך, הרי שזה לטובתך, בעיקר כשהשוטר טוען שתמרנת בין רכבים. אפשר עבור באדום בלי לשים לב אם הכביש פנוי, לא כשצריך לזגזג בין תנועה חוצה. לגבי ההמלצה מה לעשות, בפניה למפנ״א אין סיכון או עלות, כך ששווה לנסות. אבל הסיכוי לביטול הוא די נמוך. יש חוסרים בדו״ח אבל להערכתי לא כאלה שיביאו לביטול כזה. לבקשה להשפט כבר יש השכלות של זמן וטרטור, וסיכון בגזר דין חמור יותר. אז ההחלטה יכולה להיות רק שלך, כי הסיכון לא שלנו. מה עברך התעבורתי? יש לך רשיון? כמה זמן? איזה עבירות?
  16. אכן. הסיטואציה נשמעת מופרכת. השוטר מתאר מצד אחד לא סתם מעבר ברמזור אדום מחוסר תשומת לב אלא כזו שהצריכה תמרון בין רכבים חוצים, לא משהו שפות״ש היה עושה בלי לשים לב. ומצד שני הוא מוותר ונותן דו״ח קל יותר? יש לי תחושה שהכל מוברק וכשהשוטר הבין שהוא עצר אדם נורמטיבי לא היה לו נעים לתקוע לו את הדו״ח החמור.
  17. כמו שנאמר, דוח חסר מאוד. אין מיקום מדוייק של השוטר, אם עמד אחרי הצומת אז כיצד הבחין בקלות הרמזור? (לפי תמונות גוגל זה לא ממש אפשרי מהזוית הזו), אם עמד אחרי הצומת, כיצד הצליח לרדוף אחרי פות״שׁ שכביכול תמרן בין רכבים חוצים? אין אזכור לבדיקה ששני הרמזורים (הקרוב והרחוק תקינים), אין אזכור ליסודות העבירה (קו הצומת, מיקומו של פות״ש כשאור הרמזור התחלף לאדום) זה דווקא כן כתוב, פות״ש מציין שנעצר 250 מטר אחרי כן אבל המסגר 54 הוא 130 מטר מהצומת, אם כי בתנועה העמוסה של רחוב המסגר, אפשר לתקוף גם את זה. השוטר לא פירט שום פרט מזהה לפיו הצליח לעקוב דווקא אחרי הרוכב הנכון.
  18. ככה זה, מי שלא מסוגל להודות בטעות עובר לרמה אישית וזלזול. התעלמות מוחלטת מההפרכה המוחלטת של טיעון אי התנועה שלך, שנוגע ישירות לשאלה האם פות״שׁ עבר עבירת תנועה. מ.ש.ל.
  19. אתה ממציא מושגים שלא קיימים בחוק. אין כזה דבר יעד סופי בחציה. ואין שום התייחסות לשאלה אם אי התנועה הוא מוגבה מהכביש. להפך, התקנות קובעות שאי תנועה מחלק את מעבר החציה לשני מעברים נפרדים על פי תקנה 67: ״ (ב) מעבר החציה המחולק על ידי שטח הפרדה, יראו כל חלק ממעבר החציה כמעבר נפרד.״ (אפילו לא מצויין ששטח ההפרדה צריך להיות בנוי, לא כל שכן מוגבה) ולכן כל מה שחשוב זה אם היו בסמוך לקצה שלו או לא. מצחיק, אתה מטיל אשמה על פות״ש בזה שהוא עבר על תקנות שלא קשורות לתאונה, אבל לזה שהקיה ביצע את אותן עבירות אין קשר? לפחות תהיה עקבי. אתה למעשה טוען שנהג הקיה הניח שפות״ש יעצור להולכי הרגל ואז הוא יוכל להכנס לו לנתיב ולקפח את זכותם של אותם הולכי רגל. זה נשמע לך טיעון הגיוני?
  20. תמצא באיזה דיירים מדובר, ותערום להם את הכלים מחוץ לדלת כמה פעמים, אולי זה יעזור.
  21. אתה חוזר על עצמך, ומתעלם מהמילה ״בסמוך״, וגם מהמילה ״עומד״ (הם לא בסמוך והם לא עומדים). מעבר לזה, אם פות״ש היה עוצר לפני המעבר יתכן ופשוט היה נפגע במקום בחלקו הקדמי ולא האחורי, הרכב הפוגע היה אשם באי מתן ז״ק להולכי הרגל, כי התמרון שלו איטי והם לבטח היו מגיעים לשפת המדרכה לפני שסיים אותה. אין ספק שהרכב השחור לא הניח שהוא יוכל לעבור נתיב כי פות״ש יעצור להולכי הרגל כי הוא בעצמו קיפח את זכותם.
  22. ודאי שיש, רוב התאונות לא מצולמות ושופטים מחליטים איזה עדות אמינה יותר. אבל אתה צריך קודם לבדוק עם העד האם הוא מוכן לבוא לבימ״ש להעיד לטובתך. אתה יכול להתחיל בלבקש ממנו לפרט בכתב את פרטי הארוע ולחתום כתצהיר. יתכן שפניה לביטוח עם התצהיר תספיק כדי לגרום לנהג לשלם. אם לא, תצטרך להגיע לבין משפט ואז אתה תלוי בשיתוף הפעולה של העד (הוא זכאי להחזר כספי מסויים על הופעתו, אבל זה עדין טרטור). במשפט השופט ישמע את העדות שלו, ישמע את עדות הנהג ויחליט מי אמין יותר. זה שאין בינכם קשר מן הסתם מחזק את אמינותו, כי אין לו אינטרס לטובתך, אבל הכל תלוי בפרטי העדויות. כאמור, תתחיל בפניה לחברת הביטוח שלך, הם ינחו אותך.
  23. הרכב השחור לא עצר כדי לתת להולכי הרגל לעבור, אלא כי הנתיב שלו חסום. ניתן לראות בבירור שהוא עומד על המעבר בחלקו וחוסם אותו (והוא עצמו לא מחכה לאותם הולכי רגל). אורות הבלם נדלקים כשהוא מנסה לעבור נתיב וקולט את הרכב הלבן, משום מה הוא החליט להדחף בכח אחריו . בכוונת האנשים לעבור אבל הם לא נמצאים בסמוך למעבר אלא מספר צעדים ממנו. התקנה המחייב עצירה מגדירה ששני התנאים צריכים להתקיים, שים לב ל-ו׳ החיבור: ״אם הולך רגל עומד על המדרכה בסמוך למעבר החצייה ואם ניכר שבכוונתו של הולך הרגל לחצות את הכביש״. ועד שהם יגיעו לשפה, פות״ש כבר עבר את מעבר החציה. רחוקים הם לא, הם נמצאים 2-3 צעדים קטנים מהשפה, והולכים די לאט. נהג אדיב היה עוצר ונותן להם לעבור ולו רק לתחושת הבטחון וזהירות היתר שרצוי להפגין ליד מעבר חציה. אם אלה היו ילדים, על אחת כמה וכמה, אבל היות ומדובר בהולכי רגל בוגרים, אפשר להקל, אבל ״רחוקים״ זה לא.
  24. צריך יותר פרטים. איפה העמדות? של מי הן? מה התמרורים במקום.
  25. 1. אין קשר בין העבירות הללות לתאונה. 2. הולכי הרגל לא נמצאים על שפת המדרכה כאשר הרכב עובר. נהג זהיר אולי היה עוצר אבל על פי התקנה היבשה, לא היתה פה חובה לעצור. 3. גם אין פה עקיפה לא חוקית שכן מדובר על רכב שעמד בצד.
×
×
  • תוכן חדש...