Be roo

קשה לדעת מהסרטון בלבד, צריך הקשר של הכביש והנתיבים. על פניו נראה שהרכב המצולם נדחף שמאלה פעמיים. בפעם הראשונה לאט ונעצר, בשניה בנחרצות. כביכול אשמתו של המצולם. (אם משווים את מיקום הרכב המצלם לקיה שלפניו, הוא לא זז הרבה ימינה לאורך הסרטון) אבל יש לי תחושה שאולי מדובר במקום של נתיבים מצטמצמים (בסוף הסרטון נראה שהקיה נכנס מאחורי המיצובישי עקב כך), ואם זה המקרה, מדובר על שני נהגים שהחליטו להלחם על המקום (רואים שהמצולם בשלב מסויים האיץ להתקדם מקביל לקיה) ואז האשמה נחלקת בין שניהם. ובלי לדעת מה התמרור במקום, אז קשה אפילו להעריך כמה. בקיצור, אפשר כתובת או צילום של גוגל סטריט, וחלק מוקדם יותר של הארוע כדי לראות תמרורים.

סביר להניח שמי שלא השאיר פרטים גם לא יודה אם תתעמת איתו. אפשר לנסות להשאיר לו פתק נחמד שמבקש ממנו לשים לב להבא (אם זה יהיה תקיף, הסיכוי לקבל שיתוף פעולה קטן יותר). חלק גדול מהסימנים יכולים להעלם עם פוליש ווקס עדינים, מעבר לזה, לא שווה להתעסק. צביעת פגוש זה אלפי שקלים. כן שווה לתעד את הפגיעה ולחפש פגיעה תואמת על רכב השכן. לצלם את שני הרכבים חונים, את הרכב של השכן חונה עקום וכו׳. שיהיה.

מעולם לא ניתקלתי בדרישה לניקוי או תיקון בלאי, רק סתימת חורים וצביעה במידה והדירה נמסרה צבועה. בדירה שאני כרגע, כשקיבלתי אותה הקירות היו צבועים כמתחייב בחוזה, אבל בעל הבית התבאס שהמשקופים לא, כי הוא כן צבע אותם לפני המסירה. הדייר היוצא מצידו התגונן שא. זה לא נכלל, וב. הוא מיוזמתו ניקה את הדירה. אמרתי לבעל הבית, שלרוב משקופים באמת לא כלולים, אבל הוא, כאדם מההגונים שפגשתי, התבאס. הוא הוריד להם שכ״ד בקורונה כי הדייר לא עבד, האריך להם את החוזה לקיץ כדי שלא יוציאו ילדים ממסגרות. והנה הדייר היוצא מתקטנן איתו. לגבי נקיון, סעיף לא קריטי לדעתי. הדייר היוצא אומנם ״ניקה״ את הדירה, אבל זה כלל שאיבה ושטיפת רצפה בלבד. את הגועל השמנוני שנשאר במטבח (על הקירות, השולחן המובנה, בתוך המגירות ועוד), אחסוך לכם. גם את הסיליקון השחור מעובש היה צריך להחליף. אז מצד אחד הוא כמובן לא מחוייב לעשות זאת, מצד שני, שטיפת הרצפה זה בטל בששים לעומת הנקיון שהיה עוד דרוש שם. כשנכנסים להגדרה נוזלית כמו ״סביר״ זה פתח לבעיות. כל המערכות יכולות לתפקד, אבל להראות רע. לכן צריך שהחוזה יגדיר כמה שיותר במדוייק איך הדירה צריכה להמסר. אם הדירה עברה תחזוקה כלשהי לפני המסירה ומצפים שתוחזר באותה צורה, צריך לפרט. אם מישהו דורש שאנקה תריסים, שידאג לתעד שהוא מסר לי דירה עם תריסים שנוקו ממש לפני הכניסה. על אחת כמה וכמה אם יש דרישה לאיש מקצוע.

אני כן אציין שהתמקדתי עד עכשיו בשאלה של ניתוח יבש של העובדות הידועות מול התקנות, אבל לשאלת ההמשך של פות"ש לא עניתי. אם הבנתי נכון אין לך את הפרטים של הנהג השני. ואם אין לך אפשרות להשיג אותם, כל דיון האשמה מיותר, תצטרך לתבוע את חברת הביטוח שלך כדי לקבל פיצוי על הנזק. אתה תתקן, תקבל החזר פחות השתתפות עצמית ובזה יגמר הענין. קורה. לא נעים. יעבור. (חשוב שתשמור את כל הפרטים למקרה שהוא איכשהו יאתר אותך ויתבע בעתיד, אבל לפי ההתנהלות שלו בארוע, הוא ידע שהוא אשם ולכן מיהר לשחרר אותך לדרכך)

זה סיכון קיים. אם אתה עובר ברחוב צר שבוא אין חניה פנויה, יש סיכוי גדול שבעת אזעקה נהגים ינטשו את הרכב תוך חסימת הרחוב כדי לחפש מחסה. ראיתי את זה קורה יותר מפעם אחת.

לא הבנתי איפה הסתירה. אשמח לפירוט. וזה נכון שאין לנו את כל הפרטים, אבל זו תאונה די נפוצה ואם משלימים את התסריט השכיח, מדובר על רכב שנוסע לאט כדי לחפש חניה. מאחוריו נוסע רכב נוסף, אולי גם הוא מחפש חניה, אולי לא מבין מה פשר העיכוב. נהג שלישי מגיע, מזהה את האיטיות, רואה שהנתיב ממול פנוי ועוקף, כחוק, בלי שום סיכון לתאונה חזיתית. ואז הנהג שמראש יצר עיכוב בתנועה, מזהה מקום חניה ממול ומבצע סטיה פתאומית. כל התקנות שעוסקת בסיכון העקיפה בדרך פנויה מתייחסות לסכנה שבעדיפה בנתיב הנגדי. רק שהתאונה לא קשורה לסיכון הזה. מדובר על רכב שנעקף ולא היה מודע לאפשרות הזו וסטה מהנתיב. העיכוב שלו, הסטיה שלו, חסור בדיקת המראות שלו, לעומת עקיפה חוקית של הנהג השני, שגם אם היה מבצע אותה לאט יותר, כנראה לא היה יכול למנוע אותה, כי הכל תלוי בתזמון של סטית הנהג השני שבכלל לא טרח לבדוק אם הוא שם, בין שנסע מהר או לאט.

איך בדיוק? תקנות 40 ו-41 לא רלוונטיות לפות״ש, כי הוא את הסטיה כבר ביצע. והפגיעה בו לא נוצרה עקב סטיתו לנתיב של אחר, אלא הפוך, סטיה של אחר לנתיב שהוא כבר נמצא בו. שדה ראיה לא רלוונטי, הוא לא התנגש ברכב ממול שלא ראה אותו או כי לא יכול היה לסיים את העקיפה. הוא עקף רכב שסטה בפתאומיות לנתיב שלו. מאותה סיבה גם השאלה של עקיפת שני רכבים אינה רלוונטית. גם מי פגע במי לא רלוונטי. זו נקודה שעולה כל הזמן ולא ברור למה זה קורה עדיין. נקודת המפגש בין שני רכבים תלויה במשתנים שהם נפרדים מהשאלה מי ביצע עבירה. מישהו יכול לעבור באדום ולפגוע בצד של רכב חוצה, או לעבור באדום ולהפגע מחזית של רכב חוצה. זה תלוי רק במיקום היחסי בינהם, לא במי אשם. אתה נתפס לנקודת הכביש הדו סטרי, אין לה למעשה נגיעה לענין. באותה מידה זה היה יכול להיות כביש חד סטרי. התאונה אינה חזיתית ולכן הדבר היחיד שרלוונטי פה הוא סטיה מנתיב. זה באותה מידה זה יכול היה להיות כביש חד סטרי עם שני נתיבים. אפילו פה בפורום היו מקרים כאלה, של נהג זוחל בנתיב הימני בחיפוש אחר חניה, ואז מבחין באחת בצד השני, סוטה ופוגע ברכב שעקף אותו בחוק. לתנועה הנגדית אין פה שום משמעות. היתה לי תאונה דומה בעבר. שני רכבים עצרו. המתנתי לרגע, לא זזו. אותתתי והתחלתי לעקוף, ואז הרכב האחורי מבינהם החליט שגם הוא עוקף. הוא ניסה לטעון שאני לא בסדר, אבל השתתק כשהסברתי לו שהוא לא יכול לטעון שעשיתי משהו לא בסדר, כשהוא התכוון. לעשות בדיוק אותו דבר, רק 3 שניות אחרי.

על פי מה קבעת זאת? הוא עקף כחוק, במקום ששמותר לעקיפה. יתכן שניתן ליחס לו חוסר זהירות מסויים (אנחנו לא יודעים באיזו מהירות היה), אבל הוא לא עבר על שום איסור מפורש. הנהג השני לעומת זאת עבר על: 40. (א) לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון. 41. נוהג רכב לא יפנה ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה או כשהוא מתחיל לנסוע ולא יסטה מקו נסיעתו, אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש. 48. (א) נוהג רכב שנעקף, יסיט את רכבו עד כמה שאפשר לשפת הכביש כדי לאפשר לרכב העוקף, לעקוף בבטחה ולא יגדיל את מהירות נסיעתו עד לאחר שהרכב העוקף עבר על פניו. העובדה שאנשים שנוהגים בכביש עם נתיב אחד בכיוון הנסיעה שוכחים שצריך להסתכל במראה לפני שעוברים נתיב, כי אולי מישהו כבר עשה את זה לפניהם, לא הופכת את זה לאשמת הרכב העוקף.

יש ללכת על הכביש, ויש לטייל עליו כאילו אתה בבית ולהטיל את כל האחריות על הנהגים. לא יצא לי לראות בשום מקום אחר אדם קשיש עם הליכון מדדה באלכסון צומת סואן של רחוב ראשי עם שני נתיבים לכל כיוון, אוטובוסים, שליחים ומה לא. או קבוצת אנשים בשעת לילה ברחוב חשוך מטיילת על הכביש כאילו זה רחוב הולנדי. או ילדה בת 10 דוחפת עגלת תינוק לכביש בין מכוניות, כשאין לך סיכוי גדול להבחין לא בעגלה ולא בילדה. וכן, אלה אולי קיימים פה ושם גם במקומות אחרים, אבל ריכוז המקרים הוא בלתי פוסק. יש לי יכולת ניתוח ותגובה לא רעים כשזה מגיע לנהיגה. יכולת לזהות מרחוק כוונה של נהג או הולך רגל ולהגיב מראש בהתאם, אבל החברים בבני בר מתעקשים לבדוק את מהירות התגובה שלי על בסיס קבוע. ולא רק הולכי הרגל, אם כי אצלם זה מאוד מוקצן. ויש לי תחושה שהשרשור הזה עלול לתפוס כיוון אחר. השתדלתי להתמקד מאוד בענין עצמו, מקווה שלא יגרר לפסים אחרים.

חזרתי לעדכן אם במקרה יהיה רלוונטי למישהו בעתיד: מצאתי חניה בכחול לבן באחד הרחובות הסמוכים. לא היו המון מקומות פנויים, אבל היות וזה איזור עסקים בין היתר, אנשים יוצאים ומפנים מקום מידי פעם. מה שכן, נזכרתי שבני ברק זה המקום היחיד בעולם שיש לי חשש לנהוג בו. אין לי בעיה עם גשם, חושך, כבישים לא מוכרים, חציתי את נאפולי בשעת העומס, תימרנתי בשביל צר נסיעה לאחור בעליה תלולה, אבל בני ברק זה כאוס שלא מהעולם הזה. שרדתי כדי לספר.

הבעיה שהחיפוש בגוגל לא הראה כזה. עכשיו בבדיקה של סטריט ויו ראיתי איפה הוא. תודה

עלי להיות מחר בשמונה וחצי בבוקר ברבי עקיבא 86 בני ברק. אני בספק שאוכל לשחזר את ההצלחה שהייתה לי בטייבה, אז חזרתי להתייעץ עם הפורום. יש סיכוי למצוא חניה חוקית באיזור?

אומנם אף פעם אי אפשר להתחייב על תוצאות משפט אבל כדי שעיריה לא תישא בנזק שנגרם מליקוי יש לרוב שני טיעונים עיקריים: 1. חוסר זהירות של הנהג. לא רלוונטי כאן, רואים את הנהג מתקדם במהירות איטית, כדי לחנות במקום מתר, צמוד לפשת המדרכה כנדרש. לא היתה לו אפשרות להבחין בליקוי מראש, אלא אם היה עוצר, יוצא מהרכב ורוכן לבדוק. לא משהו שניתן לדרוש מנהג סביר. 2. מדובר בליקוי חדש שלעיריה לא היה זמן להגיב. גם לא רלוונטי, ניתן לראות נסיון תיקון חובבני ורשלני. אדני השפה זזו ממקומם, ופשוט שפכו בטון כדי למלא את החור שנוצר. פות"ש, לא לשכוח לצרף לסכום התביעה כל הוצאה רלוונטית, כולל מוניות, והוצאות שקשורות למשפט עצמו (אגרה, יום חופש...), ואפשר להוסיף סכום קטן של עוגמת נפש על עצם סרובם לשלם במקרה שהוא די ברור (לא להשתולל, מדובר על מאות בודדות של שקלים).

אם זה התיעוד ששלחת לעיריה, הדחיה מובנת. אין חיבור ישיר צילום של צמיג עם חור למדרכה. היה עליך לצלם את הגלגל כשהוא עוד מורכב על הרכב, כשהחור בסמוך לשפת המדרכה שגרמה לפגיעה. אם הצמיג עדיין אצלך, אפשר לחזור למקום ולצלם אותו ליד אותה נקודה כדי להראות שהגובה תואם. אם הוא לא אצלך, אפשר לנסות לבצע מדידות מתוך הסרטון ולקוות שיחד עם הסרטון שבו שומעים בבירור את הפגיעה, שופט ישתכנע על הקשר בין הדברים, בעיקר לאור העובדה שניתן לראות שהעיריה ביצעה במקום תיקון רשלני של מילוי המרווח בבטון במקום לסדר את הבעיה כמו שצריך.

לא מחקר אמיתי, אבל זכורה לי כתבה שציינה שלפחות אצל חלק מהנהגים זה גורם לתוצאה הפוכה, הם מאיצים כדי לראות לכמה יצליחו להגיע. כמובן, בלי נתונים ויתכן שזו תופעת שוליים, אבל בהחלט אפשר להאמין שהיא קיימת. באופן מפתיע, חברה שמשווקת אותם טוענת שמחקרים מראים הפחתה של 5-10 קמ״ש

זה לא תקין, אבל לא יעזור לך, וכנראה טעות סופר, השוטר עמד שם לאכוף נדחפים ורגיל לכתוב את אותן נסיבות. הוא החליט לרשום גם לך דוח על עצם הנסיעה בשוליים, אבל כתב נסיבות ״על אוטומט״. כמו שנכתב, זה לא ממש משנה, כי אתה לא מואשם בעקיפת הפקק אלא בנסיעה על השול, כך ששאלת מסלול נסיעתך בהמשך אינה רלוונטית ליסודות העבירה. גם אם יש וידאו שמוכיח שפנית, והשופט ינזוף בשוטר על הליקוי בדוח, לך זה לא יעזור.

תמרוני חניה הם לא הבעיה. מדובר על התחממות כתוצאה משימוש כזה לאורך זמן, כלומר זחילה בפקק לאורך זמן, לא תמרון חניה של כמה שניות.

להבנתי לפי התיאור הוא לא פנה, השוטר כתב שהמשיך צפונה. אולי טעה, אולי התכוון שנסע לכיוון צפון, אבל לא התכוון שחצה את הצומת לכיוון צפון. לא כל כך ברור, אבל לא ממש משנה לענין העבירה.

הוא לא קיבל דוח על קיפוח זכות, אלא על נסיעה בשול, לכן האלה לאן נסע וכמה רכבים עקף אינה רלוונטית. השאלה היחידה היא האם נסע על השול, ולפי התיעוד התשובה היא כן. כנראה שהשוטר נמצא שם לאכוף נדחפים, אבל החליט במקרה הזה להסתפק בסעיף השול, או בגלל שפות״ש לא פנה או מסיבה אחרת.

לדעתי הדוח אינו מוצדק. הולך הרגל לא נמצא על שפת אי התנועה שקרובה אליך בפריימים שעצרתי ניתן לראות שכשאתה כמטר מהמעבר הוא בכלל עדיין על המעבר השני (רואים את הראש שלו מבצבץ), וכשאתה ממש לפני המעבר, הוא עדיין לא השלים את חצית המעבר הקודם, ורק כשאתה על המעבר עצמו הוא עושה צעד ראשון לאי התנועה. מי שלא נותן לו ז״ק זה נהג הסוויפט והמונית. אולי היה ראוי שתאט ותעצור, ולו בגלל שאחרים לא יעשו זאת, אבל לפי החוק, לא היתה חובה כזו. דרך אגב, להסתרה אין רלוונטיות, מדובר על מעבר חציה מסומן היטב, עליך להאט ולבדוק באופן יזום אם יש הולך רגל שחוצה, אם יש משהו שמסתיר, מאיטים יותר.

שימו לב שה-130 מתייחס לחניה עם שני גלגלים על המדרכה בלבד, לא 4 גלגלים, אז אין סייג למרווח. לי האבחנה לא ברורה. למה זה משנה אם הרכב חונה על המדרכה וגם על הכביש. למה אם השארתי 130 ס״מ, אבל הפרעתי לתנועה בכביש זה יותר טוב מאשר אם חניתי עם 4 גלגלים על מדרכה ברוחב 5 מטרים. אבל שוין. יש דברים יותר הזויים מזה בתקנות.

הכוונה ככל הנראה לשני גלגלים על המדרכה וחסימה חלקית של הנתיב.

רק סביר להניח שאם תעצר, יקח לא מעט זמן לוודא ש״הכל תקין״. תאורטית זה ממצא מחשיד, שאמור להדליק נורה אדומה לשוטר. אבל אם זה נפוץ באיזורים מקרים מסויימים והפך שם לנורמה, לך תדע אם בכלל מתעסקים איתם.

אם היה תהיה לך נוחה, חריטה זה ענין די פשוט.

התהנגות נכונה בהשתלבות היתה חוסכת חצי מההאטות המיותרות בכבישים, גם של המשתלבים וגם של המשלבים. הנטיה המטומטמת להצמד לרכב שלפניך, במקום לפתוח פער ממנו, ולאפשר השתלבות ״ריץ׳רץ׳״. יש כמה נקודות שמוכרות לי, וודאי עוד עשרות אחרות שבהן יש האטות משמעותיות, רק בגלל הענין הזה. מצחיק אותי לראות בכל פעם את הנתקעים, ואילו אני, פתחתי מרחק, מצאתי ״פתח״ בנתיב שאליו עלי להכנס, התאמתי את המהירות שלי לאותו פתח להשתלבות חלקה. כאמור, שזה מצריך שיתוף פעולה מהמשלבים, שישארו פתחים דומים, ככה לכולם תהיה נסיעה חלקה יותר. לצערי זה לא תמיד קורה, כי אין תרבות נהיגה בארץ. נהגים לא מרוכזים ולא מתכננים נסיעה, לא מסתכלים קדימה ואחורה כדי להבין מה קורה סביבם, לא מתאימים מהירות ומנסי םלהתשלב בתנועה שנוסעת 100 קמ״ש כשהם ב-70, או סתם נלחמים שאף אחד לא יכנס לפניהם.