Be roo

זה ניחוש לא מבוסס, שלא ממש מתאים לניסוח "השופט משה עציוני, מבית המשפט העליון, קבע כי הנהג שמר על מרחק מספיק ונהג במהירות המתאימה לתנאי הדרך. לפיכך, קבע שהתאונה אירעה שלא באשמתו – עקב התנאים המכבידים שהיו במקום" https://oron-law.co.il/spacing-between-cars/ באמת לא ברורה לי ההתעקשות. כן, הנהג מאחור לרוב ימצא אחראי לתאונה. לא, זה לא אוטומטית ושופטים בוחנים כל מקרה לגופו. המציאות מציגה מקרים שהם הדרישה הגורפת אינה יכולה להתמלא. אתם לא מסכימים? סבבה. תתווכחו על כל מקרה בהתאם. להתחיל להטיל דופי בעורכי דין שמפרסמים את עצמם (כאילו שחסר לאילון אורון הצלחות להתהדר בהן), ואם זה לא עובד פשוט לכנות את כל פסקי הדין האלה כהזויים (ועוד מבלי שהפרטים שלהם ידועים).

1. לא ברור מה הזוי בלפסוק, שאם נהג נמצא בנתיב לידך ולפתע סוטה לפניך ובולם בחדות, אתה לא אשם בתאונה. החוק מחייב שמירת מרחק מהרכב שלפניך, לא מזה שלידך, גם אם עכשיו הוא פתאום לפניך ותאורטית אתה נדרש לשמור מרחק, המציאות (והשופט) מבינים שלוקח זמן להגיב ולהתאים את שמירת המרחק. 2. המידע בקישורים חלקי, אז בכל ללא ברורה הקביעה הנחרצת לגבי ה"הזיה". 3. וכן BRAKE CHECK נחשב ללא חוקי במדינות מסויימות (וגם בארץ בלימת חירום ללא סיבה אינה מותרת), אז כנראה שיש יותר הזויים ממה שאתה חושב. מאיפה האחוז הזה? המשפט הפלילי בארה"ב מתבסס על עקרון הספק הסביר, הוא לא מדיד כמותית. ציון המקרה של או-ג'יי היה רק כדי להסביר את המקרה, לא להקביל למשפט הישראלי שממילא מתנהל עם שופטים ולא מושבעים, ויש לו עקרונות שונים.

ומה בדיוק הטענה? שמה שכתוב לא נכון? שקרי ומומצא? שנהג שפוגע מאחור תמיד תמיד תמיד ימצא אשם? ואם זו לא הטענה, אז למה לציין זאת? מדובר על אנקדוטות רלוונטיות, שבאות להדגיש נקודה רלוונטית לדיון, לא נסיון להציג הוכחה ניצחת לטענה של צד בויכוח. את הערה לגבי ההבדל בין משפט תעוברה לדיני נזיקין קיבלתי, אכן מדובר על אמות מידה שונות, אבל צריך לזכור ברוב המקרים הושפטים הללו מתבססים על תקנות התעבורה (לעיתים עם ידע לקוי) כאשר הם פוסקים. אם כי יהיה מענין לבדוק כמה מקרים של "או-ג'יי סימפסון" (זכאי בפלילי, אשם באזרחי) היו בארץ.

הנה עוד מקרה של זיכוי, בו נהג שמר מרחק מהרכב שלפניו, שהסתיר לו רכב אחר שנגלה לעיניו רק ברגע האחרון לאחר שהרכב שלפניו סטה בפתאומיות: https://oron-law.co.il/hit-but-won/ ופה יש עוד אזכורים לנושא הבלימה/האטה משמעותית (בשילוב סטיה): https://www.traffic.what2do.co.il/P34434/ והנה פה יש אזכור לזיכוי בשל מזג אויר חריג, אפילו שכיבכול הנהג צריך לקחת אותו בחשבון: https://uliel.co.il/עבירות-תנועה-חמורות/תאונות-דרכים/אי-שמירת-מרחק-בין-רכבים/ בקיצור, הנהג הפוגע מאחור אשם לרוב, לא תמיד. מסתבר שגם זה לא תמיד נכון. מצאתי ספק דין שקבע שלמרות שרכב ב' פגע קודם לכן ברכב א'. נטען שהפגיעה הזו היתה קלה ולא הוכח שגרמה לנזק, ולפיכך אינה מהווה תאונה. ורק כשרכב ג' הגיע מאחור והדף אותו לפגיעה חזקה יותר הארוע הפך להיות תאונה ולכן רכב ב' לא יצא חייב. https://www.taavuraenoshi.co.il/מאמרים/אי-שמירת-מרחק-בתאונה-זיכוי-מתאונת-דר/

מעשית רוב הסיכויים שכן, תאורטית לא בהכרח. לפני שנים נתקלתי בפסק דין שקיבל את הטענה שכאשר שתי מכוניות מתנגשות לפניך, המרחק שנותר לך לבלום מתקצר. כלומר, גם אם ספרת 2-3 שניות, זה לא יספיק לך, כי המכונית שלפניך לא בניצלה את כל מרחק הבלימה שלה, היא נעצרה לפני כן ברכב שלפניה. אז נכון שתיאורטית, החוק לא קובע איזה מרחק לשמור אלא רק דורש שתוכל ״לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה״, אבל לפחות במקרה הזה השופט הבין שיש מקרים שזו דרישה שלא ניתן לעמוד בה. ידוע לי אישית גם על מקרה אחר שבו הנהג מאחור הצליח לשכנע את השופט שהרכב שלפניו בלם בחוזקה ללא סיבה, ויצא פטור מתשלום נזק. (ולפי סרטוני פייסבוק, בארה״ב לפחות, אם תוכיח שבוצע Brake check, תצא זכאי)

בשביל זה יש רגולטור, ובמערכת הבנקאית הוא מתערב לעיתים תכופות. תהיה בטוח שפעם גם לא היה ביטול אוטומטי של הוראות קבע עד שמישהו לא בא ודרש. אפשר גם לדרוש את זה. מתישהו זה יכאב מספיק לאדם הנכון וזה יקרה.

הזוי שלא קיימת מערכת שיודעת להתמודד מראש עם דברים כאלה. הקפאת חשבון הנפטר היא דבר נכון, אבל לגרום לחובות לגדול ללא סיבה זה פשוט חסר הגיון. אז למדו לבטל הוראות קבע. מצויין. למה לעצור בזה? לא אמור להיות קשה במיוחד לעשות מערכת שתזהה אם מדובר בעסקת תשלומים עליה התחייב הנפטר מראש, ולאפשר את ביצוע התשלום (אלא במקרה חריג של יציאה ממסגרת אשראי). בסוף היורשים סובלים מזה, גם בהתרוצציות, וגם בהפסד כספי.

הדיון הקבוע. האם לגלות ולמנוע מראש את העבירה, לעומת העובדה שמהירות היא עבירה מתמשכת ולא ניתן לבצע אכיפה לארוך כל הקטע, וכולנו מודעים לתופעת הברקסים רגע לפני המצלמה וההאצה שאחריה. לפיכך יתרונות בלגלות, ויש יתרונות בלא לגלות, וההחלטה לגלות רק חלק, ולהשאיר אחרות מוצנעות היא סבירה.

זה לא אומר שיש מעקב שהדוור החזיר אותו למקום. אבל לא זה הדיון. גם אם הוא לא זרק את המכתב, הוא יכול לא לשים את ההודעה. הנקודה היא שאין שום מעקב אחרי פעולת הדוורים, ואנחנו יודעים מהפורום שיש מקרים שבהם אין ספק שהם טועים או סתם מתעצלים, ואין דרך להוכיח זאת.

אני לא אתפלא אם אין להם מעקב על דואר רשום שחוזר עם הדוור לסניף...

התגובה הזו סוגרת את הענין מבחינתך. לטענתם השאירו לך בתיבה הודעות על דואר רשום ולא באת לאסוף. הם לא נדרשים להוכיח שזה בוצע, ואם הדוור החליט באותו יום שבא לו לזרוק את המכתבים לפח וללכת לים, אין לך שום דרך להוכיח שאין לך אחות.

על פי מי? לא ידוע לי על חובה על המשטרה לגלות את המיקום. יש מקומות בהם החליטו שיש אינטרס לפרסם אכיפה (כמו השלטים שמודיעים על אכיפה אלקטרונית), זה לא אומר שזו חובה. אישור המיקומים הוא ענין פנימי של המשטרה, ועד כמה שידוע לי אין לה חובה לפרסם מה הקריטריונים לאישור, איזה מקומות אושרו , או עדכונים בנושא.

מיושנים, ארוחת בוקר, מקושט... הוא מחפש מקום נקי לשים את הראש ללילה וזרם מים נורמלי למקלחת בבוקר. כל מה שצריך זה מקום שהוא לא חורבה, גם אם העיצוב תוקע בסבנטיז.

לא הבנתי על מה הדיון. קביעת כיווני נתיבים בצמתים נקבעת לפי צרכי זרימת התנועה, שיקולי בטיחות ואילוצים בשטח. במקרים מסויימים נעזרים בנתיבים מתחלפים שמשנים את יעודם לאורך היום בהתאם לשינויים בצורך. אין חובה לחלוקה מסויימת כזו או אחרת.

עושים גם עושים. אצלי בשכונה יש שניים כרגע. אולי לא מאוד נפוץ, אבל לא יזיק לטייל בשכונות שמעניינות אותך עם האף למעלה. רק תזהר לא להכנס בעמוד.

זה לא נאסר במפורש, ולמיטב ידעתי לא קיימת פרשנות של בית המשפט שאוסרת זאת. הענין הוא שסביר להניח שבזמן ההקראה הקולית, ההודעה מוצגת על המסך, אז אולי לשוטר יהיה קשה לראות, אבל אם יחליט לתת דוח, לך תוכיח שלא קראת.

לא ממש פותר את הענין החוקי, לפחות מבחינה תאורטית. התקנות אוסרות על קריאת הודעות בנהיגה. הממשק לא משנה.

תמרור צריך להיות מוצב במקום שבו הוא רלוונטי ונראה למי שצריך להבחין בו. אם רוצים לאסור פרסה ימינה, מציבים את התמרור בצד ימין בסמוך למקום שאליו תאורטית עלולים לרצות לבצע פרסה. מישהו שלף תמרור מהערימה הלא נכונה. רוב האנשים בכלל לא מודעים לקיומו של תמרור כזה, הם נדירים, ההבדל קטן ולכן קל לטעות. רוב הנהגים בכלל לא ישימו לב.

לי יש את אותה בעיה. ניסיתי הסרה והתקנה מחדש, וכשזה לא עזר החלטי לא להתאמץ,פשוט התקנתי את "צופר". היא אצלי רק לגיבוי, כי ההתראות המערכתיות מספיקות לשימוש שלי. צופר נראית אמינה, ההתראות שלה מגיעות 2-3 שניות אחרי המערכתיות.

כולנו מגיבים בלי לדעת בדיוק איך הדברים מתנהלים בנוהל החדש. כתבתי במפורש באחת ההודעות התייחסות לענין, ההמלצה שלי מראש היתה להתייעץ עם עו"ד לפני הגשת הערר כדי להבין איך נכון לנסח אותו לטובת הנוהל החדש (אני אהמר שעו"ד בתחום כבר מקיימים שירות כזה) כי לאחר מכן זה כבר כנראה לא ישנה.

אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצוות. אם לא מקבלים את התרשים לגבי מיקום השוטר, אז הוא גם לא עדות למיקומו של פות"ש. אבל אכן, צירופו היה טעות. בין שהוא נכון ובין שלא.

אם אנחנו מאמינים לגרסת פות"ש, הרי שניתן לפרש זאת גם אם השוטר עמד בצומת ופות"ש חלף "לפניו". נכון שהמערכת תטיל ספק בקיומה של גרסת פות"ש לגבי המיקום, אבל העובדה שהשוטר לא טרח לפרט שום דבר אחר לגבי מיקומו מלבד שם רחוב כללי, הרי שניתן היה לטיל ספק בעדותו אם היה מתושאל ע"י עו"ד חודשים אחרי הארוע. גם אם נקבל את הפרשנות לפיה הניידת נסעה בעקבות פות"ש, עדיין ניתן להטיל ספק בשדה הראיה שלו לגבי הולכת הרגל, היו והדבר תלוי במיקום היחסי של הרכבים. הולכת הרגל עמדה בצד ימין, שדה הראיה לנהג שיושב בצד שמאל, ורכב מלפנים מסתירים פעמים רבות הולכי רגל (ועידו על כך גלי הצפירות שמקבלים נהגים שעצרו לפני מעבר חציה ואלה שמאחוריהם לא מבינים למה). לכן הטלתי בספק באסטרטגיה של פות"ש, שמסר גירסה, שמאפשרת לשוטר להשלים פרטים, בין שהם סותרים את טענת פות"ש ובין שלא. זו בדיוק הנקודה, זו טענה עם הרבה משקל, רק שבערר סיפקת לשוטר הזדמנות להשלים את החסר כשהזכרון עוד טרי יחסית בראשו. ניתן להטיל ספק

מבחינת גוגל מפות, בהחלט יש בסיס טענה פות״ש. אומנם אין תמונה מהנתיב של השוטר, אבל מהזויות במקום אפשר בהחלט לדמיין איך נהג ברכב שעומד בתמרור עצור ברחוב אלעזר, לא יכול לראות הולך רגל בצד הרחוק של ויצמן, כאשר רכב עובר שם. השוטר גם לא טרח לציין שיש בויצמן שני נתיבים, ובאיזה מהם היה פות״ש (מה שמשפיע על זוית ההסתרה האפשרית) ולא ציין שלא היו רכבים בנתיב הנגדי. כאמור, הוא בכלל לא ציין היכן היה כשפות״ש עבר שם. כאמור, בכלל לא בטוח שהיה נכון לפות״ש לציין את העובדות הללו בערר, אבל זה כבר נעשה.

ישה, הקביעות הנחרצות שלך לא ברורות ("הלך עליך", "סתירה מוחלטת"). תיאור השוטר כללי וחסר פרטים,. לכן אי אפשר לקבוע דברים מוחלטים. כמו שהוא לא ציין שהוא עמד בדוד אלעזר, הוא גם לא ציין היכן כן היה בזמן שפות"ש עבר את העבירה כביכול. תיאור ה"נסעתי אחריו", מתיחס לזמן של לאחר ביצוע העבירה ועצירתו. גם הקביעה אם יכול היה לראות את הולכת הרגל מהרחוב הניצב חסרת בסיס. מדובר על תרשים סכמתי. אפילו צילום של גוגל מפות לא מאפשר קביעה מוחלטת, כי הוא לא מעודכן ולא מבוצע מזוית הראיה הרלוונטית. תאורטית, העובדה שהולכת הרגל עמדה בצד הרחוק, בהחלט יכולה ליצור מצב שהיא הוסתרה לשוטר. עדיף היה לפות"ש לחזור למקום ולנסות לצלם את זוית הראיה ממקום עמידתו של השוטר, ואם אפשר מתוך רכב שעומד בצומת. גם הטענה שהבחין בהולכת הרגל חוצה לאחר שעבר לא קובעת דבר. יכול להיות שעמדה עם הגב וניהלה שיחת טלפון, וכשסיימה חצתה. כוונות משתנות, מציאות משתנה. מה שקובע זה מה היה כאשר עבר שם. לא אחרי. בדיוק כמו שאם אודה שרמזור התחלף לאדום, זה לא אומר שכאשר נכנסתי צומת הוא היה אדום.

שוב, זה לא הקופאית. אף אחד לא יודע שהיא שכחה להעביר או מישהו גנב או המחסנאי לא ספר נכון. בא לך לוודא שאין השלכות, תמציא סיפור שלקחת עוד פריט אחרי האזעקה ושכחת להעביר. אפשר בהחלט לחכות עם החוב הזה, אבל אם זה יושב לך על המצפון, זה בינך לבין הלו״ז שלך.