לימודי מדעי המחשב או ניסיון צבאי בתחום?

[sperial]

ממוצעי והתפלגות ציונים במבחנים הם עניין של מדיניות מוסדית ושל מדיניות של מרצה.

 

מישהו כתב כאן פעם שמבחינתו (כמגייס עובדים) ציון 80 בטכניון מקביל ל-85 בבן גוריון ול-90 בת"א. לא כיון שהמוסדות ברמה שונה ,אלא כיון שהמבחנים מכוילים אחרת. אבא שלי סיפר לי שבתחילת שנות ה-50 התעניין בלימודים באוניברסיטה האמריקאית יוקרתית. בלי קשר לכך שהעניין ירד מהפרק מהר מאד, הוא הבין שבאותו מוסד ציון המעבר היה 40%. אבל היית צריך להיות גאון על כדי לקבל את אותו ציון. לי היה בטכניון מרצה שלכל צחקוק של סטודנטים הגיב ב"צוחק מי שצוחק אחרון". במבחן היתה חלוקה ברורה מאד של הציונים: שליש קיבל 50,שליש 55 (ציון המעבר) ושליש 60. אף אחד לא נכשל כשלון עמוק, ואף אחד לא קיבל ציון "סביר".

 

איכות של מרצים היא בעיה נפרדת. כמוסדות מחקר, אוניברסיטאות מדגישות את יכולם של אנשי הסגל כחוקרים, לא כמורים. התחושה האישית שלי שלהיות מורה זו תכונה מולדת, ומעטים האנשים שיש להם השילוב המנצח של להיות חוקר טוב ומורה טוב. אז הסטודנטים צריכים לעשות מה שדור מתאר: ללמוד באופן עצמאי ולהסתמך על מקורות כמו ההרצאות שציין דור או הרצאות בפיזיקה של מריו ליביו (כן, מלפני 20 שנה, אבל הפיזיקה של רמת המבוא לא השתנתה). ואני מוסיף - אחד הערכים המוספים של אוניברסיטה הוא קידום יכולת הלימוד העצמי, שכל כך חשובה בהמשך הדרך.

עריכה אחרונה ב-24 לפברואר, 2017 על ידי sperial

[ניקו פ.]

ממוצעי והתפלגות ציונים במבחנים הם עניין של מדיניות מוסדית ושל מדיניות של מרצה.

 

מישהו כתב כאן פעם שמבחינתו (כמגייס עובדים) ציון 80 בטכניון מקביל ל-85 בבן גוריון ול-90 בת"א. לא כיון שהמוסדות ברמה שונה ,אלא כיון שהמבחנים מכוילים אחרת. אני לא אסתור בוודאות כי אני לא מכיר כל תואר וכל קורס, אבל מעולם לא שמעתי על דבר כזה. אני משתף חברים מהטכניון ולהפך והכל די דומה. מבחן אמריקאי הוא אמריקאי. 25 שאלות, 4 נקודות לשאלה, בהצלחה. כנ"ל חבריי שלמדים הנדסה, הרוב די דומה בין ת"א לטכניון. מה שכן, מרצה במוסד 1 יכול להוריד X נק' על טעות במבחן פתוח ובמוסד אחר X+5. יש מרצים נורא קנאים למקצוע ויש כאלו שפחות. בגלל זה אני לא סותר אותך, רק מציין שזה כנראה משהו מאוד ספציפי שדיברו עליו.

 

אבא שלי סיפר לי שבתחילת שנות ה-50 התעניין בלימודים באוניברסיטה האמריקאית יוקרתית. בלי קשר לכך שהעניין ירד מהפרק מהר מאד, הוא הבין שבאותו מוסד ציון המעבר היה 40%. אבל היית צריך להיות גאון על כדי לקבל את אותו ציון. לי היה בטכניון מרצה שלכל צחקוק של סטודנטים הגיב ב"צוחק מי שצוחק אחרון". במבחן היתה חלוקה ברורה מאד של הציונים: שליש קיבל 50,שליש 55 (ציון המעבר) ושליש 60. אף אחד לא נכשל כשלון עמוק, ואף אחד לא קיבל ציון "סביר".

זה לא לעניין. איך זה אפשרי בכלל? לא היו ערעורים?

ממוצע מתחת לעובר [אצלנו 60 עובר] חייב לקבל פקטור למיטב ידיעתי. מרצה שלא מתפקד מקצועית, ולא התכונן היטב לקורס זו בושה כמו שציין פו הדב. כיום ניתן לעלות לוועדת הוראה, רק לא בטוח שכדאי להכעיס מרצה.

 

איכות של מרצים היא בעיה נפרדת. כמוסדות מחקר, אוניברסיטאות מדגישות את יכולם של אנשי הסגל כחוקרים, לא כמורים. התחושה האישית שלי שלהיות מורה זו תכונה מולדת, ומעטים האנשים שיש להם השילוב המנצח של להיות חוקר טוב ומורה טוב.

להיות מורה טוב זה נרכש. אפשר ללמד. אנשים עם נטייה, כשרון ואהבה להוראה סביר שיתפתחו יותר, אבל להיות מורה טוב צריך ללמוד. לא מספיק ניסיון בלבד. זה בכלל, ויש לו יוצאים מן הכלל. גם מרצי סגל ההוראה שדור ציין אינם מורים למיטב ידיעתי. כלומר, לא עברו הכשרת הוראה. מישהו יודע אחרת? אשמח להתבדות.

אז הסטודנטים צריכים לעשות מה שדור מתאר: ללמוד באופן עצמאי ולהסתמך על מקורות כמו ההרצאות שציין דור או הרצאות בפיזיקה של מריו ליביו (כן, מלפני 20 שנה, אבל הפיזיקה של רמת המבוא לא השתנתה). ואני מוסיף - אחד הערכים המוספים של אוניברסיטה הוא קידום יכולת הלימוד העצמי, שכל כך חשובה בהמשך הדרך.

בעידן של היום אפשר ללמוד כמעט הכל לבד. המידע כל כך נגיש וכל כך מדויק שזה overwhelming.

יחד עם זאת, עבור הרוב, אין תחליף להוראה פרונטלית איכותית. חבל שהיא נדירה במחוזות האוניברסיטאות.

מריו ליביו אגדה.

[vadim6385]

כן, הבעיה שגם מקומות עבודה דורשים הוכחה כתובה לזה, אחרת לא היה טעם לבזבז 3-4-5 שנים על תואר אקדמי

[Pika007]

וואו, ניקו, התמונה משם נראית כל כך שונה מפה, אתה בטוח במה שאתה אומר?

אני לומד בטכניון, בתחילת התואר חשבתי להיעזר בקורסי הבסיס בחברים מאוניברסיטאות אחרות שלומדים תארים מקבילים בערך.

בקורסי המתמטיקה לא הבנתי איך חברים מהנדסת מכונות באב"ג שולחים לי מבחנים סבירים לחלוטין בחדו"א בזמן שאני סובל עם איזו הזיה של מרצה שהחליט לתקוע בתרגיל במבחן חלוקה ב nlognlogn ושאל על זה שלל הוכחות מטורללות. כנ"ל לגבי מבחנים בקורסים מתקדמים יותר (דינמיקה ומקצועות זרימה לדוגמה), הפער ברמה במבחנים ברור. אבל יודע מה, זה אפילו לא היה מפריע לי אם-

 

זה לא לעניין. איך זה אפשרי בכלל? לא היו ערעורים?

ממוצע מתחת לעובר [אצלנו 60 עובר] חייב לקבל פקטור למיטב ידיעתי. מרצה שלא מתפקד מקצועית, ולא התכונן היטב לקורס זו בושה כמו שציין פו הדב. כיום ניתן לעלות לוועדת הוראה, רק לא בטוח שכדאי להכעיס מרצה.

 

ממוצע מתחת לעובר חייב לקבל פקטור? אני יכול להדפיס לך רשימה שלמה של קורסים שעברתי בתואר עם ממוצעי 40 ומשהו וחציון גם כן מתחת ל 50, שום פקטור, "תלמדו טוב יותר למועד ב'" (כי הוא באופן מסורתי קשה יותר ועם ממוצע מזוויע באותה מידה או גרוע יותר)

 

כמו הרבה סטודנטים בארץ, הדבר החשוב ביותר שלמדתי בטכניון הוא איך ללמוד בעצמי. אפשר לראות ממש מגמה ברורה, ככל שבקורס מסוים אני נוכח פחות בהרצאות, ככה הציון שלי בו גבוה יותר.

[sperial]

ניקו - בטכניון העובר במקצוע הוא 55 (יש דרישות נוספות לגבי ממוצעים). זה תואם לכיול השונה של המבחנים. זו גם הסיבה שבגללה הזכרתי את הסיפור על האוניברסיטה האמריקאית מלפני 65 שנה.

 

אתה טועה בכך ש"מבחן אמריקאי הוא מבחן אמריקאי". פשר להכניס לתוך המבחן שאלות ברמות שונות. אני התודעתי להבדלים כאשר יצאתי לחילופי סטודנטים בחו"ל, ובמעונות היתה גם סטודנטית מת"א. בשיחה אתה התברר ההבדל בציונים, למרות שבסופו של דבר כנראה אין הבדל גדול ב"תוצרת" של הפקולטות. את זה אני אומר בהסתייגות, כיון שאיני מכיר השואות ישירות.

 

לגבי המורים מלידה - מה שכתבתי ממש לא מדעי. זו תחושת בטן שלי. אבא שלי היה כזה, ועד היום יש לו מעריצים, כאלה שלמדו אצלו לפני 40 ו-50 שנה. כאשר הוא נפטר לפני כשנתיים הגיעו אי אילו מהם לניחום אבלים. גם אשתי כזו, ונראה לי שלא יכול להיות מורה טוב שלא אוהב את המקצוע ואת התלמידים, וזו נראית לי תכונה מולדת או שנרכשת בגיל צעיר מאד. כמובן שצריך ללמוד דידקטיקה ופסיכולוגיה ועוד שורה של נושאים, אבל הבסיס הוא ידע מעמיק בחומר אותו מלמדים ורצון וסבלנות לעמוד מול כתה.

 

להיות מרצה זה עניין אחר, כיון שהרצאה היא הרבה יותר חד כיוונית מהוראה. המרצה מציג את החומר, הסוף ההרצאה עונה לשאלות - ולא מפעיל את הכתה כמו מורה שהעבודה שלו הרבה יותר אינטראקטיבית. אבל מרצה (וגם מורה) חייב לשלוט בחומר לפחות בשתי דרגות מעל הסטודנטים (ולכן להוראה בתיכון נדרש תואר שני, ולהוראת סטודנטים בלימודי הסמכה נדרש תואר שלישי), וגם ללמוד טכניקה נכונה של הרצאה, גם אם אין לו היכולת הטבעית. הבעיה היא לא מעט מרצים באוניברסיטה רואים את מטלת ההוראה, במיוחד לקורסי היסוד, כמעמסה שמפריעה לעבודתם העיקרית, וכך גם מתיחסים אליה. ד"א - זה לא מונע מהם להיות מנחים טובים, עבדה באחד על אחד או אפילו קבוצה קטנה של סטודנטים זה סיפור אחר לגמרי.

[guya72]

שו?

מעסיק שיפסול מועמד על סמך מוסד לימודים (אחרי שהמועמד כבר הגיע לראיון!) למרות שהמועמד (לצורך הדיון) הפציץ בראיון - זה מעסיק שבמילא לא הייתי רוצה לעבוד אצלו.

מעסיק כזה מראש לא מזמן אותך לראיון עבודה...

ישנם מעסיקים שמעוניינים בבוגרים של מוסדות ספציפיים. חלקם עקב השם שיש למוסדות אלו. חלקם עקב כך שהם מכירים את תוכנית הלימודים של המוסד ויודעים כי היא הבוגר בעל ידע המתאים לצרכים שלהם.

 

לגבי אופציה 2, קח בחשבון שני דברים:

א'- הזמן הממוצע לסיום תואר תלת שנתי במדמ"ח בטכניון עומד על כמעט 4 שנים.

באופן כללי, ברוב המוחץ של פקולטות ההנדסה/מדמ"ח זמן סיום התואר הממוצע ארוך ממה שנקרא "מערכת מומלצת".

.

תואר תלת-שנתי בטכניון מיועד בעיקר לסטודנטים שמעוניינים להמשיך ישר לתואר 2.

אינני יודע מהיכן הסטטיסטיקה שלך לגבי זמן סיום התואר. זה כבר תלוי ספציפית בסטודנט - האם הוא עומד בקצב ובלחץ הלימודים.

[ניקו פ.]

וואו, ניקו, התמונה משם נראית כל כך שונה מפה, אתה בטוח במה שאתה אומר?

אני לומד בטכניון, בתחילת התואר חשבתי להיעזר בקורסי הבסיס בחברים מאוניברסיטאות אחרות שלומדים תארים מקבילים בערך.

בקורסי המתמטיקה לא הבנתי איך חברים מהנדסת מכונות באב"ג שולחים לי מבחנים סבירים לחלוטין בחדו"א בזמן שאני סובל עם איזו הזיה של מרצה שהחליט לתקוע בתרגיל במבחן חלוקה ב nlognlogn ושאל על זה שלל הוכחות מטורללות. כנ"ל לגבי מבחנים בקורסים מתקדמים יותר (דינמיקה ומקצועות זרימה לדוגמה), הפער ברמה במבחנים ברור. אבל יודע מה, זה אפילו לא היה מפריע לי אם-

ממוצע מתחת לעובר חייב לקבל פקטור? אני יכול להדפיס לך רשימה שלמה של קורסים שעברתי בתואר עם ממוצעי 40 ומשהו וחציון גם כן מתחת ל 50, שום פקטור, "תלמדו טוב יותר למועד ב'" (כי הוא באופן מסורתי קשה יותר ועם ממוצע מזוויע באותה מידה או גרוע יותר)

 

כמו הרבה סטודנטים בארץ, הדבר החשוב ביותר שלמדתי בטכניון הוא איך ללמוד בעצמי. אפשר לראות ממש מגמה ברורה, ככל שבקורס מסוים אני נוכח פחות בהרצאות, ככה הציון שלי בו גבוה יותר.

 

אתה צודק. אני טעיתי. לנו אמרו שממוצע מתחת לעובר מפקטרים. אני מניח משהו של ת"א ואולי אפילו פקולטי.

לגבי רמות. אני לא למד הנדסה ולא מדמ"ח, אז קשה לי להגיד בוודאות. אני בטוח במה שמספרים לי, לא במרחב המדגם שלי. אחותי לומדת חשמל ופיזיקה בטכניון ובהחלט ניכרת קריעת התחת. מספרת שיותר קשה מתל אביב בהשוואה עם חברות. מצד שני מכר שלמד מדמ"ח בטכניון והשנה עבר לת"א אומר שזה די דומה. אולי כי זו שנה א' אצלו, אולי כי הוא דגנרט. לא יודע. הוא אדם אחד ודי מבריק, אז אולי עבורו זה דומה.

מה שכן, בכל מקום אתה לומד ללמוד לבד כי אין ברירה אחרת.

 

ניקו - בטכניון העובר במקצוע הוא 55 (יש דרישות נוספות לגבי ממוצעים). זה תואם לכיול השונה של המבחנים. זו גם הסיבה שבגללה הזכרתי את הסיפור על האוניברסיטה האמריקאית מלפני 65 שנה.

 

אתה טועה בכך ש"מבחן אמריקאי הוא מבחן אמריקאי". פשר להכניס לתוך המבחן שאלות ברמות שונות. אני התודעתי להבדלים כאשר יצאתי לחילופי סטודנטים בחו"ל, ובמעונות היתה גם סטודנטית מת"א. בשיחה אתה התברר ההבדל בציונים, למרות שבסופו של דבר כנראה אין הבדל גדול ב"תוצרת" של הפקולטות. את זה אני אומר בהסתייגות, כיון שאיני מכיר השואות ישירות.

אני לא חושב שאני טועה כמו שאני לא חושב שאתה טועה. ההבדל נובע מכךשאנחנו מדברים על תקופות שונות.

גם לגבי בחינות שאינן ארציות, ראיתי מבחנים מהטכניון וראיתי מבחנים שלי. מאוד דומה וקשה לקבוע חד משמעי מה יותר קשה. לא יודע איך זה במקצועות ההנדסה, אבל בחוג שלי זה די חופף. ישנם מקצועות שמלמדים באופן שונה [בטכניון מאוד אוהבים להתעמק במתמטי למשל], אבל מה שלימדו, או מה שנכלל בסילבוס, פחות או יותר אותה רמה במבחנים שראיתי. אני פתרתי מבחנים של הטכניון בין היתר. שלחתי לחברים בטכניון דברים שלי.

כמובן שזה תלוי חוג, קורס ומרצה, אבל הקווים הכלליים אותו דבר ומה שעושה את עיקר ההבדל זה המרצה.

 

לגבי המורים מלידה - מה שכתבתי ממש לא מדעי. זו תחושת בטן שלי. אבא שלי היה כזה, ועד היום יש לו מעריצים, כאלה שלמדו אצלו לפני 40 ו-50 שנה. כאשר הוא נפטר לפני כשנתיים הגיעו אי אילו מהם לניחום אבלים. גם אשתי כזו, ונראה לי שלא יכול להיות מורה טוב שלא אוהב את המקצוע ואת התלמידים, וזו נראית לי תכונה מולדת או שנרכשת בגיל צעיר מאד. כמובן שצריך ללמוד דידקטיקה ופסיכולוגיה ועוד שורה של נושאים, אבל הבסיס הוא ידע מעמיק בחומר אותו מלמדים ורצון וסבלנות לעמוד מול כתה.

מאוד מסכים עם המודגש. אני מאוד אוהב את העבודה שלי, אם כי אין לי תואר בהוראה. אני עדיין מקפיד ללמוד חינוך והדרכה באופן שוטף ולהתעדכן בכל מה שקורה בתחום הדידקטי.

 

להיות מרצה זה עניין אחר, כיון שהרצאה היא הרבה יותר חד כיוונית מהוראה. המרצה מציג את החומר, הסוף ההרצאה עונה לשאלות - ולא מפעיל את הכתה כמו מורה שהעבודה שלו הרבה יותר אינטראקטיבית. אבל מרצה (וגם מורה) חייב לשלוט בחומר לפחות בשתי דרגות מעל הסטודנטים (ולכן להוראה בתיכון נדרש תואר שני, ולהוראת סטודנטים בלימודי הסמכה נדרש תואר שלישי), וגם ללמוד טכניקה נכונה של הרצאה, גם אם אין לו היכולת הטבעית. הבעיה היא לא מעט מרצים באוניברסיטה רואים את מטלת ההוראה, במיוחד לקורסי היסוד, כמעמסה שמפריעה לעבודתם העיקרית, וכך גם מתיחסים אליה. ד"א - זה לא מונע מהם להיות מנחים טובים, עבדה באחד על אחד או אפילו קבוצה קטנה של סטודנטים זה סיפור אחר לגמרי.

[כוכב השחר]

@מלכישוע:

לא יודע איזה משרות סטודנט יצא לך לראות אצל המועמדים שלך, אבל כל המשרות סטודנט שאני ראיתי עד היום עשו בדיוק את אותה עבודה של חבריהם למשרד במשרה מלאה - פשוט בכמות קטנה יותר. מעבר לזה - באף ראיון שהייתי עד היום לא רמזו שהניסיון שלי כסטודנט נחשב פחות או משהו דומה...

[יבגניפ]

רק חשוב להזכיר שעם כל התלונות על מבחנים שמטרתם להכשיל, יש לא מעט אנשים שמסיימים תואר ראשון במדמח עם ממוצע סביר למדי (85+) בכל המוסדות המוכרים.

 

פותח השרשור, מנהלי מוצר טובים יש להם לרוב לפחות תואר ראשון שרלוונטי לתחום עיסוקם, ובמקרים רבים שאני מכיר גם תואר שני ו\או רקע טכנולוגי. יש הימור בכל מסלול שתבחר, אבל ניסיון של שנתיים כמנהל מוצר וללא תואר, זה לא מובטח שתמצא עבודה בחוץ בקלות. האם אתה מכיר מתודולוגיות פיתוח שונות (מבחינת חיי מוצר תוכנה וכו')? הייתי ממליץ לך בשבילך ההתחלה לברר באיזו מתודולוגיה עובדים ביחידה שאליה אתה שוקל לעבור ולהבין ולוודא אם זה באמת מרגיש לך כמשהו שיהיה רלוונטי לכשתשתחרר.

כמובן, צריך גם לזכור שלמרות שם התפקיד, מנהל מוצר לא בהכרח מנהל אף אחד, אלא בעיקר מגדיר את הדרישות וצועק על המתכנתים כשהם עושים משהו אחר - אם ניהול של אנשים זה משהו שחשוב לך ואתה מצפה להשיג מהתפקיד.

 

תואר ראשון בפתוחה לוקח, עפי מה שאני מכיר מהצד, בכיף שש - שבע שנים. לעשות קורסים בתקווה שיכירו בהם במוסד אליו תעבור אחר כך, זה בכל מקרה רעיון טוב, אם יש לך את הזמן לזה.

 

בכלל, אולי השאלה הראשונה שאתה צריך לברור עם עצמך היא איזה משתי הנישות אתה חושב שתעניין אותך יותר.

יש לא מעט מתכנתים שאני מכיר, שאחרי כמה שנים של כתיבת קוד, עברו להיות PM. זה אפיק די מקובל. כמובן, שוב, ניסיון טכנולוגי עשיר מבטיח שתהייה גם PM טוב יותר, אבל זה לא הכרחי כדי להיות אחד.

 

לוציפר, זה לא מה שמלכישוע כתב. הוא טען שמסתכלים קודם כל על המוסד בו אתה לומד או למדת, כל עוד הניסיון שיש לך זה רק משרות סטודנט.

אבל זה די מעגלי. לסטודנט - לשם ההקצנה - למשאבי אנוש ממכללת עמק יזרעאל, יהיה יותר קשה מלכתחילה למצוא עבודה בחברה נחשבת גם במשרה חלקית.

עריכה אחרונה ב-24 לפברואר, 2017 על ידי יבגניפ

[כוכב השחר]

מעסיק כזה מראש לא מזמן אותך לראיון עבודה...

ישנם מעסיקים שמעוניינים בבוגרים של מוסדות ספציפיים. חלקם עקב השם שיש למוסדות אלו. חלקם עקב כך שהם מכירים את תוכנית הלימודים של המוסד ויודעים כי היא הבוגר בעל ידע המתאים לצרכים שלהם.

 

 

תואר תלת-שנתי בטכניון מיועד בעיקר לסטודנטים שמעוניינים להמשיך ישר לתואר 2.

אינני יודע מהיכן הסטטיסטיקה שלך לגבי זמן סיום התואר. זה כבר תלוי ספציפית בסטודנט - האם הוא עומד בקצב ובלחץ הלימודים.

הנחת היסוד היתה שכבר הגעתי לראיון - כתגובה להודעה שציטטתי.

[malcishua]

@מלכישוע:

לא יודע איזה משרות סטודנט יצא לך לראות אצל המועמדים שלך, אבל כל המשרות סטודנט שאני ראיתי עד היום עשו בדיוק את אותה עבודה של חבריהם למשרד במשרה מלאה - פשוט בכמות קטנה יותר. מעבר לזה - באף ראיון שהייתי עד היום לא רמזו שהניסיון שלי כסטודנט נחשב פחות או משהו דומה...

תראה, אני לא יודע איפה אתה עבדת/עובד וכמובן שאני לא טוען שמה שאני אומר נכון תמיד ובאופן מוחלט. אבל מנסיוני - ברוב המקומות לא משקיעים בסטודנטים את מה שמשקיעים במפתחים במשרה מלאה, על כל מה שנובע מכך (ובין השאר זה מתבטא במטלות שהם מקבלים). לכן, באופן כללי, בדרך כלל לא מתחשבים בניסיון כזה כשמחליטים האם להזמין לראיון או לא.

 

וברור שאם כבר החליטו להזמין אותך לראיון, לא יזלזלו בניסיון שלך במעמד הראיון, למה שיעשו זאת? אבל השאלה היא, האם היו קוראים לך לראיון עם אותו הניסיון אבל תואר אקדמי ממוסד פחות נחשב? שוב, סטטיסטית - כנראה שהסיכוי נמוך משמעותית. ועל זה היה הדיון כאן - האם וכמה שווה (ססטיסטית) להשקיע בתואר ממוסד נחשב יותר.

[כוכב השחר]

הבנת הנקרא: הסיכוי שלו לעבור ראיון עבודה יורד מאוד. הרמה הממוצעת של בוגרי האוניבסיטאות המובילות גבוהה משמעותית מאשר האוניברסיטאות הבינוניות והמכללות.

או שלא ראית בוגרי מכללות או שאתה מאוד מאוד מאמין ברמה הטכנית של האוניברסיטה.

אני מבטיח לך ששני סטודנטים זהים ביכולתם שאחד למד באונ' תל אביב והשני למד בבינתחומי - הבחור מהבינתחומי יהיה הרבה הרבה יותר טוב (מבחינה טכנית בלבד כמובן).

הנ"ל נכון על עוד הרבה מכללות טובות.

 

@מלכישוע: צ'קפוינט, מיקרוסופט ועוד מספר חברות ביטחוניות מסווגות: כל הסטודנטים שיצא לי לפגוש עבדו במקביל לחברה ממשרה מלאה על אותם משימות +- ורובם המוחלט גם המשיכו למשרה מלאה - באותו צוות באותו תפקיד.

ברור לי שיש סטודנטים שרק מועסקים ככוח עבודה זול ותו לא, אבל אני מאמין שסטודנט איכותי יסנן חברות שכאלו.

עריכה אחרונה ב-24 לפברואר, 2017 על ידי Morningstar

[Pika007]

תואר תלת-שנתי בטכניון מיועד בעיקר לסטודנטים שמעוניינים להמשיך ישר לתואר 2.

אינני יודע מהיכן הסטטיסטיקה שלך לגבי זמן סיום התואר. זה כבר תלוי ספציפית בסטודנט - האם הוא עומד בקצב ובלחץ הלימודים.

אני לא יודע מאיפה קיבלת את הרעיון הזה- הנדסה זה 4 שנים, תארים מדעיים 3. (כולל מדמ"ח) את מספר האנשים שנרשמים לתכנית ה 4 שנתית של כל פקולטה מדעית אפשר לספור על יד אחת בכל מחזור, הרוב המוחץ של הסטודנטים שנרשמים למדמ"ח לא ממשיכים ישירות לתואר שני אלא קודם כל, בראש וראשונה,מנסים את מזלם בתעשיה. בנוגע לזמנים מעשיים של סיום תואר- למזכירות כל פקולטה יש את הסטטיסטיקות, אתה יכול להתקשר ולשאול.

ברוב הפקולטות בטכניון זמן סיום התואר ארוך מהמוצהר. המערכת המומלצת קרובה לבלתי אפשרית בסמסטרים מסוימים.

[Gosser1860]

או שלא ראית בוגרי מכללות או שאתה מאוד מאוד מאמין ברמה הטכנית של האוניברסיטה.

אני מבטיח לך ששני סטודנטים זהים ביכולתם שאחד למד באונ' תל אביב והשני למד בבינתחומי - הבחור מהבינתחומי יהיה הרבה הרבה יותר טוב (מבחינה טכנית בלבד כמובן).

הנ"ל נכון על עוד הרבה מכללות טובות.

 

נאלץ להסכים עם מה שכתבת. באונ' מתעמקים בתיאוריה הרבה מעבר לרוב צרכי התעשייה (שאני וחבריי נתקלנו) ומזניחים בעקבות כך הרבה מהפרקטיקה (אפשר לראות זאת לדוגמא מרשימת הקורסים והסילבוס של כל קורס).

 

וואו, ניקו, התמונה משם נראית כל כך שונה מפה, אתה בטוח במה שאתה אומר?

אני לומד בטכניון, בתחילת התואר חשבתי להיעזר בקורסי הבסיס בחברים מאוניברסיטאות אחרות שלומדים תארים מקבילים בערך.

בקורסי המתמטיקה לא הבנתי איך חברים מהנדסת מכונות באב"ג שולחים לי מבחנים סבירים לחלוטין בחדו"א בזמן שאני סובל עם איזו הזיה של מרצה שהחליט לתקוע בתרגיל במבחן חלוקה ב nlognlogn ושאל על זה שלל הוכחות מטורללות. כנ"ל לגבי מבחנים בקורסים מתקדמים יותר (דינמיקה ומקצועות זרימה לדוגמה), הפער ברמה במבחנים ברור. אבל יודע מה, זה אפילו לא היה מפריע לי אם-

 

 

ממוצע מתחת לעובר חייב לקבל פקטור? אני יכול להדפיס לך רשימה שלמה של קורסים שעברתי בתואר עם ממוצעי 40 ומשהו וחציון גם כן מתחת ל 50, שום פקטור, "תלמדו טוב יותר למועד ב'" (כי הוא באופן מסורתי קשה יותר ועם ממוצע מזוויע באותה מידה או גרוע יותר)

 

כמו הרבה סטודנטים בארץ, הדבר החשוב ביותר שלמדתי בטכניון הוא איך ללמוד בעצמי. אפשר לראות ממש מגמה ברורה, ככל שבקורס מסוים אני נוכח פחות בהרצאות, ככה הציון שלי בו גבוה יותר.

 

אתה צודק. אני טעיתי. לנו אמרו שממוצע מתחת לעובר מפקטרים. אני מניח משהו של ת"א ואולי אפילו פקולטי.

לגבי רמות. אני לא למד הנדסה ולא מדמ"ח, אז קשה לי להגיד בוודאות. אני בטוח במה שמספרים לי, לא במרחב המדגם שלי. אחותי לומדת חשמל ופיזיקה בטכניון ובהחלט ניכרת קריעת התחת. מספרת שיותר קשה מתל אביב בהשוואה עם חברות. מצד שני מכר שלמד מדמ"ח בטכניון והשנה עבר לת"א אומר שזה די דומה. אולי כי זו שנה א' אצלו, אולי כי הוא דגנרט. לא יודע. הוא אדם אחד ודי מבריק, אז אולי עבורו זה דומה.

מה שכן, בכל מקום אתה לומד ללמוד לבד כי אין ברירה אחרת.

 

למיטב ניסיוני וידיעתי, בפקולטה למת' המושג פקטור לא קיים. בפקולטה למדמ"ח חלק מהמבחנים בנויים כך שכוללים בתוכם פקטור של לכל היותר 10 נקודות (ובקורסים אלו הממוצע נמוך גם ככה).

לא יודע אם זה אותו הדבר בכל הפקולטות בין האונ', או איפה יותר קשה. זה סובייקטיבי מאוד ולכל אחד כמובן זה נראה אחרת. יש בכלל מדד נורמלי לבדוק דבר כזה?

[dorsht]

מעניין אותי להשוות, אם יש כאן מישהו שלומד מדמ"ח באחת מהאוניברסיטאות (לא בן גוריון, כי אני כאן ויודע מה המצב), איך הממוצעים בשנים השונות, איך רמת ההוראה, האם יש לכם נהלים מוזרים כמו העברת פתקים למרצים במקום שהמרצים יסתובבו בין הכיתות וכו'.