רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

[Buki]

בתאריך 5.5.2023 בשעה 11:12, Buki כתב:

מפלגים עיליים במקומות פיצול התשתית לשני כיוונים.

 

אם הנהג רוצה להתפצל לענף הימני הוא צריך לעבור את המפלג העילי ללא "גז" - הקונטרולר במצב 0, או תחת בלימה.

 

אם הנהג רוצה להתפצל לענף השמאלי הוא צריך לעבור את המפלג העילי "תחת זרם", זאת אומרת דוושת הקונטרולר במצב שונה מ 0.

 

 

אולי זה לא היה מספיק מובן.

 

בניגוד למפלגים מסילתיים, המפלגים הנ"ל לא נשלטו ממרכז הבקרה אלא על ידי הנהג עצמו.

 

זו הייתה מערכת מאוד פשוטה עם סולונאויד חשמלי וקפיץ. 

 

במצב דיפולטי ניתוב לימין. אם הנהג רוצה לפנות ימינה בהתפצלות, הוא עובר את המפלג "ללא גז" ומנותב ימינה. אם הנהג רוצה לפנות שמאלה, עובר את המפלג "עם גז". כשיש צריכת זרם דרך המפלג הסולנאויד מופעל ומנתב לצד שמאל.

לאחר מעבר הטרולייבוסים שוב חוזר למצב הדיפולטי. 

 

למערכת הזו יש "באג“. טרולייבוס שנוסע "ללא גז" אבל עם חימום פנימי ותאורה פנימית פועלת עדיין צורך זרם והזרם הזה לפעמים היה מספיק בשביל להפעיל את המפלג. יתכן שהיה שם עניין של כיוון לעוצמת זרם מסויימת.

בכל מקרה לפעמים הנהג היה מכבה את החימום והתאורה לכמה שניות בשביל שהמפלג לא יופעל, מניח שהנהגים ידעו איפה יש מפלגים בעייתיים.

 

כמובן זו מערכת עתיקה שאין לי מושג אם נמצאת בשימוש עד היום אבל אני מניח שעדיין כן. 

 

בלי קשר יש היום מפלגים עיליים מודרניים עם שליטה אלקטרונית מתא הנהג או ממרכז הבקרה.

 

 

 

 

 

 

אוקיי, בכמה קווים הטרולייבוסים נוסעים מלאים ב 180%, אנשים ממתינים בתחנות ולא מצליחים לעלות. יש דרישה להגדיל את יכולת ההולכה של הקווים אבל אין איך. אין איך כיוון שאי אפשר לצופף את הלו"ז בלי סוף וגם אין כלים מפרקים עם קיבולת יותר גדולה (ולא יהיו בשנים הקרובות נכון לאותה נקודת זמן כי התעשייה מייצרת רק סינגלים וזהו) וגם אין מספיק נהגים. 

 

תחילה ניסוי פתרון פשוט שעבד יפה בטראם עוד הרבה עשורים קודם לכן - קרון נגרר. 

 

הסבו כמה טרולייבוסים או אוטובוסים ישנים לקרון נגרר וניסו להריץ, הניסיון הזה לא צלח כיוון שלמנוע של הגורר בקושי היה כוח להאיץ ולעלות בעליות שכן הוא לא תוכנן לעומס כפול, המנוע והתמסורת גם התבלו מהר אבל נגיד שעם זה אפשר היה איכשהו להתמודד. 

 

מה שהכשיל את הפרויקטים האלו הייתה העובדה שהם לא עמדו בקצב של ה"סינגלים" ולא יכלו לעבוד איתם באותו לו"ז שכן נדרשת יכולת האצה ומהירות מסויימת ואחידה לכל הכלים במערכת. 

 

 

המשך בפרק הבא...

 

[Buki]

בשלב זה מנהל דיפו בקייב ולדימיר ולקיץ', בחור בן 26 שהיה מהנדס תחבורה חשמלית בהשכלתו ועוד קודם לכן עסק בחיבור טראמים למערכים, לוקח את הפרוייקט ברצינות.

 

במשך שנתיים הוא חוקר ומחשב את דינמיקת התנועה של מערך טרולייבוסים שמורכב משני קורנות כאשר המנועים, הבלמים וההיגוי פועלים בשניהם. 

 

המטרה שלו הייתה להקטין ככל האפשר את הפרוזדור הדינמי שנדרש למערך כזה בפניות, זאת אומרת להקטין את החיתוך של הפניה  של הקרון השני, כי בכל זאת רכבת באורך 25 מטר זה לא משהו קל לנהיגה אפילו שלא היו אז עומסי תנועה והרחובות היו די פנויים.

 

הוא תכנן מנגנון ריתום יעודי כולל מיקום נקודות ריתום בגורר ובנגרר, מרחק מחושב של מרכז מנגנון ריתום ממרכז הפניה, מערכת מנופים להפעלת ההיגוי ועוד.

 

בנה עגלה עם יחסי אורך/רוחב/בסיס גלגלים/סרחי עודף כמו בטרולייבוס אמיתי שהיה בשימוש אז.

 

להגיד שזה פתר את הבעיה לגמרי והקרון השני עקב במדוייק אחרי הראשון? לא. זה גם לא ניתן כנראה ללא היגוי אחורי שכמובן לא היה. 

 

אבל זה כן הקטין את הפרוזדור הדינמי הנדרש ואפשר לרכבות האלו להסתובב ברחובות ברוב הקווים, חוץ מכמה שהיו בהם פניות הדוקות ברדיוסים קטנים מאוד. 

 

פיקוד מנוע עובד במקביל, פיקוד בלמים פנאוומטי מופעל קודם בקרון השני ובהשהייה  מסויימת בראשון, כל יתר המערכות מופעלות במקביל. יכולת תאוצה ועליות זהה לטרולייבוס בודד. הגרסה הראשונה כללה אפשרות ניתוק מהיר והפעלת המערך כ 2 יחידות נפרדות, למשל בשעות שיא הם נוסעים כמערך ובשעות אחרות כבודדים + חיסכון בצריכת החשמל.

 

המערך הראשון יוצא לקו ב 1966, נטען במקורות באינטרנט שזה היה הניסיון הראשון מסוגו בעולם. 

שימו לב למיקום הגלגלים כמו בעגלת הניסוי. 

 

זה הגדיל את יכולת ההובלה של הקווים, פתר את בעיית המחסור בנהגים והקטין את בעיית העומסים אבל לא פתר אותה לגמרי, תמיד היה עמוס. 

 

עם הזמן התברר שהנהגים לא ממש מתלהבים לנתק ולחבר את המערכים והיכולת הזו כמעט ולא מנוצלת, כמו כן חיסכון בחשמל בכלכלה הסובייטית לא ממש עניין את העובדים.

 

הגרסה השניה שהותאמה לטרולייבוס סקודה 9Tr שבדיוק התחיל להגיע לעיר, כבר לא כללה ניתוק מהיר, הייתה פשוטה וקלה יותר לתחזוקה והפכה לנפוצה מאוד. עם השנים רוב הטרולייבוסים שהופעלו בקייב הופעלו בצורת רכבות כאלו, הסקודות ה"כפולות" הפכו לאחד מסימני היכר של העיר. 

 

כל ההסבות בוצעו במוסכי הדיפו המקומיים ללא קשר ליצרן. 

 

הרעיון שוכפל גם לערים אחרות, הביצוע היה פחות אסתטי (ראו את סלילת כבל החשמל בטרולייבוס הכחול).

 

בשלב מסויים, באיזור שנות ה 90 ותחילת 2000 המערכים האלו ירדו משימוש גם בגלל כניסת טרולייבוסים מפרקים לשרות וגם בגלל ירידה כללית בכמות הנוסעים עקב מעבר למכוניות פרטיות. 

כיום הם לא מופעלים בשום מקום, נשארו סוג של קוריוז הסטורי.

 

עריכה: אותו בחור גם ערך ניסוי של מערך 3 קרונות והוא אפילו הצליח לעבור בכל הפניות בקו העמוס ביותר, אבל משטרת התנועה דרשה להפעיל אותו רק בנתיב יעודי לו אז לא יצא לפועל, במקום זה סללו קו רכבת קלה (טראם Off street, בניגוד לטראם שנוסע ברחובות), בתכנון אותו מהנדס. 

 

 

 

גידור בשביל למנוע מאנשים לעבור בין הקרונות 

 

 

 

 

[dani666]

נתחיל בווידוי קטן - באמת שאין לי מושג מה צריכת הדלק של רכבת (וזה בכלל מבלבל: קיטור ? דיזל? חשמל?).

 

מה שכן אני יודע שבמדריד יש מוזיאון רכבות לא רע בכלל.  עם אוסף גדול מאמצא המאה ה 19 ועד תחילת המאה ה 21. 

 

ולפני התמונות, קצת פרטים טכניים:

המוזיאון (Museo del Ferrocarril de Madrid) נמצא בתחתנת רכבת ישנה (Delicias) ומגיעים אליו בקו 3 של התחתית (תחנת, כמה מפתיע, Delicias).  הוא גם לא רחוק מתחנת הרכבת המודרנית ב Atocha.

אם מעוניינים להגיע כדאי לשים לב שברוב הימים הוא נסגר כבר ב 15:00 פרט לשבת (19:00).

 

עוד משהו שמעניין לשים לב אליו - אורך החיים של קטרי הקיטור.  אצלם, לעבוד 100 שנה, זה משהו מקובל.

 

ועכשיו, לתמונות:

 

 

 

כמה פשוט היה לשלוט בהם -

 

 

 

עריכה אחרונה ב-26 למאי, 2023 על ידי dani666

[sperial]

בזמן האחרון אני מבלה את אימוני הכושר שלי מול הסדרה "מסעות הרכבת היפים בעולם" ב-VOD של YES. אמנם, כראוי לשמם, רוב הפרקים מוקדשים לנופים (חלקם מעניינים וחלקם משעממים), אבל יש ביניהם פנינים של רכבות עתיקות עם התיחסות לתפעול שלהן בעולם העכשווי. למי שמנוי YES הסרטים האלה חינמיים במסגרת נשיונל גיאוגרפיק.

[dani666]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[tinoki]

חידה:

מה הקשר בין הכפר בית איכסא לרכבת ישראל?

[Buki]

תחנת אליפלט של דנקל.

התחנה היא תת קרקעית אבל פתוחה מלמעלה, מעליה יש סככה מאסיבית בצורת מפרשים. 

 

האם חוץ מעניין החיסכון בעליות, היה שיקול אחר כלשהו לא לבצע קירוי לתחנה?

 

 

[Buki]

בתאריך 15.6.2023 בשעה 14:14, tinoki כתב:

חידה:

מה הקשר בין הכפר בית איכסא לרכבת ישראל?

אחרי 1948 היה בצד הישראלי ונמסר לירדנים בתמורה לחלק מבית צפאפא, חלק בו עובר הקו יפו - ירושליים.

 

זה היה נחוץ על מנת שכל הקו יהיה בצד הישראלי וניתן יהיה להפעיל אותו.

 

היום פארק המסילה בירושליים מגיע עד בית צפאפא, נדמה לי שכתבתי על זה איפשהו בשירשור בסקירה של הפארק. 

[tinoki]

שאלה בקשר לרוחב מסילות:

כידוע, במדינות ברה”מ לשעבר מסילות הברזל הינן רחבות מהמידה האירופאית. בעבר נסעתי מבוקרשט לאוקראינה והחליפו בגבול גלגלים לרכבת - תהליך ארוך ומרתק בו מרימים את הרכבת באוויר עם הנוסעים.

לאחרונה נסעתי מפולין לאוקראינה מתחנה על גבול אוקראינה (פשמישל), שם קיימת מסילה רחבה של ק”מ בודדים לצורך זה - מעבר רכבות אוקראיניות את הגבול, וכן בצ’ופ באוקראינה נכנסות רכבות מהונגריה על מסילה צרה באורך קצר לצורך מעבר הגבול.

כעת גיליתי כי רכבות סלובקיות והונגריות נוסעות באוקראינה עד מונקאטש (מוקאצ’בו) - מרחק של כ 50 ק”מ מהגבול, ואני תוהה האם ישנה מסילה צרה בתוך אוקראינה באורך כזה, או אולי עמוק יותר? ואולי לא רק במקטע של זיהוי- צ’ופ - מוקאצ’בו אלא גם במקומות נוספים?

[Buki]

מוקצ'בו וכל המחוז הזה לפני מלחמת העולם השניה הייתה חלק מצ'כיה ולפני מלחמת העולם הראשונה חלק מאוסטרו - הונגריה. יתכן שהקו הזה ברוחב אירופאי נסלל עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. 

 

קראתי קצת בעניין, יש כל מיני דיבורים על שילוב אוקראינה ברשת מסילות אירופאית שהואצו אחרי פברואר 2022 (פלישה של רוסיה לאוקראינה) אבל לא נראה לי שזה הגיע לשלב מימוש מעבר לאותו קטע עד מוקצ'בו שכבר היה קיים מזמן ויש עליו תנועה לסלובקיה בערך מ 2018 או 2019.

[Buki]

בתאריך 28.1.2023 בשעה 19:02, Buki כתב:

משהו מעניין שראיתי במקרה בנסיעה בכביש 6.

 

כיון דרום במקביל לטירה. 

ממש בסמוך לכביש רואים גשר טורקי מעל ערוץ נחל אלכסנדר, גשר אבן בעל 4 קשתות. לידו פילבוקס (עמדת שמירה) בריטי. הגשר שימש את המסילה המזרחית שפורקה בשנת ה 60 ומוקמת כעת מחדש. 

ליד הגשר ההסטורי, מערבית ממנו רואים בתצלום אוויר את הגשר החדש שהוקם לטובת המסילה המזרחית החדשה. 

 

תמונות של הגשר הטורקי הזה לא מצאתי בשום מקום אבל הוא נראה הייטב מכביש 6. 

 

 

 

 

 

צילמתי כמה תמונות יותר נורמליות.

כביש 6 מעל נחל אלכסנדר.

גשר המסילה המזרחית החדשה מעל נחל אלכסנדר.

 

הגשר הטורקי הישן, עליו עברה המסילה המזרחית המקורית מעל  נחל אלכסנדר והפילבוקס שלידו.

 

הכל צולם מאותה נקודה.

המקום מוזנח, רואים את ערמות הזבל ליד ערוץ הנחל.

הגשר הטורקי במצב מצויין ובאמת אפשר לנסוע עליו עם רכב.

 

 

 

[קורן בן אשר]

יפה, לא זיהיתי בהתחלה את המיקום בשרשור ההוא. בדיעבד, רואים בתמונה הראשונה את הבניינים של צור יצחק ברקע, מה שמסגיר את המיקום.

[קורן בן אשר]

בתאריך 25.6.2023 בשעה 16:30, Buki כתב:

חנת אליפלט של דנקל.

התחנה היא תת קרקעית אבל פתוחה מלמעלה, מעליה יש סככה מאביבית בצורת מפרשים. 

 

האם חוץ מעניין החיסכון בעליות, היה שיקול אחר כלשהו לא לבצע קירוי לתחנה?

תשובת בועז מ"שבתשתיות" - בגדול, מעבר לשיקולי קונסטרוקציה, מופיע כאן מוטיב בעל משמעות אדריכלית. בשל הקרבה לים, נעשה כאן ניסיון לשוות למראה התחנה תחושה של ספינה שמפליגה. האם זה הצליח או לא? זה כבר עניין של טעם אישי.

[garicho]

אז הקו האדום נפתח, וכמובן שהוא לא פועל בשבת. זה פשוט לא יאמן, תשתית שעלתה עשרות מיליארדים שעובדת רק חמישה ימים בשבוע. 

[yohai71]

אמנם זה יותר פוליטי מרכבת פרופר, אבל אני אשאל (בעדינות): באמת מישהו חשב שהרק"ל הזה יפעל בשבת? כאילו, באמת באמת?

 

לא שאני חושב שהכל במדינה הזו דפוק- יש הרבה דברים תקינים, אבל בכל הנוגע לענייני שבת ו"סטטוס קוו" (שכל אחד יפרש את הביטוי הזה לאן שמתחשק לו), לא רואה מה ישתנה כאן. ואני אפילו לא בטוח שזה קשור בממשלה הנוכחית שבבירור נוטה יותר לשמרנות בעניין הזה.