הלוחש למכוניות

דוקא נושא ה-DSG הוא פחות מפחיד בעיני. היות והמאזדה באמת צפופה יותר מהקארוק/אטקה (חלק מהעיצוב המושך שלה...) הרי שלדעתי מקדם ההנאה מהנהיגה מחוץ לעיר הוא הכי גבוה אצל בעלות ה-DSG. 1. אם תלמד לנהוג נכון בפקקים, תוך שימוש תמידי בכפתור AUTO HOLD שיש בהן, שתי ה"גרמניות" ניתנות לתחזוקה מאד סבירה (מנוע 1500 EVO חזק וחסכוני, כמעט חף מבעיות, לבדוק משאבת מים והיעדר תקלות במערכת התיזמון המורכבת שלו בשל כיבוי 2 צילינדרים בעומס נמוך). אם תטפל במוסך פרטי מומחה (כגון "רון", אופיר המכונאי האקדמאי, גיא מוטורס בשילת ועוד) תהנה מעלויות תחזוקה מאד סבירות ואמינות כללית טובה, יחד עם תחושת איכות כללית ואיבזור טוב (בגירסאות היקרות יותר), גמישות ממכרת של המנוע יחד עם חיסכון מדהים בנסועה מחוץ לעיר. 2. אם תוסיף טיגואן למשוואה, תקבל אותו עם הגיר ה"רטוב" שנחשב ל-DSG היותר אמין, יחד עם איכות חומרים ובידוד מעולים. עלויות התחזוקה זהות כמובן לסיאט/סקודה.

קרה כבר, מתוך מאות רבות של העברות בעלות אונליין שעזרתי ללקוחותי לבצע, שנתקלתי בבעיות שונות. הנקודות העיקריות שבהן יש להתמקד: 1. כמוכר - לא לגשת בשום אופן לשלב העברת בעלות אלא לאחר שרואים את הכסף של העברת זה"ב (או מיידית של דיסקונט) בחשבון. 2. כקונה - לא לבצע את התשלום אלא לאחר שמוודאים בקלות שהרכב לא מעוקל: בתהליך אונליין ישנו מצב מובנה שלא מאפשר להמשיך בו במידה והרכב מעוקל או משועבד. רגע לפני העברת הכסף למוכר, תמיד מומלץ להתחיל בתהליך העברת הבעלות. כשהמערכת שואלת מה מספר ת"ז של הרוכש, ניתן לשים כל מספר לפי רצונו של המוכר שלא יחשוד בקונה שמנסה לרמות אותו...) ולבצע את השלב של שליחת ההודעה הראשונה ל"קונה ניסיון". ברגע שהמערכת מאפשרת שליחת הודעה זו - אתם יכולים להיות בטוחים שהרכב אינו מעוקל ולא תתקלו במצב שבו הועבר כסף אך לא ניתן לבצע ה"ב. 3. אם קרה פנצ'ר בדרך - והמערכת אונליין נתקעת (וזה עדיין קורה, לעיתים נדירות) והתשלום כבר עבר, מומלץ כמובן להמשיך בדואר. אם גם זה לא אפשרי, מומלץ לבצע "העברת חזקה" - כלומר המוכר יעביר את הרכב עם כל המפתחות לידי הקונה ויקבעו ביניהם מועד חדש לנסות להעביר הבעלות. רוב התקלות נפתרות תוך פחות משעה, אך קרה פעם אחת שהקונה (לקוח שלי) נאלץ לקבוע עם המוכר למחרת היום עקב תקלה גדולה במשרד הרישוי שלא איפשרה ה"ב אפילו בדואר. והכלל החשוב מכולם - לא פחות חשוב ממה אתם קונים, חשוב ממי אתם קונים. מוכר שמעלה חשד הוא, עבורי, דגל אדום לא פחות מאשר ממצא של אובדן להלכה בדו"ח של מרכז הסליקה... אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.

https://www.facebook.com/share/p/1UQdhX2xK3/ מוסיף כאן את הפוסט שלי לגבי רכישת רכב מליסינג. שדה מוקשים פוטנציאלי, שהדרך לצלוח אותו היא לרכוש רק מחברות שעובדות בשקיפות מול הלקוח , עם היסטוריית טיפולים שלא נראית כמו עלבון לאינטליגנציה בצורת מסמך גזור מאקסל ללא כל פירוט של חלפים שהותקנו בכל טיפול, שלא לומר תאריכים והק"מ שבהם נעשו. גם לאחריות שנותנות חברות שונות יש משקל, אם כי חשוב מאד לקרוא את האותיות הקטנות - אחריות על מנוע וגיר כמעט אף פעם לא כוללת אלא חלקים פנימיים כהגדרתם, מה שמותיר רכיבים יקרים כגון טורבו, משאבת מים, מצמדים ומח גיר )בעיקר בתיבות רובוטיות) מחוץ לכיסוי.

הנושא של רכישת רכב שהוכרז אובדן גמור להלכה הוא למהמרים וחובבי מציאות. מדי פעם אני נתקל בחיפושי ברכב כזה, והכלל הראשון לזכור הוא - שאין באמת כללים... אך אם להתייחס לרכב האמור, תוקנו שם כ"כ הרבה דברים מעצם המחיר הגבוה ששולם על תיקונים, שקשה לי לראות איך לא תקלל את הרגע אם תקנה. כן שלדה, לא שלדה - אתה עלול לחוות כל שילוב של תקלות קבועות כגון חדירת מים עקב אי אטימה מוחלטת, אכילת צמיגים והתנהגות כביש לא סימטרית, תקלות פאנטום באלקטרוניקה, בנוסף לקרקושים ורעשים שונים..... הרשימה לא נגמרת - ואת כל זה מציעים לך תמורת "הנחה מפליגה" של 15000₪ ממחירון? נו באמת.... לפחות עשית נכון כששאלת כאן בפורום - עשה לעצמך טובה ואל תצטרף לרשימת הפראיירים שאינם מתים ורק מתחלפים...

אם יורשה לי לתרום את השנקל שלי לדיון המעניין הנ"ל, אחרי בדיקה של כאלף רכבים במהלך השנים האחרונות - התובנות שלי הן הרבה פחות "דיגיטליות", הרבה יותר אנלוגיות. ולמה הכוונה? 1. אם להכריע עקרונית בסוגייה של ק"מ אל מול פז"מ על הכביש: אני נוטה לתת משקל גבוה יותר לק"מ נמוך על פני שנת מודל אחת (או שתיים) יותר/פחות על הכביש, מסיבה אחת פשוטה: לרוב, העלות של תיקוני בלאי שהוא תלוי-ק"מ הן גבוהות יותר מאלו של בלאי תלוי-פז"מ (תיקונים במנוע, גיר, בלמים, מתלים, מדחס מזגן וכיוב', לעומת תיקונים שנובעים מ"גומי יבש" כגון צינורות שונים, תושבות, בוקסות-משולשים, תקרה נופלת או סדקים (נדירים כיום) בפלסטיקה. זה יותר כלל-אצבע, ופחות נוסחה מדוייקת, אבל זה מה שהניסיון שלי מלמד. 2. תכל'ס בשטח - לא באמת ניתן "לקנות רכב לפי מספרים ונוסחאות". נכון כתב פות"ש: וזה בדיוק מה שאני עושה, וממליץ לכל אחד לעשות: להתייחס לכל רכב לגופו, לבדוק היטב את הניירת (טיפולים בזמן ותביעות ביטוח במרכז הסליקה), להסתכל גם על מי המוכר ואמינותו, ולבדוק היטב את כמות הבלאי שצבר הרכב במהלך הבעלויות. זה אולי הכי קשה ללא ניסיון (ואני ממש לא חסיד של מכוני בדיקה, בלשון המעטה, אבל אם אין לכם מכונאי שמבין ברכב האמור ומוכן להעיף מבט, אז מכון הוא הדרך היחידה לקצת מידע), ופה אני מקדיש את מירב המאמץ - לנסות וללמוד מהרכב כמה התעללו בו, או שמא איזה חיים קלים היו לו מבחינה מכנית. לגופו של עניין - הפרש של 28,000 ק"מ לא אמור לפסול את הרכב המאובזר יותר, ושוב - תלוי במצב בשטח. בהצלחה.

אני אפילו לא הייתי מתאר את המצב כקיפאון, יותר כתגובה טבעית של קהל הלקוחות להעלאת המיסים וכמובן מס הנסועה הצפוי בשנה הבאה, שמבטאים בעיקר את הגישה הלא אחידה, לא מקצועית (וכמובן הרעבה לכסף) של משרדי התחבורה והאוצר בכל הנוגע לחישמול השוק. בסופו של תהליך זה גם נובע כיום מהיעדר תשתית חשמל (גם בייצור אך בעיקר בהולכה) שיכולה לתמוך בכמויות הרבה יותר גדולות של חשמליות חדשות - ולכן המדינה מטפלת בכך ע"י הקטנת הטבות שגורמת להקטנת ביקוש. למעט פריצת דרך בתשתיות תדלוק מימן לרכבי הנעה בתא-דלק, אין באופק אלטרנטיבה רצינית לחשמל. מה שאנחנו חווים כעת הוא בסה"כ עוד גיהוק קטן בדרך לחישמול הולך וגובר, ולדעתי אין משבר שצפוי בשוק הזה אלא רק ירידה זמנית בקצב ההשתלטות של חשמל על כבישינו. לגבי שמירת הערך של חשמליות, היא אכן גרועה מזו של רכבי ICE פשוט בגלל שישנו אופק מוצלח הרבה יותר שיבטל יחסית בקרוב את חרדת הטווח, וכאשר טווח של 800 ק,מ (WLTP) יהפוך לנורמה אזי תגיע גם התייצבות במחירים, עד הלהיט הבא ...

לדעתי היות ואנו נמצאים בשלב התפתחותי ברכב החשמלי, שבו כולם כבר מבינים ששמירת ערך איננה הצד הלזק שלו (בהינתן קצב הפיתוח של חשמליות כיום, ההסתכלות שמקובלת היא כעל אייפון על גלגלים ולא רכב מסורתי), העלות הסופית של ו - שתתגלה כמובן רק בעת מכירתו - תהיה בהחלט גבוהה יותר מרכב מסורתי. היתרון היחיד שיש לבעלי החשמליות של היום הוא בטעינה ביתית זולה. ברגע שאתה מחשב עלות אחזקה ללא ההפסד במכירה ומסתכל באדישות על מחיר ק"מ בטעינה מהירה ויקרה - זה חישוב שיעלה לך ביוקר, ואני סבור שתוך שנתיים נתחיל לראות כאן מחירים מגוכחים לרכבים חשמליים שכרגע הם כוכבי המכירות. האם זה שווה את ההימור? - יענה כל אחד לעצמו.

נכון.

האתר של CARWIZ איננו אלא מנוע חיפוש חכם (ומעוצב למשעי, יש לציין) שמרוויח את כספו מהספקת לידים לסוכנויות שונות, שלמיטב ידיעתי לא מופעל מולם שום קריטריון מקצועי של אמינות, שקיפות או מקצועיות ושירות. כלומר - האתר הוא בסה"כ כלי שעוזר לך להגיע לאותם רכבים שמפוזרים ביד2 ואיננו מהווה כלי שיפוטי לגבי המכוניות שאותן הוא מציע. וכמובן שזה אומר שכמו תמיד - CAVEAT EMPTOR - ייזהר הקונה !

בדיוק כך. לא מודדים תצרוכת על פני מרחק אפסי, שהרי לכל שינוי במהלך 3000 מטר יש השפעה אדירה על הממוצע של אותה הנסיעה. רוב מחשבי הדרך מציגים חישובים דינמיים - כלומר התוצאה משתנה בהתאם לסגנון הנהיגה בלייב. לכן - אין כל משמעות לחישובים, תוודא רק שבנסיעה של עשרות ק"מ ויותר אתה חוזר לקריאה שפויה.

לא רכשתי את הסיל כפולת המנועים שלי על מנת להתנהל כמו סבתא עם 530 סוסים/68 קג"מ... החלוקה מאד ברורה: בימים שאינני נוסע מהבית (בגליל) לאזור המרכז - אני נהנה מכל לחיצה ותאוצה. שכרון חושים שתמיד מצליח להדביק חיוך דבילי לפרצוף... פשוט לא מעניין אותי עד כמה מתקצר הטווח בימים כאלו - גם אם זה אומר לטעון בסוף כל יום. בימים של נסיעה למרכז (נסועה יומית של 320-350 ק"מ) אני משתדל לא להפריז בתאוצות, ולא לעבור 120 קמ"ש, כי בהיעדר תיבת הילוכים התצרוכת עולה בצורה אקספוננטית כבר מאזור 110 קמ"ש צפונה. בצורה כזו, לא תראו אותי זוחל בניסיון לחלץ עוד כמה עשרות ק"מ, אבל הפעלת הכח הופכת ליותר מדודה וכך אני מגיע בקלות להו"ש של קרוב ל-350 ק"מ מבלי להזדקק לטעינה מהירה בדרך. מודה - בכמעט 40K ק"מ ברכב המטורף הזה לא התפתיתי ולו פעם אחת לנסות ולחצות את טווח ה-400 ק"מ (520 ק"מ מוצהר WLTP) - הפיתוי הזמין יותר של הכח תמיד מנצח. למדתי לשפוט היטב צריכה, בייחוד בעליות הארוכות הביתה בסוף היום, יצא לי כבר פעמיים להגיע למטען שלי עם 1% בסוללה... מעולם לא נתקעתי בדרך, טפו-טפו. מפליא עד כמה פשוט היה לי להתרגל לתכנון ולהתאמת סגנון הנהיגה לנסועה שמחכה לי באותו היום. כשאתה יודע מה מחכה לך בקצה הדוושה, אתה גם יודע להתאפק קצת כשצריך. בשאר הזמן - WARP SPEED 😉

לא בוודאות, פשוט לא יצא לי לבדוק אחת ישנה. קל לזהות זאת במבט מלמטה לתוך החלק הפנימי של הפגוש האחורי.

המשמעות האמיתית של המשפט הנ"ל היא שלא מתאים למישהו כזה רכב חשמלי. לשלם 2.50 ש"ח לקווט"ש בטעינה מהירה במקום 0.62 ש"ח/קווט"ש בבית? מאיין את היתרון המשמעותי ביותר של חשמלית.

בדיוק! העומס על המנועים הקטנים הללו הוא אדיר, מעטים צולחים אותו בשלום. תוסיפו לזה את האופנה של דילול השמנים (W0-20 כתחליף ל W5-30 למשל) לטובת הקטנת חיכוך והעלאת הספקים, והכיוון ברור: המטוטלת נוטה להקטנת זיהום אויר על חשבון הרובוסטיות והאמינות. VW בחרה ראשונה ללכת בדרך של הקטנת נפח + הגדשה רק בשל תקנות זיהום אויר המחמירות והולכות בעשורים האחרונים, ומנוע ה-3 צילינדר של VAG הוא, בעיני, היחיד ששווה המלצה מכל בליל המנועים המשולשים, ויחזיק מעמד נהדר (כפי שמעידה האיביזה עם מעל 400K ק"מ שמשמשת את מוסך רון כרכב חלופי....) אם שומרים על שגרת טיפולים בהתאם להוראות היצרן. אחלה מנוע. אוכל תושבות ראשיות בגלל הויברציות הבלתי נמנעות בסרק, אבל שום דבר מיוחד חוץ מזה. על שאר המנועים המשולשים אני מעדיף לדלג, פשוט כי ה-1.0 הדי מוצלח כשלעצמו של קיה ויונדאי מגיע לרוב עם גיר רובוטי איום ויקר מאד לתחזוקה, והשאר פשוט לא אמינים מספיק (משיחות עם בעלי מוסכים שמתפרנסים מהם יפה).

חייב לומר שמאד מוזרה בעיני התחרות הזו - מי טוען יותר מהר. כחזות הכל. הרי ממילא ידוע שכל הסוללות כיום (ועד שנגיע למצברי SOLID STATE) מאד לא אוהבות טעינות מהירות, כך שביומיום עדיפה תמיד טעינת AC על פני DC מהירה. בנוסף - טעינה מהירה עולה בארץ בערך פי 4 מטעינה ביתית. אז גם מבחינה כלכלית זה פשוט רעיון גרוע ביומיום. לכן ההיגיון מחייב שטעינות מהירות יתבצעו רק מתי שממש צריך, ולא באופן תדיר. אז בשביל מה כל ההייפ זה? בשביל כמה פעמים בשנה שבהן ממש חשוב לחסוך עוד 10 דקות?... מוזר. אגב, ב-BYD SEAL שלי יוצא לי להסתייע בטעינת DC בערך פעם בחודש (בנסועה שנתית של 40,000 ק"מ, כן?...). נכנס לתחנה כמו שיש ביקום למשל, מתחבר, קונה כוס קפה באלונית הצמודה, גומר לשתות חצי כוס, מנתק - וממשיך הביתה לגליל. באמת שלא משנה לי אם המטען "הרביץ" את כל 150KW שהרכב שלי יודע לקבל, או רק 80KW כי היה לי שותף למטען. אני יודע שבחצי כוס קפה אני טוען מספיק כדי להגיע הביתה. זה קצת כמו ההוא שלא מעניין אותו בכמה עלה מחיר הדלק - הוא תמיד טוען ב-150 ש"ח...😉