הלוחש למכוניות

חשבתי שתציע לי מזכירה צמודה... יש לי סמסונג S24 אולטרה. אשתדל בקצרה: עלות בשנת 24' 234000, לאחר 26 חודש על הכביש שווי לוי יצחק סביב 145000. (קנייה לטווח ארוך כפי שאני מתכנן אמורה לנטרל את הירידה החדה שמאפיינת את כל החשמליות החדשות ). ביטוח מקיף וח5בה השנה סביב 5300. נהג יחיד ותיק מאד ללא תביעות. אחריות 6 שנים /160 ק"מ לרוב הרכב, אחריות סוללה 8 שנים/200 ק"מ. לא בולמים אוויר, כי אם בולמים אדפטיביים שמשתנים בהתאם למוֹד הנהיגה, ובאמת מספיק רכים במצב eco כדי להתגבר על במפרים נוראיים באזור מגורי. אפס קרקושים. פשוט אפס... רמת הגימור ואיכות ההרכבה אינם נופלים מזו שהיתה לי באאודי A4 שקדמה לה. מה שטיפה מקרקש זו התוספת של רשת הצללה על התקרה שניתן לשמע בתמרוני חנייה במדרון. זהו. המתלים מתפקדים מצויין, תודה. אשמח לשמוע מי מוכר מישלין PS5 סביב 800₪, שווה כל שקל. אני לקחתי PS4 שמיוצר בסין כפשרה, באמת טובה , אבל אשמח לשים 5 בסבב הבא... לפני כשנה וחצי המחיר ששילמתי על PS5 אכן היה כ1200₪ לצמיג.

אתה מגזים. להגיד שיימכר בערך ריאלי עד 30%?? אולי ההיפך - יימכר בהנחה של 30% ממחירון. באופן הכללי ביותר: אובדן להלכה הוא מצב די ייחודי לביטוח בישראל, שבו נקבע לרכב נזק שבין 50-60% משוויו ביום התאונה. מכאן, שהקביעה היא יחסית - ולכן אותו הנזק שקורה לרכב בעת היותו חדש לא יגרום לו להיות מוכרז אובדן להלכה (נניח 30,000 נזק לרכב ששווה 100K ביום התאונה), אבל כן יהפוך אותו לאובדן אם יקרה כשהרכב בן 4-5 ולכן שוויו סביב 60,000 ש"ח או קצת פחות. לכן - הכלל הבסיסי הוא להריץ דו"ח סליקה, ואם רואים אובדן להלכה ורוצים להמשיך - אז הייתי מציע להתעקש על דו"ח שמאי, שרק בו ניתן לראות אפילו תמונות וכמובן ממדי ורשימת חלפים של הנזק. ואז - חושבים טוב... קניית רכב מאובדן ללא המידע הבסיסי הזה היא בגדר הימור על בטיחות. קנייה מושכלת לאחר שרואים שאין למעשה פגיעת שילדה (וזה בהחלט עשוי להיות המצב בשטח) - זה כבר סיפור של כישורי מו"מ. ברור שסוחר ינסה להציג כל אובדן להלכה בתור "שטויות, משהו קטן, זה קומבינה של שמאי וחברת הביטוח/מוסך/סבתא שלי" - וכמובן שאין לקחת את מילתו אלא לבדוק פיזית אצל מישהו (פחח טוב...) מה באמת היו צריכים לעשות בכדי לתקן. לחובבי סיכונים / אדרנלין / מציאות.

שמע - קודם כל שאפו על היוזמה והיכולות, כפי שמתבטאות מהדוגמיות שצירפת. קארזון מוכרים מידע דומה, מן הסתם אתה מודע לזה, ויש עוד אפליקציות שנותנות חלק מהדאטה - אלב אולר שוויצרי זה תמיד טוב בכיס... אנסה לעבוד עם זה כמה ימים ואשמח לתת לך משוב בפרטי.

התופעה של חוסר גילוי נאות הפכה מזמן לחלק מ(חוסר) תרבות המסחר ברכב משומש בארץ. סליחה על הציניות (ככה זה כשאתה עם ניסיון של 10,000 שיחות טלפון לפחות מול מוכרים ישראלים...) - אבל אם אתה מצפה שסוחרים יבהירו/יזהירו מראש על אובדן להלכה - אז כנראה שהדרכון השני שלך הוא שוויצרי... בתכל'ס, העצה שלי לכל אחד שמחפש, בכל תקציב היא אחת: CAVEAT EMPTOR - יזהר הקונה! זה אומר שבלי דו"ח תביעות של מרכז הסליקה לא מתחילים לבדוק בשטח. נכון, הוא לא מושלם, אבל זו נקודה שלא מתחילים בלעדיה.

טיפ כללי לכל מי שמוכר או קונה: ניתן לבדוק אונליין לפני העברת הכסף שאין על הרכב שיעבוד או עיקול ע"י התחלת התהליך ב-GOV.IL ולחיצה על כפתור "העברת בעלות", ואם המערכת לא חוסמת את האפשרות לשלוח הודעה ראשונה לקונה - סימן שהרכב פנוי למכירה.

מישושי ??

זו כמובן השאלה הנכונה - אבל לצערי אין לי תשובה פשוטה... במצב העניינים כפי שהוא כיום, עם עודפי ביקוש מטורפים, הייתי נוקב במספר 30,000 לכלל-אצבע עבור רכב שיהיה מספיק בריא, בפוטנציה, לתת עוד כמה שנות שירות אצל האדם הממוצע, כלומר יהיו בו עוד 80-100K ק"מ לתת לפני שיתפגרו חלקים שיהיו יקרים מכדי לתקן. אבל - במחיר הזה יש לצפות לרכבים ה"קלאסיים" (קורולה, מאזדה3/2, סיוויק, ג'אז וכיוב') שעולים הרבה פחות במחירון. כלומר - על הנייר אולי תצפה לקורולה 2013 מהדור שאחרי הרובוטית, נכון? - בפועל כנראה תקבל קורולה פוסט-רובוטית 2010-11 אבל עדיין מהצורה ההיא ועם הגיר הפלנטרי 4 הילוכים שהיה לפני ההרפתקה הרובוטית של 2008-9... דוגמה חיה מהיום: סוחר בצפון הציע לי קורולה 2012 כזו, עם נתוני חד-קרן מאומתים: יד1 עם 60,000 ק"מ. 25K במחירון. הוא דורש עליה לא פחות מ-39,000 ש"ח לא גמישים.... למה? - כי הוא יכול... כעת, מה שאני ממליץ בכללי הוא לשים דגש אך ורק על מצב הרכב, ולנסות להתרכז בייחוד במה שכולם ממילא מחפשים (ובצדק... הפעם חוכמת ההמונים ממש צודקת) - יפנית עם ק"מ סביר לגילה (נניח עד 160K) - וכאן בדיוק נעוץ הקושי: יש מעט כאלו, והביקוש להן גדול. בתור מכונאי שראה כבר איך מחזיקות צרפתיות וקוריאניות בנות 15 - אני לא איש בשורות, ובאופן כללי חושב שבתקציבים אלו ראוי להתרכז בעיקר בדגמים ה"שורדים" מטבעם - ולא להסתכן למצוא את הקליאו היחידה שה-AL4 שלה עוד זוכרת באיזה הילוך היא נמצאת, או קיה ריו שבאמת החליפו לה שמן בזמן והיא לא מלאת בוצה - וכו' וכו'... אתם מבינים את הפואנטה. ברור שיש מי שיגידו שיש להם את המגאן/C4/308/ -מלא-את-החסר הכי שמורה, אמינה ויפה בעיר. אני מדבר על אמיתות כלליות - ובמקרה של תקציב נמוך יש הרבה יותר סיכוי למצוא טויוטה/מאזדה/הונדה/ או אף מיצובישי/ניסאן מתקופת הלאנסר או הנוט - שימשיכו ויסעו הרבה אחרי שאירופאיות/קוריאניות בגילן יהפכו לחלפים. וזה בעצם מקור הברוך שאנו נמצאים בו: יותר מדי קונים שיודעים מה לחפש בזול, ופחות מדי רכבים שגם שווים את הכסף הגדול שרוצים עבורם.

איזה יופי - תתחדש! מקווה שגם לימדת את דלק מוטורס הסנובים (איפה הייתם עם טורבו עד 2025, הא??) שיעור קטן במחיר הקנייה, אבל בכל מקרה רכב ראוי ביותר, וזה מה שקורה כשההיגיון מנצח את הרגש - ועדיין משאיר לך קצת מקום להתפרע😉 תהנה וסע בדרכים טובות - נשמח לקרוא רשמים מחוויית הנהיגה והבעלות.

נכון מאד, זו רוח הדברים כרגע בשוק, ואוסיף ואומר שהשנתיים האחרונות ראו רק החמרה במצב השוק של הרכבים הזולים (עד 30-40K ש"ח). כאחד שחי את השוק על כל גווניו ותקציביו, אני יכול להעיד שרוב עצום של הרכבים הזולים שעולים למכירה כבר תקופה ארוכה פשוט לא שווים את הכסף - והם בחזקת לקנות צרות של מישהו אחר בכסף טוב. התובנות שלי : הסיבה, בגדול, היא המלחמה הארורה שאנו נמצאים בה כמעט 3 שנים. אני שומע מלקוחותי הרבים סיפור דומה: בעידן של חוסר וודאות כלכלית, מילואים בכמויות מוטרפות, פיטורין או חשש מהם - אנשים עושים את החשבון הנכון, ומורידים את התקציב לרכב הבא לכמה שפחות. אותם אנשים, שלפני המלחמה הגיעו אלי עם תקציב ממוצע של 80-100K, יחפשו היום להוציא 30-50K. זו חכמת ההמונים, כשהמסקנה זהה בהרבה עשרות אלפי בתים בישראל - חייבים להוציא פחות על הרכב שאנחנו ממש צריכים. כתוצאה מכך חלה תזוזה מאד לא סימטרית בביקוש לכיוון הרכבים הזולים. זה כמובן משפיע מיידית לרעה על 2 פרמטרים חשובים: המחיר של הזולות הולך ועולה והקשר בין איכות הרכב למחירו פשוט לא קיים. לכן, מוכרי רכב זול יעשו תמיד את אותו תרגיל השוואתי - ויבדקו מה מבקשים עבור רכב דומה. כשיגלו שאחרים דורשים עשרות רבות של אחוזים מעל מחירון - יעשו גם הם את אותו הדבר, ויפרסמו רכב של 30,000 במחיר 40,000 ויותר במודעה - ככה נראית נבואה שמגשימה את עצמה. בשל העובדה שיש רבים שמוכרים רכב זול רק כשהוא מתחיל לקרטע ולאיים בהוצאות כבדות, הביקוש הגדול (הרבה טלפונים) שחווים המוכרים מעודד אותם למכור מעל מחירון בלי קשר למצבו האמיתי של הרכב - וככה יוצא שאנשים קונים ביוקר את הצרות של מישהו אחר. ככל שאני מוצא מציאות בסגמנטים היותר יקרים (נניח 150K וצפונה), ככה קשה ביותר למצוא "סחורה" נורמלית בתקציב נמוך. וחשוב שאנשים יבינו זאת. הפסקתי לקחת על עצמי פרוייקטים של חיפוש בפחות מ-50/60K - לא כי אני סנוב, אלא כי יהיה כאן בזבוז עצום של המשאב החשוב לי ביותר: זמן. ויש עוד גורם חשוב, נכלולי יותר ונסתר מהעין: לוח יד2, שמזמן הפך לאימפריה שדורסת את מתחרותיה, ורק בגלל שהם מאיימים על כל מי שטוען שהם מונופול לא אומר שהם לא כזה(זוכרים את לוח WIN-WIN של YNET? אללה ירחמו....). במקום להפוך ללוח הגדול והדמוקרטי במדינה, הם פועלים בשיטה נכלולית שמוכרת בכסף גדול את השעה הראשונה של הופעת כל מודעה לחבורת סוחרים שמתנפלת על כל מוכר שנראה מתאים - ו"מנקה" את השוק מרכבים טובים באמת עוד טרם שהמודעה הופיעה פומבית בלוח! מה שהמוכרים לא יודעים, עד שזה כבר מאוחר מדי ואצלם בבית, זה שהסוחרים מפעילים טקטיקות אגרסיביות של מו"מ שלא כל אחד בנוי להתמודד עמן, וקונים יחסית בזול רכבים טובים - ואז מפרסמים אותם במחירים פשוט הזויים באותו לוח יד2 - LOSE-LOSE למוכר הפרטי ולקונה כאחד... בהקשר הזה - אני מעודד כל מוכר וקונה כאחד להתחיל להשתמש בלוח החדש שעלה ממש לאחרונה לאויר - https://keyz.ai/cars/listings - כי רק תחרות ראוייה ליד2 תוכל לשנות את המצב הזה !! יש לנו כאן תהליך של "סערה מושלמת" שיצר מצב שבו " 10,000ש"ח זה ה-5,000 החדש", ורכבים סופר-זולים שמגיעים לשוק החופשי הם הרבה פעמים גרוטאה שהיתה צריכה להיגרט אבל המציאות מאפשרת "לחלוב" ממנה עוד מכירה אחת לפני המשחטה. הדרך היחידה, בעיני, להשיג רכב תקין בכלום-כסף היא למצוא אחד כזה בתוך חוג המשפחה או החברים - לפני שבכלל מפורסם למכירה. אז ניתן לבדוק בנחת ולהחליט בלי לחץ אם שווה קנייה. בכל שאר האלטרנטיבות - לצערי תשימו את כספכם על קרן הצבי.

יואב יקר, קודם כל - וואו, ועוד פעם וואו... איזה שבוע... בתור הסמכות החדשה כאן לענייני גניבות רכב וברקים שמכים פעמיים באותו מקום... האם יש תובנות לגבי קלות הגניבה בשני הרכבים? איזה מיגון היה לסרס? והכי חשוב - האם המגפה הזו, שלא נראה שתשכך אי פעם, צריכה אולי לגרום לנו לחזור לימי מנעולי הגה (רציניים, לא בשקל-90 מעלי אקס), מנעולי דוושות (כנ"ל) ושאר מחסומים פיזיים שיפריעו קצת יותר לפושעים הנאלחים הללו? נראה כאילו האלקטרוניקה רק עוזרת לגנבים במלאכתם, במקום להיות להם לרועץ... הנה כתבה חדשה בנושא שיכפול KEYFOB ברכבים חדישים עם הנעת כפתור:

אני מבין למה אתה מתכוון - אבל דווקא באוטובוסים אני פלות מסכים לאמירה הזו. פעם, נהג אוטובוס היה מקצוע מכובד שגם הבטיח פרנסה מכבדת למי היה אחראי על חיים של 50 איש יום יום. היום - הנהגים כן "התחלפו" - ובמקום המקצוענים של פעם אנחנו רואים על הכביש בבונים/אינדיאנים/ערסים שלא מקיימים את התנאי הראשון של נהג אוטובוס: מקצוענות. לעומת זאת, אלה המקצוענים שעדיין נוהגים אוטובוסים היום, אין להם שום בעיה להתרגל לאופי השונה של רכב חשמלי. דווקא עם הנהגים הפרטיים בחשמליות החזקות של היום אני רואה בעיה, וכבר בתחילת 2022 שנים כתבתי על זה בדף שלי.

מעניין מאד. אמנם סגנון הנהיגה שלי הוא כזה שאני משתדל לא להגיע למצב בו בקרת היציבות מופעלת הרבה, אבל כנראה שעם 68 קג"מ זה קורה קצת יותר מהמתוכנן...

עזוב אותך מלקשור כתרים ל-BYD, המספרים בעולם בהחלט מרשימים/מפחידים, בתלות בנקודת ההשקפה. עדיין, באותה נשימה, אני בהחלט מאשים את התקשורת ואנשי השיווק של היבואנים בזה שהם מעוורים את עיני הלקוחות עם הייפ מיותר בשם PHEV - הרעיון של מנוע בעירה פנימית סיני הוא עדיין, לדעתי, לא ממש מוצלח. מדיווחים ראשונים בתעשיה (בעלי מוסכים בעיקר, שאיתם אני בקשר) אז אין מה להתרשם מאמינות ה-ICE ברכבים כגון צ'רי/ג'אקו, וגם ב-BYD אני לא ממש נלהב מהרעיון של סיבוכיות-יתר ושתי מערכות הנעה , אפילו כשזה מגיע במפרט של ER (בנזין כמאריך-טווח עובד פחות קשה ויותר יעיל ממנוע מקביל לחשמל). יש מספיק דיבורים על תקלות וחוסר אמינות בבנזין כדי להדגיש שוב ושוב - המקום היחיד שבו לסיניות יש מענה הולם (ולעיתים אף טוב יותר...) לתעשייה המערבית הוא בחשמלית טהורה. המשבר בעולם הרכב המסורתי נובע כמובן מהעוצמה חסרת הרחמים של הסינים בכל הנוגע להצפה של מותגים, שינויים תכופים במפרטים והתקדמות מהירה לכיוון סוללות מצב מוצק, שמשאיר את ענקי העולם הישן במצב שהן רק מנסות להגיב ונגררות אחרי הצונאמי הסיני. בעיה גדולה,,, אנחנו חוזים פה במהדורה המוטורית של מלחמת עולם. אין רחמים, מלחמה טוטאלית, השקעות עתק סיניות (במימון ממשלתי כבד, כמובן) ומצב שבו התעשייה המסורתית (בייחוד באירופה) לא מסוגלת להחליט אפילו לאיזה כיוון יורים, שלא לומר באיזה נשק להשתמש נגד הצונאמי הסיני. אני כולי תקווה שבפולקסווגן, מרצדס וכו' יתעשתו ויתנו מענה חשמלי הולם ובמחיר סביר למתקפה הסינית. מי שמייאש פה הם כמובן הפוליטיקאים האירופאים שמוכיחים (גם פה) אזלת יד, חוסר מנהיגות וחוסר יכולת לקבל החלטות קשות. ולחשוב שפולקסווגן ושות' היו צריכים לבזבז זמן יקר כדי לשכנע את הטמבלים בבריסל להוריד את האיסור המוחלט על ICE באירופה שתוכנן ל-2035 : מוכיח בו זמנית על התובנה של יצרני אירופה שהם מוליכים עצמם לשחיטה מול החשמל הסיני מחד, ומאידך מוכיח טמטום של הפוליטיקאים שמנהלים את המלחמה הזו רק לפי "המניפסט של גרטה"... המסקנה הראשונה היא מה שאני אומר שנים: יש, בעיקר, הרבה ממה לפחד מסין...

שנתיים ו-82,000 ק"מ חלפו להם ביעף - עדכון אז בינתיים אין שומדבר דרמטי לעדכן, בחזקת No news- Good news. תובנות אחרי שימוש אינטנסיבי ביותר מאפריל 2024: הסיל הוא הרכב הטוב ביותר שהיה לי. והיו לי... לחשוב שאך לפני שנתיים הייתי בעמדה מאד מגננתית בכל הנוגע לרכבים חשמליים סיניים - והיום אני פשוט חושש לגורלה של תעשיית הרכב המסורתית כי ראיתי למה הם מסוגלים. הסיל, לטעמי, הוא החשמלית הסינית הטובה ביותר עבור הכסף. תמורה פשוט מדהימה שמוכיחה, בינתיים, אמינות מוחלטת בנוסף לתכונות שגרמו לי להעדיף אותה מלכתחילה על פני הטסלה 3 (דור ראשון) שהיתה המועמדת הברורה אז מבחינתי: שילוב נוחות + התנהגות, הנדסת אנוש, איכות חומרים (וכעת ברור שגם איכות הרכבה) והדובדבן - טכנולוגיית LFP בסוללה שנותנת לי חופש חשוב בניהול הטעינות, כי לצרכי הנסועה שלי אינני יכול להסתפק בטעינות סדירות רק בין 20-80% כפי שמומלץ בסוללות NMC. לגבי הבטיחות העדיפה של LFP - מקווה לא לגלות לעולם... בינתיים אין סימני ירידת טווח בסוללה. בכללי, עם קצב הנהיגה והלחיצות שלי (ספורט-לייט), הטווח הריאלי עומד על 360-410 ק"מ למיכל חשמל. 520 ק"מ לפי התקן? - זה למי שקונה אגוז עם 530 סוסים, ונוהג בו בלי שיניים... עבורי 400 ק"מ זה מספיק, וכאמור אינני חש בשינוי כלשהוא עקב הגיל. כמובן שהשפעה לרעה היא בעיקר במזג אויר קר (נקודת חולשה ידועה בסוללות LFP), אז יורד הטווח לאזור 330-360 לכל היותר כל עוד אני ממשיך ללחוץ. ירידה לתאוצות-סבתא והתנהלות במהירות של 100-105 קמ"ש אכן יקפיצו את הטווח לאזור 480 ק"מ, אבל זה פשוט לא לעצבים שלי🙃 הצמיגים הם ההוצאה העיקרית, את זה כבר גיליתי מזמן. הסט השני (KUMHO ECSTA) נפח את סולייתו אחרי קצת מעל 32000 ק"מ של נהיגה על הצד הספורטיבי-אלגנטי. קומהו בהחלט מומלץ, אבל כעת אני מאוהב בשילוב של מחיר - אחיזה - נסועה שנותן לי המישלן פיילוט-ספורט 4 שהישגתי במחיר של פחות מ-3000 ש"ח לסט (ותודה לאנדריי מצמיגי נעמן מול כפר מסריק). השוק הגדול: הם מיוצרים ב...סין. ברור שאי אפשר לקרוא להם "צמיגים סיניים", אבל קצת מצחיק שאחרי כל הנאומים חוצבי הלהבות שלי נגד מותגים סיניים (וגם כיום, אחרי שנים, אני עומד מאחורי הנאומים), אפילו מישלן משווק בישראל דגמים מסוימים שיוצרו בסין. אחיזה גבוהה ביותר - גם ברטוב וגם בשלוליות - ושקט מרשים גם ללא ספוג פנימי, יחד עם קצב אכילת סולייה תחת רגלי הימנית שכנראה יגיע, לראשונה, לאזור 40,000 ק"מ. מחזיק אצבעות לכיס שלי... קצב הטעינה המהירה (150KW ) בהחלט מספיק לי לפעמים המועטות שבהן אני מוצא עצמי נזקק לבוסט של טווח. עצירה קצרה (ושוב צל"ש לדור-אלון יקום, שהפכו לסוג של ברירת מחדל בדרך חזרה מהמרכז לגבול הצפון - אחלה מטענים!), ולפני שמספיק ללגום חצי קפוצ'ינו אני כבר טעון מספיק כדי להגיע הביתה באיזה קצב שבא לי. וזה מעלה ביתר שאת את השאלה של "קרב הטעינות" הגדול שמתחולל לנגד עינינו (לפחות בתקשורת...) בין יצרנים שונים: מי בכלל צריך את זה? הרי טעינת DC קבועה ממילא מזיקה לאורך חיי הסוללות - את זה אומרים היצרנים עצמם. בנוסף - מחיר החשמל המהיר הוא בערך פי 4 מטעינת AC ביתית. אז מה ההיגיון להיכנס ל- Pissing contest הזה, שמאפשר קצבים הזויים של טעינה, אם ממילא אנו נדרשים להמעיט בטעינות הללו כמה שרק ניתן לטובת בריאות הסוללה והכיס שלנו?... שמישהו יסביר לי את זה... אני תמיד מסביר ללקוחות שתנאי ראשון למעבר לחשמל הוא אפשרות טעינה ביתית, שממילא עומדת על קצב של 10-20KW, וזו המלצה קבועה ללא קשר למהירות הטעינה ב-DC. יש למישהו אפליקציה שתזכיר לי להיכנס לאפליקציית BYD ולהדליק מזגן 10 דקות לפני שאני מגיע לרכב, ולא להיזכר 10 שניות לפני שאני מגיע אליו??.... תודה מראש לפותרים נכונה😉 קצב הטיפולים - שעלה מ-20K ל-30,000 ק"מ (או שנתיים לא רלוונטיות במקרה שלי) הוא בסר גמור. בעוד כחודשיים אכנס בפעם הרביעית, אחרי 90,000 ק"מ לטיפול שגרתי + החלפת רפידות בלמים אחוריות, בפעם הראשונה. אני רואה אותן כמעט שחוקות לחלוטין. תמיד מסקרן אותי להבין למה רפידות אחוריות נשחקות בחלק מהרכבים לפני שהקדמיות דורשות החלפה. הרי מקובל לומר שכ-70% מאנרגיית הבלימה מבוצעת ע"י הקדמיים - אז מה הקטע פה? אצלי הרפידות הקדמיות עדיין עם 30-40% חיים כיום. האם זו פונקציית AUTO HOLD הנוחה, שגורמת לבלאי מאחור להתעצם כל כך? מעניין. בכל מקרה - הבלימה הרגנרטיבית עובדת, זה ברור. הרפידות הקדמיות הולכות לעבור 100,000 ק"מ בקצב הנוכחי - וזה עבורי שינוי מרענן. קצב החיסכון הכספי עדיין עומד על קרוב ל-1,800 ש"ח בחודש לעומת ה-A4 הנהדרת שקדמה לסיל. אין לי ספק שנכון לעכשיו ההחלטה לקנות סיל, אפילו חדשה (כי ב-2024 לא היתה לי ברירה אחרת) מוכיחה עצמה כנכונה גם כלכלית, בייחוד כשהעניינים נראים כך שאין לי שום רצון בהחלפתה על פני 200,000 ק"מ (תום אחריות) או אפילו מעבר לכך, בייחוד אם נחזה בהתחזקות המקצועית של מכונים שיודעים לתקן ולטפל בסוללות הללו אחרי תום האחריות. שאר הרכב באמת לא מראה שום סימנים של בלייה מוקדמת, ועם נסועה כמו שלי ניתן לומר שההחלטה להתחשמל היא no brainer. מסקנה עיקרית בינתיים: למי שלא חייב להחליף רכב בכל שנתיים-שלוש, ומוכן לדבוק במפלצת החשמלית הזו לאורך שנים ולעקוף כך את ירידת הערך המסיבית שממנה סובלות כל החשמליות בתקופה הראשונה - נראה שילוב קטלני של כיף וחיסכון. מאחל לכולנו המשך נסיעה בדרכים טובות - פתוח לשאלות הקהל.

אכן תקופה מעניינת עם פוטנציאל הוזלה משמעותי ליבוא אישי. אפילו אם לוקחים בחשבון עלויות גבוהות יותר בהובלות, סביר מאד להניח שעל רכב בין 300-400Kש"ח זה משפיע הרבה פחות מאשר על רכב אספנות זול. ברבע מזה. כמובן שההיצע של ברונקו משומש בארה"ב הוא כזה שהופך הכל לרלוונטי מאד. אם אתה אכן מעוניין ללמוד יותר את הנושא - מוזמן לפנות בפרטי.

יואב יקירי, לכל מה שכתבת ישנו הסבר מאד בגיוני: לפעמים אנשים קונים כרטיס פיס - וגם זוכים ! העניין הוא כמובן, שאתה לא כל אחד (בוא, בינינו, ראית כבר רכב או שניים בחיים שלך...) ומאידך רוב האנשים (ובוודאי לקוחות שמשלמים לי כדי למצוא להם רכב) באים ממקום שבו הם לא מעוניינים להמר על עשרות אלפי שקלים (ולקנות כרטיס פיס זה בכל זאת הרבה יותר זול...) - ולכן העליתי לטובת הכלל את הנקודות שכתבתי. חצי שנה זה לא הרבה זמן, מאחל לך לכתוב כאן גם בעוד שנתיים שהקנייה אכן השתלמה - וקנית כרטיס זוכה 😉 בהחלט יש מצב לקנות רכב "מחוץ לקונצנזוס" במחיר בדיחה. העניין הוא שהבדיחות האלה מאד יקרות בארץ... והיות ומדובר בסגמנט שוק שעדיין אין לנו איתו ניסיון רציני וארוך שנים, ומאידך יש בו הרבה שחקנים חדשים , חלקם עלומים, ואף אחד לא אוהב לקנות משהו ואז לגלות אחרי חודש שמישהו פגע לו בדלת אבל אין כבר יבואן ואין דלת - צריך לנהוג בייחוד בחשמליות לפי הכלל הגדול CAVEAT EMPTOR - "יזהר הקונה". ההערות שלי נועדו לעזור ליישם את הכלל הנ"ל, זה הכל. אגב, למי שמעוניין ברכב חשמלי יחסית מוכר (יונדאי קונה) ב"מחיר בדיחה" - אנא פנו אלי בפרטי ואסביר יותר. יש כמה עשרות למכירה בזול.

כמה כללי אצבע פשוטים לפני רכישת רכב חשמלי, בעולם הקצת מבולגן שבו אנו נמצאים - שלב המעבר הארוך לטכנולוגייה חדשה שרוב המוסכים (ובוודאי גם מכוני הבדיחה-בדיקה למיניהם) עדיין לא יודעים איך לאכול אותה. ללמוד היטב מה אתם קונים, מבחינת סוג הסוללה (כרגע בעיקר הבדל בין סוללות NMC ל- LFP), יכולת הטעינה (רק AC? - לא קונה. רוצה אפשרות גם לטעינת DC מהירה). לגלח 30% מנתון הטווח לפי תקן WLTP - ולראות שזה אכן מספק אתכם מבחינת טווח יומיומי, ולא צריך לחפש "רק רכב שלא צריך טעינה עד אילת", אלא אם אתם מחפשים מונית לקו מטולה-אילת... ללכת רק על רכבים שבאופן תיאורטי עדיין נמצאים באחריות היצרן/יבואן. לרוב הרכבים יש אחריות סוללה (הרכיב היקר ביותר בפער) ארוכה למדי - נע בין 6 שנים /160,000 ק"מ ועד 8 שנים / 200,00 ק"מ (המוקדם מביניהם) אצל רובם. יש יבואנים , כמו ג'ילי, שמאפשרים הארכת אחריות סוללה ל-10 שנים/200K ק"מ תמורת תשלום רטרואקטיבי (סביב 2,000 ש"ח) במוסך מורשה - ואני מאד ממליץ לעשות זאת. ללכת רק על יבואן ומותג רציני שעדיין קיים ומוכר בארץ, ולא על "מציאות" שכבר לא קיים אצלן יבואן. אצלי הדבר מתבטא בחיפוש שמוגבל רק ברכבים מתוצרת BYD, ג'ילי/זיקר, MG וכמובן יונדאי, VAG, וולוו וכו'. יש עם מי לדבר, לפחות בתאוריה. ולא במקרה לא דיברתי על צ'רי, אקספנג, איבאיזי - והמבין יבין... לוודא טלפונית במרכז שירות היבואן שהרכב הספציפי עדיין מופיע אצלם כזכאי לאחריות. כך מנטרלים רכבים ש"לא ראו מוסך" ולכן לא נהנים יותר מאחריות, למעט טסלה שעדיין מתעקשים שאין צורך בטיפול תקופתי, ושם רק משחק התנאי הבא: להעלות את הרכב על ליפט ולוודא שאין כל פגיעה במרכב התחתון, בדגש על מגן הסוללה. אחת הדרכים הנפוצות (בכל העולם) להתחמקות מאחריות של יצרן: מכה בחלק התחתון שמאפשרת לו לדחות תביעה באחריות עקב "שימוש שלא בהתאם להוראות היצרן". למהדרין - יש אפשרות בחלק מהמוסכים (או מכונים שמתמחים בחשמל) לבצע בדיקת בריאות לסוללה- SOH - וכך לראות אם קצב הירידה נורמלי (בגדול, ובממוצע גס מאד, לא יותר מ-1.5% לשנת שימוש), ומעיד על ריבוי טעינות איטיות (רצוי) ב-AC, לעומת ירידה חדה יותר בבריאות שמעידה לרוב על ריבוי טעינות DC מהירות. כלל הזהירות הכללית ברכב חשמלי - ללכת רק על מותגים סולידיים, לא לפחד לכסח במחיר הרבה יותר מאשר רכב בנזין בגיל 2-3 שנים, לוודא אחריות והיעדר פגיעה במרכב התחתון. בהצלחה.

בדיוק, אין שום קשר לזרם הגולף במקור, אחרת איך ניתן להסביר את ידית ההילוכים האיקונית בגולף המקורית??...

הלוואי והייתי יכול להגיד ש: מסתדרים ביחד עם סקודה ייטי... אני מת על הייטי, באמת. רכב מעוצב בצורה מבריקה, חלל פנימי פשוט ענק ביחס לגודלו, רכב שיודע לגדול יחד עם המשפחה (הצעירה בעיקר), כיף גדול לנהיגה ביחס לגילו ולמעשה ללא מתחרים אמיתיים בשנתונים שלו. גם ההשוואה לקרוסאובר (טרום 2017) פשוט מעליבה את הייטי - ולא הייתי נוגע בגיר CVT שעד 2016 היה הבחירה היחידה, עם מנוע חלש 1.6. להמליץ על קרוסאובר 2017 בתקציב של 30,000 זה כמו לומר שכדאי לך למהר ולרכוש וילה בקיסריה ב-200,000.... נראה אותך מוצא אחת... אבל לייטי יש כבר בעיות מאד יקרות בגילה המתקדם, היא נמכרת הרבה מעבר למחירון (אות וסימן לביקוש גבוה), החל ממודל 2015 אמור לבוא שינוי לטובה בגיר (מצמדים עמידים יותר ותיבת מכטרוניק משודרגת שלא דולפת כל כך, עם לחצי עבודה מופחתים לטובת אמינות). אבל - וזה אבל גדול - לא תוכל למצוא בתקציבך רכב עם נסועה סבירה, ואחרי 150-160א' ק"מ כבר אין שום הבטחה לזה שהגיר יחזיק, ועם עלות 4500 למצמדים ועד 10,000 ש"ח למכטרוניק חדש (התיקונים/שיפוצים שמוצעים בארץ לא באמת מחזיקים יותר משנתיים בד"כ, עולים חצי אבל מחזיקים רבע זמן...) - ובגדול זו הרפתקה שסותרת את הדרישה שלך לאמינות מעל הכל. החדשות ה"טובות" הן, שבתקציב 30,000 אינני מוצא שום רכב שנשארה לו הרבה אמינות לתת... חוץ משיעמומון יפני (קורולה ישנה, מאזדה3 5 הילוכים טרום 2015, הונדה סיוויק ישנה) - כל קנייה היא ברמת סיכון גבוהה מאד לתקלות. השוק פשוט השתגע בכל הקשור לסגמנט של המשומשות הזולות, זו האמת...

מאיפה בצפון?

מחזק לגבי חיזוק כישורי הנהיגה. אם הוא מאזור המרכז - שיפנה למורה הנהדר תומר גפן, שמתמחה בדיוק בחיזוקים שכאלה. 054-4644772 ד"ש חמה מהלוחש 🙃

בדו"ח ששלח פות"ש אכן לא מופיע סכום הנזק. עקב כך כמובן לא מופיעה ירידת ערך. למעט מצבים של טעות ע"י מרכז הסליקה, מצב כזה מעיד לרוב על ארוע מינורי שבו המבוטח הודיע על הארוע לחברת הביטוח שלו, אולם השתכנע לתקן את הנזק בכוחות עצמו ועל חשבונו (מו הסתם על מנת שלא לייקר את הפרמיה ב-3 השנים הבאות). במצב כזה מופיעה שורה ריקה, ורק דו"ח שמאי (אם ישנו) ו/או צילומי הנזק יכולים לספר את הסיפור המלא. בשורה התחתונה - הנזק צריך להיות באמת מינורי על מנת שהמבוטח לא ימשיך בתביעה - כלומר סדר גודל של השתתפות עצמית או קרוב לזה. כשאני מגיע לבדוק רכב כגון זה, עם שורת תביעה ריקה, אי מחפש הוכחות לתיקון היכן שנאמר (בעזרת מד-עובי צבע והרבה ניסיון) - ואם הממצאים עקביים עם מה שנאמר לי אז אני לא פוסל וממשיך לבדוק.

אם אתה חושב שתמחור של 15K מעל מחירון הוא אינדיקטור לכך שהרכב שווה את זה - תחשוב שוב... שוב - יש לפעמים רכבים טובים גם במגרשים מפוקפקים, זה פשוט נטול חוקיות כלשהיא, ועצם המחיר הגבוה לא אומר דבר. מדובר בכרישים שמסוגלים לשקר ולבלף בלי להניד עפעף. מניסיון.

כפי שניתן לראות בסרטון המעניין של ידידינו ג'ייסון פנסקה, יש משמעות רבה לסוג הסוללה מבחינת הנזק המצטבר. שני פרמטרים חשובים פה: קצב הטעינה ומידת ההטענה - האם עד 100% או פחות. השורה התחתונה: אם אתה בעל רכב עם סוללת LFP, היא יותר טולרנטית גם לטעינות רבות יותר בקצב גבוה, וגם לטעינות רבות יותר עד 100%, בניגוד לסוללת NMC שממש לא אוהבת טעינות תכופות ל-100%. אני מניח שאם הרכב שלך בליסינג - זה אמור לעניין פחות. אבל ככל שמדובר ברכב פרטי - ובייחוד עם טכנולוגיית NMC - הייתי משתדל להטעין כמה שיותר במטען AC.

פשוט לא לענות בשעה-שעתיים הראשונות לטלפונים - הכי פשוט ופרקטי. מבחינת מחיר - מקובל לחלוטין לכתוב מחיר גבוה (לעיתים בהרבה) מהמחירון, ואז לראות כמה מתקשרים. במידה ולא מגיעות (מספיק) שיחות - מתחילים להוריד במחיר, וזו התקשורת הטובה ביותר שלך עם הקונים. אם לחוצים בזמן - כמובן שמתחילים במחיר הגיוני יותר, והכי חשוב להגיד בטלפון: אני גמיש ליד הרכב, כדאי לך לבוא לראות כי הרכב שווה את זה (תוך פירוט של ריג'קטים ידועים בשקיפות ראויה). ואז: מי שמתקשר רק בשביל מחיר ולא טורח להגיע לראות את הרכב - מנערים אותו. מי שכבר טורח ובא לראות - מועמד טוב למו"מ סופי. ברור שזה לא תמיד תופש, אבל מנסיוני אני יודע להעריך מוכר שקוף, גלוי ושאינו סוגר מחיר בטלפון. מדובר בעלויות של עשרות אלפים לשנה לסוחר, בהתאם לכמות ההתראות המוקדמות שהוא רוצה. אין שום "מסלול" שיכול להתאים לפרטיים. הרי זה כל העניין בלוח: כל הקודם (והמשקיע) - זוכה. ככה משחקים הוגן.