רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

[Buki]

טוב עוד משהו מעניין מהעיר בה גדלתי, קייב. 

 

 

בשנת 1960 נפתח בעיר קו מטרו שלב א'.  קטע בארוך 5.5 ק"מ שכלל 5 תחנות, 4 מהן תת קרקעיות ואחת חיצונית, בנקודת יציאת המנהרות מההר על הגדה המערבית של נהר דניפר. מקום דומה ליציאת מנהרות הכרמל באיזור צ'ק פוסט. 

 

התחנה הסמוכה לאותו מקום אגב היא תחנת המטרו העמוקה בעולם, עומק 105 מטר. זה יצא ככה פשוט כי ההר גבוה. אבל זה סיפור אחר. 

 

 

ובכן, בנו את הקו אבל לא בנו דיפו רכבות, לא בנו מוסך ולא בנו "גייט" - מתקן קישור לרשת מסילות ברזל רגילות שמאפשרת הכנסת קרונות מטרו למנהרות. היה תכנון לבנות כזה גייט באיזור תחתת הרכבת הראשית של העיר אבל לא הסתדר מכל מיני סיבות הנדסיות לבנות את זה, אז הדיפו והגייט תוכננו בהמשך של הקו העתידי על הגדה המזרחית של דניפר.

 

רק בעיה קטנה, החלק המזרחי של  הקו וגם גשר מטרו מעל הנהר טרם נבנו. 

אז באופן בהול היו צריכים למצוא פתרון להכנסת קרונות מטרו למנהרות.

 

 

הפתרון שנמצא היה מעניין ומקורי.

 

קרונות המטרו הגיעו בנסיעה (נגררים על ידי קטר רכבת רגיל וקרון מתאם כי מנגנוני הריתום במטרו שונים מאלו של הרכבת) ממפעל היצור לתחנת רכבת מטענים. 

 

שם נבנה קטע מקשר קצר למסילות הטראם העירוני. הקרונות נגררו ברחובות העיר אחד אחד או בזוגות, באמצעות קטר עיתוק קטן, על מסילות הטראם עד למתקן אותו רואים בתמונות.

 

 

 מתחת לתחנה שעל הגשר נבנתה חוגת רכבת עם משטח בעל יכולת הרמה.  ברציפים נפתח פתח בגודל הקרון.

 

 

 

 

קו הטראם עליו נגררו קרונות המטרו, מתחת לאותו גשר.

 

בסמוך נבנה גם מוסך עם עמדות טיפול לשני קורנות (דגם פעיל במוזיאון המטרו בעיר).

 

 

הקרונות מהמוסך או ישירות ממסילת הטראם נדחפו לחוגה. 

אחרי זה סבבו את החוגה כך שהקרון יהיה מקביל לקו המטרו.

 

 

ובאמצעות מתקן הרמה הרימו את כל החלק המסתובב של החוגה, עם הקרון עליו, לגובה הרציפים.

 

המתקן הזה פעל הן להכנסת קרונות חדשים והן להורדת קרונות קיימים לתיקון וטיפול במוסך, משנת 1960 עד 1965, אז נבנה הגשר והמשך הקו לגדה המזרחית של דניפר כולל הגייט והדיפו. 

החוגה והמתקן שלא היה צורך בהם יותר, פורקו.

 

מצב התחנה היום, מבט לכיוון ההר. 

 

 

[Buki]

מנסה לתפוס נהג קטר על עבירת מהירות?

 

 

 

[ALÞћÃ]

לאחר 31 שנים, רכבת ישראל נפרדת סופית מקרונועי ה-IC3.

אני זוכר שבתור ילד עם מספר חד ספרתי של הקפות סביב השמש, נסעתי עם משפחתי לחיפה באחד מהמערכים האלו ועבורי זה היה אחד הדברים הכי מגניבים EVER. הלוק העתידני, הדלתות האוטומטיות במעבר בין הקרונות והדבר המשונה ביותר בו הבחנתי יחסית במהרה וניסיתי לבדוק עם אבי (ז"ל) אם אני מדמיין או שהרכבת הזו "מעבירה הילוכים". אבי לא היסס והגיב ישר בזלזול משו בסגנון של "אל תהיה מפגר. זו רכבת ולרכבת יש קטר, אין מצב שהיא מעבירה הילוכים".

 

לימים מסתבר שצדקתי.

 

https://www.srugim.co.il/887222-אחרי-31-שנה-הרכבת-נפרדת-מהקרונות-האהובי

[קורן בן אשר]

דל"פ: ברוך שפטרנו. שנאתי את ה-IC3 של ר"י, שנאתי אותם גם במולדתם דנמרק. לא נוחים ורועשים, ומכיוון שזה קרונוע אז לא משנה איפה תשב, המנוע יחפור לך בראש. רמת התחזוקה הירודה של פנים הקרונות בר"י לא הוסיפה לחווית הנסיעה. היתרון היחיד שלהם היה בהיותם הציוד הכי זריז ומהיר בר"י.

[ALÞћÃ]

התחזוקה אכן לא הייתה הצד החזק. בפעם האחרונה בה יצא לי לנסוע במערך בודד שיצא מתחנת הראשונים לתחנות ת"א צחנת הדיזל איכשהו הצליחה לחדור לחלל הקרונות.

[garicho]

לפני 56 דקות, קורן בן אשר כתב:

דל"פ: ברוך שפטרנו. שנאתי את ה-IC3 של ר"י, שנאתי אותם גם במולדתם דנמרק. לא נוחים ורועשים, ומכיוון שזה קרונוע אז לא משנה איפה תשב, המנוע יחפור לך בראש. רמת התחזוקה הירודה של פנים הקרונות בר"י לא הוסיפה לחווית הנסיעה. היתרון היחיד שלהם היה בהיותם הציוד הכי זריז ומהיר בר"י.

 

תמיד אהבתי את ה-IC3, במיוחד את הסדרה הראשונה עם המושבים הרכים. הם היו חללית לעומת מה שהיה לפניהם - קרונות גרורי קטר נגררים על ידי G12. גם הפתרון של קיפול תא הנהג לתוך הקיר כדי לשרשר את הקרונועים זה אחלה פתרון. 

[Buki]

מה אנחנו רואים כאן?

 

[sperial]

רכבת העמר מ-1917. הקרון של הטייסת הגרמנית

עריכה אחרונה ב-5 בפברואר על ידי sperial

[Buki]

הייתה לי נסיעת עבודה למכללת כנרת בישוב צמח.

כבר הייתי באתר הזה לפני כמה שנים אבל המקום היה סגור ולא נכנסתי, צילמתי כמה תמונות מעבר לגדר, הן מופיעות פה בשירשור איפשהו. 

הפעם היה פתוח אז קפצתי לראות.

 

 

תחנת רכבת צמח, אחת התחנות הגדולות והמרכזיות של רכבת העמק נמצאת כיום בשטוח הקמפוס של המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן. 

בניגוד למה שרשום בשלט כאן, הכניסה לאתר עצמו אפשרית ללא תאום וללא תשלום. כנראה התאום והתשלום הוא רק לכניסה למרכז המבקרים. 

 

 

המבנה הראשי בו היו המשרדים, קופת כרטיסים ובקומה השניה גר מנהל התחנה. 

 

ממש כמה מטרים לידו מעונות של המכללה, התמונה צולמה מהמדרגות האלו.

 

 

"פס הסולטן" - פס רכבת ועליו ברכת הסולטן, פסים כאלה נמצאו במספר מקומות. 

 

הדבר הכי מעניין באתר - שחזור (או יותר נכון דגם) של   "קרנוע אווירי" כמו שציין נכון ספריאל. קרון עם מנוע מטוס ופרופלור ששימש את הטייסים הגרמנים לנסיעות על מסילת העמק לחיפה, נבנה על יד ברוך קטינקא, הסיפור המלא בשלט.

 

 

 

 

מבנה מגורים של עובדי התחנה. 

 

 

הרציף המקורי שהשתמר בחלקו.

 

 

קרון מקורי עם כיתוב "חיג'אז" על בתי המיסבים.

 

 

 

מגדל מים כפול, היחידי בתצורה זו בתחנות מסילת העמק אבל היו עוד כאלה במסילה החיג'אזית מחוץ לשטח ישראל.

 

עוד באתר המון תמונות הסטוריות ואיפשהו מחוץ לשטח המתחם יש את חוגת הרכבת אבל היא לא חלק מהאתר המשופץ ולא יודע אם אפשר לראות משהו ממנה היום. 

 

 

אתר נחמד משוחזר יפה,  אולי הכי משוקע מבין האתרים של מסילת העמק. 

[Ooga]

לא ידעתי אם לרשום את זה בשרשור המשאיות או בשרשור הרכבות..

נתקלתי בשתי התמונות האלה באינטרנט:

 

הראשונה של יורו 4000 על low bed, השניה של 3200.

וואלה את ה 3200 אני עוד יכול לעכל. אבל ה 4000? הקטר שוקל 125 טון, זה לא נשמע לי הגיוני שככה מעבירים אותם. חיפשתי תמונות של קטרים אחרים נגררים בצורה כזו ולא מצאתי..

יש מצב שבתמונה הם בלי מנוע או משהו?

[Buki]

שאלה אחרת, איפה זה צולם?

לא נראה בארץ כי לוחית רישוי של עגלתי לובי (ככה קוראים לזה בסלנג המקצועי) היא לא לוחית ישראלית.

[Ooga]

לפני 2 דקות, Buki כתב:

שאלה אחרת, איפה זה צולם?

לא נראה בארץ כי לוחית רישוי של עגלתי לובי (ככה קוראים לזה בסלנג המקצועי) היא לא לוחית ישראלית.

ברור, זה איפשהו באירופה היכן שהקטרים האלה יוצרו.

[Buki]

לפני 30 דקות, Ooga כתב:

זה לא נשמע לי הגיוני שככה מעבירים אותם.

ככה מעבירים אותם, שים לב שמשאית ראש גורר שם לא רגילה אלא עם Ballast עליה ו 4 סרנים.

 

גוררים כאלה למשקל אולטרה כבד זה הטופ של יצרני המשאיות, מרכיבים אותם לפי הזמנה ולא סדרתית, לפעמים בסדנאות משנה ולא בפס ייצור הראשי.

 

זו סקניה בפולין, משקל כולל מקסימלי 250 טון.

 

מנוע 730 כ"ס וגיר אוטומטי פלנטרי (לא רובוטי שמותקן לרוב במשאיות כביש רגילות).

 

בתא מאחרי הקבינה יש מיכלי דלק ל 1000 ליטר.

 

[Ooga]

יש לך תמונות של קטרים אחרים מועברים ככה?

לא הצלחתי למצוא עוד תמונות כאלה, לפחות לא של קטרים בגודל מלא (רק קטרי עיתוק וכזה).

 

אתה אומר לי שכל פעם שמוציאים קטרים כאלה מהמפעל זה מבצע כזה גדול? הייתי חושב שהכי הגיוני שנוסעים איתם על מסילה לנמל.

[Buki]

גם לי נראה הגיוני שמהמפעל  הקטרים נוסעים לנמלים על גבי מסילה בכוחות עצמם.

 

לא יודע מה הייתה הסיטואציה שדרשה להעביר אותם על גבי מובילית.

התכוונתי שמשאית יעודית עם עגלת לובי מתאימה יכולה לסחוב גם הרבה יותר מ 125 טון. 

 

וכן תמונות כאלה ברשת כמעט ואין. 

 

מצאתי רק כמה.