רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

Buki · ב-13 באוגוסט

העיר וילנה.

סתם כמה תמונות שצילמתי עם מצלמה ענתיקה אבל עם זום...לא עם סלולרי.

רואים פה את המשק של תחנת רכבת גדולה, מוסכים עם ציוד נייד מודרני, מתקן שטיפה, סבך מסילתי וטורים של קטרים ישנים בעתודה.

Buki · ב-14 באוגוסט

אסטוניה. כפר שנקרא Lavassaare שנכון לעכשיו מורכב מ 3 בתים, פעם היה יותר גדול.

האתר שרואים בתמונות הוא חצי מוזיאון חצי ג'אנק יארד, הכל מסילה צרה 750 מ"מ, מופעל על ידי חובבים.

בתוך המוסכים יש קצת יותר ציוד נייד משופץ במצב נסיעה ובסופי שבוע מבצעים פה ושם נסיעות במעגל קטן שנשמר סביב האתר.

הגעתי באמצע שבוע ולמעט קופאית שישבת בקרון הירוק ו 2- 3 מבקרים הכל היה סגור. מחיר כניסה 10 יורו.

האתר מבוסס על תשתיות מפעל לכריית כבול (סוג של חומר דלקי) שפעל בעבר במקום הזה.

בתוך המבנה הלבן 3 קומות יש תצוגה פנימית יותר מסודדת אבל בכניסה ישנו שלט שמבקש לא לצלם בפנים אז לא יהיו תמונות של התצוגה הפנימית.

פה הציוד שנוסע יוצא לסיבובים סביב האתר. (סיאט אטקה 1.5 אחלה אוטו שעושה הכל טוב והוא לטעמי יותר מידי בסדר בלי שום דבר מיוחד או מעצבן עד שזה הופך לא מעניין, אבל על זה אולי בפעם אחרת).

זו החניה, ניתן לראות שאין עומס מבקרים...

כאן יושבת הקופאית.

אלו קטרים חשמליים וקרוניות Low profile שעבדו ועובדים במכרות, במנהרות, בקיצור במקומות עם מימיד גובה נמוך.

אלו קטרים חשמליים תעשייתיים לעבודה בנמלים, מפעלים וכו' איפה שאין מגבלת גובה.

פה לא נשאר הרבה מהמשאיות האלו...

חוגנים.

פרס קטן להרכבת גלגלים על הציר.

ליפט לקרונות.

בתוך המוסך הזה כנראה יש משהו משופץ במצב יותר טוב.

במבנה הלבן שברקע משמאל יש את התצוגה הפנימית בקומה הראשונה.

דווקא העמדות האלו משופצות.

את הקרונית באופן אלגנטי בכוח היד של כמה אנשים מרימים ומעלים על המסילה.

אחד הכלים המשופצים שבחוץ - מעין טרקטור מסילתי לעבודת עיתוק/רכבות קלות/במתחמי תעשיה וכו'. מאחוריו מפלסת שלג.

ומאחוריה רואים קצת מתקן רוטורי לפינוי שלגים מהמסילות.

קרונות נוסעים ודואר + ריהוט פנימי.

זה משהו עתיק מאוד מתחילת המאה שעברה.

זה עתיק גם אבל פחות, שנות ה 50-60.

מהסדרות האחרונות שיוצרו בייצור סדרתי בפורמט 750 מ"מ, מודל 1991.

לכיוון יציאה מהמתחם.

כיוון הפוך.

סמאפור בכניסה, פעיל עם מערכת כבלים.

קטר דיזל/חשמלי מסילה צרה הכי רציני שפעל באיזורים האלו והכי דומה לקטרים "גדולים". כאלה נבנו כ 280 יחידות בין השנים 1956-1959.

הדגמת רחבי מסילה שונים שקיימים בעולם.

זו (הייתה) תחנת כוח ניידת. זאת אומרת מותקן עליו גנרטור עוצמתי להפעלת ציוד חשמלי מסילתי כמו מערך לבניית מסילות או כגנרטור חרום לאתרים בקרבת המסילה.

עוד טרקטור מסילתי קל, הספק 54 כ"ס מנוע בנזין. יוצר בין השנים 1934-1959.

קטר פולני היחידי פה שהוא לא 750 מ"מ אלא 600.

תשאלו אותי למה בזבזתי יום לנסוע לשם - בגלל ביטולי טיסות הטיול התארך כמה ימים יותר ממה שתכננתי אז היה יום פנוי.

בגדול מקום נחמד

Buki · ב-17 באוגוסט

בשנת 1989 אז הייתי תלמיד בית ספר, נסעתי לקייטנת קיץ בליטא. קייטנה מטעם הסוכנות היהודית שהייתה מיועדת לילידים שנמצאים בתהליכים לפני עליה לארץ.

לאמור שאני זוכר משם הרבה - לא, לא זוכר כמעט כלום.

אבל כן זכרתי שהיה שם קו רכבת מסילה צרה ובאחד הימים נסענו בה לאגם. וכן זכרתי שבדרך הרכבת נעצרת, נהג המשנה יורד ומוריד ידנית מחסם בכביש אותו הרכבת חוצה. זה היה נראה משונה מאוד.

טוב 35 שנה אחרי...הייתי צריך להגיע לריגה בירת לטביה. מחירי ההכרטיסים - מטורפים. בסוף נמצאה טיסה עם קונקשן בריגה והמשך לוילנה בירת ליטא, קונקשן של 14 שעות.

חשבתי אם זה יהיה בסדר אם אני יורד בריגה ולא ממשיך לוילנה אבל בסוף החלטתי "להיות בסדר" והמשכתי.

ואחרי יום וחצי חזרתי לריגה באוטו, זה משהו כמו 300 ק"מ.

כשעשיתי תכנון לכל הנסיעה הזו חשבתי שיהיה נחמד לבקר באותו קו רכבת שהייתי בו ב 1989, הוא איכשהו נמצא במסלול שלי.

מקריאה באינטרנט ידעתי שהקו נסגר לתנועת רכבות סדירות עוד ב 2001 אבל כן מתקיימות שם נסיעות תיירותיות בסופי שבוע.

יש אפשרות לקנות כרטיסים באתר אבל אין אפשרות לשלם בכרטיס אשראי או PayPal, רק העברה בנקאית או אפליקציות של בנקים מקומיים.

העברה בנקאית לא עבדה, שלחתי להם מייל, ענו שמשריינים מקום ושאשלם כשאגיע.

אז בשעה 10:30 ביום שבת אני מחנה ליד מבנה תחנה ציורי בעיירת Anykščiai והולך פנימה לקופה, באופן הזוי הקופאית אחרי 2 מילים שואלת אותי "אתה Buki נכון? שריינת מקום? טוב ששריינת כי הכל מלא אצלנו היום עד 0 מקום..."

פה אני רוצה להעיר הערה. זו הייתה טעות לדעתי להתקין מזגנים. נכון שחם בקרונות אבל מזגן כזה למרות שהוא כפול עם שתי יחדיות פנימיות, בקושי משפיע על קרון שישובים בו 40 איש. וזה מכוער! מאוד מאוד מכוער. ושנית, החשמל למזגנים האלו מסופק על ידי גנרטור שמורכב על קרון שטוח נפרד ופוגע בשדה ראיה.

הגנרטור:

מעבר לקטע של המזגנים, הכל נשמר די אוטנטי, תחנת רכבת הסטורית שפעם הייתה מקום מרכזי בעיירה, עם תנועת נוסעים וסחורות, חלק מרשת מסילות צרות ענפה. שנת פתיחה 1899.

באותו יום כאמור היה המון נוסעים.

מגדל מים.

מפלגים ידניים:

מחסנים לשעבר, בית קפה היום.

זו מפה של רשת מסילות 750 מ"מ בליטא בעבר. הרוב נסגר, מה שנשאר זה קטע של כ 70 ק"מ צבוע בכתום אבל גם שם אין תנועה סדירה אלא רק בהזמנות.

תנועה סדירה בימי שבת וראשון קיימת בקטע בארוך 12 ק"מ מ Anykščiai למטה במפה.

טוב עד כאן, המשך אחר כך.

sperial · ב-17 באוגוסט

אגב מחסום ידני - בצומת וולקן היה כזה עד תחילת העשור הקודם, רכבת המשא עם 50 קרונות לבתי הזיקוק היתה עוצרת לפני המחסום, עוזר הנהג היה יורד, מוריד את המחסום, ממתין איזה 15 דקות עד שהשיירה עברה ופותח.

ואז הותקן מחסום חשמלי. והדבר הבא היה שהמחסום ירד בדיוק לפני שעברתי. רכבת לא הגיעה, אבל המחסום נפתח רק אחרי שעתיים, בידיהם האמונותֶשל שוטרים וטכנאי רכבת ישראל.

קורן בן אשר · ב-17 באוגוסט

בתאריך 15.8.2024 בשעה 01:37, Buki כתב:

כפר שנקרא Lavassaare

נו יפה בוקי, הפעם התעלית על עצמך ומצאת חור מארץ החורים! נראה שיש להם אוסף מגוון ומרשים, חבל רק שהמצב התחזוקתי שלו לא מי יודע כמה.

יש לי "חשבון לא סגור" עם המדינות הבלטיות. אצטרך מתישהו לעשות שם מסע מאוד מסויים. יש לי עדיין רחוקי משפחה בליטא וגם באסטוניה. אם תסתכל על המפה של קווי 750 מ"מ בצילום שהעלית, בנקודה הכי צפונית המסילה מגיעה לעיירה בשם יונישקיס, ענף אחד במשפחה שלי מגיע משם. סביר מאוד שגם יצא להם לנסוע ברכבת זו לפני מלחה"ע ה-II. אבל כבר אין את מי לשאול.

בתאריך 15.8.2024 בשעה 01:37, Buki כתב:

הדגמת רחבי מסילה שונים שקיימים בעולם.

ניחוש:

1. 600 מ"מ

2. 750 מ"מ
3. משהו לא ברור - 900 מ"מ?
4. 1050 מ"מ (כמו המסילות העותמניות בא"י)
5. רוחב סטנדרטי 1435 מ"מ
6. רוחב רוסי 1524 מ"מ
7. רוחב ספרדי 1668 מ"מ

עריכה אחרונה ב-17 באוגוסט על ידי קורן בן אשר

Buki · ב-17 באוגוסט

לפני 22 דקות, קורן בן אשר כתב:

נו יפה בוקי, הפעם התעלית על עצמך ומצאת חור מארץ החורים!

נכון האתר ב Lavassaare נראה כמו ג'אנק יארד אבל זה ככה היא הוא מתוחזק על ידי חובבים ולא מתוקצב.

זה לא היה בתכנון אבל כאמור הטיסה שלי חזרה לארץ התבטלה.

יצא שנשארתי בלטביה עוד כמה ימים עד שנמצאה טיסה חליפית והיה יום פנוי + רכב.

התלבטתי קצת אבל בסוף נסעתי משהו 170 ק"מ לכיוון מאיפה שהייתי עד לאתר הזה, הכבישים פנויים ויפים וזו נסיעה כייפית.

עכשיו סגרתי את הפינה הזו, ביקרתי ב 3 אתרים פחות או יותר משמעותיים של מסילה צרה בשלושת המדינות הבלטיות, אחד לפני שנתיים ושניים השנה 😏

לפני 22 דקות, קורן בן אשר כתב:

ניחוש:

קורן בן אשר · ב-17 באוגוסט

לפני 16 דקות, Buki כתב:

עכשיו סגרתי את הפינה הזו, ביקרתי ב 3 אתרים פחות או יותר משמעותיים של מסילה צרה בשלושת המדינות הבלטיות

עכשיו נשאר לך זה, עוד קצת צפונה משם:

עריכה אחרונה ב-17 באוגוסט על ידי קורן בן אשר

Buki · ב-17 באוגוסט

איזה קטע, בהודעות עוקבות שם הזכרתי את שני האתרים שביקרתי בהם השנה 🤣

Buki · ב-20 באוגוסט

המשך:

בימי שבת וראשון בעונת הקיץ יוצאת נסיעה סדירה בשעה 11:00 לכפר Rubikiai. מרחק 12 ק"מ אותו הרכבת מכסה ב 45 דקות.

באותו יום היו 4 קרונות, בכל אחד 40 מקומות ישיבה, לא לוקחים נוסעים בעמידה. זו לא כזאת אטרקציה גדולה אבל עדיין 160 איש, רובם מקומיים ולא תיירים החליטו שמתאים להם לנסוע. לא היה מושב אחד פנוי.

כל פעם אני תוהה מדוע במדינה עם פחות מ 3 מיליון תושבים יש מספיק מתעניינים שממלאים את הרכבת הזו אבל בארץ אין התכנות לקו רכבת תיירותי...

לא צילמתי כלום בנסיעה כי הקרון קטן, צפוף ומלא באנשים וכשיצאים ל"מרפסת" רואים בעיקר את הגנרטור של המזגנים. הדיילת מסתובבת ומבקשת לא לפתוח חלונות בשביל שיורגש המיזוג, הוא מורגש אבל חלש...

וכן, בדיוק כמו לפני 35 שנה, הדבר היחידי שאני זוכר מאותה נסיעה ב 1989- נהג המשנה יורד ומוריד ידנית מחסום בכביש אותו הרכבת חוצה.

הקרונות האלו הם קרונות סובייטים מדגם ПВ-40 (מבטאים את זה פֶּה-ווה), כמו רוב המוצרים הסובייטים הרעיון שעומד מאחוריהם הוא סטנדרטיזציה, אחידות, רק מה שצריך ולא מעבר, פשטות ומחיר נמוך. מה שמיוחד בו זה שהוא במבנה שילדת מרכב.

אחרי מלחמת העולם השניה, החל משנות ה 50 כל קרונות הנוסעים העתיקים שהסתובבו בקווי 750 מ"מ במרחב הסובייטי ובאיזורים שסופחו אליו, הוחלפו בשני דגמים - הראשון הוא הפה-ווה הזה (אורך 11 מטר, 40 מקומות ישיבה, ספסלים כפולים משני הצדדים של המעבר) והדגם השני קרון פולני Pafawag (אורך 15 מטר, 36 מקומות ישיבה, ספסלים כפולים בצד אחד של המעבר, ספסלים יחידים בצד השני) שהיה מרווח ונוח הרבה יותר.

מכיוון שיצור של שניהם הסתיים לפני כמה עשורים, אלו הקרונות שנשארים בשימיוש באיזורים האלו, איפה שעוד נוסעים על מסילה צרה.

1 דוד הסקה. 2 שרותים.

להשוואה הקרון הפולני "המתחרה" .

1+2 כיור ושרותים, 3+4 לוח חשמל ודוד הסקה, 5 ארגז לפחמים או לציוד אחר.

אחרי 45 דקות מגיעם, הרכבת חונה פה שעתיים.

כולם הולכים מהרציף כמה מאות מטרים לאגם, שם יש בית קפה, כמה סירות שאפשר לשכור וחוף רחצה קטן.

המסילה בכפר מתסיימת כך.

עד 1983 הקו המשיך מכאן ל Utena, באותה שנה המשך הקו נסגר ופורק.

הרציף שליד האגם הוא עם מסילה אחת.

ה"סבב" זאת אומרת תמרון עקיפת הרכבת על יד הקטר מתבצע במה שנשאר מתחנת Rubikiai המקורית כמה מאות מטרים צפונית משם.

זאת אומרת אחרי שהנוסעים יורידם ברציף, הרכבת נוסעת ברוורס עם הקרונות קדימה עד לתחנה המקורית, שם הקטר עוקף אותה ושוב דוחף ברוורס את הקרונות לרציף ואז ממתין לנוסעים. זה לא דבר הכי תקני אבל לקו תיירותי זעיר כנראה שזה בסדר...

פה מתבצעת העקיפה, רואים בצד ימין את הרציף המקורי הישן.

אולי התקלקל משהו? זה כבר לא באחריות יצרן...

לא, לא התקלקל, הכל בסדר. ממתינים לנוסעים לנסיעה חזור.

בחזרה, מי שמעניין יכול להמשיך לסיור במוזיאון במתחם תחנת Anykščiai, מחיר 10 יורו.

פה הבחור מסביר איך פועלת מכונת השרביטים, מכונה ששימשה לאבטחת בטיחות תנועה בשני כיוונים בקווים בעלי מסילה אחת.

בכל אחת משתי תחנות סמוכות מותקנת מכונה כזאת, שתי המכונות מחוברות זו לזו בחוטי חשמל.

על מנת שאפשר יהיה להוציא שרביט, כמות השרביטים בשתי המכונות יחד חייבת להיות זוגית.

מנהל תורן בתחנה א' מתקשר למנהל תורן בתחנה ב' ומבקש רשות לשלוח רכבת.

מנהל תורן בתחנה ב' מאשר שהוא מוכן לקבלת רכבת על יד כך שהוא מסובב "מחולל" שמחובר למכונת השרביטים שלו.

האות החשמלי נשלח למכונת השרביטים בתחנה א' ואז יש אפשרות להוציא שרביט אחד.

השרביט נמסר לצוות הקטר. ללא השרביט אסור להם לצאת לדרך. נוכחות השרביט בידי צוות הקטור מבטיחה שבאותו מקטע נמצאת רק רכבת אחת, הרי לא ניתן להוציא שרביט נוסף מהמכונה בשתי התחנות.

בהגעה לתחנה ב' צוות הקטר מוסר את השרביט למנהל תורן, שמחזיר אותו למכונת השרביטים. מה שאומר שאותו קטע קו פנוי כעת ואפשר לשלוח רכבת נוספת.

השרביטים יחודיים, שרביט של מקטע מסויים לא מתאים (לא יכול להיות מוחזר פיזית) למכונה של מקטע אחר.

במכונה יש מספר שרביטים על מנת שתהיה אפשרות לשלוח מספר רכבות באותו כיוון, זו אחרי זו.

אבל בשיטה זו רכבת נוספת יכולה לצאת רק אחרי שהקודמת הגיעה לתחנת היעד.

שיטה טיפה פרימיטיבית אבל כל עוד כל הנוגעים בדבר ממלאים אחרי ההוראות, השיטה הייתה יעילה. גם כשמנהל תורן לא ידע בדיוק את הלו"ז ולא ידע איזו רכבות עוברות אצלו בתחנה, עדיין הוא יכל להוציא לקו רק רכבת אחת בו זמנית.

DareDevil · ב-20 באוגוסט

לפני 4 דקות, Buki כתב:

בארץ אין התכנות לקו רכבת תיירותי...

אנחנו רק רצים ולא נחים. אין רגע דל של מנוחה

Buki · ב-22 באוגוסט

Jonas Bieliauskas מונה לתפקיד מנהל התחנה כאן בשנת 1949 כשהיה בן 26. עבד באותו תפקיד 50 שנה ויצא ממנו לפנסה בשנת 1999 בגיל76, בדיוק כשהתיחלו לדבר על סגירת התחנה.

הוא אף פעם לא איחר לעבודה כי כפי שהיה מקובל אז, גר עם משפחתו בקומה השניה של מבנה התחנה.

תמונה מהאינטרנט כמובן.

חדר עבודה שלו הוא חלק מהמוזיאון. המדריך מציין במיוחד את הכסא עם הלוגו ההסטורי ששרד את התקופה הסובייטית.

טוב אני יכול לכתוב עוד הרבה אבל נראה לי שמספיק...

BoazB11 · ב-22 באוגוסט

לפני 6 דקות, Buki כתב:

אני יכול לכתוב עוד הרבה אבל נראה לי שמספיק...

למה מספיק?

אֶסְקֶפִּיזְם במיטבו...

אנא המשך

Buki · ב-22 באוגוסט

טוב אז הצטרפתי לסיור מודרך במתחם שהעביר הבחור הזה:

בחזרה למפה, השלוחה ליונישקיס הייתה הראשונה להסגר, כבר ב 1961.

ב 1996 נסגרו כל הקווים צפונית לפאניווז'יס.

ציטוט מעיתון ביזנס & בלטיה מאותה שנה:

החל מ 1 ליולי 1996 ממשלת ליטא מחליטה על סגירת שני קטעי מסילה צרה. קטע של 77 ק"מ בין פאניווז'יס לבירז'אי וקטע של 24 ק"מ בין יונשקליס ללינקובה.

מזכיר משרד התחבורה צ'סלובאס נורקוס הציג נתונים, אשר לפיהם מתחילת 1994 לא הייתה תנועת נוסעים כלל בקווים האלו ותנועת מטענים הייתה מצומצת ביותר.

ב 1996- 16 אלף טון, ב 1995 - 421 טון בלבד. דיונים לגבי המשך הפעלת המסילות הצרות התנהלו כבר מ 1993. בשורה של ישיבות משרד התחבורה הפקידים הגיעו למסקנות שהמצב התחזוקתי של המסילות האלו קריטי, יש צורך בהחלפת כשליש מאדני המסילה עקב היותם רקובים, חלק מהפסים והסוויצ'ים אינם ראוים לשימוש וכן הציוד הנייד באותו מצב. מסיבות אלו מהירות הרכבות בקטע פאניווז'יס - בירז'אי מוגבלת ל 15 קמ"ש. עקב צמצום התנועה רק בשנה שעברה ההפסדים הסתכמו ב 530000$.

חידוש הקטעים המדוברים מוערך בכ 9 מיליון דולר, אבל שום משרד ממשלתי ושום רשות לא מתכוונים להוציא את הסכומים האלו, וגם בתקציב המדינה סכומים אלו אינם מופעים.

לכן לשמר את הענתיקה הזו אפשר רק בתור מוצג מורשת הסטורית של צפון ליטא.

סוף ציטוט.

ובאמת כל הקטע שמודגש בקו עבה כחול וכתום במפה הוכרז כמוצג מורשת. אבל זה היה כנראה "יותר מידי". תשתית המסילה באיזורים שמסומנים בקו כחול עבה אומנם לא פורקה אבל היא לא במצב תפעולי, יש עצים שצמחו על המסילה וכו'. משוגעים לדבר מקווים שמתישהו כל זה יושמש...קשה להאמין.

מסילה פעילה כאמור נשמרת רק באיזור שמסומן בקו כתום עבה.

הדיפו והמוסכים נשארו בפאניווז'יס שהייתה מרכז כל הרשת הזו.

יעד לביקור בפעם הבא

בבירז'אי יש קומפלקס סטטי קטן, תמונה מהאינטרנט.

בלינקובה המצב פחות טוב, גם מהאינטרנט.

אנחנו ממשיכים בסיור בהנגר סחורות לשעבר.

אחרי ש"מדליקים" את הקטר, לוקח כ 3 שעות עד שיש מספיק קיטור והוא מוכן לנסיעה.

נפח ה"טנדר" - 2 טון קרישם או פחם, 4 קוב מים. זה מספיק לנסיעה של 60 ק"מ.

BoazB11 · ב-22 באוגוסט

לפני 39 דקות, Buki כתב:

4 קוב מים. זה מספיק לנסיעה של 60 ק"מ.

אז זו בעצם התשובה לשאלה שבכותרת:

מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

66.6 ליטר מים ל-1 ק"מ (או 33 קילו פחם לק"מ...)

והבחור הזה... רק לי הוא נראה כמו אח תאום של איתן הבר?

לפני 52 דקות, Buki כתב:

Buki · ב-22 באוגוסט

בהנגר בצתוגה נמצא גם קטר דיזל TU-6A דומה לזה שהסיע אותנו. רק שהוא עם תמסורת מכאנית ומנוע חלש יותר, זה שהסיע אותנו הוא TU-7A דיזל-הידרוולי. הכוונה מנוע דיזל מסובב ממיר מומנט ענק שמחובר לתיבת שני הילוכים, בקיצור גיר אוטופטי פלנטרי, דרזינה (נתחיל להחדיר את המונח הזה? ) על בסיס משאית, עוד אחת על בסיס מנוע של אופנוע, קרון ששימש להסעת מתנגדי המשטר הסובייטי לסיביר, תמונות הסטוריות ועוד.