רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

[Buki]

המשך מוזיאון המדע והטכנולוגיה בקרקוב.

 

המוזיאון ממוקם בדיפו "חשמלי" הסטורי, ספציפית בהנגר הזה נמצאת תצוגה של מכוניות ומכונות תעשייתיות.

 

הטראמים נמצאים בהנגר אחר, אליו מובילים פסים שמתחבים לרשת העירונינית.

 

 

קטר חשמלי יעודי לעבודה ברשת טראם (מתח 550-600V). 

השתמשו בהם לגרירת עגלות לעבודות שונות, לחילוץ טראמים ולפעמים לגרירת קרונות רכבת על מסילות הטראם וכו'.

 

 

עמדת נהג של הטראם העתיק ביותר באוסף, מערכת חשמל של AEG שמוכרת היום בתחום מכונות כביסה...ליד ידית הקונטרולר, מתאם לידית ללא הידית עצמה - בחירה בין דרייב לרוורס. כנראה את הידית הזו היו מסירים. 

 

חוט משיכה ופעמון בתא הנהג.

 

 

שלטים שונים:

לא לעשן

לנהג אסור לדבר עם הנוסעים

לא לתפוס מקום מימין לנהג

 

טראמים אחרים מתקופות שונות, כולם כאמור תקינים במצב נסיעה. 

 

 

 

 

פה מתחת לכיסאות רואים את סוללות מערכת החימום. 

 

 

 

בהרבה מקרים חובר לטראם קרון נוסף "נגרר" זאת אומרת ללא מנוע וללא   פנטוגרף אבל עם בלמים, כאשר הוא מקבל חשמל דרך כבלים מהקרון הגורר.

 

בהמשך עברו להשתמש ברכבות של  שניים או שלושה קרונות, כאשר שניים מתוך שניים, שלושה מתוך שלושה או שניים מתוך שלושה ממונעים ונשלטים בשיטת MU - Multiple-unit train control על ידי נהג אחד. 

 

במקרה הצורך ניתן היה להפעיל אותם גם כיחידים אם כי לרוב לא עשו את זה ואפשר היה לראות תאי נהג במצב מוזנח ולא שמיש בקרון השני והשלישי. 

 

 

 

זה כבר לא במוזיאון. Konstal 105Na - טראם שיוצר בפולין, בשנים  1979-1992. הוא דווקא לא הישן ביותר מאלו שעדיין פועלים בקרקוב אם כי בהחלט נראה הכי פחות מודרני. 

הם מוחלפים בהדרגה בטראמים חדשים Pesa ו Stadler גם כן תוצרת פולין.

 

 

שימו לב שבקרון השלישי הפנטוגרף למטה. 

 

 

 

בנסף פועלים בעיר טראמים יחסית חדשים של Bombardier ועוד כמה דגמים ישנים יותר שנרכשו משומשים ממערב אירופה. 

 

 

[sperial]

כרגיל - תענוג לעיניים.

 

והערה קטנה - הוזכרה AEG בנימה שעלולה להשמע מזלזלת כלשהו, אבל מדובר בענק תעשייתי מהגדולים בעולם, שייצר מנורות חשמל ועד תחנות כוח. אלא שהחברה התפרקה לפני כ-30 שנה.

עריכה אחרונה ב-10 לאפריל, 2023 על ידי sperial

[Buki]

קו הטראם החשמלי הראשון בקרקוב נפתח ב 1900, כיום הרשת כוללת 24 קווים שמרשתים את כל העיר. 

מחיר כרטיס נסיעה ל 20 דקות 3.5 ש"ח, ל 60 דקות 5.2 ש"ח, ל 90 דקות 7 ש"ח. אחרי סיום תוקף הכרטים יש  עוד 6 דקות ללא סנקציות, במקרה ועולה כרטיסן לביקורת. 

כרטיס ל 48 שעות ללא הגבלה - 42 ש"ח.

בזמן שהכרטס תקף אפשר לעבור לקו אחר (כולל אוטובוס). 

בחלק מהטראמים יש מכונה לרכישת כרטיסים.

אפשר לרכוש כרטיסים גם באפליקציה, לאחר התשלום מוצג שעון שמראה את הזמן שנותר עד לסיום תוקף הכרטיס. 

 

 

רוב הציוד הנייד הוא לא מו-דו, אלא עם קבינה רק בצד אחד של המערך. בהתאם לכך בתחנות סופיות קיים מעגל שמאפשר סיבוב.

 

הטראמים החדשים הם נמוכי רצפה, יש מערכים שנרכשו משומשים במערב אירופה ועברו שיפוץ בקרקוב, כולל הוספת חלק מרכזי עם רצפה נמוכה. הישנים יותר עם 3 מדרגות ז"א לא נמוכי רצפה. בלוח זמנים אלקטרוני בתחנות אפשר לראות האם הטראם שמגיע הוא נמוך רצפה או לא. 

 

במרכז העיר בקטעים הישנים שנבנו לפני הרבה שנים, הפסים במרכז הרחוב, הנוסעים עולים לטראם מהכביש. כלל ברזל, כשהטראם עוצר בתחנה, המכוניות נעצרות גם כדי לאפשר לנוסעים לעלות ולרדת.

 

בקטעים פחות מרכזיים ויותר מודרניים, פסי הטראם מופרדים מהרחוב ושם העליה והירידה מהרציפים ולא מהכביש. 

 

בגדול לפי התרשמותי המערכת עובדת מצויין, יש הקפדה על לוח זמנים, לא נתקלתי גם בשעות הבוקר בעומס נוסעים קיצוני, יש מספר קווים שפעולים בלילה. 

 

בתמונות רואים טראמים של Pesa, Bombardier, Stadler (אלו המודרניים), Konstal (הישנים המרובעים), האדום זה משהו משנות ה 60-70 שהגיע מוינה,  הכחול עם פסים לבנים רחבים זה Duewag שגם במקור עבד במערב אירופה, אחרי שיפוץ וחידוש מקיף. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תחנה מהסוג הישן, כשעולים לטראם ממרכז הרחוב. 

 

ממתינים במעגל בתחנה סופית.

 

 

 

רצפה נמוכה ולא נמוכה.

 

 

בפנים Stadler. זה יצרן שווצרי, הרכבה בפולין. 

 

 

הצטלבויות שונות.

 

במקומות בהם הטראם מופרד מהרחוב הפסים נראים כמו פסי רכבת.

 

והרציפים גם.

 

 

 

 

 

 

אני יודע שחפרתי...

אבל עד גיל 15 טראם היה אמצעי התחבורה העיקרי וכמעט היחידי שלי, כל יציאה מהבית אם זה לא לחנות שליד לקנות לחם או חלב הייתה מתחילה בעליה על טראם, כולל נסיעה לבית ספר.

 

כנראה משם מגיע השיגעון הזה...

 Geoff Tribe collection, 1980s

 

[garicho]

אחלה תמונות! דרך אגב, הבחור הטטרי שלבוש כמו סוס הוא אחד הסמלים הלא רשמיים של קרקוב - Lajkonik

 

בתחילת יוני יש פסטיבל ענק ומאוד מומלץ בעיר, כולל שיט דרקונים בנהר, זיקוקים וגם תהלוכת Lajkonik בעיר.

 

 

אפשר לקרוא עוד פה:

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Lajkonik

[Buki]

ועוד משהו. די דומה. אבל זה פה אצלנו. שדרות ירושליים ביפו. 

 

שלבי הרצה במוד הפעלה מלא רק ללא נוסעים. כולל עצירה בתחנות, פתיחת דלתות ועמידה בלו"ז.

 

 

 

[לירון .ה.]

הלכתי לשדות הקיבוץ בעמק, למאגר מים אחרי הגשם האחרון.

בצמוד למשאבת מים בתוך המאגר, יש קטע שנראה כמו שנלקח מפסי רכבת העמק.

 

[Buki]

אם אני זוכר נכון אתה מקיבוץ גינגר במקור. אז זה הגיוני, מסילת העמק המקורית עברה שם  באיזור, בקטע שבין כפר ברוך לעפולה. 

[לירון .ה.]

כן, יש פסים כאלו בשדות, נשארו קצת. צריך לחפש.

בזמנו צילמו את הסרט רכבת העמק, זה גם צולם אצלנו בקיבוץ 

[BoazB11]

בתאריך 8.6.2021 בשעה 03:02, shellcase כתב:

הרק"ל נעה על הימנית.
הרכבת הכבדה נעה על השמאלית מסיבות הסטוריות (מנדט וכו') בלבד. 

איך בדיוק מסיבות הסטוריות אם בזמן המנדט לא היו מסילה כפולה?

[sperial]

היו קטעי מסילה כפולה בהם הרכבות בכיוונים נגדיים חלפו זו על פני זו. וגם בתחנות היתה יותר ממסילה אחת.

[Buki]

לפני שעה, BoazB11 כתב:

איך בדיוק מסיבות הסטוריות אם בזמן המנדט לא היו מסילה כפולה?

 

 

קטע של מסילה כפולה בקו יפו - ירושליים שקיים מ 1892,הרבה לפני הבריטים כולל תחנה תפעולית למפגש רכבות במקום הזה (בר - גיורא) 

מעניין אם אצל התורכים גם נסעו בצד שמאל של הכביש? 

[Buki]

אני כותב פה (גם בשירשורים אחרים...) הרבה שטויות ולכן שאלה:

 

מישהו רוצה לראות סקירה ממש של כמה שרות על כלי תחבורה מוזר מאוד שנולד לא כתוצאה של התקדמות טכנולוגית אלא כתוצאה של מחסור בכל מיני דברים ואתם יכלים לנחש איפה הוא נסע - רכבת טרולייבוס כשאין פה נגרר וגורר אלא שניהם זהים וממונעים?

 

[yohai71]

^

מה אתה חושב? 

[Buki]

טוב...

טרולייבוס הוא סוג של אוטובוס חשמלי ניזן מתשתית חשמל עלית שסלולה מעל הכביש. 

משלב את היתרונות של טראם ואוטובוס וגם את החסרונות של כל אחד מהם.

 

 

 

סקודה 9Tr. יוצר משנות 1961 עד 1982

בכמויות גדולות, מנוע 155 כ"ס, מהירות תפעולית 60 קמ"ש. אבל לא היה מגביל מהירות, ללא עומס בכביש מישורי מספיק ארוך הוא היה מגיע ל 70-80 ויותר. 

 

מספר נוסעים עד 100 ב"דחיסה" מקסימלית לפי חישוב של 8 אנשים על מטר רבוע שטח רצפה. 

 

 

 

היום טרולייבוסים קיימים בהרבה מדינות אבל לא מאוד נפוצים, בעשורים האחרונים חלק מהמערכות נסגרו. 

 

ברית המועצות הייתה בזמנה מדינה עם הכי הרבה מערכות טרולייבוס והרשתות הכי ארוכות. ממנה טרולייבוסים "זלגו" למדינות מזרח אירופה שהיו אז תחת חסותה.

 

 

נהיגה בטרולייבוס (לפחות באלו של אז) לא דומה לנהיגה באוטובוס, אבל בכלל.

 

ההבדל המשמעותי ביותר אולי הוא בכך שדוושת הברקס מופעלת ברגל שמאל. 

 

 

 

הבדל נוסף - דוושת הגז (החשמל) היא לא רציפה, פועל יוצא של מערכת בקרת מנוע של אותם ימים.

 

לדוושה יש מספר "קליקים". קליק ראשון מצב תמרוני חניה במהירות זחילה. קליק שני מהירות ראשונה, לחיצה עמוקה יותר - קליק שלישי מהירות שניה, לחיצה עד הסוף קליק רביעי מהירות מקסימלית. 

 

אחרי כניסת הקונטרולר למצב הרצוי אפשר לעזוב את הרגל הדוושה עד למצב מהירות זחילה ורק להחזיק אותה קלות בתחילת המהלך. הטרולייבוס  ישמור על המהירות במצב 1, 2 או 3 שנקבעו בלחיצה הראשונית.  אין צורך להמשיך להחזיק את הדוושה לחוצה עד הסוף או עד החצי.

 

הדוושה השמאלית - דוושת בלם. בתחילת מהלכה מפעילה בלימה חשמלית בכמה דרגות עוצמה, בהמשך המהלך מפעילה בלמי אוויר כמו במשאיות. 

 

תשתית החשמל כוללת שני מוליכים - פלוס ומינוס - פרוסים מעל הנתיב הימני בדרך כלל במרחק 0.5 מטר זה מזה.   מתח הרשת 600 וולט. 

 

ה"קרניים" של טרולייבוס מאפשרים לו לסטות לצדדים עד 4 מטר ממרכז התשתית. 

 

ההנחיה לנהג היא לנהוג ככל הניתן מתחת לציר מרכז התשתית, אבל הוא יכול לעבור לנתיב שליד במידת הצורך. 

 

ככל שמתרחקים ממרכז התשתית מהירות הנסיעה צריכה להיות נמוכה יותר, באופסט מקסימלי של 4 מטר ממרכז התשתית מהירות מותרת היא רק 5 או 10 קמ"ש. 

 

כמו כן יש מפלגים עיליים במקומות פיצול התשתית לשני כיוונים.

 

אם הנהג רוצה להתפצל לענף הימני הוא צריך לעבור את המפלג העילי ללא "גז" - הקונטרולר במצב 0, או תחת בלימה.

 

אם הנהג רוצה להתפצל לענף השמאלי הוא צריך לעבור את המפלג העילי "תחת זרם", זאת אומרת דוושת הקונטרולר במצב שונה מ 0. 

את כל זה יש לבצע במהירות עד 10 קמ"ש.

 

בעקומות התשתית תמיד הולכת בזיז - זאג כי לא ניתן לגרום לחוטים להיות תלויים באוויר בצורה מעגלית מושלמת. עקב כך, בעקומות ברדיוס קטן מהירות נסיעה מוגבלת ל 15 קמ"ש.

 

מתחת לגשרים, במנהרות, במקומות בהם התשתית נמצאת בגובה נמוך, יש לנסוע תמיד מתחת למרכז התשתית ולא לסטות לצדדים.

"שימוט" הקרניים מחוטי החשמל  זה לא דבר נדיר.

במקרים אלו הנהג יורד, שם כפפות עבודה ובעזרת חבלים שקשורים לכל "קרן", מחזיר אותם למקום.

 

כל הנ"ל דורש מיומנות לא פשוטה שאין לנהגי אוטובוס. אגב היו לא מעט נהגות. זאת אומרת נשים שנוהגות בטרולייבוסים.

לעומת זאת, נהגת אוטובוס זה היה דבר סופר נדיר.

 

 

בשנות ה 60 אוכלוסיית העיר קייב מנתה באיזור 2 מיליון איש. האוכלוסיה גדלה בקצב מהיר בעיקר בגלל הגעת תושבי פריפריה שרצו להתיישב בעיר הגדולה. נבנו שכונות חדשות שהיו במרחק מה ממרכזי התעסוקה. ומכיוון שרכב פרטי בשימוש אזרחים היה דבר מאוד נדיר ולא שיחק תפקיד ממשי כלשהו בתחבורה היום יומית, הכל התבסס על תחבורה ציבורית.

שדווקא הייתה מפותחת מאוד אבל בשעות שיא בכמה קווים מרכזיים נסתמה לגמרי ולא עמדה בעומס, למרות קיצור מקסימלי של מרווחי הזמנים. 

 

 

עד כאן, המשך בפרק הבא...

 

 

 

[baer]

גם בסן פרנסיסקו יש רשת כזאת ומדובר במערכת מאוד מסועפת של כבלי חשמל מעל המון רחובות, וראיתי נהגים מחזירים את הקרניים שיצאו כמו שתיארת.

כל התחזוקה של זה מצד אחד אבל מצד שני יש אוטובוסים ללא זיהום וללא צורך בהתעסקות עם סוללות וכל המשתמע מזה.

כמובן שיש שמתנגדים לזה וקוראים לזה visual pollution...