המצב הכלכלי שלנו מצוין

[יוסי פרנקוס]

פרשתי חלקית מהפורום בתקופה האחרונה אבל אני רוצה לענות בתור מישהו בגיל 33.

 

קניתי עם אשתי דירה ביקנעם.

 

לא במרכז, לא במקום יקר, ולא במקום עם המון תעסוקה בתחומים שלנו.

זה המחיר שהיינו צריכים לשלם בשביל לקנות דירה משלנו (לא שאכפת לי, אני מעדיף את הצפון).

הקניה שלנו היתה לפני שהתחילו המחירים לעלות בצורה לא פרופורציונלית גם פה.

 

דירה חדשה על הנייר כי דירה קיימת עלתה יותר.

אגב, 3 חדרים אי אפשר לקנות כי אף אחד לא בונה אותן.

 

שנינו עובדים ומרוויחים בין שנינו יותר מהממוצע, וחוץ מרכב חדש וזול יחסית (ומאוד חסכוני), אין לנו הוצאות ענקיות כי אנחנו לא יוצאים כל כך הרבה ולא מוציאים כסף על שטויות.

 

כבלים? נו באמת!

יש לנו נטפליקס ב10$ לחודש, קודי ועידן פלוס.

 

טלויזיה?

קנינו טלוויזיה ב2000 ש"ח ואנחנו מקללים כל רגע שמשתמשים בה כי רואים חרא, אז מעדיפים להשתמש בזאת שבחדר למרות שהיא יותר קטנה.

 

ביגוד?

היא מקבלת כרטיסים של שי לחג ואנחנו קונים רק מה שצריך משם, ועוד מחפשים מבצעים.

הנעליים שקניתי לפני שבוע של לי קופר עלו לי 175 ש"ח במקום 450.

 

טלפונים?

לאשתי יש טלפון שקיבלנו במתנה כשקנינו את האוטו ואני החלפתי את שלי אחרי 3 שנים לטלפון של 1200 ש"ח.

 

חופשות?

רק מהעבודה שלה, כשזה מסובסד בצורה רצינית.

בשלוש השנים האחרונות הוצאנו 2500 ש"ח במצטבר על חופשות.

 

מחשבים?

ישנים ולא עדכניים, למרות שאני עובד עם מחשב.

 

רהיטים לבית?

מה שלא קיבלנו במתנה מההורים קנינו באיקאה עם 70% הנחה.

 

יציאות יש לנו רק בסופ"שים, וגם אז לרוב זה למפגשים משפחתיים.

 

אנחנו לא קונים קולה כמעט בבית ו95% ממה שאנחנו אוכלים אני מבשל בעצמי.

נוסעים עד נשר לקניות פעם בשבועיים ועושים השלמות כשצריך.

משלוחים מעולם לא ביקשנו הביתה ממסעדה.

 

ועדיין:

איך יכול להיות שהיא עובדת במקום ממש מכובד ומרוויחה טוב, ואני עובד בשתי עבודות (עצמאי ושכיר), ועל פי כל החישובים שלי היה לוקח לנו 15 שנה לגייס את ההון לדירה אם היינו צריכים לעשות את זה לבד, ואז להמשיך לשלם 2400 ש"ח לחודש למשך 30 שנה?

וזה גם אם היינו חיים אצל ההורים בדוחק ולא משלמים שכירות.

 

זה לא הגיוני שקניית דירה תהיה כרוכה בהשתעבדות כל כך גדולה לבנקים, ומי שאין לו הורים שישימו מאות אלפי שקלים לא יוכל לעולם לחשוב על דירה.

 

איך בן אדם יכול לחיות מהמשכורות בארץ כששכירות היא חצי מהכנסה הממוצעת?

בבניין שלידנו בדירה זהה לשלנו גרה משפחה שמשלמת שכירות של 5000 ש"ח.

בחיים לא היינו עומדים בהוצאה כזו כי זה לא הגיוני.

על דירת חדר מלאה בטחב בראשל"צ שילמנו 2700 ש"ח וכמה שנים מהחיים שלנו.

זה נראה הגיוני?

 

שיהיה ברור:

אנחנו לא במינוס ומצליחים לחסוך הרבה בחודש, אבל גם זה רק כי היו הרבה שנים של לגור עם ההורים ולריב איתם, ואז פתאום ההורים שלה החליטו להפיל עלינו מימון לחצי מהדירה.

 

גם עם צורת החיים הלא בזבזנית שלנו, בחיים לא היינו מסוגלים לקנות את הדירה לבד והיינו משלמים עכשיו כל חודש יותר על שכירות מאשר על המשכנתא.

 

זה לא שכל הצעירים חושבים על "אין כסף אז אני אבזבז הכל".

מעטים מאוד חושבים ככה, ואם כן אז אין להם את הזכות להתלונן.

 

הרוב לא חושבים ככה.

אבל הדור שלי קרוע בין הדור של ההורים, שהצליחו לקנות דירות בחצי מהזמן ובעלות יחסית נמוכה, לבין הדור של הילדים שלנו, שיקנו את הדירות אחרי הפיצוץ של הבועה וסביר להניח אחרי שהבוחרים יצביעו ברגליים ויצביעו למי שבאמת ישחרר אדמות לבניה ויוריד את המחירים של הדיור.

 

אני אצטט את השמאלני הקיצוני (טפו עליו, קומוניסט) זאב ז'בוטינסקי עם הדברים שהממשלה חייבת לדאוג שיהיו ברי השגה לכולם:

 

מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא.

 

כרגע הממשלה שלנו עסוקה באיומים חיצוניים ובהאשמה של כל דבר שקורה (תאונה, שריפות וכו') בטרור, ובהסתה במטרה לחזק את עצמה.

 

אז הדור שלי רואה שזה לא ש"אין כסף לדירה אז נבזבז", אלא "אין עתיד".

 

על פי המדדים המצב משתפר, ואכן רמת החיים "של מי שיכול להרשות לעצמו" עולה, אבל החלוקה לחלוטין לא בסדר.

ההוצאות הבסיסיות יותר מדי גבוהות.

 

אני לא רוצה שייקחו מהעשירים יותר כסף, אלא שיורידו את הנטל ממי שעובד הרבה אבל עדיין לא מצליח להסתדר.

 

אין משהו יותר קל מלשחרר אדמות בשביל בניה ולפתור את הבעיה של הדיור.

רוב האדמות הן של המדינה אז המדינה יכולה פשוט למסור אותן לקבלנים בתמורה לדיור בר השגה, או אפילו להביא קבלנים מסין שיעשו את העבודה כמו שצריך בכלום זמן, ואפילו יעשו שהקירות יהיו ישרים, לא כמו של רוב הבניינים שבונים הפועלים מהשטחים.

 

אפשר אפילו לבנות תוך שנה-שנתיים ערים שלמות אם רוצים, ולפתור את הבעיה של הצפיפות והמחירים.

 

אבל הממשלה מקבלת יותר מדי כסף ויש יותר מדי אילי נדל"ן שמתעשרים מזה, אז כולנו נדפקים.

[Asaf-R]

לא ממש קראתי את השרשור הזה עד עכשיו, אבל איך שאני תופס את זה הבעיה הגדולה היא בקבוצות לחץ במדינה הזו.

לכי"ל יש לוביסטים בכנסת אז הם רוכשים משאבי טבע לאומיים בנזיד עדשים (אולי ישתנה עם החשכ"לית הנוכחית, כנראה לא).

הועדים הגדולים - רשות שדות התעופה, חברת חשמל, נמלים וכו' - סוחטים את הממשלה אשר חייבת לעלות תעריפים בכדי לעמוד בשכר וההטבות המטורפות שלהם.

החברות המסחריות בתחום המזון לוחצות על הממשלה להשאיר את המכסים המפאיניקם על המזון על כנם, מה שלא מאפשר שום סוג של תחרות והוזלה.

הקיבוצים והמושבים, החרדים והמתנחלים - כולן קבוצות לחץ שמקבלים הטבות מהמדינה שהאדם הממוצע יכול רק לחלום.

[netco]

הסוג השני זה הבעלים של קסטרו מהכתבה בעמוד הקודם. אדם עשיר שחושב שהוא "תורם לחברה", כי הוא זרק מיליון שקל לאיזו עמותה. כמובן, המחשבה המהפכנית שאולי אם העובדים הזוטרים אצלו היו מרוויחים קצת יותר, והוא לא היה מנגב את התחת עם שטרות, אז לא היה צורך בככ הרבה עמותות ונדבנות כמובן לא עוברת אצלו בראש. הרי קסטרו זה משפחה. כמו שמגה הייתה משפחה. או שופרסל. או כל רשת אחרת, בה אנשים עובדים כי מי כבר לא משתוקק להיות קופאי בימינו?!

 

1. במחילה, אדם שבונה עסק בשתי ידיו, משקיע כסף, זמן, ולעתים גם ידע על מנת לבנות אותו, וכיום מעסיק עשרות/מאות/אלפי עובדים.

למי בכלל יש את הזכות לבוא אליו בדרישות כמה ואיך לשלם לעובדים שלו? למי בכלל יש זכות לבוא ולומר לו כמה כסף נכון להרוויח ולקח הביתה, וכמה לא? הוא גנב את הכסף? הוא מכריח אנשים לקנות ברמי לוי/קסטרו/אנאעארף מה? העובדים נמצאים שם עם אקדח לרקה? או שהם נמצאים שם כי מציעים להם עבודה שכרגע מתאימה להם?

זכותו המלאה להינות מפירות העמל שלו, ולאף אחד אין זכות לבוא אליו בטענות על זה, הכסף הזה שלו ורק שלו, ואם הוא בוחר לתרום מיליון שקל לאיזו עמותה, אז כן הוא לגמרי תורם לחברה, בטח יותר מרוב האנשים.

 

2. הטענות כלפי העשירים שרובם הרוויחו את לחמם בשתי ידיהם מופרכות בעיני, ולו משום הסיבה שזה לא משחק סכום אפס, זה לא שיש כמות כסף מסויימת בעולם שרובה אצל העשירים וחלקה אצל העניים, ואם לעשירים יהיה פחות אז לעניים בהכרח יהיה יותר. לכן בעיני כל הטענות הללו כלפיהם וכלפי אורח חייהם, בעיני פשוט נובעות מצרות עין, ואיזשהו קולקטיביזם שמדבר על חברה והכלל וכל מיני מושגים כאלו.

 

3. בעיני המצב הכלכלי מצויין, הבעיה מתחילה שאנשים מצפים שהמדינה תהייה אחראית על הטעויות והכשלונות שלהם, ותפטור אותם מהצורך באחריות אישית. לכן הם צריכים חוק שמחייב הפרשות לפנסיה כי הם לא מסוגלים לחסוך בעצמם, לכן הם מוחים על מחירי הדיור (מי מכריח אתכם להיות בעלים של דירה? מה האובססיה הזו?) והמזון (ואח"כ כשרוצים לפתוח שווקים לתחרות למשל בתחום המוניות, או המזון, מסבירים לך שעה שלמה למה זה לא בסדר לפגוע בפרנסה של משפחות בתחום הזה...), בלי להבין שהבעיה מתחילה בחוסר האחריות האישית שלהם קודם כל, ורצוי בלהתחיל עם דחיית סיפוקים.

אין בעיה בלרצות רמת חיים גבוהה, יש בעיה בלממש רמת חיים כזו, כשאין לך יכולת כלכלית ואתה משתעבד לאשראי צרכני זול על חשבון העתיד.

 

כאנקדוטה, אני אוהב להביא כדוגמא את המשפחה המורחבת של אשתי, אנשים די פשוטים (לא מהנדסים, רופאים וכד', משכורות ממוצעות), שמצליחים לגדל בממוצע 8-9 ילדים, ולהחזיק רכב ובית וכד', ורחוקים מלרעוב לפת לחם.

רוב האנשים שהבאתי להם את הדוגמא הזו, אומרים לי שהם "לא חיים את החיים", אז כנראה אין להם אינטרנט במהירות גבוהה, והם לא טסים לחו"ל בכלל, וחופשות כנראה יהיו באוהל על שפת הכינרת, אבל הם עשו בחירה מסויימת בחיים והם מתאימים את עצמם אליה.

זו בעיני אחריות אישית, ולחיות בהתאם ליכולות שלך, ולא בהתאם למה שאתה רוצה שיהיה לך.

 

והמתנחלים - כולן קבוצות לחץ שמקבלים הטבות מהמדינה שהאדם הממוצע יכול רק לחלום.

אחותי "מתנחלת", גם חמי וחמותי וכמעט כל המשפחה של אשתי.

הם ישמחו שתצביע להם על "ההטבות" ו"המיליונים" שהם מקבלים באופן שוטף על חשבונך ועל חשבוני, כי הם לא ממש מוצאים אותם.

עריכה אחרונה ב-22 לינואר, 2017 על ידי netco

[ישה]

תחפש בספר התקציב.

[netco]

חושב שאמצא שם עדויות לזה שהמתנחלים מקבלים יותר מעצם היותם מתנחלים, ולא מעצם זה שהם אזרחים ישראלים שלא גרים במרכז ומקבלים די בדומה לכל מי שגר באיזורי ספר עקב הוצאות שנובעות מכך?

כי אני עד כה טרם ראיתי פירוט מסודר מהימן והוגן לעניין הזה. רק כותרות פופליסטיות.

[יבגניפ]

נטקו, אם יש לו את הזכות לבקר את אלו שלא אוהבים עשירים, לי יש את הזכות לבקר אותו.

אני לא כ״כ מבין את הטענה שלך הפעם. הוא הרוויח את הכסף ביושר - כל הכבוד לו. את הבולשיט על זה שקסטרו זה ״משפחה״ ועל התרומה שלו לקהילה הוא יכול למכור עד מחר בבוקר - זה עדיין בולשיט.

 

למי יש זכות לבוא אליו בדרישות לשלם סכום כזה או אחר? כרגע, רק למדינה, שקובעת מה הוא שכר מינימום ותנאים סוציאלים.

אם הוא מעסיק עובדים במקצוע מבוקש, אז כמובן גם להם.

אבל העושר שלו הוא גם תלוי יציבות כלכלית. והיא מתקיימת, כל עוד כולם חושבים שהסדר הקיים הוא טוב או רצוי או הגיוני או היחיד שאפשרי. ההיסטוריה מלמדת שכשהפערים גדלים מעבר לנקודה מסוימת, זה מתפוצץ. גם אצילים בצרפת של לפני 1789 חשבו שאף אחד לא יכול לבוא אליהם בטענות, ואף שלאף אחד אין זכות לבוא אליהם בטענות.

[Asaf-R]

אחותי "מתנחלת", גם חמי וחמותי וכמעט כל המשפחה של אשתי.

הם ישמחו שתצביע להם על "ההטבות" ו"המיליונים" שהם מקבלים באופן שוטף על חשבונך ועל חשבוני, כי הם לא ממש מוצאים אותם.

 

האמת שביחס לקבוצות לחץ אחרות, המתנחלים לא ממש "מוצלחים", אבל הבאתי אותם בתור דוגמה לקבוצה שיש להם נציגים בכנסת שדואגים להם.

על החרדים אין מה לדבר.

הקיבוצים והמושבים מקבלים הטבות של מליונים בדמות הבן הממשיך, הטבות מס שונות ומשונות והתעלמות כמעט גורפת מחריגות בניה שמבצעים.

 

בכל מקרה, אני לא רואה את המתנחלים ככח הרסני או כקבוצה שלילית (גם לי יש קרובים שגרים בהתנחלות), וגם חושב שההטבות שהם מקבלים (לדוגמה הטבות מס על אזור עדיפות אם עדיין קיים) לא ממש בעיתיות בניגוד לשאר הקבוצות.

ההבחנה שלי (יתכן שהיא מוטעית) היא כזו: כל אחד יכול להיות מתנחל, יש מתנחלים דתיים / חרדים וחילונים. כולם שווים מהבחינה הזו.

לא כל אחד יכול להצטרף כבן קיבוץ ולקבל הטבות דומות לחברי קיבוץ לדוגמה.

עריכה אחרונה ב-22 לינואר, 2017 על ידי Asaf-R

[oryo]

חושב שאמצא שם עדויות לזה שהמתנחלים מקבלים יותר מעצם היותם מתנחלים, ולא מעצם זה שהם אזרחים ישראלים שלא גרים במרכז ומקבלים די בדומה לכל מי שגר באיזורי ספר עקב הוצאות שנובעות מכך?

כי אני עד כה טרם ראיתי פירוט מסודר מהימן והוגן לעניין הזה. רק כותרות פופליסטיות.

כן

הנה דוגמא שמשתמשת בנתונים מהלמ"ס

 

יש עוד רבות אחרות

אם אתה טוען שזו "כתבה פופוליסטית", אתה מוזמן להציג את הסתירות

 

זה שאחותך ושכניה לא מליונרים זה ברור, השאלה היא כמה כסף משקיעים בהם יחסית ליישובי פריפריה אחרים, ולשאלה הזו נדמה שיש תשובה - אבל אולי יש לך נתונים מדויקים יותר שתחלוק איתנו(?)

 

אגב: ניסיתי להכנס ללמ"ס ולחלץ משם נתונים עצמאית, ממש לא פשוט. חבל שהמידע לא נגיש יותר, למרות שאני מבין את האינטרס באי הנגשת המידע לציבור. שקיפות זו מילת גנאי בממסדים הישראליים (מעניין למה..).

עריכה אחרונה ב-22 לינואר, 2017 על ידי oryo

[Asaf-R]

^ ישנם שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%93'%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99

 

גם כאן יש מניפולציות. לדוגמה - נכון שפר תושב משקיעים יותר בהתנחלות דתית לעומת תל אביב, אבל בהתנחלות דתית יש פי כמה וכמה יותר ילדים - שהם מקבלים את ההשקעה הגבוהה ביותר מבין כל קבוצות החברה (גם לעומת קשישים) - תקציבי חינוך ובריאות גבוהים.

אני מניח שאם יהיה גל של בייבי בום בתל אביב בשנה הקרובה אז הנתונים ישתנו...

[oryo]

א. בלאו הכי לא בוצעה השוואה לת"א (אלא ליישובים פריפריאלים אחרים)

ב. גם אם משקללים פנימה ילודה גבוהה יותר, זה לא מגיע לאותו מכפיל - קרי זה אולי יצמצם את הפער, אבל ההבדל עדיין יהיה בסדר גודל

 

אבל אם במקום לסתור טענות אנחנו סתם זורקים ציטוטים לאויר, אז הנה יש לי גם אחד "the night is dark and full of terrors"

[netco]

כן

הנה דוגמא שמשתמשת בנתונים מהלמ"ס

 

יש עוד רבות אחרות

אם אתה טוען שזו "כתבה פופוליסטית", אתה מוזמן להציג את הסתירות

 

זה שאחותך ושכניה לא מליונרים זה ברור, השאלה היא כמה כסף משקיעים בהם יחסית ליישובי פריפריה אחרים, ולשאלה הזו נדמה שיש תשובה - אבל אולי יש לך נתונים מדויקים יותר שתחלוק איתנו(?)

 

אגב: ניסיתי להכנס ללמ"ס ולחלץ משם נתונים עצמאית, ממש לא פשוט. חבל שהמידע לא נגיש יותר, למרות שאני מבין את האינטרס באי הנגשת המידע לציבור. שקיפות זו מילת גנאי בממסדים הישראליים (מעניין למה..).

 

תראה קראתי את הכתבה, ופשוט אי אפשר להתייחס לזה בצורה רצינית כי הם פשוט זורקים מספרים חסרי משמעות.

כשאומרים לך שהמדינה משקיעה יותר בתושבי ההתנחלויות, אבל לא מפרטים ממה מורכבת העלות התקציבית הזו, אין שום דרך לבדוק אם זה באמת מכורח זה שהם גרים בהתנחלות או שהעלויות הללו היו דומות גם אם הם היו גרים במקומות אחרים (סתם דוגמא, בניית מבני ציבור, או בתי כנסת ומקוואות, זה משהו שהיה קורה בכל מקום שבו היו גרים, לכלול את זה כחלק מעלויות ההתנחלויות זה לא רציני) זה פשוט סתם מספר. כשטוענים טענה מסויימת, חובת ההוכחה על מי שטוען את הטענה, ודה מרקר היו צריכים להביא נתונים רציניים כולל השוואות מול מקומות אחרים להראות שבאמת המתנחלים מקבלים יותר. כשעוטפים את זה בכותרת יפה, וזורקים נתון חסר משמעות בלי פירוט והשוואה, זה בדיוק פופוליזם.

 

ואגב הם מציינים בשני משפטים וחצי, שהסיבה שת"א מקבלת תקציבים נמוכים, נובעת מכיוון שהיא עירייה עם הרבה מאוד הכנסות מארנונה לעסקים שגבוהות משמעותית מארנונה של תושבים פרטיים.

העובדה הזאת מעלה תהייה האם בכלל כל הנתונים בתחילת הכתבה הם פשוט התקציבים שהמדינה מעבירה למועצות מקומיות לכיסוי גירעונות, והגירעונות הללו נובעים ממיעוט הכנסות של המועצות מכל מיני סיבות שלא בהכרח קשורות לזה שהן מחוץ לקו הירוק (כמו למשל הסיפור עם ירוחם והמועצה האיזורית שסמוכה אליה, פער עצום בהכנסות ביניהן בגלל חלוקת השטח שקיימת במשרד הפנים שגורמת לכך שאחת מקבלת את כל ההכנסות מבסיסי צה"ל, ומשרתת מספר מועט של תושבים, והשנייה לא, וכך היא גירעונית באופן קבוע במעט), אבל כאמור אין שום דרך לדעת את זה לא מהכתבה הזו, ולו מכתבות דומות שמתפרסמות כל העת.

 

אגב סגנון הצגת נתונים כלכליים כזה הוא די אופייני בתקשורת שלנו, תראה דוגמא מנושא שונה (אבל דומה) כאן:

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1030947

תראה את ההצהרות בכותרת ובתחילת הכתבה. רושמים לך איזו רשות מקומית משקיעה הכי הרבה בילדים רושמים שזה פרמטר ברור לאיכות החינוך של התלמידים, אבל לא אומרים לך ממה מורכבת העלות הזו.

והעיר הראשונה שמופיעה היא רעננה והיא רק במקום ה-18, וזה קצת מוזר שהתלמידים הכי מושקעים נמצאים רק ברשויות מקומיות ואיזוריות לא? מה באמת נראה למישהו שיש כאלה פערים בין החינוך במועצה איזורת תמר, לרעננה (יותר מכפול פער)?

כנראה שההפרשים הללו נובעים בחלקם הלא קטן מצרכים ספציפיים לאותן רשויות עקב המרחקים הגדולים וכד' (למשל הסעות תלמידים) ומיעוט יחסי של תלמידים ביחס להוצאה ולכן נוצר נתון כזה מפוצץ.

אבל בתכל'ס אף אחד לא טורח לפרט ממה מורכבים כל החישובים הללו ולכן אין שום דרך לדעת האם באמת תלמיד ב-X מושקע ביותר כסף מתלמיד ב-Y.

[חן ג.]

תראה את ההצהרות בכותרת ובתחילת הכתבה.

 

לקח מספר אחת בקריאה ביקורתית של חומר עיתונאי: לא לקרוא את הכותרת.

 

הרבה פעמים היא לא נכתבת על ידי הכתב שחיבר את הכתבה עצמה, אלא על ידי העורך וכל המטרה שלה היא למשוך את הקורא המרפרף.

[netco]

לקח מספר אחת בקריאה ביקורתית של חומר עיתונאי: לא לקרוא את הכותרת.

 

הרבה פעמים היא לא נכתבת על ידי הכתב שחיבר את הכתבה עצמה, אלא על ידי העורך וכל המטרה שלה היא למשוך את הקורא המרפרף.

אתה צודק, אבל כאן כותרת המשנה והתוכן לאחר מכן ממשיכים בדיוק באותו קו, לכן ציינתי את זה.

[חן ג.]

גם כותרת המשנה לא תמיד נכתבת על ידי הכתב. כשאני עבדתי במחקר תאגידי והיתה לי עורכת שבאה מעולם העיתונות, היא התעקשה במשך תקופה מסוימת לכתוב את כותרת המשנה בעצמה.

 

למימרות שבכותרות - גם כשהם לקוחות In Verbatim מהכתבה - אין ההקשר שיש להם בגוף הכתבה.

עריכה אחרונה ב-22 לינואר, 2017 על ידי חן ג.

[oryo]

נטקו - בהחלט מעניין מה שאתה טוען.

 

מסכים שצריך נתונים מסודרים יותר, ושקיפות גבוהה יותר. אחפש בהזדמנות משהו דידקטי יותר מכתבה בדהמרקר ושות', מעניין לראות מה נדוג.