המצב הכלכלי שלנו מצוין

[SurfHigh]

לא ממש קראתי את השרשור הזה עד עכשיו, אבל איך שאני תופס את זה הבעיה הגדולה היא בקבוצות לחץ במדינה הזו.

לכי"ל יש לוביסטים בכנסת אז הם רוכשים משאבי טבע לאומיים בנזיד עדשים (אולי ישתנה עם החשכ"לית הנוכחית, כנראה לא).

הועדים הגדולים - רשות שדות התעופה, חברת חשמל, נמלים וכו' - סוחטים את הממשלה אשר חייבת לעלות תעריפים בכדי לעמוד בשכר וההטבות המטורפות שלהם.

החברות המסחריות בתחום המזון לוחצות על הממשלה להשאיר את המכסים המפאיניקם על המזון על כנם, מה שלא מאפשר שום סוג של תחרות והוזלה.

הקיבוצים והמושבים, החרדים והמתנחלים - כולן קבוצות לחץ שמקבלים הטבות מהמדינה שהאדם הממוצע יכול רק לחלום.

 

רוצה להשלים את מה שהתחלת - איך קבוצות הלחץ האלו סוחטות את הממשלה? כולן מתפקדות בהמוניהן למפלגת השלטון ולשותפים שלה לשלטון. זה הכל.

האזרח הפשוט הפקיר לגמרי את המפלגות לקבוצות האלו ולאופורטוניסטים אחרים. אדם מן השורה חושב לעצמו שהוא לא רוצה לקחת חלק בתככנות, בעסקאות המפוקפקות, בפוליטיקות פנים מפלגתיות וכל שאר הדברים המיידים שעולים לראש שחושבים על חברות במפלגה, וזה בדיוק מה שמעצים את ההתנהלות הזאת. זה משאיר את הבמה לחלוטין בידיים של אורן חזנים ומיקי זוהרים וועדי התעשיות הצבאיות למינהם. כדי להיכנס לכנסת, או להכניס נציג שלהם לכנסת, מספיקים להם אלפי קולות. אותם אלפי קולות מצביעים בפריימריז, מכניסים את המועמד למקום רלוונטי ברשימה וגמרנו.

מה אני מנסה להגיד, הצבעה בפריימריז של מפלגת השלטון (היום ליכוד, אבל ממש לא משנה) שווה פי 100 מאשר הצבעה בבחירות הכלליות. כל עוד האזרח הפשוט שאין לו גב של ועד כזה או אחר לא יבין את זה, ימשיכו לדפוק אותו. קחו לדוגמא את המורים, אם הם היו מקימים סיעה בתוך הליכוד במקום (או בנוסף) לחברות שלהם בארגון המורים, מצבם היה טוב פי כמה. עם כמות המורים שיש בארץ, הם היו מכניסים לפחות 3-4 נציגים שלהם לכנסת וכנראה גם שר.

לי אישית נפל האסימון בשנה האחרונה, ואני התפקדתי למפלגה מסויימת. מציע לכל אחד שחושב שהנציגים שלו בכנסת לא מייצגים אותו נאנמנה לעשות כמוני. הצבעה בבחירות הכלליות לא שווה הרבה, ועכשיו שאחוז החסימה עלה, שווה עוד פחות.

[pooh-bear]

1. במחילה, אדם שבונה עסק בשתי ידיו, משקיע כסף, זמן, ולעתים גם ידע על מנת לבנות אותו, וכיום מעסיק עשרות/מאות/אלפי עובדים.

למי בכלל יש את הזכות לבוא אליו בדרישות כמה ואיך לשלם לעובדים שלו? למי בכלל יש זכות לבוא ולומר לו כמה כסף נכון להרוויח ולקח הביתה, וכמה לא? הוא גנב את הכסף? הוא מכריח אנשים לקנות ברמי לוי/קסטרו/אנאעארף מה? העובדים נמצאים שם עם אקדח לרקה? או שהם נמצאים שם כי מציעים להם עבודה שכרגע מתאימה להם?

זכותו המלאה להינות מפירות העמל שלו, ולאף אחד אין זכות לבוא אליו בטענות על זה, הכסף הזה שלו ורק שלו, ואם הוא בוחר לתרום מיליון שקל לאיזו עמותה, אז כן הוא לגמרי תורם לחברה, בטח יותר מרוב האנשים.

 

2. הטענות כלפי העשירים שרובם הרוויחו את לחמם בשתי ידיהם מופרכות בעיני, ולו משום הסיבה שזה לא משחק סכום אפס, זה לא שיש כמות כסף מסויימת בעולם שרובה אצל העשירים וחלקה אצל העניים, ואם לעשירים יהיה פחות אז לעניים בהכרח יהיה יותר. לכן בעיני כל הטענות הללו כלפיהם וכלפי אורח חייהם, בעיני פשוט נובעות מצרות עין, ואיזשהו קולקטיביזם שמדבר על חברה והכלל וכל מיני מושגים כאלו.

לא הבנתי.

 

לשלם שכר מינימום הוא צריך? שעות נוספות? ימי חופשה? זה בסדר? אז למה לא פנסיה?

 

אני שואל ברצינות: לדעתך לא צריכה להיות שום רגולציה על תנאי העסקה? בכלל? כל אחד יכול לעשות מה שבא לו? ובהסתכלות היסטורית, גם המהפיכה הצרפתית היתה לא בסדר? ותנאי ההעסקה במפעלים במאה ה-19? והפיאודליזם האירופאי בימה"ב? מה ימנע מאיתנו לחזור לשם?

 

אתה מבין שחוקי העבודה התפתחו (ומתפתחים) במשך הרבה זמן, כדי לאזן בין הכח (הלא סימטרי ברוב המקרים) של המעסיק והעובד? אתה מבין שלעובד שחייב להביא כסף הביתה אין תמיד יכולת למצוא עבודה אחרת? לא רצוי לפחות לחייב את המעסיק לספק לו תנאים מינימליים?

 

ואם ניטפל שניה לפנסיה, הניסיון מוכיח שיש הרבה עובדים שלא חוסכים לפנסיה אם לא מכריחים אותם. מה אתה מציע לעשות שיהיה מוצלח יותר מלהכריח את העובד והמעסיק לחסוך לפנסיה? להגדיל את קצבת הזקנה? לתת לעדרים של זומבים זקנים לשוטט רעבים ברחובות ולחפש אוכל בפח? לשלוח אותם על קרחונים לים?

 

התלונה למר רוטר היא בעיקר לגבי האטימות שלו. אני מניח שהוא מעסיק עובדים לפי חוק, ואם לא יש להם את הדרך החוקית לתבוע את מה שמגיע להם. אבל כשאתה שוחה בכסף מצד אחד ומעסיק אנשים בשכר מינימום מצד שני, ואתה יודע לחשב כמוני מה הם יכולים להרשות לעצמם בשכר מינימום, ואז להתראיין ולהגיד שהבעיה העיקרית היא שנאת עשירים, נו, זו ממש ההגדרה המילונית לאטימות.

 

ואגב קסטרו ורמי לוי, איזה ערך מוסף הם מביאים לחברה? בסה"כ סוחרים מוכשרים. מילא אם היית מביא כדוגמא את סרגיי ברין ולארי פייג' או איילון מאסק (אם כל ההסתייגויות מבעיות המימון שלו), או אפילו את סטף ורטהיימר, אבל איזה תרומה יש לשניים האלה? איזה ערך מוסף הם ייצרו, או מייצרים, לאנושות ולמדינה?

 

ולפני שתשלחו אותי לסניף הקרוב של מק"י, אני לא טוען ש"עשירים" לא צריכים להרוויח כסף. ברור לי שמי שמסכן את כספו ומשקיע את כל מרצו ראוי לתגמול ראוי. השאלה היא רק מהו תגמול ראוי ואיפה הוא מתנגש עם זכויות העובדים שלו. וכמו שהיום המדינה ממסה חברות, ובעצם "גוזלת" חלק מהתגמול הזה, היא יכולה להחליט לשנות את המיסוי הזה. למה, למשל, מס על הכנסה ליחידים שונה ממס רווחי הון? וממס שבח על נדל"ן? וממס על השכרת נדל"ן? למה שמיסוי חברות לא יהיה גם דיפרנציאלי כמו מס הכנסה? הרי הרגולציה קיימת בכל התחומים. אף אחד לא בא לטעון שצריך להלאים את קסטרו, רק לשנות מעט את הרגולציה כך שגם עובדים רגילים יוכלו לחיות חיים סבירים.

 

3. בעיני המצב הכלכלי מצויין, הבעיה מתחילה שאנשים מצפים שהמדינה תהייה אחראית על הטעויות והכשלונות שלהם, ותפטור אותם מהצורך באחריות אישית. לכן הם צריכים חוק שמחייב הפרשות לפנסיה כי הם לא מסוגלים לחסוך בעצמם, לכן הם מוחים על מחירי הדיור (מי מכריח אתכם להיות בעלים של דירה? מה האובססיה הזו?) והמזון (ואח"כ כשרוצים לפתוח שווקים לתחרות למשל בתחום המוניות, או המזון, מסבירים לך שעה שלמה למה זה לא בסדר לפגוע בפרנסה של משפחות בתחום הזה...), בלי להבין שהבעיה מתחילה בחוסר האחריות האישית שלהם קודם כל, ורצוי בלהתחיל עם דחיית סיפוקים.

אין בעיה בלרצות רמת חיים גבוהה, יש בעיה בלממש רמת חיים כזו, כשאין לך יכולת כלכלית ואתה משתעבד לאשראי צרכני זול על חשבון העתיד.

 

כאנקדוטה, אני אוהב להביא כדוגמא את המשפחה המורחבת של אשתי, אנשים די פשוטים (לא מהנדסים, רופאים וכד', משכורות ממוצעות), שמצליחים לגדל בממוצע 8-9 ילדים, ולהחזיק רכב ובית וכד', ורחוקים מלרעוב לפת לחם.

רוב האנשים שהבאתי להם את הדוגמא הזו, אומרים לי שהם "לא חיים את החיים", אז כנראה אין להם אינטרנט במהירות גבוהה, והם לא טסים לחו"ל בכלל, וחופשות כנראה יהיו באוהל על שפת הכינרת, אבל הם עשו בחירה מסויימת בחיים והם מתאימים את עצמם אליה.

זו בעיני אחריות אישית, ולחיות בהתאם ליכולות שלך, ולא בהתאם למה שאתה רוצה שיהיה לך.

 

אתה צודק מאוד לגבי אחריות אישית, וזה באמת משהו שחסר פה (וכנראה לא רק פה). ועדיין, תסתכל בפוסט של פרנקוס, ותשאל את עצמך אם אלו חיים סבירים לזוג עובד בלי ילדים. אני חושב שיכול להיות פה קצת יותר טוב. לא שכולנו עובדים בסווט שופ וויטנאמי או במכרה יהלומים אפריקאי, רחוק מאוד משם. יש עוד קצת לאן להשתפר. זה הכל.

[pooh-bear]

והפעם: עוד טייקון ש"בונה את המדינה" ו"מייצר מקומות עבודה":

 

http://www.themarker.com/law/1.3426748

 

מאיפה מגיעה כל שנאת העשירים הזו?

[יבגניפ]

ואגב, משגעת אותי הלוגיקה המעגלית הזו כל פעם מחדש.

"המצב הכלכלי מצוין, אבל אנשים לא חיים עפ"י היכולות שלהם ונדפקים."

 

אם היכולות של כל כך הרבה אנשים לא מאפשרות להם להנות מהשפע הכלכלי וכל הטוב שיש - אולי המצב הכלכלי לא כזה מצוין באמת?

[ישה]

^^^

 

אחרי המבול

[Giri Giri]

האמת היא, שהמצב הכלכלי בארץ הוא באמת מצוין, הכלכלה מאד יציבה. הבעיה זה יוקר המחיה הגבוה והמנטליות של להתלונן בלי סוף על כל דבר.

[sperial]

ואגב, משגעת אותי הלוגיקה המעגלית הזו כל פעם מחדש.

"המצב הכלכלי מצוין, אבל אנשים לא חיים עפ"י היכולות שלהם ונדפקים."

 

אם היכולות של כל כך הרבה אנשים לא מאפשרות להם להנות מהשפע הכלכלי וכל הטוב שיש - אולי המצב הכלכלי לא כזה מצוין באמת?

שני המשפטים הללו מצריכים הבהרה:

1. המצב הכלכלי של מי מצויין.

2. מה המדדים המשמשים להגדרת המצב הכלכלי של המדינה או של כל אחד מהפרטים בה.

מן הסתם הפרמטרים המשמשים להגדרת המצב הכלכלי שהדינה שונים הפרמטרים עבור כל אחד מהאזרחים, ואז אין כל סתירה, אלא שהמשפט כוללני מדי.

עריכה אחרונה ב-23 לינואר, 2017 על ידי sperial

[pooh-bear]

עוד קצת הרהורים על שנאת עשירים:

 

כמה רגשות שליליים מעוררים גיל שוויד, סטף ורטהיימר, בני לנדא ואלי הורביץ ז"ל? די מעט. למה? כי הם אנשים שבאמת בנו עסק יצרני מאפס, העסיקו המון עובדים בשכר סביר ותנאים סבירים, אפשרו להרבה מהם להתפתח ותרמו לא מעט ליצוא ולתדמית הישראלית. בנוסף, או שהם בנו לעצמם תדמית חיובית בתקשורת, או שהם פשוט נמנעו ממנה.

 

ולעומתם, כמה רגשות שליליים מעוררים נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, אילן בן-דב, מוטי זיסר ז"ל ולב לבייב? לא מעט. למה? כי הם לא בנו עסקים ייחודיים בעצמם, לא המציאו שום דבר, לא ממש תרמו לייצוא הישראלי, הקימו מבנים פיננסיים מורכבים שמטרתם העיקרית היתה לבלבל את כל מי שניסה לעקוב אחריהם, גייסו הון מהציבור ומהבנקים ושרפו אותו, לקחו לכיסם ולמשפחותיהם ללא שום קשר להצלחתם העסקית, התנהלו בצורה ראוותנית (אחוזות מפוארות, לדוגמא), ואפילו (דנקנר ובן-דב) הרוויחו מניצול ציני של הציבור (ע"ע אוליגופול הסלולר שלפני הרפורמה).

 

אז לדעתי, זו לא ממש שנאת עשירים. שנאת פיננסיירים אולי. ודי מוצדקת.

[bagira]

ורק אוסיף עוד סיבה לגיטימית ל"שנאת העשירים", שנאה שמופנית לשודדי אוצרות הטבע הישראלים שהאמת, נשגב מבינתי למה לא שמים לזה סוף.

 

בסדר, אז סבא שלך היה חבר של בן גוריון ונתנו לו לפני 100 שנה זכיון בלעדי על עתלית/ים המלח/ פוספטים וכו'.

 

זה זכיון עד קץ כל הדורות?

[amir74]

לא, רק עד 2,030.

http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3706289,00.html?ref=ynet

המדינה חייבת להחזיר את האוצר הזה לעצמה. גם אם ישב במקום הזה הוועד הכי מושחת עם העובדים הכי עצלנים עדיין נצא ברווח.

[ישה]

^^^

הצחקת אותי בגדול

 

גם לעופר נגמר הזיכיון על בתי הזיקוק אי שם מזמן

 

ובכל זאת הם בעלי הבית שם.

[amir74]

מתי הסתיים הזיכיון על בתי הזיקוק ?

[ישה]

תקרא כאן

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%96%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A7_%D7%9C%D7%A0%D7%A4%D7%98

[amir74]

אם הבנתי נכון הזיכיון הסתיים ב-2003.

אנחנו חיים בתקופה אחרת היום. תקופה של מחאה חברתית ושקיפות הרבה יותר גדולה של מוסדות השלטון אם כי בוודאי רחוקה מלספק.

עצם זה שמתחילים לדבר כבר עכשיו על זיכיון שצפוי לפוג ב-2,030 מראה שיש סיכוי לשינוי.

[bagira]

אל תשלה את עצמך, נותנים לך "שקיפות" רק איפה שנח ומתאים.

 

קצ"אא אחראים פעמיים רצוף לזיהום מטורף של הערבה, אפילו ראיון עם המנכל או איזו התנצלות לא קיבלנו, וכל הנושא קיבל איזה חסיון ממשלתי מצד לצד.

 

אף אחד לא הוציא מילה, אף אחד לא ביקר, אף אחד לא דרש הסברים.

 

כשהמנכל עזב, המחליף מונה ללא מכרז.

 

כך שבגדול, הממשלה לא רואה ממטר את ה"שקיפות" הזאת.