המצב הכלכלי שלנו מצוין

[gsi16v]

בחטאי האזנתי היום לרדיו ושמעתי שרון גל.

עלה בחור לשידור, גר בשכירות ובנוסף מחזיק דירה בשווי 1.6 מיליון (ללא משכנתא) שעליה הוא מקבל 3800 שכירות בחודש ובנוסף יש לו הון עצמי נוסף של 1.4 מיל חסכונות.

 

העלה מול שרון גל את האפשרות למכור את הנכס, לצאת מהשכירות ולקנות דירה שיגור בה ובתקוה שערכה יעלה או לקנות דירה נוספת שתכניס לו עוד הכנסה וגם שערכה יעלה עם השנים

 

שרון גל אמר שכל האופציות גרועות.

עליו לקחת את ה3 מיליון ולשים בתיק השקעות שיניב לו 5% ותוך 10 שנים יהיו לו עוד 1.5 מיליון (ו ב 10 שנים האלו שימשיך לשכור דירה בהרצליה - שם הוא גר כיום)

 

לי זה לא נראה מציאותי כלכלך, מה דעתכם?

 

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

[davemustaine87]

לא יודע אם מציאותי או לא, אבל מתמטיקה לא משקרת. 3 מיליון ל-10 שנים ב-5 אחוז שנתי(ללא הורדת מס הון ושאר תשלומים אחרים, כן?) נותנת כמעט 4.9 מיליון. זאת אומרת 1.9 מיליון רווח. אני מניח שאולי אחרי הורדות שונות(אין לי כוח לעשות את החישוב) זה אכן יוצא 1.5 מיליון ש"ח

 

וואלקום טו דה וורלד אוף ריבית דריבית, בייבי.

[sperial]

יעוץ כוללני כזה מסוכן.

השאלה היא מה צרכיו של הבחור. יש הבדל בין, נניח, רווק שרואה הקמת משפחה בטווח מספר שנים, יש בעל משפחה שמחוייב לאשה ולידים, יש מי שחי את הרגע ושום דבר אחר לא מעניין אותו.

יש מי שזמנו פנוי לעסוק יום יום בהשקעות, יש מי שעסוק וצריך לתת להשקעות לפעול על טייס אוטומטי עם ביקורת תקופתית, או מוכן לשלם למישהו שינהל לו את כספו.

ויש עוד שיקולים אישיים כאלה.

יש מי שמשקיע לטווח של שנה ,יש מי שמשקיע לטווח 5 שנים, יש מי שמשקיע לטווח 20 שנה.

בקיצור - כל אחד וצרכיו, וגם אופיו.

[gsi16v]

10 שנים לשלם את השכירות על 5 חדרים זה 850000, אז נשאר 650000

 

לעומת אם יקנה עוד דירה, יקבל 2 שכירויות עס 8000, נשאר לו הפרש של 1000 של ש10 שנים זה 120000, מה 2 הדירות לא יעלו בערכם יותר מחצי מיליון ב 10 שנים? כך שאחזקת 2 דירות נראת הכי ריאלית

 

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

עריכה אחרונה ב-20 לינואר, 2017 על ידי gsi16v

[sronis]

בחטאי האזנתי היום לרדיו ושמעתי שרון גל.

עלה בחור לשידור, גר בשכירות ובנוסף מחזיק דירה בשווי 1.6 מיליון (ללא משכנתא) שעליה הוא מקבל 3800 שכירות בחודש ובנוסף יש לו הון עצמי נוסף של 1.4 מיל חסכונות.

 

העלה מול שרון גל את האפשרות למכור את הנכס, לצאת מהשכירות ולקנות דירה שיגור בה ובתקוה שערכה יעלה או לקנות דירה נוספת שתכניס לו עוד הכנסה וגם שערכה יעלה עם השנים

 

שרון גל אמר שכל האופציות גרועות.

עליו לקחת את ה3 מיליון ולשים בתיק השקעות שיניב לו 5% ותוך 10 שנים יהיו לו עוד 1.5 מיליון (ו ב 10 שנים האלו שימשיך לשכור דירה בהרצליה - שם הוא גר כיום)

 

לי זה לא נראה מציאותי כלכלך, מה דעתכם?

 

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

 

א. שרון גל הוא אפס מאופס.

ב. ועדיין, יכול מאוד להיות שהוא צודק ושעדיף לבחור להשקיע בבורסה ולא בנדל"ן.

ג. 5% זה אפשרי, אבל אפשרי גם שבטווח של X שנים זה יהיה רק 3%, או מינוס 5%, או לחילופין 15% לשנה. פשוט אי אפשר לדעת.

[pooh-bear]

נו, אז הנה עוד אחד שלא מבין בכלל מה הבעיה, למה יש משבר נדל"ן (רמז: משהו שירד קרוב לאפס) ולמה גם אנשים שהם לא יזמים בנפשם ראויים לחיות חיים סבירים (לא, לא חייב db11 חדשה או לגור בת"א, אבל גם לאו דוקא בבית שאן, צביקי אל תעלב). ממש "מהראשונים שיועמדו עם הפנים לקיר כשתפרוץ המהפכה":

 

http://www.themarker.com/markerweek/1.3424446

 

מדהים כמה אנשים יכולים להיות אטומים ומרוכזים בעצמם.

[ChemGuy85]

תגדיר "חיים סבירים". אולי הבעיה בצעירים שלא מעריכים את מה שיש להם ורוצים להשיג ב-5 שנים רכוש ומעמד שהוריהם צברו במשך 30-40 שנה?

[pooh-bear]

להבנתי, הבעיה העיקרית היום היא מחירי הדיור. אני מקווה ומאמין שזו בעיה זמנית. לא נראה לי שמישהו דורש לקבל פנטהאוז ברוטשילד כי הוא שירת 3 שנים בצה"ל, מרצדס בחניה וחופש כל חודש בחו"ל. אבל אם הגענו למצב שאנשים עובדים לא יכולים לגייס הון עצמי לדירה בחדרה, להשקפתי יש פה בעיה.

 

ואתה יודע מה - אם אדון רוטר (הקונספטואלי, כן? אין לי כלום עם האיש עצמו) חושב שמגיע לו להתנייד באסטון- מרטין (נניח, אין לי מושג מה במה הוא מתנייד באמת) כי "הזמנים השתנו" והיום אין צורך להסתפק במה שהיה פה פעם, אז גם זוג עם שני ילדים ושתי משכורות יכול לחשוב על דירת 4 חדרים בפ"ת, או בכ"ס. לא נשמע לי מופרך לגמרי. בלי לחסוך שקל לשקל עשר שנים ואז למשכן את שארית חייהם.

 

זו בדיוק הדוגמא נגד תאוריית החלחול - המעמד הגבוה טובע בכסף, בעוד המעמד הבינוני צריך לחסוך כל חייו רק כדי לקנות דירה.

[יבגניפ]

שונא את כל הרידוד הדבילי הזה של כל בעיה כלכלית בארץ ל"לא חייבים לחיות במרכז תא".

כאילו על זה ורק על זה מתלונן מי שמתלונן.

 

עריכה: אה וכל הדיבורים על "תרומה לקהילה" נורא מזכירים לי את מה שכתב על זה או. הנרי אי שם לפני 100 שנה:

When a man swindles the public out of a certain amount he begins to get scared and wants to return part of it. And if you'll watch close and notice the way his charity runs you'll see that he tries to restore it to the same people he got it from

עריכה אחרונה ב-21 לינואר, 2017 על ידי יבגניפ

[חן פרחי]

תגדיר "חיים סבירים". אולי הבעיה בצעירים שלא מעריכים את מה שיש להם ורוצים להשיג ב-5 שנים רכוש ומעמד שהוריהם צברו במשך 30-40 שנה?

בדיוק.

בשנים הראשונות שלי כזוג נשוי לא החזקנו מכונית, לא יצאנו לבלות, לא נסענו לחו"ל ואפילו כבלים לא היו לי בבית.

רוב מוצרי הצריכה היו הרבה יותר יקרים מהיום, כנ"ל מוצרי החשמל ואפילו הריבית על הלוואות היתה פי 3 מהיום.

אבל אני התחלתי הכל בגיל 25, לא 37, אחרי שסיגלתי אורח חיים של עשיר.

15 שנה לקח לי לצאת מה"ברוך" הכלכלי שהייתי בו, זה לא היה קל אבל גם לא סוף העולם.

אגב, שנאת עשירים אינה ייחודית רק לישראל; זו תופעה שהולכת ומתפשטת בעולם.

תמיד תביטו על אלו שמתחתכם, ותהיו שמחים בחלקכם.

[pooh-bear]

חן, החלוצים של העליה השניה הגיעו הנה באוניות, ייבשו ביצות ומתו ממלריה. אז מה? שנחזור לשם?

 

שנאת עשירים משגשגת (לדעתי, אני לא סוציולוג או פסיכולוג) כשהשונאים לא מצליחים לקיים אורח חיים סביר להבנתם. גם המהפיכה הצרפתית התחילה בגלל שנאת עשירים. גם שם זה לא היה מוצדק? גם לאיכרים הצרפתים היית ממליץ להסתכל על מי שמתחתם?

 

כדי למנוע חוסר הבנה: אני לא בא לטעון שהבעיה כולה היא תוצאה של ניצול המעמד הנמוך, או שיש צורך בשוויון מוחלט, או ששוק חופשי, בהגבלות מסוימות הוא רע. ואני גם מאוד נגד הגישה שהתפתחה פה לאחרונה של צריכה לא מבוקרת. אבל עדיין, המדינה צריכה לפחות לאפשר למעמד הבינוני חיים סבירים, אחרת יהיה פה רע. וחיים סבירים זה משהו שמשתנה עם הזמן.

 

שוק חופשי הוא מושג שלא הגיע מאיזו סמכות אלוהית. הוא בסה"כ נועד לאפשר מיצוי של היכולות האנושיות. כל עוד הוא עובד, זה מצויין. אם הוא מפסיק לעבוד, כנראה שצריך קצת לשנות את הכללים. לא לבטל, רק לאזן. המקרה הפרטי של זכויות יוצרים למשל הוא דוגמא מצוינת לאיך מערכת חוקים ישנה הפסיקה לתפקד בגלל שינוי טכנולוגי, ואיך הנהנים ממנה (בעלי הזכויות) מגינים עליה כאילו היא איזה ציווי אלוהי בלתי ניתן לשינוי, לטובתם האישית בלבד.

[davemustaine87]

תמיד ה"ויכוחים" האלה בין דור ה-X לדור ה-Y מצחיקים אותי.

 

הנסיבות שונות, התנאים שונים, המנטליות הצרכנית שונה, הטכנולוגיה שונה, הדשא של השכן שונה.

 

על מה יש להתווכח כשבאותם עיניים האחד רואה ירוק והשני רואה אדום?

[יבגניפ]

שוק חופשי הוא מושג שלא הגיע מאיזו סמכות אלוהית. הוא בסה"כ נועד לאפשר מיצוי של היכולות האנושיות. כל עוד הוא עובד, זה מצויין. אם הוא מפסיק לעבוד, כנראה שצריך קצת לשנות את הכללים

משהו שיותר מדי אנשים לא מבינים.

אבל אני התחלתי הכל בגיל 25, לא 37, אחרי שסיגלתי אורח חיים של עשיר.

מה זה להתחיל את הכל? להתחתן? וכמה אנשים אתה מכיר אישית שמנהלים או ניהלו אורח חיים של עשיר עד גיל 37, מבלי שיש להם היכולת הכלכלית לכך?

[davemustaine87]

 

כדי למנוע חוסר הבנה: אני לא בא לטעון שהבעיה כולה היא תוצאה של ניצול המעמד הנמוך, או שיש צורך בשוויון מוחלט, או ששוק חופשי, בהגבלות מסוימות הוא רע. ואני גם מאוד נגד הגישה שהתפתחה פה לאחרונה של צריכה לא מבוקרת. אבל עדיין, המדינה צריכה לפחות לאפשר למעמד הבינוני חיים סבירים, אחרת יהיה פה רע. וחיים סבירים זה משהו שמשתנה עם הזמן.

 

 

זה די מצחיק. נגדת את עצמך במשפט אחד.

הרי עצם האמונה התמידית הזאת שאנחנו כרגע לא חיים "חיים סבירים" היא בדיוק השורש של צריכה לא מבוקרת.

אנחנו כול כך רגילים להחשף לפרסומות נון סטופ(1000 ביום בערך ליתר דיוק) שאנחנו כבר משוכנעים שרמת החיים שלנו היא לא סבירה. וכי מה זה סביר? תמיד אותן מדינות - גרמניה, ארה"ב, קנדה, שוודיה.

יש 200 מדינות בעולם, אבל אנחנו "לא חיים חיים סבירים, כי אנחנו לא עומדים ב"סטנדרטים" של 4 מדינות.

 

אני חזרתי לפני כמה ימים מבולגריה - המחירים שם ב-20-50 אחוז זולים מבישראל(50 אחוז זה רק באוכל).אבל מה? משכורת ממוצעת זה 300-400 יורו בחודש. זה רמת חיים.

ובולגריה זה עוד חגיגה לעומת הרבה מדינות אחרות.

 

באופן כללי, יש אולי 15-20 מדינות בעולם(!) עם רמת חיים טובה מישראל. זה לא נפלא ונהדר, אבל זה בהחלט רמה טובה.

[חן פרחי]

חן, החלוצים של העליה השניה הגיעו הנה באוניות, ייבשו ביצות ומתו ממלריה. אז מה? שנחזור לשם?

 

שנאת עשירים משגשגת (לדעתי, אני לא סוציולוג או פסיכולוג) כשהשונאים לא מצליחים לקיים אורח חיים סביר להבנתם. גם המהפיכה הצרפתית התחילה בגלל שנאת עשירים. גם שם זה לא היה מוצדק? גם לאיכרים הצרפתים היית ממליץ להסתכל על מי שמתחתם?

 

כדי למנוע חוסר הבנה: אני לא בא לטעון שהבעיה כולה היא תוצאה של ניצול המעמד הנמוך, או שיש צורך בשוויון מוחלט, או ששוק חופשי, בהגבלות מסוימות הוא רע. ואני גם מאוד נגד הגישה שהתפתחה פה לאחרונה של צריכה לא מבוקרת. אבל עדיין, המדינה צריכה לפחות לאפשר למעמד הבינוני חיים סבירים, אחרת יהיה פה רע. וחיים סבירים זה משהו שמשתנה עם הזמן.

 

שוק חופשי הוא מושג שלא הגיע מאיזו סמכות אלוהית. הוא בסה"כ נועד לאפשר מיצוי של היכולות האנושיות. כל עוד הוא עובד, זה מצויין. אם הוא מפסיק לעבוד, כנראה שצריך קצת לשנות את הכללים. לא לבטל, רק לאזן. המקרה הפרטי של זכויות יוצרים למשל הוא דוגמא מצוינת לאיך מערכת חוקים ישנה הפסיקה לתפקד בגלל שינוי טכנולוגי, ואיך הנהנים ממנה (בעלי הזכויות) מגינים עליה כאילו היא איזה ציווי אלוהי בלתי ניתן לשינוי, לטובתם האישית בלבד.

השכירים בארץ רחוקים מאד ממעמדם של האיכרים בצרפת, גם עבור זמנם.

אתה רק שוכח שבעל החברה שמעסיקה שכירים לקח סיכונים ונטל יוזמה, ולכן הגיע לאן שנגיע.

הוא לא הגיע למה שהגיע רק בזכות ניצול עובדיו.

החיים בישראל לא רק סבירים, אלא הרבה מעבר לכך.

ממש לא מליח להבין מהיכן נוסעת צרות העין המגעילה הזו כלפי אנשים שהצליחו בחיים.

אף אחד לא מונע מאף אחד לעשות ולהצליח.

 

תמיד ה"ויכוחים" האלה בין דור ה-X לדור ה-Y מצחיקים אותי.

 

הנסיבות שונות, התנאים שונים, המנטליות הצרכנית שונה, הטכנולוגיה שונה, הדשא של השכן שונה.

 

על מה יש להתווכח כשבאותם עיניים האחד רואה ירוק והשני רואה אדום?

נכון.

הדור "שלי" היה מוכן לוותר על מותרות תקופה מסויימת כדי להנות שנים אחר כך.

לא שרפנו שנים באקדמיה על לימודי כלום, וכן, תואר ראשון במנהל עסקים שווה בערך לכלום, והתחלנו את חיינו בגיל צעיר יותר.

גם לפני 20 שנה היה טלפונים סלולאריים ומחשבים; עד שלא היה לי כסף, לא היה לי לא את זה ולא את זה.

 

משהו שיותר מדי אנשים לא מבינים.

 

מה זה להתחיל את הכל? להתחתן? וכמה אנשים אתה מכיר אישית שמנהלים או ניהלו אורח חיים של עשיר עד גיל 37, מבלי שיש להם היכולת הכלכלית לכך?

כן.

כשמתחתנים בגיל 22-23 ההתחלה קשה בדיוק כמו בגיל 35, רק שבגיל הזה האדם הרבה פחות חכם, ומבין שצריך לעבור כמה שנים קשות יותר.

הרבה יותר קשה להתחיל בגיל 35, אחרי שמתרגלים לרמת חיים גבוהה יחסית.

עבורי, רווק בן 35 שמחזיק מכונית חדשה, מחליף כל שנה את הסלולאר שלו, מוציא מאות שקלים על צ'ייסרים בפאבים ומבלה שעות במכון כושר יוקרתי, זה אדם שמנהל אורח חיים של עשיר.

ואחר כמה שנים באים לממשלה בטענות, כאילו הממשלה היא הבייבי סיטר של אזרחיה.